השירון מאפשר הצגה של מילות השירים , שקופיות זמר,.
או גם וגם
.
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון
שירונים:
מפגשזמר חדרה
במאי 2010 החל אלי ארגון בפרויקט של מפגשי זמר בעיר חדרה.
המטרה הייתה "להעיר את העיר בזמר ושיר" ומשך יותר מחצי שנה ( 33 מפגשים) נערך כל שבוע מפגש של שירה בציבור בליווי שקופיות. השירים נבחרו בהתאם לעונה ותאריכי ציון של יוצרים בזמר העברי וכללו שירים עבריים מכל התקופות ומכל הזמנים. ברוב המפגשים אלי הוביל/הנחה את הערב בשירה ובגיטרה ואליו הצטרפו נגנים וזמרים אורחים מתל אביב והמרכז עד לחיפה בצפון.
נשארו השירונים הזכרונות, התמונות והשירונים מכל מפגש
שירון זה מכיל מילים לשירים
נַגֵן לִי יַרְדֵּן
עַל כִּינוֹר מֵי הַתְּכֵלֶת
הַמִּי נָא כִּנֶּרֶת
גַּלַּיִךְ לִי פֶּלֶא
מִמְּרוֹם הָאַרְבֵּל
לָךְ תְּפִלָּה נֶּאֱמֶרֶת
אַבִּיט, לֹא אֶשְׂבַּע
לִי אַתְּ עַיִן-כִּנֶּרֶת
~
אֶחְזֹר אֶסְתַּכֵּל בָּךְ
כִּנֶּרֶת, כִּנֶּרֶת
כִּי אֶלֶף פָּנִים לָךְ
מִבּוֹקֶר עַד עֶרֶב
גָּלֶה נָא גּוֹלָן
בָּבוּאָה לִי חִוֶּרֶת
חָשׂוּף וְעָצוּב
בְּמֵימַיִךְ, כִּנֶּרֶת
בְּחוּט הַיַּרְדֵּן
לַגָּלִיל אַתְּ נִּקְשֶׁרֶת
וְעַל צַוָּארוֹ
לוֹ עֲדִי אַתְּ, כִּנֶּרֶת
~
אֶחְזֹר אֶסְתַּכֵּל בָּךְ
כִּנֶּרֶת, כִּנֶּרֶת
כִּי אֶלֶף פָּנִים לָךְ
מִבּוֹקֶר עַד עֶרֶב
בְּלַהַט הַשֶּׁמֶשׁ
אֶטְבֹּל בְּגַלַּיִךְ
אָנוּחַ, הַהֵלֶךְ
בְּצֵל הַרְדּוּפַיִךְ
וּלְאוֹר הַלְּבָנָה
עֵת אָשִׁיב לָךְ מוּזֶרֶת
אֶשְׁמַע כְּבַחֲלוֹם
הֵד רָחֵל הַמְּשׁוֹרֶרֶת
~
אֶחְזֹר אֶסְתַּכֵּל בָּךְ
כִּנֶּרֶת, כִּנֶּרֶת
כִּי אֶלֶף פָּנִים לָךְ
מִבּוֹקֶר עַד עֶרֶב
עַל כִּינוֹר מֵי הַתְּכֵלֶת
הַמִּי נָא כִּנֶּרֶת
גַּלַּיִךְ לִי פֶּלֶא
מִמְּרוֹם הָאַרְבֵּל
לָךְ תְּפִלָּה נֶּאֱמֶרֶת
אַבִּיט, לֹא אֶשְׂבַּע
לִי אַתְּ עַיִן-כִּנֶּרֶת
~
אֶחְזֹר אֶסְתַּכֵּל בָּךְ
כִּנֶּרֶת, כִּנֶּרֶת
כִּי אֶלֶף פָּנִים לָךְ
מִבּוֹקֶר עַד עֶרֶב
גָּלֶה נָא גּוֹלָן
בָּבוּאָה לִי חִוֶּרֶת
חָשׂוּף וְעָצוּב
בְּמֵימַיִךְ, כִּנֶּרֶת
בְּחוּט הַיַּרְדֵּן
לַגָּלִיל אַתְּ נִּקְשֶׁרֶת
וְעַל צַוָּארוֹ
לוֹ עֲדִי אַתְּ, כִּנֶּרֶת
~
אֶחְזֹר אֶסְתַּכֵּל בָּךְ
כִּנֶּרֶת, כִּנֶּרֶת
כִּי אֶלֶף פָּנִים לָךְ
מִבּוֹקֶר עַד עֶרֶב
בְּלַהַט הַשֶּׁמֶשׁ
אֶטְבֹּל בְּגַלַּיִךְ
אָנוּחַ, הַהֵלֶךְ
בְּצֵל הַרְדּוּפַיִךְ
וּלְאוֹר הַלְּבָנָה
עֵת אָשִׁיב לָךְ מוּזֶרֶת
אֶשְׁמַע כְּבַחֲלוֹם
הֵד רָחֵל הַמְּשׁוֹרֶרֶת
~
אֶחְזֹר אֶסְתַּכֵּל בָּךְ
כִּנֶּרֶת, כִּנֶּרֶת
כִּי אֶלֶף פָּנִים לָךְ
מִבּוֹקֶר עַד עֶרֶב
מילים: נעמי שמר לחן:
לשיר
זה כמו להיות ירדן
אתה מתחיל למעלה בצפון
צעיר, צונן, שוצף ומתחצף
אתה שומע צפורים בסבך
וכל אחת מהן
ציפור גן עדן
כי לשיר
זה כמו להיות ירדן
ימיך
שוטפים כמו ירדן
וכמותו זורם אתה דרומה
על החופים
צומח עשב-פרא
אבל הלאה, הלאה, הלאה
גאון מימיך
הלא ימיך
שוטפים כמו ירדן
סופך
לגווע כמו ירדן
להאסף לאט אל ים המוות
במקום הנמוך ביותר בעולם
אבל
מראש הרי השלג
בהמולה גדולה צוהלת
אחריך
שיריך מפכים להם
הלא לשיר
זה כמו להיות ירדן
זה כמו להיות ירדן
אתה מתחיל למעלה בצפון
צעיר, צונן, שוצף ומתחצף
אתה שומע צפורים בסבך
וכל אחת מהן
ציפור גן עדן
כי לשיר
זה כמו להיות ירדן
ימיך
שוטפים כמו ירדן
וכמותו זורם אתה דרומה
על החופים
צומח עשב-פרא
אבל הלאה, הלאה, הלאה
גאון מימיך
הלא ימיך
שוטפים כמו ירדן
סופך
לגווע כמו ירדן
להאסף לאט אל ים המוות
במקום הנמוך ביותר בעולם
אבל
מראש הרי השלג
בהמולה גדולה צוהלת
אחריך
שיריך מפכים להם
הלא לשיר
זה כמו להיות ירדן
מילים: אהוד מנור לחן: יאיר רוזנבלום
קח מקל, קח תרמיל,
בוא איתי אל הגליל,
בוא איתי ביום אביב
נהלך סביב, סביב.
קח מקל, קח תרמיל...
עם השמש הזורחת בחניתה
ושוקעת באכזיב.
כי השמש, כן השמש,
כאן השמש, כאן השמש לא תכזיב.
כי השמש, כן השמש,
כאן השמש לא תכזיב,
כאן השמש לא תכזיב,
כאן השמש לא תכזיב.
קח טמבור, קח חליל,
בוא איתי אל הגליל.
בוא נפתח נא צווארון,
בוא נשיר במלוא גרון.
קח טמבור, קח חליל...
עם הרוח הנוגנת במצובה
ושורקת בעברון.
כי הרוח, כן הרוח,
כאן הרוח, כאן הרוח רון תרון.
כי הרוח, כן הרוח,
כאן הרוח רון תרון,
כאן הרוח רון תרון,
כאן הרוח רון תרון.
קח צעיף, קח מעיל,
בוא איתי אל הגליל.
בוא בחורף מילל
ונראה איך נשתולל.
קח צעיף, קח מעיל...
גשם בראשית בכברי ובסער
וצולל בכרמיאל.
כי הגשם, כאן הגשם,
כאן הגשם, כאן הגשם - גשם אל.
כי הגשם, כן הגשם,
כאן הגשם - גשם אל,
כאן הגשם - גשם אל,
כאן הגשם - גשם אל.
בוא בהר, בוא בשביל
בוא איתי אל הגליל.
בוא בליל ירח חם
ונישן באור הנם.
בוא בהר, בוא בשביל...
על הדשא הצומח לו ברגבה
ומוריק ביחיעם.
כי הדשא, כאן הדשא,
כאן הדשא, כאן הדשא עד עולם.
כי הדשא, כאן הדשא,
כאן הדשא עד עולם,
כאן הדשא עד עולם,
כאן הדשא עד עולם.
כי הרוח, כן הרוח,
כאן הרוח, כאן הרוח רון תרון.
כי הרוח, כן הרוח,
כאן הרוח רון תרון,
כאן הרוח רון תרון,
כאן הרוח רון תרון.
כי השמש, כן השמש,
כאן השמש, כאן השמש לא תכזיב.
כן השמש, כאן השמש
קח מקל, קח תרמיל,
בוא איתי אל הגליל,
בוא איתי אל הגליל.
בוא איתי אל הגליל,
בוא איתי ביום אביב
נהלך סביב, סביב.
קח מקל, קח תרמיל...
עם השמש הזורחת בחניתה
ושוקעת באכזיב.
כי השמש, כן השמש,
כאן השמש, כאן השמש לא תכזיב.
כי השמש, כן השמש,
כאן השמש לא תכזיב,
כאן השמש לא תכזיב,
כאן השמש לא תכזיב.
קח טמבור, קח חליל,
בוא איתי אל הגליל.
בוא נפתח נא צווארון,
בוא נשיר במלוא גרון.
קח טמבור, קח חליל...
עם הרוח הנוגנת במצובה
ושורקת בעברון.
כי הרוח, כן הרוח,
כאן הרוח, כאן הרוח רון תרון.
כי הרוח, כן הרוח,
כאן הרוח רון תרון,
כאן הרוח רון תרון,
כאן הרוח רון תרון.
קח צעיף, קח מעיל,
בוא איתי אל הגליל.
בוא בחורף מילל
ונראה איך נשתולל.
קח צעיף, קח מעיל...
גשם בראשית בכברי ובסער
וצולל בכרמיאל.
כי הגשם, כאן הגשם,
כאן הגשם, כאן הגשם - גשם אל.
כי הגשם, כן הגשם,
כאן הגשם - גשם אל,
כאן הגשם - גשם אל,
כאן הגשם - גשם אל.
בוא בהר, בוא בשביל
בוא איתי אל הגליל.
בוא בליל ירח חם
ונישן באור הנם.
בוא בהר, בוא בשביל...
על הדשא הצומח לו ברגבה
ומוריק ביחיעם.
כי הדשא, כאן הדשא,
כאן הדשא, כאן הדשא עד עולם.
כי הדשא, כאן הדשא,
כאן הדשא עד עולם,
כאן הדשא עד עולם,
כאן הדשא עד עולם.
כי הרוח, כן הרוח,
כאן הרוח, כאן הרוח רון תרון.
כי הרוח, כן הרוח,
כאן הרוח רון תרון,
כאן הרוח רון תרון,
כאן הרוח רון תרון.
כי השמש, כן השמש,
כאן השמש, כאן השמש לא תכזיב.
כן השמש, כאן השמש
קח מקל, קח תרמיל,
בוא איתי אל הגליל,
בוא איתי אל הגליל.
מילים: עודד פלדמן לחן: מילי מירן ורמי קידר
שם הרי גולן באופק, ניצבים עוד בדממה
ונערים בהולם דופק, עוד שומרים על הרמה
ובישבם עם ערב סביב למדורה
עונים הם לך כנרת בשירה:
שירי לי כנרת שיר מזמור ישן
שירי לי כנרת שיר לי הגולן
הדוגית עודנה שטה, מפרשה מלבין בחוף
וחורשת האקליפטוס עוד שומרת על הנוף
עת נפרשת רשת עם שוך הסערה
עונים הם לך כנרת בשירה:
שירי לי כנרת שיר מזמור ישן
שירי לי כנרת שיר לי הגולן
הירדן נוגן סימפוניה עם אלפי הציפרים
וביחד בהרמוניה מנגנים ומזמרים
וילדים בטבריה בשעת שעור זמרה
עונים הם לך כנרת בשירה:
שירי לי כנרת שיר מזמור ישן
שירי לי כנרת שיר לי הגולן
ונערים בהולם דופק, עוד שומרים על הרמה
ובישבם עם ערב סביב למדורה
עונים הם לך כנרת בשירה:
שירי לי כנרת שיר מזמור ישן
שירי לי כנרת שיר לי הגולן
הדוגית עודנה שטה, מפרשה מלבין בחוף
וחורשת האקליפטוס עוד שומרת על הנוף
עת נפרשת רשת עם שוך הסערה
עונים הם לך כנרת בשירה:
שירי לי כנרת שיר מזמור ישן
שירי לי כנרת שיר לי הגולן
הירדן נוגן סימפוניה עם אלפי הציפרים
וביחד בהרמוניה מנגנים ומזמרים
וילדים בטבריה בשעת שעור זמרה
עונים הם לך כנרת בשירה:
שירי לי כנרת שיר מזמור ישן
שירי לי כנרת שיר לי הגולן
מילים: בנימין אבי לחן: שלמה וייספיש
בדרך התבור הלכתי לבדי
מאחורי שמעתי קול פרסה.
הפניתי את ראשי, ראיתי לידי
רוכב צעיר ישוב על גב סוסה.
שאל: "לאן ילדה?" - עניתי: "להרים"
והוא אותי על סוסתו הרים.
ומיני אז נגלה לי רז
כי זה שבמשעול דהר את לבבי שבה.
דהרנו בהרים כרוח סערה
עד אפלה כיסתה גם הר וגיא
לפתע נעצר ושח לי: "נערה,
אני כעת חוזר אל עדרי.
חכי אשובה כאן למחרת שנית" -
ונעלם בדהרה פראית.
ומיני אז נגלה לי רז...
והוא חזר שנית ביום המחרת
מאחוריו פסעו ראשי בקר
הוא לעברי רכב ולצידי עמד
מאוכפו ניער את העפר
ושח: "חזרתי שוב אלייך, עלמתי,
עלי שנית, נדהר על סוסתי".
ומיני אז נגלה לי רז...
מאחורי שמעתי קול פרסה.
הפניתי את ראשי, ראיתי לידי
רוכב צעיר ישוב על גב סוסה.
שאל: "לאן ילדה?" - עניתי: "להרים"
והוא אותי על סוסתו הרים.
ומיני אז נגלה לי רז
כי זה שבמשעול דהר את לבבי שבה.
דהרנו בהרים כרוח סערה
עד אפלה כיסתה גם הר וגיא
לפתע נעצר ושח לי: "נערה,
אני כעת חוזר אל עדרי.
חכי אשובה כאן למחרת שנית" -
ונעלם בדהרה פראית.
ומיני אז נגלה לי רז...
והוא חזר שנית ביום המחרת
מאחוריו פסעו ראשי בקר
הוא לעברי רכב ולצידי עמד
מאוכפו ניער את העפר
ושח: "חזרתי שוב אלייך, עלמתי,
עלי שנית, נדהר על סוסתי".
ומיני אז נגלה לי רז...
לרגליו של ההר,
לחופו של נהר
היא ישבה לבדה,
התדעו מה סודה?
הירדן אז שתק,
החרמון שוב צחק,
רק סיפרה השתיקה
כי היא לו מחכה.
אז רחש ירדן בחלל עוד נשמע
ורחש בכיה של ילדה, אשר שמה -
כנרת, כנרת, כנרת
הרוח לך שר, הרוח לך שר.
ושמש ירדן לך זוהרת,
שוקעת בהר, בהר.
כך חולפות השעות
ועוברות השקיעות,
וכל ערב עצוב
אז קורא לה לשוב.
אבל היא פה תשב
והרוח נושב,
ים דמעות אז ישטוף
מלחייה אל החוף.
אז רחש ירדן, סביב עוד נשמע...
לאורו של היום
לא ראינו פתאום
את דמותה מול ההר,
לחופו של נהר.
מול ירדן וגליו,
מול חרמון ושלגיו,
רק בכיה עוד נותר,
אבל הוא לא חזר.
אז רחש ירדן, סביב עוד נשמע
על ים הדמעות שקראו לו בשמה
כנרת, כנרת, כנרת
הרוח לך שר, הרוח לך שר.
ושמש ירדן לך זוהרת,
שוקעת בהר, בהר.
לחופו של נהר
היא ישבה לבדה,
התדעו מה סודה?
הירדן אז שתק,
החרמון שוב צחק,
רק סיפרה השתיקה
כי היא לו מחכה.
אז רחש ירדן בחלל עוד נשמע
ורחש בכיה של ילדה, אשר שמה -
כנרת, כנרת, כנרת
הרוח לך שר, הרוח לך שר.
ושמש ירדן לך זוהרת,
שוקעת בהר, בהר.
כך חולפות השעות
ועוברות השקיעות,
וכל ערב עצוב
אז קורא לה לשוב.
אבל היא פה תשב
והרוח נושב,
ים דמעות אז ישטוף
מלחייה אל החוף.
אז רחש ירדן, סביב עוד נשמע...
לאורו של היום
לא ראינו פתאום
את דמותה מול ההר,
לחופו של נהר.
מול ירדן וגליו,
מול חרמון ושלגיו,
רק בכיה עוד נותר,
אבל הוא לא חזר.
אז רחש ירדן, סביב עוד נשמע
על ים הדמעות שקראו לו בשמה
כנרת, כנרת, כנרת
הרוח לך שר, הרוח לך שר.
ושמש ירדן לך זוהרת,
שוקעת בהר, בהר.
מילים: לחן: משה וילנסקי
כְּשֶׁהָיִינוּ צְעִירִים מְאֹד, מְאֹד
טְהוֹרִים זַכִּים תְּמִימִים יָפִים וְעוֹד
אָז גַּם שַׁרְנוּ לְךָ הַרְבֵּה, הַרְבֵּה שִׁירוֹת
וְלִשְׁמֵךְ קָשׁוּר קָּשַׁרְנוּ אַגָּדוֹת
~
צְעִירָה יָפָה הָיְתָה לְךָ בַּגָּלִיל
שֶׁיָּדְעָה לָשִׁיר רַק בְּחֶדְוָה וָגִיל
עַל שְׂפָתֵךְ אָז נַעַר חֶמֶד פַּעַם גָּר
וְתוֹרָה לָמַד מִפִּי נָבִיא נִסְתָּר
כִּנֶּרֶת, כִּנֶּרֶת, נִרְאֵית אָז אַחֶרֶת
תְּכוּלָה וְשׁוֹקֶטֶת הָיִית
צִבְעֵךְ גַּם עוֹפֶרֶת
וּבְכָל זֹאת יָקַרְתְּ מִתָּמִיד
~
יֵשׁ לְךָ אוֹהֲבִים לָרֹב וּמְחַזְּרִים
הֵם שָׁרִים עוֹד וּפּוֹרְטִים עַל מֵיתָרִים
אַךְ לֹא פַּעַם נִשְׁמָעוֹת בֵּין הַשִּׁירִים
גַּם שְׁרִיקוֹת שֶׁל פָּגָזִים וְכַדּוּרִים
גַּם עַכְשָׁיו אוֹתָךְ נֹאהַב לֹא נְוַתֵּר
וְאוּלַי אֲפִילוּ טִיף טִיפָה יוֹתֵר
כִּי בִּצְפוֹן גְּבוּלֵךְ לָמַדְנוּ זֶה הַיּוֹם
שֶׁאֵינְךָ רַק אַגָּדָה אוֹ סְתָם חֲלוֹם
~
כִּנֶּרֶת, כִּנֶּרֶת, נִרְאֵית אָז אַחֶרֶת
תְּכוּלָה וְשׁוֹקֶטֶת הָיִית
צִבְעֵךְ גַּם עוֹפֶרֶת
וּבְכָל זֹאת יָקַרְתְּ מִתָּמִיד
וּפִתְאוֹם שַׁלְוָה רוֹגַעַת שׁוּב כֻּלֵּךְ
עֶרֶב, עֶרֶב בְּרָמָה נִשְׁמָע קוֹלֵךְ
אֶת בָּנַיִךְ תִּבְכִּי הַגִּבּוֹרִים
שֶׁהֶחֱזִירוּ לָךְ לָעַד אֵת הֶהָרִים
.
לֹחַמָיִךְ יִתְקַבְּצוּ אִישׁ אֶל אָחִיו
בְּמָחוֹל אוֹתָךְ יַקִּיפוּ מִסָּבִיב
אֵין דָּבָר כִּנֶּרֶת, לֹא בָּכִית לַשָּׁוְא
בֶּאֱמֶת כֻּלֵּךְ שֶׁלָּנוּ אַתְּ עַכְשָׁיו
~
כִּנֶּרֶת, כִּנֶּרֶת,
נִרְאֵית אָז אַחֶרֶת
תְּכוּלָה וְשׁוֹקֶטֶת הָיִית
אֶתְמוֹל עוֹד סוֹעֶרֶת
הַיוֹם כְּבָר זוֹהֶרֶת
טְהוֹרִים זַכִּים תְּמִימִים יָפִים וְעוֹד
אָז גַּם שַׁרְנוּ לְךָ הַרְבֵּה, הַרְבֵּה שִׁירוֹת
וְלִשְׁמֵךְ קָשׁוּר קָּשַׁרְנוּ אַגָּדוֹת
~
צְעִירָה יָפָה הָיְתָה לְךָ בַּגָּלִיל
שֶׁיָּדְעָה לָשִׁיר רַק בְּחֶדְוָה וָגִיל
עַל שְׂפָתֵךְ אָז נַעַר חֶמֶד פַּעַם גָּר
וְתוֹרָה לָמַד מִפִּי נָבִיא נִסְתָּר
כִּנֶּרֶת, כִּנֶּרֶת, נִרְאֵית אָז אַחֶרֶת
תְּכוּלָה וְשׁוֹקֶטֶת הָיִית
צִבְעֵךְ גַּם עוֹפֶרֶת
וּבְכָל זֹאת יָקַרְתְּ מִתָּמִיד
~
יֵשׁ לְךָ אוֹהֲבִים לָרֹב וּמְחַזְּרִים
הֵם שָׁרִים עוֹד וּפּוֹרְטִים עַל מֵיתָרִים
אַךְ לֹא פַּעַם נִשְׁמָעוֹת בֵּין הַשִּׁירִים
גַּם שְׁרִיקוֹת שֶׁל פָּגָזִים וְכַדּוּרִים
גַּם עַכְשָׁיו אוֹתָךְ נֹאהַב לֹא נְוַתֵּר
וְאוּלַי אֲפִילוּ טִיף טִיפָה יוֹתֵר
כִּי בִּצְפוֹן גְּבוּלֵךְ לָמַדְנוּ זֶה הַיּוֹם
שֶׁאֵינְךָ רַק אַגָּדָה אוֹ סְתָם חֲלוֹם
~
כִּנֶּרֶת, כִּנֶּרֶת, נִרְאֵית אָז אַחֶרֶת
תְּכוּלָה וְשׁוֹקֶטֶת הָיִית
צִבְעֵךְ גַּם עוֹפֶרֶת
וּבְכָל זֹאת יָקַרְתְּ מִתָּמִיד
וּפִתְאוֹם שַׁלְוָה רוֹגַעַת שׁוּב כֻּלֵּךְ
עֶרֶב, עֶרֶב בְּרָמָה נִשְׁמָע קוֹלֵךְ
אֶת בָּנַיִךְ תִּבְכִּי הַגִּבּוֹרִים
שֶׁהֶחֱזִירוּ לָךְ לָעַד אֵת הֶהָרִים
.
לֹחַמָיִךְ יִתְקַבְּצוּ אִישׁ אֶל אָחִיו
בְּמָחוֹל אוֹתָךְ יַקִּיפוּ מִסָּבִיב
אֵין דָּבָר כִּנֶּרֶת, לֹא בָּכִית לַשָּׁוְא
בֶּאֱמֶת כֻּלֵּךְ שֶׁלָּנוּ אַתְּ עַכְשָׁיו
~
כִּנֶּרֶת, כִּנֶּרֶת,
נִרְאֵית אָז אַחֶרֶת
תְּכוּלָה וְשׁוֹקֶטֶת הָיִית
אֶתְמוֹל עוֹד סוֹעֶרֶת
הַיוֹם כְּבָר זוֹהֶרֶת
שמעתי מעשיה
בליל לבנה
סיפר על הגורן
בחור לבחורה
לאור הכוכבים
התלחשו הצעירים
על הגורן, בליל לבנה.
הבחור אמר לה תעלי
והיא אמרה לו טו לו לו
ניצנצו עיניים
ונצמדו שפתיים
על הגורן בליל לבנה
שמעתי מעשיה
בליל לבנה
סיפר על הגורן
בחור לבחורה...
אסתרקה החמודה
מה נאה היא וחצופה
למרים גרה נאה
מחלפות גדולות נורא
על הגורן בליל לבנה.
שמעתי מעשיה...
מה הומה לך ליבתי
בואי ואותי חבקי
שבי איתי על המורג
ואספר לך איך הוא חג
על הגורן בליל לבנה.
שמעתי מעשיה...
לא ינום ולא יישן
שומר בגורן ובגן
קרבינה על הגב
והשיבריה בא, ניצב
על הגורן, בליל לבנה.
בליל לבנה
סיפר על הגורן
בחור לבחורה
לאור הכוכבים
התלחשו הצעירים
על הגורן, בליל לבנה.
הבחור אמר לה תעלי
והיא אמרה לו טו לו לו
ניצנצו עיניים
ונצמדו שפתיים
על הגורן בליל לבנה
שמעתי מעשיה
בליל לבנה
סיפר על הגורן
בחור לבחורה...
אסתרקה החמודה
מה נאה היא וחצופה
למרים גרה נאה
מחלפות גדולות נורא
על הגורן בליל לבנה.
שמעתי מעשיה...
מה הומה לך ליבתי
בואי ואותי חבקי
שבי איתי על המורג
ואספר לך איך הוא חג
על הגורן בליל לבנה.
שמעתי מעשיה...
לא ינום ולא יישן
שומר בגורן ובגן
קרבינה על הגב
והשיבריה בא, ניצב
על הגורן, בליל לבנה.
היו לילות, אני אותם זוכרת,
אני אותם עד סוף ימי אשא,
במשעולים בין דגניה לכינרת,
עמדה עגלת חיי העמוסה.
והוא ניגש: שמעי אלי, קטנטונת,
אני בניתי בית לשבתך,
את תרקמי בערב לי כותונת,
אני אנהג ביום את עגלתך.
הוא היה אז בהיר וגבוה כזמר,
הוא נהג עגלות לשדה הרחב,
ואני לו כותונת הייתי רוקמת,
כותונת של תכלת עם פרח זהב.
היו לילות, אני אותם זוכרת,
והוא את העצים בגן העיד,
את השבילים בין דגניה לכינרת,
כי רק אותי ישמור לו לתמיד.
היה הולך ושב אלי קודח,
היה נושא דמותי ממול פניו,
הגידו נא, היש בכם יודע
אי אנה זה הלך לו ולא שב?
אז הייתי בוכה, אז הייתי נדהמת,
בשדות רחוקים עוד הלכתי אליו,
אנוכי עוד נושאת כותנתו המרוקמת,
כותונת של תכלת עם פרח זהב.
היו לילות, אני אותם זוכרת,
אני אותם עד סוף ימי אשא.
אני אותם עד סוף ימי אשא,
במשעולים בין דגניה לכינרת,
עמדה עגלת חיי העמוסה.
והוא ניגש: שמעי אלי, קטנטונת,
אני בניתי בית לשבתך,
את תרקמי בערב לי כותונת,
אני אנהג ביום את עגלתך.
הוא היה אז בהיר וגבוה כזמר,
הוא נהג עגלות לשדה הרחב,
ואני לו כותונת הייתי רוקמת,
כותונת של תכלת עם פרח זהב.
היו לילות, אני אותם זוכרת,
והוא את העצים בגן העיד,
את השבילים בין דגניה לכינרת,
כי רק אותי ישמור לו לתמיד.
היה הולך ושב אלי קודח,
היה נושא דמותי ממול פניו,
הגידו נא, היש בכם יודע
אי אנה זה הלך לו ולא שב?
אז הייתי בוכה, אז הייתי נדהמת,
בשדות רחוקים עוד הלכתי אליו,
אנוכי עוד נושאת כותנתו המרוקמת,
כותונת של תכלת עם פרח זהב.
היו לילות, אני אותם זוכרת,
אני אותם עד סוף ימי אשא.
מילים: אברהם שלונ לחן: יז'י פטרסבורגסקי
טוהר ותכול המטפחת
לטף ורוך של היד
את אז אמרת לי "לא, לא אשכח עוד
את פגישתנו לעד"
ויהי היום
ואנו נפרדנו פתאום
תכול המטפחת, קורטוב של נחת
ויתגשם החלום
תמו הכפור והדלף
שמש ואור מסביב
בוקר וערב, לילה ואלף
אלף כוכבי האביב
ושוב היום
ואנו נפגשנו פתאום
תכול המטפחת, קורטוב של נחת
ונתגשם החלום
לטף ורוך של היד
את אז אמרת לי "לא, לא אשכח עוד
את פגישתנו לעד"
ויהי היום
ואנו נפרדנו פתאום
תכול המטפחת, קורטוב של נחת
ויתגשם החלום
תמו הכפור והדלף
שמש ואור מסביב
בוקר וערב, לילה ואלף
אלף כוכבי האביב
ושוב היום
ואנו נפגשנו פתאום
תכול המטפחת, קורטוב של נחת
ונתגשם החלום
מילים: נתן אלתרמן לחן: משה וילנסקי
תופרת אני ותופרת
הים לא יחדל מלנהום
אני את פניך זוכרת
כאילו היה זה היום.
אח כמה צחקנו אי פעם
ראשי המתולתל כה הזהיב
היה לימים איזה טעם
של עץ תפוחים באביב.
אמרתי: "תבוא בין ערביים
אותי לטייל להזמין
כתובתי הגליל מספר שניים
קומה ראשונה מימין..."
צריך לצלצל פעמיים,
צריך לחכות רגע קט,
ואז נפתחות הדלתיים
ואז נפגשים במבט
צריך לצלצל פעמיים
לבוא ולומר: "ערב טוב,
נכנסתי אלייך בינתיים
כיוון שעברתי ברחוב".
וכך, עד שבא אותו ערב
שטפו מדרכות רועשות
דבריך ענוני כחרב
דבריך היכוני כשוט.
שתקתי, דבר לא ידעתי,
חינקוני דמעות בגרון
נפרדנו... לפתע שמעתי
בפתח צלצול פעמון -
לרגע איחרתי לפתוח
איחרתי מכאב ומאור
מדוע מיהרת לברוח?
מדוע מיהרת? אמור...
צריך לצלצל פעמיים,
צריך לחכות רגע קט,
ואז נפתחות הדלתיים
ואז נפגשים במבט
צריך לצלצל פעמיים
לבוא ולומר: "ערב טוב,
נכנסתי אלייך בינתיים
כיוון שעברתי ברחוב".
תופרת אני ותופרת
הים לא יחדל מלנהום
אני את פניך זוכרת
כאילו היה זה היום.
אם פעם יהיה ותבואה
שנית פה ברחוב לעבור,
תזכור כי בבית מרגוע
תזכור כי דולק בו האור.
תבוא אם תרצה כמו פעם
דבר לא צריך לחדש
אין צורך בבכי וצער
סליחה לא צריך לבקש.
צריך לצלצל פעמיים,
צריך לחכות רגע קט,
ואז נפתחות הדלתיים
ואז נפגשים במבט
צריך לצלצל פעמיים
לבוא ולומר: "ערב טוב,
נכנסתי אלייך בינתיים
כיוון שעברתי ברחוב".
הים לא יחדל מלנהום
אני את פניך זוכרת
כאילו היה זה היום.
אח כמה צחקנו אי פעם
ראשי המתולתל כה הזהיב
היה לימים איזה טעם
של עץ תפוחים באביב.
אמרתי: "תבוא בין ערביים
אותי לטייל להזמין
כתובתי הגליל מספר שניים
קומה ראשונה מימין..."
צריך לצלצל פעמיים,
צריך לחכות רגע קט,
ואז נפתחות הדלתיים
ואז נפגשים במבט
צריך לצלצל פעמיים
לבוא ולומר: "ערב טוב,
נכנסתי אלייך בינתיים
כיוון שעברתי ברחוב".
וכך, עד שבא אותו ערב
שטפו מדרכות רועשות
דבריך ענוני כחרב
דבריך היכוני כשוט.
שתקתי, דבר לא ידעתי,
חינקוני דמעות בגרון
נפרדנו... לפתע שמעתי
בפתח צלצול פעמון -
לרגע איחרתי לפתוח
איחרתי מכאב ומאור
מדוע מיהרת לברוח?
מדוע מיהרת? אמור...
צריך לצלצל פעמיים,
צריך לחכות רגע קט,
ואז נפתחות הדלתיים
ואז נפגשים במבט
צריך לצלצל פעמיים
לבוא ולומר: "ערב טוב,
נכנסתי אלייך בינתיים
כיוון שעברתי ברחוב".
תופרת אני ותופרת
הים לא יחדל מלנהום
אני את פניך זוכרת
כאילו היה זה היום.
אם פעם יהיה ותבואה
שנית פה ברחוב לעבור,
תזכור כי בבית מרגוע
תזכור כי דולק בו האור.
תבוא אם תרצה כמו פעם
דבר לא צריך לחדש
אין צורך בבכי וצער
סליחה לא צריך לבקש.
צריך לצלצל פעמיים,
צריך לחכות רגע קט,
ואז נפתחות הדלתיים
ואז נפגשים במבט
צריך לצלצל פעמיים
לבוא ולומר: "ערב טוב,
נכנסתי אלייך בינתיים
כיוון שעברתי ברחוב".
מילים: פניה ברגשט לחן: דוד זהבי
שתלתם נגונים בי, אמי ואבי,
נגונים מזמורים שכוחים.
גרעינים; גרעינים נשאם לבבי
עתה הם עולים וצומחים.
עתה הם שולחים פארות בדמי,
שרשיהם בעורקי שלובים,
נגוניך, אבי, ושיריך אמי,
בדפקי נעורים ושבים.
הנה אאזין שיר ערשי הרחוק
הביע פי אם אלי בת.
הנה לי תזהרנה בדמע ושחוק
"איכה" וזמירות של שבת.
כל הגה יתם וכל צליל יאלם
בי קולכם הרחוק כי יהום.
עיני אעצם והריני אתכם
מעל לחשכת התהום.
נגונים מזמורים שכוחים.
גרעינים; גרעינים נשאם לבבי
עתה הם עולים וצומחים.
עתה הם שולחים פארות בדמי,
שרשיהם בעורקי שלובים,
נגוניך, אבי, ושיריך אמי,
בדפקי נעורים ושבים.
הנה אאזין שיר ערשי הרחוק
הביע פי אם אלי בת.
הנה לי תזהרנה בדמע ושחוק
"איכה" וזמירות של שבת.
כל הגה יתם וכל צליל יאלם
בי קולכם הרחוק כי יהום.
עיני אעצם והריני אתכם
מעל לחשכת התהום.
את שירנו כתבנו על פתק כחול
אך איש לא שאל בשל מה
ואת שאר השירים שמצאנו בחול
רשמנו בדיו אדומה.
~
ובין כל השירים שחיפשנו לשווא
גילינו אחד בלבן,
ואותו שמאז, נעלם ולא שב,
אהבנו בין אלף גוון.
לעיתים כשבא שוב החורף ללב,
עוברים על פנינו שירים,
ירוקים, ירוקים כמו שדה מלבלב,
בבוקר לאור הם חוזרים.
לעולם לא נדע את צבעם השונה
של כל השירים בעולם,
כי הערב שבא ואלינו פונה,
צובע שחור את כולם.
אך איש לא שאל בשל מה
ואת שאר השירים שמצאנו בחול
רשמנו בדיו אדומה.
~
ובין כל השירים שחיפשנו לשווא
גילינו אחד בלבן,
ואותו שמאז, נעלם ולא שב,
אהבנו בין אלף גוון.
לעיתים כשבא שוב החורף ללב,
עוברים על פנינו שירים,
ירוקים, ירוקים כמו שדה מלבלב,
בבוקר לאור הם חוזרים.
לעולם לא נדע את צבעם השונה
של כל השירים בעולם,
כי הערב שבא ואלינו פונה,
צובע שחור את כולם.
מילים: חיים חפר לחן: דוד זהבי
בשלכת נושב כבר הסתיו,
האבק בדרכים אט שקע,
והיום רק אלייך נשרף
וחולם על פגישה רחוקה.
הן אפשר כי עוד ערב יבוא,
והשער יחרוק לו דומם,
ועינייך יהיו כה טובות,
כמו אין מלחמה בעולם.
הן אפשר, הן אפשר,
שיהיה זה פשוט כבר מחר.
הן אפשר ובג'יפ שעבר,
שאגו בחורים כי נגמר.
הן אפשר, הן אפשר
שיהיה זה פשוט כבר מחר.
הן אפשר כי חדרך העצוב
מחכה בחיוורון קירותיו,
וקורא הוא לשנינו לשוב
מקרבות מדרכים ומסתיו.
הן אפשר כי פתאום ניפגש
במשלט או בדרך עפר
הן אפשר בין עשן ובין אש
גם לחלום שהכל כבר נגמר.
הן אפשר...
האבק בדרכים אט שקע,
והיום רק אלייך נשרף
וחולם על פגישה רחוקה.
הן אפשר כי עוד ערב יבוא,
והשער יחרוק לו דומם,
ועינייך יהיו כה טובות,
כמו אין מלחמה בעולם.
הן אפשר, הן אפשר,
שיהיה זה פשוט כבר מחר.
הן אפשר ובג'יפ שעבר,
שאגו בחורים כי נגמר.
הן אפשר, הן אפשר
שיהיה זה פשוט כבר מחר.
הן אפשר כי חדרך העצוב
מחכה בחיוורון קירותיו,
וקורא הוא לשנינו לשוב
מקרבות מדרכים ומסתיו.
הן אפשר כי פתאום ניפגש
במשלט או בדרך עפר
הן אפשר בין עשן ובין אש
גם לחלום שהכל כבר נגמר.
הן אפשר...
מילים: עמוס אטינג לחן: מאיר נוי
חולות מדבר הביאו חום אל דרך,
ורוח של ערבית על הגבעות נשבה
ובמשעול להר פסעו עלמה ועלם
מלחשים היו הם שיר של אהבה.
ציפור לילית שורקה לשמי הליל
ושיח דוקרני הוצת בלהבה
על אבן של דרכים ישבו עלמה ועלם,
מלחשים היו הם שיר של אהבה.
פנס השביל כבה דומם ברוח,
אדם כילה יומו, איגרת נכתבה,
במעלה ההר פסעו עלמה ועלם,
מלחשים היו הם שיר של אהבה.
הקיץ היום אל שיברונו של ליל
תם יום של שרב, הגיע יום סוער
ועל פסגת ההר לחשה עלמה לעלם
שיר אהבה אשר לעד לא יגמר.
ורוח של ערבית על הגבעות נשבה
ובמשעול להר פסעו עלמה ועלם
מלחשים היו הם שיר של אהבה.
ציפור לילית שורקה לשמי הליל
ושיח דוקרני הוצת בלהבה
על אבן של דרכים ישבו עלמה ועלם,
מלחשים היו הם שיר של אהבה.
פנס השביל כבה דומם ברוח,
אדם כילה יומו, איגרת נכתבה,
במעלה ההר פסעו עלמה ועלם,
מלחשים היו הם שיר של אהבה.
הקיץ היום אל שיברונו של ליל
תם יום של שרב, הגיע יום סוער
ועל פסגת ההר לחשה עלמה לעלם
שיר אהבה אשר לעד לא יגמר.
מילים: אברהם בן ז לחן: אפי נצר
עת השמש שלח אל ביתך את קרניו
את הקצת משנתך אל השמש חייכת
לא היה זה השמש, ילדתי
זה הייתי אני ושירי
לא היה זה השמש, ילדה שלי
זה הייתי אני ושירי
עת הרוח זימר באזניך את סודו
את הקשבת אל הרוח ושרת עִמדו
לא היה זה הרוח, ילדתי
זה הייתי אני ושירי
לא היה זה הרוח, ילדה שלי
זה הייתי אני ושירי
לה לה..
עת הלילה פסע בחוצות ושתק
והיום לעינייך נשק וחמק
לא היה זה הלילה, ילדתי
זה הייתי אני ושירי
לא היה זה הלילה, ילדה שלי
זה הייתי אני ושירי
עת הסתיו הנווד אל ביתֶך שוב פּנה
את לגמת מכוסו, מן היין המר
לא היה זה הסתיו, לא ילדתי
זה הייתי אני ושירי
לא היה זה הסתיו, לא ילדתי
זה הייתי אני ושירי
לה לה..
את הקצת משנתך אל השמש חייכת
לא היה זה השמש, ילדתי
זה הייתי אני ושירי
לא היה זה השמש, ילדה שלי
זה הייתי אני ושירי
עת הרוח זימר באזניך את סודו
את הקשבת אל הרוח ושרת עִמדו
לא היה זה הרוח, ילדתי
זה הייתי אני ושירי
לא היה זה הרוח, ילדה שלי
זה הייתי אני ושירי
לה לה..
עת הלילה פסע בחוצות ושתק
והיום לעינייך נשק וחמק
לא היה זה הלילה, ילדתי
זה הייתי אני ושירי
לא היה זה הלילה, ילדה שלי
זה הייתי אני ושירי
עת הסתיו הנווד אל ביתֶך שוב פּנה
את לגמת מכוסו, מן היין המר
לא היה זה הסתיו, לא ילדתי
זה הייתי אני ושירי
לא היה זה הסתיו, לא ילדתי
זה הייתי אני ושירי
לה לה..
סובבוני להט אש בוערת,
רקדו לי שיר יחיד
זה הזמר, זה ואין אחר עוד,
אין אחר עוד לתמיד.
טוב, טוב,
טוב, טוב, טוב, טוב.
טוב הזמר עד אין סוף,
לא יתם ולא יחלוף
בלבבנו הקודח
מתלמים ומירח.
לילה, לילה, לילה - ובשקט
מתלקח המחול;
כל חיינו אבוקה דולקת
למחר ולאתמול.
סוב, סוב,
סוב, סוב, סוב, סוב,
סוב נסובה עד אין סוף,
לא יתם ולא יחלוף
בלילנו הזורח
המחול המתלקח.
סובבנו להט אש בוערת...
רקדו לי שיר יחיד
זה הזמר, זה ואין אחר עוד,
אין אחר עוד לתמיד.
טוב, טוב,
טוב, טוב, טוב, טוב.
טוב הזמר עד אין סוף,
לא יתם ולא יחלוף
בלבבנו הקודח
מתלמים ומירח.
לילה, לילה, לילה - ובשקט
מתלקח המחול;
כל חיינו אבוקה דולקת
למחר ולאתמול.
סוב, סוב,
סוב, סוב, סוב, סוב,
סוב נסובה עד אין סוף,
לא יתם ולא יחלוף
בלילנו הזורח
המחול המתלקח.
סובבנו להט אש בוערת...
אם גם ראשנו שח ועצב סובבנו
הבה ונתלקח
מן השמחה שבנו
~
הי, הי, הבה ונתמלא
שמחה, שמחה כמלוא העין
הי, הי, שירו עלה, עלה
עלה ובער היין, עלה ובער היין
הי, הי....עלה ובער היין
עלה ובער כאש והדליקנו כח
אבוי למתיאש
הלילה יש לשמוח
היי, הי, הלילה יגאל
כל מי, כל מי שנשמה בו
הי, הי, כל איש בישראל
ניצוץ של נחמה בו
ניצוץ של נחמה בו
הי, הי....עלה ובער היין
הבה ונתלקח
מן השמחה שבנו
~
הי, הי, הבה ונתמלא
שמחה, שמחה כמלוא העין
הי, הי, שירו עלה, עלה
עלה ובער היין, עלה ובער היין
הי, הי....עלה ובער היין
עלה ובער כאש והדליקנו כח
אבוי למתיאש
הלילה יש לשמוח
היי, הי, הלילה יגאל
כל מי, כל מי שנשמה בו
הי, הי, כל איש בישראל
ניצוץ של נחמה בו
ניצוץ של נחמה בו
הי, הי....עלה ובער היין
מילים: יורם טהרלב לחן: מוני אמריליו
בין עצי היער,
על גזעו הסב,
כבד ימים וסער
עץ אלון ניצב.
הו-א, הו-א, הו-א
למה ומדוע
נד העצב בעולם.
הו-א, הו-א, הו-א
למה ומדוע,
עצובים שירי כולם.
פעם בשנות אלף
דוכיפת זהב,
באה ומזמרת
שיר תוגה עליו.
הו-א, הו-א, הו-א...
והעץ קשה עורף
את קולה ינצור
ללילות החורף,
ללילות הכפור.
הו-א, הו-א, הו-א...
בליל קור ודלף,
תן או הלך זר,
פעם בשנות אלף
ישמעוהו שר.
הו-א, הו-א, הו-א...
על גזעו הסב,
כבד ימים וסער
עץ אלון ניצב.
הו-א, הו-א, הו-א
למה ומדוע
נד העצב בעולם.
הו-א, הו-א, הו-א
למה ומדוע,
עצובים שירי כולם.
פעם בשנות אלף
דוכיפת זהב,
באה ומזמרת
שיר תוגה עליו.
הו-א, הו-א, הו-א...
והעץ קשה עורף
את קולה ינצור
ללילות החורף,
ללילות הכפור.
הו-א, הו-א, הו-א...
בליל קור ודלף,
תן או הלך זר,
פעם בשנות אלף
ישמעוהו שר.
הו-א, הו-א, הו-א...
מילים: לאה גולדבר לחן: נורית הירש
מחלוני וגם מחלונך
אותו הגן נשקף, אותו הנוף,
ויום תמים מותר לי לאהוב
את הדברים אשר ליטפה עינך.
מול חלונך וגם מול חלוני
בלילה שר אותו זמיר עצמו,
ועת ירטיט ליבך בחלומו
אעור ואאזין לו גם אני.
האורן הזקן, שבו כל מחט
את מבטך נושאת כטל טהור,
(האורן הזקן, שבו כל מחט)
עם בוקר יקדמני בברכה
דברים רבים מאוד אהבנו יחד,
אך לא זרח באשנבך האור
(דברים רבים מאוד אהבנו יחד),
עת בדידותי נגעה בבדידותך.
מול חלונך וגם מול חלוני
בלילה שר אותו זמיר עצמו,
ועת ירטיט ליבך בחלומו
אעור ואאזין לו גם אני.
אותו הגן נשקף, אותו הנוף,
ויום תמים מותר לי לאהוב
את הדברים אשר ליטפה עינך.
מול חלונך וגם מול חלוני
בלילה שר אותו זמיר עצמו,
ועת ירטיט ליבך בחלומו
אעור ואאזין לו גם אני.
האורן הזקן, שבו כל מחט
את מבטך נושאת כטל טהור,
(האורן הזקן, שבו כל מחט)
עם בוקר יקדמני בברכה
דברים רבים מאוד אהבנו יחד,
אך לא זרח באשנבך האור
(דברים רבים מאוד אהבנו יחד),
עת בדידותי נגעה בבדידותך.
מול חלונך וגם מול חלוני
בלילה שר אותו זמיר עצמו,
ועת ירטיט ליבך בחלומו
אעור ואאזין לו גם אני.
מילים: לאה גולדבר לחן: עודד לרר
באת אלי את עיני לפקוח,
וגופך לי מבט וחלון וראי,
באת כלילה הבא אל האוח
להראות לו בחושך את כל הדברים.
ולמדתי: שם לכל ריס וציפורן
ולכל שערה בבשר החשוף
וריח ילדות ריח דבק ואורן
הוא ניחוח לילו של הגוף.
אם היו עינויים - הם הפליגו אליך
מפרשי הלבן אל האופל שלך
תנני ללכת תנני ללכת
לכרוע על חוף הסליחה.
ולמדתי: שם לכל ריס וציפורן
ולכל שערה בבשר החשוף
וריח ילדות ריח דבק ואורן
הוא ניחוח לילו של הגוף.
וגופך לי מבט וחלון וראי,
באת כלילה הבא אל האוח
להראות לו בחושך את כל הדברים.
ולמדתי: שם לכל ריס וציפורן
ולכל שערה בבשר החשוף
וריח ילדות ריח דבק ואורן
הוא ניחוח לילו של הגוף.
אם היו עינויים - הם הפליגו אליך
מפרשי הלבן אל האופל שלך
תנני ללכת תנני ללכת
לכרוע על חוף הסליחה.
ולמדתי: שם לכל ריס וציפורן
ולכל שערה בבשר החשוף
וריח ילדות ריח דבק ואורן
הוא ניחוח לילו של הגוף.
מילים: דב מגן (בר לחן: עממי רוסי
סוֹאֵן בִּדְמִי הַלֵּיל
פֻּנְדָּק בִּנְמַל מַרְסֵיל.
מַלָּח יָרִים שָׁם כּוֹס
עִם נַעֲרָתוֹ, טַבָּק חָרִיף יַרְבֶּה לִלְעֹס.
חַלּוֹן פֻּנְדָּק אָפֵל
הָרוּחַ מְיַלֵּל
רָחֲקָה סְירה אֵין סוֹף
רָחַק מַלָּח מִנַּעֲרָתוֹ שֶׁעַל הַחוֹף.
הַיָּם קוֹרֵא לִי שׁוּב;
אֵלַיִךְ לֹא אָשׁוּב.
הַיָּם הוּא לָךְ חִידָה,
וְלִי הַיָּם הוּא אָב וָאֵם גַּם נַעֲרָה.
פֻּנְדָּק בִּנְמַל מַרְסֵיל.
מַלָּח יָרִים שָׁם כּוֹס
עִם נַעֲרָתוֹ, טַבָּק חָרִיף יַרְבֶּה לִלְעֹס.
חַלּוֹן פֻּנְדָּק אָפֵל
הָרוּחַ מְיַלֵּל
רָחֲקָה סְירה אֵין סוֹף
רָחַק מַלָּח מִנַּעֲרָתוֹ שֶׁעַל הַחוֹף.
הַיָּם קוֹרֵא לִי שׁוּב;
אֵלַיִךְ לֹא אָשׁוּב.
הַיָּם הוּא לָךְ חִידָה,
וְלִי הַיָּם הוּא אָב וָאֵם גַּם נַעֲרָה.
מילים: אהרון שבתא לחן: בני ברמן
בפונדק קטן בנמל קטן
שם היין אדום ונוצץ
בפונדק קטן הן ישבו שלושתן
עם קברניט לו רגל מעץ
ואמר הקברניט אין דבר אין דבר
עוד מחר תישאני ספינה אל הים
אל הים הכחול עוד מחר
האחת נשקה, השניה צחקה
השלישית את שפמו תקצץ
בפונדק קטן כך ישבו שלושתן
עם קברניט לו רגל מעץ
ואמר הקברניט אין דבר אין דבר
עוד מחר תישאני ספינה אל הים
אל הים הכחול עוד מחר
אז לקח חתן מפונדק קטן
האחת, על אופנוע מעץ
ונותרו שתיהן בפונדק עשן
עם קברניט לו רגל מעץ
ואמר הקברניט אין דבר אין דבר
עוד מחר תישאני ספינה אל הים
אל הים הכחול עוד מחר
לפונדק דומם אז נכנס קוסם
והפך השניה לו לנץ
ונותרה בצד השלישית לבד
עם קברניט לו רגל מעץ
ואמר הקברניט אין דבר אין דבר
עוד מחר תישאני ספינה אל הים
שם היין אדום ונוצץ
בפונדק קטן הן ישבו שלושתן
עם קברניט לו רגל מעץ
ואמר הקברניט אין דבר אין דבר
עוד מחר תישאני ספינה אל הים
אל הים הכחול עוד מחר
האחת נשקה, השניה צחקה
השלישית את שפמו תקצץ
בפונדק קטן כך ישבו שלושתן
עם קברניט לו רגל מעץ
ואמר הקברניט אין דבר אין דבר
עוד מחר תישאני ספינה אל הים
אל הים הכחול עוד מחר
אז לקח חתן מפונדק קטן
האחת, על אופנוע מעץ
ונותרו שתיהן בפונדק עשן
עם קברניט לו רגל מעץ
ואמר הקברניט אין דבר אין דבר
עוד מחר תישאני ספינה אל הים
אל הים הכחול עוד מחר
לפונדק דומם אז נכנס קוסם
והפך השניה לו לנץ
ונותרה בצד השלישית לבד
עם קברניט לו רגל מעץ
ואמר הקברניט אין דבר אין דבר
עוד מחר תישאני ספינה אל הים
בבוקר צח יום אביב נחמד
שישבתי לי עם הכוס ביד
ציפור קטנה מעל ראש הברוש
שרה לי מזמור על קנקן תירוש
טורה לורה לו
טורה לורה ליי
ציפור קטנה מעל ראש הברוש
שרה לי מזמור על קנקן תירוש
מה עוד יכול בן אדם לחלום
רק לשבת כך בפונדק יום יום
ונערה לה ינעים שירו
על ברכיו תשב עם קנקן תירוש
טורה לורה לו
טורה לורה ליי
ונערה לה ינעים שירו
על ברכיו תשב עם קנקן תירוש
גם אם אוסרים הרופאים לשתות
לכבודם אשתה, אשתכר כלוט
גם לתלוי לא יכאב הראש
אם ישקו אותו בקנקן תירוש
טורה לורה לו
טורה לורה ליי
גם לתלוי לא יכאב הראש
אם ישקו אותו בקנקן תירוש
ואם אני קצת עליז שיכור
את כספי אשתה, את כספי אגמור
ואם אשתי את אזני תתלוש
במיטה אשכב עם קנקן תירוש
טורה לורה לו
טורה לורה ליי
ואם אשתי את אזני תתלוש
במיטה אשכב עם קנקן תירוש
בבוא יומי, יום מותי שלי
לא הספד וזר, מבקש אני
בתוך הבור שימו לראשי
עוד קנקן תירוש להחיות נפשי
טורה לורה לו
טורה לורה ליי
בתוך הבור שימו לראשי,
עוד קנקן תירוש להחיות נפשי
שישבתי לי עם הכוס ביד
ציפור קטנה מעל ראש הברוש
שרה לי מזמור על קנקן תירוש
טורה לורה לו
טורה לורה ליי
ציפור קטנה מעל ראש הברוש
שרה לי מזמור על קנקן תירוש
מה עוד יכול בן אדם לחלום
רק לשבת כך בפונדק יום יום
ונערה לה ינעים שירו
על ברכיו תשב עם קנקן תירוש
טורה לורה לו
טורה לורה ליי
ונערה לה ינעים שירו
על ברכיו תשב עם קנקן תירוש
גם אם אוסרים הרופאים לשתות
לכבודם אשתה, אשתכר כלוט
גם לתלוי לא יכאב הראש
אם ישקו אותו בקנקן תירוש
טורה לורה לו
טורה לורה ליי
גם לתלוי לא יכאב הראש
אם ישקו אותו בקנקן תירוש
ואם אני קצת עליז שיכור
את כספי אשתה, את כספי אגמור
ואם אשתי את אזני תתלוש
במיטה אשכב עם קנקן תירוש
טורה לורה לו
טורה לורה ליי
ואם אשתי את אזני תתלוש
במיטה אשכב עם קנקן תירוש
בבוא יומי, יום מותי שלי
לא הספד וזר, מבקש אני
בתוך הבור שימו לראשי
עוד קנקן תירוש להחיות נפשי
טורה לורה לו
טורה לורה ליי
בתוך הבור שימו לראשי,
עוד קנקן תירוש להחיות נפשי
מילים: ג'ו עמאר לחן: ג'ו עמאר
כולם אומרים שאני שיכור
וכולם צועקים - איזה בור
התאמינו! רק
כוסית אחת שתיתי
ועוד כוסית קטנה טעמתי
ועוד כוסית קטנה לגמתי
עד כי דאגותי שכחתי
וקולי נשאתי:
הוי, חברים, תיירים הקשיבו נא לי
אומלל כמוני
עד אנה אסבול
ישנם אומרים - צדקתי
אך רובם טוענים שהשתגעתי
התאמינו? לא
כוסית אחת שתיתי
ועוד כוסית קטנה טעמתי
ועוד כוסית קטנה לגמתי
עד כי בגדי קרעתי
ועיני דמעתי
הוי, זוללים, סובאים הקשיבו נא לי
אם לא עכשיו,
אימתי
הלא תאמרון: שתיתי
והלא תגידון: השתכרתי
התאמינו כן
כוסית אחת שתיתי
שניה ושלישית טעמתי
תשיעית ועשירית לגמתי
עד כי בחיים מאסתי
וקולי נשאתי:
הוי, שומרים, שוטרים
כילאו נא אותי
חיים כאלה
עד אנה אסבול
וכולם צועקים - איזה בור
התאמינו! רק
כוסית אחת שתיתי
ועוד כוסית קטנה טעמתי
ועוד כוסית קטנה לגמתי
עד כי דאגותי שכחתי
וקולי נשאתי:
הוי, חברים, תיירים הקשיבו נא לי
אומלל כמוני
עד אנה אסבול
ישנם אומרים - צדקתי
אך רובם טוענים שהשתגעתי
התאמינו? לא
כוסית אחת שתיתי
ועוד כוסית קטנה טעמתי
ועוד כוסית קטנה לגמתי
עד כי בגדי קרעתי
ועיני דמעתי
הוי, זוללים, סובאים הקשיבו נא לי
אם לא עכשיו,
אימתי
הלא תאמרון: שתיתי
והלא תגידון: השתכרתי
התאמינו כן
כוסית אחת שתיתי
שניה ושלישית טעמתי
תשיעית ועשירית לגמתי
עד כי בחיים מאסתי
וקולי נשאתי:
הוי, שומרים, שוטרים
כילאו נא אותי
חיים כאלה
עד אנה אסבול
מילים: מתיתיהו של לחן: מתיתיהו שלם
אי שם הרחק לבין ההרים
רועה ורועה לבין עדרים.
היא לו - הוא לה,
שתי עיניים - אהבה,
היא לו - הוא לה,
שתי עיניים - להבה.
אי שם בחורש לבין השיחים
רועה ורועה ביניהם משיחים
היא לו - הוא לה...
על השוקת רועה ורועה
הוא בחליל והיא בשירה
היא לו - הוא לה...
בא הערב, עתה ליל
אל הבקעה יצאו לטייל
היא לו - הוא לה...
שקע הירח עלה היום
פג הלייל תם היום
היא לו - הוא לה...
רועה ורועה לבין עדרים.
היא לו - הוא לה,
שתי עיניים - אהבה,
היא לו - הוא לה,
שתי עיניים - להבה.
אי שם בחורש לבין השיחים
רועה ורועה ביניהם משיחים
היא לו - הוא לה...
על השוקת רועה ורועה
הוא בחליל והיא בשירה
היא לו - הוא לה...
בא הערב, עתה ליל
אל הבקעה יצאו לטייל
היא לו - הוא לה...
שקע הירח עלה היום
פג הלייל תם היום
היא לו - הוא לה...
מילים: יעקב אורלנ לחן: מרדכי זעירא
אָשִׁיר לָךְ שִׁיר עַתִּיק, נוֹשָׁן,
אָשִׁיר לָךְ זֶמֶר עַל שׁוֹשָׁן,
הָיֹה הָיוּ לִפְנֵי שָׁנִים
שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים, שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים.
הָיָה זֶה כְּבָר, רָחוֹק הַיּוֹם,
אֶחָד לָבָן, שֵׁנִי אָדֹם.
בְּנֵי-גַּן-אֶחָד, כִּשְׁנֵי אַחִים,
צִמְּחוּ עָלֶה, צִמְּחוּ חוֹחִים,
עֵת בָּא הַבֹּקֶר צְחוֹר גָּוָן
פָּקַח עֵינַיִם הַלָּבָן.
וְעֶרֶב בָּא וְרַד הַיּוֹם
עָצַם עֵינַיִם הָאָדֹם.
וּבַלֵּילוֹת וּבַלֵּילוֹת
נָשְׁבוּ רוּחוֹת בָּם קַלִּילוֹת.
כֹּה לִבְלְבוּ עַד בָּאָה יָד,
יָד שֶׁקָּטְפָה שׁוֹשָׁן אֶחָד,
וְאֵין יוֹדֵעַ עַד הַיּוֹם –
אֶת הַלָּבָן אוֹ הָאָדֹם.
וְרַק יוֹדְעִים כִּי הַנּוֹתָר
לִבּוֹ נִשְׁבַּר, לִבּוֹ נִשְׁבַּר,
הָיֹה הָיוּ לִפְנֵי שָׁנִים
שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים, שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים.
הָיָה זֶה כְּבָר, רָחוֹק הַיּוֹם,
אֶחָד לָבָן, שֵׁנִי אָדֹם.
אָשִׁיר לָךְ זֶמֶר עַל שׁוֹשָׁן,
הָיֹה הָיוּ לִפְנֵי שָׁנִים
שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים, שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים.
הָיָה זֶה כְּבָר, רָחוֹק הַיּוֹם,
אֶחָד לָבָן, שֵׁנִי אָדֹם.
בְּנֵי-גַּן-אֶחָד, כִּשְׁנֵי אַחִים,
צִמְּחוּ עָלֶה, צִמְּחוּ חוֹחִים,
עֵת בָּא הַבֹּקֶר צְחוֹר גָּוָן
פָּקַח עֵינַיִם הַלָּבָן.
וְעֶרֶב בָּא וְרַד הַיּוֹם
עָצַם עֵינַיִם הָאָדֹם.
וּבַלֵּילוֹת וּבַלֵּילוֹת
נָשְׁבוּ רוּחוֹת בָּם קַלִּילוֹת.
כֹּה לִבְלְבוּ עַד בָּאָה יָד,
יָד שֶׁקָּטְפָה שׁוֹשָׁן אֶחָד,
וְאֵין יוֹדֵעַ עַד הַיּוֹם –
אֶת הַלָּבָן אוֹ הָאָדֹם.
וְרַק יוֹדְעִים כִּי הַנּוֹתָר
לִבּוֹ נִשְׁבַּר, לִבּוֹ נִשְׁבַּר,
הָיֹה הָיוּ לִפְנֵי שָׁנִים
שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים, שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים.
הָיָה זֶה כְּבָר, רָחוֹק הַיּוֹם,
אֶחָד לָבָן, שֵׁנִי אָדֹם.
מילים: עמוס אטינג לחן: אלי רובינשטיין
לך ירושלים, בין חומות העיר
לך ירושלים, אור חדש יאיר.
בליבנו, בליבנו רק שיר אחד קיים
לך ירושלים, בין ירדן וים.
לך ירושלים, נוף קדומים והוד
לך ירושלים, לך רזים וסוד.
בליבנו, בליבנו רק שיר אחד קיים
לך ירושלים, בין ירדן וים.
לך ירושלים, שיר נישא תמיד
לך ירושלים, עיר מגדל דוד.
בליבנו, בליבנו רק שיר אחד קיים
לך ירושלים, בין ירדן וים.
לך ירושלים, אור חדש יאיר.
בליבנו, בליבנו רק שיר אחד קיים
לך ירושלים, בין ירדן וים.
לך ירושלים, נוף קדומים והוד
לך ירושלים, לך רזים וסוד.
בליבנו, בליבנו רק שיר אחד קיים
לך ירושלים, בין ירדן וים.
לך ירושלים, שיר נישא תמיד
לך ירושלים, עיר מגדל דוד.
בליבנו, בליבנו רק שיר אחד קיים
לך ירושלים, בין ירדן וים.
ויבן עוזיהו מגדלים בירושלים
ויחזקם
ויחזקם
ויבן מגדלים
ויבן מגדלים במדבר
ויחצוב בורות רבים
ויחצוב בורות רבים
ויחזקם
ויחזקם
ויבן מגדלים
ויבן מגדלים במדבר
ויחצוב בורות רבים
ויחצוב בורות רבים
וכשהיה השר מונטיפיורי בן שמונים
אז באו לביתו המלאכים הלבנים
עמדו על מיטתו וכך אמרו אליו:
"הקדוש ברוך הוא רוצה אותך אליו"
וכך ענה השר מונטיפיורי בדיוק:
"סלחו לי רבותי, אך באמת אני עסוק
כי יש הרבה צרות לאחינו בעולם
הנה פוגרום ברוסיה, איך לא אבוא אצלם?
כי מי אם לא אני יעזור פה לכולם?"
והוא עלה למרכבה ו"דיו" לסוסים אמר
ופה מתן בסתר ושמה נדבה
פה צביטה בלחי או ליטוף של אהבה
ולכל היהודים שמחה וגאווה
וכל הכבוד לשר, וכל הכבוד לשר!
וכשהיה השר מונטיפיורי בן תשעים
אמרו לו: "תעלה, כי שם למעלה מבקשים"
שאל אותם השר: "הגידו איך אוכל?
איך עלילת הדם בדמשק תבוטל?
הלא צריך ללכת לפחה הנבזה,
ל'גיד לו: תתבייש ואיך מרשים דבר כזה
ואם צריך לשים לו ביד איזה בקשיש
מן מתנה גדולה, אך שאיש בה לא ירגיש
אז מי אם לא אני לתורכי את זה יגיש?"
והוא עלה למרכבה...
וכשהיה השר מונטיפיורי בן מאה
אמר: "מספיק לי כבר, הנשמה שלי שבעה
הלכו מליונים לירות ופרנקים ובישליק
אבל ליהודים זה אף פעם לא מספיק"
אמרו לו: "כבודו, רק יבוא ויסתכל
צריך לבנות עוד חדר לקבר של רחל
להגביה ת'כותל המערבי
לנווה שאננים יהודים יש להביא
ומי אם לא אתה יא מורי, יא לבבי?"
והוא עלה למרכבה...
וכשהיה השר בן מאה ועוד שנה
נִשקוהו מלאכים בנשיקה האחרונה
וכך את העיניים עצם הוא בבקשו
רק אבן ירושלמית מתחת לראשו.
עטוף טלית של משי ונח בתוך ארון
גמר השר משה את מסעו האחרון
אך יש עוד אנשים המוכנים להיִשבע
שלפעמים בלילה כשחושך בסביבה
ראו את מונטיפיורי על יד המרכבה
והוא עלה למרכבה...
אז באו לביתו המלאכים הלבנים
עמדו על מיטתו וכך אמרו אליו:
"הקדוש ברוך הוא רוצה אותך אליו"
וכך ענה השר מונטיפיורי בדיוק:
"סלחו לי רבותי, אך באמת אני עסוק
כי יש הרבה צרות לאחינו בעולם
הנה פוגרום ברוסיה, איך לא אבוא אצלם?
כי מי אם לא אני יעזור פה לכולם?"
והוא עלה למרכבה ו"דיו" לסוסים אמר
ופה מתן בסתר ושמה נדבה
פה צביטה בלחי או ליטוף של אהבה
ולכל היהודים שמחה וגאווה
וכל הכבוד לשר, וכל הכבוד לשר!
וכשהיה השר מונטיפיורי בן תשעים
אמרו לו: "תעלה, כי שם למעלה מבקשים"
שאל אותם השר: "הגידו איך אוכל?
איך עלילת הדם בדמשק תבוטל?
הלא צריך ללכת לפחה הנבזה,
ל'גיד לו: תתבייש ואיך מרשים דבר כזה
ואם צריך לשים לו ביד איזה בקשיש
מן מתנה גדולה, אך שאיש בה לא ירגיש
אז מי אם לא אני לתורכי את זה יגיש?"
והוא עלה למרכבה...
וכשהיה השר מונטיפיורי בן מאה
אמר: "מספיק לי כבר, הנשמה שלי שבעה
הלכו מליונים לירות ופרנקים ובישליק
אבל ליהודים זה אף פעם לא מספיק"
אמרו לו: "כבודו, רק יבוא ויסתכל
צריך לבנות עוד חדר לקבר של רחל
להגביה ת'כותל המערבי
לנווה שאננים יהודים יש להביא
ומי אם לא אתה יא מורי, יא לבבי?"
והוא עלה למרכבה...
וכשהיה השר בן מאה ועוד שנה
נִשקוהו מלאכים בנשיקה האחרונה
וכך את העיניים עצם הוא בבקשו
רק אבן ירושלמית מתחת לראשו.
עטוף טלית של משי ונח בתוך ארון
גמר השר משה את מסעו האחרון
אך יש עוד אנשים המוכנים להיִשבע
שלפעמים בלילה כשחושך בסביבה
ראו את מונטיפיורי על יד המרכבה
והוא עלה למרכבה...
מילים: אביגדור המ לחן: סטניסלב מוניושקו
מֵעַל פִּסְגַּת הַר הַצּוֹפִים
אֶשְׁתַּחֲוֶה לָךְ אַפַּיִם.
מֵעַל פִּסְגַּת הַר הַצּוֹפִים
שָׁלוֹם לָךְ, יְרוּשָׁלַיִם.
מֵאָה דּוֹרוֹת חָלַמְתִּי עָלַיִךְ
לִזְכּוֹת, לִרְאוֹת בְּאוֹר פָּנַיִךְ.
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם,
הָאִירִי פָּנַיִךְ לִבְנֵךְ!
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם
מֵחָרְבוֹתַיִךְ אֶבְנֵךְ!
בְּלֵב בּוֹטֵחַ בָּאתִי הֲלוֹם
הָקִים אֶת הֲרִיסוֹתַיִךְ
אַךְ אֵיךְ אֶבְנֶה אֶת בֵּית מִקְדָּשֵׁךְ
אִם אֵין שָׁלוֹם בֵּין בָּנַיִךְ?
סְפָרַדִּים, אַשְׁכְּנַזִּים, תֵּימָנִים, פָלָשִׁים
אוּרְפָלִים וְגוּרְגִ'ים וַחֲרֵדִים וְחָפְשִׁים
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם
לֹא זֹאת חָזִיתִי בַּחֲלוֹם!
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם
בֵּין בָּנַיִךְ הַשְׁרִי נָא שָׁלוֹם!
עִיר-פְּרָזוֹת הָיִית עִיר קָדְשִׁי
נִשְׁבַּר בָּךְ כָּל בָּרִיחַ;
אַךְ עוֹד נִשְׁאַר בָּךְ שַׁעַר סָגוּר,
זֶה שַׁעַר הַמָּשִׁיחַ.
רִבְבוֹת בָּנַיִךְ שְׁלָחוּנִי אֵלַיִךְ
לִמְסֹר לְיָדִי אֶת מַפְתְּחוֹתַיִךְ.
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם
נִשְׁבַּעְתִּי בְּשֵׁם אֲדֹנָי:
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם
הָאִירִי פָּנַיִךְ אֵלַי!
מֵעַל פִּסְגַּת הַר הַצּוֹפִים
שָׁלוֹם לָךְ, יְרוּשָׁלַיִם
אַלְפֵי גּוֹלִים מִקְּצוֹת כָּל תֵּבֵל
נוֹשְׂאִים אֵלַיִךְ עֵינַיִם
בְּאַלְפֵי בְּרָכוֹת הֲיִי בְּרוּכָה
מִקְדַּשׁ מֶלֶךְ, עִיר מְלוּכָה
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם
אֲנִי לֹא אָזוּז מִפֹּה!
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם
יָבוֹא הַמָּשִׁיחַ, יָבוֹא!
אֶשְׁתַּחֲוֶה לָךְ אַפַּיִם.
מֵעַל פִּסְגַּת הַר הַצּוֹפִים
שָׁלוֹם לָךְ, יְרוּשָׁלַיִם.
מֵאָה דּוֹרוֹת חָלַמְתִּי עָלַיִךְ
לִזְכּוֹת, לִרְאוֹת בְּאוֹר פָּנַיִךְ.
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם,
הָאִירִי פָּנַיִךְ לִבְנֵךְ!
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם
מֵחָרְבוֹתַיִךְ אֶבְנֵךְ!
בְּלֵב בּוֹטֵחַ בָּאתִי הֲלוֹם
הָקִים אֶת הֲרִיסוֹתַיִךְ
אַךְ אֵיךְ אֶבְנֶה אֶת בֵּית מִקְדָּשֵׁךְ
אִם אֵין שָׁלוֹם בֵּין בָּנַיִךְ?
סְפָרַדִּים, אַשְׁכְּנַזִּים, תֵּימָנִים, פָלָשִׁים
אוּרְפָלִים וְגוּרְגִ'ים וַחֲרֵדִים וְחָפְשִׁים
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם
לֹא זֹאת חָזִיתִי בַּחֲלוֹם!
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם
בֵּין בָּנַיִךְ הַשְׁרִי נָא שָׁלוֹם!
עִיר-פְּרָזוֹת הָיִית עִיר קָדְשִׁי
נִשְׁבַּר בָּךְ כָּל בָּרִיחַ;
אַךְ עוֹד נִשְׁאַר בָּךְ שַׁעַר סָגוּר,
זֶה שַׁעַר הַמָּשִׁיחַ.
רִבְבוֹת בָּנַיִךְ שְׁלָחוּנִי אֵלַיִךְ
לִמְסֹר לְיָדִי אֶת מַפְתְּחוֹתַיִךְ.
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם
נִשְׁבַּעְתִּי בְּשֵׁם אֲדֹנָי:
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם
הָאִירִי פָּנַיִךְ אֵלַי!
מֵעַל פִּסְגַּת הַר הַצּוֹפִים
שָׁלוֹם לָךְ, יְרוּשָׁלַיִם
אַלְפֵי גּוֹלִים מִקְּצוֹת כָּל תֵּבֵל
נוֹשְׂאִים אֵלַיִךְ עֵינַיִם
בְּאַלְפֵי בְּרָכוֹת הֲיִי בְּרוּכָה
מִקְדַּשׁ מֶלֶךְ, עִיר מְלוּכָה
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם
אֲנִי לֹא אָזוּז מִפֹּה!
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם
יָבוֹא הַמָּשִׁיחַ, יָבוֹא!
מילים: איתן פרץ לחן: נחום היימן
גגות של בניינים ואבן מסותתת
וברחובות המיית שלווה כמוסה.
ומשבים רעננים, צמרת מרטטת,
וצחוק בחצרות בינות חבלי כביסה.
זאת ירושלים של אבני החושן
זאת ירושלים הבנויה לתלפיות.
זאת ירושלים של אבני החושן
זאת ירושלים הבנויה לתלפיות.
מאה לה שערים, סביבה עצי הזית,
בסמטאות זרקה כבר השיבה.
ומתנגנים המזמורים מעבר הר הבית.
בדרך היורדת אל המצלבה.
זאת ירושלים של אבני החושן...
וקול המואזין עולה מן הצריח,
מכנסיות עונים פעמונים.
ונער קט עם התפילין את תפילתו שוטח,
ומתמזגים מעל העיר הניגונים.
זאת ירושלים של אבני החושן...
וברחובות המיית שלווה כמוסה.
ומשבים רעננים, צמרת מרטטת,
וצחוק בחצרות בינות חבלי כביסה.
זאת ירושלים של אבני החושן
זאת ירושלים הבנויה לתלפיות.
זאת ירושלים של אבני החושן
זאת ירושלים הבנויה לתלפיות.
מאה לה שערים, סביבה עצי הזית,
בסמטאות זרקה כבר השיבה.
ומתנגנים המזמורים מעבר הר הבית.
בדרך היורדת אל המצלבה.
זאת ירושלים של אבני החושן...
וקול המואזין עולה מן הצריח,
מכנסיות עונים פעמונים.
ונער קט עם התפילין את תפילתו שוטח,
ומתמזגים מעל העיר הניגונים.
זאת ירושלים של אבני החושן...
מילים: יוסף שריג לחן: יוסף שריג
השקט שוב צונח כאן משמי הערב
כדאיית דיה מעל התהומות
ושמש אדומה נושקת להט חרב
את הפסגות, המגדלים והחומות.
ראיתי עיר עוטפת אור
והיא עולה בשלל צבעי הקשת
והיא נוגנת בי כנבל העשור
ראיתי עיר עוטפת אור.
הנה זוחל הצל מבין גבעות האורן
קרב בסתר כאוהב אל השכונות.
ומול פניו קריצות, ריבוא עיני האור הן,
לפתע נפקחו עיניו כנפעמות.
ראיתי עיר עוטפת אור...
בדממת אשמורת אחרונה נושמת,
ובקטיפת שחקים רסיס אחרון מחויר,
אך שחר כבר כיפת זהב שלה אודמת
למגעו החם, הרך של אור צעיר.
ראיתי עיר עוטפת אור...
כדאיית דיה מעל התהומות
ושמש אדומה נושקת להט חרב
את הפסגות, המגדלים והחומות.
ראיתי עיר עוטפת אור
והיא עולה בשלל צבעי הקשת
והיא נוגנת בי כנבל העשור
ראיתי עיר עוטפת אור.
הנה זוחל הצל מבין גבעות האורן
קרב בסתר כאוהב אל השכונות.
ומול פניו קריצות, ריבוא עיני האור הן,
לפתע נפקחו עיניו כנפעמות.
ראיתי עיר עוטפת אור...
בדממת אשמורת אחרונה נושמת,
ובקטיפת שחקים רסיס אחרון מחויר,
אך שחר כבר כיפת זהב שלה אודמת
למגעו החם, הרך של אור צעיר.
ראיתי עיר עוטפת אור...
מילים: נעמי שמר לחן:
אור הירח על ההר
לילה לבן בשדות בית לחם
תן מילל בקול נשבר
אנה פנה עדרי ללכת
אח לנשר ולעיט
אין לי שם ואין לי בית
הי חלילי ילל, ילל חלילי
עד ליל אוסיף ללכת
עם תרמיל רועים על שכם
הי חלילי ילל, ילל חלילי
אבן מוטלת על לבי
כאבנים בשדות בית לחם
רוח עובר בעשבים
אנה פנה עדרי ללכת
אי שם בסוף הדרך
התחכי עד רדת ערב
הי חלילי ילל, ילל חלילי
התחכי להלך
עם הלחם והמלח
הי חלילי ילל, ילל חלילי
אור הירח על ההר
לילה לבן בשדות בית לחם
לילה לבן בשדות בית לחם
תן מילל בקול נשבר
אנה פנה עדרי ללכת
אח לנשר ולעיט
אין לי שם ואין לי בית
הי חלילי ילל, ילל חלילי
עד ליל אוסיף ללכת
עם תרמיל רועים על שכם
הי חלילי ילל, ילל חלילי
אבן מוטלת על לבי
כאבנים בשדות בית לחם
רוח עובר בעשבים
אנה פנה עדרי ללכת
אי שם בסוף הדרך
התחכי עד רדת ערב
הי חלילי ילל, ילל חלילי
התחכי להלך
עם הלחם והמלח
הי חלילי ילל, ילל חלילי
אור הירח על ההר
לילה לבן בשדות בית לחם
ושוב אתכם
מצא לראות באור
ושוב אתכם
נרקוד את כל הלילה
כי אליכם
רצינו לחזור
ושוב אתכם
עם ערב נתעורר
ושוב אתכם
נשמח כולנו יחד
ולשירכם
נשיב פזמון חוזר
ושוב אתכם
ושבו אתכם
ושלום עליכם
ועלינו, על כולנו
ושב אתכם
ושוב אתכם
אנחנו שלכם
וכל השירים שלנו
ושוב אתכם
בבית המואר
ושוב אתכם
כי דרך אין אחרת
ואליכם
שירנו זה יושר
~
ושוב אתכם
לנשום את הכחול
ושב אתכם
בדרך המוכרת
הנה יומכם
זורח וגדול
ושוב אתכם
ושבו אתכם
ושלום עליכם
ועלינו, על כולנו
ושב אתכם
ושוב אתכם
אנחנו שלכם
וכל השירים שלנו
ושוב אתכם
עם ערב נתעורר
ושוב אתכם
נשמח כולנו יחד
ולשירכם
נשיב פזמון חוזר
ושוב אתכם
ושבו אתכם
ושלום עליכם
ועלינו, על כולנו
ושב אתכם
ושוב אתכם
אנחנו שלכם
וכל השירים שלנו
מצא לראות באור
ושוב אתכם
נרקוד את כל הלילה
כי אליכם
רצינו לחזור
ושוב אתכם
עם ערב נתעורר
ושוב אתכם
נשמח כולנו יחד
ולשירכם
נשיב פזמון חוזר
ושוב אתכם
ושבו אתכם
ושלום עליכם
ועלינו, על כולנו
ושב אתכם
ושוב אתכם
אנחנו שלכם
וכל השירים שלנו
ושוב אתכם
בבית המואר
ושוב אתכם
כי דרך אין אחרת
ואליכם
שירנו זה יושר
~
ושוב אתכם
לנשום את הכחול
ושב אתכם
בדרך המוכרת
הנה יומכם
זורח וגדול
ושוב אתכם
ושבו אתכם
ושלום עליכם
ועלינו, על כולנו
ושב אתכם
ושוב אתכם
אנחנו שלכם
וכל השירים שלנו
ושוב אתכם
עם ערב נתעורר
ושוב אתכם
נשמח כולנו יחד
ולשירכם
נשיב פזמון חוזר
ושוב אתכם
ושבו אתכם
ושלום עליכם
ועלינו, על כולנו
ושב אתכם
ושוב אתכם
אנחנו שלכם
וכל השירים שלנו
סוף השירון
