השירון מאפשר הצגה של מילות השירים , שקופיות זמר,.
או גם וגם
.
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון
שירונים:
מפגשזמר חדרה
במאי 2010 החל אלי ארגון בפרויקט של מפגשי זמר בעיר חדרה.
המטרה הייתה "להעיר את העיר בזמר ושיר" ומשך יותר מחצי שנה ( 33 מפגשים) נערך כל שבוע מפגש של שירה בציבור בליווי שקופיות. השירים נבחרו בהתאם לעונה ותאריכי ציון של יוצרים בזמר העברי וכללו שירים עבריים מכל התקופות ומכל הזמנים. ברוב המפגשים אלי הוביל/הנחה את הערב בשירה ובגיטרה ואליו הצטרפו נגנים וזמרים אורחים מתל אביב והמרכז עד לחיפה בצפון.
נשארו השירונים הזכרונות, התמונות והשירונים מכל מפגש
שירון זה מכיל מילים לשירים
וְנָתְנָה תּוֹקֵף קְדֻשַּׁת הַיּוֹם
כִּי הוּא נוֹרָא וְאָיֹם.
וּבוֹ תִּנָּשֵׂא מַלְכוּתֶךָ,
וְיִכּוֹן בְּחֶסֶד כִּסְאֲךָ,
וַתֵּשֶׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת.
~
אֱמֶת כִּּי אַתָּה הוּא דִּין
וּמוֹכִיחַ וְיוֹדֵעַ וְעַד
וְכוֹתֵב וְחוֹתֵם וְסוֹפֵר וּמוֹנֶה,
וְתִּזְכּוֹר כָּל הַנִּשְׁכָּחוֹת
וַתִּפְתַּח אֶת סֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת,
וּמֵאֵלָיו יִקְרָא,
וְחוֹתָם יַד כָּל אָדָם בּוֹ.
וּבְשׁוֹפָר גָּדוֹל יִתְקַע
וְקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה יִשְׁמַע
וּמַלְאָכִים יֵחָפֵזוּן
וָחַיִל וּרְעָדָה יֹאחֵזוּן
וַיֹּאמְרוּ: "הִנֵּה יוֹם הַדִּין
לְפִקּוּד עַל צָבָא-מָרוֹם בַּדִּין" -
כִי לֹא יִזְכּוּ בְּעֵינֶיךָ בַּדִּין.
~
וְכָל בָּאֵי עוֹלָם יַעֲבֹרוּן
לְפָנֶיךָ כִּבְנֵי מָרוֹן,
כְּבַקָּרַת רוֹעֶה עֶדְרוֹ,
מַעֲבִיר צֹאנוֹ תַּחַת שִׁבְטוֹ,
כֵּן תַּעֲבִיר וְתִּסְפּוֹר וְתִמְנֶה
וְתִפְקֹד נֶפֶשׁ כָּל חָי,
וְתַחְתֹּךְ קִצְבָה לְכָל בְּרִיָּה,
וַתִּכְתֹּב אֶת גְּזַר דִּינָם.
בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יִכָּתְבוּן
וּבְצוֹם יוֹם כִּפּוּר יֵחָתֵמוּן:
כַּמָּה יַעֲבֹרוּן וְכַמָּה יִבָּרֵאוּן
מִי יִחְיֶה וּמִי יָמוּת
מִי בְּקִצּוֹ וּמִי לֹא בְּקִצּוֹ
מִי בַּּמַּיִם וּמִי בָּאֵשׁ
מִי בַּּחֶרֶב וּמִי בַּחַיָּה
מִי בְּרַעַשׁ וּמִי בְּמַגֵּפָה
~
מִי יָנוּחַ וּמִי יָנוּעַ
מִי יִשְׁקֹט וּמִי יִטְרֹף
מִי יִשְׁלַו וּמִי יִתְיַסֵּר
מִי יָרוּם וּמִי יִּשְׁפַּל
מִי יַעֲשִׁר וּמִי יַעֲנִי:
וּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה
מַעֲבִירִין אֶת רֹעַ הַגְּזִירָה!
אֱמֶת כִּּי אַתָּה יוֹצְרָם
וְיוֹדֵעַ יִצְרָם
כִּי הֵם בָּשָׂר וְדַם:
אָדָם יְסֹדוֹ מֵעָפָר
וְסוֹפוֹ לֶעָפָר,
בְּנַפְשׁוֹ יָבִיא לַחְמוֹ,
מָשׁוּל כְּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר
כֶּחָצִיר יָבֵשׁ וּכְצִּיץ נוֹבֵל
כְּצֵל עוֹבֵר וְכֶעָנָן כָּלֶה
וּכְּרוּחַ נוֹשֶׁבֶת וּכְּאָבָק פּוֹרֵחַ
וְכַּחֲלוֹם יָעוּף!
וְאַתָּה הוּא מֶלֶךְ, אֵל חַי וְקַיָים.
כִּי הוּא נוֹרָא וְאָיֹם.
וּבוֹ תִּנָּשֵׂא מַלְכוּתֶךָ,
וְיִכּוֹן בְּחֶסֶד כִּסְאֲךָ,
וַתֵּשֶׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת.
~
אֱמֶת כִּּי אַתָּה הוּא דִּין
וּמוֹכִיחַ וְיוֹדֵעַ וְעַד
וְכוֹתֵב וְחוֹתֵם וְסוֹפֵר וּמוֹנֶה,
וְתִּזְכּוֹר כָּל הַנִּשְׁכָּחוֹת
וַתִּפְתַּח אֶת סֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת,
וּמֵאֵלָיו יִקְרָא,
וְחוֹתָם יַד כָּל אָדָם בּוֹ.
וּבְשׁוֹפָר גָּדוֹל יִתְקַע
וְקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה יִשְׁמַע
וּמַלְאָכִים יֵחָפֵזוּן
וָחַיִל וּרְעָדָה יֹאחֵזוּן
וַיֹּאמְרוּ: "הִנֵּה יוֹם הַדִּין
לְפִקּוּד עַל צָבָא-מָרוֹם בַּדִּין" -
כִי לֹא יִזְכּוּ בְּעֵינֶיךָ בַּדִּין.
~
וְכָל בָּאֵי עוֹלָם יַעֲבֹרוּן
לְפָנֶיךָ כִּבְנֵי מָרוֹן,
כְּבַקָּרַת רוֹעֶה עֶדְרוֹ,
מַעֲבִיר צֹאנוֹ תַּחַת שִׁבְטוֹ,
כֵּן תַּעֲבִיר וְתִּסְפּוֹר וְתִמְנֶה
וְתִפְקֹד נֶפֶשׁ כָּל חָי,
וְתַחְתֹּךְ קִצְבָה לְכָל בְּרִיָּה,
וַתִּכְתֹּב אֶת גְּזַר דִּינָם.
בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יִכָּתְבוּן
וּבְצוֹם יוֹם כִּפּוּר יֵחָתֵמוּן:
כַּמָּה יַעֲבֹרוּן וְכַמָּה יִבָּרֵאוּן
מִי יִחְיֶה וּמִי יָמוּת
מִי בְּקִצּוֹ וּמִי לֹא בְּקִצּוֹ
מִי בַּּמַּיִם וּמִי בָּאֵשׁ
מִי בַּּחֶרֶב וּמִי בַּחַיָּה
מִי בְּרַעַשׁ וּמִי בְּמַגֵּפָה
~
מִי יָנוּחַ וּמִי יָנוּעַ
מִי יִשְׁקֹט וּמִי יִטְרֹף
מִי יִשְׁלַו וּמִי יִתְיַסֵּר
מִי יָרוּם וּמִי יִּשְׁפַּל
מִי יַעֲשִׁר וּמִי יַעֲנִי:
וּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה
מַעֲבִירִין אֶת רֹעַ הַגְּזִירָה!
אֱמֶת כִּּי אַתָּה יוֹצְרָם
וְיוֹדֵעַ יִצְרָם
כִּי הֵם בָּשָׂר וְדַם:
אָדָם יְסֹדוֹ מֵעָפָר
וְסוֹפוֹ לֶעָפָר,
בְּנַפְשׁוֹ יָבִיא לַחְמוֹ,
מָשׁוּל כְּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר
כֶּחָצִיר יָבֵשׁ וּכְצִּיץ נוֹבֵל
כְּצֵל עוֹבֵר וְכֶעָנָן כָּלֶה
וּכְּרוּחַ נוֹשֶׁבֶת וּכְּאָבָק פּוֹרֵחַ
וְכַּחֲלוֹם יָעוּף!
וְאַתָּה הוּא מֶלֶךְ, אֵל חַי וְקַיָים.
מילים: עמנואל הרו לחן: נחום נרדי
פטיש, מסמר
ניקח מהר.
סוכה לבנות,
בנים ובנות.
קרשים ניקח
וענפים לסכך
קשט הגג
לכבוד החג.
קנה, קנה,
סוכה נבנה.
קרשים ניקח,
קני סוף לסכך.
מהר, מהר,
פן נאחר,
אין פנאי חכות,
מחר סוכות.
ניקח מהר.
סוכה לבנות,
בנים ובנות.
קרשים ניקח
וענפים לסכך
קשט הגג
לכבוד החג.
קנה, קנה,
סוכה נבנה.
קרשים ניקח,
קני סוף לסכך.
מהר, מהר,
פן נאחר,
אין פנאי חכות,
מחר סוכות.
מילים: נעמי שמר לחן: נעמי שמר
שלומית בונה סוכה
מוארת וירוקה
על כן היא עסוקה היום
ואין זו סתם סוכה
מוארת וירוקה -
שלומית בונה סוכת שלום
היא לא תשכח לשים
לולב והדסים
ענף של ערבה ירוק
רימון בתוך עליו
וכל פירות הסתיו
עם ריח בוסתנים רחוק
וכששלומית תאמר
הביטו, זה נגמר!
יקרה דבר נפלא פתאום:
יבואו השכנים
כולם בהמונים -
ולכולם יהיה מקום
ואז מתוך הסכך
יציץ לו ויזרח
כוכב בהיר כיהלום:
שלום סוכת פלאים
מה טוב ומה נעים -
שלומית בנתה סוכת שלום!
מוארת וירוקה
על כן היא עסוקה היום
ואין זו סתם סוכה
מוארת וירוקה -
שלומית בונה סוכת שלום
היא לא תשכח לשים
לולב והדסים
ענף של ערבה ירוק
רימון בתוך עליו
וכל פירות הסתיו
עם ריח בוסתנים רחוק
וכששלומית תאמר
הביטו, זה נגמר!
יקרה דבר נפלא פתאום:
יבואו השכנים
כולם בהמונים -
ולכולם יהיה מקום
ואז מתוך הסכך
יציץ לו ויזרח
כוכב בהיר כיהלום:
שלום סוכת פלאים
מה טוב ומה נעים -
שלומית בנתה סוכת שלום!
מילים: לוין קיפני לחן: מרק ורשבסקי
יום טוב לנו, חג שמח
ילדים, נגילה נא
לסכתנו בא אורח:
אברם אבינו ברוך הבא!
יחד את החג נחג
בלולב, הדס אתרוג
הו, האח, נשמח מאוד
ובמעגל נרקד.
יום טוב לנו, חג שמח
ילדים, נגילה נא
לסכתנו בא אורח:
יצחק אבינו ברוך הבא!
יחד את החג נחג...
יום טוב לנו, חג שמח
ילדים, נגילה נא
לסכתנו בא אורח:
יעקב רוענו ברוך הבא!
יחד את החג נחג...
יום טוב לנו, חג שמח
ילדים, נגילה נא
לסכתנו בא אורח:
משה רבנו ברוך הבא!
יחד את החג נחג...
יום טוב לנו, חג שמח
ילדים, נגילה נא
לסכתנו בא אורח:
שלמה מלכנו ברוך הבא!
יחד את החג נחג...
ילדים, נגילה נא
לסכתנו בא אורח:
אברם אבינו ברוך הבא!
יחד את החג נחג
בלולב, הדס אתרוג
הו, האח, נשמח מאוד
ובמעגל נרקד.
יום טוב לנו, חג שמח
ילדים, נגילה נא
לסכתנו בא אורח:
יצחק אבינו ברוך הבא!
יחד את החג נחג...
יום טוב לנו, חג שמח
ילדים, נגילה נא
לסכתנו בא אורח:
יעקב רוענו ברוך הבא!
יחד את החג נחג...
יום טוב לנו, חג שמח
ילדים, נגילה נא
לסכתנו בא אורח:
משה רבנו ברוך הבא!
יחד את החג נחג...
יום טוב לנו, חג שמח
ילדים, נגילה נא
לסכתנו בא אורח:
שלמה מלכנו ברוך הבא!
יחד את החג נחג...
מילים: יעקב אורלנ לחן: יואל ולבה
סכתי הסכה
נהדרת ירקה
לי, לי, לי,רק, רק, רק
לי רק מחכה.
סבא יש לי, יש לי סב
וזקן לו צח רחב,
הוא אותי אוהב כל-כך,
סכתי יכס בסכך.
סכתי הסכה...
מן הבקר עד הליל,
היא עומדת לה בצל,
לבושה היא עד הגג,
מקשטת ליום חג.
סכתי הסכה...
סכתי ידידתי,
אל נא תשכחי אותי,
אם צריך לך לחכות
אחכה עד חג סכות.
סכתי הסכה...
נהדרת ירקה
לי, לי, לי,רק, רק, רק
לי רק מחכה.
סבא יש לי, יש לי סב
וזקן לו צח רחב,
הוא אותי אוהב כל-כך,
סכתי יכס בסכך.
סכתי הסכה...
מן הבקר עד הליל,
היא עומדת לה בצל,
לבושה היא עד הגג,
מקשטת ליום חג.
סכתי הסכה...
סכתי ידידתי,
אל נא תשכחי אותי,
אם צריך לך לחכות
אחכה עד חג סכות.
סכתי הסכה...
מילים: אורלי בינד לחן: עמוס ברזל
ארבעת המינים, ארבעת המינים,
בחג הסוכות עליהם מברכים.
ארבעת המינים, ארבעת המינים,
אל הסוכה אותנו מזמינים.
אתרוג תמיד פורח,
יש לו טעם ויש לו ריח.
לולב אצלנו מתארח,
יש לו טעם, אך אין לו ריח.
ארבעת המינים, ארבעת המינים...
ומה יש להדס?
רק ריח הוא טפס.
וליד המים בשלוה,
ללא טעם וריח - ערבה.
ארבעת המינים, ארבעת המינים...
בחג הסוכות עליהם מברכים.
ארבעת המינים, ארבעת המינים,
אל הסוכה אותנו מזמינים.
אתרוג תמיד פורח,
יש לו טעם ויש לו ריח.
לולב אצלנו מתארח,
יש לו טעם, אך אין לו ריח.
ארבעת המינים, ארבעת המינים...
ומה יש להדס?
רק ריח הוא טפס.
וליד המים בשלוה,
ללא טעם וריח - ערבה.
ארבעת המינים, ארבעת המינים...
כבר הקיץ חלף,
כבר טסים מעליו
ברבורי הענן בשרשרת.
כבר כמש הדרדר,
ועמוד המטר
מעבר לאופק ניצב.
העולם מתלבלב,
אך מסכית עוד הלב
לתוגה שבעין נקשרת,
כשהקיץ חלף
ומקרקע נשלף
להבו הצחור של חצב.
בגנות כבר מונה אדמה את ולדיה,
בגרנות החציר על עצמו נערם,
בשדרות משליכה צפצפה את בגדיה,
בגדרות מעלות הכבשים את צמרן,
בכרמים מקפלות הגפנים את עליהן,
בתלמים משחימה אדמה קו לקו,
בגבהים הלילות כבר עוטים מעיליהם,
בנכאים חלילו של הרוח נתקף.
כי הקיץ חלף,
כי רוחף מעליו
מפרשו הסמוי של החורף.
מתקצרים הימים,
ובנפש הומים
כיסופים ותוגות כמיתר...
וצופה לו איכר,
איך בבוקר הקר
הקיץ מפנה את העורף.
וכברת אדמה
שדמו בדמה,
מחכה לזרעים ומטר.
בגנות כבר מונה אדמה...
כבר טסים מעליו
ברבורי הענן בשרשרת.
כבר כמש הדרדר,
ועמוד המטר
מעבר לאופק ניצב.
העולם מתלבלב,
אך מסכית עוד הלב
לתוגה שבעין נקשרת,
כשהקיץ חלף
ומקרקע נשלף
להבו הצחור של חצב.
בגנות כבר מונה אדמה את ולדיה,
בגרנות החציר על עצמו נערם,
בשדרות משליכה צפצפה את בגדיה,
בגדרות מעלות הכבשים את צמרן,
בכרמים מקפלות הגפנים את עליהן,
בתלמים משחימה אדמה קו לקו,
בגבהים הלילות כבר עוטים מעיליהם,
בנכאים חלילו של הרוח נתקף.
כי הקיץ חלף,
כי רוחף מעליו
מפרשו הסמוי של החורף.
מתקצרים הימים,
ובנפש הומים
כיסופים ותוגות כמיתר...
וצופה לו איכר,
איך בבוקר הקר
הקיץ מפנה את העורף.
וכברת אדמה
שדמו בדמה,
מחכה לזרעים ומטר.
בגנות כבר מונה אדמה...
מילים: חיים חפר לחן: סשה ארגוב
כבר שורקים בחלון התריסים
כבר כביסה מן הגג מכניסים
והאור בשערך פתאום נשבר
והקיץ עבר.
עננים כבר סוגרים רווחים
על הים השחפים נמוכים
וקולך בא מן הים רטוב וקר
והקיץ עבר.
היה קיץ לוהט ויפה
על רחוב ובתי הקפה
היה קיץ צוהל
ארוך ועצל
היה קיץ לוהט ויפה
וזה קיץ חיי
הלוואי-
שיחזור באפריל או במאי...
בירקון כבר שטים ערפילים
וזרועך מתכסה שרוולים
טל כבד על הספסל שבכיכר
והקיץ עבר.
בגינה עץ הפיקוס רועש
רחוב שינקין מחשיך בחמש
קחי צעיף על הכתף והצוואר
והקיץ עבר.
היה קיץ לוהט ויפה...
ופתאום רוח קר, יפתי,
מגרש אותך כבר אל ביתי
והסתיו את היורה לפתע שר
והקיץ עבר.
בשעת ליל, כשגופף לצידי,
את מושכת אלייך סדין
וקרב זכרון דברים וסוף דבר
והקיץ עבר.
היה קיץ לוהט ויפה...
כבר כביסה מן הגג מכניסים
והאור בשערך פתאום נשבר
והקיץ עבר.
עננים כבר סוגרים רווחים
על הים השחפים נמוכים
וקולך בא מן הים רטוב וקר
והקיץ עבר.
היה קיץ לוהט ויפה
על רחוב ובתי הקפה
היה קיץ צוהל
ארוך ועצל
היה קיץ לוהט ויפה
וזה קיץ חיי
הלוואי-
שיחזור באפריל או במאי...
בירקון כבר שטים ערפילים
וזרועך מתכסה שרוולים
טל כבד על הספסל שבכיכר
והקיץ עבר.
בגינה עץ הפיקוס רועש
רחוב שינקין מחשיך בחמש
קחי צעיף על הכתף והצוואר
והקיץ עבר.
היה קיץ לוהט ויפה...
ופתאום רוח קר, יפתי,
מגרש אותך כבר אל ביתי
והסתיו את היורה לפתע שר
והקיץ עבר.
בשעת ליל, כשגופף לצידי,
את מושכת אלייך סדין
וקרב זכרון דברים וסוף דבר
והקיץ עבר.
היה קיץ לוהט ויפה...
מילים: חיים חפר לחן: רמי קלינשטיין
כבר שורקים בחלון התריסים
כבר כביסה מן הגג מכניסים
והאור בשערך פתאום נשבר
והקיץ עבר.
עננים כבר סוגרים רווחים
על הים השחפים נמוכים
וקולך בא מן החוף רטוב וקר
והקיץ עבר.
קיץ לוהט ויפה
על רחוב ובתי הקפה
קיץ צוהל ארוך ועצל
וזה קיץ חיי הלוואי-
שיחזור באפריל או במאי...
בירקון כבר שטים ערפילים
וזרועך מתכסה שרוולים
טל כבד על הספסל שבכיכר
והקיץ עבר.
קיץ לוהט ויפה
על רחוב ובתי הקפה
קיץ צוהל ארוך ועצל
וזה קיץ חיי
הלוואי שיחזור
באפריל או במאי...
ופתאום רוח קר, יפתי,
מגרש אותך כבר אל ביתי
והסתיו את היורה לפתע שר
והקיץ עבר.
בשעת ליל, כשגופך לצדד,
את מושכת אלייך סדין
וקרב זיכרון דברים וסוף דבר
והקיץ עבר.
קיץ לוהט ויפה
על רחוב ובתי הקפה
קיץ צוהל ארוך ועצל
וזה קיץ חיי
הלוואי שיחזור
באפריל או במאי...
כבר כביסה מן הגג מכניסים
והאור בשערך פתאום נשבר
והקיץ עבר.
עננים כבר סוגרים רווחים
על הים השחפים נמוכים
וקולך בא מן החוף רטוב וקר
והקיץ עבר.
קיץ לוהט ויפה
על רחוב ובתי הקפה
קיץ צוהל ארוך ועצל
וזה קיץ חיי הלוואי-
שיחזור באפריל או במאי...
בירקון כבר שטים ערפילים
וזרועך מתכסה שרוולים
טל כבד על הספסל שבכיכר
והקיץ עבר.
קיץ לוהט ויפה
על רחוב ובתי הקפה
קיץ צוהל ארוך ועצל
וזה קיץ חיי
הלוואי שיחזור
באפריל או במאי...
ופתאום רוח קר, יפתי,
מגרש אותך כבר אל ביתי
והסתיו את היורה לפתע שר
והקיץ עבר.
בשעת ליל, כשגופך לצדד,
את מושכת אלייך סדין
וקרב זיכרון דברים וסוף דבר
והקיץ עבר.
קיץ לוהט ויפה
על רחוב ובתי הקפה
קיץ צוהל ארוך ועצל
וזה קיץ חיי
הלוואי שיחזור
באפריל או במאי...
מילים: רחל לחן: יהודה שרת
לֹא שַׁרְתִּי לָךְ אַרְצִי,
וְלֹא פֵּאַרְתִּי שְׁמֵךְ
בַּעֲלִילוֹת גְּבוּרָה
בִּשְׁלַל קְרָבוֹת.
רַק עֵץ יָדַי נָטְעוּ
חוֹפֵי יַרְדֵּן שׁוֹקְטִים,
רַק שְׁבִיל כָּבְשׁוּ רַגְלַי
עַל פְּנֵי שָׂדוֹת.
אָכֵן דַּלָּה מְאֹד,
יָדַעְתִּי זֹאת, הָאֵם,
אָכֵן דַּלָּה מְאֹד
מִנְחַת בִּתֵּךְ.
רַק קוֹל תְּרוּעַת הַגִּיל
בְּיוֹם יִגַּהּ הָאוֹר,
רַק בְּכִי בַּמִּסְתָּרִים
עֲלֵי עָנְיֵךְ.
וְלֹא פֵּאַרְתִּי שְׁמֵךְ
בַּעֲלִילוֹת גְּבוּרָה
בִּשְׁלַל קְרָבוֹת.
רַק עֵץ יָדַי נָטְעוּ
חוֹפֵי יַרְדֵּן שׁוֹקְטִים,
רַק שְׁבִיל כָּבְשׁוּ רַגְלַי
עַל פְּנֵי שָׂדוֹת.
אָכֵן דַּלָּה מְאֹד,
יָדַעְתִּי זֹאת, הָאֵם,
אָכֵן דַּלָּה מְאֹד
מִנְחַת בִּתֵּךְ.
רַק קוֹל תְּרוּעַת הַגִּיל
בְּיוֹם יִגַּהּ הָאוֹר,
רַק בְּכִי בַּמִּסְתָּרִים
עֲלֵי עָנְיֵךְ.
מילים: רחל לחן: שמואליק קראוס
הֲתִשְׁמַע קוֹלִי, רְחוֹקִי שֶׁלִּי,
הֲתִשְׁמַע קוֹלִי, בַּאֲשֶׁר הִנְּךָ –
קוֹל קוֹרֵא בְּעֹז, קוֹל בּוֹכֶה בִּדְמִי
וּמֵעַל לַזְּמַן מְצַוֶּה בְּרָכָה?
תֵּבֵל זוֹ רַבָּה וּדְרָכִים בָּה רָב.
נִפְגָּשׁוֹת לְדַק, נִפְרָדוֹת לָעַד.
מְבַקֵּשׁ אָדָם, אַךְ כּוֹשְׁלוֹת רַגְלָיו,
לֹא יוּכַל לִמְצֹא אֶת אֲשֶׁר אָבַד.
אַחֲרוֹן יָמַי כְּבָר קָרוֹב אוּלַי,
כְּבָר קָרוֹב הַיּוֹם שֶׁל דִּמְעוֹת פְּרִידָה,
אֲחַכֶּה לְךָ עַד יִכְבּוּ חַיַּי,
כְּחַכּוֹת רָחֵל לְדוֹדָהּ.
הֲתִשְׁמַע קוֹלִי, בַּאֲשֶׁר הִנְּךָ –
קוֹל קוֹרֵא בְּעֹז, קוֹל בּוֹכֶה בִּדְמִי
וּמֵעַל לַזְּמַן מְצַוֶּה בְּרָכָה?
תֵּבֵל זוֹ רַבָּה וּדְרָכִים בָּה רָב.
נִפְגָּשׁוֹת לְדַק, נִפְרָדוֹת לָעַד.
מְבַקֵּשׁ אָדָם, אַךְ כּוֹשְׁלוֹת רַגְלָיו,
לֹא יוּכַל לִמְצֹא אֶת אֲשֶׁר אָבַד.
אַחֲרוֹן יָמַי כְּבָר קָרוֹב אוּלַי,
כְּבָר קָרוֹב הַיּוֹם שֶׁל דִּמְעוֹת פְּרִידָה,
אֲחַכֶּה לְךָ עַד יִכְבּוּ חַיַּי,
כְּחַכּוֹת רָחֵל לְדוֹדָהּ.
רק על עצמי לספר ידעתי.
צר עולמי כעולם נמלה,
גם מסעי עמסתי כמוה
רב וכבד מכתפי הדלה.
גם את דרכי - כדרכה אל צמרת -
דרך מכאוב ודרך עמל,
יד ענקים זדונה ובוטחת,
יד מתבדחת שמה לאל.
כל אורחותי הליז והדמיע
פחד טמיר מיד ענקים.
למה קראתם לי, חופי הפלא?
למה כזבתם, אורות רחוקים?
למה קראתם לי, חופי הפלא?
למה כזבתם, אורות רחוקים?
צר עולמי כעולם נמלה,
גם מסעי עמסתי כמוה
רב וכבד מכתפי הדלה.
גם את דרכי - כדרכה אל צמרת -
דרך מכאוב ודרך עמל,
יד ענקים זדונה ובוטחת,
יד מתבדחת שמה לאל.
כל אורחותי הליז והדמיע
פחד טמיר מיד ענקים.
למה קראתם לי, חופי הפלא?
למה כזבתם, אורות רחוקים?
למה קראתם לי, חופי הפלא?
למה כזבתם, אורות רחוקים?
מה את מנסה לומר
לא אכפת לי מה
מאוחר כל כך עכשיו
ואין כאן אהבה
מבטים נפגשים
ואנחנו שני זרים
את היית יפה כל כך
אז במסיבה
ובעינייך השתויות
הצעת לי אהבה
האורות עמומים
ואנחנו כבר עוזבים
רוח בשדרה, את כאן לצידי
לילה יעבור בביתך או בביתי
ובנגיעה יש בה גם תקווה
שאת האחת שחיפשתי בדרכי
אבל זה סיפור נוסף
של אהבה קצרה
והאש שבערה
כמעט מיד כבתה
בלי כאב, בלי דמעות
כאן דרכינו נפרדות
שוב למעגל בו אני לכוד
בן לוקח בת ורוקד איתה ריקוד
שוב מהתחלה, דלת תיפתח
וכשאכנס, להיכן אני נכנס
בלי כאב, בלי דמעות
כאן דרכינו נפרדות
כאן דרכינו נפרדות
כאן דרכינו נפרדות...
לא אכפת לי מה
מאוחר כל כך עכשיו
ואין כאן אהבה
מבטים נפגשים
ואנחנו שני זרים
את היית יפה כל כך
אז במסיבה
ובעינייך השתויות
הצעת לי אהבה
האורות עמומים
ואנחנו כבר עוזבים
רוח בשדרה, את כאן לצידי
לילה יעבור בביתך או בביתי
ובנגיעה יש בה גם תקווה
שאת האחת שחיפשתי בדרכי
אבל זה סיפור נוסף
של אהבה קצרה
והאש שבערה
כמעט מיד כבתה
בלי כאב, בלי דמעות
כאן דרכינו נפרדות
שוב למעגל בו אני לכוד
בן לוקח בת ורוקד איתה ריקוד
שוב מהתחלה, דלת תיפתח
וכשאכנס, להיכן אני נכנס
בלי כאב, בלי דמעות
כאן דרכינו נפרדות
כאן דרכינו נפרדות
כאן דרכינו נפרדות...
מילים: רחל לחן: חנן יובל
פגישה, חצי פגישה,
מבט אחד מהיר,
קטעי ניבים סתומים - זה די
ושוב הציף הכל,
ושוב הכל הסעיר
משבר האושר והדוי.
אף סכר שכחה
בניתי לי מגן
הנה היה כלא היה.
ועל ברכי אכרע
על שפת אגם סואן
לשתות ממנו לרויה.
מבט אחד מהיר,
קטעי ניבים סתומים - זה די
ושוב הציף הכל,
ושוב הכל הסעיר
משבר האושר והדוי.
אף סכר שכחה
בניתי לי מגן
הנה היה כלא היה.
ועל ברכי אכרע
על שפת אגם סואן
לשתות ממנו לרויה.
מילים: רחל לחן: שולמית ליפשיץ
לא פעם בקיץ, עם רדת היום,
לאור השקיעה הדועך,
הלכתי אלייך ועת ארוכה
הקשבתי לקול זמרתך.
קטן הוא ודל הוא חדרי
ואני בו שרוי ערירי,
קטן הוא ודל הוא חדרי
ואני בו שרוי ערירי".
וחי בי הזכר הזה הנוהר
השקט הזה והרוך,
ומתק העצב אשר זמרתך
ידעה על הנפש לנסוך.
קטן הוא ודל הוא חדרי
ואני בו שרוי ערירי,
קטן הוא ודל הוא חדרי
ואני בו שרוי ערירי".
ויש כי נדמה לי, עם רדת היום,
בשלוט בי תוגת דמדומים,
עדיין כקדם קולטת אוזני
הלחן ההוא התמים.
קטן הוא ודל הוא חדרי
ואני בו שרוי ערירי,
קטן הוא ודל הוא חדרי
ואני בו שרוי ערירי".
לאור השקיעה הדועך,
הלכתי אלייך ועת ארוכה
הקשבתי לקול זמרתך.
קטן הוא ודל הוא חדרי
ואני בו שרוי ערירי,
קטן הוא ודל הוא חדרי
ואני בו שרוי ערירי".
וחי בי הזכר הזה הנוהר
השקט הזה והרוך,
ומתק העצב אשר זמרתך
ידעה על הנפש לנסוך.
קטן הוא ודל הוא חדרי
ואני בו שרוי ערירי,
קטן הוא ודל הוא חדרי
ואני בו שרוי ערירי".
ויש כי נדמה לי, עם רדת היום,
בשלוט בי תוגת דמדומים,
עדיין כקדם קולטת אוזני
הלחן ההוא התמים.
קטן הוא ודל הוא חדרי
ואני בו שרוי ערירי,
קטן הוא ודל הוא חדרי
ואני בו שרוי ערירי".
מילים: רחל לחן: נעמי שמר
שם הרי גולן, הושט היד וגע בם!
בדממה בוטחת מצוים: עצר.
בבדידות קורנת נם חרמון הסבא
וצנה נושבת מפסגת הצחור.
שם על חוף הים יש דקל שפל צמרת,
סתור שער הדקל כתינוק שובב,
שגלש למטה ובמי כנרת
משכשך רגליו.
מה ירבו פרחים בחרף על הכרך,
דם הכלנית וכתם הכרכם,
יש ימים פי שבע אז ירק הירק,
פי שבעים תכלה התכלת במרום.
גם כי אורש ואהלך שחוח,
והיה הלב למשואות זרים
האוכל לבגד בך, האוכל לשכח
חסד נעורים
בדממה בוטחת מצוים: עצר.
בבדידות קורנת נם חרמון הסבא
וצנה נושבת מפסגת הצחור.
שם על חוף הים יש דקל שפל צמרת,
סתור שער הדקל כתינוק שובב,
שגלש למטה ובמי כנרת
משכשך רגליו.
מה ירבו פרחים בחרף על הכרך,
דם הכלנית וכתם הכרכם,
יש ימים פי שבע אז ירק הירק,
פי שבעים תכלה התכלת במרום.
גם כי אורש ואהלך שחוח,
והיה הלב למשואות זרים
האוכל לבגד בך, האוכל לשכח
חסד נעורים
נרהיבה עוז לקרוא לגשם כי ישוב
אל האביב, האביב
עלי שלכת ינשאו בזרם שוב
כמו מאז
נקרא לגשם כי ישובה עם הסער מסביב
תהיה הרוח שוב
לוחשת ודולקת באור פז
גשם, גשם בוא
גשם, גשם שובה
כבר אביב, והגבעות
כולן ירוק בוער
גשם, גשם בוא
גשם, גשם שובה
גשם, שוב מן היערות
הרחוקים מהר
קראנו, בוא נא, בוא נא גשם, גשם טוב
מן המרום, המרום
שדות של כסף יתפתלו בסערה
הנה ושוב
קראנו, בואה וחזור נא מן היער למקום
שבו הדרך כבר
פורחת ושולחת אור זהוב
גשם, גשם בוא
גשם, גשם שובה
כבר אביב, והגבעות
כולן ירוק בוער
גשם, גשם בוא
גשם, גשם שובה
גשם, שוב מן היערות
הרחוקים מהר
על אם הדרך שוב נפגוש בעלמות
ושערן הרטוב
ינוע חרש על כתפיהן מתולתל
ונהדר
הו, גשם, גשם בוא נא, בוא נא
פה הרוח תחלוף
תשוב אוהבת
ונושקת ולוטפת כפרפר
גשם, גשם בוא
גשם, גשם שובה
כבר אביב, והגבעות
כולן ירוק בוער
גשם, גשם בוא
גשם, גשם שובה
גשם, שוב מן היערות
אל האביב, האביב
עלי שלכת ינשאו בזרם שוב
כמו מאז
נקרא לגשם כי ישובה עם הסער מסביב
תהיה הרוח שוב
לוחשת ודולקת באור פז
גשם, גשם בוא
גשם, גשם שובה
כבר אביב, והגבעות
כולן ירוק בוער
גשם, גשם בוא
גשם, גשם שובה
גשם, שוב מן היערות
הרחוקים מהר
קראנו, בוא נא, בוא נא גשם, גשם טוב
מן המרום, המרום
שדות של כסף יתפתלו בסערה
הנה ושוב
קראנו, בואה וחזור נא מן היער למקום
שבו הדרך כבר
פורחת ושולחת אור זהוב
גשם, גשם בוא
גשם, גשם שובה
כבר אביב, והגבעות
כולן ירוק בוער
גשם, גשם בוא
גשם, גשם שובה
גשם, שוב מן היערות
הרחוקים מהר
על אם הדרך שוב נפגוש בעלמות
ושערן הרטוב
ינוע חרש על כתפיהן מתולתל
ונהדר
הו, גשם, גשם בוא נא, בוא נא
פה הרוח תחלוף
תשוב אוהבת
ונושקת ולוטפת כפרפר
גשם, גשם בוא
גשם, גשם שובה
כבר אביב, והגבעות
כולן ירוק בוער
גשם, גשם בוא
גשם, גשם שובה
גשם, שוב מן היערות
גֶּשֶׁם רִאשׁוֹן
הוּא מַּרְטִיב אֶת נִמְנוּם יוֹם הַקַּיִץ
גֶּשֶׁם רִאשׁוֹן
הוּא מַרְבִּיץ אֶת אָבָק הַדְּרָכִים
גֶּשֶׁם רִאשׁוֹן
הַמִּרְפֶּסֶת כּוּלָה רְחוּצָה הִיא
גֶּשֶׁם רִאשׁוֹן
וְרֵיחוֹת זִכְרוֹנוֹת שֶׁל חַמְסִין
~
כְּּאִילוּ לֹא שִׂחַקְנוּ עוֹד אֶתְמוֹל בָּרוּחַ
כְּּאִילוּ לֹא יָדַעְנוּ שֶׁפַּעַם הוּא יָבוֹא
כְּאִילּוּ שֶׁלֹּא רַצְתָּ צוֹחֵק כֹּה וּפָרוּעַ
וְשֶׁמֶשׁ בְּעֵינֶיךָ וּבִשְׂעָרְךָ הָאוֹר
בְּאֶלֶף מַנְגִּינוֹת אָז שָׁר לָנוּ הַקַּיִץ
וְאֶלֶף שִׁבֳּלִים הִגִּישׁ לִי הַשָּׂדֶה
נִיחוֹחַ תַּפּוּחִים שֵׁכָר כְּמוֹ הַיַּיִן
וְקוֹץ מַזְהִיב אֶחָד דָּקַר אֶת הַגָּדֵר
~
אֵיךְ זֶה שֶׁשָּׁכַחְנוּ שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ גֶּשֶׁם
אֵיךְ זֶה שֶּׁזָּכַרְנוּ רַק פְּרִי וְרַק קָטִיף
אֵיךְ בַּלֵּילוֹת חַמִּים פְּרַקְדָּן עַל פָּנַי הַדֶּשֶׁא
פָּרַקְנוּ אֶת מִטְעָן הַיּוֹם שֶׁכֹּה הִתִּישׁ
וְאֵיךְ הוּא בָּא פִּתְאוֹם צָפוּי כָּל כָּךְ לְפֶתַע
וְאֵיךְ שָׁטַף אוֹתָנוּ מֵרֹאשׁ וְעַד בְּהוֹנוֹת
וּבֵין טִפּוֹת הַדֶּלֶף הֵן גַּם אַתָּה הוֹדֵיתָ
הַקַּיִץ כְּבָר עָבַר, טוּבוֹ וַחֲרוֹן
~
גֶּשֶׁם רִאשׁוֹן
הוּא מַּרְטִיב אֶת נִמְנוּם יוֹם הַקַּיִץ
גֶּשֶׁם רִאשׁוֹן
הוּא מַרְבִּיץ אֶת אָבָק הַדְּרָכִים
גֶּשֶׁם רִאשׁוֹן
הַמִּרְפֶּסֶת כּוּלָה רְחוּצָה הִיא
גֶּשֶׁם רִאשׁוֹן
וְרֵיחוֹת זִכְרוֹנוֹת שֶׁל חַמְסִין
הוּא מַּרְטִיב אֶת נִמְנוּם יוֹם הַקַּיִץ
גֶּשֶׁם רִאשׁוֹן
הוּא מַרְבִּיץ אֶת אָבָק הַדְּרָכִים
גֶּשֶׁם רִאשׁוֹן
הַמִּרְפֶּסֶת כּוּלָה רְחוּצָה הִיא
גֶּשֶׁם רִאשׁוֹן
וְרֵיחוֹת זִכְרוֹנוֹת שֶׁל חַמְסִין
~
כְּּאִילוּ לֹא שִׂחַקְנוּ עוֹד אֶתְמוֹל בָּרוּחַ
כְּּאִילוּ לֹא יָדַעְנוּ שֶׁפַּעַם הוּא יָבוֹא
כְּאִילּוּ שֶׁלֹּא רַצְתָּ צוֹחֵק כֹּה וּפָרוּעַ
וְשֶׁמֶשׁ בְּעֵינֶיךָ וּבִשְׂעָרְךָ הָאוֹר
בְּאֶלֶף מַנְגִּינוֹת אָז שָׁר לָנוּ הַקַּיִץ
וְאֶלֶף שִׁבֳּלִים הִגִּישׁ לִי הַשָּׂדֶה
נִיחוֹחַ תַּפּוּחִים שֵׁכָר כְּמוֹ הַיַּיִן
וְקוֹץ מַזְהִיב אֶחָד דָּקַר אֶת הַגָּדֵר
~
אֵיךְ זֶה שֶׁשָּׁכַחְנוּ שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ גֶּשֶׁם
אֵיךְ זֶה שֶּׁזָּכַרְנוּ רַק פְּרִי וְרַק קָטִיף
אֵיךְ בַּלֵּילוֹת חַמִּים פְּרַקְדָּן עַל פָּנַי הַדֶּשֶׁא
פָּרַקְנוּ אֶת מִטְעָן הַיּוֹם שֶׁכֹּה הִתִּישׁ
וְאֵיךְ הוּא בָּא פִּתְאוֹם צָפוּי כָּל כָּךְ לְפֶתַע
וְאֵיךְ שָׁטַף אוֹתָנוּ מֵרֹאשׁ וְעַד בְּהוֹנוֹת
וּבֵין טִפּוֹת הַדֶּלֶף הֵן גַּם אַתָּה הוֹדֵיתָ
הַקַּיִץ כְּבָר עָבַר, טוּבוֹ וַחֲרוֹן
~
גֶּשֶׁם רִאשׁוֹן
הוּא מַּרְטִיב אֶת נִמְנוּם יוֹם הַקַּיִץ
גֶּשֶׁם רִאשׁוֹן
הוּא מַרְבִּיץ אֶת אָבָק הַדְּרָכִים
גֶּשֶׁם רִאשׁוֹן
הַמִּרְפֶּסֶת כּוּלָה רְחוּצָה הִיא
גֶּשֶׁם רִאשׁוֹן
וְרֵיחוֹת זִכְרוֹנוֹת שֶׁל חַמְסִין
הימים חולפים, שנה עוברת
הימים חולפים, שנה עוברת
אבל המנגינה, אבל המנגינה
אבל המנגינה
לעולם נשארת.
הימים חולפים, שנה עוברת
אבל המנגינה, אבל המנגינה
אבל המנגינה
לעולם נשארת.
מילים: שמשון חלפי לחן: משה וילנסקי
כבר נושרים העלים בשדרות וגנים
כבר רוכבות במרום שיירות עננים
וכוכב אחרון שם נחבא אל כליו -
סתיו... סתיו... סתיו...
כבר יצאו לדרכן אחרוני ציפורים,
ונשאו הן איתן אחרוני השירים,
ופורט רק הרוח באלפי מיתריו -
סתיו... סתיו... סתיו...
מפליגות אוניות בימים רחוקים,
מפליגות, מפליגות אל האין אופקים,
נאבק, לא יכול עוד הים לגליו -
סתיו... סתיו... סתיו...
כבר שוקעת העיר בשתיקה עמוקה,
עוד נושא בליבו מן תפילה עתיקה,
עוד נושא בליבו, אך לשוא, אך לשוא -
סתיו... סתיו... סתיו...
עייפים ולאים בגנים הצללים,
והכל כה דומם, נעתקו המילים,
כבר איננו אוהב, האחד שאהב -
סתיו... סתיו... סתיו...
כבר רוכבות במרום שיירות עננים
וכוכב אחרון שם נחבא אל כליו -
סתיו... סתיו... סתיו...
כבר יצאו לדרכן אחרוני ציפורים,
ונשאו הן איתן אחרוני השירים,
ופורט רק הרוח באלפי מיתריו -
סתיו... סתיו... סתיו...
מפליגות אוניות בימים רחוקים,
מפליגות, מפליגות אל האין אופקים,
נאבק, לא יכול עוד הים לגליו -
סתיו... סתיו... סתיו...
כבר שוקעת העיר בשתיקה עמוקה,
עוד נושא בליבו מן תפילה עתיקה,
עוד נושא בליבו, אך לשוא, אך לשוא -
סתיו... סתיו... סתיו...
עייפים ולאים בגנים הצללים,
והכל כה דומם, נעתקו המילים,
כבר איננו אוהב, האחד שאהב -
סתיו... סתיו... סתיו...
מילים: בתיה בן בר לחן: יואל ולבה
רוח סתו נשאה בעצב
תבן קש מן השדות
אט נשרו עלים בכרם,
חרש נעו אילנות.
קר היה לשמים,
קר היה לכוכבים
רוח סתו ספרה בשקט
על ימי גשמים קרבים.
רוח סתו נשבה בואדי,
בין החול וקני הסוף,
טלטלה בשחוק פרוע
נוף של זית שח כפוף.
קר היה לשמים,
קר היה לכוכבים
רוח סתו ספרה בשקט
על ימי גשמים קרבים.
רוח סתו נגנה בערב
על גגות ושערים
ובדיר החליקה חרש
על צמרי העדרים.
קר היה לשמים,
קר היה לכוכבים
רוח סתו ספרה בשקט
על ימי גשמים קרבים.
תבן קש מן השדות
אט נשרו עלים בכרם,
חרש נעו אילנות.
קר היה לשמים,
קר היה לכוכבים
רוח סתו ספרה בשקט
על ימי גשמים קרבים.
רוח סתו נשבה בואדי,
בין החול וקני הסוף,
טלטלה בשחוק פרוע
נוף של זית שח כפוף.
קר היה לשמים,
קר היה לכוכבים
רוח סתו ספרה בשקט
על ימי גשמים קרבים.
רוח סתו נגנה בערב
על גגות ושערים
ובדיר החליקה חרש
על צמרי העדרים.
קר היה לשמים,
קר היה לכוכבים
רוח סתו ספרה בשקט
על ימי גשמים קרבים.
איך הזמן שוב מזדחל לו כמו צב
איך הלילה שוב יורד לאט לאט
איך הגשם שוב דופק לו על הגג
לא אכפת שוב להיות לבד, לבד.
כן, הם שוב חוזרים אלינו הימים
הימים הארוכים העצובים
שוב אשכב לבד בוהה בעננים
בואו חזרה ימים טובים.
השמים מתכסים בים כבשים
והשמש מציירת עיגולים
העיניים מאירות כמו פנסים
מישהו בחוץ דורך על העלים.
כן, הם שוב...
שוב עולים צפים אותם הסיפורים
ששמעתי כשהייתי עוד קטן.
עכביש גדול טווה קורים דקים
מישהו שיגרש כבר את התן
כן, הם שוב...
איך הלילה שוב יורד לאט לאט
איך הגשם שוב דופק לו על הגג
לא אכפת שוב להיות לבד, לבד.
כן, הם שוב חוזרים אלינו הימים
הימים הארוכים העצובים
שוב אשכב לבד בוהה בעננים
בואו חזרה ימים טובים.
השמים מתכסים בים כבשים
והשמש מציירת עיגולים
העיניים מאירות כמו פנסים
מישהו בחוץ דורך על העלים.
כן, הם שוב...
שוב עולים צפים אותם הסיפורים
ששמעתי כשהייתי עוד קטן.
עכביש גדול טווה קורים דקים
מישהו שיגרש כבר את התן
כן, הם שוב...
כבר הסתיו
בא עם אלף שירים בין עליו
שוב אל סיפך הרטוב
לך יפרוש מעיליו
כמו תמיד בהדליק לילותיו
יחזיר מתנתו לי הסתיו
עת ליבך ינחש
לך שירים אלחש בחשאי.
את אומרת
שאין עוד שירים לסתוים
שנגמרו גם לסתיו
מנגינות אוהבים
ואני עם לבי ההולך
התחמקנו אתמול אל לילך
אל כרך הבשום
ומצאנו רשום בוא אלי.
כבר הסתיו
בא לכאן עם שירו החדש
מול חלונך מחייכים
שוב פרחיו מכל דש
ואני בלילות בהירים
אפזם לך באלף שירים
את שלנו כתבו בשורות
שרטבו מילותיו של הסתיו
בא עם אלף שירים בין עליו
שוב אל סיפך הרטוב
לך יפרוש מעיליו
כמו תמיד בהדליק לילותיו
יחזיר מתנתו לי הסתיו
עת ליבך ינחש
לך שירים אלחש בחשאי.
את אומרת
שאין עוד שירים לסתוים
שנגמרו גם לסתיו
מנגינות אוהבים
ואני עם לבי ההולך
התחמקנו אתמול אל לילך
אל כרך הבשום
ומצאנו רשום בוא אלי.
כבר הסתיו
בא לכאן עם שירו החדש
מול חלונך מחייכים
שוב פרחיו מכל דש
ואני בלילות בהירים
אפזם לך באלף שירים
את שלנו כתבו בשורות
שרטבו מילותיו של הסתיו
מילים: אמיתי נאמן לחן: אמיתי נאמן
זוהר שמש עלה בהרים
ונשק לטללים ולשלף.
שם ניצבתי מחריש, נעמה השתיקה
ממאות של צלילים גם מאלף.
סתיו בחלונות ובלבבי,
לו רק לא נתתי לו ללכת.
פעם החמה זרחה גם לי,
ועתה נותרתי בשלכת.
צחקו השדה והגן,
גם צחוקנו גולגל עם שמיים.
נהרו ההדים וחייכו ההרים,
עת נשאת אותי על כפיים.
ולפתע נותרתי לבד,
כי הלכת ומאום לא אמרת.
עוד חיכיתי לשוא
בלילות ארוכים,
אך אתה מעולם לא חזרת.
ונשק לטללים ולשלף.
שם ניצבתי מחריש, נעמה השתיקה
ממאות של צלילים גם מאלף.
סתיו בחלונות ובלבבי,
לו רק לא נתתי לו ללכת.
פעם החמה זרחה גם לי,
ועתה נותרתי בשלכת.
צחקו השדה והגן,
גם צחוקנו גולגל עם שמיים.
נהרו ההדים וחייכו ההרים,
עת נשאת אותי על כפיים.
ולפתע נותרתי לבד,
כי הלכת ומאום לא אמרת.
עוד חיכיתי לשוא
בלילות ארוכים,
אך אתה מעולם לא חזרת.
אל תתבייש, היה עצוב.
אל תצטער, אם תצטער:
זאת היא עונה כזאת, חבוב,
זה רק הסתיו וזה עובר.
לך ערירי בליל העיר,
הבט לרום, חפש כוכב,
מותר, מותר גם לצעיר
להיות טיפה זקן בסתיו.
זה הסתיו עם הענן
ועם הרוח המיבב,
ואם אתה סתם ציניקן
בכל זאת זה צובט בלב.
הנה באוירה כזאת
לנערה שוב אין אומרים:
"הי, בובה, מותק, בואי לרקוד" -
אלא: "הביטי, ליל סתוים..."
אתה צוחק: "שטויות, שטויות".
מן התרגשות, "הו, מה פתאום..."
אז למה זר סיתוניות
שלחת לילדה שלשום?
זה הסתיו עם הענן...
דמעה, אל תתאדם, חבר,
היא לא תגרום שום נזקים.
תאמר: "זה גשם לא יותר",
אבל הן שנינו זאת יודעים.
זה הסתיו עם הענן...
אל תצטער, אם תצטער:
זאת היא עונה כזאת, חבוב,
זה רק הסתיו וזה עובר.
לך ערירי בליל העיר,
הבט לרום, חפש כוכב,
מותר, מותר גם לצעיר
להיות טיפה זקן בסתיו.
זה הסתיו עם הענן
ועם הרוח המיבב,
ואם אתה סתם ציניקן
בכל זאת זה צובט בלב.
הנה באוירה כזאת
לנערה שוב אין אומרים:
"הי, בובה, מותק, בואי לרקוד" -
אלא: "הביטי, ליל סתוים..."
אתה צוחק: "שטויות, שטויות".
מן התרגשות, "הו, מה פתאום..."
אז למה זר סיתוניות
שלחת לילדה שלשום?
זה הסתיו עם הענן...
דמעה, אל תתאדם, חבר,
היא לא תגרום שום נזקים.
תאמר: "זה גשם לא יותר",
אבל הן שנינו זאת יודעים.
זה הסתיו עם הענן...
מילים: חיה כהן לחן: חיים צור
עֲלֵי שַׁלֶּכֶת נוֹשְׁרִים לְאַט
וְרוּחַ עֶרֶב לוֹחֵשׁ בַּלָּאט
לָךְ נַעֲרָה זוֹ מַנְגִּינָה שֶׁל סְתָו
שְׁקִיעָה חוֹלֶמֶת בְּאוֹר זָהָב
אַט־אַט נוֹשֶׁקֶת לְעֵבֶר סְתָו
זוֹ מַנְגִּינָה שֶׁעֶצֶב בָּהּ שֶׁל סְתָו
יֵשׁ נִגּוּן שֶׁעוֹלֶה מִן הַסְּתָו
וּמַרְעִיד מֵיתְרֵי הַזָּהָב
שֶׁל חֲלוֹם שֶׁנִּשְׁכַּח
וְיָשׁוּב וְיִפְרַח מֵחָדָשׁ
בִּשְׁמֵי הָעֶרֶב כּוֹכָב נוֹלַד
שׁוֹלֵחַ חֶרֶשׁ אֵלַיִךְ בַּת
נִצְנוּץ שֶׁל פָּז שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רָז שֶׁל סְתָו
וְאַתְּ פּוֹסַעַת בְּתוֹךְ הַסְּתָו
וְאַתְּ חוֹלֶמֶת עַל הָאֶחָד
שֶׁרַק אוֹתָךְ, שֶׁרַק אוֹתָךְ יֹאהַב
יֵשׁ נִגּוּן שֶׁעוֹלֶה מִן הַסְּתָו
וּמַרְעִיד מֵיתְרֵי הַזָּהָב
שֶׁל חֲלוֹם שֶׁנִּשְׁכַּח
וְיָשׁוּב וְיִפְרַח מֵחָדָשׁ
וְרוּחַ עֶרֶב לוֹחֵשׁ בַּלָּאט
לָךְ נַעֲרָה זוֹ מַנְגִּינָה שֶׁל סְתָו
שְׁקִיעָה חוֹלֶמֶת בְּאוֹר זָהָב
אַט־אַט נוֹשֶׁקֶת לְעֵבֶר סְתָו
זוֹ מַנְגִּינָה שֶׁעֶצֶב בָּהּ שֶׁל סְתָו
יֵשׁ נִגּוּן שֶׁעוֹלֶה מִן הַסְּתָו
וּמַרְעִיד מֵיתְרֵי הַזָּהָב
שֶׁל חֲלוֹם שֶׁנִּשְׁכַּח
וְיָשׁוּב וְיִפְרַח מֵחָדָשׁ
בִּשְׁמֵי הָעֶרֶב כּוֹכָב נוֹלַד
שׁוֹלֵחַ חֶרֶשׁ אֵלַיִךְ בַּת
נִצְנוּץ שֶׁל פָּז שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רָז שֶׁל סְתָו
וְאַתְּ פּוֹסַעַת בְּתוֹךְ הַסְּתָו
וְאַתְּ חוֹלֶמֶת עַל הָאֶחָד
שֶׁרַק אוֹתָךְ, שֶׁרַק אוֹתָךְ יֹאהַב
יֵשׁ נִגּוּן שֶׁעוֹלֶה מִן הַסְּתָו
וּמַרְעִיד מֵיתְרֵי הַזָּהָב
שֶׁל חֲלוֹם שֶׁנִּשְׁכַּח
וְיָשׁוּב וְיִפְרַח מֵחָדָשׁ
מילים: חמוטל בן ז לחן: בועז שרעבי
לתת את הנשמה ואת הלב
לתת, לתת כשאתה אוהב
ואיך מוצאים את ההבדל
שבין לקחת ולקבל
עוד תלמד לתת לתת.
לגלות סודות בסתר
להתיר את סבך הקשר
כשהלב בך נצבט
מכל חיוך מכל מבט.
אתה נזהר אתה יודע
וחוץ ממך איש לא שומע
פוסע בין הדקויות
וממלא שעות פנויות.
לתת את הנשמה...
אתה לומד עם השנים
לבנות ביחד בניינים
לחיות עם כל השינויים
לרקום איתה סיפור חיים
ולעבור ימים קשים
במצוקות וריגושים
תמיד לדעת לוותר
ואת הטעם לשמר.
לתת את הנשמה...
לראות בתוך הנפילה
שיש מקום למחילה
תמיד אפשר שוב להתחיל
כמו יום חדש כמו כרגיל
לתת.
לתת, לתת כשאתה אוהב
ואיך מוצאים את ההבדל
שבין לקחת ולקבל
עוד תלמד לתת לתת.
לגלות סודות בסתר
להתיר את סבך הקשר
כשהלב בך נצבט
מכל חיוך מכל מבט.
אתה נזהר אתה יודע
וחוץ ממך איש לא שומע
פוסע בין הדקויות
וממלא שעות פנויות.
לתת את הנשמה...
אתה לומד עם השנים
לבנות ביחד בניינים
לחיות עם כל השינויים
לרקום איתה סיפור חיים
ולעבור ימים קשים
במצוקות וריגושים
תמיד לדעת לוותר
ואת הטעם לשמר.
לתת את הנשמה...
לראות בתוך הנפילה
שיש מקום למחילה
תמיד אפשר שוב להתחיל
כמו יום חדש כמו כרגיל
לתת.
מילים: אהוד מנור לחן: בועז שרעבי
הלוואי ומענן תרד עלינו קשת
הלוואי שלעולם הזה יש תקנה...
הלוואי ויום יצמח מתוך סופה גועשת
הלוואי ולא תאבד לעד המתנה
הלוואי שהמדבר יצמיח עשב דשא
הלוואי ועוד נשב בצל התאנה.
הלוואי שלא נכאב ואיש אחיו יאהב
הלוואי ויפתחו שוב שערי גן עדן
הלוואי ויתמזגו מזרח ומערב
הלוואי הלוואי ונחדש ימינו כאן כקדם.
הלוואי ולא ישא עוד גוי אל גוי חרב
הלוואי ולא ננטוש את דרך התקווה
הלוואי והאדם יהיה רחום עד ערב
הלוואי שיש סיכוי אחד לאהבה.
הלוואי שלא נכאב...
הלוואי שלעולם הזה יש תקנה...
הלוואי ויום יצמח מתוך סופה גועשת
הלוואי ולא תאבד לעד המתנה
הלוואי שהמדבר יצמיח עשב דשא
הלוואי ועוד נשב בצל התאנה.
הלוואי שלא נכאב ואיש אחיו יאהב
הלוואי ויפתחו שוב שערי גן עדן
הלוואי ויתמזגו מזרח ומערב
הלוואי הלוואי ונחדש ימינו כאן כקדם.
הלוואי ולא ישא עוד גוי אל גוי חרב
הלוואי ולא ננטוש את דרך התקווה
הלוואי והאדם יהיה רחום עד ערב
הלוואי שיש סיכוי אחד לאהבה.
הלוואי שלא נכאב...
מילים: עוזי חיטמן לחן: עוזי חיטמן
זה לא חלום
עוד יבוא היום
יום לו חיכינו
אלפיים שנה
המלחמה האחרונה.
עוזבים את הבית
עוזבים את החברים
לובשים מדי זית
והולכים לימים אחרים.
מי ידע שכך יהיה
שבכמה לילות ללא אמא
תהפוך מנער ותהיה
לבחור מסתער קדימה.
זה לא חלום
עוד יבוא היום
יום לו חיכינו
אלפיים שנה
המלחמה האחרונה.
ימים ללא בית
ימים ללא חברים
במקום דשא רק שית
גבעות עמקים והרים.
מי ידע שכך יהיה
שבכמה לילות ללא אמא
תקבל עליך תואר שכזה
שתצעק: "אחרי וקדימה!".
נחזור אל הבית
נחזור אל החברים
נפשוט מדי זית
ונחזור לימים כלפנים.
מי יתן וכך יהיה
שבכמה לילות ללא בית
נלך לימים אחרים ונראה
יונה עם עלה של זית.
עוד יבוא היום
יום לו חיכינו
אלפיים שנה
המלחמה האחרונה.
עוזבים את הבית
עוזבים את החברים
לובשים מדי זית
והולכים לימים אחרים.
מי ידע שכך יהיה
שבכמה לילות ללא אמא
תהפוך מנער ותהיה
לבחור מסתער קדימה.
זה לא חלום
עוד יבוא היום
יום לו חיכינו
אלפיים שנה
המלחמה האחרונה.
ימים ללא בית
ימים ללא חברים
במקום דשא רק שית
גבעות עמקים והרים.
מי ידע שכך יהיה
שבכמה לילות ללא אמא
תקבל עליך תואר שכזה
שתצעק: "אחרי וקדימה!".
נחזור אל הבית
נחזור אל החברים
נפשוט מדי זית
ונחזור לימים כלפנים.
מי יתן וכך יהיה
שבכמה לילות ללא בית
נלך לימים אחרים ונראה
יונה עם עלה של זית.
מילים: שמרית אור לחן: נורית הירש
שם בבית הקטן
שושנים פורחות בגן
ובשובך הלבן -
היונה.
ואני חולם עכשיו
על כנפים של זהב,
איך בשמיים אני עף
ורק אלייך שב.
תני לי יד,
מחבקת וטובה,
תני לי יד
מחזקת ושלוה,
תני לי יד
וחכי לי אהובה,
כשאני כאן לבד -
תני לי יד.
שם בצל אלון כבד
חי לו זכרון אובד
ואתי הוא כל העת
כמו תמונה -
ואני חולם עליו
בסופה ובשרב,
איני יכול עוד בלעדיו -
רוצה אותך עכשיו.
תני לי יד,
מחבקת וטובה,
תני לי יד
מחזקת ושלוה,
תני לי יד
וחכי לי אהובה,
כשאני כאן לבד -
תני לי יד.
שושנים פורחות בגן
ובשובך הלבן -
היונה.
ואני חולם עכשיו
על כנפים של זהב,
איך בשמיים אני עף
ורק אלייך שב.
תני לי יד,
מחבקת וטובה,
תני לי יד
מחזקת ושלוה,
תני לי יד
וחכי לי אהובה,
כשאני כאן לבד -
תני לי יד.
שם בצל אלון כבד
חי לו זכרון אובד
ואתי הוא כל העת
כמו תמונה -
ואני חולם עליו
בסופה ובשרב,
איני יכול עוד בלעדיו -
רוצה אותך עכשיו.
תני לי יד,
מחבקת וטובה,
תני לי יד
מחזקת ושלוה,
תני לי יד
וחכי לי אהובה,
כשאני כאן לבד -
תני לי יד.
אוֹתָךְ אֲנִי אֹהַב וַדַּאי
לְאוֹרֵךְ כָּל הַדֶּרֶךְ
לַמְרוֹת שְׂאֵת נִסְעֶרֶת כְּבָר
מִמִּישֶׁהוּ אַחֵר
אוֹתָךְ אֲנִי אֵכְאַב וַדַּאי
יוֹתֵר עִם בּוֹא הָעֶרֶב
וְאִם אֶשְׁכַּח הַלֵּב תָּמִיד זוֹכֵר
אִיתָךְ הָיוּ יָמַי דּוֹלְקִים
כָּאֵשׁ תָּמִיד בּוֹעֶרֶת
אֵיךְ לוֹבֵן צַוָּארֵךְ צוֹנֵחַ
עַל כֶּתֶף זָרָה
אִיתָךְ יָקְדּוּ שׁוּב עֲלוּמַי
בְּלֶהָבָה אַחֶרֶת
אַךְ הַשְּרִיפָה הַהִיא
רַק בִּי נוֹתְרָה
~
אֶצְלִי הַכֹּל בְּסֵדֶר
וְלֹא חָשׁוּב אִם לֹא
אֶמְצָא תְּשׁוּבָה
אֶצְלִי הַכֹּל בְּסֵדֶר
הַיוֹם כְּבָר לֹא
מֵתִים מֵאַהֲבָה
אוֹתָךְ אֲנִי אֶחֱלֹם בַּלַּיְלָה
עִם אִישָׁהּ אַחֶרֶת
וְהַכְּאֵב יַלְהִיב אוֹתִי
כְּמוֹ לַפִּיד בּוֹעֵר
אוֹתָךְ אֲנִי אֶנְשֹׁם וַדַּאי
בְּכָל דַּקָּה עוֹבֶרֶת
וְאִם אֶשְׁכַּח הַלֵּב תָּמִיד זוֹכֵר
~
אֶצְלִי הַכֹּל בְּסֵדֶר
וְלֹא חָשׁוּב אִם לֹא אֶמְצָא תְּשׁוּבָה
אֶצְלִי הַכֹּל בְּסֵדֶר
הַיוֹם כְּבָר לֹא מֵתִים מֵאַהֲבָה
לְאוֹרֵךְ כָּל הַדֶּרֶךְ
לַמְרוֹת שְׂאֵת נִסְעֶרֶת כְּבָר
מִמִּישֶׁהוּ אַחֵר
אוֹתָךְ אֲנִי אֵכְאַב וַדַּאי
יוֹתֵר עִם בּוֹא הָעֶרֶב
וְאִם אֶשְׁכַּח הַלֵּב תָּמִיד זוֹכֵר
אִיתָךְ הָיוּ יָמַי דּוֹלְקִים
כָּאֵשׁ תָּמִיד בּוֹעֶרֶת
אֵיךְ לוֹבֵן צַוָּארֵךְ צוֹנֵחַ
עַל כֶּתֶף זָרָה
אִיתָךְ יָקְדּוּ שׁוּב עֲלוּמַי
בְּלֶהָבָה אַחֶרֶת
אַךְ הַשְּרִיפָה הַהִיא
רַק בִּי נוֹתְרָה
~
אֶצְלִי הַכֹּל בְּסֵדֶר
וְלֹא חָשׁוּב אִם לֹא
אֶמְצָא תְּשׁוּבָה
אֶצְלִי הַכֹּל בְּסֵדֶר
הַיוֹם כְּבָר לֹא
מֵתִים מֵאַהֲבָה
אוֹתָךְ אֲנִי אֶחֱלֹם בַּלַּיְלָה
עִם אִישָׁהּ אַחֶרֶת
וְהַכְּאֵב יַלְהִיב אוֹתִי
כְּמוֹ לַפִּיד בּוֹעֵר
אוֹתָךְ אֲנִי אֶנְשֹׁם וַדַּאי
בְּכָל דַּקָּה עוֹבֶרֶת
וְאִם אֶשְׁכַּח הַלֵּב תָּמִיד זוֹכֵר
~
אֶצְלִי הַכֹּל בְּסֵדֶר
וְלֹא חָשׁוּב אִם לֹא אֶמְצָא תְּשׁוּבָה
אֶצְלִי הַכֹּל בְּסֵדֶר
הַיוֹם כְּבָר לֹא מֵתִים מֵאַהֲבָה
מילים: אהוד מנור לחן: בוריס דימיטשטיין
בן אדם, הוא רק בשר ודם
אבק פורח במדבר
בן אדם כדרך העולם
כצל עובר כחרס הנשבר
אדם הוא רק אדם
ורוב ימיו לילות
ואין אדם מושלם בכל המעלות
אז תן לו לחלום ותן לו נשימה
תן לשם , תן לחם, תן ליפת, נחמה
אל תכביד ידך עליו ותן תקווה
ואל תדון אותו תמיד לכף חובה
כי אדם הוא אדם הוא אדם
הוא רק אדם
בן אדם נעור וכבר נרדם
ימיו קצרים סופם עצוב
בן אדם אורח בעולם
בא מעפר ולעפר ישוב
אדם הוא רק אדם...
הוא לא ילמד לנצח
הוא שוכח לאהוב
הוא לא יודע שיומו קרוב
כי...
אדם הוא רק אדם..
אבק פורח במדבר
בן אדם כדרך העולם
כצל עובר כחרס הנשבר
אדם הוא רק אדם
ורוב ימיו לילות
ואין אדם מושלם בכל המעלות
אז תן לו לחלום ותן לו נשימה
תן לשם , תן לחם, תן ליפת, נחמה
אל תכביד ידך עליו ותן תקווה
ואל תדון אותו תמיד לכף חובה
כי אדם הוא אדם הוא אדם
הוא רק אדם
בן אדם נעור וכבר נרדם
ימיו קצרים סופם עצוב
בן אדם אורח בעולם
בא מעפר ולעפר ישוב
אדם הוא רק אדם...
הוא לא ילמד לנצח
הוא שוכח לאהוב
הוא לא יודע שיומו קרוב
כי...
אדם הוא רק אדם..
מילים: אהוד מנור לחן: עממי
אם המוות מתקרב תן לו יד.
רק אל תרעד,
רק אל תמעד -
תן לו יד.
עם העצב, עם העצב קום וצעד,
מן החושך ,מן החושך, אל תפחד.
מה יש לי, מה יש לי - שמש רד
בוקר ערב - יום אחד
מה אשאיר כבר, מה אשאיר כאן אחרי
רק גיטרה רק גיטרה ושירי.
אל תבכה עכשוו תן לי שיר שמח,
בן חלוף,
עד שתצרח,
עד שתשכח
את הסוף.
את הקצב, את הקצב הך בתוף,
את הלילה אש תשרוף
מה יש לי...
רק אל תרעד,
רק אל תמעד -
תן לו יד.
עם העצב, עם העצב קום וצעד,
מן החושך ,מן החושך, אל תפחד.
מה יש לי, מה יש לי - שמש רד
בוקר ערב - יום אחד
מה אשאיר כבר, מה אשאיר כאן אחרי
רק גיטרה רק גיטרה ושירי.
אל תבכה עכשוו תן לי שיר שמח,
בן חלוף,
עד שתצרח,
עד שתשכח
את הסוף.
את הקצב, את הקצב הך בתוף,
את הלילה אש תשרוף
מה יש לי...
מילים: אהוד מנור לחן: עממי
אבי עזב אותי לפני שעוד נולדתי,
אימי הלכה אל אלוהים לפני שנים.
אין לי חבר אין איש על פני האדמה,
עצוב ורע ומר לי בנשמה.
אין לי חבר אין איש על פני האדמה,
עצוב ורע ומר לי בנשמה.
וגם בחור יפה אשר אותו אהבתי,
נטש אותי לאנחות ללא מילה,
רק הכינור המתנגן לו כל הזמן,
רק הוא נשאר לנצח נאמן.
רק הכינור המתנגן לו כל הזמן,
רק הוא נשאר עוד נאמן.
כוסית חיי כבר מלאה דמעות ויין,
ובקרוב אלך מבלי להפרד,
אל העולם הזה הגעתי בטעות,
נגן לי כינורי עד שאמות.
אל העולם הזה הגעתי בטעות,
נגן כינור עד שאמות.
אל העולם הזה הגעתי בטעות,
נגן כינור עד שאמות.
אימי הלכה אל אלוהים לפני שנים.
אין לי חבר אין איש על פני האדמה,
עצוב ורע ומר לי בנשמה.
אין לי חבר אין איש על פני האדמה,
עצוב ורע ומר לי בנשמה.
וגם בחור יפה אשר אותו אהבתי,
נטש אותי לאנחות ללא מילה,
רק הכינור המתנגן לו כל הזמן,
רק הוא נשאר לנצח נאמן.
רק הכינור המתנגן לו כל הזמן,
רק הוא נשאר עוד נאמן.
כוסית חיי כבר מלאה דמעות ויין,
ובקרוב אלך מבלי להפרד,
אל העולם הזה הגעתי בטעות,
נגן לי כינורי עד שאמות.
אל העולם הזה הגעתי בטעות,
נגן כינור עד שאמות.
אל העולם הזה הגעתי בטעות,
נגן כינור עד שאמות.
מילים: אהוד מנור לחן: עממי
המבט הזה,
האפל הזה,
את נפשי טורף,
את גופי שורף,
איך אמצע מסתור
מעיני השחור,
לא אוכל למצוא מנוחה.
ל, ל, ל, ל, ל, ל,
הכאב הזה
הםיוט הזה
את ימי מוחק
את גופי שוחק
מקולל היום
בו נגעו פתאום
שתי עיני חלום
בליבי
ל, ל, ל, ל, ל, ל,
לא אוכל לכבוש,
זה ברור מראש,
מלחמה כזאת
לא תיתן לחיות
מה נותר מעט
נחמה אחת
זוהי חבורת הצוענים.
ל, ל, ל, ל, ל, ל,
האפל הזה,
את נפשי טורף,
את גופי שורף,
איך אמצע מסתור
מעיני השחור,
לא אוכל למצוא מנוחה.
ל, ל, ל, ל, ל, ל,
הכאב הזה
הםיוט הזה
את ימי מוחק
את גופי שוחק
מקולל היום
בו נגעו פתאום
שתי עיני חלום
בליבי
ל, ל, ל, ל, ל, ל,
לא אוכל לכבוש,
זה ברור מראש,
מלחמה כזאת
לא תיתן לחיות
מה נותר מעט
נחמה אחת
זוהי חבורת הצוענים.
ל, ל, ל, ל, ל, ל,
מילים: אדרת לחן: אדרת
אבי
שלא בחר לי את דרכי
אל האושר המיוחל
ואמי
שלא קבעה את גורלי
בעולם קודר ואכזר
זה אותו בורא עולם
שפינה לי את הדרך
ושלח אתכם לכאן
להביא אותי אל העולם
ממתי שהעיניים
נישאות אל השמיים
אני לא נשארת לבד
מניפה את הידיים
ונזרקת אל המים
אוהבת אתכם לעד
אבי
שרק נטע בי שורשים
של אהבה גדולה
ואמי
שלא החסירה מעולם
את הטוב והמופלא
על תווי המנגינה
עוד ועוד אומר תודה
אושר שנבנה עכשיו
על הדרך שהלכתי בה אל המחר
שלא בחר לי את דרכי
אל האושר המיוחל
ואמי
שלא קבעה את גורלי
בעולם קודר ואכזר
זה אותו בורא עולם
שפינה לי את הדרך
ושלח אתכם לכאן
להביא אותי אל העולם
ממתי שהעיניים
נישאות אל השמיים
אני לא נשארת לבד
מניפה את הידיים
ונזרקת אל המים
אוהבת אתכם לעד
אבי
שרק נטע בי שורשים
של אהבה גדולה
ואמי
שלא החסירה מעולם
את הטוב והמופלא
על תווי המנגינה
עוד ועוד אומר תודה
אושר שנבנה עכשיו
על הדרך שהלכתי בה אל המחר
מילים: יורם טהרלב לחן: אלונה טוראל
רוחות חמות נשבו בינות עצי האורן
ורחש ממטרות עלה מן השדות
בתוך שער ראשה הלבינה הציפורן
וכף ידה קטנה הלבינה בידו.
בשביל אל הבריכות פסעו שלובי ידים
וכוכבים נשרו למים עם הטל
ותן בודד צחק הרחק בתוך הליל
והיא אמרה: אתה כל כך יפה, חייל.
והיא אמרה לו: הן מחר תצא לדרך
את תרמילך ארזתי שאותו תיקח
לא שמתי בו מכתב, לא פרח למזכרת
הן אם תזכור - תזכור, ואם תשכח - תשכח.
ועת חזרו בשביל מן הבריכות עם שחר
דמעות הטל נתלו גדולות על קני הסוף
והוא את כף ידה אחז ביד בוטחת
והיא הביטה בו מתוך מסך שקוף.
והוא אמר לה: ילדתי אני אחזור עוד
גם אם רחוק אלך, ליבי נשאר איתך
והיא החזירה לו בלאט את הציפורן
הן אם יזכור - יזכור, ואם ישכח - ישכח.
והוא הלך לקרב עת החמה הנצה
ולא חזר משם ימים רבים כל כך.
והיא יודעת שהוא לא יחזור לנצח
והיא עוד מתפללת שהוא רק שכח.
ורחש ממטרות עלה מן השדות
בתוך שער ראשה הלבינה הציפורן
וכף ידה קטנה הלבינה בידו.
בשביל אל הבריכות פסעו שלובי ידים
וכוכבים נשרו למים עם הטל
ותן בודד צחק הרחק בתוך הליל
והיא אמרה: אתה כל כך יפה, חייל.
והיא אמרה לו: הן מחר תצא לדרך
את תרמילך ארזתי שאותו תיקח
לא שמתי בו מכתב, לא פרח למזכרת
הן אם תזכור - תזכור, ואם תשכח - תשכח.
ועת חזרו בשביל מן הבריכות עם שחר
דמעות הטל נתלו גדולות על קני הסוף
והוא את כף ידה אחז ביד בוטחת
והיא הביטה בו מתוך מסך שקוף.
והוא אמר לה: ילדתי אני אחזור עוד
גם אם רחוק אלך, ליבי נשאר איתך
והיא החזירה לו בלאט את הציפורן
הן אם יזכור - יזכור, ואם ישכח - ישכח.
והוא הלך לקרב עת החמה הנצה
ולא חזר משם ימים רבים כל כך.
והיא יודעת שהוא לא יחזור לנצח
והיא עוד מתפללת שהוא רק שכח.
מילים: גלעד בן שח לחן: גלעד בן שח
לכל אחד כוכב יש בשמיים
כוכב המתגלה עם רדת יום.
אחד מאיר פחות, שני כפליים,
אבל לכל אחד כוכב ברום.
או-אה, או-אה...
לכל כוכב יש לו אדם בחלד
עמו נולד, בבוא העת כבה.
ויש אומרים כי שם בשמי התכלת
ישנו כוכב אף לשירנו זה.
או-אה, או-אה....
כוכב המתגלה עם רדת יום.
אחד מאיר פחות, שני כפליים,
אבל לכל אחד כוכב ברום.
או-אה, או-אה...
לכל כוכב יש לו אדם בחלד
עמו נולד, בבוא העת כבה.
ויש אומרים כי שם בשמי התכלת
ישנו כוכב אף לשירנו זה.
או-אה, או-אה....
מילים: יורם טהרלב לחן: לוי שער
במדרון מעל הוואדי
עץ השקדייה פורח
באוויר ניחוח הדסים
זה הזמן לפני הקיץ
שעריו הלב פותח
ותמיד ברוכים הנכנסים.
בימים אשר כאלה
מחכים עד בוא הליל
מחכים לצעדים קרבים
לא סוגרים את הבריח
לא עוצמים את העיניים
בימים כאלה מקשיבים.
מי שרעב ימצא אצלנו פת של לחם
מי שעייף ימצא פה צל ומי באר
מי שסוכתו נופלת
חרש יכנס בדלת
חרש יכנס ועד עולם יוכל להישאר.
מי שרעב ימצא אצלנו פת של לחם
מי שעייף ימצא פה צל ומי באר
מי שסוכתו נופלת
חרש יכנס בדלת
ותמיד יוכל להישאר.
זה הבית שבנינו
זה האורן שנטענו
זה השביל וזוהי הבאר
מי שבא לפה אחינו
מי שבא יסב איתנו
והשער שוב לא יסגר.
עץ השקדייה פורח
באוויר ניחוח הדסים
זה הזמן לפני הקיץ
שעריו הלב פותח
ותמיד ברוכים הנכנסים.
בימים אשר כאלה
מחכים עד בוא הליל
מחכים לצעדים קרבים
לא סוגרים את הבריח
לא עוצמים את העיניים
בימים כאלה מקשיבים.
מי שרעב ימצא אצלנו פת של לחם
מי שעייף ימצא פה צל ומי באר
מי שסוכתו נופלת
חרש יכנס בדלת
חרש יכנס ועד עולם יוכל להישאר.
מי שרעב ימצא אצלנו פת של לחם
מי שעייף ימצא פה צל ומי באר
מי שסוכתו נופלת
חרש יכנס בדלת
ותמיד יוכל להישאר.
זה הבית שבנינו
זה האורן שנטענו
זה השביל וזוהי הבאר
מי שבא לפה אחינו
מי שבא יסב איתנו
והשער שוב לא יסגר.
מילים: דוד חלפון לחן: איתן מסורי
אלוהים נתן לך במתנה
דבר גדול, דבר נפלא
אלוהים נתן לך במתנה
את החיים על פני האדמה
נתן לך את הלילה והיום
אהבה תקווה וחלום
קיץ, חורף, סתיו, אביב
נשמה טובה להביט סביב
נתן לך שדות ירוקים
פרחים ועצים מלבלבים
נהרות, נחלים וימים
שמים, ירח, כוכבים
אלוהים נתן לך במתנה
דבר גדול, דבר נפלא
אלוהים נתן לך במתנה
את החיים על פני האדמה
נתן לך חגים ושבתות
את ישראל ארץ האבות
ידיים וראש להגשים חלומות
נתן לך את כל הנפלאות
נתן לך דברים כל כך יפים
להביא לעולם ילדים
להאזין לשירים, לראות צבעים
הו, מה רבו מעשיך אלוקים
אלוהים, תן לי רק עוד מתנה
מתנה קטנה, אך נפלאה
אלוהים, תן לי רק עוד מתנה
את השלום על פני האדמה
דבר גדול, דבר נפלא
אלוהים נתן לך במתנה
את החיים על פני האדמה
נתן לך את הלילה והיום
אהבה תקווה וחלום
קיץ, חורף, סתיו, אביב
נשמה טובה להביט סביב
נתן לך שדות ירוקים
פרחים ועצים מלבלבים
נהרות, נחלים וימים
שמים, ירח, כוכבים
אלוהים נתן לך במתנה
דבר גדול, דבר נפלא
אלוהים נתן לך במתנה
את החיים על פני האדמה
נתן לך חגים ושבתות
את ישראל ארץ האבות
ידיים וראש להגשים חלומות
נתן לך את כל הנפלאות
נתן לך דברים כל כך יפים
להביא לעולם ילדים
להאזין לשירים, לראות צבעים
הו, מה רבו מעשיך אלוקים
אלוהים, תן לי רק עוד מתנה
מתנה קטנה, אך נפלאה
אלוהים, תן לי רק עוד מתנה
את השלום על פני האדמה
מילים: נעמי שמר לחן:
עוד יש מפרש לבן באופק
מול ענן שחור כבד
כל שנבקש לו יהי.
ואם בחלונות הערב
אור נרות החג רועד
כל שנבקש לו יהי.
לו יהי, לו יהי
אנא - לו יהי
כל שנבקש לו יהי.
אם המבשר עומד בדלת
תן מילה טובה בפיו
כל שנבקש לו יהי
אם נפשך למות שואלת
מפריחה ומאסיף
כל שנבקש לו יהי
לו יהי, לו יהי...
מה קול ענות אני שומע
קול שופר וקול תופים
כל שנבקש לו יהי
לו תישמע בתוך כל אלה
גם תפילה אחת מפי
כל שנבקש לו יהי
לו יהי לו יהי.....
בתוך שכונה קטנה מוצלת
בית קט עם גג אדום
כל שנבקש לו יהי.
זה סוף הקיץ סוף הדרך
תן להם לשוב הלום
כל שנבקש לו יהי.
לו יהי, לו יהי...
ואם פתאום יזרח מאופל
על ראשנו אור כוכב
כל שנבקש לו יהי.
אז תן שלווה ותן גם כוח
לכל אלה שנאהב
כל שנבקש לו יהי.
לו יהי, לו יהי...
מול ענן שחור כבד
כל שנבקש לו יהי.
ואם בחלונות הערב
אור נרות החג רועד
כל שנבקש לו יהי.
לו יהי, לו יהי
אנא - לו יהי
כל שנבקש לו יהי.
אם המבשר עומד בדלת
תן מילה טובה בפיו
כל שנבקש לו יהי
אם נפשך למות שואלת
מפריחה ומאסיף
כל שנבקש לו יהי
לו יהי, לו יהי...
מה קול ענות אני שומע
קול שופר וקול תופים
כל שנבקש לו יהי
לו תישמע בתוך כל אלה
גם תפילה אחת מפי
כל שנבקש לו יהי
לו יהי לו יהי.....
בתוך שכונה קטנה מוצלת
בית קט עם גג אדום
כל שנבקש לו יהי.
זה סוף הקיץ סוף הדרך
תן להם לשוב הלום
כל שנבקש לו יהי.
לו יהי, לו יהי...
ואם פתאום יזרח מאופל
על ראשנו אור כוכב
כל שנבקש לו יהי.
אז תן שלווה ותן גם כוח
לכל אלה שנאהב
כל שנבקש לו יהי.
לו יהי, לו יהי...
מילים: שלמה ארצי לחן: שלמה ארצי
זה שיר פרידה,
אז בואי רק אמרי שלום.
אני אומר תודה
ואת יודעת שחלום,
סופו להתגשם...
אני אומר תודה
ואחר כך נושק
כמו חופים של ים עוזב,
אני עובר עכשיו ממך.
בין דמעות ובין כאב,
אני הולך אני...
זה שיר פרידות
תמיד אומרים בין השורות,
שכמו חידות,
פרידות גם הן אינן פתורות.
אין בי מנוחה,
רוחך שבי
גם היא בוכה.
כמו חופים שים עוזב...
כל הפרידות הן עצובות,
כאב המילים חותך,
טלפנתי שנה ולא ענית,
אני הולך ממך.
אז בואי רק אמרי שלום.
אני אומר תודה
ואת יודעת שחלום,
סופו להתגשם...
אני אומר תודה
ואחר כך נושק
כמו חופים של ים עוזב,
אני עובר עכשיו ממך.
בין דמעות ובין כאב,
אני הולך אני...
זה שיר פרידות
תמיד אומרים בין השורות,
שכמו חידות,
פרידות גם הן אינן פתורות.
אין בי מנוחה,
רוחך שבי
גם היא בוכה.
כמו חופים שים עוזב...
כל הפרידות הן עצובות,
כאב המילים חותך,
טלפנתי שנה ולא ענית,
אני הולך ממך.
סוף השירון
