השירון מאפשר הצגה של מילות השירים , שקופיות זמר,.
או גם וגם
.
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון
שירונים:
מפגשזמר חדרה
במאי 2010 החל אלי ארגון בפרויקט של מפגשי זמר בעיר חדרה.
המטרה הייתה "להעיר את העיר בזמר ושיר" ומשך יותר מחצי שנה ( 33 מפגשים) נערך כל שבוע מפגש של שירה בציבור בליווי שקופיות. השירים נבחרו בהתאם לעונה ותאריכי ציון של יוצרים בזמר העברי וכללו שירים עבריים מכל התקופות ומכל הזמנים. ברוב המפגשים אלי הוביל/הנחה את הערב בשירה ובגיטרה ואליו הצטרפו נגנים וזמרים אורחים מתל אביב והמרכז עד לחיפה בצפון.
נשארו השירונים הזכרונות, התמונות והשירונים מכל מפגש
שירון זה מכיל מילים לשירים
מילים: פניה ברגשט לחן: דוד זהבי
שתלתם נגונים בי, אמי ואבי,
נגונים מזמורים שכוחים.
גרעינים; גרעינים נשאם לבבי
עתה הם עולים וצומחים.
עתה הם שולחים פארות בדמי,
שרשיהם בעורקי שלובים,
נגוניך, אבי, ושיריך אמי,
בדפקי נעורים ושבים.
הנה אאזין שיר ערשי הרחוק
הביע פי אם אלי בת.
הנה לי תזהרנה בדמע ושחוק
"איכה" וזמירות של שבת.
כל הגה יתם וכל צליל יאלם
בי קולכם הרחוק כי יהום.
עיני אעצם והריני אתכם
מעל לחשכת התהום.
נגונים מזמורים שכוחים.
גרעינים; גרעינים נשאם לבבי
עתה הם עולים וצומחים.
עתה הם שולחים פארות בדמי,
שרשיהם בעורקי שלובים,
נגוניך, אבי, ושיריך אמי,
בדפקי נעורים ושבים.
הנה אאזין שיר ערשי הרחוק
הביע פי אם אלי בת.
הנה לי תזהרנה בדמע ושחוק
"איכה" וזמירות של שבת.
כל הגה יתם וכל צליל יאלם
בי קולכם הרחוק כי יהום.
עיני אעצם והריני אתכם
מעל לחשכת התהום.
מילים: רחל לחן: לוי שער
אעולל כגפן
שארית הרחש
ואשלח מנחה לך
מזמרת לבי
כל שיד העצב
לא עקרה משורש
שקדים-הזעם
לא שדף עוד בי
ארפד הטנא
זכרונות כנרת
ורד שמי הבוקר
בין עצי הגן
זהב הצהרים
במרחב רוגע
ולילך הערב
על הרי גולן
זכר ליל הסהר
על חלקת המים
זו תרועת האושר
בעלות ימי
כבשני תולעת
בה אקשור הטנא
ואשלח אליך
התשמח לשי?
שארית הרחש
ואשלח מנחה לך
מזמרת לבי
כל שיד העצב
לא עקרה משורש
שקדים-הזעם
לא שדף עוד בי
ארפד הטנא
זכרונות כנרת
ורד שמי הבוקר
בין עצי הגן
זהב הצהרים
במרחב רוגע
ולילך הערב
על הרי גולן
זכר ליל הסהר
על חלקת המים
זו תרועת האושר
בעלות ימי
כבשני תולעת
בה אקשור הטנא
ואשלח אליך
התשמח לשי?
מילים: יחיאל מוהר לחן: משה וילנסקי
נשיר לכם ניגון ישן,
ניגון ישן על מעיין,
על מעיין שובב.
מימיו היו צלולים צלולים,
גליו היו כחולים כחולים
מעל לחול זהב.
היה נוצץ באביבים,
היה נושק אבי אבים,
חוצה שדות דגן.
היה מרווה נודד עייף
ולאילן המתכופף
את חיותו נתן.
אבל בעומק נשמתו המה המה
וערגתו שפך לסהר וחמה -
ישאף לנעלם ולחלום יכמה
ולא ידע אל מה (אל מה).
אך יום אחד רוטט מאוד
ביקש מאל הנהרות:
עשני נא גדול.
רוצה אני אשד להיות,
רוצה אני לזרום, לגאות
בפרא המחול.
שואף אני הרחק לנדוד,
בעוז לניע טחנות
לשאת גשרי זהב.
שואף אני להיות עמוק
עד חקר אין ועד בלי חוק
עם אניות על גב.
וכך בעומק נשמתו המה המה
וערגתו שפך לסהר וחמה -
ישאף לנעלם ולחלום יכמה
ולא ידע אל מה (אל מה).
שמע האל למעיין
וכל מבוקשו נתן
ויוליכו לים.
הים בקצף הלבן
בלע את שיר המעין
וגורלו נחתם.
הים גדול. מבוע קט
מתקו נמלח, שירו אבד
לא עוד ירווה נודד.
ורק דייג אחד קטן
שמע את בכי המעין
אשר ביקש לצאת.
ושוב מעומק נשמתו המה המה
וערגתו שפך לסהר וחמה -
ישאף לנעלם ולחלום יכמה
ולא ידע אל מה (אל מה).
ניגון ישן על מעיין,
על מעיין שובב.
מימיו היו צלולים צלולים,
גליו היו כחולים כחולים
מעל לחול זהב.
היה נוצץ באביבים,
היה נושק אבי אבים,
חוצה שדות דגן.
היה מרווה נודד עייף
ולאילן המתכופף
את חיותו נתן.
אבל בעומק נשמתו המה המה
וערגתו שפך לסהר וחמה -
ישאף לנעלם ולחלום יכמה
ולא ידע אל מה (אל מה).
אך יום אחד רוטט מאוד
ביקש מאל הנהרות:
עשני נא גדול.
רוצה אני אשד להיות,
רוצה אני לזרום, לגאות
בפרא המחול.
שואף אני הרחק לנדוד,
בעוז לניע טחנות
לשאת גשרי זהב.
שואף אני להיות עמוק
עד חקר אין ועד בלי חוק
עם אניות על גב.
וכך בעומק נשמתו המה המה
וערגתו שפך לסהר וחמה -
ישאף לנעלם ולחלום יכמה
ולא ידע אל מה (אל מה).
שמע האל למעיין
וכל מבוקשו נתן
ויוליכו לים.
הים בקצף הלבן
בלע את שיר המעין
וגורלו נחתם.
הים גדול. מבוע קט
מתקו נמלח, שירו אבד
לא עוד ירווה נודד.
ורק דייג אחד קטן
שמע את בכי המעין
אשר ביקש לצאת.
ושוב מעומק נשמתו המה המה
וערגתו שפך לסהר וחמה -
ישאף לנעלם ולחלום יכמה
ולא ידע אל מה (אל מה).
מילים: עמנואל לין לחן: בנימין עמר
מעל המגדל סביב אשקיפה,
עיני תגמע מרחקים,
ארץ רוגעת בדמי הליל,
הוי, שומר, מה מליל?
חליל רועים ירון
גולשים עדרי הצאן,
מה לי ומי לי עוד, כנען?
רוח מים המה,
בין שיבולי קמה,
מה לי ומי לי עוד, כנען?
סהר עלה מן ההרים
העמק עוטה ערפל
אי שם רחוק התן מילל
הו שומר מה מילל
חליל רועים ירון
גולשים עדרי הצאן,
מה לי ומי לי עוד, כנען?
רוח מים המה,
בין שיבולי קמה,
מה לי ומי לי עוד, כנען?
עיני תגמע מרחקים,
ארץ רוגעת בדמי הליל,
הוי, שומר, מה מליל?
חליל רועים ירון
גולשים עדרי הצאן,
מה לי ומי לי עוד, כנען?
רוח מים המה,
בין שיבולי קמה,
מה לי ומי לי עוד, כנען?
סהר עלה מן ההרים
העמק עוטה ערפל
אי שם רחוק התן מילל
הו שומר מה מילל
חליל רועים ירון
גולשים עדרי הצאן,
מה לי ומי לי עוד, כנען?
רוח מים המה,
בין שיבולי קמה,
מה לי ומי לי עוד, כנען?
מילים: רחל (רחל לחן: יהודה שרת
ואולי לא היו הדברים מעולם.
אולי
מעולם לא השכמתי עם שחר לגן,
לעבדו בזעת אפי
מעולם, בימים ארכים ויוקדים
(ארכים ויוקדים) של קציר,
במרומי עגלה עמוסת אלומות
לא נתתי קולי בשיר
מעולם לא טהרתי בתכלת שוקטה
ובתם
של כנרת שלי... הוי כנרת שלי,
ההיית, או חלמתי חלום
אולי
מעולם לא השכמתי עם שחר לגן,
לעבדו בזעת אפי
מעולם, בימים ארכים ויוקדים
(ארכים ויוקדים) של קציר,
במרומי עגלה עמוסת אלומות
לא נתתי קולי בשיר
מעולם לא טהרתי בתכלת שוקטה
ובתם
של כנרת שלי... הוי כנרת שלי,
ההיית, או חלמתי חלום
מילים: עמוס אטינג לחן: דובי זלצר
יש מקום רחוק אחרי הים
שם החול לבן, הבית חם
שם השמש מאירה מעל
את השוק, הרחוב והנמל
הבית שם, אחרי הים
אני זוכר בליל שבת הנר דולק
ואבי מביט, מביט בי ושותק.
זה מקום רחוק, מקום נפלא
שם מכל חלון שומעים תפילה
בחצר הבית אם ובת
בתנור אופות חלות שבת
הבית שם, אחרי הים
את העיניים של אבי שם לא אשכח
איך מביט, מביט אל המזרח.
זה מקום אשר נשאר רחוק
בלי שירי שבת, תפילה וצחוק
סמטאות צרות מול ים גדול
ובתים ריקים בוכים בלי קול
הלב עוד שם אחרי הים
אני שומע קול תפילה מבית ריק
יש מקום אשר נשאר נשאר הרחק.
לכל מקום אשר אליו אברח
ישנו מקום שלא שלא אשכח
אותו תמיד אשא עימי בלב
יש מקום אותו אני אוהב.
שם החול לבן, הבית חם
שם השמש מאירה מעל
את השוק, הרחוב והנמל
הבית שם, אחרי הים
אני זוכר בליל שבת הנר דולק
ואבי מביט, מביט בי ושותק.
זה מקום רחוק, מקום נפלא
שם מכל חלון שומעים תפילה
בחצר הבית אם ובת
בתנור אופות חלות שבת
הבית שם, אחרי הים
את העיניים של אבי שם לא אשכח
איך מביט, מביט אל המזרח.
זה מקום אשר נשאר רחוק
בלי שירי שבת, תפילה וצחוק
סמטאות צרות מול ים גדול
ובתים ריקים בוכים בלי קול
הלב עוד שם אחרי הים
אני שומע קול תפילה מבית ריק
יש מקום אשר נשאר נשאר הרחק.
לכל מקום אשר אליו אברח
ישנו מקום שלא שלא אשכח
אותו תמיד אשא עימי בלב
יש מקום אותו אני אוהב.
נַגֵן לִי יַרְדֵּן
עַל כִּינוֹר מֵי הַתְּכֵלֶת
הַמִּי נָא כִּנֶּרֶת
גַּלַּיִךְ לִי פֶּלֶא
מִמְּרוֹם הָאַרְבֵּל
לָךְ תְּפִלָּה נֶּאֱמֶרֶת
אַבִּיט, לֹא אֶשְׂבַּע
לִי אַתְּ עַיִן-כִּנֶּרֶת
~
אֶחְזֹר אֶסְתַּכֵּל בָּךְ
כִּנֶּרֶת, כִּנֶּרֶת
כִּי אֶלֶף פָּנִים לָךְ
מִבּוֹקֶר עַד עֶרֶב
גָּלֶה נָא גּוֹלָן
בָּבוּאָה לִי חִוֶּרֶת
חָשׂוּף וְעָצוּב
בְּמֵימַיִךְ, כִּנֶּרֶת
בְּחוּט הַיַּרְדֵּן
לַגָּלִיל אַתְּ נִּקְשֶׁרֶת
וְעַל צַוָּארוֹ
לוֹ עֲדִי אַתְּ, כִּנֶּרֶת
~
אֶחְזֹר אֶסְתַּכֵּל בָּךְ
כִּנֶּרֶת, כִּנֶּרֶת
כִּי אֶלֶף פָּנִים לָךְ
מִבּוֹקֶר עַד עֶרֶב
בְּלַהַט הַשֶּׁמֶשׁ
אֶטְבֹּל בְּגַלַּיִךְ
אָנוּחַ, הַהֵלֶךְ
בְּצֵל הַרְדּוּפַיִךְ
וּלְאוֹר הַלְּבָנָה
עֵת אָשִׁיב לָךְ מוּזֶרֶת
אֶשְׁמַע כְּבַחֲלוֹם
הֵד רָחֵל הַמְּשׁוֹרֶרֶת
~
אֶחְזֹר אֶסְתַּכֵּל בָּךְ
כִּנֶּרֶת, כִּנֶּרֶת
כִּי אֶלֶף פָּנִים לָךְ
מִבּוֹקֶר עַד עֶרֶב
עַל כִּינוֹר מֵי הַתְּכֵלֶת
הַמִּי נָא כִּנֶּרֶת
גַּלַּיִךְ לִי פֶּלֶא
מִמְּרוֹם הָאַרְבֵּל
לָךְ תְּפִלָּה נֶּאֱמֶרֶת
אַבִּיט, לֹא אֶשְׂבַּע
לִי אַתְּ עַיִן-כִּנֶּרֶת
~
אֶחְזֹר אֶסְתַּכֵּל בָּךְ
כִּנֶּרֶת, כִּנֶּרֶת
כִּי אֶלֶף פָּנִים לָךְ
מִבּוֹקֶר עַד עֶרֶב
גָּלֶה נָא גּוֹלָן
בָּבוּאָה לִי חִוֶּרֶת
חָשׂוּף וְעָצוּב
בְּמֵימַיִךְ, כִּנֶּרֶת
בְּחוּט הַיַּרְדֵּן
לַגָּלִיל אַתְּ נִּקְשֶׁרֶת
וְעַל צַוָּארוֹ
לוֹ עֲדִי אַתְּ, כִּנֶּרֶת
~
אֶחְזֹר אֶסְתַּכֵּל בָּךְ
כִּנֶּרֶת, כִּנֶּרֶת
כִּי אֶלֶף פָּנִים לָךְ
מִבּוֹקֶר עַד עֶרֶב
בְּלַהַט הַשֶּׁמֶשׁ
אֶטְבֹּל בְּגַלַּיִךְ
אָנוּחַ, הַהֵלֶךְ
בְּצֵל הַרְדּוּפַיִךְ
וּלְאוֹר הַלְּבָנָה
עֵת אָשִׁיב לָךְ מוּזֶרֶת
אֶשְׁמַע כְּבַחֲלוֹם
הֵד רָחֵל הַמְּשׁוֹרֶרֶת
~
אֶחְזֹר אֶסְתַּכֵּל בָּךְ
כִּנֶּרֶת, כִּנֶּרֶת
כִּי אֶלֶף פָּנִים לָךְ
מִבּוֹקֶר עַד עֶרֶב
מילים: אלון אולאר לחן: דני סנדרסון
הוא קנה אותן בזול
הן היו מלאות בחול
הוא ניקה אותן בספירט כל שעתיים.
האכיל אותן מרק
כשהקיאו הוא שתק,
הוא לקח אותן לסרט כל יומיים.
אבל יום אחד הוא קם
עדיין מנומנם,
חיפש ת'מגפיים בארון.
ובמקום שהן היו
רק גרביים נשארו
שסיפרו לו את הכל בהיגיון, ש-
נעליים קונים מהר
וגרביים לא חסר.
אך מגפיים ומכנסיים
שתמיד קונים קומפלט
קשה מאוד להשיג אותם כעת.
נגני, נגני גיטרה...
לדרכו יצא יחף
מצונן וגם עייף
וכולו מודע לעומק הצרה.
כששאל עובר ושב
אם ראה את מגפיו,
רק מתוך נימוס נשמיט את התשובה.
ברוך תר בכפר ועיר
במצב מאוד שביר,
הדפרסיה במוחו השתוללה.
כשפנה חסר אונים, למדור חיפוש קרובים,
התרגז עליו פקיד הקבלה, כי-
נעליים קונים מהר...
והנה ליד חוה
שם מילה ת'מימיה,
הוא גילה עקבות שלא נעשו מזמן.
ופתאום בין השיחים
הוא שמע שם לחשושים,
בזרועות בחור אחר ראה אותן.
לא ידע הוא מה לעשות,
אם לצחוק או רק לבכות
מה שלא יהיה הוציא את המטפחת.
את ההוא לצד לקח
ושלף את האקדח
שירה עליו כדור אחד בתחת. כי -
נעליים קונים מהר...
אז ההוא אמר "סליחה",
קיפל את השמיכה
והלך הביתה בלי לעשות
חכמות.
ומאז ועד היום
גם בגשם גם בחום,
הן תפורות אצלו ישר
לעצמות. כי-
נעליים קונים מהר...
ואם אתה לא מאמין
תשאל את ברוך.
הן היו מלאות בחול
הוא ניקה אותן בספירט כל שעתיים.
האכיל אותן מרק
כשהקיאו הוא שתק,
הוא לקח אותן לסרט כל יומיים.
אבל יום אחד הוא קם
עדיין מנומנם,
חיפש ת'מגפיים בארון.
ובמקום שהן היו
רק גרביים נשארו
שסיפרו לו את הכל בהיגיון, ש-
נעליים קונים מהר
וגרביים לא חסר.
אך מגפיים ומכנסיים
שתמיד קונים קומפלט
קשה מאוד להשיג אותם כעת.
נגני, נגני גיטרה...
לדרכו יצא יחף
מצונן וגם עייף
וכולו מודע לעומק הצרה.
כששאל עובר ושב
אם ראה את מגפיו,
רק מתוך נימוס נשמיט את התשובה.
ברוך תר בכפר ועיר
במצב מאוד שביר,
הדפרסיה במוחו השתוללה.
כשפנה חסר אונים, למדור חיפוש קרובים,
התרגז עליו פקיד הקבלה, כי-
נעליים קונים מהר...
והנה ליד חוה
שם מילה ת'מימיה,
הוא גילה עקבות שלא נעשו מזמן.
ופתאום בין השיחים
הוא שמע שם לחשושים,
בזרועות בחור אחר ראה אותן.
לא ידע הוא מה לעשות,
אם לצחוק או רק לבכות
מה שלא יהיה הוציא את המטפחת.
את ההוא לצד לקח
ושלף את האקדח
שירה עליו כדור אחד בתחת. כי -
נעליים קונים מהר...
אז ההוא אמר "סליחה",
קיפל את השמיכה
והלך הביתה בלי לעשות
חכמות.
ומאז ועד היום
גם בגשם גם בחום,
הן תפורות אצלו ישר
לעצמות. כי-
נעליים קונים מהר...
ואם אתה לא מאמין
תשאל את ברוך.
מילים: יורם טהרלב לחן: נחום היימן
הגביע, הגביע,
מי ישק לשפתותי
מי תפוח לי יביאה
מי יפרע את צמותי
התאמר לי, הגביע
מי יבואה - ומתי.
הגביע, משפתיך לא ימושו שפתותי,
עד תאמר לי, הגביע, מי יבואה ומתי.
מן הדרך ביום קיץ
בא מלח זקן ושר,
בקבוקו הריק מיין
לי הציע הוא כשי,
בקבוקו הריק מיין
עוד מוטל לו שם בגיא...
הגביע, משפתיך...
מארצות ניכר עם ערב
בא אביר על סוס לבן.
מטה רצתי אל הדרך
ובידי פירחי הגן,
מן הזר לקח לו פרח
ומטבע לי נתן.
הגביע, משפתיך...
חלוני ניפתח ברוח,
ותינוק צחק אלי,
בידו אחז תפוח
וקרא לי אל הגיא,
על כפיים הרמתיהו
הוא נשק לשפתותי...
הגביע, משפתיך...
מי ישק לשפתותי
מי תפוח לי יביאה
מי יפרע את צמותי
התאמר לי, הגביע
מי יבואה - ומתי.
הגביע, משפתיך לא ימושו שפתותי,
עד תאמר לי, הגביע, מי יבואה ומתי.
מן הדרך ביום קיץ
בא מלח זקן ושר,
בקבוקו הריק מיין
לי הציע הוא כשי,
בקבוקו הריק מיין
עוד מוטל לו שם בגיא...
הגביע, משפתיך...
מארצות ניכר עם ערב
בא אביר על סוס לבן.
מטה רצתי אל הדרך
ובידי פירחי הגן,
מן הזר לקח לו פרח
ומטבע לי נתן.
הגביע, משפתיך...
חלוני ניפתח ברוח,
ותינוק צחק אלי,
בידו אחז תפוח
וקרא לי אל הגיא,
על כפיים הרמתיהו
הוא נשק לשפתותי...
הגביע, משפתיך...
שיר עולה מעמק, מטפס בהר
מתגלגל לו זמר, ישן אבל מוכר
ולכן כולנו פה באופן מיוחד
נזמר פה זמר מדפנה עד אילת
הד עונה לו בגליל ומצטלצל בגיא
ומזמר בקול שני האריה שבתל חי
והד עונה מעמודי שלמה או או או
שיר עולה מעמק, מטפס בהר...
שיר שהוא עליז יותר משיר המעלות
ובסדום בקצב ער מצטרפת אשת לוט
והד עונה מעמודי שלמה או או או
שיר עולה מעמק, מטפס בהר...
מזמר צופר על כביש בידי הנהגים
ובים סוף מוביל כריש את מקהלת האלמוגים
והד עונה מעמודי שלמה או או או
שיר עולה מעמק, מטפס בהר...
בלי גיטרה מזמרים גם צמד אלמוגים
ובתמנע הכורים מנגנים בפטישים
והד עונה מעמודי שלמה או או או
שיר עולה מעמק, מטפס בהר...
מתגלגל לו זמר, ישן אבל מוכר
ולכן כולנו פה באופן מיוחד
נזמר פה זמר מדפנה עד אילת
הד עונה לו בגליל ומצטלצל בגיא
ומזמר בקול שני האריה שבתל חי
והד עונה מעמודי שלמה או או או
שיר עולה מעמק, מטפס בהר...
שיר שהוא עליז יותר משיר המעלות
ובסדום בקצב ער מצטרפת אשת לוט
והד עונה מעמודי שלמה או או או
שיר עולה מעמק, מטפס בהר...
מזמר צופר על כביש בידי הנהגים
ובים סוף מוביל כריש את מקהלת האלמוגים
והד עונה מעמודי שלמה או או או
שיר עולה מעמק, מטפס בהר...
בלי גיטרה מזמרים גם צמד אלמוגים
ובתמנע הכורים מנגנים בפטישים
והד עונה מעמודי שלמה או או או
שיר עולה מעמק, מטפס בהר...
מילים: יובב כץ לחן: אריס סאן
מים לא לגמתי עיניים לא עצמתי
אוכל לא טעמתי חלמתי וחלמתי
מול קרני הסהר את לבבי השחתי
אין אני אני מאז את לי סיגל.
חמדתי סיגל סיגל
תמתי סיגל סיגל
אדונך אני סיגל
עבד לך אני סיגל
איך פתאום כל כך כל כך
רק אותך אותך אותך.
אמש עוד דהרתי כפרא על אופנוע
אמש התפרחחתי בחוף ובקולנוע
אמש עוד שרקתי אחרי כל בת ברובע
אין אני אני מאז את לי סיגל.
חמדתי סיגל סיגל
תמתי סיגל סיגל
אדונך אני סיגל
עבד לך אני סיגל
איך פתאום כל כך כל כך
רק אותך אותך אותך.
לך אם תבקשיני אקטוף את הירח
לך אבנה פה בית טובל בגן פורח
ילדים בבית עוד יעשו שמח
הבנים שלי ומלכתי סיגל.
חמדתי סיגל סיגל
תמתי סיגל סיגל
אדונך אני סיגל
עבד לך אני סיגל
איך פתאום כל כך כל כך
רק אותך אותך אותך.
אוכל לא טעמתי חלמתי וחלמתי
מול קרני הסהר את לבבי השחתי
אין אני אני מאז את לי סיגל.
חמדתי סיגל סיגל
תמתי סיגל סיגל
אדונך אני סיגל
עבד לך אני סיגל
איך פתאום כל כך כל כך
רק אותך אותך אותך.
אמש עוד דהרתי כפרא על אופנוע
אמש התפרחחתי בחוף ובקולנוע
אמש עוד שרקתי אחרי כל בת ברובע
אין אני אני מאז את לי סיגל.
חמדתי סיגל סיגל
תמתי סיגל סיגל
אדונך אני סיגל
עבד לך אני סיגל
איך פתאום כל כך כל כך
רק אותך אותך אותך.
לך אם תבקשיני אקטוף את הירח
לך אבנה פה בית טובל בגן פורח
ילדים בבית עוד יעשו שמח
הבנים שלי ומלכתי סיגל.
חמדתי סיגל סיגל
תמתי סיגל סיגל
אדונך אני סיגל
עבד לך אני סיגל
איך פתאום כל כך כל כך
רק אותך אותך אותך.
מילים: יהודה אופן לחן: אריס סאן
יש סיפור המסופר מאב לבן
שהיתה אי פעם לקמצן זקן
בת אחת ויחידה יפהפיה
הוא רצה שתתחתן בלי נדוניה.
נערה ממש אוצר
לא צריך עוד שום דבר
כתוספת לאוצר כה נהדר.
הם הלכו והתחתנו למרות הכל
כי ידעו שהעולם יפה גדול
ועל הר גבוה הם בנו ביתם
וחיו מאושרים יחדיו אי שם.
נערה ממש אוצר...
יום אחד ביתו של הזקן נשרף
נשרפו האוצרות שהוא אסף
ועל דלת בית הזוג האיש הקיש
אבל החתן אמר שם אל האיש:
נערה ממש אוצר...
שהיתה אי פעם לקמצן זקן
בת אחת ויחידה יפהפיה
הוא רצה שתתחתן בלי נדוניה.
נערה ממש אוצר
לא צריך עוד שום דבר
כתוספת לאוצר כה נהדר.
הם הלכו והתחתנו למרות הכל
כי ידעו שהעולם יפה גדול
ועל הר גבוה הם בנו ביתם
וחיו מאושרים יחדיו אי שם.
נערה ממש אוצר...
יום אחד ביתו של הזקן נשרף
נשרפו האוצרות שהוא אסף
ועל דלת בית הזוג האיש הקיש
אבל החתן אמר שם אל האיש:
נערה ממש אוצר...
מילים: יהודה אופן לחן: אריס סאן
המגדל על הר כורע
צריף על שפת הים שוקע
זו העיר היא תל אביב.
הנמל יצא לפנסיה
אין תפוז ואין ולנסיה
זה הכרך הוא תל אביב
תל אביב תל אביב תל אביב
ים כחול עיר בחול תל אביב
תל אביב את הכל תל אביב
רק אחת כמוך אני יודע
ערב ערב מתעוררת
זו העיר ומתאפרת
ים אדם צמא רעב
אל האשליות שואף
בשמיים מעליו
נוצצים לו כוכביו
תל אביב...
עיר פלאפל פיצה סטייקים
עיר בת אלף דיסקוטקים
זו העיר היא תל אביב
משיך מוניס עד התקווה
גם צעיר וגם ותיק בה
זה הכרך הוא תל אביב
תל אביב...
ערב ערב מתרגשת
עיר בכל צבעי הקשת
חלונות הראווה
לעיניים תאווה
והנערות יפות
ובלב אלפי תקוות
תל אביב...
צריף על שפת הים שוקע
זו העיר היא תל אביב.
הנמל יצא לפנסיה
אין תפוז ואין ולנסיה
זה הכרך הוא תל אביב
תל אביב תל אביב תל אביב
ים כחול עיר בחול תל אביב
תל אביב את הכל תל אביב
רק אחת כמוך אני יודע
ערב ערב מתעוררת
זו העיר ומתאפרת
ים אדם צמא רעב
אל האשליות שואף
בשמיים מעליו
נוצצים לו כוכביו
תל אביב...
עיר פלאפל פיצה סטייקים
עיר בת אלף דיסקוטקים
זו העיר היא תל אביב
משיך מוניס עד התקווה
גם צעיר וגם ותיק בה
זה הכרך הוא תל אביב
תל אביב...
ערב ערב מתרגשת
עיר בכל צבעי הקשת
חלונות הראווה
לעיניים תאווה
והנערות יפות
ובלב אלפי תקוות
תל אביב...
מילים: מן המקורות לחן: דוד ויינקרנץ
יברכך ה' מציון
וראה בטוב ירושלים
יברכך ה' מציון
כל ימי ימי חייך.
וראה בנים לבניך
שלום על ישראל
וראה בנים לבניך
שלום על ישראל.
וראה בטוב ירושלים
יברכך ה' מציון
כל ימי ימי חייך.
וראה בנים לבניך
שלום על ישראל
וראה בנים לבניך
שלום על ישראל.
אֵלֶּה חָמְדָה לִבִּי
חוּסָה נָא וְאַל נָא תִּתְעַלֵּם
~
אֵלֶּה חָמְדָה, חָמְדָה לִבִּי
חוּסָה נָא וְאַל נָא תִּתְעַלֵּם
חוּסָה נָא וְאַל נָא תִּתְעַלֵּם
~
אֵלֶּה חָמְדָה, חָמְדָה לִבִּי
חוּסָה נָא וְאַל נָא תִּתְעַלֵּם
מילים: מן המקורות לחן: הרב קרליבך
והאר עינינו בתורתך
ודבק ליבנו במיצוותיך
ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך
שלא ניבוש ולא ניכלם
ולא ניכשל לעולם ועד.
ודבק ליבנו במיצוותיך
ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך
שלא ניבוש ולא ניכלם
ולא ניכשל לעולם ועד.
צדיק כתמר יפרח יפרח
צדיק כתמר יפרח
צדיק כתמר יפרח יפרח
צדיק כתמר יפרח
~
כארז בלבנון ישגה
כארז בלבנון ישגה
כארז בלבנון ישגה
צדיק כתמר יפרח
צדיק כתמר יפרח יפרח
צדיק כתמר יפרח
~
כארז בלבנון ישגה
כארז בלבנון ישגה
כארז בלבנון ישגה
כשהרבי סוף כל סוף החליט אשה לקחת
התאספו החסידים לראות את המוצלחת
הם את הרבי שאלו: מה נדוניה תתן לה?
והשיב להם הרב: אתן לה מה שאין לה.
ציריבים ציריבום...
הוא יום יום נשא תפילה לאל שבשמיים
היא יום-יום בשלה לו לוקשן ותפרה גרבים
אך לילה-לילה את התריס לסגור היה עוזר לה
ושמעו החסידים כיצד הוא מזמר לה:
ציריבים...
כך עברו מספר שנים נשאו כולם כפיים:
הו רביניו, מתי סוף סוף נשתה איתך לחיים?
ודווקא לשמחה הזאת הזמין הרב אותנו
ומבנו אשר נולד מילה אחת שמענו:
ציריבים...
התאספו החסידים לראות את המוצלחת
הם את הרבי שאלו: מה נדוניה תתן לה?
והשיב להם הרב: אתן לה מה שאין לה.
ציריבים ציריבום...
הוא יום יום נשא תפילה לאל שבשמיים
היא יום-יום בשלה לו לוקשן ותפרה גרבים
אך לילה-לילה את התריס לסגור היה עוזר לה
ושמעו החסידים כיצד הוא מזמר לה:
ציריבים...
כך עברו מספר שנים נשאו כולם כפיים:
הו רביניו, מתי סוף סוף נשתה איתך לחיים?
ודווקא לשמחה הזאת הזמין הרב אותנו
ומבנו אשר נולד מילה אחת שמענו:
ציריבים...
מילים: רבי נחמן מ לחן: ברוך חייט
כל העולם כולו
גשר צר מאוד
והעיקר, והעיקר
לא לפחד, לא לפחד כלל
גשר צר מאוד
והעיקר, והעיקר
לא לפחד, לא לפחד כלל
מילים: מן המקורות לחן: עממי
הללויה, הללויה
בצילצלי שמע,
הללויה הללויה
בצילצלי תרועה,
כל הנשמה
תהלל יה
הללויה, הללויה.
בצילצלי שמע,
הללויה הללויה
בצילצלי תרועה,
כל הנשמה
תהלל יה
הללויה, הללויה.
ידיד נפש אב הרחמן
משוך עבדך אל רצונך
ירוץ עבדך כמו איל
ישתחווה מול הדרך
ידיד נפש אב הרחמן
משוך עבדך אל רצונך
יערב לו ידידותיך
מנופת צוף וכל טעם.
משוך עבדך אל רצונך
ירוץ עבדך כמו איל
ישתחווה מול הדרך
ידיד נפש אב הרחמן
משוך עבדך אל רצונך
יערב לו ידידותיך
מנופת צוף וכל טעם.
חמדת ימים אותו קראת
זכר למעשה בראשית.
זכר למעשה בראשית.
ישראל באמונה
עם אהבה בנשמה
ישראל באמונה
עם אהבה בנשמה
ישראל בטח באלוקים
מאלוקים הישועה
ישראל בטח באלוקים
מאלוקים הגאולה
ישראל ישראל
ישראל עם אחד
לב אחד ומיוחד
ישראל אל תפחד
כי אתה לא לבד
ישראל בטח באלוקים
מאלוקים הישועה
ישראל בטח באלוקים
מאלוקים הגאולה
ישראל ישראל
עם אהבה בנשמה
ישראל באמונה
עם אהבה בנשמה
ישראל בטח באלוקים
מאלוקים הישועה
ישראל בטח באלוקים
מאלוקים הגאולה
ישראל ישראל
ישראל עם אחד
לב אחד ומיוחד
ישראל אל תפחד
כי אתה לא לבד
ישראל בטח באלוקים
מאלוקים הישועה
ישראל בטח באלוקים
מאלוקים הגאולה
ישראל ישראל
ופרצת ימה וקדמה
צפונה ונגבה
ופרצת צפונה ונגבה
אהה, אהה...
ופרצת ופרצת
ימה וקדמה
צפונה ונגבה.
צפונה ונגבה
ופרצת צפונה ונגבה
אהה, אהה...
ופרצת ופרצת
ימה וקדמה
צפונה ונגבה.
מילים: מן המקורות לחן: עממי
עושה שלום במרומיו
הוא יעשה שלום עלינו
ועל כל עם ישראל
ואמרו, אמרו אמן.
יעשה שלום, יעשה שלום
שלום עלינו ועל כל ישראל
יעשה שלום, יעשה שלום
שלום עלינו ועל כל ישראל.
הוא יעשה שלום עלינו
ועל כל עם ישראל
ואמרו, אמרו אמן.
יעשה שלום, יעשה שלום
שלום עלינו ועל כל ישראל
יעשה שלום, יעשה שלום
שלום עלינו ועל כל ישראל.
מילים: דן אלמגור לחן: אדוארד קולמנובסקי
העגורים חולפים מעל הכפר
העגורים עפים אל הנהר
העגורים עוזבים, יוצאים אל הדרום החם
מתי, מתי נוכל לעוף כמותם.
אני נושא עיני לעננים
העגורים שטים בהמונים
העגורים עוזבים, עפים אל הדרום החם
מתי נצא בהמונים כמותם.
אל השדה אצא עם בוא הסתיו
ובידי טבעת ומכתב
אתפוס עגור ולרגלו אצמיד מכתב דומם
פרישת שלום לכל אחי אי שם.
עם בוא הקור העגורים עוזבים
עם בוא אביב אלינו הם שבים.
העגורים שבים, חוזרים הם עם חלוף הקור
אנחנו, אם נצא - כבר לא נחזור.
העגורים עפים אל הנהר
העגורים עוזבים, יוצאים אל הדרום החם
מתי, מתי נוכל לעוף כמותם.
אני נושא עיני לעננים
העגורים שטים בהמונים
העגורים עוזבים, עפים אל הדרום החם
מתי נצא בהמונים כמותם.
אל השדה אצא עם בוא הסתיו
ובידי טבעת ומכתב
אתפוס עגור ולרגלו אצמיד מכתב דומם
פרישת שלום לכל אחי אי שם.
עם בוא הקור העגורים עוזבים
עם בוא אביב אלינו הם שבים.
העגורים שבים, חוזרים הם עם חלוף הקור
אנחנו, אם נצא - כבר לא נחזור.
מילים: ירוסלב רוד לחן: ניקיטה בוגוסלובסקי תרגום: אביבה אור שלום
אור של יום חיוור מפציע על גגות הבתים
ומזהיב הוא עננים שבמזרח
כמו תמיד יוצאים לדרך סוסתי ואני
לנוסע אנו שנינו מחכים
נו ואיך דהרנו פעם כסופה בדרכים
הגיצים התעופפו מן המסילה
והיום כבדו רגלינו ממרוצת השנים
וראשינו רכונים על האספלט
את זקנה שלי, אוי חמודה שלי, הויסה
פנו דרך, זוזו כבר
גם אם מזדקנים אנו
עוד לא נפרדים אנו
את סוסה נאמנה
גם אם מזדקנים אנו
עוד לא נפרדים אנו
את סוסה נאמנה
לרגלייך יש פרסות ברזל יפות מתמיד
עגלתינו כבר צבעתי מחדש, אך לשווא
כי המטרו כישף את כל הנוסעים
הוא חולף עטוף בבוהק של זהב
נו ואיך זה התרחש פתאום, הסבירי, ספרי
המטרו פשוט בלבל את החיים
כדי לרתום אותך כל בוקר במטרו החדש
אני נוסע מסוקולניקוב לפארק
את זקנה שלי, אוי חמודה שלי, הויסה
פנו דרך, זוזו כבר
גם אם מזדקנים אנו
עוד לא נפרדים אנו
את סוסה נאמנה
גם אם מזדקנים אנו
עוד לא נפרדים אנו
את סוסה נאמנה
אור של יום חיוור מפציע על גגות הבתים
ומזהיב הוא עננים שבמזרח
כמו תמיד יוצאים לדרך סוסתי ואני
לנוסע אנו שנינו מחכים
נו ואיך דהרנו פעם כסופה בדרכים
הגיצים התעופפו מן המסילה
והיום כבדו רגלינו ממרוצת השנים
וראשינו רכונים על האספלט
את זקנה שלי, אוי חמודה שלי, הויסה
פנו דרך, זוזו כבר
גם אם מזדקנים אנו
עוד לא נפרדים אנו
את סוסה נאמנה
גם אם מזדקנים אנו
עוד לא נפרדים אנו
את סוסה נאמנה
ומזהיב הוא עננים שבמזרח
כמו תמיד יוצאים לדרך סוסתי ואני
לנוסע אנו שנינו מחכים
נו ואיך דהרנו פעם כסופה בדרכים
הגיצים התעופפו מן המסילה
והיום כבדו רגלינו ממרוצת השנים
וראשינו רכונים על האספלט
את זקנה שלי, אוי חמודה שלי, הויסה
פנו דרך, זוזו כבר
גם אם מזדקנים אנו
עוד לא נפרדים אנו
את סוסה נאמנה
גם אם מזדקנים אנו
עוד לא נפרדים אנו
את סוסה נאמנה
לרגלייך יש פרסות ברזל יפות מתמיד
עגלתינו כבר צבעתי מחדש, אך לשווא
כי המטרו כישף את כל הנוסעים
הוא חולף עטוף בבוהק של זהב
נו ואיך זה התרחש פתאום, הסבירי, ספרי
המטרו פשוט בלבל את החיים
כדי לרתום אותך כל בוקר במטרו החדש
אני נוסע מסוקולניקוב לפארק
את זקנה שלי, אוי חמודה שלי, הויסה
פנו דרך, זוזו כבר
גם אם מזדקנים אנו
עוד לא נפרדים אנו
את סוסה נאמנה
גם אם מזדקנים אנו
עוד לא נפרדים אנו
את סוסה נאמנה
אור של יום חיוור מפציע על גגות הבתים
ומזהיב הוא עננים שבמזרח
כמו תמיד יוצאים לדרך סוסתי ואני
לנוסע אנו שנינו מחכים
נו ואיך דהרנו פעם כסופה בדרכים
הגיצים התעופפו מן המסילה
והיום כבדו רגלינו ממרוצת השנים
וראשינו רכונים על האספלט
את זקנה שלי, אוי חמודה שלי, הויסה
פנו דרך, זוזו כבר
גם אם מזדקנים אנו
עוד לא נפרדים אנו
את סוסה נאמנה
גם אם מזדקנים אנו
עוד לא נפרדים אנו
את סוסה נאמנה
הֵי וַנְיָתִי, וַנְיָה,
לָמָּזַבְתּוֹתִי וַנְיָה?
לָמָּזַבְתּוֹתִי וַנְיָה
לְעוֹלָמִים?
~
וַנְיָה, וַנְיָה בְּנִי,
לָמָּה עָזַבְתָּ אוֹתִי?
לַ...לַ...לַ...
לָמָּזַבְתּוֹתִי וַנְיָה?
לָמָּזַבְתּוֹתִי וַנְיָה
לְעוֹלָמִים?
~
וַנְיָה, וַנְיָה בְּנִי,
לָמָּה עָזַבְתָּ אוֹתִי?
לַ...לַ...לַ...
מילים: מיכאיל פיל לחן: יבגני רודיגין תרגום: אפי נצר
אט זורם הנחל הולך לו אל הים,
ולידו צומח אלון נישא ורם,
בגדה מנגד מחלון בקתה
ילדתי מרוסיה בעצב נשקפה.
הו אלון נישא
כה חסון הנך
את ריעי הבא לי
אני כה בודדה,
רוח סתיו נושבת ושלג אט צנח
האלון הרם כוסה בלובן צח.
בגדה מנגד בבקתה הדלה
ילדתי מרוסיה עדיין מצפה.
הו אלון נישא...
ולידו צומח אלון נישא ורם,
בגדה מנגד מחלון בקתה
ילדתי מרוסיה בעצב נשקפה.
הו אלון נישא
כה חסון הנך
את ריעי הבא לי
אני כה בודדה,
רוח סתיו נושבת ושלג אט צנח
האלון הרם כוסה בלובן צח.
בגדה מנגד בבקתה הדלה
ילדתי מרוסיה עדיין מצפה.
הו אלון נישא...
לֹא הָרוּחַ הוּא אֲשֶׁר יָצָא לוֹ
לְשׁוֹטֵט בָּעֲרָבָה –
עֲנַן אָבָק נִשָּׂא בַּדֶּרֶךְ
חֵיל פָּרָשִים מֵיטַב הַחֲטִיבָה.
~
לֹא נְהַסֵּסָה לָצֵאת בִּזְרוֹעַ
כָּל מִי שֶׁבָּנוּ יְנַסֶּה לִפְגֹּעַ –
נֶשֶׁק בַּיָּדַיִם, לֹא נִטְבַּע בַּמַּיִם;
לֹא נִירָא מִבּוֹא בָּאֵשׁ.
שָׂשִׂים לַקְּרָב וְאַמִּיצִים סוּסֵינוּ
כּוֹסְסוּ כְּבָר הַמְּתָגִים
הַכּוֹת אוֹיֵב תָּמִיד יָדַעְנוּ
וְעוֹד נָכוֹנוּ מַעֲשִׂים רַבִּים.
~
לֹא נְהַסֵּסָה לָצֵאת בִּזְרוֹעַ
כָּל מִי שֶׁבָּנוּ יְנַסֶּה לִפְגֹּעַ –
נֶשֶׁק בַּיָּדַיִם, לֹא נִטְבַּע בַּמַּיִם;
לֹא נִירָא מִבּוֹא בָּאֵשׁ.
לְשׁוֹטֵט בָּעֲרָבָה –
עֲנַן אָבָק נִשָּׂא בַּדֶּרֶךְ
חֵיל פָּרָשִים מֵיטַב הַחֲטִיבָה.
~
לֹא נְהַסֵּסָה לָצֵאת בִּזְרוֹעַ
כָּל מִי שֶׁבָּנוּ יְנַסֶּה לִפְגֹּעַ –
נֶשֶׁק בַּיָּדַיִם, לֹא נִטְבַּע בַּמַּיִם;
לֹא נִירָא מִבּוֹא בָּאֵשׁ.
שָׂשִׂים לַקְּרָב וְאַמִּיצִים סוּסֵינוּ
כּוֹסְסוּ כְּבָר הַמְּתָגִים
הַכּוֹת אוֹיֵב תָּמִיד יָדַעְנוּ
וְעוֹד נָכוֹנוּ מַעֲשִׂים רַבִּים.
~
לֹא נְהַסֵּסָה לָצֵאת בִּזְרוֹעַ
כָּל מִי שֶׁבָּנוּ יְנַסֶּה לִפְגֹּעַ –
נֶשֶׁק בַּיָּדַיִם, לֹא נִטְבַּע בַּמַּיִם;
לֹא נִירָא מִבּוֹא בָּאֵשׁ.
מילים: פ. צ'רנייב לחן: ויקטור טמנוב תרגום: דן אלמגור
הנה, הנה גגות הכפר
מכאן לפני שנים נלקח
סוף סוף הוא שב הביתה
אחרי שנים רבות כל כך.
ליושינקה ליושינקה
הו היכן את ליושינקה
הוא שב אליך ליושינקה
מדוע לא חיכית לו?
הוא שב והוא שונה כל כך
פניו חיוורות ומצולקות
הוא שב אליך ליושינקה
כי את הבטחת לו לחכות.
ליושינקה ליושינקה
הו היכן את ליושינקה
הוא שב אליך ליושינקה
מדוע לא חיכית לו?.
כשהוא הוזמן לחקירה
היה עדיין איש צעיר
מאז לחש כל לילה
את שמך למול גדרות סיביר.
ליושינקה ליושינקה
הו היכן את ליושינקה
הוא שב אליך ליושינקה
מדוע לא חיכית לו?
היו שלום גגות הכפר
הוא שוב יוצא הרחק מכאן
עומד על אם הדרך
מכאן לפני שנים נלקח
סוף סוף הוא שב הביתה
אחרי שנים רבות כל כך.
ליושינקה ליושינקה
הו היכן את ליושינקה
הוא שב אליך ליושינקה
מדוע לא חיכית לו?
הוא שב והוא שונה כל כך
פניו חיוורות ומצולקות
הוא שב אליך ליושינקה
כי את הבטחת לו לחכות.
ליושינקה ליושינקה
הו היכן את ליושינקה
הוא שב אליך ליושינקה
מדוע לא חיכית לו?.
כשהוא הוזמן לחקירה
היה עדיין איש צעיר
מאז לחש כל לילה
את שמך למול גדרות סיביר.
ליושינקה ליושינקה
הו היכן את ליושינקה
הוא שב אליך ליושינקה
מדוע לא חיכית לו?
היו שלום גגות הכפר
הוא שוב יוצא הרחק מכאן
עומד על אם הדרך
מִתְפַּתֵּל מִשְׁעוֹל הַפֶּרֶא בֵּין הֶהָרִים
מִּתְקַדֶּמֶת בּוֹ דּוּמָם פְּלֻגַּת פָּרָשִׁים
בְּמוֹרַד הַשְּׁבִיל נִצֶּבֶת נַעֲרָה
זָהָב צָמָּתָה תְּכֵלֶת עֵינָהּ
וְחִיּוּךְ עַל שִׂפְתוֹתֶיהָ נֶחְמָד
וּתְנַפְנֵף בְּיַד.
אָז נָשָׂא קְצִינֵנוּ בְּגַאֲוָה אֶת הַקּוֹל:
חֶבְרַיָּא, הָפְנוּ מַבָּט אֵלַי הַמִּשְׁעוֹל!
שִׂימוּ אֶת לִבְּכֶם אֶל הַנַּעֲרָה -
זָהָב צִמְּתָה, תְּכֵלֶת עֵינָהּ.
שֶׁגִּבּוֹר אֲנִי הַכִּירָה מִיָּד,
וְלִי חִיּוּכָהּ נוֹעַד
~
צְחוֹק אַדִּיר רַעַם.
דּוּמָם הִמְשַׁכְתִּי דַּרְכִּי;
כִּי אֵדַע: לֵב נַעֲרָה הוּא עִם טוּרָאִי
וְאֵין כָּל סָפֵק שֶׁזֹּאת הַנַּעֲרָה;
זָהָב צָמָּתָה תְּכֵלֶת עֵינָהּ
רָאֲתָה אֶת שְפָמִי הַמּוּרָד
וְלִי חִיּוּכָהּ נוֹעַד.
~
מִתְפַּתֵּל מִשְׁעוֹל הַפֶּרֶא בֵּין הֶהָרִים
וְהִתְקַדְּמוּ בּוֹ בֵּנְתַּיִים הַפָּרָשִׁים.
וְהַרְחֵק הַרְחֵק נִצֶּבֶת נַעֲרָה
זָהָב צָמָּתָה תְּכֵלֶת עֵינָהּ
וְחִיּוּךְ עַל שִׂפְתוֹתֶיהָ נֶחְמָד
וּתְנַפְנֵף בְּיַד.
מִּתְקַדֶּמֶת בּוֹ דּוּמָם פְּלֻגַּת פָּרָשִׁים
בְּמוֹרַד הַשְּׁבִיל נִצֶּבֶת נַעֲרָה
זָהָב צָמָּתָה תְּכֵלֶת עֵינָהּ
וְחִיּוּךְ עַל שִׂפְתוֹתֶיהָ נֶחְמָד
וּתְנַפְנֵף בְּיַד.
אָז נָשָׂא קְצִינֵנוּ בְּגַאֲוָה אֶת הַקּוֹל:
חֶבְרַיָּא, הָפְנוּ מַבָּט אֵלַי הַמִּשְׁעוֹל!
שִׂימוּ אֶת לִבְּכֶם אֶל הַנַּעֲרָה -
זָהָב צִמְּתָה, תְּכֵלֶת עֵינָהּ.
שֶׁגִּבּוֹר אֲנִי הַכִּירָה מִיָּד,
וְלִי חִיּוּכָהּ נוֹעַד
~
צְחוֹק אַדִּיר רַעַם.
דּוּמָם הִמְשַׁכְתִּי דַּרְכִּי;
כִּי אֵדַע: לֵב נַעֲרָה הוּא עִם טוּרָאִי
וְאֵין כָּל סָפֵק שֶׁזֹּאת הַנַּעֲרָה;
זָהָב צָמָּתָה תְּכֵלֶת עֵינָהּ
רָאֲתָה אֶת שְפָמִי הַמּוּרָד
וְלִי חִיּוּכָהּ נוֹעַד.
~
מִתְפַּתֵּל מִשְׁעוֹל הַפֶּרֶא בֵּין הֶהָרִים
וְהִתְקַדְּמוּ בּוֹ בֵּנְתַּיִים הַפָּרָשִׁים.
וְהַרְחֵק הַרְחֵק נִצֶּבֶת נַעֲרָה
זָהָב צָמָּתָה תְּכֵלֶת עֵינָהּ
וְחִיּוּךְ עַל שִׂפְתוֹתֶיהָ נֶחְמָד
וּתְנַפְנֵף בְּיַד.
מילים: שמואל בוני לחן: עממי
רוח מבדרת שובל שימלתה
ילדתי ברחוב עוברת, ששתי לקראתה
הי עימדי, עימדי, עימדי נא, את יפת עיניים
בואי ואחזה בך את יפה שלי.
שתיים רק אהבתי ראו נא איזה פלא
ומהן לא התאכזבתי
התדעו מי אלה:
את ארצי אהבתי
גם בקיץ גם בחורף
ואותך אהבתי,
דוניצ'קה שלי.
ילדתי ברחוב עוברת, ששתי לקראתה
הי עימדי, עימדי, עימדי נא, את יפת עיניים
בואי ואחזה בך את יפה שלי.
שתיים רק אהבתי ראו נא איזה פלא
ומהן לא התאכזבתי
התדעו מי אלה:
את ארצי אהבתי
גם בקיץ גם בחורף
ואותך אהבתי,
דוניצ'קה שלי.
ציבעונים, אח, אילו ציבעונים
בכל אשמה החבריה
איבדנו כל אשר יקר היה
ולא ישוב עוד לעולם.
אמא אמרה לוניה:
וניה, בני היקר.
חדל לשוטט ברחובות
ובחורות אדומות לאהוב.
וניה, הוי וניה, בני היקר
קח אותי למילחמה
אתה תהיה שם קומיסר אדום
ואני אהיה אחות רחמניה.
בכל אשמה החבריה
איבדנו כל אשר יקר היה
ולא ישוב עוד לעולם.
אמא אמרה לוניה:
וניה, בני היקר.
חדל לשוטט ברחובות
ובחורות אדומות לאהוב.
וניה, הוי וניה, בני היקר
קח אותי למילחמה
אתה תהיה שם קומיסר אדום
ואני אהיה אחות רחמניה.
מילים: עממי לחן: עממי רוסי
במורדות הדניפר,
דוהרים סוסים
ובשצף קצף הם טסים,
הם טסים
פרשים קוזקים
מגדודי בודיוני-יוני
דוהרים לקרב
היי, היי
פרשים קוזקים
דוהרים לקרב
דוהרים סוסים
ובשצף קצף הם טסים,
הם טסים
פרשים קוזקים
מגדודי בודיוני-יוני
דוהרים לקרב
היי, היי
פרשים קוזקים
דוהרים לקרב
מילים: מיכאל איסק לחן: מטביי בלנטר תרגום: נח פניאל
לבלבו אגס וגם תפוח
ערפילים כיסו את הנהר
וקטיושקה אז יצאה לשוח
אלי חוף תלול ונהדר
וקטיושקה אז יצאה לשוח
אלי חוף תלול ונהדר.
העלמה שרה בלב כמיה
את שירה זה הערב מכל
על אהוב נפשה המתגעגע
איגרותיו לה יקרות מכל
על אהוב נפשה המתגעגע
איגרותיו לה יקרות מכל.
ערפילים כיסו את הנהר
וקטיושקה אז יצאה לשוח
אלי חוף תלול ונהדר
וקטיושקה אז יצאה לשוח
אלי חוף תלול ונהדר.
העלמה שרה בלב כמיה
את שירה זה הערב מכל
על אהוב נפשה המתגעגע
איגרותיו לה יקרות מכל
על אהוב נפשה המתגעגע
איגרותיו לה יקרות מכל.
סוף השירון
