השירון מאפשר הצגה של מילות השירים , שקופיות זמר,.
או גם וגם
.
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון
שירונים:
מפגשזמר חדרה
במאי 2010 החל אלי ארגון בפרויקט של מפגשי זמר בעיר חדרה.
המטרה הייתה "להעיר את העיר בזמר ושיר" ומשך יותר מחצי שנה ( 33 מפגשים) נערך כל שבוע מפגש של שירה בציבור בליווי שקופיות. השירים נבחרו בהתאם לעונה ותאריכי ציון של יוצרים בזמר העברי וכללו שירים עבריים מכל התקופות ומכל הזמנים. ברוב המפגשים אלי הוביל/הנחה את הערב בשירה ובגיטרה ואליו הצטרפו נגנים וזמרים אורחים מתל אביב והמרכז עד לחיפה בצפון.
נשארו השירונים הזכרונות, התמונות והשירונים מכל מפגש
שירון זה מכיל מילים לשירים
מילים: משה דור לחן: יוסף הדר
ערב של שושנים
נצא נא אל הבוסתן
מור בשמים ולבונה
לרגלך מפתן.
לילה יורד לאט
ורוח שושן נושבה
הבה אלחש לך שיר בלאט
זמר של אהבה.
שחר הומה יונה
ראשך מלא טללים
פיך אל הבוקר, שושנה.
אקטפנו לי...
נצא נא אל הבוסתן
מור בשמים ולבונה
לרגלך מפתן.
לילה יורד לאט
ורוח שושן נושבה
הבה אלחש לך שיר בלאט
זמר של אהבה.
שחר הומה יונה
ראשך מלא טללים
פיך אל הבוקר, שושנה.
אקטפנו לי...
מילים: אסתר ניצב לחן: יאיר רוזנבלום
נשב בחוץ, כל כך יפה, יפה הליל
נשיר רעים, נשיר לקול צלילי מיתר
שירים פשוטים, שירים יפים
על אהבה וקיץ
שירי הלב ההם, שירי הלב ההם
שאין כמותם.
ואל תשאל על מה נפשי עכשיו רוגשת
הן אין דבר אשר אוהב, אוהב יותר
מכך לשכב
מסתם לשכב בלילה על הדשא,
להתבונן בכוכבים,
להתבונן ולזמר.
כיפת כוכב האירי לי פנייך
אשוט אלייך במפרש געגועים,
אלי הטוב
מה שמת בו, בקיץ
אשר הופך
אשר הופך אותנו כת משוגעים.
במקהלה לילית שקטה ומאולתרת
שרים שלושה, שרים גם ארבעה קולות
והרעות,
והרעות כגל אפל עוברת
ומלטפת חרש,
מלטפת חרש קלילות.
נשיר רעים, נשיר לקול צלילי מיתר
שירים פשוטים, שירים יפים
על אהבה וקיץ
שירי הלב ההם, שירי הלב ההם
שאין כמותם.
ואל תשאל על מה נפשי עכשיו רוגשת
הן אין דבר אשר אוהב, אוהב יותר
מכך לשכב
מסתם לשכב בלילה על הדשא,
להתבונן בכוכבים,
להתבונן ולזמר.
כיפת כוכב האירי לי פנייך
אשוט אלייך במפרש געגועים,
אלי הטוב
מה שמת בו, בקיץ
אשר הופך
אשר הופך אותנו כת משוגעים.
במקהלה לילית שקטה ומאולתרת
שרים שלושה, שרים גם ארבעה קולות
והרעות,
והרעות כגל אפל עוברת
ומלטפת חרש,
מלטפת חרש קלילות.
מילים: יורם טהרלב לחן: חנן יובל
ישנם ימים ללא מרגוע
בם לא אמצא לי נחמה
ומוכרחה אני לנגוע
בעשבים, באדמה
לפסוע באותה הדרך
בתוך פריחת הכרכומים
ולהיות כל כך אחרת
ולפרוח ערב הגשמים.
רק תפילה אשא
הוי אלי, אלי
שהשמש תעבור עלי
ותראה לי שוב את משעולי
הוי אלי, אלי
רק תפילה אשא
שהשמש תעבור עלי
ותיקח אותי אל המסע.
ואם אשוב אל זאת הארץ
ואם אפסע שוב בדרכים
האם כקדם יכירוני
האנשים והפרחים.
רק תפילה אשא...
האם אמצא את כל היופי
האהבה הנושנה
אשר היתה שם כשעזבתי
עת אהבתי פעם ראשונה.
בם לא אמצא לי נחמה
ומוכרחה אני לנגוע
בעשבים, באדמה
לפסוע באותה הדרך
בתוך פריחת הכרכומים
ולהיות כל כך אחרת
ולפרוח ערב הגשמים.
רק תפילה אשא
הוי אלי, אלי
שהשמש תעבור עלי
ותראה לי שוב את משעולי
הוי אלי, אלי
רק תפילה אשא
שהשמש תעבור עלי
ותיקח אותי אל המסע.
ואם אשוב אל זאת הארץ
ואם אפסע שוב בדרכים
האם כקדם יכירוני
האנשים והפרחים.
רק תפילה אשא...
האם אמצא את כל היופי
האהבה הנושנה
אשר היתה שם כשעזבתי
עת אהבתי פעם ראשונה.
מילים: לאה גולדברג לחן: מוני אמריליו
בארץ אהבתי השקד פורח
בארץ אהבתי מחכים לאורח
שבע עלמות שבע אמהות
שבע כלות בשער.
בארץ אהבתי על הצריח דגל
אל ארץ אהבתי יבוא עולה רגל
בשעה טובה בשעה ברוכה
המשכיחה כל צער.
אך מי עיני נשר לו ויראנו
ומי לב חכם לו ויכירנו
מי לא יטעה מי לא ישגה
מי יפתח לו הדלת?
בארץ אהבתי על הצריח דגל
אל ארץ אהבתי יבוא עולה רגל
בשעה טובה בשעה ברוכה
המשכיחה כל צער.
אך מי עיני נשר לו...
בארץ אהבתי מחכים לאורח
שבע עלמות שבע אמהות
שבע כלות בשער.
בארץ אהבתי על הצריח דגל
אל ארץ אהבתי יבוא עולה רגל
בשעה טובה בשעה ברוכה
המשכיחה כל צער.
אך מי עיני נשר לו ויראנו
ומי לב חכם לו ויכירנו
מי לא יטעה מי לא ישגה
מי יפתח לו הדלת?
בארץ אהבתי על הצריח דגל
אל ארץ אהבתי יבוא עולה רגל
בשעה טובה בשעה ברוכה
המשכיחה כל צער.
אך מי עיני נשר לו...
מילים: יורם טהרלב לחן: יאיר קלינגר
קום והתהלך בארץ
בתרמיל ובמקל.
וודאי תפגוש בדרך
שוב את ארץ ישראל.
יחבקו אותך דרכיה
של הארץ הטובה,
היא תקרא אותך אליה
כמו אל ערש אהבה.
זאת אכן אותה הארץ,
זו אותה האדמה
ואותה פיסת הסלע
הנצרבת בחמה.
ומתחת לאספלט
לבנייני הראווה,
מסתתרת המולדת
ביישנית וענווה.
קום והתהלך בארץ...
וכרמי עצי הזית
ומסתור המעיין
עוד שומרים על חלומה
וחלומנו הישן.
וגגות אודמים על הר
וילדים על השבילים,
במקום שבו הלכנו
עם חגור ותרמילים.
קום והתהלך בארץ...
בתרמיל ובמקל.
וודאי תפגוש בדרך
שוב את ארץ ישראל.
יחבקו אותך דרכיה
של הארץ הטובה,
היא תקרא אותך אליה
כמו אל ערש אהבה.
זאת אכן אותה הארץ,
זו אותה האדמה
ואותה פיסת הסלע
הנצרבת בחמה.
ומתחת לאספלט
לבנייני הראווה,
מסתתרת המולדת
ביישנית וענווה.
קום והתהלך בארץ...
וכרמי עצי הזית
ומסתור המעיין
עוד שומרים על חלומה
וחלומנו הישן.
וגגות אודמים על הר
וילדים על השבילים,
במקום שבו הלכנו
עם חגור ותרמילים.
קום והתהלך בארץ...
הידעת את הדרך אל בית אהובתי?
הסלולה היא או בפרך אכבשנה בעצמי?
הבהר היא או בעמק
השמשית היא או מעוננת
אחפש, אמשיך ללכת
עד שאמצאנה.
הידעת את הדרך אל לב אהובתי?
הן עימי רק זמר ופרח - התשעה אל מינחתי?
זהבי צרור בתפוח
ובשמי נישאים ברוח
מה אומר ומה אתן לה
כשאמצאנה?
מכרמל ירדה לה איילת - חמקה לה על ידי,
ואכיר מיד את איילת - הן רק היא אהובתי!
היא בהר והיא בעמק
היא שמשית והיא מעוננת
כל עוד אצא ואלך אחריה
אז גם אמצאנה!
זהבה צרור בתפוח
ובשמיה - עפים ברוח
כל עוד אצא ואלך אחריה
אז גם אמצאנה!
לבבי יוצא אליה
ומושכני - בעיקבותיה
הבה אצא ואלך אחריה
ככה אמצאנה!
הסלולה היא או בפרך אכבשנה בעצמי?
הבהר היא או בעמק
השמשית היא או מעוננת
אחפש, אמשיך ללכת
עד שאמצאנה.
הידעת את הדרך אל לב אהובתי?
הן עימי רק זמר ופרח - התשעה אל מינחתי?
זהבי צרור בתפוח
ובשמי נישאים ברוח
מה אומר ומה אתן לה
כשאמצאנה?
מכרמל ירדה לה איילת - חמקה לה על ידי,
ואכיר מיד את איילת - הן רק היא אהובתי!
היא בהר והיא בעמק
היא שמשית והיא מעוננת
כל עוד אצא ואלך אחריה
אז גם אמצאנה!
זהבה צרור בתפוח
ובשמיה - עפים ברוח
כל עוד אצא ואלך אחריה
אז גם אמצאנה!
לבבי יוצא אליה
ומושכני - בעיקבותיה
הבה אצא ואלך אחריה
ככה אמצאנה!
מילים: עודד פלדמן לחן: מילי מירן ורמי קידר
שם הרי גולן באופק, ניצבים עוד בדממה
ונערים בהולם דופק, עוד שומרים על הרמה
ובישבם עם ערב סביב למדורה
עונים הם לך כנרת בשירה:
שירי לי כנרת שיר מזמור ישן
שירי לי כנרת שיר לי הגולן
הדוגית עודנה שטה, מפרשה מלבין בחוף
וחורשת האקליפטוס עוד שומרת על הנוף
עת נפרשת רשת עם שוך הסערה
עונים הם לך כנרת בשירה:
שירי לי כנרת שיר מזמור ישן
שירי לי כנרת שיר לי הגולן
הירדן נוגן סימפוניה עם אלפי הציפרים
וביחד בהרמוניה מנגנים ומזמרים
וילדים בטבריה בשעת שעור זמרה
עונים הם לך כנרת בשירה:
שירי לי כנרת שיר מזמור ישן
שירי לי כנרת שיר לי הגולן
ונערים בהולם דופק, עוד שומרים על הרמה
ובישבם עם ערב סביב למדורה
עונים הם לך כנרת בשירה:
שירי לי כנרת שיר מזמור ישן
שירי לי כנרת שיר לי הגולן
הדוגית עודנה שטה, מפרשה מלבין בחוף
וחורשת האקליפטוס עוד שומרת על הנוף
עת נפרשת רשת עם שוך הסערה
עונים הם לך כנרת בשירה:
שירי לי כנרת שיר מזמור ישן
שירי לי כנרת שיר לי הגולן
הירדן נוגן סימפוניה עם אלפי הציפרים
וביחד בהרמוניה מנגנים ומזמרים
וילדים בטבריה בשעת שעור זמרה
עונים הם לך כנרת בשירה:
שירי לי כנרת שיר מזמור ישן
שירי לי כנרת שיר לי הגולן
צלילי חליל אל החולות של המדבר היה שולח
ליטף הוא את גופה הרך והסופה טרפה הכל
חדל להיות כמו החולות אני רוצה אותך כמו סלע
אז הבטיח לא לנדוד שוב כמו החול
כשהרוחות אותו ליטפו בעוז אחז במוט האוהל
אוזניו אטם הוא לא לשמוע לא לנשום כלל את הצליל
אתה נווד לחש מדבר אתה נקבר באוהל צר
והכבשים פעו בואדי כמו חליל
הו הו הו הו הו קול קורא לנדוד לנדוד
הו הו הו הו הו קול קורא לנדוד לנדוד
וכשפרצו השיטפונות שכח את כל מה שהבטיח
אל הצלילים של החליל הושיט ידיים בסופה
במחול טירוף בקני הסוף נסחף שיכור כמו חול ברוח
גם הסלעים פרשו כנפיים כמו אנפה
וכשחזר שוב על סוסו להעמיק את מוט האוהל
על היריעות היא בחוטים ובצבעים מילים רקמה
ברוך שובך בוגד אחוז היטב במוט האוהל
כי גם אותי סופה נודדת סחפה
ליטף הוא את גופה הרך והסופה טרפה הכל
חדל להיות כמו החולות אני רוצה אותך כמו סלע
אז הבטיח לא לנדוד שוב כמו החול
כשהרוחות אותו ליטפו בעוז אחז במוט האוהל
אוזניו אטם הוא לא לשמוע לא לנשום כלל את הצליל
אתה נווד לחש מדבר אתה נקבר באוהל צר
והכבשים פעו בואדי כמו חליל
הו הו הו הו הו קול קורא לנדוד לנדוד
הו הו הו הו הו קול קורא לנדוד לנדוד
וכשפרצו השיטפונות שכח את כל מה שהבטיח
אל הצלילים של החליל הושיט ידיים בסופה
במחול טירוף בקני הסוף נסחף שיכור כמו חול ברוח
גם הסלעים פרשו כנפיים כמו אנפה
וכשחזר שוב על סוסו להעמיק את מוט האוהל
על היריעות היא בחוטים ובצבעים מילים רקמה
ברוך שובך בוגד אחוז היטב במוט האוהל
כי גם אותי סופה נודדת סחפה
מילים: אהוד מנור לחן: מתי כספי
כמו עלה שביר ודק
המתמוסס באור
כמו הרוח שסדק
את קול המית התור
כמו גלגל בתוך גלגל
באופני הסתיו
כמו תלתל בתוך תלתל
ליבה בזרועותיו.
כמו תינוק המשחק
עם החמה בחול
כמו הזמן המשתחק
בין מחוגים בלי קול
כמו גלגל בתוך גלגל
באופני הסתיו
כמו תלתל בתוך תלתל
ליבה בזרועותיו.
המתמוסס באור
כמו הרוח שסדק
את קול המית התור
כמו גלגל בתוך גלגל
באופני הסתיו
כמו תלתל בתוך תלתל
ליבה בזרועותיו.
כמו תינוק המשחק
עם החמה בחול
כמו הזמן המשתחק
בין מחוגים בלי קול
כמו גלגל בתוך גלגל
באופני הסתיו
כמו תלתל בתוך תלתל
ליבה בזרועותיו.
מילים: יורם טהרלב לחן: יאיר רוזנבלום
ראית אותו במטוס הממריא
תחתיו נפרשים פרדסים וכפרים
הוא חש את משא המצנח על גבו
אוחז ברצועות וחושב בליבו:
הנה עוד דקה
והרוח תחבוט על פני
הנה עוד דקה
יפתח המצנח מעלי.
כשיפתח עלי כשיפתח
את העולם כולו אשכח
אני לבד והמצנח
שיפתח, שיפתח
שיפתח עלי.
ראית אותו מתייצב לזינוק
לאור הירוק, הירוק מחכה
עוד רגע עוד רגע תבוא הפקודה
חופת המצנח על הרוח תכה
הנה עוד שניה
והרוח תחבוט על פני
הנה עוד שניה
יפתח המצנח מעלי.
כשיפתח עלי כשיפתח...
ראית אותו מרחף באוויר
חופה לבנה, לבנה מעליו
את כל מיתרי המצנח יאסוף
מיד כשינחת ויקום על רגליו
ושוב מחדש
הוא נושא לשמים עיניו
ושוב מחדש
הוא חוזר לפזמון שאהב:
כשיפתח עלי כשיפתח...
תחתיו נפרשים פרדסים וכפרים
הוא חש את משא המצנח על גבו
אוחז ברצועות וחושב בליבו:
הנה עוד דקה
והרוח תחבוט על פני
הנה עוד דקה
יפתח המצנח מעלי.
כשיפתח עלי כשיפתח
את העולם כולו אשכח
אני לבד והמצנח
שיפתח, שיפתח
שיפתח עלי.
ראית אותו מתייצב לזינוק
לאור הירוק, הירוק מחכה
עוד רגע עוד רגע תבוא הפקודה
חופת המצנח על הרוח תכה
הנה עוד שניה
והרוח תחבוט על פני
הנה עוד שניה
יפתח המצנח מעלי.
כשיפתח עלי כשיפתח...
ראית אותו מרחף באוויר
חופה לבנה, לבנה מעליו
את כל מיתרי המצנח יאסוף
מיד כשינחת ויקום על רגליו
ושוב מחדש
הוא נושא לשמים עיניו
ושוב מחדש
הוא חוזר לפזמון שאהב:
כשיפתח עלי כשיפתח...
כשאת אומרת לא, למה את מתכוונת?
למה את מתכוונת, כשאת אומרת לא?
האם הלא הוא לא - ובאמת
אולי הוא רק אולי, אך לא כעת,
או שהלא הוא רק עוד לא
אולי הוא או, אולי הוא בוא
כי את אומרת לא כל כך בחן
שהוא נשמע לי עוד יותר מזמין מכן.
כשאת אומרת לא אני כבר לא יודע
מבולבל ומשתגע כשאת אומרת לא
כי אם אומר: היא לא רוצה ממש
אולי מחר תכריזי: הוא חלש!
זה גבר זה? זה סתם קטין -
שומע לא - ומאמין.
ואם אלך אולי תאמרי חבל
אם אשאר אולי תגידי: מנוול.
כשהיא אומרת לא למה היא מתכוונת?
למה היא מתכוונת כשהיא אומרת לא?
האם זה לא כזה מוחלט
או שהלא הוא רק זמני בלבד,
אולי הוא טוב, אך לא עכשיו
אולי זהו בעצם נו
אך אם היו אומרים רק לא וכן
אז מה בכלל היה נשאר פה מעניין...
כשאת אומרת לא למה את מתכוונת?
למה את מתחננת כשאת אומרת לא?
כי אם אינך רוצה בכלל בכלל
הגידי לי סתלק כבר וחסל!
תגידי די או: עוף מפה
רק אל נא, אל תגידי לא
כי את אומרת לא כל כך בחן
שהוא נשמע לי עוד יותר מזמין מכן.
כשהיא אומרת לא לזה היא מתכוונת,
לזה היא מתכוונת כשהיא אומרת לא.
לכן הלא שלה סופי, מוחלט,
רק היא קובעת, לא שום בית משפט,
אז תהיה לי תרנגול
ואל תהיה חכם גדול.
היא לא רומזת כן, או אולי או בוא,
כשהיא אומרת לא, היא מתכוונת לא!
למה את מתכוונת, כשאת אומרת לא?
האם הלא הוא לא - ובאמת
אולי הוא רק אולי, אך לא כעת,
או שהלא הוא רק עוד לא
אולי הוא או, אולי הוא בוא
כי את אומרת לא כל כך בחן
שהוא נשמע לי עוד יותר מזמין מכן.
כשאת אומרת לא אני כבר לא יודע
מבולבל ומשתגע כשאת אומרת לא
כי אם אומר: היא לא רוצה ממש
אולי מחר תכריזי: הוא חלש!
זה גבר זה? זה סתם קטין -
שומע לא - ומאמין.
ואם אלך אולי תאמרי חבל
אם אשאר אולי תגידי: מנוול.
כשהיא אומרת לא למה היא מתכוונת?
למה היא מתכוונת כשהיא אומרת לא?
האם זה לא כזה מוחלט
או שהלא הוא רק זמני בלבד,
אולי הוא טוב, אך לא עכשיו
אולי זהו בעצם נו
אך אם היו אומרים רק לא וכן
אז מה בכלל היה נשאר פה מעניין...
כשאת אומרת לא למה את מתכוונת?
למה את מתחננת כשאת אומרת לא?
כי אם אינך רוצה בכלל בכלל
הגידי לי סתלק כבר וחסל!
תגידי די או: עוף מפה
רק אל נא, אל תגידי לא
כי את אומרת לא כל כך בחן
שהוא נשמע לי עוד יותר מזמין מכן.
כשהיא אומרת לא לזה היא מתכוונת,
לזה היא מתכוונת כשהיא אומרת לא.
לכן הלא שלה סופי, מוחלט,
רק היא קובעת, לא שום בית משפט,
אז תהיה לי תרנגול
ואל תהיה חכם גדול.
היא לא רומזת כן, או אולי או בוא,
כשהיא אומרת לא, היא מתכוונת לא!
את שירנו כתבנו על פתק כחול
אך איש לא שאל בשל מה
ואת שאר השירים שמצאנו בחול
רשמנו בדיו אדומה.
~
ובין כל השירים שחיפשנו לשווא
גילינו אחד בלבן,
ואותו שמאז, נעלם ולא שב,
אהבנו בין אלף גוון.
לעיתים כשבא שוב החורף ללב,
עוברים על פנינו שירים,
ירוקים, ירוקים כמו שדה מלבלב,
בבוקר לאור הם חוזרים.
לעולם לא נדע את צבעם השונה
של כל השירים בעולם,
כי הערב שבא ואלינו פונה,
צובע שחור את כולם.
אך איש לא שאל בשל מה
ואת שאר השירים שמצאנו בחול
רשמנו בדיו אדומה.
~
ובין כל השירים שחיפשנו לשווא
גילינו אחד בלבן,
ואותו שמאז, נעלם ולא שב,
אהבנו בין אלף גוון.
לעיתים כשבא שוב החורף ללב,
עוברים על פנינו שירים,
ירוקים, ירוקים כמו שדה מלבלב,
בבוקר לאור הם חוזרים.
לעולם לא נדע את צבעם השונה
של כל השירים בעולם,
כי הערב שבא ואלינו פונה,
צובע שחור את כולם.
ולכאורה עסקנו בשלנו
רק בשלנו
בלי לבקש גדולות ונצורות
שלווה מופרת, וכבר אחרת
ואין טעם לכסות
כי בפתח נכנסות
התמורות
מי שצמא לכל מחווה של חסד
אזנו תופסת
איך הקריאות, חוצות את הרחוב
שואל עדיין
שואל מאין
כן מאין כוחות לשאוב
זה בזו נביט
ונתמה שנית
אם ראינו נכונה
לפעמים אני
לפעמים אתה
כה זקוקים לנחמה
מי שחווה את בערת הקיץ
ליבו לבית
ופני הנוף, ראי לחרדותיו
את מי ישביע
את מי ירגיע
ועל מה יתפלל עד סתיו
זה בזו נביט
ונתמה שנית
אם ראינו נכונה
לפעמים אני
לפעמים אתה
כה זקוקים לנחמה
רק בשלנו
בלי לבקש גדולות ונצורות
שלווה מופרת, וכבר אחרת
ואין טעם לכסות
כי בפתח נכנסות
התמורות
מי שצמא לכל מחווה של חסד
אזנו תופסת
איך הקריאות, חוצות את הרחוב
שואל עדיין
שואל מאין
כן מאין כוחות לשאוב
זה בזו נביט
ונתמה שנית
אם ראינו נכונה
לפעמים אני
לפעמים אתה
כה זקוקים לנחמה
מי שחווה את בערת הקיץ
ליבו לבית
ופני הנוף, ראי לחרדותיו
את מי ישביע
את מי ירגיע
ועל מה יתפלל עד סתיו
זה בזו נביט
ונתמה שנית
אם ראינו נכונה
לפעמים אני
לפעמים אתה
כה זקוקים לנחמה
לכבוד הקיץ שהגיע כתבתי שיר.
אמנם אני עוד לא מזיע, אבל איני מסתיר
את תשוקתי אל העונה ששמה קץ לקור.
ולכבודה עם עפרון כתבתי שיר מזמור:
עם בגד ים יצאתי פעם אל חוף ביום אביב.
שמיכה מבד, עיתון ביד ושמש מסביב.
מצאתי חול פנוי מכל אדם ובהמה,
ואת עצמי פרקדתי בין ים ליבשה.
גלים על פני המים
ושקט של שמים.
חלום אביב עולה,
ואותי הוא ממלא.
מציל בטל שכב בצל, השגיח על הנוף
ושתי זקנות על כסאות אמרו לו בוקר טוב.
אדון פועל המתעמל פשט מכנס שחור,
הוריד חולצה, נתן קפיצה וסלטה לאחור.
גלים על פני המים...
הגיע זוג שבא לדוג עם אוהל מידי
בנו ביתם אל מול גולן, שני מטר לידי.
ובינתיים אל המים רצו קיטנים,
עשרים וארבע ילדות ושנים עשר בנים.
גלים על פני המים...
אחרי שעה הכל הפך לנחלת הרוב,
ארטיקים מתלקקים ומטקות על החוף.
והחלום שבא פתאום נגנז ונעלם,
השאיר אותי למנוחתי עם אלף איש בים.
גלים על פני המים...
אמנם אני עוד לא מזיע, אבל איני מסתיר
את תשוקתי אל העונה ששמה קץ לקור.
ולכבודה עם עפרון כתבתי שיר מזמור:
עם בגד ים יצאתי פעם אל חוף ביום אביב.
שמיכה מבד, עיתון ביד ושמש מסביב.
מצאתי חול פנוי מכל אדם ובהמה,
ואת עצמי פרקדתי בין ים ליבשה.
גלים על פני המים
ושקט של שמים.
חלום אביב עולה,
ואותי הוא ממלא.
מציל בטל שכב בצל, השגיח על הנוף
ושתי זקנות על כסאות אמרו לו בוקר טוב.
אדון פועל המתעמל פשט מכנס שחור,
הוריד חולצה, נתן קפיצה וסלטה לאחור.
גלים על פני המים...
הגיע זוג שבא לדוג עם אוהל מידי
בנו ביתם אל מול גולן, שני מטר לידי.
ובינתיים אל המים רצו קיטנים,
עשרים וארבע ילדות ושנים עשר בנים.
גלים על פני המים...
אחרי שעה הכל הפך לנחלת הרוב,
ארטיקים מתלקקים ומטקות על החוף.
והחלום שבא פתאום נגנז ונעלם,
השאיר אותי למנוחתי עם אלף איש בים.
גלים על פני המים...
מילים: יורם טהרלב לחן: משה וילנסקי
הים יפה הבוקר, הים הוא די שקט
אז בואי נא ילדונת אלי
לחסקה
פה אין מפרש מתוח ואין גם מעקה
אבל מאוד בטוח אצלי בחסקה.
חסקה, חסקה, בלי סיפון
ומעקה
שנחיה ושנזכה רק לשוט בחסקה.
את הגלים חותכת ממש כמו חמאה
תוכלי לשכב עליה כמו על
מיטה חמה
מעל בוערת שמש אני עוד מחכה
מדוע את לא באה אלי לחסקה.
חסקה, חסקה...
משוט אחד וגבר, זה הציוד כולו
אם את רוצה תבואי, אם לא תגידי לא
בלי ארובה ותורן, בלי אוכל ומשקה
את העולם אמכור לך אצלי בחסקה.
חסקה, חסקה...
ממי את מפחדת, תגידי בקול רם,
מן
הספינה הזאתי או מגלי הים,
הולכת לך הביתה, אין טעם שאבכה,
אביא לך לאמבטיה את כל החסקה.
חסקה, חסקה...
אז בואי נא ילדונת אלי
לחסקה
פה אין מפרש מתוח ואין גם מעקה
אבל מאוד בטוח אצלי בחסקה.
חסקה, חסקה, בלי סיפון
ומעקה
שנחיה ושנזכה רק לשוט בחסקה.
את הגלים חותכת ממש כמו חמאה
תוכלי לשכב עליה כמו על
מיטה חמה
מעל בוערת שמש אני עוד מחכה
מדוע את לא באה אלי לחסקה.
חסקה, חסקה...
משוט אחד וגבר, זה הציוד כולו
אם את רוצה תבואי, אם לא תגידי לא
בלי ארובה ותורן, בלי אוכל ומשקה
את העולם אמכור לך אצלי בחסקה.
חסקה, חסקה...
ממי את מפחדת, תגידי בקול רם,
מן
הספינה הזאתי או מגלי הים,
הולכת לך הביתה, אין טעם שאבכה,
אביא לך לאמבטיה את כל החסקה.
חסקה, חסקה...
מילים: אלון אולארצ'יק, דני סנדרסון ומנחם זילברמן לחן: דני סנדרסון
הוא קנה אותן בזול
הן היו מלאות בחול
הוא ניקה אותן בספירט כל שעתיים.
האכיל אותן מרק
כשהקיאו הוא שתק,
הוא לקח אותן לסרט כל יומיים.
אבל יום אחד הוא קם
עדיין מנומנם,
חיפש ת'מגפיים בארון.
ובמקום שהן היו
רק גרביים נשארו
שסיפרו לו את הכל בהיגיון, ש-
נעליים קונים מהר
וגרביים לא חסר.
אך מגפיים ומכנסיים
שתמיד קונים קומפלט
קשה מאוד להשיג אותם כעת.
נגני, נגני גיטרה...
לדרכו יצא יחף
מצונן וגם עייף
וכולו מודע לעומק הצרה.
כששאל עובר ושב
אם ראה את מגפיו,
רק מתוך נימוס נשמיט את התשובה.
ברוך תר בכפר ועיר
במצב מאוד שביר,
הדפרסיה במוחו השתוללה.
כשפנה חסר אונים, למדור חיפוש קרובים,
התרגז עליו פקיד הקבלה, כי-
נעליים קונים מהר...
והנה ליד חוה
שם מילה ת'מימיה,
הוא גילה עקבות שלא נעשו מזמן.
ופתאום בין השיחים
הוא שמע שם לחשושים,
בזרועות בחור אחר ראה אותן.
לא ידע הוא מה לעשות,
אם לצחוק או רק לבכות
מה שלא יהיה הוציא את המטפחת.
את ההוא לצד לקח
ושלף את האקדח
שירה עליו כדור אחד בתחת. כי -
נעליים קונים מהר...
אז ההוא אמר "סליחה",
קיפל את השמיכה
והלך הביתה בלי לעשות
חכמות.
ומאז ועד היום
גם בגשם גם בחום,
הן תפורות אצלו ישר
לעצמות. כי-
נעליים קונים מהר...
ואם אתה לא מאמין
תשאל את ברוך.
הן היו מלאות בחול
הוא ניקה אותן בספירט כל שעתיים.
האכיל אותן מרק
כשהקיאו הוא שתק,
הוא לקח אותן לסרט כל יומיים.
אבל יום אחד הוא קם
עדיין מנומנם,
חיפש ת'מגפיים בארון.
ובמקום שהן היו
רק גרביים נשארו
שסיפרו לו את הכל בהיגיון, ש-
נעליים קונים מהר
וגרביים לא חסר.
אך מגפיים ומכנסיים
שתמיד קונים קומפלט
קשה מאוד להשיג אותם כעת.
נגני, נגני גיטרה...
לדרכו יצא יחף
מצונן וגם עייף
וכולו מודע לעומק הצרה.
כששאל עובר ושב
אם ראה את מגפיו,
רק מתוך נימוס נשמיט את התשובה.
ברוך תר בכפר ועיר
במצב מאוד שביר,
הדפרסיה במוחו השתוללה.
כשפנה חסר אונים, למדור חיפוש קרובים,
התרגז עליו פקיד הקבלה, כי-
נעליים קונים מהר...
והנה ליד חוה
שם מילה ת'מימיה,
הוא גילה עקבות שלא נעשו מזמן.
ופתאום בין השיחים
הוא שמע שם לחשושים,
בזרועות בחור אחר ראה אותן.
לא ידע הוא מה לעשות,
אם לצחוק או רק לבכות
מה שלא יהיה הוציא את המטפחת.
את ההוא לצד לקח
ושלף את האקדח
שירה עליו כדור אחד בתחת. כי -
נעליים קונים מהר...
אז ההוא אמר "סליחה",
קיפל את השמיכה
והלך הביתה בלי לעשות
חכמות.
ומאז ועד היום
גם בגשם גם בחום,
הן תפורות אצלו ישר
לעצמות. כי-
נעליים קונים מהר...
ואם אתה לא מאמין
תשאל את ברוך.
מילים: רחל לחן: לוי שער
אעולל כגפן
שארית הרחש
ואשלח מנחה לך
מזמרת לבי
כל שיד העצב
לא עקרה משורש
שקדים-הזעם
לא שדף עוד בי
ארפד הטנא
זכרונות כנרת
ורד שמי הבוקר
בין עצי הגן
זהב הצהרים
במרחב רוגע
ולילך הערב
על הרי גולן
זכר ליל הסהר
על חלקת המים
זו תרועת האושר
בעלות ימי
כבשני תולעת
בה אקשור הטנא
ואשלח אליך
התשמח לשי?
שארית הרחש
ואשלח מנחה לך
מזמרת לבי
כל שיד העצב
לא עקרה משורש
שקדים-הזעם
לא שדף עוד בי
ארפד הטנא
זכרונות כנרת
ורד שמי הבוקר
בין עצי הגן
זהב הצהרים
במרחב רוגע
ולילך הערב
על הרי גולן
זכר ליל הסהר
על חלקת המים
זו תרועת האושר
בעלות ימי
כבשני תולעת
בה אקשור הטנא
ואשלח אליך
התשמח לשי?
מילים: יעקב שבתאי לחן: סשה ארגוב
בין ברושים יורד הערב,
הסתכלי, הצל קרב אלינו,
יחפים נלך בשדות השלף
כי היום, יפתי, עובר.
על כתפך ידי תנוח
וצלי על יד צלך פוסע,
מן הים עכשיו נושב הרוח
כי היום, יפתי, עובר.
בואי נשב, הכל רוגע,
בין עצי הפרדס היום שוקע
בעלי גפנים הצל נוגע,
בחורשת האקליפטוס כבר החושך מתחבא.
אך... אור שקיעה מאיר פנייך,
צמתך בתוך ידי מוטלת,
ושחורות שחורות הן שתי עינייך,
והיום, יפתי, עובר.
שימי ראשך אצלי על ברך,
בצמה השחורה אקלע לך פרח,
ציפורים שרות את שיר הערב,
על חורשת האקליפטוס כבר הלילה מכסה.
אך... בין ברושים עולה ירח,
הסתכלי, כל כך שקוף הלילה,
במרחב שדות ינשוף צורח
ואחריו יללת התן.
הסתכלי, הצל קרב אלינו,
יחפים נלך בשדות השלף
כי היום, יפתי, עובר.
על כתפך ידי תנוח
וצלי על יד צלך פוסע,
מן הים עכשיו נושב הרוח
כי היום, יפתי, עובר.
בואי נשב, הכל רוגע,
בין עצי הפרדס היום שוקע
בעלי גפנים הצל נוגע,
בחורשת האקליפטוס כבר החושך מתחבא.
אך... אור שקיעה מאיר פנייך,
צמתך בתוך ידי מוטלת,
ושחורות שחורות הן שתי עינייך,
והיום, יפתי, עובר.
שימי ראשך אצלי על ברך,
בצמה השחורה אקלע לך פרח,
ציפורים שרות את שיר הערב,
על חורשת האקליפטוס כבר הלילה מכסה.
אך... בין ברושים עולה ירח,
הסתכלי, כל כך שקוף הלילה,
במרחב שדות ינשוף צורח
ואחריו יללת התן.
היו לילות, אני אותם זוכרת,
אני אותם עד סוף ימי אשא,
במשעולים בין דגניה לכינרת,
עמדה עגלת חיי העמוסה.
והוא ניגש: שמעי אלי, קטנטונת,
אני בניתי בית לשבתך,
את תרקמי בערב לי כותונת,
אני אנהג ביום את עגלתך.
הוא היה אז בהיר וגבוה כזמר,
הוא נהג עגלות לשדה הרחב,
ואני לו כותונת הייתי רוקמת,
כותונת של תכלת עם פרח זהב.
היו לילות, אני אותם זוכרת,
והוא את העצים בגן העיד,
את השבילים בין דגניה לכינרת,
כי רק אותי ישמור לו לתמיד.
היה הולך ושב אלי קודח,
היה נושא דמותי ממול פניו,
הגידו נא, היש בכם יודע
אי אנה זה הלך לו ולא שב?
אז הייתי בוכה, אז הייתי נדהמת,
בשדות רחוקים עוד הלכתי אליו,
אנוכי עוד נושאת כותנתו המרוקמת,
כותונת של תכלת עם פרח זהב.
היו לילות, אני אותם זוכרת,
אני אותם עד סוף ימי אשא.
אני אותם עד סוף ימי אשא,
במשעולים בין דגניה לכינרת,
עמדה עגלת חיי העמוסה.
והוא ניגש: שמעי אלי, קטנטונת,
אני בניתי בית לשבתך,
את תרקמי בערב לי כותונת,
אני אנהג ביום את עגלתך.
הוא היה אז בהיר וגבוה כזמר,
הוא נהג עגלות לשדה הרחב,
ואני לו כותונת הייתי רוקמת,
כותונת של תכלת עם פרח זהב.
היו לילות, אני אותם זוכרת,
והוא את העצים בגן העיד,
את השבילים בין דגניה לכינרת,
כי רק אותי ישמור לו לתמיד.
היה הולך ושב אלי קודח,
היה נושא דמותי ממול פניו,
הגידו נא, היש בכם יודע
אי אנה זה הלך לו ולא שב?
אז הייתי בוכה, אז הייתי נדהמת,
בשדות רחוקים עוד הלכתי אליו,
אנוכי עוד נושאת כותנתו המרוקמת,
כותונת של תכלת עם פרח זהב.
היו לילות, אני אותם זוכרת,
אני אותם עד סוף ימי אשא.
מילים: נעמי שמר לחן: נעמי שמר
כל הכוכבים דולקים הלילה כאן
ובדשא שרה ממטרה
הוא והיא יוצאים הלילה לדרכם
בין הפרדסים והשדרה
במשעול בלב שדות
זוג פוסע לבדו
וידה בתוך ידו
לברכת שלום
כל הכוכבים נושרים אל הביצות
טובעים בערפל כבד
הוא והיא שומעים פעמוני חצות
וליבם עונה להם כהד
במשעול בלב שדות
זוג פוסע לבדו
וידה בתוך ידו
לברכת שלום
כל הכוכבים כבים עם שחר
הרקיע צח וגם אפור
הוא והיא חוזרים בדרך יחד -
ליל אמש, הוא לא יחזור
במשעול בלב שדות
זוג פוסע לבדו
וידה בתוך ידו
לברכת שלום
ובדשא שרה ממטרה
הוא והיא יוצאים הלילה לדרכם
בין הפרדסים והשדרה
במשעול בלב שדות
זוג פוסע לבדו
וידה בתוך ידו
לברכת שלום
כל הכוכבים נושרים אל הביצות
טובעים בערפל כבד
הוא והיא שומעים פעמוני חצות
וליבם עונה להם כהד
במשעול בלב שדות
זוג פוסע לבדו
וידה בתוך ידו
לברכת שלום
כל הכוכבים כבים עם שחר
הרקיע צח וגם אפור
הוא והיא חוזרים בדרך יחד -
ליל אמש, הוא לא יחזור
במשעול בלב שדות
זוג פוסע לבדו
וידה בתוך ידו
לברכת שלום
מילים: עמוס אטינגר לחן: מאיר נוי
חולות מדבר הביאו חום אל דרך,
ורוח של ערבית על הגבעות נשבה
ובמשעול להר פסעו עלמה ועלם
מלחשים היו הם שיר של אהבה.
ציפור לילית שורקה לשמי הליל
ושיח דוקרני הוצת בלהבה
על אבן של דרכים ישבו עלמה ועלם,
מלחשים היו הם שיר של אהבה.
פנס השביל כבה דומם ברוח,
אדם כילה יומו, איגרת נכתבה,
במעלה ההר פסעו עלמה ועלם,
מלחשים היו הם שיר של אהבה.
הקיץ היום אל שיברונו של ליל
תם יום של שרב, הגיע יום סוער
ועל פסגת ההר לחשה עלמה לעלם
שיר אהבה אשר לעד לא יגמר.
ורוח של ערבית על הגבעות נשבה
ובמשעול להר פסעו עלמה ועלם
מלחשים היו הם שיר של אהבה.
ציפור לילית שורקה לשמי הליל
ושיח דוקרני הוצת בלהבה
על אבן של דרכים ישבו עלמה ועלם,
מלחשים היו הם שיר של אהבה.
פנס השביל כבה דומם ברוח,
אדם כילה יומו, איגרת נכתבה,
במעלה ההר פסעו עלמה ועלם,
מלחשים היו הם שיר של אהבה.
הקיץ היום אל שיברונו של ליל
תם יום של שרב, הגיע יום סוער
ועל פסגת ההר לחשה עלמה לעלם
שיר אהבה אשר לעד לא יגמר.
מילים: חיים חפר לחן: עממי צרפתי
היה זה בחצות הליל - בחולות
כשזוג יצא לו לטייל - בחולות
ועל ראשו מגבעת קש, ולשפתיה טעם דבש
וכשחיבק אותה ממש, בהולם לבבה הוא חש
בחולות.
וכך נולדתי אני - בחולות
עלמת החן היתה אמי - בחולות
ולא צריך להיות נביא האיש ההוא היה אבי
חלוץ נחמד ולבבי, אל העולם אותי הביא
בחולות
וכך בנו הם את ביתם - בחולות
ובית אחר בית קם - בחולות
וכשצמחו כאן רחובות, הלכתי בדרכי אבות
ורק הגעתי למצוות, התחלתי ילדות לצבוט
בחולות
הייתי לה צביטה נותן - בחולות
וכך נולד לנו הבן - בחולות
חלפו לילות, חלפו ימים ובני גם הוא אינו תמים
בליל אביב, בליל קסמים, גם הוא הולך לו לפעמים
בחולות.
אני זוכר איך שרתי שם - בחולות,
את עלומי השארתי שם - בחולות,
גם לנכדי אני אומר:
לו רק אני צעיר יותר
הייתי את הכל מוכר
ובדבר אחד בוחר:
בחולות.
עוד יש מקום לאהבה - בחולות
תדעו לכם שזו מצווה - בחולות
הזמן עובר מהר כל כך, והוא הרי אוהב אותך
אל החולות לכו אם כך, לפני שאיזו עיר תצמח
בחולות.
כשזוג יצא לו לטייל - בחולות
ועל ראשו מגבעת קש, ולשפתיה טעם דבש
וכשחיבק אותה ממש, בהולם לבבה הוא חש
בחולות.
וכך נולדתי אני - בחולות
עלמת החן היתה אמי - בחולות
ולא צריך להיות נביא האיש ההוא היה אבי
חלוץ נחמד ולבבי, אל העולם אותי הביא
בחולות
וכך בנו הם את ביתם - בחולות
ובית אחר בית קם - בחולות
וכשצמחו כאן רחובות, הלכתי בדרכי אבות
ורק הגעתי למצוות, התחלתי ילדות לצבוט
בחולות
הייתי לה צביטה נותן - בחולות
וכך נולד לנו הבן - בחולות
חלפו לילות, חלפו ימים ובני גם הוא אינו תמים
בליל אביב, בליל קסמים, גם הוא הולך לו לפעמים
בחולות.
אני זוכר איך שרתי שם - בחולות,
את עלומי השארתי שם - בחולות,
גם לנכדי אני אומר:
לו רק אני צעיר יותר
הייתי את הכל מוכר
ובדבר אחד בוחר:
בחולות.
עוד יש מקום לאהבה - בחולות
תדעו לכם שזו מצווה - בחולות
הזמן עובר מהר כל כך, והוא הרי אוהב אותך
אל החולות לכו אם כך, לפני שאיזו עיר תצמח
בחולות.
סתם יום של חול
עם בוקר כחול,
בלי חג ומחול,
בלי חצוצרות ותוף.
כלום לא קרה,
אבל נערה
חייכה, בעברה
פרח לקטוף
שם, על החוף
יום רגיל, עם אור וגיל פשוטים כפת של לחם,
יום נשוק בסאון השוק וגעש המדרכת,
יום גבוה ונישא
עד גגות חבלי כביסה
ומחספס כאספלט שבכבישים.
אך מוזר איך יום כזה
מתפעם לו בחזה
ומתנוצץ בעיני האנשים.
סתם יום של חול
עם בוקר כחול,
בלי חג ומחול,
יום בין ימים שווים.
אור לא גבר,
אבל בפרבר
עבר הדוור
עם מכתבים
לאוהבים.
יום עמל מרציף נמל עד ארובות חרושת,
יום בהיר מקצות העיר ועד מכרות נחושת,
יום של אושר עד דמעות
על לחיי האמהות
המפזמות בגנים שירי חיבה.
כי עדיין קיימים
בעולם הזה ימים
שצוחקים בם, פשוט ללא סיבה.
עם בוקר כחול,
בלי חג ומחול,
בלי חצוצרות ותוף.
כלום לא קרה,
אבל נערה
חייכה, בעברה
פרח לקטוף
שם, על החוף
יום רגיל, עם אור וגיל פשוטים כפת של לחם,
יום נשוק בסאון השוק וגעש המדרכת,
יום גבוה ונישא
עד גגות חבלי כביסה
ומחספס כאספלט שבכבישים.
אך מוזר איך יום כזה
מתפעם לו בחזה
ומתנוצץ בעיני האנשים.
סתם יום של חול
עם בוקר כחול,
בלי חג ומחול,
יום בין ימים שווים.
אור לא גבר,
אבל בפרבר
עבר הדוור
עם מכתבים
לאוהבים.
יום עמל מרציף נמל עד ארובות חרושת,
יום בהיר מקצות העיר ועד מכרות נחושת,
יום של אושר עד דמעות
על לחיי האמהות
המפזמות בגנים שירי חיבה.
כי עדיין קיימים
בעולם הזה ימים
שצוחקים בם, פשוט ללא סיבה.
את חרותי
שמרתי לי אותך
כמו כוכב בסער
את חרותי
עזרת לי לעמוד
בכל כאב וצער
ולצעוד בדרכי גורלי
עד תבוא גם עלי השלכת
ולרקום חלומות על קרני הלבנה
וללכת ללכת
את חרותי
למען רצונך
את שבועותי הפרתי
את חרותי
לשמור בריתי איתך
את חולצתי מכרתי
סבלתי הרבה וכאבתי בלי די
רק למען אמון בי תתני
נטשתי ארצי וטובי ידידי
ושלך רק הנני
את חרותי הורית לי לוותר
על תפנוקים ונועם
את חרותי
לימדת את לבי
גם בבדידות לשמוח
את שלימדת אותי לחייך
למראה הרפתקה שחלפה לה
ללקק את פצעי במסתור ולקום
וללכת לי הלאה
את חרותי בלילה קר אחד
הפרתי את בריתנו
כך לבדי ערקתי מהשביל
עליו פסעו רגלינו
בגדתי בך חרותי הטובה
אל הכלא פסעתי בצער
אל הכלא החם אשר שמו אהבה
נאספתי כמו נער
וסוהרת יפה בתנועה רחבה
נעלה את השער
שמרתי לי אותך
כמו כוכב בסער
את חרותי
עזרת לי לעמוד
בכל כאב וצער
ולצעוד בדרכי גורלי
עד תבוא גם עלי השלכת
ולרקום חלומות על קרני הלבנה
וללכת ללכת
את חרותי
למען רצונך
את שבועותי הפרתי
את חרותי
לשמור בריתי איתך
את חולצתי מכרתי
סבלתי הרבה וכאבתי בלי די
רק למען אמון בי תתני
נטשתי ארצי וטובי ידידי
ושלך רק הנני
את חרותי הורית לי לוותר
על תפנוקים ונועם
את חרותי
לימדת את לבי
גם בבדידות לשמוח
את שלימדת אותי לחייך
למראה הרפתקה שחלפה לה
ללקק את פצעי במסתור ולקום
וללכת לי הלאה
את חרותי בלילה קר אחד
הפרתי את בריתנו
כך לבדי ערקתי מהשביל
עליו פסעו רגלינו
בגדתי בך חרותי הטובה
אל הכלא פסעתי בצער
אל הכלא החם אשר שמו אהבה
נאספתי כמו נער
וסוהרת יפה בתנועה רחבה
נעלה את השער
מילים: שמרית אור לחן: נורית הירש
ושׁוּב נֵצֵאָה אֶל הַדֶּרֶךְ
יָד בְּיָד לַדֶּרֶך
בְּשַׁלְשֶׁלֶת זָהָב.
וְשׁוּב נֵצֵאָה אֶל הַדֶּרֶךְ
עַם אֶחַד לַדֶּרֶךְ
וְשִׁירֵנוּ עַל גַּב.
וְעַד לְשַׁעֲרֵי רַקִיעַ
בְּוַדַּאי נַגִּיעַ
עוֹד מְעַט אִם לֹא עַכְשָׁיו.
וְעַד לְשַׁעֲרֵי רַקִיעַ
בְּוַדַּאי נַגִּיעַ
כִּי דַּרְכֵּנוּ לֹא לַשָּׁוְא.
וְגַם אִם אֲרֻכָּה הַדֶּרֶךְ
וְרַבָּה הַדֶּרֶךְ
הֵן כֹּחֵנוּ עוֹד רַב.
וְגַם אִם אֲרֻכָּה הַדֶּרֶךְ
וְרַבָּה הַדֶּרֶךְ
נַעֲבֹר בָּה יַחְדָּיו.
וְעַד לְשַׁעֲרֵי רַקִיעַ
בְּוַדַּאי נַגִּיעַ
עוֹד מְעַט אִם לֹא עַכְשָׁיו.
וְעַד לְשַׁעֲרֵי רַקִיעַ
בְּוַדַּאי נַגִּיעַ
כִּי דַּרְכֵּנוּ לֹא לַשָּׁוְא.
יָד בְּיָד לַדֶּרֶך
בְּשַׁלְשֶׁלֶת זָהָב.
וְשׁוּב נֵצֵאָה אֶל הַדֶּרֶךְ
עַם אֶחַד לַדֶּרֶךְ
וְשִׁירֵנוּ עַל גַּב.
וְעַד לְשַׁעֲרֵי רַקִיעַ
בְּוַדַּאי נַגִּיעַ
עוֹד מְעַט אִם לֹא עַכְשָׁיו.
וְעַד לְשַׁעֲרֵי רַקִיעַ
בְּוַדַּאי נַגִּיעַ
כִּי דַּרְכֵּנוּ לֹא לַשָּׁוְא.
וְגַם אִם אֲרֻכָּה הַדֶּרֶךְ
וְרַבָּה הַדֶּרֶךְ
הֵן כֹּחֵנוּ עוֹד רַב.
וְגַם אִם אֲרֻכָּה הַדֶּרֶךְ
וְרַבָּה הַדֶּרֶךְ
נַעֲבֹר בָּה יַחְדָּיו.
וְעַד לְשַׁעֲרֵי רַקִיעַ
בְּוַדַּאי נַגִּיעַ
עוֹד מְעַט אִם לֹא עַכְשָׁיו.
וְעַד לְשַׁעֲרֵי רַקִיעַ
בְּוַדַּאי נַגִּיעַ
כִּי דַּרְכֵּנוּ לֹא לַשָּׁוְא.
מילים: מאיר אריאל לחן:
יש ערמה של חברה על הדשא
אני דברים כאלה מחבב
בנים בנות ביחד, זה יפה ש -
יש אומץ לפעמים להתערבב.
שרים שירים ומביטים למעלה
ענן שם בירח מסתבן
חושבים במי להתאהב הלילה
אם כי הרהור כזה רק מעצבן.
מתחת לראשי מונחת ירך
ועל בטני צרור תלתלים מוטל
בלאט יוצאות ידיים אל הדרך
ומסלולן ארוך ומפותל.
גומרים לשיר ומקשיבים רב קשב
בינינו מתפתלות לחשושיות
יש הסתננויות בתוך העשב
כי יש בו כל מיני גבשושיות.
כיוון שתרדמה עלי נופלת
שוב אין אני מצליח לאתר
של מי היד אשר עלי זוחלת
של מי הפה שבאוזניי לוחש.
וכשאני מקיץ אין איש בדשא
וקצת קריר וקצת רטוב מטל.
ולהפתעתי אני רואה ש-
אותו צרור תלתלים עלי מוטל.
ומתוכו אלי צוחקות עיניים
ומתוכו אלי מבהיק צוואר
אני שואל: "הי, מה העניניים?"
היא בחיוך עונה לי: "שום דבר."
שואל: "גם את ישנת?" - עונה: "לאו דוקא"
ותשובתה אותי קצת מביכה.
שואל: "אז מה בעצם את עושה כאן?"
שפתיה לוחשות: "אני איתך."
אני שותק. שפתיים היא נושכת
אני שותק וכה כבדות ידי
פתאום היא מסתובבת והולכת
ורק אני שותק עוד שם.
אני דברים כאלה מחבב
בנים בנות ביחד, זה יפה ש -
יש אומץ לפעמים להתערבב.
שרים שירים ומביטים למעלה
ענן שם בירח מסתבן
חושבים במי להתאהב הלילה
אם כי הרהור כזה רק מעצבן.
מתחת לראשי מונחת ירך
ועל בטני צרור תלתלים מוטל
בלאט יוצאות ידיים אל הדרך
ומסלולן ארוך ומפותל.
גומרים לשיר ומקשיבים רב קשב
בינינו מתפתלות לחשושיות
יש הסתננויות בתוך העשב
כי יש בו כל מיני גבשושיות.
כיוון שתרדמה עלי נופלת
שוב אין אני מצליח לאתר
של מי היד אשר עלי זוחלת
של מי הפה שבאוזניי לוחש.
וכשאני מקיץ אין איש בדשא
וקצת קריר וקצת רטוב מטל.
ולהפתעתי אני רואה ש-
אותו צרור תלתלים עלי מוטל.
ומתוכו אלי צוחקות עיניים
ומתוכו אלי מבהיק צוואר
אני שואל: "הי, מה העניניים?"
היא בחיוך עונה לי: "שום דבר."
שואל: "גם את ישנת?" - עונה: "לאו דוקא"
ותשובתה אותי קצת מביכה.
שואל: "אז מה בעצם את עושה כאן?"
שפתיה לוחשות: "אני איתך."
אני שותק. שפתיים היא נושכת
אני שותק וכה כבדות ידי
פתאום היא מסתובבת והולכת
ורק אני שותק עוד שם.
בחורף הגשם דפק על הגג
אמרה כי לבן הוא צבעה האהוב
ליד אז הגשתי, בלב היה חג,
צרור נרקיסים ריחני ורטוב
צחקה - טיפשוני החביב
עוד נשוב נדבר באביב...
דבר אלי בפרחים, אהובי
דבר אלי בפרחים
אביב בא, ביקשה אביבית להיות
הוריקו שדות במרחב הגדול
הבאתי זרים צהובי חרציות
אך היא כבר ציפתה אז
לחורף כחול
את פרחי התבל לי אסוף
נתראה עת הכול יחלוף...
דבר אלי בפרחים, אהובי
דבר אלי בפרחים
אתמול בביתה עת הלכתי בלאט
זר חמד אספתי עם רדת היום
פרחי אל תיגע בי נתתי מתן
אחזה בידי ונשקה לי בחום
בין לשנייה לחשה:
מי ידע לב אישה?
דבר אלי בפרחים, אהובי
דבר אלי בפרחים
אמרה כי לבן הוא צבעה האהוב
ליד אז הגשתי, בלב היה חג,
צרור נרקיסים ריחני ורטוב
צחקה - טיפשוני החביב
עוד נשוב נדבר באביב...
דבר אלי בפרחים, אהובי
דבר אלי בפרחים
אביב בא, ביקשה אביבית להיות
הוריקו שדות במרחב הגדול
הבאתי זרים צהובי חרציות
אך היא כבר ציפתה אז
לחורף כחול
את פרחי התבל לי אסוף
נתראה עת הכול יחלוף...
דבר אלי בפרחים, אהובי
דבר אלי בפרחים
אתמול בביתה עת הלכתי בלאט
זר חמד אספתי עם רדת היום
פרחי אל תיגע בי נתתי מתן
אחזה בידי ונשקה לי בחום
בין לשנייה לחשה:
מי ידע לב אישה?
דבר אלי בפרחים, אהובי
דבר אלי בפרחים
מילים: נתן יונתן לחן: מוני אמריליו
הראית איזה יופי
שרעד ברוח סתיו,
שדה זהב דעך באופל
והדליק נרות חצב.
הראית איזה אודם
שצעק למרחקים,
שדה דמים היה שם קודם
ועכשיו הוא שדה פרגים.
אל תקטוף, נערי,
יש פרחים שבני חלוף
יש פרחים שעד אינסוף
נשארים במנגינה.
אל תקטוף נערי,
יש פרחים שבני חלוף
יש פרחים שעד אינסוף
עם המנגינה.
הראית מה השחיר שם?
שדה קוצים הוא, נערי,
שהיה עזוב בקיץ
ועכשיו הוא שדה חריש.
הראית מה הלובן?
נערי, זה שדה בוכים,
דמעותיו הפכו לאבן
אבניו בכו פרחים.
אל תקטוף, נערי...
שרעד ברוח סתיו,
שדה זהב דעך באופל
והדליק נרות חצב.
הראית איזה אודם
שצעק למרחקים,
שדה דמים היה שם קודם
ועכשיו הוא שדה פרגים.
אל תקטוף, נערי,
יש פרחים שבני חלוף
יש פרחים שעד אינסוף
נשארים במנגינה.
אל תקטוף נערי,
יש פרחים שבני חלוף
יש פרחים שעד אינסוף
עם המנגינה.
הראית מה השחיר שם?
שדה קוצים הוא, נערי,
שהיה עזוב בקיץ
ועכשיו הוא שדה חריש.
הראית מה הלובן?
נערי, זה שדה בוכים,
דמעותיו הפכו לאבן
אבניו בכו פרחים.
אל תקטוף, נערי...
מילים: נעמי שמר לחן: נעמי שמר
כבר פורחים נרקיסים בשמורות הטבע
מרבדים נפרשים בשפלת החוף
כלנית וכרכום, אלף גון וצבע
והחוק שאומר - כאן אסור לקטוף!
רק עלי אין החוק משגיח
רק עלי איש אינו שומר
לו היו לי עלי גביע
אז, היה מצבי אחר.
ציפורים נדירות כבר דוגרות בסלע
אילנות נדירים נשמרים לחוד
איילות נבהלות מסתכלות בשלט
בו כתוב בפירוש שאסור לצוד!
רק עלי עוד לא שמו שלט
מסביב אין לי כל גדר
לו הייתי, נאמר, איילת
אז היה מצבי אחר!
אדוני, היזהר, אל תיגע באיריס!
צבעוני ההרים הוא מחוץ לתחום!
כל גבעה נישאה בשולי העיר היא
שטח בר מגודר ואיזור רשום!
אז אני לפעמים חושבת
כי היה זה אולי רצוי
לו הייתי נרקיס או רקפת
או אפילו איזה בן חצב מצוי
הסתכלו מה שקורה לי בדרך:
כל אחד עובר, חוטף, קוטף, קולע לו זר
לו הייתי חיה או פרח
אז היה מצבי אחר!
מרבדים נפרשים בשפלת החוף
כלנית וכרכום, אלף גון וצבע
והחוק שאומר - כאן אסור לקטוף!
רק עלי אין החוק משגיח
רק עלי איש אינו שומר
לו היו לי עלי גביע
אז, היה מצבי אחר.
ציפורים נדירות כבר דוגרות בסלע
אילנות נדירים נשמרים לחוד
איילות נבהלות מסתכלות בשלט
בו כתוב בפירוש שאסור לצוד!
רק עלי עוד לא שמו שלט
מסביב אין לי כל גדר
לו הייתי, נאמר, איילת
אז היה מצבי אחר!
אדוני, היזהר, אל תיגע באיריס!
צבעוני ההרים הוא מחוץ לתחום!
כל גבעה נישאה בשולי העיר היא
שטח בר מגודר ואיזור רשום!
אז אני לפעמים חושבת
כי היה זה אולי רצוי
לו הייתי נרקיס או רקפת
או אפילו איזה בן חצב מצוי
הסתכלו מה שקורה לי בדרך:
כל אחד עובר, חוטף, קוטף, קולע לו זר
לו הייתי חיה או פרח
אז היה מצבי אחר!
מילים: רחל לחן: שולמית ליפשיץ
לא פעם בקיץ, עם רדת היום,
לאור השקיעה הדועך,
הלכתי אלייך ועת ארוכה
הקשבתי לקול זמרתך.
קטן הוא ודל הוא חדרי
ואני בו שרוי ערירי,
קטן הוא ודל הוא חדרי
ואני בו שרוי ערירי".
וחי בי הזכר הזה הנוהר
השקט הזה והרוך,
ומתק העצב אשר זמרתך
ידעה על הנפש לנסוך.
קטן הוא ודל הוא חדרי
ואני בו שרוי ערירי,
קטן הוא ודל הוא חדרי
ואני בו שרוי ערירי".
ויש כי נדמה לי, עם רדת היום,
בשלוט בי תוגת דמדומים,
עדיין כקדם קולטת אוזני
הלחן ההוא התמים.
קטן הוא ודל הוא חדרי
ואני בו שרוי ערירי,
קטן הוא ודל הוא חדרי
ואני בו שרוי ערירי".
לאור השקיעה הדועך,
הלכתי אלייך ועת ארוכה
הקשבתי לקול זמרתך.
קטן הוא ודל הוא חדרי
ואני בו שרוי ערירי,
קטן הוא ודל הוא חדרי
ואני בו שרוי ערירי".
וחי בי הזכר הזה הנוהר
השקט הזה והרוך,
ומתק העצב אשר זמרתך
ידעה על הנפש לנסוך.
קטן הוא ודל הוא חדרי
ואני בו שרוי ערירי,
קטן הוא ודל הוא חדרי
ואני בו שרוי ערירי".
ויש כי נדמה לי, עם רדת היום,
בשלוט בי תוגת דמדומים,
עדיין כקדם קולטת אוזני
הלחן ההוא התמים.
קטן הוא ודל הוא חדרי
ואני בו שרוי ערירי,
קטן הוא ודל הוא חדרי
ואני בו שרוי ערירי".
מילים: דן מינסטר לחן: מתי כספי
בלילות הקיץ החמים
שום דבר אינו קורה
אולי כוכב נגוז מבעד
לחלון פתוח
אולי צרצר נשמע הרחק
אך אפילו השעון לא מתקתק
בלילות הקיץ החמים
שום דבר אינו קורה
מתחת לעץ התות בכפר
יושבים ומדברים
קוראים בספר בעל ריח ישן
עוצמים עיניים ושותקים
שום דבר אחר אינו קורה
בלילות הקיץ החמים
מתחת לעץ התות בכפר
יושבים ומדברים
שום דבר אינו קורה
אולי כוכב נגוז מבעד
לחלון פתוח
אולי צרצר נשמע הרחק
אך אפילו השעון לא מתקתק
בלילות הקיץ החמים
שום דבר אינו קורה
מתחת לעץ התות בכפר
יושבים ומדברים
קוראים בספר בעל ריח ישן
עוצמים עיניים ושותקים
שום דבר אחר אינו קורה
בלילות הקיץ החמים
מתחת לעץ התות בכפר
יושבים ומדברים
מילים: לאה גולדברג לחן: עודד לרר
באת אלי את עיני לפקוח,
וגופך לי מבט וחלון וראי,
באת כלילה הבא אל האוח
להראות לו בחושך את כל הדברים.
ולמדתי: שם לכל ריס וציפורן
ולכל שערה בבשר החשוף
וריח ילדות ריח דבק ואורן
הוא ניחוח לילו של הגוף.
אם היו עינויים - הם הפליגו אליך
מפרשי הלבן אל האופל שלך
תנני ללכת תנני ללכת
לכרוע על חוף הסליחה.
ולמדתי: שם לכל ריס וציפורן
ולכל שערה בבשר החשוף
וריח ילדות ריח דבק ואורן
הוא ניחוח לילו של הגוף.
וגופך לי מבט וחלון וראי,
באת כלילה הבא אל האוח
להראות לו בחושך את כל הדברים.
ולמדתי: שם לכל ריס וציפורן
ולכל שערה בבשר החשוף
וריח ילדות ריח דבק ואורן
הוא ניחוח לילו של הגוף.
אם היו עינויים - הם הפליגו אליך
מפרשי הלבן אל האופל שלך
תנני ללכת תנני ללכת
לכרוע על חוף הסליחה.
ולמדתי: שם לכל ריס וציפורן
ולכל שערה בבשר החשוף
וריח ילדות ריח דבק ואורן
הוא ניחוח לילו של הגוף.
הגידו
חבריא
כל מה שתגידו
אימרו שנדוש לדבר בו שבחים.
גם סבא וסבתא אי אז בו הביטו
מבט ממושך שסופו נכדים.
כשחנה ויוסקה התחילו ללכת
והיו לסעיף בועדת השיכון
אז יוסקה טען בשיחה ממושכת
וחנה הצדיקה עצמה בניגון.
יא ירח
יא ירח
מה עשית?
בלבלת בת ובן.
יא ירח
הן נשארת כשהיית
שדכן אשמאי זקן.
לו רשמת
יא ירח
קורותיך -
היה הנייר מסמיק.
די צרות לנו
חביבי
בלעדיך
יא ירח
בבקשה תפסיק.
הטבע גם כן לענין מסייע
יש שפע ירח ואין זנב ענן.
מה פלא
איפוא
שגם שמואל ולאה
גונחים כמו חולים ויורדים אל הגן.
היתה אספה רבתי במקלחת
נודע: ועדת השיכון כבר בוכה.
ירח ממעל וגורן של שחת -
ומה הסיכום: עוד חדר מישפחה.
יא ירח
יא ירח...
סוף סוף הלבנה בעצמה כבר הבינה
שכך להמשיך זהו עסק של ביש.
וכל מידי לילה אורה קצת הצפינה
האירה לחצי
אחר כך לשליש.
אמרו אז החברה: זה טוב ושמח
אפשר כבר לצאת לטייל בלי סיכון.
את מי הם פוגשים מול שלישו של ירח?
את שוש ואת דן מועדת השיכון...
יא ירח
יא ירח...
חבריא
כל מה שתגידו
אימרו שנדוש לדבר בו שבחים.
גם סבא וסבתא אי אז בו הביטו
מבט ממושך שסופו נכדים.
כשחנה ויוסקה התחילו ללכת
והיו לסעיף בועדת השיכון
אז יוסקה טען בשיחה ממושכת
וחנה הצדיקה עצמה בניגון.
יא ירח
יא ירח
מה עשית?
בלבלת בת ובן.
יא ירח
הן נשארת כשהיית
שדכן אשמאי זקן.
לו רשמת
יא ירח
קורותיך -
היה הנייר מסמיק.
די צרות לנו
חביבי
בלעדיך
יא ירח
בבקשה תפסיק.
הטבע גם כן לענין מסייע
יש שפע ירח ואין זנב ענן.
מה פלא
איפוא
שגם שמואל ולאה
גונחים כמו חולים ויורדים אל הגן.
היתה אספה רבתי במקלחת
נודע: ועדת השיכון כבר בוכה.
ירח ממעל וגורן של שחת -
ומה הסיכום: עוד חדר מישפחה.
יא ירח
יא ירח...
סוף סוף הלבנה בעצמה כבר הבינה
שכך להמשיך זהו עסק של ביש.
וכל מידי לילה אורה קצת הצפינה
האירה לחצי
אחר כך לשליש.
אמרו אז החברה: זה טוב ושמח
אפשר כבר לצאת לטייל בלי סיכון.
את מי הם פוגשים מול שלישו של ירח?
את שוש ואת דן מועדת השיכון...
יא ירח
יא ירח...
מילים: חיים חפר לחן: דובי זלצר
אם יהיה רע, והמיסים עוד יעלו
ובמוסקווה, השערים ינעלו
והסוכר, גם הוא עוד יעלה במחיר
אנחנו לא, אנחנו לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר
אם הבנזין, מתל אביב עד רמת גן
עולה לך, כמו סוף שבוע ביפן
ואם באו"ם, אומרים תיסוג וגם תחזיר
אנחנו לא, אנחנו לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר...
אם תירשם, תרצה שיכון של זוג צעיר
כשתיכנס נהיה כבר מזקני העיר
ואם נשמע את רוזה רוזה מקהיר
אנחנו לא אנחנו לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר...
מה לעשות, זוהי ארצנו היחידה
עוד יהיה טוב, ואין זו אין זו אגדה
ועוד נזכה, לראות זריחה של יום בהיר
ומשום כך אנחנו ממשיכים לשיר
לא נפסיק לשיר...
ובמוסקווה, השערים ינעלו
והסוכר, גם הוא עוד יעלה במחיר
אנחנו לא, אנחנו לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר
אם הבנזין, מתל אביב עד רמת גן
עולה לך, כמו סוף שבוע ביפן
ואם באו"ם, אומרים תיסוג וגם תחזיר
אנחנו לא, אנחנו לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר...
אם תירשם, תרצה שיכון של זוג צעיר
כשתיכנס נהיה כבר מזקני העיר
ואם נשמע את רוזה רוזה מקהיר
אנחנו לא אנחנו לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר...
מה לעשות, זוהי ארצנו היחידה
עוד יהיה טוב, ואין זו אין זו אגדה
ועוד נזכה, לראות זריחה של יום בהיר
ומשום כך אנחנו ממשיכים לשיר
לא נפסיק לשיר...
סוף השירון
