השירון מאפשר הצגה של מילות השירים , שקופיות זמר,.
או גם וגם
.
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון
שירונים:
מפגשזמר חדרה
במאי 2010 החל אלי ארגון בפרויקט של מפגשי זמר בעיר חדרה.
המטרה הייתה "להעיר את העיר בזמר ושיר" ומשך יותר מחצי שנה ( 33 מפגשים) נערך כל שבוע מפגש של שירה בציבור בליווי שקופיות. השירים נבחרו בהתאם לעונה ותאריכי ציון של יוצרים בזמר העברי וכללו שירים עבריים מכל התקופות ומכל הזמנים. ברוב המפגשים אלי הוביל/הנחה את הערב בשירה ובגיטרה ואליו הצטרפו נגנים וזמרים אורחים מתל אביב והמרכז עד לחיפה בצפון.
נשארו השירונים הזכרונות, התמונות והשירונים מכל מפגש
שירון זה מכיל מילים לשירים
מילים: יובב כץ לחן: אפי נצר
כל המילים השמחות
פרצו, שוב, בהורה סוערת
טיפסנו עם כל הרוחות
אל פסגת החרמון הזוהרת
עם שחר הלילה נמלט
טובע העמק באור
דמשק באופק נבלעת
גלבוע נושק לתבור...
לו היית לידי
לו את כאן, לו את כאן...
הייתי נושאך על כפיים
מעל ערפילים, ערפילים וענן
לקטוף כוכבים בשמיים.
אילו היית כאן איתי
הייתי נותן לך מזכרת
את כל האורות, חמדתי
מהבניאס ועד הכינרת
הייתי מגיש לך מלכות
טובלת בים של זהב
משלג הייתי תופר לך
שמלה לבנה כשנהב
לו היית לידי...
היינו גולשים במדרון
היינו שוטפים עם הרוח
שותקים בחדוות תימהון...
ונושקים זה לזו לקינוח
אך את לא נמצאת לצידי
ורק המקלע בידי
נשבעתי אבנה לך ארמון
ארמון במלכות החרמון...
לו הייתי לידי...
פרצו, שוב, בהורה סוערת
טיפסנו עם כל הרוחות
אל פסגת החרמון הזוהרת
עם שחר הלילה נמלט
טובע העמק באור
דמשק באופק נבלעת
גלבוע נושק לתבור...
לו היית לידי
לו את כאן, לו את כאן...
הייתי נושאך על כפיים
מעל ערפילים, ערפילים וענן
לקטוף כוכבים בשמיים.
אילו היית כאן איתי
הייתי נותן לך מזכרת
את כל האורות, חמדתי
מהבניאס ועד הכינרת
הייתי מגיש לך מלכות
טובלת בים של זהב
משלג הייתי תופר לך
שמלה לבנה כשנהב
לו היית לידי...
היינו גולשים במדרון
היינו שוטפים עם הרוח
שותקים בחדוות תימהון...
ונושקים זה לזו לקינוח
אך את לא נמצאת לצידי
ורק המקלע בידי
נשבעתי אבנה לך ארמון
ארמון במלכות החרמון...
לו הייתי לידי...
מילים: נעמי שמר לחן: נעמי שמר
ראיתי ת'כנרת זוהרת בטורקיז
וגל סגול כהה הריע והתיז,
חשבתי לעצמי הכל עוד אפשרי
כל עוד אנחנו כאן שרים.
ראיתי את הסכר פתוח לרווחה
וכל שפעת המים נוהרת בשמחה,
חשבתי לעצמי הכל עוד אפשרי
כל עוד אנחנו כאן שרים.
הכל פתוח עוד לא מאוחר
מצב הרוח ישתפר מחר
זה יתכן, זה אפשרי -
כל עוד אנחנו כאן שרים.
הייתי בעפולה הייתי באילת
ובשמורת החולה מצאתי לי מקלט,
חשבתי לעצמי הכל עוד אפשרי
כל עוד אנחנו כאן שרים.
בתל אביב טיילתי חופשי מדאגה
לאן שהסתכלתי הייתה לי חגיגה
חשבתי לעצמי הכל עוד אפשרי
כל עוד אנחנו כאן שרים.
הכל פתוח עוד לא מאוחר
מצב הרוח ישתפר מחר
זה יתכן, זה אפשרי -
כל עוד אנחנו כאן שרים.
גלשתי בחרמון נפלתי על האף
נפגשתי עם המון אנשים נשים וטף,
חשבתי לעצמי הכל עוד אפשרי
כל עוד אנחנו כאן שרים.
אולי הכל פתוח, אולי לא מאוחר
אולי מצב הרוח ישתפר מחר
הכל עוד ייתכן, הכל עוד אפשרי
כל עוד אנחנו כאן שרים.
הכל פתוח עוד לא מאוחר
מצב הרוח ישתפר מחר
זה יתכן, זה אפשרי -
כל עוד אנחנו כאן שרים.
וגל סגול כהה הריע והתיז,
חשבתי לעצמי הכל עוד אפשרי
כל עוד אנחנו כאן שרים.
ראיתי את הסכר פתוח לרווחה
וכל שפעת המים נוהרת בשמחה,
חשבתי לעצמי הכל עוד אפשרי
כל עוד אנחנו כאן שרים.
הכל פתוח עוד לא מאוחר
מצב הרוח ישתפר מחר
זה יתכן, זה אפשרי -
כל עוד אנחנו כאן שרים.
הייתי בעפולה הייתי באילת
ובשמורת החולה מצאתי לי מקלט,
חשבתי לעצמי הכל עוד אפשרי
כל עוד אנחנו כאן שרים.
בתל אביב טיילתי חופשי מדאגה
לאן שהסתכלתי הייתה לי חגיגה
חשבתי לעצמי הכל עוד אפשרי
כל עוד אנחנו כאן שרים.
הכל פתוח עוד לא מאוחר
מצב הרוח ישתפר מחר
זה יתכן, זה אפשרי -
כל עוד אנחנו כאן שרים.
גלשתי בחרמון נפלתי על האף
נפגשתי עם המון אנשים נשים וטף,
חשבתי לעצמי הכל עוד אפשרי
כל עוד אנחנו כאן שרים.
אולי הכל פתוח, אולי לא מאוחר
אולי מצב הרוח ישתפר מחר
הכל עוד ייתכן, הכל עוד אפשרי
כל עוד אנחנו כאן שרים.
הכל פתוח עוד לא מאוחר
מצב הרוח ישתפר מחר
זה יתכן, זה אפשרי -
כל עוד אנחנו כאן שרים.
מילים: רחל לחן: נעמי שמר
שם הרי גולן, הושט היד וגע בם!
בדממה בוטחת מצוים: עצר.
בבדידות קורנת נם חרמון הסבא
וצנה נושבת מפסגת הצחור.
שם על חוף הים יש דקל שפל צמרת,
סתור שער הדקל כתינוק שובב,
שגלש למטה ובמי כנרת
משכשך רגליו.
מה ירבו פרחים בחרף על הכרך,
דם הכלנית וכתם הכרכם,
יש ימים פי שבע אז ירק הירק,
פי שבעים תכלה התכלת במרום.
גם כי אורש ואהלך שחוח,
והיה הלב למשואות זרים
האוכל לבגד בך, האוכל לשכח
חסד נעורים
בדממה בוטחת מצוים: עצר.
בבדידות קורנת נם חרמון הסבא
וצנה נושבת מפסגת הצחור.
שם על חוף הים יש דקל שפל צמרת,
סתור שער הדקל כתינוק שובב,
שגלש למטה ובמי כנרת
משכשך רגליו.
מה ירבו פרחים בחרף על הכרך,
דם הכלנית וכתם הכרכם,
יש ימים פי שבע אז ירק הירק,
פי שבעים תכלה התכלת במרום.
גם כי אורש ואהלך שחוח,
והיה הלב למשואות זרים
האוכל לבגד בך, האוכל לשכח
חסד נעורים
מילים: מרדכי הוניג לחן: עממי
קסם על ים כינרת
בשמי התכלת ירח שט
אני שלך ואת שלי
כינרת את, כינרת את אהובתי.
קסם על ים כינרת
בשמי התכלת ירח שט.
על גלי כסף ידי חותרת
גל אל גל, יד אל יד
ילחש כל רז.
יפה את בליל, כינרת
הלב ילחש לך אהובה.
אני שלך ואת שלי
כינרת את, כינרת את אהובתי.
בשמי התכלת ירח שט
אני שלך ואת שלי
כינרת את, כינרת את אהובתי.
קסם על ים כינרת
בשמי התכלת ירח שט.
על גלי כסף ידי חותרת
גל אל גל, יד אל יד
ילחש כל רז.
יפה את בליל, כינרת
הלב ילחש לך אהובה.
אני שלך ואת שלי
כינרת את, כינרת את אהובתי.
מילים: אהוד מנור לחן: יאיר רוזנבלום
קח מקל, קח תרמיל,
בוא איתי אל הגליל,
בוא איתי ביום אביב
נהלך סביב, סביב.
קח מקל, קח תרמיל...
עם השמש הזורחת בחניתה
ושוקעת באכזיב.
כי השמש, כן השמש,
כאן השמש, כאן השמש לא תכזיב.
כי השמש, כן השמש,
כאן השמש לא תכזיב,
כאן השמש לא תכזיב,
כאן השמש לא תכזיב.
קח טמבור, קח חליל,
בוא איתי אל הגליל.
בוא נפתח נא צווארון,
בוא נשיר במלוא גרון.
קח טמבור, קח חליל...
עם הרוח הנוגנת במצובה
ושורקת בעברון.
כי הרוח, כן הרוח,
כאן הרוח, כאן הרוח רון תרון.
כי הרוח, כן הרוח,
כאן הרוח רון תרון,
כאן הרוח רון תרון,
כאן הרוח רון תרון.
קח צעיף, קח מעיל,
בוא איתי אל הגליל.
בוא בחורף מילל
ונראה איך נשתולל.
קח צעיף, קח מעיל...
גשם בראשית בכברי ובסער
וצולל בכרמיאל.
כי הגשם, כאן הגשם,
כאן הגשם, כאן הגשם - גשם אל.
כי הגשם, כן הגשם,
כאן הגשם - גשם אל,
כאן הגשם - גשם אל,
כאן הגשם - גשם אל.
בוא בהר, בוא בשביל
בוא איתי אל הגליל.
בוא בליל ירח חם
ונישן באור הנם.
בוא בהר, בוא בשביל...
על הדשא הצומח לו ברגבה
ומוריק ביחיעם.
כי הדשא, כאן הדשא,
כאן הדשא, כאן הדשא עד עולם.
כי הדשא, כאן הדשא,
כאן הדשא עד עולם,
כאן הדשא עד עולם,
כאן הדשא עד עולם.
כי הרוח, כן הרוח,
כאן הרוח, כאן הרוח רון תרון.
כי הרוח, כן הרוח,
כאן הרוח רון תרון,
כאן הרוח רון תרון,
כאן הרוח רון תרון.
כי השמש, כן השמש,
כאן השמש, כאן השמש לא תכזיב.
כן השמש, כאן השמש
קח מקל, קח תרמיל,
בוא איתי אל הגליל,
בוא איתי אל הגליל.
בוא איתי אל הגליל,
בוא איתי ביום אביב
נהלך סביב, סביב.
קח מקל, קח תרמיל...
עם השמש הזורחת בחניתה
ושוקעת באכזיב.
כי השמש, כן השמש,
כאן השמש, כאן השמש לא תכזיב.
כי השמש, כן השמש,
כאן השמש לא תכזיב,
כאן השמש לא תכזיב,
כאן השמש לא תכזיב.
קח טמבור, קח חליל,
בוא איתי אל הגליל.
בוא נפתח נא צווארון,
בוא נשיר במלוא גרון.
קח טמבור, קח חליל...
עם הרוח הנוגנת במצובה
ושורקת בעברון.
כי הרוח, כן הרוח,
כאן הרוח, כאן הרוח רון תרון.
כי הרוח, כן הרוח,
כאן הרוח רון תרון,
כאן הרוח רון תרון,
כאן הרוח רון תרון.
קח צעיף, קח מעיל,
בוא איתי אל הגליל.
בוא בחורף מילל
ונראה איך נשתולל.
קח צעיף, קח מעיל...
גשם בראשית בכברי ובסער
וצולל בכרמיאל.
כי הגשם, כאן הגשם,
כאן הגשם, כאן הגשם - גשם אל.
כי הגשם, כן הגשם,
כאן הגשם - גשם אל,
כאן הגשם - גשם אל,
כאן הגשם - גשם אל.
בוא בהר, בוא בשביל
בוא איתי אל הגליל.
בוא בליל ירח חם
ונישן באור הנם.
בוא בהר, בוא בשביל...
על הדשא הצומח לו ברגבה
ומוריק ביחיעם.
כי הדשא, כאן הדשא,
כאן הדשא, כאן הדשא עד עולם.
כי הדשא, כאן הדשא,
כאן הדשא עד עולם,
כאן הדשא עד עולם,
כאן הדשא עד עולם.
כי הרוח, כן הרוח,
כאן הרוח, כאן הרוח רון תרון.
כי הרוח, כן הרוח,
כאן הרוח רון תרון,
כאן הרוח רון תרון,
כאן הרוח רון תרון.
כי השמש, כן השמש,
כאן השמש, כאן השמש לא תכזיב.
כן השמש, כאן השמש
קח מקל, קח תרמיל,
בוא איתי אל הגליל,
בוא איתי אל הגליל.
מילים: בנימין אביגל לחן: שלמה וייספיש
בדרך התבור הלכתי לבדי
מאחורי שמעתי קול פרסה.
הפניתי את ראשי, ראיתי לידי
רוכב צעיר ישוב על גב סוסה.
שאל: "לאן ילדה?" - עניתי: "להרים"
והוא אותי על סוסתו הרים.
ומיני אז נגלה לי רז
כי זה שבמשעול דהר את לבבי שבה.
דהרנו בהרים כרוח סערה
עד אפלה כיסתה גם הר וגיא
לפתע נעצר ושח לי: "נערה,
אני כעת חוזר אל עדרי.
חכי אשובה כאן למחרת שנית" -
ונעלם בדהרה פראית.
ומיני אז נגלה לי רז...
והוא חזר שנית ביום המחרת
מאחוריו פסעו ראשי בקר
הוא לעברי רכב ולצידי עמד
מאוכפו ניער את העפר
ושח: "חזרתי שוב אלייך, עלמתי,
עלי שנית, נדהר על סוסתי".
ומיני אז נגלה לי רז...
מאחורי שמעתי קול פרסה.
הפניתי את ראשי, ראיתי לידי
רוכב צעיר ישוב על גב סוסה.
שאל: "לאן ילדה?" - עניתי: "להרים"
והוא אותי על סוסתו הרים.
ומיני אז נגלה לי רז
כי זה שבמשעול דהר את לבבי שבה.
דהרנו בהרים כרוח סערה
עד אפלה כיסתה גם הר וגיא
לפתע נעצר ושח לי: "נערה,
אני כעת חוזר אל עדרי.
חכי אשובה כאן למחרת שנית" -
ונעלם בדהרה פראית.
ומיני אז נגלה לי רז...
והוא חזר שנית ביום המחרת
מאחוריו פסעו ראשי בקר
הוא לעברי רכב ולצידי עמד
מאוכפו ניער את העפר
ושח: "חזרתי שוב אלייך, עלמתי,
עלי שנית, נדהר על סוסתי".
ומיני אז נגלה לי רז...
את ראשו של הגלבוע
מישהו צבע אדום,
מן הלול מודיע גבר
כי האיר היום.
בת שישים פוקחת עין
ונועלת נעלה.
יום גדול ממתין בפתח,
זה היום שלה.
יום גדול עומד בפתח,
יום צעיר וחדשני.
מגהץ הוא את קמטיה
ומוחק שנים.
כי אמיתית היא ולא סמל,
ולא דגל ולא אות.
העבר מאחוריה -
היא צופה אל הבאות.
היא גם סבתא וגם אמא,
גם נכדה וגם נינה.
בקיצור, היא מתחדשת
כמו עונות שנה.
אשת קיץ, אשת חורף,
אשת חיק ואשת ריב,
אך בלב עמוק מתחת,
שם תמיד אביב.
שם ידה המיובלת
וקשה כגזע עץ,
עדינה ומלטפת
ברכות אין קץ.
כי אמיתית היא...
את ראשו של הגלבוע
מישהו צבע אדום,
מן הלול מודיע גבר
כי האיר היום.
בת שישים פוקחת עין
ונועלת נעלה.
יום גדול ממתין בפתח,
זה היום שלה.
בת שישים על פי הלוח,
אך בשאר המובנים -
היא בת שש עשרה בקושי,
או בת שש שנים.
כי אמיתית היא...
מישהו צבע אדום,
מן הלול מודיע גבר
כי האיר היום.
בת שישים פוקחת עין
ונועלת נעלה.
יום גדול ממתין בפתח,
זה היום שלה.
יום גדול עומד בפתח,
יום צעיר וחדשני.
מגהץ הוא את קמטיה
ומוחק שנים.
כי אמיתית היא ולא סמל,
ולא דגל ולא אות.
העבר מאחוריה -
היא צופה אל הבאות.
היא גם סבתא וגם אמא,
גם נכדה וגם נינה.
בקיצור, היא מתחדשת
כמו עונות שנה.
אשת קיץ, אשת חורף,
אשת חיק ואשת ריב,
אך בלב עמוק מתחת,
שם תמיד אביב.
שם ידה המיובלת
וקשה כגזע עץ,
עדינה ומלטפת
ברכות אין קץ.
כי אמיתית היא...
את ראשו של הגלבוע
מישהו צבע אדום,
מן הלול מודיע גבר
כי האיר היום.
בת שישים פוקחת עין
ונועלת נעלה.
יום גדול ממתין בפתח,
זה היום שלה.
בת שישים על פי הלוח,
אך בשאר המובנים -
היא בת שש עשרה בקושי,
או בת שש שנים.
כי אמיתית היא...
מילים: נתן אלתרמן לחן: דניאל סמבורסקי
באה מנוחה ליגע
ומרגוע לעמל.
לילה חיוור משתרע
על שדות עמק יזרעאל.
טל מלמטה ולבנה מעל,
מבית אלפא עד נהלל.
מה, מה לילה מליל
דממה ביזרעאל
נומה עמק, ארץ תפארת
אנו לך משמרת.
אופל בהר הגלבוע,
סוס דוהר מצל אל צל.
קול זעקה עף גבוה,
על שדות עמק יזרעאל.
מי ירה ומי זה שם נפל
בין בית אלפא ונהלל.
מה, מה לילה מליל
דממה ביזרעאל
נומה עמק, ארץ תפארת
אנו לך משמרת.
ים הדגן מתנועע,
שיר העדר מצלצל,
זוהי ארצי ושדותיה,
זהו עמק יזרעאל.
תבורך ארצי ותהולל
מבית אלפא עד נהלל.
מה, מה לילה מליל
דממה ביזרעאל
נומה עמק, ארץ תפארת
אנו לך משמרת.
ומרגוע לעמל.
לילה חיוור משתרע
על שדות עמק יזרעאל.
טל מלמטה ולבנה מעל,
מבית אלפא עד נהלל.
מה, מה לילה מליל
דממה ביזרעאל
נומה עמק, ארץ תפארת
אנו לך משמרת.
אופל בהר הגלבוע,
סוס דוהר מצל אל צל.
קול זעקה עף גבוה,
על שדות עמק יזרעאל.
מי ירה ומי זה שם נפל
בין בית אלפא ונהלל.
מה, מה לילה מליל
דממה ביזרעאל
נומה עמק, ארץ תפארת
אנו לך משמרת.
ים הדגן מתנועע,
שיר העדר מצלצל,
זוהי ארצי ושדותיה,
זהו עמק יזרעאל.
תבורך ארצי ותהולל
מבית אלפא עד נהלל.
מה, מה לילה מליל
דממה ביזרעאל
נומה עמק, ארץ תפארת
אנו לך משמרת.
מילים: יצחק קינן לחן: חיים אגנון
גלעד מחזר אחר הירדן,
גלבוע מביט ורוטן.
כוכב הרוחות מאיר לילותיו,
נושבות אגדות בשדותיו.
ירח אסף אורו המכסיף,
כוכב רק אחד לא הכזיב.
ילד קטן בפתח מקלט
מביט אל הרי הגלעד.
עמק האש, עמק הדם,
זמר הקרב עוד לא נדם.
עמק יפה, עמק שלי,
יקרת לי, עמק שלי.
העמק דרוך עם רדת הליל,
אי שם כבר מקלע מילל.
אל עלטה נובחות מרגמות
פוצעות הן דממה ושדות.
גלעד מחזר אחר הירדן,
גלבוע הגא מר רוטן.
רוחות הנושקות עם ליל לסלעיו,
שרות שוב את זמר הקרב.
עמק האש, עמק הדם...
נושמת העיר אבק חלומות
עם נחל ותל וחומות.
מי שם דוהר חולף לו ביעף?
יוצא שוב המלך לקרב.
השחר עולה, לעמק ניגר,
המלך חזר אל ההר.
גלבוע שלי - נשבעתי: מחר
תרווה רוב טל ומטר.
עמק האש, עמק הדם...
גלבוע מביט ורוטן.
כוכב הרוחות מאיר לילותיו,
נושבות אגדות בשדותיו.
ירח אסף אורו המכסיף,
כוכב רק אחד לא הכזיב.
ילד קטן בפתח מקלט
מביט אל הרי הגלעד.
עמק האש, עמק הדם,
זמר הקרב עוד לא נדם.
עמק יפה, עמק שלי,
יקרת לי, עמק שלי.
העמק דרוך עם רדת הליל,
אי שם כבר מקלע מילל.
אל עלטה נובחות מרגמות
פוצעות הן דממה ושדות.
גלעד מחזר אחר הירדן,
גלבוע הגא מר רוטן.
רוחות הנושקות עם ליל לסלעיו,
שרות שוב את זמר הקרב.
עמק האש, עמק הדם...
נושמת העיר אבק חלומות
עם נחל ותל וחומות.
מי שם דוהר חולף לו ביעף?
יוצא שוב המלך לקרב.
השחר עולה, לעמק ניגר,
המלך חזר אל ההר.
גלבוע שלי - נשבעתי: מחר
תרווה רוב טל ומטר.
עמק האש, עמק הדם...
יש בחיפה חתיכה
היא גרה ברחוב פנורמה
את הלב היא מרתיחה
גם פה בנמל של פנמה
איך היינו מבלים
עיניה כחולות כשמיים
זוג שדיה כגלים
שני שיבר ושליש ירכתיים
אח איזה לילה,
לילה, לילה,
לילה, לילה לה
יש בחיפה חתיכה
היא גרה ברחוב פנורמה
אח איזה לילה,
לילה, לילה,
לילה, לילה לה
את הלב היא מרתיחה
גם פה בנמל של פנמה
ים סוער וים רוגש
תחזיק את ההגה מושיקו
והערב בחמש
נרד בנמל פורטו ריקו
כוס טקילה משובח
נשתה בפנסיון של המאמא
אך אף פעם לא נשכח
את זאת מרחוב פנורמה
אח איזה לילה,
לילה, לילה,
לילה, לילה לה
כוס טקילה משובח
נשתה בפנסיון של המאמא
אח איזה לילה,
לילה, לילה,
לילה, לילה לה
ואף פעם לא נשכח
את זאת מרחוב פנורמה
היא גרה ברחוב פנורמה
את הלב היא מרתיחה
גם פה בנמל של פנמה
איך היינו מבלים
עיניה כחולות כשמיים
זוג שדיה כגלים
שני שיבר ושליש ירכתיים
אח איזה לילה,
לילה, לילה,
לילה, לילה לה
יש בחיפה חתיכה
היא גרה ברחוב פנורמה
אח איזה לילה,
לילה, לילה,
לילה, לילה לה
את הלב היא מרתיחה
גם פה בנמל של פנמה
ים סוער וים רוגש
תחזיק את ההגה מושיקו
והערב בחמש
נרד בנמל פורטו ריקו
כוס טקילה משובח
נשתה בפנסיון של המאמא
אך אף פעם לא נשכח
את זאת מרחוב פנורמה
אח איזה לילה,
לילה, לילה,
לילה, לילה לה
כוס טקילה משובח
נשתה בפנסיון של המאמא
אח איזה לילה,
לילה, לילה,
לילה, לילה לה
ואף פעם לא נשכח
את זאת מרחוב פנורמה
מילים: מרדכי הוניג לחן: עממי חסידי
הָבָה נְרַנְּנָה, הָבָה נָרִיעַ נָא
הָבָה נֵצֵאָה לִרְקֹד הוֹרָה.
נְאַחֵד אֶת הַלְּבָבוֹת, נְלַכֵּד הַמִּפְלָגוֹת
וְנָחֹג אֶת יוֹבְלָהּ שֶׁל חֲדֵרָה.
מַה גְּדוֹלָה, גְּדוֹלָה הִיא שִׂמְחָתֵנוּ
וְלִבֵּנוּ רַבָּה בּוֹ הָאוֹרָה.
חֲמִשִּׁים שָׁנָה מָלְאוּ לְמוֹשַׁבְתֵּנוּ,
הָבוּ גֹּדֶל לִמְיַסְּדֵי חֲדֵרָה.
הֵמָּה בָּאוּ, חוֹל מָצָאוּ,
הֵם זָרָעוּ, הֵם נָטָעוּ
וְיִבְּשׁוּ בִּצּוֹת הַמְּאֵרָה.
הֵם קָדָחוּ, הֵם לֹא שָׁחוּ,
הֵם לֹא נָחוּ, הֵם נִצָּחוּ
וְהוֹרִישׁוּ לָנוּ אֶת חֲדֵרָה.
הָבָה נֵצֵאָה לִרְקֹד הוֹרָה.
נְאַחֵד אֶת הַלְּבָבוֹת, נְלַכֵּד הַמִּפְלָגוֹת
וְנָחֹג אֶת יוֹבְלָהּ שֶׁל חֲדֵרָה.
מַה גְּדוֹלָה, גְּדוֹלָה הִיא שִׂמְחָתֵנוּ
וְלִבֵּנוּ רַבָּה בּוֹ הָאוֹרָה.
חֲמִשִּׁים שָׁנָה מָלְאוּ לְמוֹשַׁבְתֵּנוּ,
הָבוּ גֹּדֶל לִמְיַסְּדֵי חֲדֵרָה.
הֵמָּה בָּאוּ, חוֹל מָצָאוּ,
הֵם זָרָעוּ, הֵם נָטָעוּ
וְיִבְּשׁוּ בִּצּוֹת הַמְּאֵרָה.
הֵם קָדָחוּ, הֵם לֹא שָׁחוּ,
הֵם לֹא נָחוּ, הֵם נִצָּחוּ
וְהוֹרִישׁוּ לָנוּ אֶת חֲדֵרָה.
מילים: שרה לוי-תנאי לחן: עממי בבלי
אוֹר חֲבַצָּלוֹת
זֶמֶר שׁוֹשַׁנִּים
בַּשָּׁרוֹן עָלָה
רֵיחַ עֲדָנִים
חֲבַצֶּלֶת לָךְ
וְלִי הַשּׁוֹשַׁנִּים
בַּשָּׁרוֹן עָלָה
רֵיחַ עֲדָנִים
זֶמֶר שׁוֹשַׁנִּים
בַּשָּׁרוֹן עָלָה
רֵיחַ עֲדָנִים
חֲבַצֶּלֶת לָךְ
וְלִי הַשּׁוֹשַׁנִּים
בַּשָּׁרוֹן עָלָה
רֵיחַ עֲדָנִים
מילים: נעמי שמר לחן: נעמי שמר
מקצף גל ועננה
בניתי עיר לי לבנה
כמותם קוצפה, כמותם שוטפה
כמותם יפה
עם בוקר צח חלון נפקח
ואת ילדה צופה בו כך
כמו יונה הנכונה למעופה
כי בא השחר והאור
וכל עירי תצא לסחור
ועמוסה היא משא
לעיפה
הנה עירי גדולה כאור
ואת גרגר אבק אפור
גרגר אבק שדבק
לצעיפה
מקצף גל ועננה
בניתי עיר לי לבנה
כמותם קוצפה, כמותם שוטפה
כמותם יפה
עם ערב רך חלון נפקח
ואת ילדה צופה בו כך
כמו מלכה המחכה לאלופה
כי בא הלילה השחור
עירי מוארת סחור סחור
ואורותיה רביד לך
על צוואר.
הנה עירי גדולה כליל
והיא ארמון ענק אפל
וילדתי בו מולכת
עד מחר.
בניתי עיר לי לבנה
כמותם קוצפה, כמותם שוטפה
כמותם יפה
עם בוקר צח חלון נפקח
ואת ילדה צופה בו כך
כמו יונה הנכונה למעופה
כי בא השחר והאור
וכל עירי תצא לסחור
ועמוסה היא משא
לעיפה
הנה עירי גדולה כאור
ואת גרגר אבק אפור
גרגר אבק שדבק
לצעיפה
מקצף גל ועננה
בניתי עיר לי לבנה
כמותם קוצפה, כמותם שוטפה
כמותם יפה
עם ערב רך חלון נפקח
ואת ילדה צופה בו כך
כמו מלכה המחכה לאלופה
כי בא הלילה השחור
עירי מוארת סחור סחור
ואורותיה רביד לך
על צוואר.
הנה עירי גדולה כליל
והיא ארמון ענק אפל
וילדתי בו מולכת
עד מחר.
מילים: לאה גולדברג לחן: רבקה לוינסון
למרחקים מפליגות הספינות.
אלף ידים פורקות ובונות,
אנו כובשים את החוף והגל
אנו בונים פה נמל פה נמל.
מצק הבטון ומורם המנוף
סירות המטען מגיעות אל החוף
תכלת מלמטה ותכלת מעל,
ככה נבנה הנמל הנמל.
אלף ידים פורקות ובונות,
אנו כובשים את החוף והגל
אנו בונים פה נמל פה נמל.
מצק הבטון ומורם המנוף
סירות המטען מגיעות אל החוף
תכלת מלמטה ותכלת מעל,
ככה נבנה הנמל הנמל.
מילים: יחיאל מוהר לחן: אריה לבנון
קוראים לו ליפא העגלון
והוא אולי האחרון
שיש לו עוד פלטפורמה ישנה.
איני מבין בשום פנים
לאן כולם ממהרים -
ריצה לקראת השד יודע מה.
אז ליפא העגלון אומר
שקצת פחות זה קצת יותר,
צריך למתוח המושכה
וקצת לקחת חזרה.
היה פעם "שלג לבנון"
ו"שניר" , "כרמל" , "קפה חרמון",
היום יש "דיצה", "פיצה", "מונסניור".
גם לעגלון פשוט מובן
שיש ללכת עם הזמן -
ללכת מילא, למה למהר?
אז ליפא העגלון אומר
שקצת פחות זה קצת יותר,
צריך למתוח המושכה
וקצת לקחת חזרה.
שיחת רעים, מילה חמה
היום כמעט ולא תשמע -
כל איש נושא נאום או סתם צועק.
פגישה - חברותא - להד"ם
ושכונסים עצרת עם
נואם בפני אולם מלא, על ריק.
אז ליפא העגלון אומר
שקצת פחות זה קצת יותר,
צריך למתוח המושכה
וקצת לקחת חזרה.
בעיר הזו ישנו תחביב
שפרושו הוא להחליף -
כולם כאן מחליפים ומחליפות,
דירה או צבע שערות,
ריהוט, רעים, כלבים, שמות,
שמלות ובעיקר את הדעות.
אז ליפא העגלון אומר
שקצת פחות זה קצת יותר,
צריך למתוח המושכה
וקצת לקחת חזרה.
אז מה אני אומר, רעי,
אסור לרוץ יותר מדי,
אפשר בעגלה בזמן קריב.
אך אם נרוץ מהר, מהר
אז כל העסק ישבר -
על כן כדאי, גם פעם להקשיב (מתי)
כשליפא העגלון אומר
שקצת פחות זה קצת יותר,
צריך למתוח המושכה
וקצת לקחת חזרה.
והוא אולי האחרון
שיש לו עוד פלטפורמה ישנה.
איני מבין בשום פנים
לאן כולם ממהרים -
ריצה לקראת השד יודע מה.
אז ליפא העגלון אומר
שקצת פחות זה קצת יותר,
צריך למתוח המושכה
וקצת לקחת חזרה.
היה פעם "שלג לבנון"
ו"שניר" , "כרמל" , "קפה חרמון",
היום יש "דיצה", "פיצה", "מונסניור".
גם לעגלון פשוט מובן
שיש ללכת עם הזמן -
ללכת מילא, למה למהר?
אז ליפא העגלון אומר
שקצת פחות זה קצת יותר,
צריך למתוח המושכה
וקצת לקחת חזרה.
שיחת רעים, מילה חמה
היום כמעט ולא תשמע -
כל איש נושא נאום או סתם צועק.
פגישה - חברותא - להד"ם
ושכונסים עצרת עם
נואם בפני אולם מלא, על ריק.
אז ליפא העגלון אומר
שקצת פחות זה קצת יותר,
צריך למתוח המושכה
וקצת לקחת חזרה.
בעיר הזו ישנו תחביב
שפרושו הוא להחליף -
כולם כאן מחליפים ומחליפות,
דירה או צבע שערות,
ריהוט, רעים, כלבים, שמות,
שמלות ובעיקר את הדעות.
אז ליפא העגלון אומר
שקצת פחות זה קצת יותר,
צריך למתוח המושכה
וקצת לקחת חזרה.
אז מה אני אומר, רעי,
אסור לרוץ יותר מדי,
אפשר בעגלה בזמן קריב.
אך אם נרוץ מהר, מהר
אז כל העסק ישבר -
על כן כדאי, גם פעם להקשיב (מתי)
כשליפא העגלון אומר
שקצת פחות זה קצת יותר,
צריך למתוח המושכה
וקצת לקחת חזרה.
כשנמות יקברו אותנו
ביקבי ראשון לציון.
שם ישנן בחורות
המגישות כוסות
מלאות יין אדום אדום.
כשנמות יקברו אותנו
בהרי באב אל וואד.
שם ישנם צלפים
היורים כדורים -
כדורים של חודרי שיריון.
ביקבי ראשון לציון.
שם ישנן בחורות
המגישות כוסות
מלאות יין אדום אדום.
כשנמות יקברו אותנו
בהרי באב אל וואד.
שם ישנם צלפים
היורים כדורים -
כדורים של חודרי שיריון.
בימים שקוסוביצקי המנצח הגאון
לא ידע לקרוא תווים בלי נקודות
בא לארץ אוסוביצקי המזכיר של הברון
ואמר לפריימן קים
ואורכסטרה פה נקים
מאירוביץ בא עם פיילה
חיסין בא עם תוף מעור
גיסין בא לו עם אשתו של מוישה נט
ואפילו מוישה זיילר
עם מיתר אך בלי כינור
ומאסטרו אוסוביץ
אז הרים את השרביץ.
ו ... ו ... איזה אורכסטרה
איזה אורכסטרה יפה,
המנגנים דברו רוסית
אבל זייפו רק בעברית
איזה אורכסטרה
ראשון לציון מארש.
היא נגנה בשער מקווה
שאו ציונה נס ציון
היא נסעה לנס ציונה לקונצרט
היא נגנה בפתח תקווה
וכשבא כבוד הברון
היא נגנה לו בשמחה
והוא הפסיק את התמיכה
ו ... ו ... איזה אורכסטרה ...
בחגים עם רדת ליל
היא יצאה אל החולות
לנגן באור ירח קראקוביאק
ויצאו במחול מחניים
בחורים ובתולות
בילויות ובילויים
והלכו שם בילויים.
ובליל שישי בערב
ריקודים בבית העם
אבל סבא וגם סבתא לא רקדו
בפרדס על יד היקב הם ישבו בלב נפעם
ושרקו את המזמור
במבטא רוסי טהור.
איזה אורכסטרה...
לא ידע לקרוא תווים בלי נקודות
בא לארץ אוסוביצקי המזכיר של הברון
ואמר לפריימן קים
ואורכסטרה פה נקים
מאירוביץ בא עם פיילה
חיסין בא עם תוף מעור
גיסין בא לו עם אשתו של מוישה נט
ואפילו מוישה זיילר
עם מיתר אך בלי כינור
ומאסטרו אוסוביץ
אז הרים את השרביץ.
ו ... ו ... איזה אורכסטרה
איזה אורכסטרה יפה,
המנגנים דברו רוסית
אבל זייפו רק בעברית
איזה אורכסטרה
ראשון לציון מארש.
היא נגנה בשער מקווה
שאו ציונה נס ציון
היא נסעה לנס ציונה לקונצרט
היא נגנה בפתח תקווה
וכשבא כבוד הברון
היא נגנה לו בשמחה
והוא הפסיק את התמיכה
ו ... ו ... איזה אורכסטרה ...
בחגים עם רדת ליל
היא יצאה אל החולות
לנגן באור ירח קראקוביאק
ויצאו במחול מחניים
בחורים ובתולות
בילויות ובילויים
והלכו שם בילויים.
ובליל שישי בערב
ריקודים בבית העם
אבל סבא וגם סבתא לא רקדו
בפרדס על יד היקב הם ישבו בלב נפעם
ושרקו את המזמור
במבטא רוסי טהור.
איזה אורכסטרה...
מילים: נעמי שמר לחן: נעמי שמר
אויר הרים צלול כיין
וריח אורנים
נישא ברוח הערביים
עם קול פעמונים.
ובתרדמת אילן ואבן
שבויה בחלומה
העיר אשר בדד יושבת
ובליבה חומה
ירושלים של זהב
ושל נחושת ושל אור
הלא לכל שירייך
אני כינור
ירושלים של זהב
ושל נחושת ושל אור
הלא לכל שירייך
אני כינור
איכה יבשו בורות המים
כיכר השוק ריקה
ואין פוקד את הר הבית
בעיר העתיקה.
ובמערות אשר בסלע
מייללות רוחות
ואין יורד אל ים המלח
בדרך יריחו.
ירושלים של זהב...
אך בבואי היום לשיר לך
ולך לקשור כתרים
קטונתי מצעיר בנייך
ומאחרון המשוררים.
כי שמך צורב את השפתיים
כנשיקת שרף
אם אשכחך ירושלים
אשר כולה זהב
ירושלים של זהב...
חזרנו אל בורות המים
לשוק ולכיכר
שופר קורא בהר הבית
בעיר העתיקה.
ובמערות אשר בסלע
אלפי שמשות זורחות
נשוב נרד אל ים המלח
בדרך יריחו.
ירושלים של זהב...
וריח אורנים
נישא ברוח הערביים
עם קול פעמונים.
ובתרדמת אילן ואבן
שבויה בחלומה
העיר אשר בדד יושבת
ובליבה חומה
ירושלים של זהב
ושל נחושת ושל אור
הלא לכל שירייך
אני כינור
ירושלים של זהב
ושל נחושת ושל אור
הלא לכל שירייך
אני כינור
איכה יבשו בורות המים
כיכר השוק ריקה
ואין פוקד את הר הבית
בעיר העתיקה.
ובמערות אשר בסלע
מייללות רוחות
ואין יורד אל ים המלח
בדרך יריחו.
ירושלים של זהב...
אך בבואי היום לשיר לך
ולך לקשור כתרים
קטונתי מצעיר בנייך
ומאחרון המשוררים.
כי שמך צורב את השפתיים
כנשיקת שרף
אם אשכחך ירושלים
אשר כולה זהב
ירושלים של זהב...
חזרנו אל בורות המים
לשוק ולכיכר
שופר קורא בהר הבית
בעיר העתיקה.
ובמערות אשר בסלע
אלפי שמשות זורחות
נשוב נרד אל ים המלח
בדרך יריחו.
ירושלים של זהב...
מילים: יוסי גמזו לחן: דובי זלצר
עמדה נערה מול הכותל
שפתיים קרבה וסנטר.
אמרה לי: "תקיעות השופר חזקות הן,
אבל השתיקה עוד יותר..."
אמרה לי: "ציון הר הבית"
שתקה לי: "הגמול והזכות",
ומה שזהר על מצחה בין ערביים
היה ארגמן של מלכות.
הכותל - אזוב ועצבת,
הכותל - עופרת ודם.
יש אנשים עם לב של אבן,
יש אבנים עם לב אדם.
עמד הצנחן מול הכותל,
מכל מחלקתו רק אחד
אמר לי: "למוות אין דמות אך יש קוטר -
תשעה מילימטר בלבד..."
אמר לי: "אינני דומע",
ושב להשפיל מבטים,
"אך סבא שלי, אלוהים היודע,
קבור כאן בהר הזיתים".
הכותל - אזוב ועצבת...
עמדה בשחורים מול הכותל
אמו של אחד מן החי"ר.
אמרה לי: "עיני נערי הדולקות הן
ולא הנרות שבקיר".
אמרה לי: "אינני רושמת
שום פתק לטמון בין סדקיו.
כי מה שנתתי לכותל רק אמש,
גדול ממילים ומכתב".
הכותל - אזוב ועצבת...
עמד מול הכותל עימנו
הרב הישיש בתפילה.
אמר לי: "אשרי שזכינו כולנו"
ושב, ונזכר, לא כולם.
עמד בדמעה מנצנצת
יחיד בין עשרות טוראים.
אמר לי: "מתחת לחאקי, בעצם,
כולכם כוהנים ולווים
הכותל אזוב ועצבת...
שפתיים קרבה וסנטר.
אמרה לי: "תקיעות השופר חזקות הן,
אבל השתיקה עוד יותר..."
אמרה לי: "ציון הר הבית"
שתקה לי: "הגמול והזכות",
ומה שזהר על מצחה בין ערביים
היה ארגמן של מלכות.
הכותל - אזוב ועצבת,
הכותל - עופרת ודם.
יש אנשים עם לב של אבן,
יש אבנים עם לב אדם.
עמד הצנחן מול הכותל,
מכל מחלקתו רק אחד
אמר לי: "למוות אין דמות אך יש קוטר -
תשעה מילימטר בלבד..."
אמר לי: "אינני דומע",
ושב להשפיל מבטים,
"אך סבא שלי, אלוהים היודע,
קבור כאן בהר הזיתים".
הכותל - אזוב ועצבת...
עמדה בשחורים מול הכותל
אמו של אחד מן החי"ר.
אמרה לי: "עיני נערי הדולקות הן
ולא הנרות שבקיר".
אמרה לי: "אינני רושמת
שום פתק לטמון בין סדקיו.
כי מה שנתתי לכותל רק אמש,
גדול ממילים ומכתב".
הכותל - אזוב ועצבת...
עמד מול הכותל עימנו
הרב הישיש בתפילה.
אמר לי: "אשרי שזכינו כולנו"
ושב, ונזכר, לא כולם.
עמד בדמעה מנצנצת
יחיד בין עשרות טוראים.
אמר לי: "מתחת לחאקי, בעצם,
כולכם כוהנים ולווים
הכותל אזוב ועצבת...
יום יום על רמת דימונה
שם ניצבת היא נוגה
שזופה ושמה סימונה
ומחכה לבן זוגה.
שזופה ושמה סימונה
ומחכה לבן זוגה.
בי יוקדת אהבה
לשחורה ולנאוה
וליבי לה רון ירונה
לסימונה מדימונה.
וליבי לה רון ירונה
לסימונה מדימונה.
עמק סדום גופרית ומלח
לשזופה עיני כלות
כבר על לוט אבד הכלח
רק ליבי שיכור כלוט.
כבר על לוט אבד הכלח
רק ליבי שיכור כלוט.
בי יוקדת אהבה...
על ראשי אחבוש לי כובע
אכתת רגלי בחום
אטפס ת"ק מטר גובה
אל סימונה לי מסדום.
אטפס תת מטר גובה
אל סימונה לי מסדום.
בי יוקדת אהבה...
שם ניצבת היא נוגה
שזופה ושמה סימונה
ומחכה לבן זוגה.
שזופה ושמה סימונה
ומחכה לבן זוגה.
בי יוקדת אהבה
לשחורה ולנאוה
וליבי לה רון ירונה
לסימונה מדימונה.
וליבי לה רון ירונה
לסימונה מדימונה.
עמק סדום גופרית ומלח
לשזופה עיני כלות
כבר על לוט אבד הכלח
רק ליבי שיכור כלוט.
כבר על לוט אבד הכלח
רק ליבי שיכור כלוט.
בי יוקדת אהבה...
על ראשי אחבוש לי כובע
אכתת רגלי בחום
אטפס ת"ק מטר גובה
אל סימונה לי מסדום.
אטפס תת מטר גובה
אל סימונה לי מסדום.
בי יוקדת אהבה...
מילים: יעקב אורלנד לחן: ידידיה אדמון
עֵץ הָרִמּוֹן נָתַן רֵיחוֹ
בֵּין יָם-הַמֶּלַח לִירִיחוֹ.
שָׁב, חוֹמָתִי, גְּדוּדֵךְ מִנְּדוֹד,
שָׁב, תַּמָּתִי, דּוֹדֵךְ מִדּוֹד.
אוֹצְרוֹת אוֹפִיר וּצְרִי גִּלְעָד
רֶכֶב מִצְרַיִם שָׁלַלְתִּי לָךְ, בַּת.
אֶלֶף הַזֶּמֶר אֶתְלֶה לָךְ מָגֵן
מִן הַיְּאוֹר עַד הַיַּרְדֵּן.
אַתְּ כְּלוּלָה מִכָּל כַּלּוֹת,
אַתְּ דְּגוּלָה כַּנִּדְגָּלוֹת
שְׁתַּיִם עֵינַיִךְ כִּשְׁתַּיִם יוֹנִים
וְקוֹל-קוֹלֵךְ פַּעֲמוֹנִים.
לָךְ הַתְּרוּעוֹת, לָךְ הַזֵּרִים,
לָךְ כָּל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים,
מַה לִּי חֵיל אֶלֶף וּמָה רְבָבָה?
לְבָבִי מֵת מֵאַהֲבָה.
שָׁב אֶל הַקֶּשֶׁת, שָׁב הַחֵץ,
שָׁב הָרִמּוֹן אֶל רֹאשׁ הָעֵץ.
לָךְ וְאֵלַיִךְ הַחַיִל יוֹחֵל,
בּוֹאִי כַּלָּה, כִּי רַד הַלֵּיל.
לָךְ הַתְּרוּעוֹת, לָךְ הַזֵּרִים,
לָךְ כָּל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים,
מַה לִי חֵיל אֶלֶף וּמַה רְבָבָה?
לְבָבִי מֵת מֵאַהֲבָה.
בֵּין יָם-הַמֶּלַח לִירִיחוֹ.
שָׁב, חוֹמָתִי, גְּדוּדֵךְ מִנְּדוֹד,
שָׁב, תַּמָּתִי, דּוֹדֵךְ מִדּוֹד.
אוֹצְרוֹת אוֹפִיר וּצְרִי גִּלְעָד
רֶכֶב מִצְרַיִם שָׁלַלְתִּי לָךְ, בַּת.
אֶלֶף הַזֶּמֶר אֶתְלֶה לָךְ מָגֵן
מִן הַיְּאוֹר עַד הַיַּרְדֵּן.
אַתְּ כְּלוּלָה מִכָּל כַּלּוֹת,
אַתְּ דְּגוּלָה כַּנִּדְגָּלוֹת
שְׁתַּיִם עֵינַיִךְ כִּשְׁתַּיִם יוֹנִים
וְקוֹל-קוֹלֵךְ פַּעֲמוֹנִים.
לָךְ הַתְּרוּעוֹת, לָךְ הַזֵּרִים,
לָךְ כָּל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים,
מַה לִּי חֵיל אֶלֶף וּמָה רְבָבָה?
לְבָבִי מֵת מֵאַהֲבָה.
שָׁב אֶל הַקֶּשֶׁת, שָׁב הַחֵץ,
שָׁב הָרִמּוֹן אֶל רֹאשׁ הָעֵץ.
לָךְ וְאֵלַיִךְ הַחַיִל יוֹחֵל,
בּוֹאִי כַּלָּה, כִּי רַד הַלֵּיל.
לָךְ הַתְּרוּעוֹת, לָךְ הַזֵּרִים,
לָךְ כָּל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים,
מַה לִי חֵיל אֶלֶף וּמַה רְבָבָה?
לְבָבִי מֵת מֵאַהֲבָה.
ערבה, ערבה אין קץ,
עין הבוקרים תרה:
לא ערער, לא דרדר, לא עץ,
רוח בא המידברה.
זמר הבוקרים יעלה ויבקע
על מרחבים אבודים עד אין גמר,
ותזרח החמה ותשקע
ומוסיף וקולח הזמר.
ערבה, ערבה, אלמון,
שנות אלפים קמו:
הבוקר על גב סוס קדמון
בדרכים שנשמו.
הו, הו, הו...
שדה בוקר, שדה שלום, העור!
סול נתיבות הרה!
כי אתה המעוז לדור
בן מרדות ובן פרא.
זמר הבוקרים יעלה ויבקע
על רחלים ואילים ועל צמר,
ותזרח החמה ותשקע
ויוסיף לקלח הזמר.
ערבה, ערבה, עני!
אל יכסך רדם!
נחדש נא, את ואני,
את ימייך כקדם.
הו, הו, הו...
עין הבוקרים תרה:
לא ערער, לא דרדר, לא עץ,
רוח בא המידברה.
זמר הבוקרים יעלה ויבקע
על מרחבים אבודים עד אין גמר,
ותזרח החמה ותשקע
ומוסיף וקולח הזמר.
ערבה, ערבה, אלמון,
שנות אלפים קמו:
הבוקר על גב סוס קדמון
בדרכים שנשמו.
הו, הו, הו...
שדה בוקר, שדה שלום, העור!
סול נתיבות הרה!
כי אתה המעוז לדור
בן מרדות ובן פרא.
זמר הבוקרים יעלה ויבקע
על רחלים ואילים ועל צמר,
ותזרח החמה ותשקע
ויוסיף לקלח הזמר.
ערבה, ערבה, עני!
אל יכסך רדם!
נחדש נא, את ואני,
את ימייך כקדם.
הו, הו, הו...
הייתי בפריז וגם ברומא
ראיתי את שבעת פלאי תבל,
בקוטב הצפוני וגם דרומה,
אך אין מקום כמו ארץ ישראל.
וכמו גלויות של נוף יפות
תמונות בזכרוני עפות,
כמו בעד עדשה של מצלמה
בתרמילי אותן אשא
בכל מקום, בכל מסע
קטעי פסיפס מתוך תמונה שלמה.
שלום לך ארץ נהדרת,
עבדך הדל נושא לך שיר מזמור.
גם אם לעיתים נודד אני על דרך,
מה טוב לנדוד אך טוב יותר לחזור.
צריחי המגדלים בירושלים
וסמטאות השוק הצבעוני
גגות הרעפים של גבעתיים
הניבטים מבעד חלוני.
את האביב בתל אביב,
את סבתי ואת סבי,
את החלה ואת נרות שבת,
את ים המלח מול אדום
ואשת לוט צופה לסדום
ואת הקיץ בואך אילת.
שלום לך ארץ נהדרת...
מימיה הכחולים של הכנרת
והרקיע התואם מעל
והרגשת הבית המוכרת
בתוך עורקי זורמת כמו חשמל.
הרי גליל והשומרון,
הפרדסים שבשרון,
וילדים בגן המושבה
את הכרמל ואת הים
אחד אחד ואת כולם,
תמיד קורצים, אומרים ברוך הבא.
שלום לך ארץ נהדרת...
ראיתי את שבעת פלאי תבל,
בקוטב הצפוני וגם דרומה,
אך אין מקום כמו ארץ ישראל.
וכמו גלויות של נוף יפות
תמונות בזכרוני עפות,
כמו בעד עדשה של מצלמה
בתרמילי אותן אשא
בכל מקום, בכל מסע
קטעי פסיפס מתוך תמונה שלמה.
שלום לך ארץ נהדרת,
עבדך הדל נושא לך שיר מזמור.
גם אם לעיתים נודד אני על דרך,
מה טוב לנדוד אך טוב יותר לחזור.
צריחי המגדלים בירושלים
וסמטאות השוק הצבעוני
גגות הרעפים של גבעתיים
הניבטים מבעד חלוני.
את האביב בתל אביב,
את סבתי ואת סבי,
את החלה ואת נרות שבת,
את ים המלח מול אדום
ואשת לוט צופה לסדום
ואת הקיץ בואך אילת.
שלום לך ארץ נהדרת...
מימיה הכחולים של הכנרת
והרקיע התואם מעל
והרגשת הבית המוכרת
בתוך עורקי זורמת כמו חשמל.
הרי גליל והשומרון,
הפרדסים שבשרון,
וילדים בגן המושבה
את הכרמל ואת הים
אחד אחד ואת כולם,
תמיד קורצים, אומרים ברוך הבא.
שלום לך ארץ נהדרת...
סוף השירון
