השירון מאפשר הצגה של מילות השירים , שקופיות זמר,.
או גם וגם
.
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון
שירונים:
[12]שלמה ארצי סשה ארגוב נעמי שמר נחום היימן מתי כספי דן אלמגור משה וילנסקי יוסף הדר רמי דקל אביבה גולן דובי זלצר אהוד מנור
נחום היימן
היה מלחין ומוזיקאי ישראלי הנחשב לאחד מגדולי המלחינים בזמר העברי, וחתן פרס ישראל בתחום זה.
שירון זה מכיל מילים לשירים
מילים: נתן יונתן לחן: נחום היימן
חופים הם לפעמים געגועים לנחל.
ראיתי פעם חוף
שנחל עזבו
עם לב שבור של חול ואבן.
והאדם, והאדם הוא לפעמים גם כן יכול
להישאר נטוש ובלי כוחות
ממש כמו חוף.
גם הצדפים
כמו חופים, כמו הרוח
גם הצדפים הם לפעמים געגועים
לבית שתמיד אהבנו
אשר היה ורק הים
שר לבדו שם את שיריו.
כך בין צדפי ליבו של האדם שרים לו נעוריו.
ראיתי פעם חוף
שנחל עזבו
עם לב שבור של חול ואבן.
והאדם, והאדם הוא לפעמים גם כן יכול
להישאר נטוש ובלי כוחות
ממש כמו חוף.
גם הצדפים
כמו חופים, כמו הרוח
גם הצדפים הם לפעמים געגועים
לבית שתמיד אהבנו
אשר היה ורק הים
שר לבדו שם את שיריו.
כך בין צדפי ליבו של האדם שרים לו נעוריו.
מילים: יוסי גמזו לחן: נחום היימן
אילו כל האוהבים תלו בכוכבים
בלילה זה את מבטם,
אילו כל הלגיונות השליכו פגיונות
למרגלות אהבתם -
איך היו נושרים אלינו חלומות בשלים!
איך היו רוגעים גלינו, ילדתי שלי...
אילו כל האוהבים תלו בכוכבים
בלילה זה את מבטם -
קמו לעינינו, ממצולות שירינו,
כל האגדות כולן...
אילו כל האמהות המסו בדמעות
את סוללות התותחים,
אילו כל החפירות, פצועות ואפורות,
לא העלו אלא פרחים -
איך היה חולף הרוח קל במשעולים.
איך היה יומי זרוח, ילדתי שלי...
אילו כל אימהות המסו בדמעות
את סוללת התותחים
קמו לעינינו...
אילו כל הביעותים נפלו מתמוטטים,
על סף ליבנו הזוכר -
אילו זמר שדות הקרב הניח אחריו
את מקומו לשיר אחר, -
איך היה חופז האור על כל המכשולים!
איך היה ליבי נעור אל ילדתי שלי...
אילו כל הביעותים נפלו מתמוטטים,
על סף ליבנו הזוכר -
קמו לעינינו...
בלילה זה את מבטם,
אילו כל הלגיונות השליכו פגיונות
למרגלות אהבתם -
איך היו נושרים אלינו חלומות בשלים!
איך היו רוגעים גלינו, ילדתי שלי...
אילו כל האוהבים תלו בכוכבים
בלילה זה את מבטם -
קמו לעינינו, ממצולות שירינו,
כל האגדות כולן...
אילו כל האמהות המסו בדמעות
את סוללות התותחים,
אילו כל החפירות, פצועות ואפורות,
לא העלו אלא פרחים -
איך היה חולף הרוח קל במשעולים.
איך היה יומי זרוח, ילדתי שלי...
אילו כל אימהות המסו בדמעות
את סוללת התותחים
קמו לעינינו...
אילו כל הביעותים נפלו מתמוטטים,
על סף ליבנו הזוכר -
אילו זמר שדות הקרב הניח אחריו
את מקומו לשיר אחר, -
איך היה חופז האור על כל המכשולים!
איך היה ליבי נעור אל ילדתי שלי...
אילו כל הביעותים נפלו מתמוטטים,
על סף ליבנו הזוכר -
קמו לעינינו...
מילים: נתן יונתן לחן: נחום היימן
החול יזכור את הגלים אבל לקצף אין זוכר
זולת ההם אשר עברו עם רוח לילה מאחר
מזכרונם הוא לעולם לא ימחה.
לא ימחה
הכל ישוב אל המצולות זולת הקצף הלבן.
נרות הלילה דעכו. הידידות האהבה
הנעורים שבאו פתע אל סופם
הנעורים שבאו פתע אל סופם.
כמוהו גם על חוף ליבם רטט אז משהו חיוור
והם רשמו בתוך החול, כשהירח העובר
האיר פתאום פנים זרות ושחוק רפה.
ושחוק רפה
הכל ישוב אל המצולות זולת הקצף הלבן.
נרות הלילה דעכו. הידידות האהבה
הנעורים שבאו פתע אל סופם
הנעורים שבאו פתע אל סופם.
היו שם קונכיות ריקות שנהמו קינה של ים
ובית עלמין על הגבעות
ושניים שחלפו דומם
בין החצב והקברים והשיקמה.
והשיקמה
הכל ישוב אל המצולות זולת הקצף הלבן.
נרות הלילה דעכו. הידידות האהבה
הנעורים שבאו פתע אל סופם
הנעורים שבאו פתע אל סופם.
זולת ההם אשר עברו עם רוח לילה מאחר
מזכרונם הוא לעולם לא ימחה.
לא ימחה
הכל ישוב אל המצולות זולת הקצף הלבן.
נרות הלילה דעכו. הידידות האהבה
הנעורים שבאו פתע אל סופם
הנעורים שבאו פתע אל סופם.
כמוהו גם על חוף ליבם רטט אז משהו חיוור
והם רשמו בתוך החול, כשהירח העובר
האיר פתאום פנים זרות ושחוק רפה.
ושחוק רפה
הכל ישוב אל המצולות זולת הקצף הלבן.
נרות הלילה דעכו. הידידות האהבה
הנעורים שבאו פתע אל סופם
הנעורים שבאו פתע אל סופם.
היו שם קונכיות ריקות שנהמו קינה של ים
ובית עלמין על הגבעות
ושניים שחלפו דומם
בין החצב והקברים והשיקמה.
והשיקמה
הכל ישוב אל המצולות זולת הקצף הלבן.
נרות הלילה דעכו. הידידות האהבה
הנעורים שבאו פתע אל סופם
הנעורים שבאו פתע אל סופם.
מילים: אהוד מנור לחן: נחום היימן
לבן, לבן חייכת בלבן
לבן מכנף ציפור
נשב חיוך בגן
סגול, סגול עניתי בסגול
סגול כהה ומאוהב
זה לא הצבע
זה רק מין טבע ילדותי
עוד לחלום
וטבע מיושן
זה לא הצבע
אותך אוהבה כנראה תמיד
ולו גם בשחור לבן.
אדום, אדום אהבנו באדום
אדום שאין שני לו בעולם כולו
ירוק ירוק טיילנו בירוק,
ירוק נוצץ רטוב מטל
זה לא הצבע...
אפור, אפור הלכת באפור
אפור היה הכביש רועד נמתח בכפור
כחול, כחול בכיתי במכחול
כחול עמוק וקר בלי שאת
לבן מכנף ציפור
נשב חיוך בגן
סגול, סגול עניתי בסגול
סגול כהה ומאוהב
זה לא הצבע
זה רק מין טבע ילדותי
עוד לחלום
וטבע מיושן
זה לא הצבע
אותך אוהבה כנראה תמיד
ולו גם בשחור לבן.
אדום, אדום אהבנו באדום
אדום שאין שני לו בעולם כולו
ירוק ירוק טיילנו בירוק,
ירוק נוצץ רטוב מטל
זה לא הצבע...
אפור, אפור הלכת באפור
אפור היה הכביש רועד נמתח בכפור
כחול, כחול בכיתי במכחול
כחול עמוק וקר בלי שאת
מילים: רחל שפירא לחן: נחום היימן
מחר, אני אהיה כה רחוקה
אל תחפשו אותי
מי שידע למחול -
ימחל לי על אהבתי,
הזמן ישקיט הכל
אני הולכת לדרכי.
זה שאהב אותי ישוב לשדותיכם -
מן המדבר.
והוא יבין - אני חייתי ביניכם
כמו צמח בר.
אני רוצה לפקוח את עיני
לצמוח לאיטי.
הרביתי לחלום
החלומות טרפו אותי,
רציתי לנחם -
אבל מרדה בי תשוקתי.
היה מיקסם ילדות, היתה גם סערה
בזרועותי.
אני יודעת שהדליקה אש זרה
את לילותי.
היו, היו ערבי געגועים
היו ימים טרופים.
היה כאב חבוי
ורגעים מכושפים.
אני אזכור מבט
מגע ידיים בכתפי.
אני אהיה לצל חולף בשדותיכם
לסוד נסתר.
היו שלום, אני חייתי ביניכם
כמו צמח בר.
אל תחפשו אותי
מי שידע למחול -
ימחל לי על אהבתי,
הזמן ישקיט הכל
אני הולכת לדרכי.
זה שאהב אותי ישוב לשדותיכם -
מן המדבר.
והוא יבין - אני חייתי ביניכם
כמו צמח בר.
אני רוצה לפקוח את עיני
לצמוח לאיטי.
הרביתי לחלום
החלומות טרפו אותי,
רציתי לנחם -
אבל מרדה בי תשוקתי.
היה מיקסם ילדות, היתה גם סערה
בזרועותי.
אני יודעת שהדליקה אש זרה
את לילותי.
היו, היו ערבי געגועים
היו ימים טרופים.
היה כאב חבוי
ורגעים מכושפים.
אני אזכור מבט
מגע ידיים בכתפי.
אני אהיה לצל חולף בשדותיכם
לסוד נסתר.
היו שלום, אני חייתי ביניכם
כמו צמח בר.
מילים: יוסי גמזו לחן: נחום היימן
מה שיש לי לומר לך הוא סתיו, הוא סתיו
לא יותר ועוד משהו רך
שאיננו עולה על הכתב
אך עולה על הדעת כל כך.
כמו התכלת הזו ברקיעים
והאור הסתוי מסביב
שאיננו בעצם כי אם, כי אם
מפרעה על חשבון האביב.
מה שיש לי לומר לך הוא זה, הוא זה
שהמון מצעדי חצוצרות
נחנקים בי בתוך החזה
כמו הנפץ בשבי הניצרות.
כמו אילמות אשר אין לה סופים
וכמו בכי אשר אין לו שפות
וכמו ים המגמגם לחופים, לחופים
אספרנטו נצחי של סופות.
מה שיש לי לומר לך בקול, בקול
הוא שכל ששמעת או ראית
עוד איננו גם רבע מכל
מה שיש לי לומר לך, פראית.
כמו השקט הרם, העולה
על פסגות הדברים הגדולים
ויודע תמיד למלא, למלא
את הרווח שבין המילים.
לא יותר ועוד משהו רך
שאיננו עולה על הכתב
אך עולה על הדעת כל כך.
כמו התכלת הזו ברקיעים
והאור הסתוי מסביב
שאיננו בעצם כי אם, כי אם
מפרעה על חשבון האביב.
מה שיש לי לומר לך הוא זה, הוא זה
שהמון מצעדי חצוצרות
נחנקים בי בתוך החזה
כמו הנפץ בשבי הניצרות.
כמו אילמות אשר אין לה סופים
וכמו בכי אשר אין לו שפות
וכמו ים המגמגם לחופים, לחופים
אספרנטו נצחי של סופות.
מה שיש לי לומר לך בקול, בקול
הוא שכל ששמעת או ראית
עוד איננו גם רבע מכל
מה שיש לי לומר לך, פראית.
כמו השקט הרם, העולה
על פסגות הדברים הגדולים
ויודע תמיד למלא, למלא
את הרווח שבין המילים.
מילים: אהוד מנור לחן: נחום היימן
שוב אני כאן לידך
ושוב הולם ליבי איתך,
אך איפה הם כולם,
אותם ילדי השמש
הסירות כולן טבעו
וחברי כולם נסעו,
גשרון העץ שהתמוטט
עוד מטייל בין שתי גדותיך.
התזכור את השמיים
שטיילו על פני המים,
את הכוכבים שרחצו בין קני הסוף
התזכור שירי ירח
וחצב בודד פורח,
את המחצבה שהתעטפה באור כסוף
צליל מוכר קולטות אוזני,
אני עוצם את שתי עיני,
לאן הם נעלמו, פעמוני הכסף
כשהיתה כאן מדורה,
עלה עשן, עלתה שירה,
ובאחת אחר חצות,
זוכר, גילינו את החושך.
התזכור את השמיים...
הכרמל ניצב איתן,
ירוק צבעו של התלתן,
מימיך לעולם זורמים (זורמים) בנחת.
גם היום כמו אתמול
ימינה כביש ועץ משמאל,
ורק עיניים אחרות
אני רואה בתוך המים.
התזכור את השמיים...
ושוב הולם ליבי איתך,
אך איפה הם כולם,
אותם ילדי השמש
הסירות כולן טבעו
וחברי כולם נסעו,
גשרון העץ שהתמוטט
עוד מטייל בין שתי גדותיך.
התזכור את השמיים
שטיילו על פני המים,
את הכוכבים שרחצו בין קני הסוף
התזכור שירי ירח
וחצב בודד פורח,
את המחצבה שהתעטפה באור כסוף
צליל מוכר קולטות אוזני,
אני עוצם את שתי עיני,
לאן הם נעלמו, פעמוני הכסף
כשהיתה כאן מדורה,
עלה עשן, עלתה שירה,
ובאחת אחר חצות,
זוכר, גילינו את החושך.
התזכור את השמיים...
הכרמל ניצב איתן,
ירוק צבעו של התלתן,
מימיך לעולם זורמים (זורמים) בנחת.
גם היום כמו אתמול
ימינה כביש ועץ משמאל,
ורק עיניים אחרות
אני רואה בתוך המים.
התזכור את השמיים...
מילים: נתן אלתרמן לחן: נחום היימן
עוֹד חוֹזֵר הַנִּגּוּן שֶׁזָּנַחְתָּ לַשָּׁוְא
וְהַדֶּרֶךְ עוֹדֶנָה נִפְקַּחַת לָאֹרֶךְ
וְעָנָן בְּשָׂמָיו וְאִילָן בִּגְשָׁמָיו
מְצַפִּים עוֹד לְךָ, עוֹבֵר אֹרַח
~
וְהָרוּחַ תָּקוּם וּבְטִיסַת נַדְנֵדוֹת
יַעַבְרוּ הַבְּרָקִים מֵעָלֶיךָ
וְכַבְשָׂה וְאַיֶּילֶת תִּהְיֶינָה עֵדוֹת
שֶׁלִּטַּפְתָּ אוֹתָן וְהוֹסַפְתָּ לֶכֶת
שֶׁיָּדֶיךָ רֵיקוֹת וְעִירְךָ רְחוֹקָה
וְלֹא פַּעַם סָגַדְתָּ אַפַּיִם
לְחֻרְשָׁה יְרוּקָה וְאִישָׁהּ בִּצְחוֹקָה
וְצַמֶּרֶת גְּשׁוּמַת עַפְעַפַּיִם
וְהַדֶּרֶךְ עוֹדֶנָה נִפְקַּחַת לָאֹרֶךְ
וְעָנָן בְּשָׂמָיו וְאִילָן בִּגְשָׁמָיו
מְצַפִּים עוֹד לְךָ, עוֹבֵר אֹרַח
~
וְהָרוּחַ תָּקוּם וּבְטִיסַת נַדְנֵדוֹת
יַעַבְרוּ הַבְּרָקִים מֵעָלֶיךָ
וְכַבְשָׂה וְאַיֶּילֶת תִּהְיֶינָה עֵדוֹת
שֶׁלִּטַּפְתָּ אוֹתָן וְהוֹסַפְתָּ לֶכֶת
שֶׁיָּדֶיךָ רֵיקוֹת וְעִירְךָ רְחוֹקָה
וְלֹא פַּעַם סָגַדְתָּ אַפַּיִם
לְחֻרְשָׁה יְרוּקָה וְאִישָׁהּ בִּצְחוֹקָה
וְצַמֶּרֶת גְּשׁוּמַת עַפְעַפַּיִם
מילים: יורם טהרלב לחן: נחום היימן
את ואני והרוח
יצאנו לכר הפתוח
לנשום את נישמת
הדגן.
לרקוד עם ריצוד מי הפלג,
לפעות עם הצאן על השלף,
יצאנו לברוח מכאן.
שלושתנו בזמר
חוצות יחפני -
הרוח ואת ואני.
קטפתי לך קוץ וגם פרח,
נשקת לטלה שבדרך,
ותן משבילנו
נימלט.
בכינו עם עץ בשלכת,
צחקנו ושבנו ללכת,
אני, והרוח, ואת.
שלושתנו בזמר חוצות
יחפני
הרוח ואת ואני.
את ואני והרוח
לא שבנו עוד רגע לנוח,
גמאנו דרכים ושדות.
לפתע
הימה הגענו,
אל מול הגלים אז כרענו,
הרוח המשיך לבדו.
ושט איתו זמר חוצות יחפני...
נותרנו רק
את ואני.
יצאנו לכר הפתוח
לנשום את נישמת
הדגן.
לרקוד עם ריצוד מי הפלג,
לפעות עם הצאן על השלף,
יצאנו לברוח מכאן.
שלושתנו בזמר
חוצות יחפני -
הרוח ואת ואני.
קטפתי לך קוץ וגם פרח,
נשקת לטלה שבדרך,
ותן משבילנו
נימלט.
בכינו עם עץ בשלכת,
צחקנו ושבנו ללכת,
אני, והרוח, ואת.
שלושתנו בזמר חוצות
יחפני
הרוח ואת ואני.
את ואני והרוח
לא שבנו עוד רגע לנוח,
גמאנו דרכים ושדות.
לפתע
הימה הגענו,
אל מול הגלים אז כרענו,
הרוח המשיך לבדו.
ושט איתו זמר חוצות יחפני...
נותרנו רק
את ואני.
מילים: יורם טהרלב לחן: נחום היימן
הגביע, הגביע,
מי ישק לשפתותי
מי תפוח לי יביאה
מי יפרע את צמותי
התאמר לי, הגביע
מי יבואה - ומתי.
הגביע, משפתיך לא ימושו שפתותי,
עד תאמר לי, הגביע, מי יבואה ומתי.
מן הדרך ביום קיץ
בא מלח זקן ושר,
בקבוקו הריק מיין
לי הציע הוא כשי,
בקבוקו הריק מיין
עוד מוטל לו שם בגיא...
הגביע, משפתיך...
מארצות ניכר עם ערב
בא אביר על סוס לבן.
מטה רצתי אל הדרך
ובידי פירחי הגן,
מן הזר לקח לו פרח
ומטבע לי נתן.
הגביע, משפתיך...
חלוני ניפתח ברוח,
ותינוק צחק אלי,
בידו אחז תפוח
וקרא לי אל הגיא,
על כפיים הרמתיהו
הוא נשק לשפתותי...
הגביע, משפתיך...
מי ישק לשפתותי
מי תפוח לי יביאה
מי יפרע את צמותי
התאמר לי, הגביע
מי יבואה - ומתי.
הגביע, משפתיך לא ימושו שפתותי,
עד תאמר לי, הגביע, מי יבואה ומתי.
מן הדרך ביום קיץ
בא מלח זקן ושר,
בקבוקו הריק מיין
לי הציע הוא כשי,
בקבוקו הריק מיין
עוד מוטל לו שם בגיא...
הגביע, משפתיך...
מארצות ניכר עם ערב
בא אביר על סוס לבן.
מטה רצתי אל הדרך
ובידי פירחי הגן,
מן הזר לקח לו פרח
ומטבע לי נתן.
הגביע, משפתיך...
חלוני ניפתח ברוח,
ותינוק צחק אלי,
בידו אחז תפוח
וקרא לי אל הגיא,
על כפיים הרמתיהו
הוא נשק לשפתותי...
הגביע, משפתיך...
מילים: איתן פרץ לחן: נחום היימן
ממרחבים נישא הגל פרוע
ים מלחך את כף רגלך
ובצמתך שוב תשחק הרוח
ותזמר את שמך.
הקשיבי איך מעל שחפים
ישיקו הכנפיים
ונותר רק הד קולך.
במדרונות חפזו פרחים לפרוח
לך כלנית בשערך
ועם האביב מיהרת גם את לברוח
ואין יודע איך.
הביטי איך הברוש מעל
מניע הצמרת
ונותר רק הד קולך.
כל השירים מצאו דרכם הערב
מן הנירים אל סף ביתך
וכל תקוותי היו איתן לטרף
כי לא פתחת דלתך.
הביטי איך כוכב קורץ
אלייך משמיים
ונותר רק הד קולך.
כל הגלים נשקו לחוף ברוח
כל הימים נשאו דמותך
ורק צמתך על הכתף ברוח
תשמע המיית ליבך.
הקשיבי איך מן המשעול
קורא התן לערב
ונותר רק הד קולך.
ים מלחך את כף רגלך
ובצמתך שוב תשחק הרוח
ותזמר את שמך.
הקשיבי איך מעל שחפים
ישיקו הכנפיים
ונותר רק הד קולך.
במדרונות חפזו פרחים לפרוח
לך כלנית בשערך
ועם האביב מיהרת גם את לברוח
ואין יודע איך.
הביטי איך הברוש מעל
מניע הצמרת
ונותר רק הד קולך.
כל השירים מצאו דרכם הערב
מן הנירים אל סף ביתך
וכל תקוותי היו איתן לטרף
כי לא פתחת דלתך.
הביטי איך כוכב קורץ
אלייך משמיים
ונותר רק הד קולך.
כל הגלים נשקו לחוף ברוח
כל הימים נשאו דמותך
ורק צמתך על הכתף ברוח
תשמע המיית ליבך.
הקשיבי איך מן המשעול
קורא התן לערב
ונותר רק הד קולך.
מילים: יורם טהרלב לחן: נחום היימן
בשדות הירוקים בם הלכנו,
את פוסעת לבד.
ושוב עולים שירים אותם מזמן כבר שכחנו
ונלכד המבט.
רק השירים חוזרים אל עצמם,
כי השירים תמיד הם צעירים
והגלים חוזרים אל הים
והרוחות אל ההרים.
בשדות הירוקים בם הלכנו
שוב איננו עוברים,
כי, נערה, הרחק הרחק בלילה נשלחנו
לשדות אחרים.
רק השירים חוזרים אל עצמם...
בשדות הירוקים בם הלכנו
לא תראינו עכשיו.
אבל את כל הזכרונות עימנו לקחנו
בדרכנו לקרב.
רק השירים חוזרים אל עצמם...
בשדות הירוקים בם הלכנו
עוד נצעד אוהבים,
ואז תראי ילדה כי גם אותך לא שכחנו,
כמו את כל השירים.
רק השירים חוזרים אל עצמם...
את פוסעת לבד.
ושוב עולים שירים אותם מזמן כבר שכחנו
ונלכד המבט.
רק השירים חוזרים אל עצמם,
כי השירים תמיד הם צעירים
והגלים חוזרים אל הים
והרוחות אל ההרים.
בשדות הירוקים בם הלכנו
שוב איננו עוברים,
כי, נערה, הרחק הרחק בלילה נשלחנו
לשדות אחרים.
רק השירים חוזרים אל עצמם...
בשדות הירוקים בם הלכנו
לא תראינו עכשיו.
אבל את כל הזכרונות עימנו לקחנו
בדרכנו לקרב.
רק השירים חוזרים אל עצמם...
בשדות הירוקים בם הלכנו
עוד נצעד אוהבים,
ואז תראי ילדה כי גם אותך לא שכחנו,
כמו את כל השירים.
רק השירים חוזרים אל עצמם...
מילים: נתן יונתן לחן: נחום היימן
שירים עד כאן. נתנה לנו ארכה
עד שהזמן שלנו יעצור.
היו גשמים ואור מה עוד אפשר לרצות
יפים ממני וממך האדמה לקחה.
שירים עד כאן. דקה אחר דקה
קצרות ואוהבות וכואבות
אבל האחרונה סופית וארוכה
שעון השמש והחול הגיע עד הקו.
שירים עד כאן. בגובה הפסגה
גם האויר מתחיל להיות דליל
אבל לכם ולי עוד נשארו מלים
לזכור איך שהיינו כאן כשיסגר הגן.
שירים עד כאן. הבכי והצחוק.
קולות האנשים. כוכבי הזמן
השמש והים, הלחם, העולם, המר והמתוק
וכל מה שהיה נשאיר לחיות בתוך השיר.
עד שהזמן שלנו יעצור.
היו גשמים ואור מה עוד אפשר לרצות
יפים ממני וממך האדמה לקחה.
שירים עד כאן. דקה אחר דקה
קצרות ואוהבות וכואבות
אבל האחרונה סופית וארוכה
שעון השמש והחול הגיע עד הקו.
שירים עד כאן. בגובה הפסגה
גם האויר מתחיל להיות דליל
אבל לכם ולי עוד נשארו מלים
לזכור איך שהיינו כאן כשיסגר הגן.
שירים עד כאן. הבכי והצחוק.
קולות האנשים. כוכבי הזמן
השמש והים, הלחם, העולם, המר והמתוק
וכל מה שהיה נשאיר לחיות בתוך השיר.
מילים: נתן יונתן לחן: גידי קורן
אם זר קוצים כואב
זה מה שאת אוהבת
אלך אל המדבר
ושם אלמד לכאוב
ואם שירים אהבת
רק שכתובים באבן
בין הכפים אגור
ובסלעים אכתוב.
ואז כשנתכסה
עם החולות בחושך
וספר הדברים
בחושך יתכסה
תגידי לי מילים
יפות מבכי ואושר
הוא כנראה אהב אותי,
האיש הזה.
זה מה שאת אוהבת
אלך אל המדבר
ושם אלמד לכאוב
ואם שירים אהבת
רק שכתובים באבן
בין הכפים אגור
ובסלעים אכתוב.
ואז כשנתכסה
עם החולות בחושך
וספר הדברים
בחושך יתכסה
תגידי לי מילים
יפות מבכי ואושר
הוא כנראה אהב אותי,
האיש הזה.
מילים: נתן יונתן לחן: נחום היימן
מנזרים, צלבים של כסף,
קמרוני שווקים בני אלף,
הביבים, המינרטים
הקובות החשוכות,
מצבות זקנות של אבן
יפואית מול הטיילת,
גל בודד שבא בשקט
ונגמר על שפת החול.
ושיריה של אריאנה,
הלבנט, החתיכונת
זכר דת נאפופיה
של פיראוס או קורינת,
מנגינה גנובה של עצב
בין שדיה שנכונו,
אנדרטה קרירה טורפת
ערוותם של הגברים
כל אשר נידון להרס,
קמרוני העיר, המיתוס
אורגיה חמה טובלת
באדי שיכר כבדים,
חמוקי הכפור של סופיה,
חום שוקיו של דיוניוסוס.
ישאר על הטיילת
איזה זורבה יהודי
עם כינור חורק, עם ספר,
עם כוסית ריקה של עצב
עם פליטת שברי הלילה
שפלט הים, בסוף
יעמוד באד של בוקר
להביט איך שהקצף
את הזך באקוורלים
מצייר על פני החוף.
קמרוני שווקים בני אלף,
הביבים, המינרטים
הקובות החשוכות,
מצבות זקנות של אבן
יפואית מול הטיילת,
גל בודד שבא בשקט
ונגמר על שפת החול.
ושיריה של אריאנה,
הלבנט, החתיכונת
זכר דת נאפופיה
של פיראוס או קורינת,
מנגינה גנובה של עצב
בין שדיה שנכונו,
אנדרטה קרירה טורפת
ערוותם של הגברים
כל אשר נידון להרס,
קמרוני העיר, המיתוס
אורגיה חמה טובלת
באדי שיכר כבדים,
חמוקי הכפור של סופיה,
חום שוקיו של דיוניוסוס.
ישאר על הטיילת
איזה זורבה יהודי
עם כינור חורק, עם ספר,
עם כוסית ריקה של עצב
עם פליטת שברי הלילה
שפלט הים, בסוף
יעמוד באד של בוקר
להביט איך שהקצף
את הזך באקוורלים
מצייר על פני החוף.
מילים: רחל שפירא לחן: נחום היימן
אַנְשֵׁי הַגֶּשֶׁם מִתְכַּוְּצִים בִּמְעִילֵיהֶם
הֵם כְּבָר לָמְדוּ
אֵיךְ לְהַצְנִיעַ אֶת עַצְמָם
טִפּוֹת גְּדוֹלוֹת זוֹלְגוֹת
מִכְחוֹל לֵילוֹתֵיהֶם
טִפּוֹת גְּדוֹלוֹת זוֹלְגוֹת עֵלְבּוֹנָם.
~
אֶת מְרֻחֶקֶת וְאֵינֵךְ רוֹאָה אוֹתָם
הֵם מְּקַּבְּצִים אֶת חִיּוּכַיִךְ בִּגְנֵיבָה
וּמַבָּטֵךְ עוֹד לֹא פָּגַשׁ בְּמַבָּטָם
עוֹד לֹא אָמַרְתְּ לָהֶם מִלָּה טוֹבָה.
כְּשֶאוֹהֲבַיִךְ יַפְקִירוּךְ
עֵת תַחֲנִיק אוֹתְךָ בְּגִידָה
וּלְשָׁלוֹם כְּבָר אִישׁ
אוֹתָךְ לֹא יְבָרֵךְ-
~
אַנְשֵׁי הַגֶּשֶׁם יַכְתִירוּךְ
לְמַלְכָּתָם הַיְּחִידָה
וִיְחַלְּקוּ אִיתָךְ
אֶת לֶחֶם צַעֲרְךָ.
אַנְשֵׁי הַגֶּשֶׁם מַמְתִּינִים לְךָ בַּפִּנָּה
נֶאֱמָנִים כַּצֵּל, סַבְלָנִים כִּזְמַן
וְּכָל יוֹם שֶׁעוֹבֵר, כָּל חֹדֶשׁ, כָּל שָׁנָה
נוֹשְׂאִים אוֹתָךְ לְעֵבֶר מִפְתָּנָם.
~
אֶת מְרֻחֶקֶת וְאֵינֵךְ זְקוּקָה לָהֶם
אַנְשֵׁי הַגֶּשֶׁם מַבִּיטִים בָּךְ בְּחֶמְלָה
לוּ רַק יָכְלוּ הָיוּ נוֹתְנִים אֶת חַיֵּיהֶם
לִשְׁמוֹר אוֹתָךְ מְעוֹנִי אוֹ מַחֲלָה.
כְּשֶאוֹהֲבַיִךְ יִשְׁכְּחוּ
וְכָל כְּלָבַיִךְ יִנְבְּחוּ
אַנְשֵׁי הַגֶּשֶׁם יִשַָׂאוּךְ
אֶל מִפְתָּנָם.
וְהֵם יָרִימוּ אֶת רֹאשֵׁךְ
וְיֶאֶמְצוּ אֶת יֵאוּשְׁךָ
לְחַמֵמֶךְ בְּפֵרוּרֵי אַהֲבָתָם.
הֵם כְּבָר לָמְדוּ
אֵיךְ לְהַצְנִיעַ אֶת עַצְמָם
טִפּוֹת גְּדוֹלוֹת זוֹלְגוֹת
מִכְחוֹל לֵילוֹתֵיהֶם
טִפּוֹת גְּדוֹלוֹת זוֹלְגוֹת עֵלְבּוֹנָם.
~
אֶת מְרֻחֶקֶת וְאֵינֵךְ רוֹאָה אוֹתָם
הֵם מְּקַּבְּצִים אֶת חִיּוּכַיִךְ בִּגְנֵיבָה
וּמַבָּטֵךְ עוֹד לֹא פָּגַשׁ בְּמַבָּטָם
עוֹד לֹא אָמַרְתְּ לָהֶם מִלָּה טוֹבָה.
כְּשֶאוֹהֲבַיִךְ יַפְקִירוּךְ
עֵת תַחֲנִיק אוֹתְךָ בְּגִידָה
וּלְשָׁלוֹם כְּבָר אִישׁ
אוֹתָךְ לֹא יְבָרֵךְ-
~
אַנְשֵׁי הַגֶּשֶׁם יַכְתִירוּךְ
לְמַלְכָּתָם הַיְּחִידָה
וִיְחַלְּקוּ אִיתָךְ
אֶת לֶחֶם צַעֲרְךָ.
אַנְשֵׁי הַגֶּשֶׁם מַמְתִּינִים לְךָ בַּפִּנָּה
נֶאֱמָנִים כַּצֵּל, סַבְלָנִים כִּזְמַן
וְּכָל יוֹם שֶׁעוֹבֵר, כָּל חֹדֶשׁ, כָּל שָׁנָה
נוֹשְׂאִים אוֹתָךְ לְעֵבֶר מִפְתָּנָם.
~
אֶת מְרֻחֶקֶת וְאֵינֵךְ זְקוּקָה לָהֶם
אַנְשֵׁי הַגֶּשֶׁם מַבִּיטִים בָּךְ בְּחֶמְלָה
לוּ רַק יָכְלוּ הָיוּ נוֹתְנִים אֶת חַיֵּיהֶם
לִשְׁמוֹר אוֹתָךְ מְעוֹנִי אוֹ מַחֲלָה.
כְּשֶאוֹהֲבַיִךְ יִשְׁכְּחוּ
וְכָל כְּלָבַיִךְ יִנְבְּחוּ
אַנְשֵׁי הַגֶּשֶׁם יִשַָׂאוּךְ
אֶל מִפְתָּנָם.
וְהֵם יָרִימוּ אֶת רֹאשֵׁךְ
וְיֶאֶמְצוּ אֶת יֵאוּשְׁךָ
לְחַמֵמֶךְ בְּפֵרוּרֵי אַהֲבָתָם.
מילים: מן המקורות לחן: שרה לוי תנאי
ניצנים נראו בארץ
עת זמיר וקול התור.
במחולות המחניים
הבה ונפצח מזמור.
צרור המור לי, צרור המור לי
צרור המור לי, צרור המור.
במחולות המחניים
הבה ונפצח מזמור.
עת זמיר וקול התור.
במחולות המחניים
הבה ונפצח מזמור.
צרור המור לי, צרור המור לי
צרור המור לי, צרור המור.
במחולות המחניים
הבה ונפצח מזמור.
מילים: דוד ברק לחן: נחום היימן
שמלת כלולות נתתי לך שלווה ונהדרת
עם רבבת פרחי לילך ושמניה סוגרת,
עם הינומה, כולה זהב שאול מקרן סהר
וזר פרחים עשוי שנהב, מבית פיות היער.
התקנתי בה עלי טופז ושושני שלהבת
ולעורפה נתתי פז, כולו רקמות מחשבת,
את כל אבק הכוכבים פיזרתי מעליה
ואת לבן כל העבים הנחתי לרגליה.
שמלת כלולות נתתי לך ושושבינים אלפיים
הם לחופה יישאו אותך בין ארץ ושמים,
ואז אותך בזרועותיי רוגעת ובוטחת
אשא עם ירח כלולותיי, אל נחלה ונחת.
וכך תאמרי לי, נסיכה, ואת כולך זוהרת:
אמלוך בממלכה שלך גם בלי שמלת תפארת,
אם נחלתנו מנוחה ואהבה ביתנו
אמלוך בממלכה שלך עד כי יכסיף ראשינו.
עם רבבת פרחי לילך ושמניה סוגרת,
עם הינומה, כולה זהב שאול מקרן סהר
וזר פרחים עשוי שנהב, מבית פיות היער.
התקנתי בה עלי טופז ושושני שלהבת
ולעורפה נתתי פז, כולו רקמות מחשבת,
את כל אבק הכוכבים פיזרתי מעליה
ואת לבן כל העבים הנחתי לרגליה.
שמלת כלולות נתתי לך ושושבינים אלפיים
הם לחופה יישאו אותך בין ארץ ושמים,
ואז אותך בזרועותיי רוגעת ובוטחת
אשא עם ירח כלולותיי, אל נחלה ונחת.
וכך תאמרי לי, נסיכה, ואת כולך זוהרת:
אמלוך בממלכה שלך גם בלי שמלת תפארת,
אם נחלתנו מנוחה ואהבה ביתנו
אמלוך בממלכה שלך עד כי יכסיף ראשינו.
מילים: עמנואל זמיר לחן: עמנואל זמיר
מְגָדִים לְרֵעִי בְּצִנְעָה מִי צָפַן?
שְׂחוֹק עָלִים גְּשׁוּמִים - מַה יָּרֹק הוּא!
וּטְרוּפָה שִׂמְחָתִי מִיֵּינָהּ כִּי שָׁכַר
וְרוֹגְעָה - עֲיָנוֹת בָּהּ יָשֹׁקּוּ...
אֶחֱזוּ לִי, לֵילוֹת וְיָמִים בְּרוּכִים
מִשְׁעוֹלֵי בְּשָׂמִים - אֶחֱזוּ לִי
בּוֹא רֵעִי, בּוֹא דּוֹדִי, גְּשׁוּמִים הֶעָלִים
הֵן לְךָ מִשֶּׁלְּךָ וְאַתָּה לִי.
שְׂחוֹק עָלִים גְּשׁוּמִים - מַה יָּרֹק הוּא!
וּטְרוּפָה שִׂמְחָתִי מִיֵּינָהּ כִּי שָׁכַר
וְרוֹגְעָה - עֲיָנוֹת בָּהּ יָשֹׁקּוּ...
אֶחֱזוּ לִי, לֵילוֹת וְיָמִים בְּרוּכִים
מִשְׁעוֹלֵי בְּשָׂמִים - אֶחֱזוּ לִי
בּוֹא רֵעִי, בּוֹא דּוֹדִי, גְּשׁוּמִים הֶעָלִים
הֵן לְךָ מִשֶּׁלְּךָ וְאַתָּה לִי.
מילים: נחום היימן לחן: נחום היימן
כמו רוח בהרים
כמו שיר בלי מנגינה
כמו רחש בברושים
כמו אש שלא כבתה
כמו הלך שחלף
מבלי לומר מלה
אני ממשיך לשיר
אני ממשיך לראות
אני ממשיך לחלום
את כל מה שהיה
כמו ים שלא נרדם
כמו איילה תועה
כמו קול שלא נדם
כמו ארץ לא זרועה
כמו אשל במדבר
כמו אדמה צחיחה
אני ממשיך לשיר...
כמו קיץ שנמוג
על פני חלום של אור
כמו שיר שלא נעור
כמו סתיו שלא עבר
כמו מחרוזות תפילה
של שיר שלא נגמר
אני ממשיך לשיר...
כמו נשר במדבר
כמו רחש באויר
כמו שיר בלי מנגינה
כמו מנגינה בלי שיר
של אור שלא נבט
אני ממשיך לשיר
אני ממשיך לשיר...
כמו שיר בלי מנגינה
כמו רחש בברושים
כמו אש שלא כבתה
כמו הלך שחלף
מבלי לומר מלה
אני ממשיך לשיר
אני ממשיך לראות
אני ממשיך לחלום
את כל מה שהיה
כמו ים שלא נרדם
כמו איילה תועה
כמו קול שלא נדם
כמו ארץ לא זרועה
כמו אשל במדבר
כמו אדמה צחיחה
אני ממשיך לשיר...
כמו קיץ שנמוג
על פני חלום של אור
כמו שיר שלא נעור
כמו סתיו שלא עבר
כמו מחרוזות תפילה
של שיר שלא נגמר
אני ממשיך לשיר...
כמו נשר במדבר
כמו רחש באויר
כמו שיר בלי מנגינה
כמו מנגינה בלי שיר
של אור שלא נבט
אני ממשיך לשיר
אני ממשיך לשיר...
מילים: ג'ק להב לחן: נחום היימן
תִּפְאֶרֶת לַך אֶרֶץ
שֶׁנּוֹף שַׁלְמוֹתָיִךְ -
עֵינֵי כֹּל יִרְווּ בְּיֹפְיָן.
לַךְ, אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת
וִיְפִי גְלִילוֹתָיִךְ -
יַרְהִיבוּ בִּמְלוֹא עָצְמַתָּן.
וּפְרִיחָת הְַדָרִים, וְרֵיחוֹת מְשַׁכְּרִים,
וּדְבוֹרִים מְלֵאוּת צוּף וּדְבַשׁ -
וְחַקְלַאי מְאוּשָׁר, וְיוֹצֵר וְזַמָּר,
נִלְהָבִים הֵם אֱלֵי יוֹם חָדָשׁ.
אֲהוּבָה וּמְיֻּסֶרֶת,
כָּל נָתִיב בָּהּ מַזְכֶּרֶת,
כֹּל פִּנָּה מַרְנִינָה אֶת הָלֵּב.
אַך לַנֶּצַח נִזְכֹּר כָּל חַיָּל וְגִבּוֹר
בְּתֻגָּה, בְּיָגוֹן וּבִכְאֵב.
הֵן עֶרְגָּה בַּת שָׁנִים
עֲטוּרַת כִּסּופִים
הֶבִיאַתְּנוּ עֲדַיִך הֲלוֹם -
וְיָדֹּעַ נֵדַּע: "אֵין זוֹ רַק אַגָּדָה"
אַת הֲלֹא הִתְגַּשְׁמוּת הַחֲלוֹם!
שְׂאִי שָׁלוֹם מְכוֹרָה,
אַת הֲלא הַבְּכוֹרָה,
לַפָּעוֹט, לָאִכָּר, לַתַּלְמִיד.
לָךְ אֵמוּן נִשָׁבָע, בַּחֲלוֹם, בְּתִקְוָה -
הֵן מוֹלֶדֶת תִּהְיִי לְתָמִיד!
יִתֵּן לָךְ אֱלוֹהָ מִמְרוֹם הַגִּלְבּוֹעַ
"מִטַּל" וּמֵיטָב בִּרְכַּתוֹ...
לְאַלְפֵי חַיָּלָיךְ , לְכָל אוֹהֲבָיִךְ ,
לָאִיש השׁוֹכֵן בְּבֵיתוֹ.
וּפְרִיחָת הְַדָרִים, וְרֵיחוֹת מְשַׁכְּרִים,
וּדְבוֹרִים מְלֵאוּת צוּף וּדְבַשׁ -
וְחַקְלַאי מְאוּשָׁר, וְיוֹצֵר וְזַמָּר,
נִלְהָבִים הֵם אֱלֵי יוֹם חָדָשׁ.
שֶׁנּוֹף שַׁלְמוֹתָיִךְ -
עֵינֵי כֹּל יִרְווּ בְּיֹפְיָן.
לַךְ, אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת
וִיְפִי גְלִילוֹתָיִךְ -
יַרְהִיבוּ בִּמְלוֹא עָצְמַתָּן.
וּפְרִיחָת הְַדָרִים, וְרֵיחוֹת מְשַׁכְּרִים,
וּדְבוֹרִים מְלֵאוּת צוּף וּדְבַשׁ -
וְחַקְלַאי מְאוּשָׁר, וְיוֹצֵר וְזַמָּר,
נִלְהָבִים הֵם אֱלֵי יוֹם חָדָשׁ.
אֲהוּבָה וּמְיֻּסֶרֶת,
כָּל נָתִיב בָּהּ מַזְכֶּרֶת,
כֹּל פִּנָּה מַרְנִינָה אֶת הָלֵּב.
אַך לַנֶּצַח נִזְכֹּר כָּל חַיָּל וְגִבּוֹר
בְּתֻגָּה, בְּיָגוֹן וּבִכְאֵב.
הֵן עֶרְגָּה בַּת שָׁנִים
עֲטוּרַת כִּסּופִים
הֶבִיאַתְּנוּ עֲדַיִך הֲלוֹם -
וְיָדֹּעַ נֵדַּע: "אֵין זוֹ רַק אַגָּדָה"
אַת הֲלֹא הִתְגַּשְׁמוּת הַחֲלוֹם!
שְׂאִי שָׁלוֹם מְכוֹרָה,
אַת הֲלא הַבְּכוֹרָה,
לַפָּעוֹט, לָאִכָּר, לַתַּלְמִיד.
לָךְ אֵמוּן נִשָׁבָע, בַּחֲלוֹם, בְּתִקְוָה -
הֵן מוֹלֶדֶת תִּהְיִי לְתָמִיד!
יִתֵּן לָךְ אֱלוֹהָ מִמְרוֹם הַגִּלְבּוֹעַ
"מִטַּל" וּמֵיטָב בִּרְכַּתוֹ...
לְאַלְפֵי חַיָּלָיךְ , לְכָל אוֹהֲבָיִךְ ,
לָאִיש השׁוֹכֵן בְּבֵיתוֹ.
וּפְרִיחָת הְַדָרִים, וְרֵיחוֹת מְשַׁכְּרִים,
וּדְבוֹרִים מְלֵאוּת צוּף וּדְבַשׁ -
וְחַקְלַאי מְאוּשָׁר, וְיוֹצֵר וְזַמָּר,
נִלְהָבִים הֵם אֱלֵי יוֹם חָדָשׁ.
מילים: נתן אלתרמן לחן: נחום היימן
דה בה דה בה דה...
הַבִּיטוּ בָּה רֵעַי
וּרְאוּהָ כִּי טוֹבָה הִיא
חַפְּשוּהָ בַּנֵּרוֹת
עִם שְׁמֵי הַפַּרְווָרִים
לְתַלְפִּיוֹת יָפְתָה
מִשׁוֹבֶל עַד כְּתֵפַייִם
וְאֵין וְלֹא הַיְיתָה
כַּמוֹהַ בַּסְּפָרִים
וְאֵין וְלֹא הַיְיתָה
כַּמוֹהַ בַּסְּפָרִים
לה לה לה לה לה...
הַזֶמֶר לָה נָעִיר
נְעוֹרְרוֹ נַגֵּנָה
אֵלִי מָה עֲנְפָה הִיא!
כַּמַּה הֲדוּרָה
אַשְרֵי אֲשֶר הִגִּיעַ
עִם סְתָווֹ עַד הֵנָּה
עֵנַייִם לְהָחֵם,
לְהָחֵם אֶל תָּנּוּרָה
עֵנַייִם לְהָחֵם,
לְהָחֵם אֶל תָּנּוּרָה
לה לה לה לה לה...
לִשְמוֹעַ אֵיךְ הָרוּחַ
לְחַבְּקָהּ רוֹעֶדֶת
וְאֵיךְ הַגָּן בַּחוּץ
מַסְעִיר לָהּ אֶת גַּלָּיו
לְדַמּוֹתָה קְרוֹבָה
כְּעֶרֶב שֶל מוֹלֶדֶת
בְּהִתְעַרְפֵּל הַיְאוֹר
בִּתְבַלוּלֵי חָלָב
בְּהִתְעַרְפֵּל הַיְאוֹר
בִּתְבַלוּלֵי חָלָב
לה לה לה לה לה...
++
לה לה לה לה לה...
בְּחַלוֹנָהּ בַּלֵּיל
יָרֵחַ אֵשׁ בּוֹעֵר לָהּ
וְיַיִן לָהּ אָפֵל
וְטוֹב יֵינָהּ רֵעִים
לַשָּׁוְוא לַשָּׁוְוא אוּלַי
עָמַלְנוּ לְחַבֵּר לָהּ
רוֹב מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת
וַחֲרוּזִים רַעִים
רוֹב מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת
וַחֲרוּזִים רַעִים
דה בה דה בה דה...
הַבִּיטוּ בָּה רֵעַי
וּרְאוּהָ כִּי טוֹבָה הִיא
חַפְּשוּהָ בַּנֵּרוֹת
עִם שְׁמֵי הַפַּרְווָרִים
לְתַלְפִּיוֹת יָפְתָה
מִשׁוֹבֶל עַד כְּתֵפַייִם
וְאֵין וְלֹא הַיְיתָה
כַּמוֹהַ בַּסְּפָרִים
וְאֵין וְלֹא הַיְיתָה
כַּמוֹהַ בַּסְּפָרִים
לה לה לה לה לה...
הַזֶמֶר לָה נָעִיר
נְעוֹרְרוֹ נַגֵּנָה
אֵלִי מָה עֲנְפָה הִיא!
כַּמַּה הֲדוּרָה
אַשְרֵי אֲשֶר הִגִּיעַ
עִם סְתָווֹ עַד הֵנָּה
עֵנַייִם לְהָחֵם,
לְהָחֵם אֶל תָּנּוּרָה
עֵנַייִם לְהָחֵם,
לְהָחֵם אֶל תָּנּוּרָה
לה לה לה לה לה...
לִשְמוֹעַ אֵיךְ הָרוּחַ
לְחַבְּקָהּ רוֹעֶדֶת
וְאֵיךְ הַגָּן בַּחוּץ
מַסְעִיר לָהּ אֶת גַּלָּיו
לְדַמּוֹתָה קְרוֹבָה
כְּעֶרֶב שֶל מוֹלֶדֶת
בְּהִתְעַרְפֵּל הַיְאוֹר
בִּתְבַלוּלֵי חָלָב
בְּהִתְעַרְפֵּל הַיְאוֹר
בִּתְבַלוּלֵי חָלָב
לה לה לה לה לה...
++
לה לה לה לה לה...
בְּחַלוֹנָהּ בַּלֵּיל
יָרֵחַ אֵשׁ בּוֹעֵר לָהּ
וְיַיִן לָהּ אָפֵל
וְטוֹב יֵינָהּ רֵעִים
לַשָּׁוְוא לַשָּׁוְוא אוּלַי
עָמַלְנוּ לְחַבֵּר לָהּ
רוֹב מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת
וַחֲרוּזִים רַעִים
רוֹב מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת
וַחֲרוּזִים רַעִים
דה בה דה בה דה...
מילים: נתן אלתרמן לחן: נחום היימן
בְּרָעַש מִתאבך,
עריץ והפכפַּך
בְּתפּוחי האש
וּבִּרחישת השמן
בְּזעקת בַּרזל כּוֹרע לנפח
באֶלף המגן של גִיגִיות הפח,
עומד, עומד השוק
עומד, שוצף בשמש
עומד, עומד השוק
עומד, שוצף בשמש
בְּשערי ימיו
כִּבשן הַכְּחוֹל ילהט
יָצאו מֵרְצַפוֹתָיו
לִקְרַב הַתָנִינַיִים
אדיר אתה גָלְיָת!
הַדוּר אתה, גָלְיָת!
עלה אדום שְעַר
וּלְבֶן, וּלְבֶן-עֵיניים
עומד, עומד השוק
עומד, שוצף בשמש
עומד, עומד השוק
עומד, שוצף בשמש
בְּרַעם הַקְרוֹנוֹת
אתה פּוֹרץ מֵעַב
בַּזוֹהַב, בַּיָרָק,
בִּכְאֵב שַדמות הלחם
כַּמוֹךֳ גם אני עד מוות מאוהב
בְּכָל נערותֶךֳ אדומות הַלֶחִי
עומד, עומד השוק
עומד, שוצף בשמש
עומד, עומד השוק
עומד, שוצף בשמש
הַמוּלַתְךֳ בַּלֵב
לַעָד לֹא תנוּחם
עַד כְּלוֹת הַאור בגוף
אהיה נושא כֵּלֶיהָ
עד כְּבּוֹת דַרְכִּי אַשֵר
שַׂמְחָה כּוֹה בְּחַגָּם
שֶל הַשַׁמָייִם הַנוֹפְלִים
נוֹפְלִים אֵלֶיהָ
עומד, עומד השוק
עומד, שוצף בשמש
עומד, עומד השוק
עומד, שוצף בשמש
עריץ והפכפַּך
בְּתפּוחי האש
וּבִּרחישת השמן
בְּזעקת בַּרזל כּוֹרע לנפח
באֶלף המגן של גִיגִיות הפח,
עומד, עומד השוק
עומד, שוצף בשמש
עומד, עומד השוק
עומד, שוצף בשמש
בְּשערי ימיו
כִּבשן הַכְּחוֹל ילהט
יָצאו מֵרְצַפוֹתָיו
לִקְרַב הַתָנִינַיִים
אדיר אתה גָלְיָת!
הַדוּר אתה, גָלְיָת!
עלה אדום שְעַר
וּלְבֶן, וּלְבֶן-עֵיניים
עומד, עומד השוק
עומד, שוצף בשמש
עומד, עומד השוק
עומד, שוצף בשמש
בְּרַעם הַקְרוֹנוֹת
אתה פּוֹרץ מֵעַב
בַּזוֹהַב, בַּיָרָק,
בִּכְאֵב שַדמות הלחם
כַּמוֹךֳ גם אני עד מוות מאוהב
בְּכָל נערותֶךֳ אדומות הַלֶחִי
עומד, עומד השוק
עומד, שוצף בשמש
עומד, עומד השוק
עומד, שוצף בשמש
הַמוּלַתְךֳ בַּלֵב
לַעָד לֹא תנוּחם
עַד כְּלוֹת הַאור בגוף
אהיה נושא כֵּלֶיהָ
עד כְּבּוֹת דַרְכִּי אַשֵר
שַׂמְחָה כּוֹה בְּחַגָּם
שֶל הַשַׁמָייִם הַנוֹפְלִים
נוֹפְלִים אֵלֶיהָ
עומד, עומד השוק
עומד, שוצף בשמש
עומד, עומד השוק
עומד, שוצף בשמש
מילים: זאב חבצלת לחן: נחום היימן
לאן נושבת
נושבת הרוח
הרוח לאן היא נושבת
אם תשאל לה מעל
חלונך הפתוח
אנה נושבת הרוח
לה לה לה לה לה
לה לה לה לה לה
נושבת הרוח
הרוח לאן היא נושבת
אם תשאל לה מעל
חלונך הפתוח
אנה נושבת הרוח
לה לה לה לה לה
לה לה לה לה לה
מילים: רמי דקל לחן: נחום היימן
רוח סתיו וְרוח שטות
נַשאו אֶלַי מזמור פשוט
עלים בַּרוח נישאים
והשבילים בְּמַרבדים
בִּשלל צבעים ססגוניים
של מחרוזות וְענקים
נשקה הרוח לברושים
והשריקות מול התריסים
חלף הסתיו, חלף הסתיו
חלף הסתיו אל מול ענן
הגשם אל שְדות דגן
הגשם אל שְדות דגן
קודר היום בַּאפורה
ברק מֵאיר כִּמדורה
הרעם שוב הרעים פתאום
יפקח עיני מְהַחלום
נשטף היום וּמתרונן
צריבת שפתיים כה צונן
יאבד ענן בהיר סביב
עת זיו ראשון עֵנוֹג אביב
החורף תם, החורף תם
החורף תם דממה כוּסה
צינת הכפור כבר נמסה
צינת הכפור כבר נמסה
אביב פריחה עץ מלבלב
עסיס ניגר נפעם בַּלב
שִכרון גְוַונים של הגבעות
איך נפקחו עיני לראות
מציף אביב ביום בהיר
זה חידלון לַסוֹב בעיר
לבלוב שקד חיוך יָאיץ
על כל גבעה אישה וַאיש
חלף אביב, חלף אביב,
חלף אביב קַסום ימים
חלף אביב קַסום ימים
עם פרח בר לאוהבים
שדות קצורים מזהיב טללים
קמלו יבשו הַעלומים
ושוב זריחה, ושוב שקיעה
צרובה למים וּמחכה
כאח בוער חמים בלב
ניצב דומם ומייחל
לרוח סתיו לגשם עז
אביב פריחה כמינִי אז...
חלף הסתיו אל מול ענן
הגשם אל שְדות דגן
החורף תם דממה כוּסַה
צינת הכפור כבר נמסה
חלף אביב קסום ימים
צורב סִרפַד לאוהבים
הקיץ תם שוב רוח סתיו
מזמור חדש מֵשִיר עַליו
נַשאו אֶלַי מזמור פשוט
עלים בַּרוח נישאים
והשבילים בְּמַרבדים
בִּשלל צבעים ססגוניים
של מחרוזות וְענקים
נשקה הרוח לברושים
והשריקות מול התריסים
חלף הסתיו, חלף הסתיו
חלף הסתיו אל מול ענן
הגשם אל שְדות דגן
הגשם אל שְדות דגן
קודר היום בַּאפורה
ברק מֵאיר כִּמדורה
הרעם שוב הרעים פתאום
יפקח עיני מְהַחלום
נשטף היום וּמתרונן
צריבת שפתיים כה צונן
יאבד ענן בהיר סביב
עת זיו ראשון עֵנוֹג אביב
החורף תם, החורף תם
החורף תם דממה כוּסה
צינת הכפור כבר נמסה
צינת הכפור כבר נמסה
אביב פריחה עץ מלבלב
עסיס ניגר נפעם בַּלב
שִכרון גְוַונים של הגבעות
איך נפקחו עיני לראות
מציף אביב ביום בהיר
זה חידלון לַסוֹב בעיר
לבלוב שקד חיוך יָאיץ
על כל גבעה אישה וַאיש
חלף אביב, חלף אביב,
חלף אביב קַסום ימים
חלף אביב קַסום ימים
עם פרח בר לאוהבים
שדות קצורים מזהיב טללים
קמלו יבשו הַעלומים
ושוב זריחה, ושוב שקיעה
צרובה למים וּמחכה
כאח בוער חמים בלב
ניצב דומם ומייחל
לרוח סתיו לגשם עז
אביב פריחה כמינִי אז...
חלף הסתיו אל מול ענן
הגשם אל שְדות דגן
החורף תם דממה כוּסַה
צינת הכפור כבר נמסה
חלף אביב קסום ימים
צורב סִרפַד לאוהבים
הקיץ תם שוב רוח סתיו
מזמור חדש מֵשִיר עַליו
מילים: יורם טהרלב לחן: נחום היימן
שובי ציפורת על כנף הרוח
כבר בגני פתח הסמדר
בושם לימור ניצת התפוח
גשם הלך וחורף עבר.
~
הו מי יביא לך זו האיגרת
מי יישאך כלה אל גני
קן לך אבנה על בד וצמרת
ריח תפוח אודם שני.
בואי נא בואי צביית החמד
בגד של טל לבשו השדות
כבר האדימה לנו השמש
ובגביענו יין אדום.
הו מי יטוס ידאה בשמיים
מי לך יביא בשורת האביב
מי יישאך כלה על כנפיים
מי אל גני אותך מי ישיב.
שובי נא שובי כי תם החורף
שחר חדש הקיץ הביא
שובי אלי קינך הציפורת
שובי צבייה אל ערש הצבי.
הו מי יביא לך זו האיגרת
מי יישאך כלה אל גני
קן לך אבנה על בד וצמרת
ריח תפוח אודם שני.
כבר בגני פתח הסמדר
בושם לימור ניצת התפוח
גשם הלך וחורף עבר.
~
הו מי יביא לך זו האיגרת
מי יישאך כלה אל גני
קן לך אבנה על בד וצמרת
ריח תפוח אודם שני.
בואי נא בואי צביית החמד
בגד של טל לבשו השדות
כבר האדימה לנו השמש
ובגביענו יין אדום.
הו מי יטוס ידאה בשמיים
מי לך יביא בשורת האביב
מי יישאך כלה על כנפיים
מי אל גני אותך מי ישיב.
שובי נא שובי כי תם החורף
שחר חדש הקיץ הביא
שובי אלי קינך הציפורת
שובי צבייה אל ערש הצבי.
הו מי יביא לך זו האיגרת
מי יישאך כלה אל גני
קן לך אבנה על בד וצמרת
ריח תפוח אודם שני.
מילים: נתן אלתרמן לחן: נחום היימן
הנה היא, הנה היא
פרש מתעופף
הנה היא, הנה היא
כנַר ומתופף
הנה היא, הנה היא
חתול חמקמק
הנה היא יום שוק,
יום שוק ופונדק
הנה היא, הנה היא
זהב ושודד
הנה היא, הנה היא
נזיר מתבודד
הנה היא מֵרכַּב בדרכים
הנה היא הנה,
מלחמת אחי__ם
(מעבר)
הנה היא, הנה היא דגן וחרמש
הנה היא, הנה היא בלואים והקדש
הנה היא, הנה היא מטפחת שני
הנה היא דמותך, דמותך בעינִּי
כמוך היא מודדת, מודדת עגיל
כמוך היא הולכת, הולכת רכיל
כמוך היא שפחה חרופה
כמוך היא מלכה,
מלכה ערופ_ה
(מעבר)
הנה היא, הנה היא
פרש מתעופף
הנה היא, הנה היא
כנַר ומתופף
הנה היא, הנה היא
חתול חמקמק
הנה היא יום שוק,
יום שוק ופונדק
הנה היא, הנה היא
זהב ושודד
הנה היא, הנה היא
נזיר מתבודד
הנה היא מֵרכַּב בדרכים
הנה היא הנה,
מלחמת אחי___ם
הנה היא!
פרש מתעופף
הנה היא, הנה היא
כנַר ומתופף
הנה היא, הנה היא
חתול חמקמק
הנה היא יום שוק,
יום שוק ופונדק
הנה היא, הנה היא
זהב ושודד
הנה היא, הנה היא
נזיר מתבודד
הנה היא מֵרכַּב בדרכים
הנה היא הנה,
מלחמת אחי__ם
(מעבר)
הנה היא, הנה היא דגן וחרמש
הנה היא, הנה היא בלואים והקדש
הנה היא, הנה היא מטפחת שני
הנה היא דמותך, דמותך בעינִּי
כמוך היא מודדת, מודדת עגיל
כמוך היא הולכת, הולכת רכיל
כמוך היא שפחה חרופה
כמוך היא מלכה,
מלכה ערופ_ה
(מעבר)
הנה היא, הנה היא
פרש מתעופף
הנה היא, הנה היא
כנַר ומתופף
הנה היא, הנה היא
חתול חמקמק
הנה היא יום שוק,
יום שוק ופונדק
הנה היא, הנה היא
זהב ושודד
הנה היא, הנה היא
נזיר מתבודד
הנה היא מֵרכַּב בדרכים
הנה היא הנה,
מלחמת אחי___ם
הנה היא!
מילים: דוד ברק לחן: נחום היימן
אור נדלק בבית הכרם,
נר זורח בניות,
בגונן הילה זוהרת
ועיני אל תלפיות.
בקוממיות בוקע,
שיר מקשת החלון,
מגילה מזמור נובע,
אל אוקיינוס הלילות.
שובי, שובי, בת ירושלים
אל ביתי, אל יום קודשי,
הריבון גמל עלייך
ועלי, ועל נפשי.
סהר של שבת הגיח,
שט על מאה שערים,
איש מבית לוי הופיע,
שב מדרך נס הרים.
כוהנים עברו בחושך,
בבואם מעיר גנים,
עם אפוד, זהב וחושן,
רימונים ופעמונים.
שובי, שובי, בת ירושלים...
אל רמת רחל יגיעו,
מלאכים ושנאנים
את ימין משה ירגיעו,
משכנות שאננים.
מישהו מרבד יניח,
על עין כרם הרדומה
ושלוה גדולה יבטיח,
לרחביה ורוממה.
שובי, שובי, בת ירושלים...
הריבון, הנה גמל עלייך
נומי, נומי עיר שלם
הנידח במשוררייך
את שירך הנם חולם.
נר זורח בניות,
בגונן הילה זוהרת
ועיני אל תלפיות.
בקוממיות בוקע,
שיר מקשת החלון,
מגילה מזמור נובע,
אל אוקיינוס הלילות.
שובי, שובי, בת ירושלים
אל ביתי, אל יום קודשי,
הריבון גמל עלייך
ועלי, ועל נפשי.
סהר של שבת הגיח,
שט על מאה שערים,
איש מבית לוי הופיע,
שב מדרך נס הרים.
כוהנים עברו בחושך,
בבואם מעיר גנים,
עם אפוד, זהב וחושן,
רימונים ופעמונים.
שובי, שובי, בת ירושלים...
אל רמת רחל יגיעו,
מלאכים ושנאנים
את ימין משה ירגיעו,
משכנות שאננים.
מישהו מרבד יניח,
על עין כרם הרדומה
ושלוה גדולה יבטיח,
לרחביה ורוממה.
שובי, שובי, בת ירושלים...
הריבון, הנה גמל עלייך
נומי, נומי עיר שלם
הנידח במשוררייך
את שירך הנם חולם.
מילים: אהוד מנור לחן: נחום היימן
בשדה ירוק רדפתי אחריך
אך הילדים קסמו לך יותר
בפיהם יפה אתה מאין כמוך
עד מתי, שירי, מפני תסתתר
בחשכת הליל רדפתי אחריך
אך האוהבים קסמו לך יותר
בפיהם יפה אתה מאין כמוך
עד מתי, שירי, מפני תסתתר
בדרכי אבק רדפתי אחריך
אך החיילים קסמו לך יותר
בפיהם יפה אתה מאין כמוך
עד מתי, שירי, מפני תסתתר
בין המון אדם רדפתי אחריך
אך הזמרים קסמו לך יותר
בפיהם יפה אתה מאין כמוך
עד מתי, שירי, מפני תסתתר
אך הילדים קסמו לך יותר
בפיהם יפה אתה מאין כמוך
עד מתי, שירי, מפני תסתתר
בחשכת הליל רדפתי אחריך
אך האוהבים קסמו לך יותר
בפיהם יפה אתה מאין כמוך
עד מתי, שירי, מפני תסתתר
בדרכי אבק רדפתי אחריך
אך החיילים קסמו לך יותר
בפיהם יפה אתה מאין כמוך
עד מתי, שירי, מפני תסתתר
בין המון אדם רדפתי אחריך
אך הזמרים קסמו לך יותר
בפיהם יפה אתה מאין כמוך
עד מתי, שירי, מפני תסתתר
סוף השירון
