השירון מאפשר הצגה של מילות השירים , שקופיות זמר,.
או גם וגם
.
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון
שירונים:
מפגשזמר חדרה
במאי 2010 החל אלי ארגון בפרויקט של מפגשי זמר בעיר חדרה.
המטרה הייתה "להעיר את העיר בזמר ושיר" ומשך יותר מחצי שנה ( 33 מפגשים) נערך כל שבוע מפגש של שירה בציבור בליווי שקופיות. השירים נבחרו בהתאם לעונה ותאריכי ציון של יוצרים בזמר העברי וכללו שירים עבריים מכל התקופות ומכל הזמנים. ברוב המפגשים אלי הוביל/הנחה את הערב בשירה ובגיטרה ואליו הצטרפו נגנים וזמרים אורחים מתל אביב והמרכז עד לחיפה בצפון.
נשארו השירונים הזכרונות, התמונות והשירונים מכל מפגש
שירון זה מכיל מילים לשירים
מילים: מן המקורות לחן: עוזי חיטמן
אדון עולם אשר מלך
בטרם כל יציר נברא
לעת נעשה בחפצו כל
אזי מלך שמו נקרא.
ואחרי ככלות הכל
לבדו ימלוך נורא
והוא היה, והוא הווה
בתפארה
והוא אחד ואין שני
להמשילו להחבירה.
בלי ראשית בלי תכלית
ולו העוז והמשרה.
והוא אלי וחי גואלי
וצור חבלי בעת צרה.
והוא נסי ומנוסי
מנת כוסי ביום אקרא
בידו אפקיד רוחי
בעת אישן ואעירה
ועם רוחי גווייתי
ה' לי ולא אירא
בטרם כל יציר נברא
לעת נעשה בחפצו כל
אזי מלך שמו נקרא.
ואחרי ככלות הכל
לבדו ימלוך נורא
והוא היה, והוא הווה
בתפארה
והוא אחד ואין שני
להמשילו להחבירה.
בלי ראשית בלי תכלית
ולו העוז והמשרה.
והוא אלי וחי גואלי
וצור חבלי בעת צרה.
והוא נסי ומנוסי
מנת כוסי ביום אקרא
בידו אפקיד רוחי
בעת אישן ואעירה
ועם רוחי גווייתי
ה' לי ולא אירא
מילים: יורם טהרלב לחן: יאיר רוזנבלום
כשעלו הבילויים מלאי תקוות
ויתד תקעו בארץ האבות
בקדחת הם חלו פה
מחמסינים הם סבלו פה
אבל משהו לחש בלבבות -
אם זה טוב ואם זה רע
אין כבר דרך חזרה.
אין כבר דרך חזרה!
על סוסים רכבו עם חרב ומקל
לגרש כל מתנקש ומתנכל
ברחובות ובגדרה
פתח תקווה וחדרה
הם קראו לפלשתינה - ישראל.
אם זה טוב ואם זה רע
אין כבר דרך חזרה.
אין כבר דרך חזרה!
כשעמדה לפרוץ מלחמת העולם,
אז הגדוד יצא לשמור על כל העם
אז העיר בקול רעדה -
מה יקרה לו בבריגדה
והגדוד כולו כאיש אחד רעם:
אם זה טוב ואם זה רע
אין כבר דרך חזרה.
אין כבר דרך חזרה!
כשהוקמה המדינה באש קרבות
עוד הבריטים לא נטשו את התקוות
הם ביקשו: נחזור לרגע
נחסל פה את הנגע אך אנחנו
רק קראנו: "בלי טובות".
אם זה טוב ואם זה רע
אין כבר דרך חזרה.
אין כבר דרך חזרה!
ויתד תקעו בארץ האבות
בקדחת הם חלו פה
מחמסינים הם סבלו פה
אבל משהו לחש בלבבות -
אם זה טוב ואם זה רע
אין כבר דרך חזרה.
אין כבר דרך חזרה!
על סוסים רכבו עם חרב ומקל
לגרש כל מתנקש ומתנכל
ברחובות ובגדרה
פתח תקווה וחדרה
הם קראו לפלשתינה - ישראל.
אם זה טוב ואם זה רע
אין כבר דרך חזרה.
אין כבר דרך חזרה!
כשעמדה לפרוץ מלחמת העולם,
אז הגדוד יצא לשמור על כל העם
אז העיר בקול רעדה -
מה יקרה לו בבריגדה
והגדוד כולו כאיש אחד רעם:
אם זה טוב ואם זה רע
אין כבר דרך חזרה.
אין כבר דרך חזרה!
כשהוקמה המדינה באש קרבות
עוד הבריטים לא נטשו את התקוות
הם ביקשו: נחזור לרגע
נחסל פה את הנגע אך אנחנו
רק קראנו: "בלי טובות".
אם זה טוב ואם זה רע
אין כבר דרך חזרה.
אין כבר דרך חזרה!
זֶהוּ סִפּוּר עָצוּב עַל יֶלֶד
אַחַר כָּךְ נַעַר
הַיוֹם כְּבָר אִישׁ
הוּא לֹא שָׁמַע קוֹלָם שֶׁל אֵלֶּה
שֶׁהִזְהִירוּ הוּא נִשְׁאַר אָדִישׁ
הוּא לֹא שָׁמַע מַה שֶּׁאָמְרוּ לוֹ
לָכֵן הַיּוֹם הוּא בְּעֵסֶק בִּישׁ
אָמְרוּ לוֹ שֶׁהַחַיִּים זֶה לֹא מִשְׂחָק
וְקוּנְצִים פֹּה אֵין
אָמְרוּ לוֹ שֶׁהוּא מֻכְרָח לִהְיוֹת חָזָק
כִּי אוֹי לוֹ לַמִסְכֵּן
אָמְרוּ לוֹ שֶׁיִּהְיֶה כְּבָר מַעֲשִי
רָמְזוּ לוֹ שֶׁיִּתְבַּגֵּר
אָז הוּא לֹא לָמַד שׁוּם לֶקַח
וְאֵין לוֹ שֵׂכֶל גַּם לְהִצְטַעֵר
עוֹד שֶׁהָיָה כּוּלּוֹ רַק יֶלֶד
בְּבֵית הַסֵּפֶר הָעֲמָמִי
עוֹד כְּשֶׁתָּלָה בִּשְׁמֵי הַתְּכֵלֶת
מַבָּט עָצוּב קְצָת וְחוֹלְמָנִי
כְּבָר אָז עֵינוֹ הָיִיתָה פּוֹזֶלֶת
אֶל חֲבַצֶּלֶת הָאַדְמוֹנִית
אָמְרוּ לוֹ שֶׁיִּתְרַכֵּז בַּלִּמּוּדִים
כִּי זֶה הֶחָשׁוּב
אָמְרוּ לוֹ שֶׁמִּבָּנוֹת וְרִקּוּדִים
יִהְיֶה סוֹף עָצוּב
אָמְרוּ לוֹ שֶׁיִּהְיֶה כְּבָר מַעֲשִי
רָמְזוּ לוֹ שֶיִּתְגַּבֵּר
אָז הוּא לֹא לָמַד שׁוּם לֶקַח
אֵין לוֹ שֵׂכֶל גַּם לְהִצְטַעֵר
גַּם כְּשֶׁהָלַךְ לְכַדּוּרֶגֶל
הוּא לֹא חִפֵּשׂ לוֹ רַק נִצָּחוֹן
וּבְהִתְלַהֲבוּת שֶׁל עֵגֶל
וִתֵּר עַל שֶׁקֶט וּבִטָּחוֹן
וְעַד הַיּוֹם הוּא עִם הַדֶּגֶל
וְעִם הַצֶּבַע הֲלֹא נָכוֹן
אָמְרוּ לוֹ שֶׁהַחֻלְצָה הָאֲדֻמָּה
זֹאת לֹא מְצִיאָה
אָמְרוּ לוֹ שֶׁהוּא נִכְנָס פֹּה לַצָּרָה
וְאֵין יְצִיאָה
אָמְרוּ לוֹ שֶׁיִּהְיֶה כְּבָר מַעֲשִי
רָמְזוּ לוֹ שֶיִּתְגַּבֵּר
אָז הוּא לֹא לָמַד שׁוּם לֶקַח
וְאֵין לוֹ שֵׂכֶל גַּם לְהִצְטַעֵר
אַחַר כָּךְ נַעַר
הַיוֹם כְּבָר אִישׁ
הוּא לֹא שָׁמַע קוֹלָם שֶׁל אֵלֶּה
שֶׁהִזְהִירוּ הוּא נִשְׁאַר אָדִישׁ
הוּא לֹא שָׁמַע מַה שֶּׁאָמְרוּ לוֹ
לָכֵן הַיּוֹם הוּא בְּעֵסֶק בִּישׁ
אָמְרוּ לוֹ שֶׁהַחַיִּים זֶה לֹא מִשְׂחָק
וְקוּנְצִים פֹּה אֵין
אָמְרוּ לוֹ שֶׁהוּא מֻכְרָח לִהְיוֹת חָזָק
כִּי אוֹי לוֹ לַמִסְכֵּן
אָמְרוּ לוֹ שֶׁיִּהְיֶה כְּבָר מַעֲשִי
רָמְזוּ לוֹ שֶׁיִּתְבַּגֵּר
אָז הוּא לֹא לָמַד שׁוּם לֶקַח
וְאֵין לוֹ שֵׂכֶל גַּם לְהִצְטַעֵר
עוֹד שֶׁהָיָה כּוּלּוֹ רַק יֶלֶד
בְּבֵית הַסֵּפֶר הָעֲמָמִי
עוֹד כְּשֶׁתָּלָה בִּשְׁמֵי הַתְּכֵלֶת
מַבָּט עָצוּב קְצָת וְחוֹלְמָנִי
כְּבָר אָז עֵינוֹ הָיִיתָה פּוֹזֶלֶת
אֶל חֲבַצֶּלֶת הָאַדְמוֹנִית
אָמְרוּ לוֹ שֶׁיִּתְרַכֵּז בַּלִּמּוּדִים
כִּי זֶה הֶחָשׁוּב
אָמְרוּ לוֹ שֶׁמִּבָּנוֹת וְרִקּוּדִים
יִהְיֶה סוֹף עָצוּב
אָמְרוּ לוֹ שֶׁיִּהְיֶה כְּבָר מַעֲשִי
רָמְזוּ לוֹ שֶיִּתְגַּבֵּר
אָז הוּא לֹא לָמַד שׁוּם לֶקַח
אֵין לוֹ שֵׂכֶל גַּם לְהִצְטַעֵר
גַּם כְּשֶׁהָלַךְ לְכַדּוּרֶגֶל
הוּא לֹא חִפֵּשׂ לוֹ רַק נִצָּחוֹן
וּבְהִתְלַהֲבוּת שֶׁל עֵגֶל
וִתֵּר עַל שֶׁקֶט וּבִטָּחוֹן
וְעַד הַיּוֹם הוּא עִם הַדֶּגֶל
וְעִם הַצֶּבַע הֲלֹא נָכוֹן
אָמְרוּ לוֹ שֶׁהַחֻלְצָה הָאֲדֻמָּה
זֹאת לֹא מְצִיאָה
אָמְרוּ לוֹ שֶׁהוּא נִכְנָס פֹּה לַצָּרָה
וְאֵין יְצִיאָה
אָמְרוּ לוֹ שֶׁיִּהְיֶה כְּבָר מַעֲשִי
רָמְזוּ לוֹ שֶיִּתְגַּבֵּר
אָז הוּא לֹא לָמַד שׁוּם לֶקַח
וְאֵין לוֹ שֵׂכֶל גַּם לְהִצְטַעֵר
מילים: שאול טשרני לחן: יואל אנגל
אומרים ישנה ארץ -
ארץ שכורת שמש,
איה אותה ארץ,
איפה אותה שמש?
אומרים ישנה ארץ -
עמודיה שבעה,
שבעה כוכבי לכת,
צצים על כל גבעה.
אולי כבר איננה,
ודאי ניטל זיוה,
דבר בשבילנו,
אדוני לא ציווה.
נכנס כל הנכנס,
פגע באח כהיגמלו
פורש אליו שלום,
ואור לאיש וחם לו.
איה אותה ארץ,
כוכבי אותה גבעה?
מי ינחנו דרך?
יגיד לי הנתיבה?
אולי כבר איננה...
כבר עברנו כמה
מדברות וימים
כבר הלכנו כמה
כוחותינו תמים.
כיצד זה תעינו?
טרם הונח לנו,
אותה ארץ שמש -
אותה לא מצאנו.
ארץ שכורת שמש,
איה אותה ארץ,
איפה אותה שמש?
אומרים ישנה ארץ -
עמודיה שבעה,
שבעה כוכבי לכת,
צצים על כל גבעה.
אולי כבר איננה,
ודאי ניטל זיוה,
דבר בשבילנו,
אדוני לא ציווה.
נכנס כל הנכנס,
פגע באח כהיגמלו
פורש אליו שלום,
ואור לאיש וחם לו.
איה אותה ארץ,
כוכבי אותה גבעה?
מי ינחנו דרך?
יגיד לי הנתיבה?
אולי כבר איננה...
כבר עברנו כמה
מדברות וימים
כבר הלכנו כמה
כוחותינו תמים.
כיצד זה תעינו?
טרם הונח לנו,
אותה ארץ שמש -
אותה לא מצאנו.
מילים: שאול טשרני לחן: טוביה שלונסקי
שַׂחֲקִי, שַׂחֲקִי עַל הַחֲלוֹמוֹת,
זוּ אֲנִי הַחוֹלֵם שָׂח.
שַׂחֲקִי כִּי בָאָדָם אַאֲמִין,
כִּי עוֹדֶנִּי מַאֲמִין בָּךְ.
כִּי עוֹד נַפְשִׁי דְרוֹר שׁוֹאֶפֶת,
לֹא מְכַרְתִּיהָ לְעֵגֶל-פָּז,
כִּי עוֹד אַאֲמִין גַּם בָּאָדָם,
גַּם בְּרוּחוֹ, רוּחַ עָז.
רוּחוֹ יַשְׁלִיךְ כַּבְלֵי-הֶבֶל,
יְרוֹמְמֶנּוּ בָּמֳתֵי-עָל;
לֹא בָרָעָב יָמוּת עֹבֵד,
דְּרוֹר – לַנֶּפֶשׁ, פַּת – לַדָּל.
שַׂחֲקִי כִּי גַם בְּרֵעוּת אַאֲמִין,
אַאֲמִין, כִּי עוֹד אֶמְצָא לֵב,
לֵב תִּקְוֹתַי גַּם תִּקְוֹתָיו,
יָחוּשׁ אֹשֶׁר, יָבִין כְּאֵב.
אַאֲמִינָה גַּם בֶּעָתִיד,
אַף אִם יִרְחַק זֶה הַיוֹם,
אַךְ בֹּא יָבֹא – יִשְׂאוּ שָׁלוֹם
אָז וּבְרָכָה לְאֹם מִלְאֹם.
יָשׁוּב יִפְרַח אָז גַּם עַמִּי,
וּבָאָרֶץ יָקוּם דּוֹר,
בַּרְזֶל-כְּבָלָיו יוּסַר מֶנּוּ,
עַיִן-בְּעַיִן יִרְאֶה אוֹר.
יִחְיֶה, יֶאֱהַב, יִפְעַל, יָעַשׂ,
דּוֹר בָּאָרֶץ אָמְנָם חָי,
לֹא בֶעָתִיד – בַּשָּׁמַיִם,
חַיֵּי-רוּחַ לוֹ אֵין דָּי.
אָז שִׁיר חָדָשׁ יָשִׁיר מְשׁוֹרֵר,
לְיֹפִי וְנִשְׂגָּב לִבּוֹ עֵר;
לוֹ, לַצָּעִיר, מֵעַל קִבְרִי
פְּרָחִים יִלְקְטוּ לַזֵּר.
זוּ אֲנִי הַחוֹלֵם שָׂח.
שַׂחֲקִי כִּי בָאָדָם אַאֲמִין,
כִּי עוֹדֶנִּי מַאֲמִין בָּךְ.
כִּי עוֹד נַפְשִׁי דְרוֹר שׁוֹאֶפֶת,
לֹא מְכַרְתִּיהָ לְעֵגֶל-פָּז,
כִּי עוֹד אַאֲמִין גַּם בָּאָדָם,
גַּם בְּרוּחוֹ, רוּחַ עָז.
רוּחוֹ יַשְׁלִיךְ כַּבְלֵי-הֶבֶל,
יְרוֹמְמֶנּוּ בָּמֳתֵי-עָל;
לֹא בָרָעָב יָמוּת עֹבֵד,
דְּרוֹר – לַנֶּפֶשׁ, פַּת – לַדָּל.
שַׂחֲקִי כִּי גַם בְּרֵעוּת אַאֲמִין,
אַאֲמִין, כִּי עוֹד אֶמְצָא לֵב,
לֵב תִּקְוֹתַי גַּם תִּקְוֹתָיו,
יָחוּשׁ אֹשֶׁר, יָבִין כְּאֵב.
אַאֲמִינָה גַּם בֶּעָתִיד,
אַף אִם יִרְחַק זֶה הַיוֹם,
אַךְ בֹּא יָבֹא – יִשְׂאוּ שָׁלוֹם
אָז וּבְרָכָה לְאֹם מִלְאֹם.
יָשׁוּב יִפְרַח אָז גַּם עַמִּי,
וּבָאָרֶץ יָקוּם דּוֹר,
בַּרְזֶל-כְּבָלָיו יוּסַר מֶנּוּ,
עַיִן-בְּעַיִן יִרְאֶה אוֹר.
יִחְיֶה, יֶאֱהַב, יִפְעַל, יָעַשׂ,
דּוֹר בָּאָרֶץ אָמְנָם חָי,
לֹא בֶעָתִיד – בַּשָּׁמַיִם,
חַיֵּי-רוּחַ לוֹ אֵין דָּי.
אָז שִׁיר חָדָשׁ יָשִׁיר מְשׁוֹרֵר,
לְיֹפִי וְנִשְׂגָּב לִבּוֹ עֵר;
לוֹ, לַצָּעִיר, מֵעַל קִבְרִי
פְּרָחִים יִלְקְטוּ לַזֵּר.
מילים: נעמי שמר לחן:
אור הירח על ההר
לילה לבן בשדות בית לחם
תן מילל בקול נשבר
אנה פנה עדרי ללכת
אח לנשר ולעיט
אין לי שם ואין לי בית
הי חלילי ילל, ילל חלילי
עד ליל אוסיף ללכת
עם תרמיל רועים על שכם
הי חלילי ילל, ילל חלילי
אבן מוטלת על לבי
כאבנים בשדות בית לחם
רוח עובר בעשבים
אנה פנה עדרי ללכת
אי שם בסוף הדרך
התחכי עד רדת ערב
הי חלילי ילל, ילל חלילי
התחכי להלך
עם הלחם והמלח
הי חלילי ילל, ילל חלילי
אור הירח על ההר
לילה לבן בשדות בית לחם
לילה לבן בשדות בית לחם
תן מילל בקול נשבר
אנה פנה עדרי ללכת
אח לנשר ולעיט
אין לי שם ואין לי בית
הי חלילי ילל, ילל חלילי
עד ליל אוסיף ללכת
עם תרמיל רועים על שכם
הי חלילי ילל, ילל חלילי
אבן מוטלת על לבי
כאבנים בשדות בית לחם
רוח עובר בעשבים
אנה פנה עדרי ללכת
אי שם בסוף הדרך
התחכי עד רדת ערב
הי חלילי ילל, ילל חלילי
התחכי להלך
עם הלחם והמלח
הי חלילי ילל, ילל חלילי
אור הירח על ההר
לילה לבן בשדות בית לחם
מילים: דידי מנוסי לחן: קובי אשרת
את ראשו של הגלבוע
מישהו צבע אדום,
מן הלול מודיע גבר
כי האיר היום.
בת שישים פוקחת עין
ונועלת נעלה.
יום גדול ממתין בפתח,
זה היום שלה.
יום גדול עומד בפתח,
יום צעיר וחדשני.
מגהץ הוא את קמטיה
ומוחק שנים.
כי אמיתית היא ולא סמל,
ולא דגל ולא אות.
העבר מאחוריה -
היא צופה אל הבאות.
היא גם סבתא וגם אמא,
גם נכדה וגם נינה.
בקיצור, היא מתחדשת
כמו עונות שנה.
אשת קיץ, אשת חורף,
אשת חיק ואשת ריב,
אך בלב עמוק מתחת,
שם תמיד אביב.
שם ידה המיובלת
וקשה כגזע עץ,
עדינה ומלטפת
ברכות אין קץ.
כי אמיתית היא...
את ראשו של הגלבוע
מישהו צבע אדום,
מן הלול מודיע גבר
כי האיר היום.
בת שישים פוקחת עין
ונועלת נעלה.
יום גדול ממתין בפתח,
זה היום שלה.
בת שישים על פי הלוח,
אך בשאר המובנים -
היא בת שש עשרה בקושי,
או בת שש שנים.
כי אמיתית היא...
מישהו צבע אדום,
מן הלול מודיע גבר
כי האיר היום.
בת שישים פוקחת עין
ונועלת נעלה.
יום גדול ממתין בפתח,
זה היום שלה.
יום גדול עומד בפתח,
יום צעיר וחדשני.
מגהץ הוא את קמטיה
ומוחק שנים.
כי אמיתית היא ולא סמל,
ולא דגל ולא אות.
העבר מאחוריה -
היא צופה אל הבאות.
היא גם סבתא וגם אמא,
גם נכדה וגם נינה.
בקיצור, היא מתחדשת
כמו עונות שנה.
אשת קיץ, אשת חורף,
אשת חיק ואשת ריב,
אך בלב עמוק מתחת,
שם תמיד אביב.
שם ידה המיובלת
וקשה כגזע עץ,
עדינה ומלטפת
ברכות אין קץ.
כי אמיתית היא...
את ראשו של הגלבוע
מישהו צבע אדום,
מן הלול מודיע גבר
כי האיר היום.
בת שישים פוקחת עין
ונועלת נעלה.
יום גדול ממתין בפתח,
זה היום שלה.
בת שישים על פי הלוח,
אך בשאר המובנים -
היא בת שש עשרה בקושי,
או בת שש שנים.
כי אמיתית היא...
היה היו היו שני חברים
אחד רב טוראי השני חייל פשוט
פתאום פיתאום, פתאום שרק כדור
פתאום שרק כדור, האחד מהם נפל.
הושטתי לו, הושטתי לו ידי
הושטתי לו ידי, את היד הוא לא לקח
כריתי לו, כריתי לו הבור
כריתי לו הבור, אל הבור הוא לא זחל
הושטתי לו, הושטתי לו כוסית
הושטתי לו כוסית, את הכוס הוא כן לקח.
אחד רב טוראי השני חייל פשוט
פתאום פיתאום, פתאום שרק כדור
פתאום שרק כדור, האחד מהם נפל.
הושטתי לו, הושטתי לו ידי
הושטתי לו ידי, את היד הוא לא לקח
כריתי לו, כריתי לו הבור
כריתי לו הבור, אל הבור הוא לא זחל
הושטתי לו, הושטתי לו כוסית
הושטתי לו כוסית, את הכוס הוא כן לקח.
הֵי וַנְיָתִי, וַנְיָה,
לָמָּזַבְתּוֹתִי וַנְיָה?
לָמָּזַבְתּוֹתִי וַנְיָה
לְעוֹלָמִים?
~
וַנְיָה, וַנְיָה בְּנִי,
לָמָּה עָזַבְתָּ אוֹתִי?
לַ...לַ...לַ...
לָמָּזַבְתּוֹתִי וַנְיָה?
לָמָּזַבְתּוֹתִי וַנְיָה
לְעוֹלָמִים?
~
וַנְיָה, וַנְיָה בְּנִי,
לָמָּה עָזַבְתָּ אוֹתִי?
לַ...לַ...לַ...
מילים: יורם טהרלב לחן: אפי נצר
עצי הצפצפות שרים לך שיר על דרך,
עצי הצפצפות היו גבוהים, גבוהים,
וכל געגועינו לך היו לטרף
ולשובלך אשר הצית את הדשאים.
באפרים אין קץ,
אדום עולה הסתיו,
נושרים עלי העץ
כדינרי זהב
ורק האהבות שבות לכאן בסתיו.
הרכבות נסעו והמסילה ריקה היא,
ואת כאילה אובדת במשעול
וזר של נרקיסים הן שש עשרה שנותיך,
אשר גמעו מטל הערב הכחול
באפרים אין קץ,
אדום עולה הסתיו,
נושרים עלי העץ
כדינרי זהב
ורק האהבות שבות לכאן בסתיו.
החסידות פורחות מתוך בריכות המים,
החסידות פרשו כנפיים של שבת,
ורק השיר קסום אל שש עשרה שנותיך
נותר פה וזוכר שלכת ומבט.
באפרים אין קץ,
אדום עולה הסתיו,
נושרים עלי העץ
כדינרי זהב
ורק האהבות שבות לכאן בסתיו.
ללה
עצי הצפצפות היו גבוהים, גבוהים,
וכל געגועינו לך היו לטרף
ולשובלך אשר הצית את הדשאים.
באפרים אין קץ,
אדום עולה הסתיו,
נושרים עלי העץ
כדינרי זהב
ורק האהבות שבות לכאן בסתיו.
הרכבות נסעו והמסילה ריקה היא,
ואת כאילה אובדת במשעול
וזר של נרקיסים הן שש עשרה שנותיך,
אשר גמעו מטל הערב הכחול
באפרים אין קץ,
אדום עולה הסתיו,
נושרים עלי העץ
כדינרי זהב
ורק האהבות שבות לכאן בסתיו.
החסידות פורחות מתוך בריכות המים,
החסידות פרשו כנפיים של שבת,
ורק השיר קסום אל שש עשרה שנותיך
נותר פה וזוכר שלכת ומבט.
באפרים אין קץ,
אדום עולה הסתיו,
נושרים עלי העץ
כדינרי זהב
ורק האהבות שבות לכאן בסתיו.
ללה
מילים: בנימין אבי לחן: שלמה וייספיש
בדרך התבור הלכתי לבדי
מאחורי שמעתי קול פרסה.
הפניתי את ראשי, ראיתי לידי
רוכב צעיר ישוב על גב סוסה.
שאל: "לאן ילדה?" - עניתי: "להרים"
והוא אותי על סוסתו הרים.
ומיני אז נגלה לי רז
כי זה שבמשעול דהר את לבבי שבה.
דהרנו בהרים כרוח סערה
עד אפלה כיסתה גם הר וגיא
לפתע נעצר ושח לי: "נערה,
אני כעת חוזר אל עדרי.
חכי אשובה כאן למחרת שנית" -
ונעלם בדהרה פראית.
ומיני אז נגלה לי רז...
והוא חזר שנית ביום המחרת
מאחוריו פסעו ראשי בקר
הוא לעברי רכב ולצידי עמד
מאוכפו ניער את העפר
ושח: "חזרתי שוב אלייך, עלמתי,
עלי שנית, נדהר על סוסתי".
ומיני אז נגלה לי רז...
מאחורי שמעתי קול פרסה.
הפניתי את ראשי, ראיתי לידי
רוכב צעיר ישוב על גב סוסה.
שאל: "לאן ילדה?" - עניתי: "להרים"
והוא אותי על סוסתו הרים.
ומיני אז נגלה לי רז
כי זה שבמשעול דהר את לבבי שבה.
דהרנו בהרים כרוח סערה
עד אפלה כיסתה גם הר וגיא
לפתע נעצר ושח לי: "נערה,
אני כעת חוזר אל עדרי.
חכי אשובה כאן למחרת שנית" -
ונעלם בדהרה פראית.
ומיני אז נגלה לי רז...
והוא חזר שנית ביום המחרת
מאחוריו פסעו ראשי בקר
הוא לעברי רכב ולצידי עמד
מאוכפו ניער את העפר
ושח: "חזרתי שוב אלייך, עלמתי,
עלי שנית, נדהר על סוסתי".
ומיני אז נגלה לי רז...
מילים: נעמי שמר לחן: שמעון ישראלי
בין הרי הסלע הכהים
בין הרי הסלע הגבוהים,
לילה, לילה, מול ירח
הפולח בעבים,
תתעורר שיירת הרוכבים.
הם רוכבים ושרים
לרגלי ההרים,
הם רוכבים לבדם
שם בוואדי, מול הים.
לבם הומה עצבת
גבם עייף עד מוות
ומבטם תועה בכוכבים.
אבל, אל מול הרוח,
כאיש אחד תנוע,
תנוע לה שיירת הרוכבים.
הם רוכבים ושרים...
הם יצאו לדרך בסערה
הם יצאו לעיר הנצורה
אך אי שם בלב הוואדי,
עת הרעימו הרובים
נלכדה שיירת הרוכבים.
הם רוכבים ושרים...
קולות הקרב תמו
ותותחיו נדמו
ושבנו אל בתינו הטובים
אבל אל מול הרוח
כאיש אחד תנוע
תנוע לה שיירת הרוכבים
הם רוכבים ושרים,
בשבילי ההרים
אך השביל אל הים
לא יגיע לעולם...
בין הרי הסלע הגבוהים,
לילה, לילה, מול ירח
הפולח בעבים,
תתעורר שיירת הרוכבים.
הם רוכבים ושרים
לרגלי ההרים,
הם רוכבים לבדם
שם בוואדי, מול הים.
לבם הומה עצבת
גבם עייף עד מוות
ומבטם תועה בכוכבים.
אבל, אל מול הרוח,
כאיש אחד תנוע,
תנוע לה שיירת הרוכבים.
הם רוכבים ושרים...
הם יצאו לדרך בסערה
הם יצאו לעיר הנצורה
אך אי שם בלב הוואדי,
עת הרעימו הרובים
נלכדה שיירת הרוכבים.
הם רוכבים ושרים...
קולות הקרב תמו
ותותחיו נדמו
ושבנו אל בתינו הטובים
אבל אל מול הרוח
כאיש אחד תנוע
תנוע לה שיירת הרוכבים
הם רוכבים ושרים,
בשבילי ההרים
אך השביל אל הים
לא יגיע לעולם...
מילים: עלי מוהר לחן: עממי יווני
בלשונות רבות מספור דיברנו
וזה את זה כמעט בכלל שלא הכרנו
ומקומות רבים מאוד עזבנו
ורק מקום אחד רצינו ואהבנו
ומקומות רבים מאוד עזבנו
ואל הארץ, אל הארץ באנו.
ונמשכת שיירה
מן המאה שעברה
רחוקים כבר היוצאים
איכרים וחלוצים
שעמלו עבדו בפרך
בלי לראות את סוף הדרך
ועכשיו עוברים אנחנו
לא שקטנו ולא נחנו
לא ימשיכו בלעדינו
זוהי הרפתקת חיינו.
מגטאות ומחנות הגחנו
אל הביצות ואל הישימון הלכנו
מקצות ערב, מרוסיה ופולניה
הדלקנו אור גם בדימונה גם בדגניה.
מקצות ערב, מרוסיה ופולניה
הדלקנו אור גם בדימונה גם בדגניה.
ומכל הגלויות
ועם כל הבעיות
עם נוצר וארץ קמה
ושפה אשר נרדמה
שוב התחילה מתעוררת
ומדברת ומדברת
מסביב יהום הסער
רב הקושי והצער
אבל יש על מה לשמוח
יש עוד אומץ, יש עוד כח.
איך ישראל צומחת מסביבנו
היא חזקה יותר מכל חסרונותינו
וגם הנגב עוד יהיה פורח
ועוד נדאג שהזקן יהיה שמח.
וגם הנגב עוד יהיה פורח
ועוד נדאג שהזקן יהיה שמח.
ומכל הגלויות
ועם כל הבעיות
מסביב יהום הסער
רב הקושי והצער
אבל יש על מה לשמח
יש עוד אומץ, יש עוד כח.
ונמשכת שירה
מן המאה שעברה
רחוקים כבר היוצאים
אכרים וחלוצים
שעמלו עבדו בפרך
בלי לראות את סוף הדרך
ועכשיו עוברים אנחנו
לא שקטנו ולא נחנו
לא ימשיכו בלעדינו
זוהי הרפתקת חיינו.
וזה את זה כמעט בכלל שלא הכרנו
ומקומות רבים מאוד עזבנו
ורק מקום אחד רצינו ואהבנו
ומקומות רבים מאוד עזבנו
ואל הארץ, אל הארץ באנו.
ונמשכת שיירה
מן המאה שעברה
רחוקים כבר היוצאים
איכרים וחלוצים
שעמלו עבדו בפרך
בלי לראות את סוף הדרך
ועכשיו עוברים אנחנו
לא שקטנו ולא נחנו
לא ימשיכו בלעדינו
זוהי הרפתקת חיינו.
מגטאות ומחנות הגחנו
אל הביצות ואל הישימון הלכנו
מקצות ערב, מרוסיה ופולניה
הדלקנו אור גם בדימונה גם בדגניה.
מקצות ערב, מרוסיה ופולניה
הדלקנו אור גם בדימונה גם בדגניה.
ומכל הגלויות
ועם כל הבעיות
עם נוצר וארץ קמה
ושפה אשר נרדמה
שוב התחילה מתעוררת
ומדברת ומדברת
מסביב יהום הסער
רב הקושי והצער
אבל יש על מה לשמוח
יש עוד אומץ, יש עוד כח.
איך ישראל צומחת מסביבנו
היא חזקה יותר מכל חסרונותינו
וגם הנגב עוד יהיה פורח
ועוד נדאג שהזקן יהיה שמח.
וגם הנגב עוד יהיה פורח
ועוד נדאג שהזקן יהיה שמח.
ומכל הגלויות
ועם כל הבעיות
מסביב יהום הסער
רב הקושי והצער
אבל יש על מה לשמח
יש עוד אומץ, יש עוד כח.
ונמשכת שירה
מן המאה שעברה
רחוקים כבר היוצאים
אכרים וחלוצים
שעמלו עבדו בפרך
בלי לראות את סוף הדרך
ועכשיו עוברים אנחנו
לא שקטנו ולא נחנו
לא ימשיכו בלעדינו
זוהי הרפתקת חיינו.
מילים: נעמי שמר לחן:
באלה הידיים עוד לא בניתי כפר
עוד לא מצאתי מים באמצע המדבר
עוד לא ציירתי פרח, עוד לא גיליתי איך
תוביל אותי הדרך ולאן אני הולך
אי - עוד לא אהבתי די
הרוח והשמש על פני
אי - עוד לא אמרתי די
ואם לא, אם לא עכשיו אימתי
עוד לא שתלתי דשא, עוד לא הקמתי עיר
עוד לא נטעתי כרם על כל גבעות הגיר
עוד לא הכל עשיתי ממש במו ידי
עוד לא הכל ניסיתי, עוד לא אהבתי די
אי - עוד לא אהבתי די...
עוד לא הקמתי שבט, עוד לא חיברתי שיר
עוד לא ירד לי שלג באמצע הקציר
אני עוד לא כתבתי את זיכרונותי
עוד לא בניתי לי את בית חלומותי
אי - עוד לא אהבתי די...
ואף על פי שאת פה, ואת כל כך יפה
ממך אני בורח כמו ממגיפה
עוד יש הרבה דברים שרציתי לעשות
את בטח תסלחי לי גם בשנה הזאת
תביני, אי - עוד לא אהבתי די...
עוד לא מצאתי מים באמצע המדבר
עוד לא ציירתי פרח, עוד לא גיליתי איך
תוביל אותי הדרך ולאן אני הולך
אי - עוד לא אהבתי די
הרוח והשמש על פני
אי - עוד לא אמרתי די
ואם לא, אם לא עכשיו אימתי
עוד לא שתלתי דשא, עוד לא הקמתי עיר
עוד לא נטעתי כרם על כל גבעות הגיר
עוד לא הכל עשיתי ממש במו ידי
עוד לא הכל ניסיתי, עוד לא אהבתי די
אי - עוד לא אהבתי די...
עוד לא הקמתי שבט, עוד לא חיברתי שיר
עוד לא ירד לי שלג באמצע הקציר
אני עוד לא כתבתי את זיכרונותי
עוד לא בניתי לי את בית חלומותי
אי - עוד לא אהבתי די...
ואף על פי שאת פה, ואת כל כך יפה
ממך אני בורח כמו ממגיפה
עוד יש הרבה דברים שרציתי לעשות
את בטח תסלחי לי גם בשנה הזאת
תביני, אי - עוד לא אהבתי די...
מילים: ז'אן ברוסו לחן: ז'אן קלבה
אילו ציפורים אשר עפות מעל הים
אילו ציפורים היו דוברות כבני אדם
אלו סיפורים היו ודאי לציפורים
על הארצות אשר מעבר להרים.
כל חופי הפלא, כל אגמי התכלת
כל הרכסים המושלגים
כל ימי הפרך שחלפו בדרך
כל השבתות והחגים.
אילו ציפורים אשר עפות מעל הים
אילו ציפורים היו דוברות כבני אדם
אלו מן שירים היו ודאי לציפורים
איזה קרנבל היה לכל המשוררים.
כל ירק היער, כל חשכת הסער
כל חמדת הקיץ בלבבות
זו אשר הופכת לצבעי שלכת
של האהבות הנכזבות.
כל חופי הפלא, כל אגמי התכלת
כל הרכסים המושלגים
כל ימי הפרך שחלפו בדרך
כל השבתות והחגים.
אך הציפורים נאמנות לשתיקתן
ועם בוא הסתיו
הן ממריאות במחי כנף
והסודות איתן.
אילו ציפורים היו דוברות כבני אדם
אלו סיפורים היו ודאי לציפורים
על הארצות אשר מעבר להרים.
כל חופי הפלא, כל אגמי התכלת
כל הרכסים המושלגים
כל ימי הפרך שחלפו בדרך
כל השבתות והחגים.
אילו ציפורים אשר עפות מעל הים
אילו ציפורים היו דוברות כבני אדם
אלו מן שירים היו ודאי לציפורים
איזה קרנבל היה לכל המשוררים.
כל ירק היער, כל חשכת הסער
כל חמדת הקיץ בלבבות
זו אשר הופכת לצבעי שלכת
של האהבות הנכזבות.
כל חופי הפלא, כל אגמי התכלת
כל הרכסים המושלגים
כל ימי הפרך שחלפו בדרך
כל השבתות והחגים.
אך הציפורים נאמנות לשתיקתן
ועם בוא הסתיו
הן ממריאות במחי כנף
והסודות איתן.
הדובה הגדולה התרחקה לה בשביל החלב,
גם הנוגה יצא לשוטט בדרכים אחרות,
באשמורת שלישית כל כוכב כבר חולץ נעליו
ומכין את עצמו לכיבוי האורות.
רק כוכב הצפון עוד בוער,
רק כוכב הצפון עודו ער,
כחייל נאמן הוא ניצב בפינה
במשמרת שלישית, אחרונה -
כוכב הצפון, כוכב הצפון.
הפלוגה צעדה כל הלילה בצעד נמהר,
השינל הכבד שבעתיים כבד מן הטל,
אם אבדה הפלוגה את דרכה בין צוקים ובין הר,
היא נושאת, היא נושאת את עיניה אל על.
שם כוכב הצפון עוד בוער,
שם כוכב הצפון עודו ער,
כחייל נאמן הוא ניצב בפינה
ומורה לפלוגה כיוונה -
כוכב הצפון, כוכב הצפון.
טוראי שהגיע אתמול לא עצם את עיניו,
מבטו מרחף בחלל האוויר ותוהה,
אם עלה בליבו געגוע אל בית ואב
הוא מרים את שולי אוהלו ורואה.
כי כוכב הצפון עוד בוער,
כי כוכב הצפון עודו ער,
כחייל נאמן הוא ניצב בפינה
ומרגיע ביד אמונה -
כוכב הצפון, כוכב הצפון.
גם הנוגה יצא לשוטט בדרכים אחרות,
באשמורת שלישית כל כוכב כבר חולץ נעליו
ומכין את עצמו לכיבוי האורות.
רק כוכב הצפון עוד בוער,
רק כוכב הצפון עודו ער,
כחייל נאמן הוא ניצב בפינה
במשמרת שלישית, אחרונה -
כוכב הצפון, כוכב הצפון.
הפלוגה צעדה כל הלילה בצעד נמהר,
השינל הכבד שבעתיים כבד מן הטל,
אם אבדה הפלוגה את דרכה בין צוקים ובין הר,
היא נושאת, היא נושאת את עיניה אל על.
שם כוכב הצפון עוד בוער,
שם כוכב הצפון עודו ער,
כחייל נאמן הוא ניצב בפינה
ומורה לפלוגה כיוונה -
כוכב הצפון, כוכב הצפון.
טוראי שהגיע אתמול לא עצם את עיניו,
מבטו מרחף בחלל האוויר ותוהה,
אם עלה בליבו געגוע אל בית ואב
הוא מרים את שולי אוהלו ורואה.
כי כוכב הצפון עוד בוער,
כי כוכב הצפון עודו ער,
כחייל נאמן הוא ניצב בפינה
ומרגיע ביד אמונה -
כוכב הצפון, כוכב הצפון.
מילים: חיים חפר לחן: דובי זלצר
אם יהיה רע, והמיסים עוד יעלו
ובמוסקווה, השערים ינעלו
והסוכר, גם הוא עוד יעלה במחיר
אנחנו לא, אנחנו לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר
אם הבנזין, מתל אביב עד רמת גן
עולה לך, כמו סוף שבוע ביפן
ואם באו"ם, אומרים תיסוג וגם תחזיר
אנחנו לא, אנחנו לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר...
אם תירשם, תרצה שיכון של זוג צעיר
כשתיכנס נהיה כבר מזקני העיר
ואם נשמע את רוזה רוזה מקהיר
אנחנו לא אנחנו לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר...
מה לעשות, זוהי ארצנו היחידה
עוד יהיה טוב, ואין זו אין זו אגדה
ועוד נזכה, לראות זריחה של יום בהיר
ומשום כך אנחנו ממשיכים לשיר
לא נפסיק לשיר...
ובמוסקווה, השערים ינעלו
והסוכר, גם הוא עוד יעלה במחיר
אנחנו לא, אנחנו לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר
אם הבנזין, מתל אביב עד רמת גן
עולה לך, כמו סוף שבוע ביפן
ואם באו"ם, אומרים תיסוג וגם תחזיר
אנחנו לא, אנחנו לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר...
אם תירשם, תרצה שיכון של זוג צעיר
כשתיכנס נהיה כבר מזקני העיר
ואם נשמע את רוזה רוזה מקהיר
אנחנו לא אנחנו לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר...
מה לעשות, זוהי ארצנו היחידה
עוד יהיה טוב, ואין זו אין זו אגדה
ועוד נזכה, לראות זריחה של יום בהיר
ומשום כך אנחנו ממשיכים לשיר
לא נפסיק לשיר...
מילים: דידי מנוסי לחן: יוחנן זראי
בים הרוגע
השמש שוקע
למי מתגעגע
לי ולך, לי ולך
לי ולך
כאוד מתלקח
עולה הירח
למי הוא זורח
לי ולך, לי ולך
לי ולך
כאן שנינו לבד
פוסעים יד ביד
בשביל שנועד
לי ולך, לי ולך
לי ולך
בגן שיח ורד
למי הוא סוגר את
עלי הכותרת
לי ולך, לי ולך
לי ולך
ורוח של ערב
הומה בצמרת
למי היא מזמרת
לי ולך, לי ולך
לי ולך
כאן שנינו לבד...
השמש שוקע
למי מתגעגע
לי ולך, לי ולך
לי ולך
כאוד מתלקח
עולה הירח
למי הוא זורח
לי ולך, לי ולך
לי ולך
כאן שנינו לבד
פוסעים יד ביד
בשביל שנועד
לי ולך, לי ולך
לי ולך
בגן שיח ורד
למי הוא סוגר את
עלי הכותרת
לי ולך, לי ולך
לי ולך
ורוח של ערב
הומה בצמרת
למי היא מזמרת
לי ולך, לי ולך
לי ולך
כאן שנינו לבד...
מילים: דידי מנוסי לחן: יוחנן זראי
מי שחלם לו ונשאר לו החלום
מי שלחם, הוא לא ישכח על מה לחם
מי שנשאר ער כל הלילה עוד יראה אור יום
מי שהלך הוא לא ישוב עוד לעולם
מי שהבטיח לא הניח את חרבו
מי שקראו לו הוא צעד בראש כולם
מי שאהב לו - עוד צפויות לו אהבות רבות
מי שהלך הוא לא יאהב עוד לעולם.
וההרים עוד בוערים באש זריחות
ובין ערביים עוד נושבת רוח ים
אלף פרחים עוד משמחים כל לב בשלל פריחות
מי שהלך הוא לא יראה זאת לעולם.
מי שחלם והתגשם לו החלום
מי שלחם עד ששמע קול מנצחים
מי שעבר את כל הלילה, וראה אור יום
הוא לא יניח שנשכח את ההולכים
מי שהבטיח וזכה גם לקיים
מי שהצליח לחזור מן הדרכים
מי שכאב, אבל הבין שהכאב אילם
הוא לא יניח שנשכח את ההולכים.
וההרים עוד יבערו באש זריחות
ובין ערביים תנשב עוד רוח ים
אלף פרחים עוד יפרחו בין ובתוך שוחות
הם שיעידו, כי זכרנו את כולם.
מי שלחם, הוא לא ישכח על מה לחם
מי שנשאר ער כל הלילה עוד יראה אור יום
מי שהלך הוא לא ישוב עוד לעולם
מי שהבטיח לא הניח את חרבו
מי שקראו לו הוא צעד בראש כולם
מי שאהב לו - עוד צפויות לו אהבות רבות
מי שהלך הוא לא יאהב עוד לעולם.
וההרים עוד בוערים באש זריחות
ובין ערביים עוד נושבת רוח ים
אלף פרחים עוד משמחים כל לב בשלל פריחות
מי שהלך הוא לא יראה זאת לעולם.
מי שחלם והתגשם לו החלום
מי שלחם עד ששמע קול מנצחים
מי שעבר את כל הלילה, וראה אור יום
הוא לא יניח שנשכח את ההולכים
מי שהבטיח וזכה גם לקיים
מי שהצליח לחזור מן הדרכים
מי שכאב, אבל הבין שהכאב אילם
הוא לא יניח שנשכח את ההולכים.
וההרים עוד יבערו באש זריחות
ובין ערביים תנשב עוד רוח ים
אלף פרחים עוד יפרחו בין ובתוך שוחות
הם שיעידו, כי זכרנו את כולם.
מילים: דידי מנוסי לחן: יוחנן זראי
קול אורלוגין קורא: חצות,
בפונדקים דועך הנר
רוח של ים יצא לשוט בחוצות,
רק אנוכי עודני ער.
רוח צפון נושבת אט,
אור הספינה נישא חיוור,
על משמרתו, עייף, נרדם הנווט,
רק אנוכי עודני ער.
עדי סיפון הים עלה,
תורן נופץ בגל סוער
וספינתי ירדה אל תוך המצולה,
רק אנוכי עודני ער.
שוב אורלוגין קורא: חצות,
בפונדקים כבה הנר
רוח של ים יצא לשוט בחוצות -
ואנוכי עודני ער.
בפונדקים דועך הנר
רוח של ים יצא לשוט בחוצות,
רק אנוכי עודני ער.
רוח צפון נושבת אט,
אור הספינה נישא חיוור,
על משמרתו, עייף, נרדם הנווט,
רק אנוכי עודני ער.
עדי סיפון הים עלה,
תורן נופץ בגל סוער
וספינתי ירדה אל תוך המצולה,
רק אנוכי עודני ער.
שוב אורלוגין קורא: חצות,
בפונדקים כבה הנר
רוח של ים יצא לשוט בחוצות -
ואנוכי עודני ער.
מילים: נתן יונתן לחן: יעקב שגיא
שוב יוצא הזמר אל הדרך,
שוב הולכים ימינו ובוכים.
שירה, אל אנה את עוברת ?
שירה, עצוב על הדרכים.
שוב נושאת את פת-קבר ומים,
תרמילים, תוגה של מרחבים,
שוב תולה את עין בשמים
ומשעול בנתיב הכוכבים.
שוב האור דועך על שריוניך,
שם השיר נפתח באהבה.
שירה, ראשית המנגינה היא,
ואיני יודע את סופה.
עלטה. רק קול רנת-הנשק.
אי בזה הדרך חסומה.
את, שירתי, גלוית-עינים.
רק כדור-המות הוא סומא !
היא סמואה עד מות, המתכת,
אך כוכבי-הדרך עוד צחים.
הדרכים יודעות לאן ללכת,
שובי, שירה, אל הדרכים.
עמהן תשאי סמורת-הפלד
עקשנות, פלדה ולחם-חק.
שירה שלי, אם את נופלת,
גם שירי יפל עמך רחוק.
עמדך הוא שירה מקפת,
ילחם, לא ישאירך לבד.
עד אשר יקטף עמך רקפת
בהרים אל נכח באב-אל-ואד.
כי נפל בירכתי-הדרך
צל עובר ימינו הבורחים.
שירה שלנו, שאי, קודרת
תם זכרנו, הלאה - בדרכים.
שוב הולכים ימינו ובוכים.
שירה, אל אנה את עוברת ?
שירה, עצוב על הדרכים.
שוב נושאת את פת-קבר ומים,
תרמילים, תוגה של מרחבים,
שוב תולה את עין בשמים
ומשעול בנתיב הכוכבים.
שוב האור דועך על שריוניך,
שם השיר נפתח באהבה.
שירה, ראשית המנגינה היא,
ואיני יודע את סופה.
עלטה. רק קול רנת-הנשק.
אי בזה הדרך חסומה.
את, שירתי, גלוית-עינים.
רק כדור-המות הוא סומא !
היא סמואה עד מות, המתכת,
אך כוכבי-הדרך עוד צחים.
הדרכים יודעות לאן ללכת,
שובי, שירה, אל הדרכים.
עמהן תשאי סמורת-הפלד
עקשנות, פלדה ולחם-חק.
שירה שלי, אם את נופלת,
גם שירי יפל עמך רחוק.
עמדך הוא שירה מקפת,
ילחם, לא ישאירך לבד.
עד אשר יקטף עמך רקפת
בהרים אל נכח באב-אל-ואד.
כי נפל בירכתי-הדרך
צל עובר ימינו הבורחים.
שירה שלנו, שאי, קודרת
תם זכרנו, הלאה - בדרכים.
מילים: נעמי שמר לחן:
היה היה פעם,
כך סבתא אומרת,
היו היה פעם קרקס.
ביןחבל לחבל
שם דמות מכרכרת
זאת דמות הליצן הננס.
~
שמש עולה יורד גם הליל
אך הליצן עוד ממשיך וצוהל.
קטן וזעיר הוא נראה מול היתר
אך עת לזירה הוא נכנס -
פורץ הקהל בתשואות חן לפתע
לכבוד הליצן הננס.
שמש עולה יורד גם הליל
אך הליצן עוד ממשיך וצוהל.
עיניו מעולם לא ידעו מה זה בכי
עצוב רק אצלו המבט.
דמעה מעולם לא ירדה לו על הלחי,
כי הוא להצחיק רק נועד.
שמש עולה יורד גם הליל
אך הליצן עוד ממשיך וצוהל.
וערב אחד אבין מן החבל
נפל וגופו התרסק.
בכה הקרקס עת טמנוהו בקבר,
אך בנו הליצן עוד צוחק.
שמש עולה יורד גם הליל
אך הליצן עוד ממשיך וצוהל.
כך סבתא אומרת,
היו היה פעם קרקס.
ביןחבל לחבל
שם דמות מכרכרת
זאת דמות הליצן הננס.
~
שמש עולה יורד גם הליל
אך הליצן עוד ממשיך וצוהל.
קטן וזעיר הוא נראה מול היתר
אך עת לזירה הוא נכנס -
פורץ הקהל בתשואות חן לפתע
לכבוד הליצן הננס.
שמש עולה יורד גם הליל
אך הליצן עוד ממשיך וצוהל.
עיניו מעולם לא ידעו מה זה בכי
עצוב רק אצלו המבט.
דמעה מעולם לא ירדה לו על הלחי,
כי הוא להצחיק רק נועד.
שמש עולה יורד גם הליל
אך הליצן עוד ממשיך וצוהל.
וערב אחד אבין מן החבל
נפל וגופו התרסק.
בכה הקרקס עת טמנוהו בקבר,
אך בנו הליצן עוד צוחק.
שמש עולה יורד גם הליל
אך הליצן עוד ממשיך וצוהל.
בפונדק קטן בנמל קטן
שם היין אדום ונוצץ
בפונדק קטן הן ישבו שלושתן
עם קברניט לו רגל מעץ
ואמר הקברניט אין דבר אין דבר
עוד מחר תישאני ספינה אל הים
אל הים הכחול עוד מחר
האחת נשקה, השניה צחקה
השלישית את שפמו תקצץ
בפונדק קטן כך ישבו שלושתן
עם קברניט לו רגל מעץ
ואמר הקברניט אין דבר אין דבר
עוד מחר תישאני ספינה אל הים
אל הים הכחול עוד מחר
אז לקח חתן מפונדק קטן
האחת, על אופנוע מעץ
ונותרו שתיהן בפונדק עשן
עם קברניט לו רגל מעץ
ואמר הקברניט אין דבר אין דבר
עוד מחר תישאני ספינה אל הים
אל הים הכחול עוד מחר
לפונדק דומם אז נכנס קוסם
והפך השניה לו לנץ
ונותרה בצד השלישית לבד
עם קברניט לו רגל מעץ
ואמר הקברניט אין דבר אין דבר
עוד מחר תישאני ספינה אל הים
שם היין אדום ונוצץ
בפונדק קטן הן ישבו שלושתן
עם קברניט לו רגל מעץ
ואמר הקברניט אין דבר אין דבר
עוד מחר תישאני ספינה אל הים
אל הים הכחול עוד מחר
האחת נשקה, השניה צחקה
השלישית את שפמו תקצץ
בפונדק קטן כך ישבו שלושתן
עם קברניט לו רגל מעץ
ואמר הקברניט אין דבר אין דבר
עוד מחר תישאני ספינה אל הים
אל הים הכחול עוד מחר
אז לקח חתן מפונדק קטן
האחת, על אופנוע מעץ
ונותרו שתיהן בפונדק עשן
עם קברניט לו רגל מעץ
ואמר הקברניט אין דבר אין דבר
עוד מחר תישאני ספינה אל הים
אל הים הכחול עוד מחר
לפונדק דומם אז נכנס קוסם
והפך השניה לו לנץ
ונותרה בצד השלישית לבד
עם קברניט לו רגל מעץ
ואמר הקברניט אין דבר אין דבר
עוד מחר תישאני ספינה אל הים
מילים: שמרית אור לחן: קובי אשרת
הללויה לעולם,
הללויה ישירו כולם
במילה אחת בודדה
הלב מלא בהמון תודה
והולם גם הוא - איזה עולם נפלא.
הללויה עם השיר,
הללויה על יום שמאיר,
הללויה על מה שהיה,
ומה שעוד לא היה -
הללויה.
הללויה לעולם
הללויה ישירו כולם
והענבלים הגדולים
יהדהדו בהמון צלילים
ואתנו הם יאמרו, הללויה.
הללויה עם השיר...
הללויה על הכל
הללו על מחר ואתמול
הללויה, ותנו יד ביד
ושירו מלב אחד -
הללויה.
הללויה ישירו כולם
במילה אחת בודדה
הלב מלא בהמון תודה
והולם גם הוא - איזה עולם נפלא.
הללויה עם השיר,
הללויה על יום שמאיר,
הללויה על מה שהיה,
ומה שעוד לא היה -
הללויה.
הללויה לעולם
הללויה ישירו כולם
והענבלים הגדולים
יהדהדו בהמון צלילים
ואתנו הם יאמרו, הללויה.
הללויה עם השיר...
הללויה על הכל
הללו על מחר ואתמול
הללויה, ותנו יד ביד
ושירו מלב אחד -
הללויה.
מילים: נעמי שמר לחן:
מילים ולחן: נעמי שמר
אם תרצי שאראה לך את העיר באפור
בואי ונטייל בה על אבני מרצפות
דום נישא את עינינו ליונים שעפות
אם תרצי שאראה לך את העיר באפור.
אז אתן את ידי לך ונרד לרציף
ערמות של שלכת שם הרוח יעיף
את ודאי תכסי לך את ראשך בצעיף
כשאתן את ידי לך ונרד לרציף.
על ספסל אז נשבה ועם רדת האור
אם תגידי עייפתי מן העיר באפור
אשיבך על כנף נשר ועל גב עננים
אל עירך שחיכתה לך בבתים לבנים.
אם תרצי שאראה לך את העיר באפור
בואי ונטייל בה על אבני מרצפות
דום נישא את עינינו ליונים שעפות
אם תרצי שאראה לך את העיר באפור.
אז אתן את ידי לך ונרד לרציף
ערמות של שלכת שם הרוח יעיף
את ודאי תכסי לך את ראשך בצעיף
כשאתן את ידי לך ונרד לרציף.
על ספסל אז נשבה ועם רדת האור
אם תגידי עייפתי מן העיר באפור
אשיבך על כנף נשר ועל גב עננים
אל עירך שחיכתה לך בבתים לבנים.
מילים: נעמי שמר לחן: נעמי שמר
מקצף גל ועננה
בניתי עיר לי לבנה
כמותם קוצפה, כמותם שוטפה
כמותם יפה
עם בוקר צח חלון נפקח
ואת ילדה צופה בו כך
כמו יונה הנכונה למעופה
כי בא השחר והאור
וכל עירי תצא לסחור
ועמוסה היא משא
לעיפה
הנה עירי גדולה כאור
ואת גרגר אבק אפור
גרגר אבק שדבק
לצעיפה
מקצף גל ועננה
בניתי עיר לי לבנה
כמותם קוצפה, כמותם שוטפה
כמותם יפה
עם ערב רך חלון נפקח
ואת ילדה צופה בו כך
כמו מלכה המחכה לאלופה
כי בא הלילה השחור
עירי מוארת סחור סחור
ואורותיה רביד לך
על צוואר.
הנה עירי גדולה כליל
והיא ארמון ענק אפל
וילדתי בו מולכת
עד מחר.
בניתי עיר לי לבנה
כמותם קוצפה, כמותם שוטפה
כמותם יפה
עם בוקר צח חלון נפקח
ואת ילדה צופה בו כך
כמו יונה הנכונה למעופה
כי בא השחר והאור
וכל עירי תצא לסחור
ועמוסה היא משא
לעיפה
הנה עירי גדולה כאור
ואת גרגר אבק אפור
גרגר אבק שדבק
לצעיפה
מקצף גל ועננה
בניתי עיר לי לבנה
כמותם קוצפה, כמותם שוטפה
כמותם יפה
עם ערב רך חלון נפקח
ואת ילדה צופה בו כך
כמו מלכה המחכה לאלופה
כי בא הלילה השחור
עירי מוארת סחור סחור
ואורותיה רביד לך
על צוואר.
הנה עירי גדולה כליל
והיא ארמון ענק אפל
וילדתי בו מולכת
עד מחר.
מילים: יוסף שריג לחן: יוסף שריג
השקט שוב צונח כאן משמי הערב
כדאיית דיה מעל התהומות
ושמש אדומה נושקת להט חרב
את הפסגות, המגדלים והחומות.
ראיתי עיר עוטפת אור
והיא עולה בשלל צבעי הקשת
והיא נוגנת בי כנבל העשור
ראיתי עיר עוטפת אור.
הנה זוחל הצל מבין גבעות האורן
קרב בסתר כאוהב אל השכונות.
ומול פניו קריצות, ריבוא עיני האור הן,
לפתע נפקחו עיניו כנפעמות.
ראיתי עיר עוטפת אור...
בדממת אשמורת אחרונה נושמת,
ובקטיפת שחקים רסיס אחרון מחויר,
אך שחר כבר כיפת זהב שלה אודמת
למגעו החם, הרך של אור צעיר.
ראיתי עיר עוטפת אור...
כדאיית דיה מעל התהומות
ושמש אדומה נושקת להט חרב
את הפסגות, המגדלים והחומות.
ראיתי עיר עוטפת אור
והיא עולה בשלל צבעי הקשת
והיא נוגנת בי כנבל העשור
ראיתי עיר עוטפת אור.
הנה זוחל הצל מבין גבעות האורן
קרב בסתר כאוהב אל השכונות.
ומול פניו קריצות, ריבוא עיני האור הן,
לפתע נפקחו עיניו כנפעמות.
ראיתי עיר עוטפת אור...
בדממת אשמורת אחרונה נושמת,
ובקטיפת שחקים רסיס אחרון מחויר,
אך שחר כבר כיפת זהב שלה אודמת
למגעו החם, הרך של אור צעיר.
ראיתי עיר עוטפת אור...
מילים: חיים חפר לחן: נורית הירש
מה אני עושה פה לא יודע
מה זה פה בכלל, אני שואל
מכל הצדדים אני שומע
סאלח, פה זה ארץ ישראל
פה זה ארץ ישראל, יא סאלח
פה היה דוד המלך חי
פה אתה תחיה גם כן אינשאללה
בארץ ציון כדבר אדוני
אח יא ראב, יא ראב
אח יא וול, יא וול
איפה, איפה, איפה
ארץ ישראל
איך עזבנו שמה את הבית
את הכל שמנו במזוודה
איך דיברו אלינו שמן זית
אם תרצו אז אין זו אגדה
באנו כמו ביציאת מצרים
הילדים, המזוודה, אשתי
מן הבוקר עד הצהריים
עברנו גם את ים הדי די טי
אח יא ראב, יא ראב...
לקחו אותי באוניה,
לקחו אותי, לקחו אותי לכאן.
נתנו מיטה ופתיליה,
שמיכה קרועה וגם שולחן.
לקחו אותי חבובתי
נתנו לי בית שכולו מפח.
לקחו אותי לקחו אותי
מתי כבר גם אני אקח
אח יא ראב, יא ראב...
איך ראינו פעמי משיח
איך שמענו את קול השופר
איך אמרנו אלוהים משגיח
לא יהא חסר פה שום דבר
במקום המשיח אני באתי
ועכשיו אין מי שיעזור
אין משיח, רק סלאח שבתי
את הגב נותן כמו חמור
אח יא ראב, יא ראב...
מה זה פה בכלל, אני שואל
מכל הצדדים אני שומע
סאלח, פה זה ארץ ישראל
פה זה ארץ ישראל, יא סאלח
פה היה דוד המלך חי
פה אתה תחיה גם כן אינשאללה
בארץ ציון כדבר אדוני
אח יא ראב, יא ראב
אח יא וול, יא וול
איפה, איפה, איפה
ארץ ישראל
איך עזבנו שמה את הבית
את הכל שמנו במזוודה
איך דיברו אלינו שמן זית
אם תרצו אז אין זו אגדה
באנו כמו ביציאת מצרים
הילדים, המזוודה, אשתי
מן הבוקר עד הצהריים
עברנו גם את ים הדי די טי
אח יא ראב, יא ראב...
לקחו אותי באוניה,
לקחו אותי, לקחו אותי לכאן.
נתנו מיטה ופתיליה,
שמיכה קרועה וגם שולחן.
לקחו אותי חבובתי
נתנו לי בית שכולו מפח.
לקחו אותי לקחו אותי
מתי כבר גם אני אקח
אח יא ראב, יא ראב...
איך ראינו פעמי משיח
איך שמענו את קול השופר
איך אמרנו אלוהים משגיח
לא יהא חסר פה שום דבר
במקום המשיח אני באתי
ועכשיו אין מי שיעזור
אין משיח, רק סלאח שבתי
את הגב נותן כמו חמור
אח יא ראב, יא ראב...
סוף השירון
