השירון מאפשר הצגה של מילות השירים , שקופיות זמר,.
או גם וגם
.
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון
שירונים:
אלי ארגון
הוא זמר, חבר צמד השני-שרים, מוביל ומנחה מפגשי זמר בליווי גיטרה
050-218-5877
050-218-5877
שירון זה מכיל מילים לשירים
מילים: חיה כהן לחן: חיים צור
עֲלֵי שַׁלֶּכֶת נוֹשְׁרִים לְאַט
וְרוּחַ עֶרֶב לוֹחֵשׁ בַּלָּאט
לָךְ נַעֲרָה זוֹ מַנְגִּינָה שֶׁל סְתָו
שְׁקִיעָה חוֹלֶמֶת בְּאוֹר זָהָב
אַט־אַט נוֹשֶׁקֶת לְעֵבֶר סְתָו
זוֹ מַנְגִּינָה שֶׁעֶצֶב בָּהּ שֶׁל סְתָו
יֵשׁ נִגּוּן שֶׁעוֹלֶה מִן הַסְּתָו
וּמַרְעִיד מֵיתְרֵי הַזָּהָב
שֶׁל חֲלוֹם שֶׁנִּשְׁכַּח
וְיָשׁוּב וְיִפְרַח מֵחָדָשׁ
בִּשְׁמֵי הָעֶרֶב כּוֹכָב נוֹלַד
שׁוֹלֵחַ חֶרֶשׁ אֵלַיִךְ בַּת
נִצְנוּץ שֶׁל פָּז שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רָז שֶׁל סְתָו
וְאַתְּ פּוֹסַעַת בְּתוֹךְ הַסְּתָו
וְאַתְּ חוֹלֶמֶת עַל הָאֶחָד
שֶׁרַק אוֹתָךְ, שֶׁרַק אוֹתָךְ יֹאהַב
יֵשׁ נִגּוּן שֶׁעוֹלֶה מִן הַסְּתָו
וּמַרְעִיד מֵיתְרֵי הַזָּהָב
שֶׁל חֲלוֹם שֶׁנִּשְׁכַּח
וְיָשׁוּב וְיִפְרַח מֵחָדָשׁ
וְרוּחַ עֶרֶב לוֹחֵשׁ בַּלָּאט
לָךְ נַעֲרָה זוֹ מַנְגִּינָה שֶׁל סְתָו
שְׁקִיעָה חוֹלֶמֶת בְּאוֹר זָהָב
אַט־אַט נוֹשֶׁקֶת לְעֵבֶר סְתָו
זוֹ מַנְגִּינָה שֶׁעֶצֶב בָּהּ שֶׁל סְתָו
יֵשׁ נִגּוּן שֶׁעוֹלֶה מִן הַסְּתָו
וּמַרְעִיד מֵיתְרֵי הַזָּהָב
שֶׁל חֲלוֹם שֶׁנִּשְׁכַּח
וְיָשׁוּב וְיִפְרַח מֵחָדָשׁ
בִּשְׁמֵי הָעֶרֶב כּוֹכָב נוֹלַד
שׁוֹלֵחַ חֶרֶשׁ אֵלַיִךְ בַּת
נִצְנוּץ שֶׁל פָּז שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רָז שֶׁל סְתָו
וְאַתְּ פּוֹסַעַת בְּתוֹךְ הַסְּתָו
וְאַתְּ חוֹלֶמֶת עַל הָאֶחָד
שֶׁרַק אוֹתָךְ, שֶׁרַק אוֹתָךְ יֹאהַב
יֵשׁ נִגּוּן שֶׁעוֹלֶה מִן הַסְּתָו
וּמַרְעִיד מֵיתְרֵי הַזָּהָב
שֶׁל חֲלוֹם שֶׁנִּשְׁכַּח
וְיָשׁוּב וְיִפְרַח מֵחָדָשׁ
ואת חוזרת לשלכת
בשערך רוחות של סתיו
שדות בהם היית הולכת
בתים צומחים בהם עכשיו
הזכרונות - עלים ברוח
וענני תוגה בלב
את שבה אל הלא בטוח
שהוא יפיג את הכאב
חוזרת עם שלהי הקיץ
חצב מניף דגלי כניעה
אסיף של עצב בעיניך
בא זמן לזרוע בדמעה
ומרעידים
שירי מולדת
מיתר סמוי צליליו מושך
אל נא תלכי
ציפור נודדת
ברוך בואך
ברוך שובך
באור הרך צלול עד אופק
גלים בים מתעתעים
יבוא הערב וישטוף את -
הרחובות געגועים
קורא לבוא אומר ללכת
הפכפכים כל אותותיו
ואת חוזרת לשלכת
בשערך רוחות של סתיו
ומרעידים
שירי מולדת
מיתר סמוי צליליו מושך
אל נא תלכי
ציפור נודדת
ברוך בואך
ברוך שובך
ואת חוזרת לשלכת
בשערך רוחות של סתיו
שדות בהם היית הולכת
בתים צומחים בהם עכשיו
בשערך רוחות של סתיו
שדות בהם היית הולכת
בתים צומחים בהם עכשיו
הזכרונות - עלים ברוח
וענני תוגה בלב
את שבה אל הלא בטוח
שהוא יפיג את הכאב
חוזרת עם שלהי הקיץ
חצב מניף דגלי כניעה
אסיף של עצב בעיניך
בא זמן לזרוע בדמעה
ומרעידים
שירי מולדת
מיתר סמוי צליליו מושך
אל נא תלכי
ציפור נודדת
ברוך בואך
ברוך שובך
באור הרך צלול עד אופק
גלים בים מתעתעים
יבוא הערב וישטוף את -
הרחובות געגועים
קורא לבוא אומר ללכת
הפכפכים כל אותותיו
ואת חוזרת לשלכת
בשערך רוחות של סתיו
ומרעידים
שירי מולדת
מיתר סמוי צליליו מושך
אל נא תלכי
ציפור נודדת
ברוך בואך
ברוך שובך
ואת חוזרת לשלכת
בשערך רוחות של סתיו
שדות בהם היית הולכת
בתים צומחים בהם עכשיו
מילים: נתן אלתרמן לחן: מרדכי זעירא
לַיְלָה, לַיְלָה, הָרוּחַ עוֹבֶרֶת,
לַיְלָה לַיְלָה, הוֹמָה הַצַּמֶּרֶת,
לַיְלָה לַיְלָה, כּוֹכָב מְזַמֵּר,
נוּמִי, נוּמִי, כַּבִּי אֶת הַנֵּר.
נוּמִי, נוּמִי, כַּבִּי אֶת הַנֵּר.
לַיְלָה לַיְלָה,
נוּמִי, נוּמִי, כַּבִּי אֶת הַנֵּר.
לַיְלָה, לַיְלָה, עִצְמִי אֶת עֵינַיִךְ,
לַיְלָה, לַיְלָה, בַּדֶּרֶךְ אֵלַיִךְ,
לַיְלָה, לַיְלָה, רָכְבוּ חֲמוּשִׁים,
נוּמִי, נוּמִי, שְׁלֹשָׁה פָּרָשִׁים.
נוּמִי, נוּמִי, שְׁלֹשָׁה פָּרָשִׁים.
לַיְלָה, לַיְלָה,
נוּמִי, נוּמִי, שְׁלֹשָׁה פָּרָשִׁים.
לַיְלָה, לַיְלָה, אֶחָד הָיָה טֶרֶף,
לַיְלָה, לַיְלָה, שֵׁנִי מֵת בַּחֶרֶב,
לַיְלָה, לַיְלָה, וְזֶה שֶׁנּוֹתַר,
נוּמִי, נוּמִי, אֶת שְׁמֵךְ לֹא זָכַר.
נוּמִי, נוּמִי, אֶת שְׁמֵךְ לֹא זָכַר.
לַיְלָה, לַיְלָה,
נוּמִי, נוּמִי, אֶת שְׁמֵךְ לֹא זָכַר.
לַיְלָה, לַיְלָה, הָרוּחַ גּוֹבֶרֶת,
לַיְלָה, לַיְלָה, הוֹמָה הַצַּמֶּרֶת,
לַיְלָה, לַיְלָה, רַק אַתְּ מְחַכָּה,
נוּמִי, נוּמִי, הַדֶּרֶךְ רֵיקָה.
נוּמִי, נוּמִי, הַדֶּרֶךְ רֵיקָה.
לַיְלָה, לַיְלָה,
נוּמִי, נוּמִי, הַדֶּרֶךְ רֵיקָה.
לַיְלָה לַיְלָה, הוֹמָה הַצַּמֶּרֶת,
לַיְלָה לַיְלָה, כּוֹכָב מְזַמֵּר,
נוּמִי, נוּמִי, כַּבִּי אֶת הַנֵּר.
נוּמִי, נוּמִי, כַּבִּי אֶת הַנֵּר.
לַיְלָה לַיְלָה,
נוּמִי, נוּמִי, כַּבִּי אֶת הַנֵּר.
לַיְלָה, לַיְלָה, עִצְמִי אֶת עֵינַיִךְ,
לַיְלָה, לַיְלָה, בַּדֶּרֶךְ אֵלַיִךְ,
לַיְלָה, לַיְלָה, רָכְבוּ חֲמוּשִׁים,
נוּמִי, נוּמִי, שְׁלֹשָׁה פָּרָשִׁים.
נוּמִי, נוּמִי, שְׁלֹשָׁה פָּרָשִׁים.
לַיְלָה, לַיְלָה,
נוּמִי, נוּמִי, שְׁלֹשָׁה פָּרָשִׁים.
לַיְלָה, לַיְלָה, אֶחָד הָיָה טֶרֶף,
לַיְלָה, לַיְלָה, שֵׁנִי מֵת בַּחֶרֶב,
לַיְלָה, לַיְלָה, וְזֶה שֶׁנּוֹתַר,
נוּמִי, נוּמִי, אֶת שְׁמֵךְ לֹא זָכַר.
נוּמִי, נוּמִי, אֶת שְׁמֵךְ לֹא זָכַר.
לַיְלָה, לַיְלָה,
נוּמִי, נוּמִי, אֶת שְׁמֵךְ לֹא זָכַר.
לַיְלָה, לַיְלָה, הָרוּחַ גּוֹבֶרֶת,
לַיְלָה, לַיְלָה, הוֹמָה הַצַּמֶּרֶת,
לַיְלָה, לַיְלָה, רַק אַתְּ מְחַכָּה,
נוּמִי, נוּמִי, הַדֶּרֶךְ רֵיקָה.
נוּמִי, נוּמִי, הַדֶּרֶךְ רֵיקָה.
לַיְלָה, לַיְלָה,
נוּמִי, נוּמִי, הַדֶּרֶךְ רֵיקָה.
מילים: נתן יונתן לחן: נחום היימן
חופים הם לפעמים געגועים לנחל.
ראיתי פעם חוף
שנחל עזבו
עם לב שבור של חול ואבן.
והאדם, והאדם הוא לפעמים גם כן יכול
להישאר נטוש ובלי כוחות
ממש כמו חוף.
גם הצדפים
כמו חופים, כמו הרוח
גם הצדפים הם לפעמים געגועים
לבית שתמיד אהבנו
אשר היה ורק הים
שר לבדו שם את שיריו.
כך בין צדפי ליבו של האדם שרים לו נעוריו.
ראיתי פעם חוף
שנחל עזבו
עם לב שבור של חול ואבן.
והאדם, והאדם הוא לפעמים גם כן יכול
להישאר נטוש ובלי כוחות
ממש כמו חוף.
גם הצדפים
כמו חופים, כמו הרוח
גם הצדפים הם לפעמים געגועים
לבית שתמיד אהבנו
אשר היה ורק הים
שר לבדו שם את שיריו.
כך בין צדפי ליבו של האדם שרים לו נעוריו.
מילים: רחל (רחל המשוררת) בלובשטיין לחן: יהודה שרת
ואולי לא היו הדברים מעולם.
אולי
מעולם לא השכמתי עם שחר לגן,
לעבדו בזעת אפי
מעולם, בימים ארכים ויוקדים
(ארכים ויוקדים) של קציר,
במרומי עגלה עמוסת אלומות
לא נתתי קולי בשיר
מעולם לא טהרתי בתכלת שוקטה
ובתם
של כנרת שלי... הוי כנרת שלי,
ההיית, או חלמתי חלום
אולי
מעולם לא השכמתי עם שחר לגן,
לעבדו בזעת אפי
מעולם, בימים ארכים ויוקדים
(ארכים ויוקדים) של קציר,
במרומי עגלה עמוסת אלומות
לא נתתי קולי בשיר
מעולם לא טהרתי בתכלת שוקטה
ובתם
של כנרת שלי... הוי כנרת שלי,
ההיית, או חלמתי חלום
איך הזמן שוב מזדחל לו כמו צב
איך הלילה שוב יורד לאט לאט
איך הגשם שוב דופק לו על הגג
לא אכפת שוב להיות לבד, לבד.
כן, הם שוב חוזרים אלינו הימים
הימים הארוכים העצובים
שוב אשכב לבד בוהה בעננים
בואו חזרה ימים טובים.
השמים מתכסים בים כבשים
והשמש מציירת עיגולים
העיניים מאירות כמו פנסים
מישהו בחוץ דורך על העלים.
כן, הם שוב...
שוב עולים צפים אותם הסיפורים
ששמעתי כשהייתי עוד קטן.
עכביש גדול טווה קורים דקים
מישהו שיגרש כבר את התן
כן, הם שוב...
איך הלילה שוב יורד לאט לאט
איך הגשם שוב דופק לו על הגג
לא אכפת שוב להיות לבד, לבד.
כן, הם שוב חוזרים אלינו הימים
הימים הארוכים העצובים
שוב אשכב לבד בוהה בעננים
בואו חזרה ימים טובים.
השמים מתכסים בים כבשים
והשמש מציירת עיגולים
העיניים מאירות כמו פנסים
מישהו בחוץ דורך על העלים.
כן, הם שוב...
שוב עולים צפים אותם הסיפורים
ששמעתי כשהייתי עוד קטן.
עכביש גדול טווה קורים דקים
מישהו שיגרש כבר את התן
כן, הם שוב...
מילים: חיים חפר לחן: דוד זהבי
בשלכת נושב כבר הסתיו,
האבק בדרכים אט שקע,
והיום רק אלייך נשרף
וחולם על פגישה רחוקה.
הן אפשר כי עוד ערב יבוא,
והשער יחרוק לו דומם,
ועינייך יהיו כה טובות,
כמו אין מלחמה בעולם.
הן אפשר, הן אפשר,
שיהיה זה פשוט כבר מחר.
הן אפשר ובג'יפ שעבר,
שאגו בחורים כי נגמר.
הן אפשר, הן אפשר
שיהיה זה פשוט כבר מחר.
הן אפשר כי חדרך העצוב
מחכה בחיוורון קירותיו,
וקורא הוא לשנינו לשוב
מקרבות מדרכים ומסתיו.
הן אפשר כי פתאום ניפגש
במשלט או בדרך עפר
הן אפשר בין עשן ובין אש
גם לחלום שהכל כבר נגמר.
הן אפשר...
האבק בדרכים אט שקע,
והיום רק אלייך נשרף
וחולם על פגישה רחוקה.
הן אפשר כי עוד ערב יבוא,
והשער יחרוק לו דומם,
ועינייך יהיו כה טובות,
כמו אין מלחמה בעולם.
הן אפשר, הן אפשר,
שיהיה זה פשוט כבר מחר.
הן אפשר ובג'יפ שעבר,
שאגו בחורים כי נגמר.
הן אפשר, הן אפשר
שיהיה זה פשוט כבר מחר.
הן אפשר כי חדרך העצוב
מחכה בחיוורון קירותיו,
וקורא הוא לשנינו לשוב
מקרבות מדרכים ומסתיו.
הן אפשר כי פתאום ניפגש
במשלט או בדרך עפר
הן אפשר בין עשן ובין אש
גם לחלום שהכל כבר נגמר.
הן אפשר...
מילים: יוסי גמזו לחן: יוחנן זראי
השעות הקטנות של הלילה
הן אולי הגדולות באמת.
בשעות הקטנות של הלילה
העולם את ההגה שומט.
וחופשי מתככים ומבצע
ותמים כתינוק בן יומו
הוא דולה מאוקיינוס הנצח
המוני אלמוגי חלומות.
אז הרוח עובר חרישי
בין אחת לאחת ושלושים
ומרגיע בים סערה
וכבר שתיים פחות עשרהƔ
בשעות הקטנות של הלילה
מלווים אל ביתן אהובות.
בשעות הקטנות של הלילה
משכימים מטאטאי הרחובות.
וחורשות התנים והאורן
לוחשות אל הואדי סודות
וחובשים את פצעי הבצורת
הטללים היורדים לשדות.
אז הרוח עובר חרישי
ונושק לצמרות הברושים,
ומוסיף בטיילת לגלוש
וכבר שבע דקות לשלוש.
בשעות הקטנות של הלילה
נרתמות רכבות המשא.
בשעות הקטנות של הלילה
אמא שוב את ילדה מכסה.
ויוצאות הפריגטות לשייט
ורוכלי הסידקית עשירים,
בחולמם על מלכות השמיים
שמוצאים אותה רק בשירים.
אז הרוח עובר חרישי
בין ארבע לחמש ושלושים,
ובבוקר מוצאים אחדים
את שבילי החלב בכדיםƔ
הן אולי הגדולות באמת.
בשעות הקטנות של הלילה
העולם את ההגה שומט.
וחופשי מתככים ומבצע
ותמים כתינוק בן יומו
הוא דולה מאוקיינוס הנצח
המוני אלמוגי חלומות.
אז הרוח עובר חרישי
בין אחת לאחת ושלושים
ומרגיע בים סערה
וכבר שתיים פחות עשרהƔ
בשעות הקטנות של הלילה
מלווים אל ביתן אהובות.
בשעות הקטנות של הלילה
משכימים מטאטאי הרחובות.
וחורשות התנים והאורן
לוחשות אל הואדי סודות
וחובשים את פצעי הבצורת
הטללים היורדים לשדות.
אז הרוח עובר חרישי
ונושק לצמרות הברושים,
ומוסיף בטיילת לגלוש
וכבר שבע דקות לשלוש.
בשעות הקטנות של הלילה
נרתמות רכבות המשא.
בשעות הקטנות של הלילה
אמא שוב את ילדה מכסה.
ויוצאות הפריגטות לשייט
ורוכלי הסידקית עשירים,
בחולמם על מלכות השמיים
שמוצאים אותה רק בשירים.
אז הרוח עובר חרישי
בין ארבע לחמש ושלושים,
ובבוקר מוצאים אחדים
את שבילי החלב בכדיםƔ
מילים: חיים חפר לחן: דוד זהבי
יצאנו אט, חיוור היה הליל,
במרחקים הבליחו האורות
ואת היית יפה כשתי עינייך,
עת הדמעות היו בן עצורות.
ילל התן, ואת הלכת לכרם,
ודמעתך נשרה כמו שרף,
ואת זכרת את השעות בטרם
יצאנו במשעול הצר לקרב.
ואת זכרת צחוקנו כמו נחל,
ואת זכרת ריקוד ומפוחית,
ואת זכרת את ערימת השחת,
ואת מגע ידו של היחיד...
ואם נותרת והבדידות חובקת
ואת פוסעת בכרמים לאט,
את תחכי על כן כל כך בשקט
נפרדנו וחייכנו במבט.
במרחקים הבליחו האורות
ואת היית יפה כשתי עינייך,
עת הדמעות היו בן עצורות.
ילל התן, ואת הלכת לכרם,
ודמעתך נשרה כמו שרף,
ואת זכרת את השעות בטרם
יצאנו במשעול הצר לקרב.
ואת זכרת צחוקנו כמו נחל,
ואת זכרת ריקוד ומפוחית,
ואת זכרת את ערימת השחת,
ואת מגע ידו של היחיד...
ואם נותרת והבדידות חובקת
ואת פוסעת בכרמים לאט,
את תחכי על כן כל כך בשקט
נפרדנו וחייכנו במבט.
אם ביום אלף אם ביום דלת
אם ביום קיץ אם ביום חורף
אם ביום גשם אם ביום שמש
אם יום נפלא לי אם יום עצוב לי
אם זה בלילה אם זה בבוקר
אם זה בערב אם בין ערבים
~
כל השבוע לך, לך כל השבוע לך
אם את איתי פה ואם אינך
אם לא אמרת לי למה ואיך
אם לא אמרת אפילו מה שמך
אני אוהב אותך
אם הירח לנו זורח ואם הפרח לנו פורח
אם עננים שטים בשמים
ואם גלים רוקדים על המים
אנא חבקי אל תעזבי אל תעזביני, אנא חבקיני
כל השבוע לך, לך כל השבוע לך
אם ביום קיץ אם ביום חורף
אם ביום גשם אם ביום שמש
אם יום נפלא לי אם יום עצוב לי
אם זה בלילה אם זה בבוקר
אם זה בערב אם בין ערבים
~
כל השבוע לך, לך כל השבוע לך
אם את איתי פה ואם אינך
אם לא אמרת לי למה ואיך
אם לא אמרת אפילו מה שמך
אני אוהב אותך
אם הירח לנו זורח ואם הפרח לנו פורח
אם עננים שטים בשמים
ואם גלים רוקדים על המים
אנא חבקי אל תעזבי אל תעזביני, אנא חבקיני
כל השבוע לך, לך כל השבוע לך
בוקר - לחי יבשה
שמש - כמו ביצה קשה
רוח - למה את צריכה
למה - למה את בוכה?
כשאת בוכה את לא יפה
את לא יפה
די לך, הו די לך
ילדה.
לילה - הנה הוא כבר בא
די לך - אין לך שום סיבה
שקט - לחם עם ריבה
למה - למה את בוכה?
כשאת בוכה...
שמש - כמו ביצה קשה
רוח - למה את צריכה
למה - למה את בוכה?
כשאת בוכה את לא יפה
את לא יפה
די לך, הו די לך
ילדה.
לילה - הנה הוא כבר בא
די לך - אין לך שום סיבה
שקט - לחם עם ריבה
למה - למה את בוכה?
כשאת בוכה...
מילים: דידי מנוסי לחן: יוחנן זראי
בים הרוגע
השמש שוקע
למי מתגעגע
לי ולך, לי ולך
לי ולך
כאוד מתלקח
עולה הירח
למי הוא זורח
לי ולך, לי ולך
לי ולך
כאן שנינו לבד
פוסעים יד ביד
בשביל שנועד
לי ולך, לי ולך
לי ולך
בגן שיח ורד
למי הוא סוגר את
עלי הכותרת
לי ולך, לי ולך
לי ולך
ורוח של ערב
הומה בצמרת
למי היא מזמרת
לי ולך, לי ולך
לי ולך
כאן שנינו לבד...
השמש שוקע
למי מתגעגע
לי ולך, לי ולך
לי ולך
כאוד מתלקח
עולה הירח
למי הוא זורח
לי ולך, לי ולך
לי ולך
כאן שנינו לבד
פוסעים יד ביד
בשביל שנועד
לי ולך, לי ולך
לי ולך
בגן שיח ורד
למי הוא סוגר את
עלי הכותרת
לי ולך, לי ולך
לי ולך
ורוח של ערב
הומה בצמרת
למי היא מזמרת
לי ולך, לי ולך
לי ולך
כאן שנינו לבד...
למה לי לקחת ללב -
יש לי דברים חדשים בראש,
יש לי דמיון שעוזר לפעמים לשכוח.
למה לי לקחת ללב -
יש לי הרבה לאהוב מראש,
יש לי תמיד חברים שעוזרים לשמוח.
תן לצעוק, תן ללמוד,
תן לצחוק ותן לשמוע.
תן לחיות ותן לטעות
תן לעצמך לסלוח.
פשוט לאהוב.
זה מה שרציתי לכתוב -
לך עם זה לאט,
ואז תוכל פשוט לרוץ מהתחלה.
למה לי לקחת ללב -
יש לי דברים חדשים בראש,
יש לי דמיון שעוזר לפעמים לשכוח.
יש לי דברים חדשים בראש,
יש לי דמיון שעוזר לפעמים לשכוח.
למה לי לקחת ללב -
יש לי הרבה לאהוב מראש,
יש לי תמיד חברים שעוזרים לשמוח.
תן לצעוק, תן ללמוד,
תן לצחוק ותן לשמוע.
תן לחיות ותן לטעות
תן לעצמך לסלוח.
פשוט לאהוב.
זה מה שרציתי לכתוב -
לך עם זה לאט,
ואז תוכל פשוט לרוץ מהתחלה.
למה לי לקחת ללב -
יש לי דברים חדשים בראש,
יש לי דמיון שעוזר לפעמים לשכוח.
הִנֵּה בָּא הַקַּיִץ וְכוּלָּם בַּיָּם,
מִתְמַכְּרִים, מִתְפַּנְּקִים, עַל הַחוֹל הַחַם.
אֶחָד חוֹשֵׁב עַל בַּיִת, אֶחָד עַל עֲבוֹדָה,
הַלְוַאי ולְכוּלָּם תִּהְיֶה שָׁנָה יָפָה.
עוֹד יִהְיֶה, עוֹד יִהְיֶה,
עוֹד יָבוֹא שָׁלוֹם עָלֵינוּ,
עוֹד יִהְיֶה! עוֹד יִהְיֶה.
הִנֵּה בָּא הַחוֹרֵף, רוֹב הַזְּמָן גָּשׁוּם,
קַר בַּבַּיִת וְלֹא רוֹצִים לָקוּם.
אֶחָד חוֹשֵׁב עַל יֶלֶד, אֶחָד עַל אַהֲבָה,
הַלְוַאי ולְכוּלָּם תִּהְיֶה שָׁנָה יָפָה.
עוֹד יִהְיֶה, עוֹד יִהְיֶה,
עוֹד יָבוֹא שָׁלוֹם עָלֵינוּ,
עוֹד יִהְיֶה! עוֹד יִהְיֶה.
הִנֵּה אֵיְִּיבִּי נָתַן, עַל הָאֳנִיָה,
הוּא מַפְלִיג, לְתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה,
יַא חֲבִיבִי אֵיְִּיבִּי, בְּהַצְלָחָה לְךָ,
יֵשׁ עָמוֹק בַּלֵב תְּפִלָּה אַחַת גְּדוֹלָה.
עוֹד יִהְיֶה, עוֹד יִהְיֶה,
עוֹד יָבוֹא שָׁלוֹם עָלֵינוּ,
עוֹד יִהְיֶה! עוֹד יִהְיֶה.
מִתְמַכְּרִים, מִתְפַּנְּקִים, עַל הַחוֹל הַחַם.
אֶחָד חוֹשֵׁב עַל בַּיִת, אֶחָד עַל עֲבוֹדָה,
הַלְוַאי ולְכוּלָּם תִּהְיֶה שָׁנָה יָפָה.
עוֹד יִהְיֶה, עוֹד יִהְיֶה,
עוֹד יָבוֹא שָׁלוֹם עָלֵינוּ,
עוֹד יִהְיֶה! עוֹד יִהְיֶה.
הִנֵּה בָּא הַחוֹרֵף, רוֹב הַזְּמָן גָּשׁוּם,
קַר בַּבַּיִת וְלֹא רוֹצִים לָקוּם.
אֶחָד חוֹשֵׁב עַל יֶלֶד, אֶחָד עַל אַהֲבָה,
הַלְוַאי ולְכוּלָּם תִּהְיֶה שָׁנָה יָפָה.
עוֹד יִהְיֶה, עוֹד יִהְיֶה,
עוֹד יָבוֹא שָׁלוֹם עָלֵינוּ,
עוֹד יִהְיֶה! עוֹד יִהְיֶה.
הִנֵּה אֵיְִּיבִּי נָתַן, עַל הָאֳנִיָה,
הוּא מַפְלִיג, לְתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה,
יַא חֲבִיבִי אֵיְִּיבִּי, בְּהַצְלָחָה לְךָ,
יֵשׁ עָמוֹק בַּלֵב תְּפִלָּה אַחַת גְּדוֹלָה.
עוֹד יִהְיֶה, עוֹד יִהְיֶה,
עוֹד יָבוֹא שָׁלוֹם עָלֵינוּ,
עוֹד יִהְיֶה! עוֹד יִהְיֶה.
מילים: אהוד מנור לחן: יהודה פוליקר
כשנתתי לך שעה
לי נתת את חייך.
כשנתתי לך דמעה
את נתת לי חיוך.
ושכחתי את ימי
לפנייך, לפני.
אח, איך קולי נאנח,
אח, איזה קסם בינינו מונח.
אח, כמה טוב לי ורך,
חדר סגור שוב נפתח.
כשנגעתי בכתפך
את קרבת את שפתייך
והרעד בגופך
התגבר בתוכי.
ועצמתי את עיני
בידייך, בידי.
אח, איך קולי נאנח,
אח, איזה קסם בינינו מונח.
אח, כמה טוב לי ורך,
חדר סגור שוב נפתח.
לתאר מה שבי צומח
אין מילה בתנ"ך.
אח היא מילה, כן מילת מפתח
כשאני איתך.
את יודעת שאני
זה גם את, זה גם שנינו,
זה בינך וזה ביני,
כל השאר לא חשוב.
והלב היה נרגש
ונולדנו מחדש.
אח, איך קולי נאנח,
אח, איזה קסם בינינו מונח.
אח, כמה טוב לי ורך,
חדר סגור שוב נפתח.
לתאר מה שבי צומח
אין מילה בתנ"ך.
אח היא מילה, כן מילת מפתח
כשאני איתך.
לי נתת את חייך.
כשנתתי לך דמעה
את נתת לי חיוך.
ושכחתי את ימי
לפנייך, לפני.
אח, איך קולי נאנח,
אח, איזה קסם בינינו מונח.
אח, כמה טוב לי ורך,
חדר סגור שוב נפתח.
כשנגעתי בכתפך
את קרבת את שפתייך
והרעד בגופך
התגבר בתוכי.
ועצמתי את עיני
בידייך, בידי.
אח, איך קולי נאנח,
אח, איזה קסם בינינו מונח.
אח, כמה טוב לי ורך,
חדר סגור שוב נפתח.
לתאר מה שבי צומח
אין מילה בתנ"ך.
אח היא מילה, כן מילת מפתח
כשאני איתך.
את יודעת שאני
זה גם את, זה גם שנינו,
זה בינך וזה ביני,
כל השאר לא חשוב.
והלב היה נרגש
ונולדנו מחדש.
אח, איך קולי נאנח,
אח, איזה קסם בינינו מונח.
אח, כמה טוב לי ורך,
חדר סגור שוב נפתח.
לתאר מה שבי צומח
אין מילה בתנ"ך.
אח היא מילה, כן מילת מפתח
כשאני איתך.
מילים: אריק איינשטיין לחן: שם טוב לוי
שיר ישן נושן, שיר של חיילים
שחוזרים אחרי הקרב
שיר של אהובה, מחכה לך -
מישהו שר את זה קודם
זהו שיר אחרי מלחמה...
זהו שיר אחרי מלחמה
הוא תמיד מזכיר לי תקווה
היא מחכה, אהובה כבר חוזר
זהו שיר שבא אחרי המלחמה
הוא כותב מכתב, היא עונה שלושה
ככה זה הולך תמיד
הוא שולח שיר, היא מוחה דמעה -
מישהו שר את זה קודם
זהו שיר אחרי מלחמה...
כל הרחוב יוצא, וזורק פרחים
כמה טוב שבא שלום.
הנה הם חוזרים, שיהיו בריאים -
מישהו שר את זה קודם
זהו שיר אחרי מלחמה...
שיר ישן נושן, שיר של חיילים
שחוזרים אחרי הקרב.
שחוזרים אחרי הקרב
שיר של אהובה, מחכה לך -
מישהו שר את זה קודם
זהו שיר אחרי מלחמה...
זהו שיר אחרי מלחמה
הוא תמיד מזכיר לי תקווה
היא מחכה, אהובה כבר חוזר
זהו שיר שבא אחרי המלחמה
הוא כותב מכתב, היא עונה שלושה
ככה זה הולך תמיד
הוא שולח שיר, היא מוחה דמעה -
מישהו שר את זה קודם
זהו שיר אחרי מלחמה...
כל הרחוב יוצא, וזורק פרחים
כמה טוב שבא שלום.
הנה הם חוזרים, שיהיו בריאים -
מישהו שר את זה קודם
זהו שיר אחרי מלחמה...
שיר ישן נושן, שיר של חיילים
שחוזרים אחרי הקרב.
מילים: לחן: משה וילנסקי
הַסְּתָיו מְלַטֵּף אֶת הָרוּחַ הַקַּר,
הַסְּתָיו מְזַמֵּר עִם הָרוּחַ הַשָּׁר
וְקוֹלוֹ שֶׁל הַיֶּרֶק - נָדַם
וּמַגִּיעַ צָהֹב לְעוֹלָם.
וּבַגַּן אֵין הָעֵץ מְלַבְלֵב,
וְשַׁלֶּכֶת... שַׁלֶּכֶת בַּלֵּב...
~
הָרוּחַ נוֹשֵׂא אֶת קוֹלוֹ לָרְחוֹב,
הָרוּחַ פּוֹסֵעַ בִּשְׁבִיל הָרָטֹב
וּשְׁקִיעָה מִסְתַּתֶּרֶת בַּחוּץ
וְהַשַּׁעַר בַּגֶּשֶׁם רָחוּץ.
הַסְּתָיו אֶת הָעֶצֶב אוֹהֵב,
וְשַׁלֶּכֶת... שַׁלֶּכֶת בַּלֵּב...
יוֹדֵעַ הַגֶּשֶׁם לָשִׁיר אֶת שִׁירוֹ,
שָׂמֵחַ הַטַּל בְּהַגִּיעַ תּוֹרוֹ.
וַאֲנִי אֲבַקֵּשׁ אֶת הַסְּתָיו,
כִּי יָגֵן עַל בֵּיתִי מִפָּנָיו.
הָאָפֹר אֶת הַסְּתָיו מְחַבֵּב,
רַק שַׁלֶּכֶת... שַׁלֶּכֶת בַּלֵּב...
הַסְּתָיו מְזַמֵּר עִם הָרוּחַ הַשָּׁר
וְקוֹלוֹ שֶׁל הַיֶּרֶק - נָדַם
וּמַגִּיעַ צָהֹב לְעוֹלָם.
וּבַגַּן אֵין הָעֵץ מְלַבְלֵב,
וְשַׁלֶּכֶת... שַׁלֶּכֶת בַּלֵּב...
~
הָרוּחַ נוֹשֵׂא אֶת קוֹלוֹ לָרְחוֹב,
הָרוּחַ פּוֹסֵעַ בִּשְׁבִיל הָרָטֹב
וּשְׁקִיעָה מִסְתַּתֶּרֶת בַּחוּץ
וְהַשַּׁעַר בַּגֶּשֶׁם רָחוּץ.
הַסְּתָיו אֶת הָעֶצֶב אוֹהֵב,
וְשַׁלֶּכֶת... שַׁלֶּכֶת בַּלֵּב...
יוֹדֵעַ הַגֶּשֶׁם לָשִׁיר אֶת שִׁירוֹ,
שָׂמֵחַ הַטַּל בְּהַגִּיעַ תּוֹרוֹ.
וַאֲנִי אֲבַקֵּשׁ אֶת הַסְּתָיו,
כִּי יָגֵן עַל בֵּיתִי מִפָּנָיו.
הָאָפֹר אֶת הַסְּתָיו מְחַבֵּב,
רַק שַׁלֶּכֶת... שַׁלֶּכֶת בַּלֵּב...
מילים: זאב חבצלת לחן: עממי
אשכולית את, אשכולית אחות לי
אשכולית את לי אחות
הן גלית את גילגילי שמחות לי
הן גלית גילי שמחות
יום כחול רן לו וענן פרוע
מסתלסל בשמי הרום
בפרדס נם לו האדם לנוח
עם הצל כחום היום
אשכולית היא אשכולית צהבהבת
נערה היא נערה
אשכולית את אדמתה אוהבת
נערה את נערה
זוהר ליל רד לו ומכסיף ירח
מכסיפה האשכולית
בפרדס נד לו זוג יונים זורח
אש כלה האשכולית
אש כלה, היא מדליקה בירח
בניצן, בימות השבט
נעורים היא מדליקה בפרח
וסערה בלב הבת
במחול יצאה, חוללה לה קטע
כאומרת: "את כולי!"
ואחר רצה וברחה לפתע
ובידה האשכולית
אשכולית היא אשכולית צהבהבת
נערה היא נערה
אשכולית את אדמתה אוהבת
נערה את נערה
זוהר ליל רד לו ומכסיף ירח
מכסיפה האשכולית
בפרדס נד לו זוג יונים זורח
אש כלה האשכולית
אשכולית את לי אחות
הן גלית את גילגילי שמחות לי
הן גלית גילי שמחות
יום כחול רן לו וענן פרוע
מסתלסל בשמי הרום
בפרדס נם לו האדם לנוח
עם הצל כחום היום
אשכולית היא אשכולית צהבהבת
נערה היא נערה
אשכולית את אדמתה אוהבת
נערה את נערה
זוהר ליל רד לו ומכסיף ירח
מכסיפה האשכולית
בפרדס נד לו זוג יונים זורח
אש כלה האשכולית
אש כלה, היא מדליקה בירח
בניצן, בימות השבט
נעורים היא מדליקה בפרח
וסערה בלב הבת
במחול יצאה, חוללה לה קטע
כאומרת: "את כולי!"
ואחר רצה וברחה לפתע
ובידה האשכולית
אשכולית היא אשכולית צהבהבת
נערה היא נערה
אשכולית את אדמתה אוהבת
נערה את נערה
זוהר ליל רד לו ומכסיף ירח
מכסיפה האשכולית
בפרדס נד לו זוג יונים זורח
אש כלה האשכולית
מילים: רפאל קלצ'קין לחן: מנשה בהרב
היום אחות היא מלחמתנו
לכן רחוק אני מכאן
תחוגי נא את פגישתנו
במטבחנו הקטן.
על מקומי שבחרתיהו
תשימי יין מלוא כוסית
תראי כאילו זה אני הוא
יושב איתך כמו תמיד.
האמיני יום יבוא
טוב יהיה מבטיח לך
לחבק אותך אבוא
והכל אשיח לך.
אתמול לפעולה יצאנו
עד לאשמורת ראשונה
היום שקטנו ונרגענו
ומכסיפה כה הלבנה.
את פגישתי איתך זכרתי
ושמלתך הירוקה
הלילה טוב לי, כה אמרתי
כי את קרובה מרחוקה.
האמיני...
כשנובחים פיות הסטנים
המרגמות נאנחות
אז מחשבתי תעבירני
אלייך רעה ואחות.
ואז אדע - לקרב יש טעם
אף כי המחיר יקר מאוד
כדי שיום יבוא אי פעם
נוכל לנשום פה ולחיות!
האמיני...
לכן רחוק אני מכאן
תחוגי נא את פגישתנו
במטבחנו הקטן.
על מקומי שבחרתיהו
תשימי יין מלוא כוסית
תראי כאילו זה אני הוא
יושב איתך כמו תמיד.
האמיני יום יבוא
טוב יהיה מבטיח לך
לחבק אותך אבוא
והכל אשיח לך.
אתמול לפעולה יצאנו
עד לאשמורת ראשונה
היום שקטנו ונרגענו
ומכסיפה כה הלבנה.
את פגישתי איתך זכרתי
ושמלתך הירוקה
הלילה טוב לי, כה אמרתי
כי את קרובה מרחוקה.
האמיני...
כשנובחים פיות הסטנים
המרגמות נאנחות
אז מחשבתי תעבירני
אלייך רעה ואחות.
ואז אדע - לקרב יש טעם
אף כי המחיר יקר מאוד
כדי שיום יבוא אי פעם
נוכל לנשום פה ולחיות!
האמיני...
מילים: ארקדי דוכין לחן: ארקדי דוכין
בין האפל לנסתר
בעולמנו המר
אומרים שיש עוד תקווה
קוראים לזה אהבה
ומחכים לבואה
בין האתמול לעתיד
בין האוצר לתחתית
אומרים שיש עוד תקווה
קוראים לזה אהבה
ומחכים לבואה
בין הבלבול לאסון
תדעו שיש פתרון
קוראים לזה אהבה
בין הזיוף לאמת
בין כל מה שחי למת
ישנה אהבה
יש בי אהבה
והיא תתעורר ותיגע
יש בי אהבה
והיא תנצח
בין השפיות לשינה
בין הילדות לזקנה
אומרים שיש עוד תקווה
קוראים לזה אהבה
ומחכים לבואה
בין האתמול לעתיד...
בעולמנו המר
אומרים שיש עוד תקווה
קוראים לזה אהבה
ומחכים לבואה
בין האתמול לעתיד
בין האוצר לתחתית
אומרים שיש עוד תקווה
קוראים לזה אהבה
ומחכים לבואה
בין הבלבול לאסון
תדעו שיש פתרון
קוראים לזה אהבה
בין הזיוף לאמת
בין כל מה שחי למת
ישנה אהבה
יש בי אהבה
והיא תתעורר ותיגע
יש בי אהבה
והיא תנצח
בין השפיות לשינה
בין הילדות לזקנה
אומרים שיש עוד תקווה
קוראים לזה אהבה
ומחכים לבואה
בין האתמול לעתיד...
מילים: יעקב רוטבליט לחן: מיקי גבריאלוב
שוב לא שקט,
שוב מתוח ובועט,
מין גיל כזה,
כל אחד עובר את זה,
צא מזה, מה איתך,
אמא מבשלת בשבילך.
שוב בלי מנוחה,
משהו אוכל אותך,
עוד כוס קפה,
זה אוחז ולא מרפה,
קח עכשיו ספר טוב,
שם ודאי תמצא על מה לחשוב.
אז אולי תפסיק עם העולם לריב,
אז אולי תרגיש הרבה יותר יציב.
שוב לא שקט,
שוב מתוח ובועט,
מין גיל כזה,
כל אחד עובר את זה,
צא מזה, מה איתך,
אמא מבשלת בשבילך.
אז אולי תפסיק עם העולם לריב,
אז אולי תרגיש הרבה יותר יציב.
שוב מתוח ובועט,
מין גיל כזה,
כל אחד עובר את זה,
צא מזה, מה איתך,
אמא מבשלת בשבילך.
שוב בלי מנוחה,
משהו אוכל אותך,
עוד כוס קפה,
זה אוחז ולא מרפה,
קח עכשיו ספר טוב,
שם ודאי תמצא על מה לחשוב.
אז אולי תפסיק עם העולם לריב,
אז אולי תרגיש הרבה יותר יציב.
שוב לא שקט,
שוב מתוח ובועט,
מין גיל כזה,
כל אחד עובר את זה,
צא מזה, מה איתך,
אמא מבשלת בשבילך.
אז אולי תפסיק עם העולם לריב,
אז אולי תרגיש הרבה יותר יציב.
אל תתבייש, היה עצוב.
אל תצטער, אם תצטער:
זאת היא עונה כזאת, חבוב,
זה רק הסתיו וזה עובר.
לך ערירי בליל העיר,
הבט לרום, חפש כוכב,
מותר, מותר גם לצעיר
להיות טיפה זקן בסתיו.
זה הסתיו עם הענן
ועם הרוח המיבב,
ואם אתה סתם ציניקן
בכל זאת זה צובט בלב.
הנה באוירה כזאת
לנערה שוב אין אומרים:
"הי, בובה, מותק, בואי לרקוד" -
אלא: "הביטי, ליל סתוים..."
אתה צוחק: "שטויות, שטויות".
מן התרגשות, "הו, מה פתאום..."
אז למה זר סיתוניות
שלחת לילדה שלשום?
זה הסתיו עם הענן...
דמעה, אל תתאדם, חבר,
היא לא תגרום שום נזקים.
תאמר: "זה גשם לא יותר",
אבל הן שנינו זאת יודעים.
זה הסתיו עם הענן...
אל תצטער, אם תצטער:
זאת היא עונה כזאת, חבוב,
זה רק הסתיו וזה עובר.
לך ערירי בליל העיר,
הבט לרום, חפש כוכב,
מותר, מותר גם לצעיר
להיות טיפה זקן בסתיו.
זה הסתיו עם הענן
ועם הרוח המיבב,
ואם אתה סתם ציניקן
בכל זאת זה צובט בלב.
הנה באוירה כזאת
לנערה שוב אין אומרים:
"הי, בובה, מותק, בואי לרקוד" -
אלא: "הביטי, ליל סתוים..."
אתה צוחק: "שטויות, שטויות".
מן התרגשות, "הו, מה פתאום..."
אז למה זר סיתוניות
שלחת לילדה שלשום?
זה הסתיו עם הענן...
דמעה, אל תתאדם, חבר,
היא לא תגרום שום נזקים.
תאמר: "זה גשם לא יותר",
אבל הן שנינו זאת יודעים.
זה הסתיו עם הענן...
מילים: חיים חפר לחן: עממי רוסי
לי כל גל נושא מזכרת
מן הבית, מן החוף,
מן העצים יפי צמרת
וזהב שלכת בת חלוף.
הנשאי, ספינה, ושוטי -
מה רבים הכיסופים
לי נערה יש ושמה רותי,
המצפה באלה החופים.
תכול עיניה כשמיים
מבטה כלהבה.
לו אך נשקתי השפתיים
אז ידעתי מה זאת אהבה.
סער, הספינה חורקת,
תקפץ מגל אל גל.
אלי עם רעם היא צוחקת
ועם רוח לי תפרע תלתל.
מן הבית, מן החוף,
מן העצים יפי צמרת
וזהב שלכת בת חלוף.
הנשאי, ספינה, ושוטי -
מה רבים הכיסופים
לי נערה יש ושמה רותי,
המצפה באלה החופים.
תכול עיניה כשמיים
מבטה כלהבה.
לו אך נשקתי השפתיים
אז ידעתי מה זאת אהבה.
סער, הספינה חורקת,
תקפץ מגל אל גל.
אלי עם רעם היא צוחקת
ועם רוח לי תפרע תלתל.
מילים: חיים חפר לחן: סשה ארגוב
כאן במקום שעות דרכנו,
אך בא הזמן להסתלק,
אז נפרדים ממך אנחנו,
מלחייך אפרסק,
ולבבנו מתרסק.
החיילים,
הולכים, הולכים בדרך,
שמאל ימין -
עוברים בעיר,
החיילים,
זורקים, זורקים לך פרח,
ומול ביתך
פוצחים בשיר.
אהבתנו אש בוערת,
אהבתנו אדירה,
ואם גם נמזמז אחרת,
זה לא נורא, זה לא נורא,
נחשוב עליך יקירה.
החיילים...
עת בלילות גנובים נחבוק את
החתיכות ונאנח,
הרי בארוחת הבוקר,
עת מציגות הן פני מלאך -
נזכור את הסלט שלך...
החיילים...
וששולחים אנו ידיים
אל אחוריים חביבים,
אל תדאגי ובינתיים,
למה פנייך עצובים
התנחמי במכתבים...
החיילים...
כך נשמתינו כאן נקרעת,
לכל, לכל הכיוונים,
אך בסיכום הרי רואה את
כמה אנחנו נאמנים,
וזה נמשך כבר שתי שנים...
החיילים...
אל תחכי לנו בבית,
כאן לא יודעים מתי חוזרים.
אבל לבטח עד הקיץ
(את זאת נאמר לך כגברים)
את יכולה עם אחרים...
החיילים...
אך בא הזמן להסתלק,
אז נפרדים ממך אנחנו,
מלחייך אפרסק,
ולבבנו מתרסק.
החיילים,
הולכים, הולכים בדרך,
שמאל ימין -
עוברים בעיר,
החיילים,
זורקים, זורקים לך פרח,
ומול ביתך
פוצחים בשיר.
אהבתנו אש בוערת,
אהבתנו אדירה,
ואם גם נמזמז אחרת,
זה לא נורא, זה לא נורא,
נחשוב עליך יקירה.
החיילים...
עת בלילות גנובים נחבוק את
החתיכות ונאנח,
הרי בארוחת הבוקר,
עת מציגות הן פני מלאך -
נזכור את הסלט שלך...
החיילים...
וששולחים אנו ידיים
אל אחוריים חביבים,
אל תדאגי ובינתיים,
למה פנייך עצובים
התנחמי במכתבים...
החיילים...
כך נשמתינו כאן נקרעת,
לכל, לכל הכיוונים,
אך בסיכום הרי רואה את
כמה אנחנו נאמנים,
וזה נמשך כבר שתי שנים...
החיילים...
אל תחכי לנו בבית,
כאן לא יודעים מתי חוזרים.
אבל לבטח עד הקיץ
(את זאת נאמר לך כגברים)
את יכולה עם אחרים...
החיילים...
מילים: דפנה אילת לחן: דפנה אילת
אל תבכי ילדה, אל תבכי
בעינייך נוצץ הסתיו
ומחייך בחיבה ולוחש כי בא
מחייך הסתיו
אל תבכי ילדה, אל תבכי
אף אם תמו ימי שרב
הלא אין כל סיבה ששיר אהבה
לא יושר בסתיו
אל תבכי ילדה, אל תבכי
עוד נכונו גשמי זהב
עוד נשיר על ברק ועב
נרוץ בין טיפות, נלקט רקפות
ונצחק כי הכל כזב
אל תבכי ילדה, אל תבכי
הוא יאהב, הוא אוהב, אהב
עת הזמר גובר, הפזמון חוזר
הוא אוהב, אהב
צחקי ילדה, צחקי
על ריסייך תלוי כוכב
בעלים המתים לך נשזור הילה
בעלי זהב
צחקי ילדה, צחקי
עוד נכונות גשמי זהב
עוד נשיר על ברק ועב
נרוץ בין טיפות, נלקט רקפות
ונצחק כי הכל כזב
הסתכלי ילדה, הסתכלי
בשערך רוח קל נשב
על פני הר ובקעה את הנך מלכה
את מלכת הסתיו
צחקי ילדה, צחקי
השדות מוריקים עכשיו
והגשם ישיר על שדה וניר
מנגינה של סתיו
צחקי ילדה, צחקי
לך נכונו גשמי זהב
לך נכונו ברק ועב
ובין הטיפות יפרחו רקפות
ונצחק ונצחק: הכל כזב
אל תבכי ילדה, אל תבכי
בעינייך נוצץ הסתיו
ומחייך בחיבה ולוחש כי בא
מחייך הסתיו
אל תבכי ילדה, אל תבכי
אף אם תמו ימי שרב
הלא אין כל סיבה ששיר אהבה
לא יושר בסתיו
אל תבכי ילדה, אל תבכי
עוד נכונו גשמי זהב
עוד נשיר על ברק ועב
נרוץ בין טיפות, נלקט רקפות
ונצחק כי הכל כזב
אל תבכי ילדה, אל תבכי
הוא יאהב, הוא אוהב, אהב
עת הזמר גובר, הפזמון חוזר
הוא אוהב, אהב
צחקי ילדה, צחקי
על ריסייך תלוי כוכב
בעלים המתים לך נשזור הילה
בעלי זהב
צחקי ילדה, צחקי
עוד נכונות גשמי זהב
עוד נשיר על ברק ועב
נרוץ בין טיפות, נלקט רקפות
ונצחק כי הכל כזב
הסתכלי ילדה, הסתכלי
בשערך רוח קל נשב
על פני הר ובקעה את הנך מלכה
את מלכת הסתיו
צחקי ילדה, צחקי
השדות מוריקים עכשיו
והגשם ישיר על שדה וניר
מנגינה של סתיו
צחקי ילדה, צחקי
לך נכונו גשמי זהב
לך נכונו ברק ועב
ובין הטיפות יפרחו רקפות
ונצחק ונצחק: הכל כזב
אל תבכי ילדה, אל תבכי
מילים: רמי לב לחן: שמואל אלבז
בא הזמן שניפרד זה סוף הדרך
רואה דמעה בתוך עינייך התמימות
איתך הרגשתי מאושר, הייתי מלך
עכשיו הלב שבור לחתיכות.
אל תבכי ילדה
כי יש עוד אהבה
תני לי עוד חיוך שובב ומשגע
אל תבכי ילדה
תהיה עוד אהבה
יש חיים יפים אך עוד נתגעגע.
אז מה עובר בראש שלך
מה את חושבת
אהבנו לא הסתרנו זה מזו דבר
רצית לתת עוד הזדמנות
ושוב נפלנו
אני שוב מתאהב במי שאי אפשר.
אל תבכי ילדה...
רואה דמעה בתוך עינייך התמימות
איתך הרגשתי מאושר, הייתי מלך
עכשיו הלב שבור לחתיכות.
אל תבכי ילדה
כי יש עוד אהבה
תני לי עוד חיוך שובב ומשגע
אל תבכי ילדה
תהיה עוד אהבה
יש חיים יפים אך עוד נתגעגע.
אז מה עובר בראש שלך
מה את חושבת
אהבנו לא הסתרנו זה מזו דבר
רצית לתת עוד הזדמנות
ושוב נפלנו
אני שוב מתאהב במי שאי אפשר.
אל תבכי ילדה...
מילים: זאב נחמה לחן: זאב נחמה;תמיר קליסקי
משוחרר ורגוע בארץ חמה
הודו נראית כמו ציור של צייר משוגע.
ו"אני הוא השער" - חשב לו איש עם גלימה
כתבתי לך על חוכמתו, את הפכת לנוגה.
אל תבכי ילדה
אל תבכי ילדה
כי אני לא יכול לראות עוד סבל,
אל תבכי ילדה
אל תבכי ילדה
עוד תראי שהכל יהיה בסדר
את עצמי שם חיפשתי הוזה, מתהלך,
כבשתי פסגות חדשות בקצה העולם,
את נגבי את עינייך, אני שבוי בקסמך
נשארתי שלך לתמיד גם מעבר לים.
אל תבכי ילדה
אל תבכי ילדה
כי אני לא יכול לראות עוד סבל,
אל תבכי ילדה
אל תבכי ילדה
עוד תראי שהכל יהיה בסדר
הודו נראית כמו ציור של צייר משוגע.
ו"אני הוא השער" - חשב לו איש עם גלימה
כתבתי לך על חוכמתו, את הפכת לנוגה.
אל תבכי ילדה
אל תבכי ילדה
כי אני לא יכול לראות עוד סבל,
אל תבכי ילדה
אל תבכי ילדה
עוד תראי שהכל יהיה בסדר
את עצמי שם חיפשתי הוזה, מתהלך,
כבשתי פסגות חדשות בקצה העולם,
את נגבי את עינייך, אני שבוי בקסמך
נשארתי שלך לתמיד גם מעבר לים.
אל תבכי ילדה
אל תבכי ילדה
כי אני לא יכול לראות עוד סבל,
אל תבכי ילדה
אל תבכי ילדה
עוד תראי שהכל יהיה בסדר
זֶהוּ סִפּוּר עָצוּב עַל יֶלֶד
אַחַר כָּךְ נַעַר
הַיוֹם כְּבָר אִישׁ
הוּא לֹא שָׁמַע קוֹלָם שֶׁל אֵלֶּה
שֶׁהִזְהִירוּ הוּא נִשְׁאַר אָדִישׁ
הוּא לֹא שָׁמַע מַה שֶּׁאָמְרוּ לוֹ
לָכֵן הַיּוֹם הוּא בְּעֵסֶק בִּישׁ
אָמְרוּ לוֹ שֶׁהַחַיִּים זֶה לֹא מִשְׂחָק
וְקוּנְצִים פֹּה אֵין
אָמְרוּ לוֹ שֶׁהוּא מֻכְרָח לִהְיוֹת חָזָק
כִּי אוֹי לוֹ לַמִסְכֵּן
אָמְרוּ לוֹ שֶׁיִּהְיֶה כְּבָר מַעֲשִי
רָמְזוּ לוֹ שֶׁיִּתְבַּגֵּר
אָז הוּא לֹא לָמַד שׁוּם לֶקַח
וְאֵין לוֹ שֵׂכֶל גַּם לְהִצְטַעֵר
עוֹד שֶׁהָיָה כּוּלּוֹ רַק יֶלֶד
בְּבֵית הַסֵּפֶר הָעֲמָמִי
עוֹד כְּשֶׁתָּלָה בִּשְׁמֵי הַתְּכֵלֶת
מַבָּט עָצוּב קְצָת וְחוֹלְמָנִי
כְּבָר אָז עֵינוֹ הָיִיתָה פּוֹזֶלֶת
אֶל חֲבַצֶּלֶת הָאַדְמוֹנִית
אָמְרוּ לוֹ שֶׁיִּתְרַכֵּז בַּלִּמּוּדִים
כִּי זֶה הֶחָשׁוּב
אָמְרוּ לוֹ שֶׁמִּבָּנוֹת וְרִקּוּדִים
יִהְיֶה סוֹף עָצוּב
אָמְרוּ לוֹ שֶׁיִּהְיֶה כְּבָר מַעֲשִי
רָמְזוּ לוֹ שֶיִּתְגַּבֵּר
אָז הוּא לֹא לָמַד שׁוּם לֶקַח
אֵין לוֹ שֵׂכֶל גַּם לְהִצְטַעֵר
גַּם כְּשֶׁהָלַךְ לְכַדּוּרֶגֶל
הוּא לֹא חִפֵּשׂ לוֹ רַק נִצָּחוֹן
וּבְהִתְלַהֲבוּת שֶׁל עֵגֶל
וִתֵּר עַל שֶׁקֶט וּבִטָּחוֹן
וְעַד הַיּוֹם הוּא עִם הַדֶּגֶל
וְעִם הַצֶּבַע הֲלֹא נָכוֹן
אָמְרוּ לוֹ שֶׁהַחֻלְצָה הָאֲדֻמָּה
זֹאת לֹא מְצִיאָה
אָמְרוּ לוֹ שֶׁהוּא נִכְנָס פֹּה לַצָּרָה
וְאֵין יְצִיאָה
אָמְרוּ לוֹ שֶׁיִּהְיֶה כְּבָר מַעֲשִי
רָמְזוּ לוֹ שֶיִּתְגַּבֵּר
אָז הוּא לֹא לָמַד שׁוּם לֶקַח
וְאֵין לוֹ שֵׂכֶל גַּם לְהִצְטַעֵר
אַחַר כָּךְ נַעַר
הַיוֹם כְּבָר אִישׁ
הוּא לֹא שָׁמַע קוֹלָם שֶׁל אֵלֶּה
שֶׁהִזְהִירוּ הוּא נִשְׁאַר אָדִישׁ
הוּא לֹא שָׁמַע מַה שֶּׁאָמְרוּ לוֹ
לָכֵן הַיּוֹם הוּא בְּעֵסֶק בִּישׁ
אָמְרוּ לוֹ שֶׁהַחַיִּים זֶה לֹא מִשְׂחָק
וְקוּנְצִים פֹּה אֵין
אָמְרוּ לוֹ שֶׁהוּא מֻכְרָח לִהְיוֹת חָזָק
כִּי אוֹי לוֹ לַמִסְכֵּן
אָמְרוּ לוֹ שֶׁיִּהְיֶה כְּבָר מַעֲשִי
רָמְזוּ לוֹ שֶׁיִּתְבַּגֵּר
אָז הוּא לֹא לָמַד שׁוּם לֶקַח
וְאֵין לוֹ שֵׂכֶל גַּם לְהִצְטַעֵר
עוֹד שֶׁהָיָה כּוּלּוֹ רַק יֶלֶד
בְּבֵית הַסֵּפֶר הָעֲמָמִי
עוֹד כְּשֶׁתָּלָה בִּשְׁמֵי הַתְּכֵלֶת
מַבָּט עָצוּב קְצָת וְחוֹלְמָנִי
כְּבָר אָז עֵינוֹ הָיִיתָה פּוֹזֶלֶת
אֶל חֲבַצֶּלֶת הָאַדְמוֹנִית
אָמְרוּ לוֹ שֶׁיִּתְרַכֵּז בַּלִּמּוּדִים
כִּי זֶה הֶחָשׁוּב
אָמְרוּ לוֹ שֶׁמִּבָּנוֹת וְרִקּוּדִים
יִהְיֶה סוֹף עָצוּב
אָמְרוּ לוֹ שֶׁיִּהְיֶה כְּבָר מַעֲשִי
רָמְזוּ לוֹ שֶיִּתְגַּבֵּר
אָז הוּא לֹא לָמַד שׁוּם לֶקַח
אֵין לוֹ שֵׂכֶל גַּם לְהִצְטַעֵר
גַּם כְּשֶׁהָלַךְ לְכַדּוּרֶגֶל
הוּא לֹא חִפֵּשׂ לוֹ רַק נִצָּחוֹן
וּבְהִתְלַהֲבוּת שֶׁל עֵגֶל
וִתֵּר עַל שֶׁקֶט וּבִטָּחוֹן
וְעַד הַיּוֹם הוּא עִם הַדֶּגֶל
וְעִם הַצֶּבַע הֲלֹא נָכוֹן
אָמְרוּ לוֹ שֶׁהַחֻלְצָה הָאֲדֻמָּה
זֹאת לֹא מְצִיאָה
אָמְרוּ לוֹ שֶׁהוּא נִכְנָס פֹּה לַצָּרָה
וְאֵין יְצִיאָה
אָמְרוּ לוֹ שֶׁיִּהְיֶה כְּבָר מַעֲשִי
רָמְזוּ לוֹ שֶיִּתְגַּבֵּר
אָז הוּא לֹא לָמַד שׁוּם לֶקַח
וְאֵין לוֹ שֵׂכֶל גַּם לְהִצְטַעֵר
מילים: אריק איינשטיין לחן: מיקי גבריאלוב
אני ואתה נשנה את העולם,
אני ואתה אז יבואו כבר כולם,
אמרו את זה קודם לפני,
לא משנה - אני ואתה נשנה את העולם.
אני ואתה ננסה מהתחלה,
יהיה לנו רע, אין דבר זה לא נורא,
אמרו את זה קודם לפני,
זה לא משנה - אני ואתה נשנה את העולם.
אני ואתה נשנה את העולם,
אני ואתה אז יבואו כבר כולם,
אמרו את זה קודם לפני,
לא משנה - אני ואתה נשנה את העולם.
אני ואתה אז יבואו כבר כולם,
אמרו את זה קודם לפני,
לא משנה - אני ואתה נשנה את העולם.
אני ואתה ננסה מהתחלה,
יהיה לנו רע, אין דבר זה לא נורא,
אמרו את זה קודם לפני,
זה לא משנה - אני ואתה נשנה את העולם.
אני ואתה נשנה את העולם,
אני ואתה אז יבואו כבר כולם,
אמרו את זה קודם לפני,
לא משנה - אני ואתה נשנה את העולם.
קוסם שולף שפן
כמו מלצר שעורך שולחן
אוהב אותך, אוהב אותך
אוהב אותך
כמתאבד שקופץ ממגדל
כמו אסטרונאוט אבוד בחלל
אוהב אותך, אוהב אותך
אוהב אותך
טי נה נה נה.....
כמו קוסם ששולף שפן
כמו מלצר שעורך שולחן
אוהב אותך,אוהב אותך
אוהב אותך
מאבד את שיווי המשקל
מאבד את עצמי ובכלל
אוהב אותך, אוהב אותך
אוהב אותך
בגללך לילה לא לילה
איך בגללך -
אני למטה, למעלה
איך בגללך -
כלום לא הולך
כמתאבד שקופץ ממגדל
כמו אסטרונאוט אבוד בחלל
אוהב אותך, אוהב אותך
אוהב אותך
כמו קוסם ששולף שפן
כמו מלצר שעורך שולחן
אוהב אותך,אוהב אותך
אוהב אותך
בגללך לילה לא לילה
איך בגללך -
אני למטה, למעלה
איך בגללך -
כלום לא הולך
אוהב אותך
כמו מלצר שעורך שולחן
אוהב אותך, אוהב אותך
אוהב אותך
כמתאבד שקופץ ממגדל
כמו אסטרונאוט אבוד בחלל
אוהב אותך, אוהב אותך
אוהב אותך
טי נה נה נה.....
כמו קוסם ששולף שפן
כמו מלצר שעורך שולחן
אוהב אותך,אוהב אותך
אוהב אותך
מאבד את שיווי המשקל
מאבד את עצמי ובכלל
אוהב אותך, אוהב אותך
אוהב אותך
בגללך לילה לא לילה
איך בגללך -
אני למטה, למעלה
איך בגללך -
כלום לא הולך
כמתאבד שקופץ ממגדל
כמו אסטרונאוט אבוד בחלל
אוהב אותך, אוהב אותך
אוהב אותך
כמו קוסם ששולף שפן
כמו מלצר שעורך שולחן
אוהב אותך,אוהב אותך
אוהב אותך
בגללך לילה לא לילה
איך בגללך -
אני למטה, למעלה
איך בגללך -
כלום לא הולך
אוהב אותך
מילים: חיים חפר לחן: שמוליק קראוס
אני זוכר את בית הערבה,
פיסת מדבר צרובה בארץ חרבה,
ירדן זורם שקט כמו חלום
וים המלח מת,
מכאן ועד לסדום.
המדבר כיסה אותה,
באבק לבן ורך
עץ ירוק בארץ חרבה,
איך נשכח את בית הערבה.
אני זוכר את ים המלח שם,
המים הכבדים, גלים בלחשם.
אסדת אשלג לוהטת מן החום
וכל הנצורים -
עוברים את ים המוות לסדום.
המדבר כיסה אותה...
פיסת מדבר צרובה בארץ חרבה,
ירדן זורם שקט כמו חלום
וים המלח מת,
מכאן ועד לסדום.
המדבר כיסה אותה,
באבק לבן ורך
עץ ירוק בארץ חרבה,
איך נשכח את בית הערבה.
אני זוכר את ים המלח שם,
המים הכבדים, גלים בלחשם.
אסדת אשלג לוהטת מן החום
וכל הנצורים -
עוברים את ים המוות לסדום.
המדבר כיסה אותה...
מילים: לאה גולדברג לחן: מיקי גבריאלוב
האילנות כל כך כבדים,
כופף הפרי את הבדים,
זו השעה המרגיעה,
בה נרדמים הילדים.
אל הבקעה מן הגלעד
טלה שחור ורך ירד,
כבשה פועה בוכה בדיר -
זה בנה הקט אשר אבד.
ישוב טלה אל חיק האם,
ישכב בדיר וירדם
והכבשה תישק אותו
והיא תקרא אותו בשם.
נסתר הליל בין הבדים
והנביא הגלעדי
יורד דומם אל הבקעה
לחזות בשנת הילדים.
ישוב טלה אל חיק האם,
ישכב בדיר וירדם
והכבשה תישק אותו
והיא תקרא אותו בשם.
כופף הפרי את הבדים,
זו השעה המרגיעה,
בה נרדמים הילדים.
אל הבקעה מן הגלעד
טלה שחור ורך ירד,
כבשה פועה בוכה בדיר -
זה בנה הקט אשר אבד.
ישוב טלה אל חיק האם,
ישכב בדיר וירדם
והכבשה תישק אותו
והיא תקרא אותו בשם.
נסתר הליל בין הבדים
והנביא הגלעדי
יורד דומם אל הבקעה
לחזות בשנת הילדים.
ישוב טלה אל חיק האם,
ישכב בדיר וירדם
והכבשה תישק אותו
והיא תקרא אותו בשם.
בְּעַרְבוֹת הַנֶּגֶב מִתְנוֹצֵץ הַטַּל,
בְּעַרְבוֹת הַנֶּגֶב אִישׁ מָגֵן נָפַל,
לֹא נָשַׁם הַנַּעַר וְנָדַם הַלֵּב,
אֶת בְּלוֹרִית הַשַּׂעַר רוּחַ תְּלַטֵּף.
~
הֲלוּמַת עַצֶּבֶת וְיָגוֹן נוֹרָא,
אֵם זְקֵנָה נִצֶּבֶת וְנוֹשֵׂאת דְּבָרָהּ,
הַדִּמְעָה נִגֶּרֶת מֵעֵינֵי אִמְּךָ,
בָּא כַּדּוּר עוֹפֶרֶת וַיְפַלַּח לִבְּךָ.
אֶת בְּכוֹרִי שָׁכַלְתִּי בִּמְצוּלוֹת הַיָּם,
וְאוֹתְךָ גִּדַּלְתִּי לְמָגֵן הָעָם.
הֵם לֹא יִשְׁבְּרוּנוּ בְּיַתְמוּת וּשְׁכוֹל,
הֵם לֹא יַעַקְרוּנוּ, בְּנִי, לַמְרוֹת הַכֹּל.
~
אָז צָעַד קָדִימָה נַעַר גְּבַהּ-קוֹמָה,
וְיֹאמַר לָהּ - "אִמָּא, אַל לָךְ בְּדִמְעָה!
בַּחוּרֵינוּ, אִמָּא, בִּימֵי פְּקֻדָּה,
מוּל שׂוֹנְאֵינוּ, אִמָּא, כְּחוֹמַת פְּלָדָה.
מוּל שׁוֹדֵד וּמֶלֶךְ צְמֵא-דָּמִים עוֹיֵן,
תְּנִינִי וְאֶהְיֶה לָךְ אָנֹכִי לְבֵן."
בְּעַרְבוֹת הַנֶּגֶב הוּא לָחַץ יָדָהּ,
אִם תִּרְצוּ, חֶבְרַיָּה, אֵין זוֹ אַגָּדָה!
בְּעַרְבוֹת הַנֶּגֶב אִישׁ מָגֵן נָפַל,
לֹא נָשַׁם הַנַּעַר וְנָדַם הַלֵּב,
אֶת בְּלוֹרִית הַשַּׂעַר רוּחַ תְּלַטֵּף.
~
הֲלוּמַת עַצֶּבֶת וְיָגוֹן נוֹרָא,
אֵם זְקֵנָה נִצֶּבֶת וְנוֹשֵׂאת דְּבָרָהּ,
הַדִּמְעָה נִגֶּרֶת מֵעֵינֵי אִמְּךָ,
בָּא כַּדּוּר עוֹפֶרֶת וַיְפַלַּח לִבְּךָ.
אֶת בְּכוֹרִי שָׁכַלְתִּי בִּמְצוּלוֹת הַיָּם,
וְאוֹתְךָ גִּדַּלְתִּי לְמָגֵן הָעָם.
הֵם לֹא יִשְׁבְּרוּנוּ בְּיַתְמוּת וּשְׁכוֹל,
הֵם לֹא יַעַקְרוּנוּ, בְּנִי, לַמְרוֹת הַכֹּל.
~
אָז צָעַד קָדִימָה נַעַר גְּבַהּ-קוֹמָה,
וְיֹאמַר לָהּ - "אִמָּא, אַל לָךְ בְּדִמְעָה!
בַּחוּרֵינוּ, אִמָּא, בִּימֵי פְּקֻדָּה,
מוּל שׂוֹנְאֵינוּ, אִמָּא, כְּחוֹמַת פְּלָדָה.
מוּל שׁוֹדֵד וּמֶלֶךְ צְמֵא-דָּמִים עוֹיֵן,
תְּנִינִי וְאֶהְיֶה לָךְ אָנֹכִי לְבֵן."
בְּעַרְבוֹת הַנֶּגֶב הוּא לָחַץ יָדָהּ,
אִם תִּרְצוּ, חֶבְרַיָּה, אֵין זוֹ אַגָּדָה!
איני יודע איך הומים היערות
איך מתכסים גגות בשלג המרהיב
לי צאלון ניגן, ניגן על סערות
וכליל החורש מספר לי על אביב.
כאן ביתי, אל מול גולן
עטור מטע וכרם,
כי אני נולדתי כאן
עם עץ הצאלון,
על דשא הגנון
השקנו יחד הירמוך עכור הזרם.
כפרי הדומים שניערתי משיזף
כממטרות תחתן סובבתי בשרב
כציפורים שהעירוני בקולן -
כאן ביתי, אל מול גולן
כשהתגייסתי כך אמרתי לצבא
תנו לי רק הגה ואטוס עד קצה עולם
די לי לגדול, כפרח חממה
אך העיניים שוב ביקשו את הגולן
כאן ביתי...
איך מתכסים גגות בשלג המרהיב
לי צאלון ניגן, ניגן על סערות
וכליל החורש מספר לי על אביב.
כאן ביתי, אל מול גולן
עטור מטע וכרם,
כי אני נולדתי כאן
עם עץ הצאלון,
על דשא הגנון
השקנו יחד הירמוך עכור הזרם.
כפרי הדומים שניערתי משיזף
כממטרות תחתן סובבתי בשרב
כציפורים שהעירוני בקולן -
כאן ביתי, אל מול גולן
כשהתגייסתי כך אמרתי לצבא
תנו לי רק הגה ואטוס עד קצה עולם
די לי לגדול, כפרח חממה
אך העיניים שוב ביקשו את הגולן
כאן ביתי...
מילים: נתן יונתן לחן: לב שוורץ
דוגית נוסעת, מפרשיה שניים
ומלחיה - נרדמו כולם.
רוח נושבת על פני המים,
ילד פוסע על החוף דומם.
ילד פעוט הוא ועגום עיניים
שוטפים המים - למרחק אין סוף...
אם לא יעורו כל מלחיה -
איכה תגיע הדוגית לחוף?...
ומלחיה - נרדמו כולם.
רוח נושבת על פני המים,
ילד פוסע על החוף דומם.
ילד פעוט הוא ועגום עיניים
שוטפים המים - למרחק אין סוף...
אם לא יעורו כל מלחיה -
איכה תגיע הדוגית לחוף?...
מילים: חיים חפר לחן: אלכסנדר אוריה בוסקוביץ
הערב יורד עלי אופק בוער,
רוחות בצמרת הרטיטו,
ואנו סביב למדורה נספר
על איש הפלמ"ח ושמו דודו:
איתנו הלך במסע המפרך,
איתנו סייר הוא בגבול,
בקומזיץ היה מזמר ועוד איך,
איתנו סחב מן הלול...
הגישו פינג'אן והגידו:
היש עוד פלמח'ניק כמו דודו
היתה לו בלורית מקורזלת שיער
היתה לו בת צחוק בעיניים,
ועת הקיפוהו בנות עד צוואר -
צחק הוא עד לב השמיים.
אך ליל הורדה מן הלב לא יחלוף -
עת עוגן בחושך חרק,
הוא ילד נשא מן הים אל החוף,
ליטף את לחיו ושתק.
חשבו אז החבר'ה: אבוד הוא,
לאן התגלגלת יא דודו
והנה הזקס בא בערב אחד,
זרח אז ירח של קיץ,
ודודו חיבק את הסטן שביד,
וחרש יצאנו בליל...
עם שחר הבאנו אותו מן הקרב.
הברוש צמרתו אט הרכין.
רק מי ששכל את הטוב ברעיו
אותנו יוכל להבין...
רעי, נא אמרו והגידו:
העוד מחייך הוא שם, דודו...
רוחות בצמרת הרטיטו,
ואנו סביב למדורה נספר
על איש הפלמ"ח ושמו דודו:
איתנו הלך במסע המפרך,
איתנו סייר הוא בגבול,
בקומזיץ היה מזמר ועוד איך,
איתנו סחב מן הלול...
הגישו פינג'אן והגידו:
היש עוד פלמח'ניק כמו דודו
היתה לו בלורית מקורזלת שיער
היתה לו בת צחוק בעיניים,
ועת הקיפוהו בנות עד צוואר -
צחק הוא עד לב השמיים.
אך ליל הורדה מן הלב לא יחלוף -
עת עוגן בחושך חרק,
הוא ילד נשא מן הים אל החוף,
ליטף את לחיו ושתק.
חשבו אז החבר'ה: אבוד הוא,
לאן התגלגלת יא דודו
והנה הזקס בא בערב אחד,
זרח אז ירח של קיץ,
ודודו חיבק את הסטן שביד,
וחרש יצאנו בליל...
עם שחר הבאנו אותו מן הקרב.
הברוש צמרתו אט הרכין.
רק מי ששכל את הטוב ברעיו
אותנו יוכל להבין...
רעי, נא אמרו והגידו:
העוד מחייך הוא שם, דודו...
מילים: חיים חפר לחן: סשה ארגוב
הלך הוא יום אחד בדרך לבאר שבע,
הרוח מן הים את השיחים ליטף,
ליד אילן זקן היא את ראשה הסבה,
וצמתה ירדה ירוד מן הכתף.
הגדוד המשיך לצעוד, ועם הגדוד הלך הוא
ואת פניו נשקו גם רוח, גם חמה.
אבל בחניה לילית אחת נוכח הוא -
נוכח הוא כי שכח לשאול אותה לשמה.
הוא לא ידע את שמה,
אבל אותה צמה
הלכה עמו לאורך כל הדרך,
והוא ידע, יש יום
בו יפגשו פתאום,
עם שחר של טללים או שמש ערב.
הקיץ השני החליף גוונים וצבע,
פטרול סיור חזר מלילה של סיון
מיהר האמבולנס בדרך לבאר שבע
והיא חיכתה חיכתה לו בחלוק לבן.
והוא שאל "האם", והיא ענתה "זוכרת"
וכה דיברו שעות, איש לא ידע על מה
וכשהלך בלי שוב והיא נותרה חיוורת,
זכרה היא כי שכח לשאול אותה לשמה.
הוא לא ידע את שמה...
הרוח מן הים את השיחים ליטף,
ליד אילן זקן היא את ראשה הסבה,
וצמתה ירדה ירוד מן הכתף.
הגדוד המשיך לצעוד, ועם הגדוד הלך הוא
ואת פניו נשקו גם רוח, גם חמה.
אבל בחניה לילית אחת נוכח הוא -
נוכח הוא כי שכח לשאול אותה לשמה.
הוא לא ידע את שמה,
אבל אותה צמה
הלכה עמו לאורך כל הדרך,
והוא ידע, יש יום
בו יפגשו פתאום,
עם שחר של טללים או שמש ערב.
הקיץ השני החליף גוונים וצבע,
פטרול סיור חזר מלילה של סיון
מיהר האמבולנס בדרך לבאר שבע
והיא חיכתה חיכתה לו בחלוק לבן.
והוא שאל "האם", והיא ענתה "זוכרת"
וכה דיברו שעות, איש לא ידע על מה
וכשהלך בלי שוב והיא נותרה חיוורת,
זכרה היא כי שכח לשאול אותה לשמה.
הוא לא ידע את שמה...
מילים: חיים חפר לחן: משה וילנסקי
יָבוֹא הַיּוֹם וְעוֹד תֵּשֵב אֶל מוּל הָאָח
וְגַם הַגַּב יִהְיֶה כָּפוּף כַּחֲטוֹטֶרֶת
וְתִזָּכֵר אָז בְּיָמֶיךָ בַּפַּלְמָ"ח
וּתְסַפֵּר עַל זֹאת אַגַּב עִשּׁוּן מִקְטֶרֶת
וּמִסָּבִיב וּמִסָּבִיב יֵשֵׁב הַטַּף
וְאִשְׁתְּךָ גַּם הִיא מֻפְלֶגֶת בַּשָּׁנִים
תַּזִּיל דִּמְעָה וּתְקַנֵּחַ אֶת הָאַף
וְתֵאָנַח: הָיוּ זְמַנִּים הָיוּ זְמַנִּים...
הָיוּ זְמַנִּים
אָז בַּמִּשְׁלָט יָשַׁבְנוּ
הָיוּ זְמַנִּים
לָחַמְנוּ וְאָהַבְנוּ
עַכְשָׁו דָּבָר אֵין לְהַכִּיר –
עַל הַמִּשְׁלָט יוֹשֶׁבֶת עִיר
אוּלַי בִּזְכוּת אוֹתָם זְמַנִּים...
וּתְסַפֵּר אֲזַי עַל כִּבּוּשִׁים וּקְרָב
וְהַקָּטָן בֵּין הַיְּלָדִים יָעִיר בְּלַחַשׁ:
וּבְכֵן זֶה סַבָּא שֶׁהִצִּיל אֶת הַמַּצָּב –
מִסַּבָּא שֶׁכָּזֶה בֶּאֱמֶת
בֶּאֱמֶת יֵשׁ נַחַת...
וְאָז תַּרְאֶה אֶת זְרוֹעֲךָ הַחֲשׂוּפָה
וּבָהּ צַלֶּקֶת שֶׁהִגְלִידָה מִשָּׁנִים
וּתְחַיֵּךְ אֶת זֹאת הֵן סָבְתָא אָז רִפְּאָה
נוּ וּמֵאָז הָיוּ זְמַנִּים הָיוּ זְמַנִּים...
הָיוּ זְמַנִּים
אָז בַּמִּשְׁלָט יָשַׁבְנוּ
הָיוּ זְמַנִּים
לָחַמְנוּ וְאָהַבְנוּ
עַכְשָׁו דָּבָר אֵין לְהַכִּיר –
עַל הַמִּשְׁלָט יוֹשֶׁבֶת עִיר
אוּלַי בִּזְכוּת אוֹתָם זְמַנִּים...
וְגַם הַגַּב יִהְיֶה כָּפוּף כַּחֲטוֹטֶרֶת
וְתִזָּכֵר אָז בְּיָמֶיךָ בַּפַּלְמָ"ח
וּתְסַפֵּר עַל זֹאת אַגַּב עִשּׁוּן מִקְטֶרֶת
וּמִסָּבִיב וּמִסָּבִיב יֵשֵׁב הַטַּף
וְאִשְׁתְּךָ גַּם הִיא מֻפְלֶגֶת בַּשָּׁנִים
תַּזִּיל דִּמְעָה וּתְקַנֵּחַ אֶת הָאַף
וְתֵאָנַח: הָיוּ זְמַנִּים הָיוּ זְמַנִּים...
הָיוּ זְמַנִּים
אָז בַּמִּשְׁלָט יָשַׁבְנוּ
הָיוּ זְמַנִּים
לָחַמְנוּ וְאָהַבְנוּ
עַכְשָׁו דָּבָר אֵין לְהַכִּיר –
עַל הַמִּשְׁלָט יוֹשֶׁבֶת עִיר
אוּלַי בִּזְכוּת אוֹתָם זְמַנִּים...
וּתְסַפֵּר אֲזַי עַל כִּבּוּשִׁים וּקְרָב
וְהַקָּטָן בֵּין הַיְּלָדִים יָעִיר בְּלַחַשׁ:
וּבְכֵן זֶה סַבָּא שֶׁהִצִּיל אֶת הַמַּצָּב –
מִסַּבָּא שֶׁכָּזֶה בֶּאֱמֶת
בֶּאֱמֶת יֵשׁ נַחַת...
וְאָז תַּרְאֶה אֶת זְרוֹעֲךָ הַחֲשׂוּפָה
וּבָהּ צַלֶּקֶת שֶׁהִגְלִידָה מִשָּׁנִים
וּתְחַיֵּךְ אֶת זֹאת הֵן סָבְתָא אָז רִפְּאָה
נוּ וּמֵאָז הָיוּ זְמַנִּים הָיוּ זְמַנִּים...
הָיוּ זְמַנִּים
אָז בַּמִּשְׁלָט יָשַׁבְנוּ
הָיוּ זְמַנִּים
לָחַמְנוּ וְאָהַבְנוּ
עַכְשָׁו דָּבָר אֵין לְהַכִּיר –
עַל הַמִּשְׁלָט יוֹשֶׁבֶת עִיר
אוּלַי בִּזְכוּת אוֹתָם זְמַנִּים...
קָדְרוּ שָׁמַיִם בְּבֹקֶר קַר
גֶּשֶׁם טוֹפֵף עַל שְּׁמָשׁוֹת
רֶטֶט שְׂפָתַיִם, חִיּוּךְ כֹּה מַר
צְחוֹק בְּעֵינַיִם דּוֹמְעוֹת
רָצִיף רַכֶּבֶת, פָּנָס חִוֵּר
בְּתַחֲנָה עֲזוּבָה
אֵשׁ וְשַׁלְהֶבֶת בִּלְבַב בּוֹעֵר
כִּי הַפְּרִידָה עֲצוּבָה
~
אַל נָא תֹּאמַר לִי שָׁלוֹם
אֱמַר רַק לְהִתְרָאוֹת
כִּי מִלְחָמָה הִיא חֲלוֹם
טָבוּל בְּיַם שֶׁל דְּמָעוֹת
וְאֵין עוֹד שַׁחַר לְיוֹם
מָה עֲגוּמִים הַלֵּילוֹת
לָכֵן אַל נָא תֹּאמַר שָׁלוֹם
אֱמַר רַק לְהִתְרָאוֹת
קוֹפְאוֹת יָדֶיךָ, אוֹתָן אַחֲבֵּק
מָחוֹג דּוֹהֵר עַל שָׁעוֹן
חָוְרוּ פָּנֶיךָ, גָּרוֹן חוֹנֵק
כֵּן, זֶה צִלְצוּל אַחֲרוֹן
שִׁמְּשָׁה נוֹפֶלֶת, עוֹד נְשִׁיקָה
הַגַּלְגַּלִּים כְּבָר חוֹרְקִים
יַד מְנַפְנֶפֶת וּבִלְחִישָׁה
תּוֹסִיף עוֹד כַּמָּה מִילִים
~
אַל נָא תֹּאמַר לִי שָׁלוֹם
אֱמַר רַק לְהִתְרָאוֹת
כִּי מִלְחָמָה הִיא חֲלוֹם
טָבוּל בְּיַם שֶׁל דְּמָעוֹת
וְאֵין עוֹד שַׁחַר לְיוֹם
מָה עֲגוּמִים הַלֵּילוֹת
לָכֵן אַל נָא תֹּאמַר שָׁלוֹם
אֱמַר רַק לְהִתְרָאוֹת
גֶּשֶׁם טוֹפֵף עַל שְּׁמָשׁוֹת
רֶטֶט שְׂפָתַיִם, חִיּוּךְ כֹּה מַר
צְחוֹק בְּעֵינַיִם דּוֹמְעוֹת
רָצִיף רַכֶּבֶת, פָּנָס חִוֵּר
בְּתַחֲנָה עֲזוּבָה
אֵשׁ וְשַׁלְהֶבֶת בִּלְבַב בּוֹעֵר
כִּי הַפְּרִידָה עֲצוּבָה
~
אַל נָא תֹּאמַר לִי שָׁלוֹם
אֱמַר רַק לְהִתְרָאוֹת
כִּי מִלְחָמָה הִיא חֲלוֹם
טָבוּל בְּיַם שֶׁל דְּמָעוֹת
וְאֵין עוֹד שַׁחַר לְיוֹם
מָה עֲגוּמִים הַלֵּילוֹת
לָכֵן אַל נָא תֹּאמַר שָׁלוֹם
אֱמַר רַק לְהִתְרָאוֹת
קוֹפְאוֹת יָדֶיךָ, אוֹתָן אַחֲבֵּק
מָחוֹג דּוֹהֵר עַל שָׁעוֹן
חָוְרוּ פָּנֶיךָ, גָּרוֹן חוֹנֵק
כֵּן, זֶה צִלְצוּל אַחֲרוֹן
שִׁמְּשָׁה נוֹפֶלֶת, עוֹד נְשִׁיקָה
הַגַּלְגַּלִּים כְּבָר חוֹרְקִים
יַד מְנַפְנֶפֶת וּבִלְחִישָׁה
תּוֹסִיף עוֹד כַּמָּה מִילִים
~
אַל נָא תֹּאמַר לִי שָׁלוֹם
אֱמַר רַק לְהִתְרָאוֹת
כִּי מִלְחָמָה הִיא חֲלוֹם
טָבוּל בְּיַם שֶׁל דְּמָעוֹת
וְאֵין עוֹד שַׁחַר לְיוֹם
מָה עֲגוּמִים הַלֵּילוֹת
לָכֵן אַל נָא תֹּאמַר שָׁלוֹם
אֱמַר רַק לְהִתְרָאוֹת
מילים: שמואל פישר לחן: צבי גולד זהבי
תכלת שמיים, סלע אדום,
רגב, אדמת טרשים.
עמק שלנו, נגב וים
ברכת שדות חרושים.
לילה רוגע, אוהל קטן
צער קדוש בלב.
לך מאילת, מנרה ודן
לך שירי האוהב.
ארצנו הקטנטונת,
ארצנו הקטנטונת
ארצי שלי, שלי,
אימי שלי שלי, קטנה
את בנך את כה אוהבת.
אחרי אלפיים שנות גלות
אלייך חזרתי.
אלייך חזרתי,
את היחידה שלי
ארצנו הקטנטונת,
ארצנו הקטנטונת
לנצח ארשתיך.
חיי, חיי לעד, ארצנו.
ארצנו הקטנטונת,
ארצנו הקטנטונת
לנצח ארשתיך.
חיי, חיי לעד, ארצנו.
רגב, אדמת טרשים.
עמק שלנו, נגב וים
ברכת שדות חרושים.
לילה רוגע, אוהל קטן
צער קדוש בלב.
לך מאילת, מנרה ודן
לך שירי האוהב.
ארצנו הקטנטונת,
ארצנו הקטנטונת
ארצי שלי, שלי,
אימי שלי שלי, קטנה
את בנך את כה אוהבת.
אחרי אלפיים שנות גלות
אלייך חזרתי.
אלייך חזרתי,
את היחידה שלי
ארצנו הקטנטונת,
ארצנו הקטנטונת
לנצח ארשתיך.
חיי, חיי לעד, ארצנו.
ארצנו הקטנטונת,
ארצנו הקטנטונת
לנצח ארשתיך.
חיי, חיי לעד, ארצנו.
מילים: נעמי שמר לחן:
לטיול יצאנו
כלנית מצאנו
על גבעת הדשא במערב
אל ההר עלינו
את הים ראינו
ומשם ירדנו בדהרה.
צב זקן פגשנו בדרך
בית ענקי החזיק על גב
בתהלוכה נהדרת
אלף נמלים נשאו חגב.
בשלולית המים
שמנו ת'רגלים
על החוף ישבנו בתוך סירה
בחלקת אספסת
רצנו בתופסת
כל הלטאות נבהלו נורא.
באנו בשורה אל הכרם
רוח סערה וענף נשבר
שמה בין תילי חפרפרת
אלף רקפות כל אחד ספר.
אז מאוד עייפנו
והביתה שבנו
שמש כבר יורדת ומאוחר.
רק בתוך הדשא
כלנית לוחשת
שובו בשלום
נפגש מחר.
כלנית מצאנו
על גבעת הדשא במערב
אל ההר עלינו
את הים ראינו
ומשם ירדנו בדהרה.
צב זקן פגשנו בדרך
בית ענקי החזיק על גב
בתהלוכה נהדרת
אלף נמלים נשאו חגב.
בשלולית המים
שמנו ת'רגלים
על החוף ישבנו בתוך סירה
בחלקת אספסת
רצנו בתופסת
כל הלטאות נבהלו נורא.
באנו בשורה אל הכרם
רוח סערה וענף נשבר
שמה בין תילי חפרפרת
אלף רקפות כל אחד ספר.
אז מאוד עייפנו
והביתה שבנו
שמש כבר יורדת ומאוחר.
רק בתוך הדשא
כלנית לוחשת
שובו בשלום
נפגש מחר.
מילים: אברהם שלונסקי לחן: יז'י פטרסבורגסקי
טוהר ותכול המטפחת
לטף ורוך של היד
את אז אמרת לי "לא, לא אשכח עוד
את פגישתנו לעד"
ויהי היום
ואנו נפרדנו פתאום
תכול המטפחת, קורטוב של נחת
ויתגשם החלום
תמו הכפור והדלף
שמש ואור מסביב
בוקר וערב, לילה ואלף
אלף כוכבי האביב
ושוב היום
ואנו נפגשנו פתאום
תכול המטפחת, קורטוב של נחת
ונתגשם החלום
לטף ורוך של היד
את אז אמרת לי "לא, לא אשכח עוד
את פגישתנו לעד"
ויהי היום
ואנו נפרדנו פתאום
תכול המטפחת, קורטוב של נחת
ויתגשם החלום
תמו הכפור והדלף
שמש ואור מסביב
בוקר וערב, לילה ואלף
אלף כוכבי האביב
ושוב היום
ואנו נפגשנו פתאום
תכול המטפחת, קורטוב של נחת
ונתגשם החלום
מילים: עמוס אטינגר לחן: מאיר נוי
חולות מדבר הביאו חום אל דרך,
ורוח של ערבית על הגבעות נשבה
ובמשעול להר פסעו עלמה ועלם
מלחשים היו הם שיר של אהבה.
ציפור לילית שורקה לשמי הליל
ושיח דוקרני הוצת בלהבה
על אבן של דרכים ישבו עלמה ועלם,
מלחשים היו הם שיר של אהבה.
פנס השביל כבה דומם ברוח,
אדם כילה יומו, איגרת נכתבה,
במעלה ההר פסעו עלמה ועלם,
מלחשים היו הם שיר של אהבה.
הקיץ היום אל שיברונו של ליל
תם יום של שרב, הגיע יום סוער
ועל פסגת ההר לחשה עלמה לעלם
שיר אהבה אשר לעד לא יגמר.
ורוח של ערבית על הגבעות נשבה
ובמשעול להר פסעו עלמה ועלם
מלחשים היו הם שיר של אהבה.
ציפור לילית שורקה לשמי הליל
ושיח דוקרני הוצת בלהבה
על אבן של דרכים ישבו עלמה ועלם,
מלחשים היו הם שיר של אהבה.
פנס השביל כבה דומם ברוח,
אדם כילה יומו, איגרת נכתבה,
במעלה ההר פסעו עלמה ועלם,
מלחשים היו הם שיר של אהבה.
הקיץ היום אל שיברונו של ליל
תם יום של שרב, הגיע יום סוער
ועל פסגת ההר לחשה עלמה לעלם
שיר אהבה אשר לעד לא יגמר.
שושנה, שושנה, שושנה
ירח נישא אל ענן,
כמוהו אלייך, שושנה -
בים עוד יפליג קפיטן.
היה ים סוער, התורן חרק,
חרטום הספינה כמעט ונשחק,
אך יוסקה על כל העניין התגבר -
וזמר עליז כה זימר:
שושנה, שושנה, שושנה...
ב"שלוש עשרה" דן הרים עוד כוסית,
ולפתע הגיחו ספינות המשחית:
אך דני אמר: "מעלש, נסתדר"
וזמר עליז כה זימר:
שושנה, שושנה, שושנה...
היתה זאת פיגורה מאוד עלובה
עת שמוליק הגוץ לקפריסין הובא,
אך גם עת ישב אחרי הגדר -
הוא זמר עליז כה זימר:
שושנה, שושנה, שושנה...
מסע הימים הגיע לסוף,
סירות עם ג'מעה, אורות מן החוף.
ואז אל שושנה כל איש הסתער -
וזמר עליז כה זימר:
שושנה, שושנה, שושנה...
ירח נישא אל ענן,
כמוהו אלייך, שושנה -
בים עוד יפליג קפיטן.
היה ים סוער, התורן חרק,
חרטום הספינה כמעט ונשחק,
אך יוסקה על כל העניין התגבר -
וזמר עליז כה זימר:
שושנה, שושנה, שושנה...
ב"שלוש עשרה" דן הרים עוד כוסית,
ולפתע הגיחו ספינות המשחית:
אך דני אמר: "מעלש, נסתדר"
וזמר עליז כה זימר:
שושנה, שושנה, שושנה...
היתה זאת פיגורה מאוד עלובה
עת שמוליק הגוץ לקפריסין הובא,
אך גם עת ישב אחרי הגדר -
הוא זמר עליז כה זימר:
שושנה, שושנה, שושנה...
מסע הימים הגיע לסוף,
סירות עם ג'מעה, אורות מן החוף.
ואז אל שושנה כל איש הסתער -
וזמר עליז כה זימר:
שושנה, שושנה, שושנה...
מילים: משה דור לחן: יוסף הדר
ערב של שושנים
נצא נא אל הבוסתן
מור בשמים ולבונה
לרגלך מפתן.
לילה יורד לאט
ורוח שושן נושבה
הבה אלחש לך שיר בלאט
זמר של אהבה.
שחר הומה יונה
ראשך מלא טללים
פיך אל הבוקר, שושנה.
אקטפנו לי...
נצא נא אל הבוסתן
מור בשמים ולבונה
לרגלך מפתן.
לילה יורד לאט
ורוח שושן נושבה
הבה אלחש לך שיר בלאט
זמר של אהבה.
שחר הומה יונה
ראשך מלא טללים
פיך אל הבוקר, שושנה.
אקטפנו לי...
צאנה צאנה הבנות וראינה
חיילים במושבה
אנא אנא אל נא תתיראנה
מבן חייל איש צבא
אנו אנו עליזים כולנו
מצעדינו - מנגינה
התגעגענו - באנו והגענו
צאינה, בואנה ברינה
צאנה הבנות ורינה
חיילים באים בעיר
אנא אנא באנה הגלינה
ומזמור יחדיו נשיר
אנו אנו אמיצים כולנו
ובחזנו לב גועש
באנו באנו - מרץ רב איתנו
ובדמנו להט אש
חיילים במושבה
אנא אנא אל נא תתיראנה
מבן חייל איש צבא
אנו אנו עליזים כולנו
מצעדינו - מנגינה
התגעגענו - באנו והגענו
צאינה, בואנה ברינה
צאנה הבנות ורינה
חיילים באים בעיר
אנא אנא באנה הגלינה
ומזמור יחדיו נשיר
אנו אנו אמיצים כולנו
ובחזנו לב גועש
באנו באנו - מרץ רב איתנו
ובדמנו להט אש
מילים: אלמטריוטיס לחן: א. קונדיס תרגום: נעמי שמר
הזמן את השנים יניס
וקצת בינה בלב מכניס
אבל ישנם דברים שהוא עוד לא גילה לי
האם יפרח לי עוד שושן
האם נעור בי ניצוץ נושן
האם בסוף הדרך מחכה תשובה לי
ואיך נדע
אם יש תקווה
שכשנבוא, שכשנבוא
נמצא תשובה
לאן נמשכת המסילה
לאן הולכת התפילה
ומי ישיב לשאלה ומי ישמע לי
ומי יפתח לי לבבו
ואם אלך לאן אבוא
האם בסוף הדרך מחכה תשובה לי.
ואיך נדע...
זה רק אני וזו רק את
וזה הרבה וזה כה מעט
ואיך נדע אם לא לריק עברו חיינו
האם עמלנו לא לשווא
האם ביתנו לא יחרב
האם תחייה אהבה גם אחרינו.
ואיך נדע...
וקצת בינה בלב מכניס
אבל ישנם דברים שהוא עוד לא גילה לי
האם יפרח לי עוד שושן
האם נעור בי ניצוץ נושן
האם בסוף הדרך מחכה תשובה לי
ואיך נדע
אם יש תקווה
שכשנבוא, שכשנבוא
נמצא תשובה
לאן נמשכת המסילה
לאן הולכת התפילה
ומי ישיב לשאלה ומי ישמע לי
ומי יפתח לי לבבו
ואם אלך לאן אבוא
האם בסוף הדרך מחכה תשובה לי.
ואיך נדע...
זה רק אני וזו רק את
וזה הרבה וזה כה מעט
ואיך נדע אם לא לריק עברו חיינו
האם עמלנו לא לשווא
האם ביתנו לא יחרב
האם תחייה אהבה גם אחרינו.
ואיך נדע...
סוף השירון
