השירון מאפשר הצגה של מילות השירים , שקופיות זמר,.
או גם וגם
.
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון
שירונים:
מפגשזמר חדרה
במאי 2010 החל אלי ארגון בפרויקט של מפגשי זמר בעיר חדרה.
המטרה הייתה "להעיר את העיר בזמר ושיר" ומשך יותר מחצי שנה ( 33 מפגשים) נערך כל שבוע מפגש של שירה בציבור בליווי שקופיות. השירים נבחרו בהתאם לעונה ותאריכי ציון של יוצרים בזמר העברי וכללו שירים עבריים מכל התקופות ומכל הזמנים. ברוב המפגשים אלי הוביל/הנחה את הערב בשירה ובגיטרה ואליו הצטרפו נגנים וזמרים אורחים מתל אביב והמרכז עד לחיפה בצפון.
נשארו השירונים הזכרונות, התמונות והשירונים מכל מפגש
שירון זה מכיל מילים לשירים
מילים: רחל לחן: שמואליק קראוס
הֲתִשְׁמַע קוֹלִי, רְחוֹקִי שֶׁלִּי,
הֲתִשְׁמַע קוֹלִי, בַּאֲשֶׁר הִנְּךָ –
קוֹל קוֹרֵא בְּעֹז, קוֹל בּוֹכֶה בִּדְמִי
וּמֵעַל לַזְּמַן מְצַוֶּה בְּרָכָה?
תֵּבֵל זוֹ רַבָּה וּדְרָכִים בָּה רָב.
נִפְגָּשׁוֹת לְדַק, נִפְרָדוֹת לָעַד.
מְבַקֵּשׁ אָדָם, אַךְ כּוֹשְׁלוֹת רַגְלָיו,
לֹא יוּכַל לִמְצֹא אֶת אֲשֶׁר אָבַד.
אַחֲרוֹן יָמַי כְּבָר קָרוֹב אוּלַי,
כְּבָר קָרוֹב הַיּוֹם שֶׁל דִּמְעוֹת פְּרִידָה,
אֲחַכֶּה לְךָ עַד יִכְבּוּ חַיַּי,
כְּחַכּוֹת רָחֵל לְדוֹדָהּ.
הֲתִשְׁמַע קוֹלִי, בַּאֲשֶׁר הִנְּךָ –
קוֹל קוֹרֵא בְּעֹז, קוֹל בּוֹכֶה בִּדְמִי
וּמֵעַל לַזְּמַן מְצַוֶּה בְּרָכָה?
תֵּבֵל זוֹ רַבָּה וּדְרָכִים בָּה רָב.
נִפְגָּשׁוֹת לְדַק, נִפְרָדוֹת לָעַד.
מְבַקֵּשׁ אָדָם, אַךְ כּוֹשְׁלוֹת רַגְלָיו,
לֹא יוּכַל לִמְצֹא אֶת אֲשֶׁר אָבַד.
אַחֲרוֹן יָמַי כְּבָר קָרוֹב אוּלַי,
כְּבָר קָרוֹב הַיּוֹם שֶׁל דִּמְעוֹת פְּרִידָה,
אֲחַכֶּה לְךָ עַד יִכְבּוּ חַיַּי,
כְּחַכּוֹת רָחֵל לְדוֹדָהּ.
בּוֹאִי הֵנָּה יַלְדָּתִי
בּוֹאִי הֵנָּה נִשְׁמָתִי
בּוֹאִי הֵנָּה תַמָּתִי
יוֹנַת חֵן שֶׁלִּי
.
שָׁם שׁוּעָלִים יֵשׁ
בָּחוּר טוֹב שֶׁלִּי
שָׁם שׁוּעָלִים יֵשׁ
חֲבִיבִי שֶׁלִּי
~
אֲגָרְשֵׁם יַלְדָּתִי
אֲגָרְשֵׁם נִשְׁמָתִי
אֲגָרְשֵׁם תַמָּתִי
יוֹנַת חֵן שֶׁלִּי
.
כֵּיצַד תְּגָרֵשׁ?
בָּחוּר טוֹב שֶׁלִּי
כֵּיצַד תְּגָרֵשׁ
חֲבִיבִי שֶׁלִּי?
בָּאֶקְדּוֹחַ יַלְדָּתִי
בָּאֶקְדּוֹחַ נִשְׁמָתִי
בָּאֶקְדּוֹחַ תַמָּתִי
יוֹנַת חֵן שֶׁלִּי
.
הֵיכָן אֶקְדּוֹחַ יֵשׁ?
בָּחוּר טוֹב שֶׁלִּי
הֵיכָן אֶקְדּוֹחַ יֵשׁ?
חֲבִיבִי שֶׁלִּי
~
בְּמַחְצַלְתִּי יַלְדָּתִי
בְּמַחְצַלְתִּי נִשְׁמָתִי
בְּמַחְצַלְתִּי תַּמָּתִי
יוֹנַת חֵן שֶׁלִּי
.
הֵיכָן מַחְצֶלֶת יֵשׁ?
בָּחוּר טוֹב שֶׁלִּי
הֵיכָן מַחְצֶלֶת יֵשׁ?
חֲבִיבִי שֶׁלִּי
בְּסֻכָּתִי יַלְדָּתִי
בְּסֻכָּתִי נִשְׁמָתִי
בְּסֻכָּתִי תַּמָּתִי
יוֹנַת חֵן שֶׁלִּי
.
הֵיכָן סֻכָּה יֵשׁ?
בָּחוּר טוֹב שֶׁלִּי
הֵיכָן סֻכָּה יֵשׁ?
חֲבִיבִי שֶׁלִּי
~
עַל הַגִּבְעָה יַלְדָּתִי
עַל הַגִּבְעָה נִשְׁמָתִי
עַל הַגִּבְעָה תַּמָּתִי
יוֹנַת חֵן שֶׁלִּי
.
הֵיכָן גִּבְעָה יֵשׁ ?
בָּחוּר טוֹב שֶׁלִּי
הֵיכָן גִּבְעָה יֵשׁ?
חֲבִיבִי שֶׁלִּי
בְּתוֹךְ כַּרְמִי יַלְדָּתִי
בְּתוֹךְ כַּרְמִי נִשְׁמָתִי
בְּתוֹךְ כַּרְמִי תַמָּתִי
יוֹנַת חֵן שֶׁלִּי
~
שָׁם שׁוּעָלִים יֵשׁ
בָּחוּר טוֹב שֶׁלִּי
שָׁם שׁוּעָלִים יֵשׁ
חֲבִיבִי שֶׁלִּי...
בּוֹאִי הֵנָּה נִשְׁמָתִי
בּוֹאִי הֵנָּה תַמָּתִי
יוֹנַת חֵן שֶׁלִּי
.
שָׁם שׁוּעָלִים יֵשׁ
בָּחוּר טוֹב שֶׁלִּי
שָׁם שׁוּעָלִים יֵשׁ
חֲבִיבִי שֶׁלִּי
~
אֲגָרְשֵׁם יַלְדָּתִי
אֲגָרְשֵׁם נִשְׁמָתִי
אֲגָרְשֵׁם תַמָּתִי
יוֹנַת חֵן שֶׁלִּי
.
כֵּיצַד תְּגָרֵשׁ?
בָּחוּר טוֹב שֶׁלִּי
כֵּיצַד תְּגָרֵשׁ
חֲבִיבִי שֶׁלִּי?
בָּאֶקְדּוֹחַ יַלְדָּתִי
בָּאֶקְדּוֹחַ נִשְׁמָתִי
בָּאֶקְדּוֹחַ תַמָּתִי
יוֹנַת חֵן שֶׁלִּי
.
הֵיכָן אֶקְדּוֹחַ יֵשׁ?
בָּחוּר טוֹב שֶׁלִּי
הֵיכָן אֶקְדּוֹחַ יֵשׁ?
חֲבִיבִי שֶׁלִּי
~
בְּמַחְצַלְתִּי יַלְדָּתִי
בְּמַחְצַלְתִּי נִשְׁמָתִי
בְּמַחְצַלְתִּי תַּמָּתִי
יוֹנַת חֵן שֶׁלִּי
.
הֵיכָן מַחְצֶלֶת יֵשׁ?
בָּחוּר טוֹב שֶׁלִּי
הֵיכָן מַחְצֶלֶת יֵשׁ?
חֲבִיבִי שֶׁלִּי
בְּסֻכָּתִי יַלְדָּתִי
בְּסֻכָּתִי נִשְׁמָתִי
בְּסֻכָּתִי תַּמָּתִי
יוֹנַת חֵן שֶׁלִּי
.
הֵיכָן סֻכָּה יֵשׁ?
בָּחוּר טוֹב שֶׁלִּי
הֵיכָן סֻכָּה יֵשׁ?
חֲבִיבִי שֶׁלִּי
~
עַל הַגִּבְעָה יַלְדָּתִי
עַל הַגִּבְעָה נִשְׁמָתִי
עַל הַגִּבְעָה תַּמָּתִי
יוֹנַת חֵן שֶׁלִּי
.
הֵיכָן גִּבְעָה יֵשׁ ?
בָּחוּר טוֹב שֶׁלִּי
הֵיכָן גִּבְעָה יֵשׁ?
חֲבִיבִי שֶׁלִּי
בְּתוֹךְ כַּרְמִי יַלְדָּתִי
בְּתוֹךְ כַּרְמִי נִשְׁמָתִי
בְּתוֹךְ כַּרְמִי תַמָּתִי
יוֹנַת חֵן שֶׁלִּי
~
שָׁם שׁוּעָלִים יֵשׁ
בָּחוּר טוֹב שֶׁלִּי
שָׁם שׁוּעָלִים יֵשׁ
חֲבִיבִי שֶׁלִּי...
מילים: חיים נחמן ביאליק לחן: עממי
לא ביום ולא בלילה
חרש אצא לי אטילה;
לא בהר ולא בבקעה
שטה עומדה שם עתיקה.
והשטה פותרה חידות
ומגידה היא עתידות.
את-השטה אשאל אני:
מי ומי יהי חתני
ומאין יבוא, שטה
המפולין אם מליטא
הבמרכבה יעבר שבילו,
אם במקלו ובתרמילו
ומה-יביא לי שלומים:
חרוזי פנינים אם אלגמים
ומה-תארו: צח אם-שחר
אלמן הוא אם-עודו בחור
שמא זקן, שטה טובה,
אז לא אשמע, אז לא אבה.
אמר לאבי: המיתני
וביד זקן אל תתנני!
לרגליו אפל ואשקן:
אך לא זקן, אך לא זקן!
חרש אצא לי אטילה;
לא בהר ולא בבקעה
שטה עומדה שם עתיקה.
והשטה פותרה חידות
ומגידה היא עתידות.
את-השטה אשאל אני:
מי ומי יהי חתני
ומאין יבוא, שטה
המפולין אם מליטא
הבמרכבה יעבר שבילו,
אם במקלו ובתרמילו
ומה-יביא לי שלומים:
חרוזי פנינים אם אלגמים
ומה-תארו: צח אם-שחר
אלמן הוא אם-עודו בחור
שמא זקן, שטה טובה,
אז לא אשמע, אז לא אבה.
אמר לאבי: המיתני
וביד זקן אל תתנני!
לרגליו אפל ואשקן:
אך לא זקן, אך לא זקן!
עגל רך קשור בחבל
על העגלה מוטל
ולמעלה בשמיים
עפרוני ממריא אל על
רוח סתיו צוחק לו, צוחק ומתהולל
צחוק הוא צחוק מבוקר אור
ועד חצי הליל
דונה, דונה...
למה זה תבכה?
אומר איכר לעגל המוטל
לו צימחת שתי כנפיים
והמראת גם אתה
רוח סתיו צוחק לו, צוחק ומתהולל
צחוק הוא צחוק מבוקר אור
ועד חצי הליל
דונה, דונה...
עגלים בלי דעת למה
אל הטבח הולכים תמיד
ואשר ליבם לחופש
ממריאים כעפרוני
רוח סתיו צוחק לו, צוחק ומתהולל
צחוק הוא צחוק מבוקר אור
ועד חצי הליל
דונה, דונה...
על העגלה מוטל
ולמעלה בשמיים
עפרוני ממריא אל על
רוח סתיו צוחק לו, צוחק ומתהולל
צחוק הוא צחוק מבוקר אור
ועד חצי הליל
דונה, דונה...
למה זה תבכה?
אומר איכר לעגל המוטל
לו צימחת שתי כנפיים
והמראת גם אתה
רוח סתיו צוחק לו, צוחק ומתהולל
צחוק הוא צחוק מבוקר אור
ועד חצי הליל
דונה, דונה...
עגלים בלי דעת למה
אל הטבח הולכים תמיד
ואשר ליבם לחופש
ממריאים כעפרוני
רוח סתיו צוחק לו, צוחק ומתהולל
צחוק הוא צחוק מבוקר אור
ועד חצי הליל
דונה, דונה...
מילים: נתן אלתרמן לחן: משה וילנסקי
בכרם תימן ירח שט
רוח צחה נושבת.
ואנכי בשמלת שבת
על מפתני יושבת.
יבוא חתני,
צעיר ויפה עינים,
אשיר לו אני
והוא ימחא כפים.
לבי הומה בי פנימה...
הס, אל תעיר את אמא...
אל תפחדי, תמר,
אמא יודעת כבר.
בדירתנו תשבי, תמר,
נאום חתנך סעדיו
ותלבשי רק משי יקר
ותנגני על רדיו.
תאכלי פיסטוקים
ומזמורים תשמיעי
ושנים מתוקים
את בחיקך תניעי.
תני את ידך, אגע בה...
אל נא תעיר את אבא...
אל תפחדי, תמר,
אבא יודע כבר.
בכרם תימן ירח שט
רוח צחה נושבת.
צמד עיניך בבת אחת
בי מדליקות שלהבת.
מכה בי הלב,
אחז בי ואל תנוע,
ראשי עלי סובב
ולא אדע מדוע.
ונשמתי רועדת,
ולבתי פוחדת...
אל תפחדי, תמר,
זה יעבר מחר!
רוח צחה נושבת.
ואנכי בשמלת שבת
על מפתני יושבת.
יבוא חתני,
צעיר ויפה עינים,
אשיר לו אני
והוא ימחא כפים.
לבי הומה בי פנימה...
הס, אל תעיר את אמא...
אל תפחדי, תמר,
אמא יודעת כבר.
בדירתנו תשבי, תמר,
נאום חתנך סעדיו
ותלבשי רק משי יקר
ותנגני על רדיו.
תאכלי פיסטוקים
ומזמורים תשמיעי
ושנים מתוקים
את בחיקך תניעי.
תני את ידך, אגע בה...
אל נא תעיר את אבא...
אל תפחדי, תמר,
אבא יודע כבר.
בכרם תימן ירח שט
רוח צחה נושבת.
צמד עיניך בבת אחת
בי מדליקות שלהבת.
מכה בי הלב,
אחז בי ואל תנוע,
ראשי עלי סובב
ולא אדע מדוע.
ונשמתי רועדת,
ולבתי פוחדת...
אל תפחדי, תמר,
זה יעבר מחר!
מילים: יחיאל מוהר לחן: אריה לבנון
קוראים לו ליפא העגלון
והוא אולי האחרון
שיש לו עוד פלטפורמה ישנה.
איני מבין בשום פנים
לאן כולם ממהרים -
ריצה לקראת השד יודע מה.
אז ליפא העגלון אומר
שקצת פחות זה קצת יותר,
צריך למתוח המושכה
וקצת לקחת חזרה.
היה פעם "שלג לבנון"
ו"שניר" , "כרמל" , "קפה חרמון",
היום יש "דיצה", "פיצה", "מונסניור".
גם לעגלון פשוט מובן
שיש ללכת עם הזמן -
ללכת מילא, למה למהר?
אז ליפא העגלון אומר
שקצת פחות זה קצת יותר,
צריך למתוח המושכה
וקצת לקחת חזרה.
שיחת רעים, מילה חמה
היום כמעט ולא תשמע -
כל איש נושא נאום או סתם צועק.
פגישה - חברותא - להד"ם
ושכונסים עצרת עם
נואם בפני אולם מלא, על ריק.
אז ליפא העגלון אומר
שקצת פחות זה קצת יותר,
צריך למתוח המושכה
וקצת לקחת חזרה.
בעיר הזו ישנו תחביב
שפרושו הוא להחליף -
כולם כאן מחליפים ומחליפות,
דירה או צבע שערות,
ריהוט, רעים, כלבים, שמות,
שמלות ובעיקר את הדעות.
אז ליפא העגלון אומר
שקצת פחות זה קצת יותר,
צריך למתוח המושכה
וקצת לקחת חזרה.
אז מה אני אומר, רעי,
אסור לרוץ יותר מדי,
אפשר בעגלה בזמן קריב.
אך אם נרוץ מהר, מהר
אז כל העסק ישבר -
על כן כדאי, גם פעם להקשיב (מתי)
כשליפא העגלון אומר
שקצת פחות זה קצת יותר,
צריך למתוח המושכה
וקצת לקחת חזרה.
והוא אולי האחרון
שיש לו עוד פלטפורמה ישנה.
איני מבין בשום פנים
לאן כולם ממהרים -
ריצה לקראת השד יודע מה.
אז ליפא העגלון אומר
שקצת פחות זה קצת יותר,
צריך למתוח המושכה
וקצת לקחת חזרה.
היה פעם "שלג לבנון"
ו"שניר" , "כרמל" , "קפה חרמון",
היום יש "דיצה", "פיצה", "מונסניור".
גם לעגלון פשוט מובן
שיש ללכת עם הזמן -
ללכת מילא, למה למהר?
אז ליפא העגלון אומר
שקצת פחות זה קצת יותר,
צריך למתוח המושכה
וקצת לקחת חזרה.
שיחת רעים, מילה חמה
היום כמעט ולא תשמע -
כל איש נושא נאום או סתם צועק.
פגישה - חברותא - להד"ם
ושכונסים עצרת עם
נואם בפני אולם מלא, על ריק.
אז ליפא העגלון אומר
שקצת פחות זה קצת יותר,
צריך למתוח המושכה
וקצת לקחת חזרה.
בעיר הזו ישנו תחביב
שפרושו הוא להחליף -
כולם כאן מחליפים ומחליפות,
דירה או צבע שערות,
ריהוט, רעים, כלבים, שמות,
שמלות ובעיקר את הדעות.
אז ליפא העגלון אומר
שקצת פחות זה קצת יותר,
צריך למתוח המושכה
וקצת לקחת חזרה.
אז מה אני אומר, רעי,
אסור לרוץ יותר מדי,
אפשר בעגלה בזמן קריב.
אך אם נרוץ מהר, מהר
אז כל העסק ישבר -
על כן כדאי, גם פעם להקשיב (מתי)
כשליפא העגלון אומר
שקצת פחות זה קצת יותר,
צריך למתוח המושכה
וקצת לקחת חזרה.
צאנה צאנה הבנות וראינה
חיילים במושבה
אנא אנא אל נא תתיראנה
מבן חייל איש צבא
אנו אנו עליזים כולנו
מצעדינו - מנגינה
התגעגענו - באנו והגענו
צאינה, בואנה ברינה
צאנה הבנות ורינה
חיילים באים בעיר
אנא אנא באנה הגלינה
ומזמור יחדיו נשיר
אנו אנו אמיצים כולנו
ובחזנו לב גועש
באנו באנו - מרץ רב איתנו
ובדמנו להט אש
חיילים במושבה
אנא אנא אל נא תתיראנה
מבן חייל איש צבא
אנו אנו עליזים כולנו
מצעדינו - מנגינה
התגעגענו - באנו והגענו
צאינה, בואנה ברינה
צאנה הבנות ורינה
חיילים באים בעיר
אנא אנא באנה הגלינה
ומזמור יחדיו נשיר
אנו אנו אמיצים כולנו
ובחזנו לב גועש
באנו באנו - מרץ רב איתנו
ובדמנו להט אש
הִנֵּה לָנוּ נִגּוּן יֵשׁ
אַל נָא נְבַיְּשֶׁנּוּ
בּוֹ נָשִׁירָה, בּוֹ נַזְכִּירָה
הַיָּמִים עָבְרוּ.
כִּי אוֹתוֹ עוֹד שָׁרוּ
אַחֵינוּ, אַחְיוֹתֵינוּ
עֵת גַּם הֵם עוֹד תִּינוֹקוֹת הָיוּ.
~
הִנֵּה כָּכָה, זֶהוּ הַנִּגּוּן שֶׁל נַחַת
וּבְעֶלֶז, וּבְעֶלֶז חוּלוּ יַחַד
הִנֵּה כָּכָה, זֶהוּ הַנִּגּוּן שֶׁל נַחַת
וּבְעֶלֶז בּוֹאוּ וְנֵצֵא.
הִנֵּה לָנוּ נִגּוּן יֵשׁ
שׁוּב אוֹתוֹ נַנְעִימָה
בּוֹ נָשִׁירָה, בּוֹ נַזְכִּירָה
הַיָּמִים עָבְרוּ.
כִּי אוֹתוֹ עוֹד שָׁרוּ
גַּם אַבָּא וְגַם אִמָּא
עֵת גַּם הֵם עוֹד תִּינוֹקוֹת הָיוּ.
~
הִנֵּה כָּכָה, זֶהוּ הַנִּגּוּן שֶׁל נַחַת
וּבְעֶלֶז, וּבְעֶלֶז חוּלוּ יַחַד
הִנֵּה כָּכָה, זֶהוּ הַנִּגּוּן שֶׁל נַחַת
וּבְעֶלֶז בּוֹאוּ וְנֵצֵא
אַל נָא נְבַיְּשֶׁנּוּ
בּוֹ נָשִׁירָה, בּוֹ נַזְכִּירָה
הַיָּמִים עָבְרוּ.
כִּי אוֹתוֹ עוֹד שָׁרוּ
אַחֵינוּ, אַחְיוֹתֵינוּ
עֵת גַּם הֵם עוֹד תִּינוֹקוֹת הָיוּ.
~
הִנֵּה כָּכָה, זֶהוּ הַנִּגּוּן שֶׁל נַחַת
וּבְעֶלֶז, וּבְעֶלֶז חוּלוּ יַחַד
הִנֵּה כָּכָה, זֶהוּ הַנִּגּוּן שֶׁל נַחַת
וּבְעֶלֶז בּוֹאוּ וְנֵצֵא.
הִנֵּה לָנוּ נִגּוּן יֵשׁ
שׁוּב אוֹתוֹ נַנְעִימָה
בּוֹ נָשִׁירָה, בּוֹ נַזְכִּירָה
הַיָּמִים עָבְרוּ.
כִּי אוֹתוֹ עוֹד שָׁרוּ
גַּם אַבָּא וְגַם אִמָּא
עֵת גַּם הֵם עוֹד תִּינוֹקוֹת הָיוּ.
~
הִנֵּה כָּכָה, זֶהוּ הַנִּגּוּן שֶׁל נַחַת
וּבְעֶלֶז, וּבְעֶלֶז חוּלוּ יַחַד
הִנֵּה כָּכָה, זֶהוּ הַנִּגּוּן שֶׁל נַחַת
וּבְעֶלֶז בּוֹאוּ וְנֵצֵא
קלו קלו רגלים
פעמי מחול ישעטו
יין נשתה לחיים
ונשיר בקול
הי נרקודה
יד אל יד נושיטה
חג לנו חג היום
נצאה במחול
פעמי מחול ישעטו
יין נשתה לחיים
ונשיר בקול
הי נרקודה
יד אל יד נושיטה
חג לנו חג היום
נצאה במחול
מילים: חיים נחמן ביאליק לחן: נחום נרדי
יש לי גן ובאר יש לי
ועלי בארי תלוי דלי
מדי שבת בא מחמדי
מים זכים ישת מכדי.
כל העולם ישן הס!
נם תפוח ואגס
אמי נמה, נרדם אבי
ערים רק אני ולבבי.
והדלי כלבבי ער
נוטף פז אל פי הבאר
נוטף פז ונוטף בדלח:
דודי הולך, דודי הולך.
הס, בגן נזדעזע נוף
דודי בא אם פרכס עוף
דודי, דודי! חוש מחמדי
אין בחצר איש מלבדי.
ועלי בארי תלוי דלי
מדי שבת בא מחמדי
מים זכים ישת מכדי.
כל העולם ישן הס!
נם תפוח ואגס
אמי נמה, נרדם אבי
ערים רק אני ולבבי.
והדלי כלבבי ער
נוטף פז אל פי הבאר
נוטף פז ונוטף בדלח:
דודי הולך, דודי הולך.
הס, בגן נזדעזע נוף
דודי בא אם פרכס עוף
דודי, דודי! חוש מחמדי
אין בחצר איש מלבדי.
מילים: יצחק שנהר לחן: שלום פוסטולסקי
קומה אחא, סבה סב,
אל תנוחה, שובה שוב,
אין כאן ראש ואין כאן סוף,
יד אל יד - אל תעזב!
יום שקע ויום יזרח,
אנו נפן אח אל אח,
מן הכפר ומן הכרך,
בחרמש ובאנך.
אל תנוחה, שובה שוב,
אין כאן ראש ואין כאן סוף,
יד אל יד - אל תעזב!
יום שקע ויום יזרח,
אנו נפן אח אל אח,
מן הכפר ומן הכרך,
בחרמש ובאנך.
היום אשתוק לאורך כל הדרך
היום אביט רק בך, רק בך
לעד אשמור, אשמור את אור עינייך
ורק אקשיב לצחוק במבטך
על כן אמרי כמה מילים
דברייך אני שומע
דברים של סתם על ים ועל שמיים
אולי נוכל לשקוע בתוכם
היום נחביא, ילדה, את כל המחשבות
היום נברח מהר מהר
יחדיו נרוץ, נרוץ מבלי לדאוג שוב
ואז אולי נהיה לבד, לבד
על כן אמרי...
היום, ילדה, נרחיק את בוא הלילה
היום זוהר יפול כוכב
לענותך אבנה רק את שבריו
ונאחה יחדיו את הקרעים
על כן אמרי...
היום אביט רק בך, רק בך
לעד אשמור, אשמור את אור עינייך
ורק אקשיב לצחוק במבטך
על כן אמרי כמה מילים
דברייך אני שומע
דברים של סתם על ים ועל שמיים
אולי נוכל לשקוע בתוכם
היום נחביא, ילדה, את כל המחשבות
היום נברח מהר מהר
יחדיו נרוץ, נרוץ מבלי לדאוג שוב
ואז אולי נהיה לבד, לבד
על כן אמרי...
היום, ילדה, נרחיק את בוא הלילה
היום זוהר יפול כוכב
לענותך אבנה רק את שבריו
ונאחה יחדיו את הקרעים
על כן אמרי...
מילים: יורם טהרלב לחן: אפי נצר
ואם תשוב ולא תמצא אותי בבית
חכה לי רגע קט, חכה כמה
דקות,
יצאתי בודאי וכבר אני חוזרת,
הנה קול סנדלי טופף במדרגות.
חכה לי שאשוב, אל תמהר
לברוח,
ואל תשאיר כמו אז על גב דלתי פיתקה,
ואל תשאיר מכתב בתוך תיבת הדואר
אשר ימים רבים כל כך
נותרה ריקה.
אם תשוב, אם תשוב,
אם תשוב אלי...
ואם תשוב היום, אחרי הצהריים,
אפתח מיד את התריסים המוגפים,
השמש הגדולה תשלח כמו אז כפיים
אל חולצתך ואל פניך היפים.
ואם תשוב אלי בערב קור ודלף,
תפשוט את מעילך ותלהו בפרוזדור,
אני אסגור בלאט אחריך את הדלת,
אני
אוביל אותך לחום ואל האור.
אם תשוב, אם תשוב,
אם תשוב אלי...
ואם תשוב רעב, נושא אבק
ועוני,
ואם תשוב עייף מדרך ארוכה,
ואם תשוב אלי בודד וזר כמוני,
אני עוד מחכה, אני עוד מחכה.
אזי על השרפרף פשוט תשב בשקט
וכל אשר תאמר בכלל זה לא חשוב,
אהיה אולי בוכה, אהיה אולי צוחקת,
אומר רק שתי מלים: ידעתי כי תשוב.
כי תשוב, כי תשוב,
כי תשוב אלי...
חכה לי רגע קט, חכה כמה
דקות,
יצאתי בודאי וכבר אני חוזרת,
הנה קול סנדלי טופף במדרגות.
חכה לי שאשוב, אל תמהר
לברוח,
ואל תשאיר כמו אז על גב דלתי פיתקה,
ואל תשאיר מכתב בתוך תיבת הדואר
אשר ימים רבים כל כך
נותרה ריקה.
אם תשוב, אם תשוב,
אם תשוב אלי...
ואם תשוב היום, אחרי הצהריים,
אפתח מיד את התריסים המוגפים,
השמש הגדולה תשלח כמו אז כפיים
אל חולצתך ואל פניך היפים.
ואם תשוב אלי בערב קור ודלף,
תפשוט את מעילך ותלהו בפרוזדור,
אני אסגור בלאט אחריך את הדלת,
אני
אוביל אותך לחום ואל האור.
אם תשוב, אם תשוב,
אם תשוב אלי...
ואם תשוב רעב, נושא אבק
ועוני,
ואם תשוב עייף מדרך ארוכה,
ואם תשוב אלי בודד וזר כמוני,
אני עוד מחכה, אני עוד מחכה.
אזי על השרפרף פשוט תשב בשקט
וכל אשר תאמר בכלל זה לא חשוב,
אהיה אולי בוכה, אהיה אולי צוחקת,
אומר רק שתי מלים: ידעתי כי תשוב.
כי תשוב, כי תשוב,
כי תשוב אלי...
מילים: גלעד בן שח לחן: גלעד בן שח
זיקוקין די-נור פורחים ברום
כל הלבבות שרים הלילה,
רק את עצובה
מה לך אהובה
יום יבוא, אשובה בוודאי,
מה זה לך היה
כי את בוכיה
הן יגיע קץ גם לנדודי.
היי, חכי נא לי חכי בת חמד,
שב אני אלייך מדרכי.
האמנם עודך ילדה חולמת
היי חכי נא לי, נא לי חכי.
עם זריחת חמה אשובה בת
על קרני האור עם כנף הרוח,
ונפליג ילדה
אל האגדה
כל אשר רצית פה לי עימי.
ובמקום דמעות
אלף חלומות
אך עד אז הקשיבי לשירי.
היי, חכי נא לי חכי בת חמד,
שב אני אלייך מדרכי.
האמנם עודך ילדה חולמת
היי חכי נא לי, נא לי חכי.
כל הלבבות שרים הלילה,
רק את עצובה
מה לך אהובה
יום יבוא, אשובה בוודאי,
מה זה לך היה
כי את בוכיה
הן יגיע קץ גם לנדודי.
היי, חכי נא לי חכי בת חמד,
שב אני אלייך מדרכי.
האמנם עודך ילדה חולמת
היי חכי נא לי, נא לי חכי.
עם זריחת חמה אשובה בת
על קרני האור עם כנף הרוח,
ונפליג ילדה
אל האגדה
כל אשר רצית פה לי עימי.
ובמקום דמעות
אלף חלומות
אך עד אז הקשיבי לשירי.
היי, חכי נא לי חכי בת חמד,
שב אני אלייך מדרכי.
האמנם עודך ילדה חולמת
היי חכי נא לי, נא לי חכי.
מילים: יורם טהרלב לחן: סשה ארגוב
את מי אני אוהבת,
קשה לי להחליט,
גד נתן לי בושם,
דן הביא תקליט,
דודו לי אמר
שליבו נישבר,
ועזריאל לא צחק
אך ליבו בפנים ניסדק.
את מי אני אוהבת,
על מי אני חושבת,
יושבת ויושבת
ולא מוצאת תשובה.
אני כה נעצבת,
שירים אני כותבת,
את מי אני אוהבת
ומה זאת אהבה
בענינים כאלה
אסור להתלוצץ,
אם אומר: את צביקה,
שולה תתפוצץ.
אם אומר: עודד,
דני יתאבד -
ומוזר, דווקא עכשיו
זה חבל לי קצת עליו.
את מי אני אוהבת,
על מי אני חושבת,
יושבת ויושבת
ולא מוצאת תשובה.
אני כה נעצבת,
שירים אני כותבת,
את מי אני אוהבת
ומה זאת אהבה
את בחיר ליבי מצאתי ממש בתוך ביתי
מסתתר לו דווקא בארון שלי.
אתמול ברוב חרון
פתחתי ת\'ארון,
ושם בתוך ראי
מצאתי את... עצמי!
את מי אני אוהבת, ברור לי כבר עכשיו
על מי אני חושבת בקייץ ובסתיו,
כשכל בחור יפתח:
אני אוהב
אותך!
אענה לו: מה מוזר,
גם אני - אותו דבר...
את מי אני אוהבת,
על מי אני חושבת,
יושבת
וחושבת
ולא מוצאת תשובה.
אני כה נעצבת,
שירים אני כותבת,
את מי אני אוהבת
ומה זאת
אהבה
קשה לי להחליט,
גד נתן לי בושם,
דן הביא תקליט,
דודו לי אמר
שליבו נישבר,
ועזריאל לא צחק
אך ליבו בפנים ניסדק.
את מי אני אוהבת,
על מי אני חושבת,
יושבת ויושבת
ולא מוצאת תשובה.
אני כה נעצבת,
שירים אני כותבת,
את מי אני אוהבת
ומה זאת אהבה
בענינים כאלה
אסור להתלוצץ,
אם אומר: את צביקה,
שולה תתפוצץ.
אם אומר: עודד,
דני יתאבד -
ומוזר, דווקא עכשיו
זה חבל לי קצת עליו.
את מי אני אוהבת,
על מי אני חושבת,
יושבת ויושבת
ולא מוצאת תשובה.
אני כה נעצבת,
שירים אני כותבת,
את מי אני אוהבת
ומה זאת אהבה
את בחיר ליבי מצאתי ממש בתוך ביתי
מסתתר לו דווקא בארון שלי.
אתמול ברוב חרון
פתחתי ת\'ארון,
ושם בתוך ראי
מצאתי את... עצמי!
את מי אני אוהבת, ברור לי כבר עכשיו
על מי אני חושבת בקייץ ובסתיו,
כשכל בחור יפתח:
אני אוהב
אותך!
אענה לו: מה מוזר,
גם אני - אותו דבר...
את מי אני אוהבת,
על מי אני חושבת,
יושבת
וחושבת
ולא מוצאת תשובה.
אני כה נעצבת,
שירים אני כותבת,
את מי אני אוהבת
ומה זאת
אהבה
מילים: משה בן שאול לחן: נורית הירש
מן העץ שממול למרפסת
שם למעלה מבין אמירים
עפה עפה כנפיים פורשת
להקת זרזירים
כי לפתע השמש בוהקת
והחורף ישתוק לשנה
בשמים כחולים ללא קמט
עננה לבנה.
ואור יסמינים ודבש
פריחות עליזות של אביב
ואיזה עולם חדש
כמה אור כמה טוב באביב.
ובחדר הותירו השניים
לב רטוב מצוייר על זגוגית
חרש חרש בא אור על המים
בהמיה חגיגית
את ראשה על כתפו היא השעינה
ויצאו אל שדרה ארוכה
והרוח להם בה הרנינה מנגינה מתוקה
ואור יסמינים ודבש
פריחות עליזות של אביב
ואיזה עולם חדש
כמה אור כמה טוב באביב.
בצל עץ שממול למרפסת
שם למטה ליד המפתן
ישישונת מטפחת פורשת
לנכדה הקטן.
והסבא צוחק אל הנכד
הנה חורף עבר עוד שנה
הסתכל הנה יש לי עוד קמט
ושיבה לבנה.
ואור יסמינים ודבש
פריחות עליזות של אביב
ואיזה עולם חדש
כמה אור כמה טוב באביב.
שם למעלה מבין אמירים
עפה עפה כנפיים פורשת
להקת זרזירים
כי לפתע השמש בוהקת
והחורף ישתוק לשנה
בשמים כחולים ללא קמט
עננה לבנה.
ואור יסמינים ודבש
פריחות עליזות של אביב
ואיזה עולם חדש
כמה אור כמה טוב באביב.
ובחדר הותירו השניים
לב רטוב מצוייר על זגוגית
חרש חרש בא אור על המים
בהמיה חגיגית
את ראשה על כתפו היא השעינה
ויצאו אל שדרה ארוכה
והרוח להם בה הרנינה מנגינה מתוקה
ואור יסמינים ודבש
פריחות עליזות של אביב
ואיזה עולם חדש
כמה אור כמה טוב באביב.
בצל עץ שממול למרפסת
שם למטה ליד המפתן
ישישונת מטפחת פורשת
לנכדה הקטן.
והסבא צוחק אל הנכד
הנה חורף עבר עוד שנה
הסתכל הנה יש לי עוד קמט
ושיבה לבנה.
ואור יסמינים ודבש
פריחות עליזות של אביב
ואיזה עולם חדש
כמה אור כמה טוב באביב.
יד קטנה לי פרשה את הרשת
יד קטנה מענה את חושי
את חיי את בונה והורסת
יד קטנה לבנה של אשה
כל ימי האתמול האפירו
כעלים נשרו לרגלי
כל חברי לעגם לא הסתירו
מי היה מאמין זאת עלי
את יפה ויפיך פוצע
כמה צריך גבר לכאוב
את יפה ואני כבר יודע
שנולדתי אותך לאהוב
יד קטנה עדינה רבת כח
כל תנועה כמו חץ בלבי
לא רוצה לא יכול כבר לשכוח
יד קטנה מחזיקה את אשרי
את יפה ויפיך פוצע
כמה צריך גבר לכאוב
את יפה ואני כבר יודע
שנולדתי אותך לאהוב
יד קטנה לי פרשה את הרשת
לי שפעם הייתי צייד
את גאה ורואה איך הנשר
מסתכל בך כמו גדי שנלכד
את יפה ויפיך פוצע
כמה צריך גבר לכאוב
את יפה ואני כבר יודע
שנולדתי אותך לאהוב
יד קטנה מענה את חושי
את חיי את בונה והורסת
יד קטנה לבנה של אשה
כל ימי האתמול האפירו
כעלים נשרו לרגלי
כל חברי לעגם לא הסתירו
מי היה מאמין זאת עלי
את יפה ויפיך פוצע
כמה צריך גבר לכאוב
את יפה ואני כבר יודע
שנולדתי אותך לאהוב
יד קטנה עדינה רבת כח
כל תנועה כמו חץ בלבי
לא רוצה לא יכול כבר לשכוח
יד קטנה מחזיקה את אשרי
את יפה ויפיך פוצע
כמה צריך גבר לכאוב
את יפה ואני כבר יודע
שנולדתי אותך לאהוב
יד קטנה לי פרשה את הרשת
לי שפעם הייתי צייד
את גאה ורואה איך הנשר
מסתכל בך כמו גדי שנלכד
את יפה ויפיך פוצע
כמה צריך גבר לכאוב
את יפה ואני כבר יודע
שנולדתי אותך לאהוב
יִצְמַח שָׁלוֹם רַב מֵאַרְצִי
נְוֵה שָׁלֵם עִיר חֶמְדָּתִי.
חֹק וּמִשְׁפָּט יִבְנוּ פִרְצִי
יוֹדוּ כָּל עַמִּים חֵן דָּתִי.
~
אַל יִשָּׂא גּוֹי אֶל גּוֹי יָדוֹ
לְטוֹב וּלְמַדָּע יִתְחָרוּ
יֶהֱגוּ אֱמֶת וְיַגִּידוּ
צִדְקַת עַמִּי חִישׁ יַכִּירוּ.
נָבִיא מְרוּדִים לְנַחֲלָה
אַרְצָה אָבוֹת בֵּין רֹב אַחִים
וּנְפוֹצִים שֶׁבַּגּוֹלָה
שִׂימֵם נָא יָהּ בַּמִּבְטָחִים.
נְוֵה שָׁלֵם עִיר חֶמְדָּתִי.
חֹק וּמִשְׁפָּט יִבְנוּ פִרְצִי
יוֹדוּ כָּל עַמִּים חֵן דָּתִי.
~
אַל יִשָּׂא גּוֹי אֶל גּוֹי יָדוֹ
לְטוֹב וּלְמַדָּע יִתְחָרוּ
יֶהֱגוּ אֱמֶת וְיַגִּידוּ
צִדְקַת עַמִּי חִישׁ יַכִּירוּ.
נָבִיא מְרוּדִים לְנַחֲלָה
אַרְצָה אָבוֹת בֵּין רֹב אַחִים
וּנְפוֹצִים שֶׁבַּגּוֹלָה
שִׂימֵם נָא יָהּ בַּמִּבְטָחִים.
שבעים המה הגיבורים
ויכחידום תשעים שרים
שבתו שירים כי פי שרים
מלא מים.
ככלות ייני תרד עיני
פלגי מים פלגי מים.
לחם לאוכל איך ינעם
או איך מאכל אל חיך יטעם
עת בגביעים לפני העם
יותן מים.
ככלות ייני...
מי ים סוף בן עמרם הוביש
ויאורי מצריים הבאיש
אכן פי זה משה האיש
יזל מים.
ככלות ייני...
הנני רע לצפרדע
עמו אזעק ואשוע
כי כמוהו פי יודע
שיר המים.
ככלות ייני...
נזיר יהיה לפני מותו
כבני ריכב תהיה דתו
יהיו בניו ובני ביתו
שואבי מים.
ככלות ייני...
ויכחידום תשעים שרים
שבתו שירים כי פי שרים
מלא מים.
ככלות ייני תרד עיני
פלגי מים פלגי מים.
לחם לאוכל איך ינעם
או איך מאכל אל חיך יטעם
עת בגביעים לפני העם
יותן מים.
ככלות ייני...
מי ים סוף בן עמרם הוביש
ויאורי מצריים הבאיש
אכן פי זה משה האיש
יזל מים.
ככלות ייני...
הנני רע לצפרדע
עמו אזעק ואשוע
כי כמוהו פי יודע
שיר המים.
ככלות ייני...
נזיר יהיה לפני מותו
כבני ריכב תהיה דתו
יהיו בניו ובני ביתו
שואבי מים.
ככלות ייני...
לָשִׁיר לְתַלְתְּלַיִךְ
הַגּוֹלְשִׁים לְצַוָּארֵךְ
לָשִׁיר לְאוֹר עֵינַיִךְ
הַדּוֹלֵק בְּחִיּוּכֵךְ.
.
לָשִׁיר לָּךְ עַל יָרֵחַ
שֶׁבְּרוֹם פִּתְאוֹם הֶחְוִיר
כִּי הוּא שָׁמַע שֶׁבָּאנוּ
לָשִׁיר יַלְדָּה לָשִׁיר.
~
עִצְמִי יַלְדָּה
עִצְמִי יַלְדָּה עֵינַיִךְ
כְּבָר כּוֹכָבֵךְ
כְּבָר כּוֹכָבֵךְ מֵאִיר
הֵן בָּאנוּ פֹּה
הֵן בָּאנוּ פֹּה אֵלַיִךְ
לָשִׁיר יַלְדָּה
לָשִׁיר יַלְדָּה לָשִׁיר.
~
לָשִׁיר לָּךְ עַל לֵיל אֶמֶשׁ
כְּשֶׁרָקַדְנוּ בְּכִכַּר
לָשִׁיר עַל אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ
עַל לֵילוֹת שְׁטוּפֵי שֵׁכָר.
.
לָשִׁיר לָּךְ עַל הַנַּעַר
שֶׁמִּכְּתָב קָטָן הִשְׁאִיר
וּבוֹ כָּתַב כִּי בָּאנוּ
לָשִׁיר יַלְדָּה לָשִׁיר.
אִם תִּפְקְחִי
אִם תִּפְקְחִי עֵינַיִךְ
כְּשֶׁיּוֹם חָדָשׁ
כְּשֶׁיּוֹם חָדָשׁ יָאִיר
~
לֹא תִּמְצְאִי
לֹא תִּמְצְאִי אוֹתָנוּ
רַק יוֹתֵר
רַק יוֹתֵר הַשִּׁיר.
הַשִּׁיר לְתַלְתְּלַיִךְ
הַגּוֹלְשִׁים לְצַוָּארֵךְ
הַשִּׁיר לְכַחוֹל עֵינַיִךְ
הַדּוֹלֵק בְּחִיּוּכֵךְ.
~
לָשִׁיר לָּךְ עַל יָרֵחַ
שֶׁמָּחָר שֵׁנִית יַחְוִיר
כְּשֶׁיִּשְׁמַע שֶׁבָּאנוּ
לָשִׁיר יַלְדָּה לָשִׁיר.
הַגּוֹלְשִׁים לְצַוָּארֵךְ
לָשִׁיר לְאוֹר עֵינַיִךְ
הַדּוֹלֵק בְּחִיּוּכֵךְ.
.
לָשִׁיר לָּךְ עַל יָרֵחַ
שֶׁבְּרוֹם פִּתְאוֹם הֶחְוִיר
כִּי הוּא שָׁמַע שֶׁבָּאנוּ
לָשִׁיר יַלְדָּה לָשִׁיר.
~
עִצְמִי יַלְדָּה
עִצְמִי יַלְדָּה עֵינַיִךְ
כְּבָר כּוֹכָבֵךְ
כְּבָר כּוֹכָבֵךְ מֵאִיר
הֵן בָּאנוּ פֹּה
הֵן בָּאנוּ פֹּה אֵלַיִךְ
לָשִׁיר יַלְדָּה
לָשִׁיר יַלְדָּה לָשִׁיר.
~
לָשִׁיר לָּךְ עַל לֵיל אֶמֶשׁ
כְּשֶׁרָקַדְנוּ בְּכִכַּר
לָשִׁיר עַל אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ
עַל לֵילוֹת שְׁטוּפֵי שֵׁכָר.
.
לָשִׁיר לָּךְ עַל הַנַּעַר
שֶׁמִּכְּתָב קָטָן הִשְׁאִיר
וּבוֹ כָּתַב כִּי בָּאנוּ
לָשִׁיר יַלְדָּה לָשִׁיר.
אִם תִּפְקְחִי
אִם תִּפְקְחִי עֵינַיִךְ
כְּשֶׁיּוֹם חָדָשׁ
כְּשֶׁיּוֹם חָדָשׁ יָאִיר
~
לֹא תִּמְצְאִי
לֹא תִּמְצְאִי אוֹתָנוּ
רַק יוֹתֵר
רַק יוֹתֵר הַשִּׁיר.
הַשִּׁיר לְתַלְתְּלַיִךְ
הַגּוֹלְשִׁים לְצַוָּארֵךְ
הַשִּׁיר לְכַחוֹל עֵינַיִךְ
הַדּוֹלֵק בְּחִיּוּכֵךְ.
~
לָשִׁיר לָּךְ עַל יָרֵחַ
שֶׁמָּחָר שֵׁנִית יַחְוִיר
כְּשֶׁיִּשְׁמַע שֶׁבָּאנוּ
לָשִׁיר יַלְדָּה לָשִׁיר.
שוב אינני ילדה קטנה
בת עיניים תוהות, נוצצות...
טעמתי כבר יין אהבה,
כן, יין אהבה, גם יין נשיקות.
אכן נושקתי רבות,
כה רבים ביקשו שפמומי,
אך עדיין אזכור ברטט, בסוד
אותה נשיקה ראשונה בחשאי.
הנשיקה הראשונה
על הספסל בגן,
מול עלם חן ביישן.
ומסביב הכל פרח, הוריק
הייתי כה קטנה,
ילדונת עם צמה,
והוא נשק לצמתי,
נשק לי והסמיק.
שוב אינני ילדה קטנה
כבר פסעתי בשביל החיים.
ידעת כבר סוד אהבה
מול שמש אביב, גם עצב סתוים.
אכן נושקתי רבות.
זו דרכה של עלמה פזרנית.
אך עדיין אזכור בסוד כה מתוק
אותה נשיקה טהורה, ראשונית.
הנשיקה הראשונה
על הספסל בגן,
מול עלם חן ביישן.
ומסביב הכל פרח, הוריק
הייתי כה קטנה,
ילדונת עם צמה,
והוא נשק לצמתי,
נשק לי והסמיק.
בת עיניים תוהות, נוצצות...
טעמתי כבר יין אהבה,
כן, יין אהבה, גם יין נשיקות.
אכן נושקתי רבות,
כה רבים ביקשו שפמומי,
אך עדיין אזכור ברטט, בסוד
אותה נשיקה ראשונה בחשאי.
הנשיקה הראשונה
על הספסל בגן,
מול עלם חן ביישן.
ומסביב הכל פרח, הוריק
הייתי כה קטנה,
ילדונת עם צמה,
והוא נשק לצמתי,
נשק לי והסמיק.
שוב אינני ילדה קטנה
כבר פסעתי בשביל החיים.
ידעת כבר סוד אהבה
מול שמש אביב, גם עצב סתוים.
אכן נושקתי רבות.
זו דרכה של עלמה פזרנית.
אך עדיין אזכור בסוד כה מתוק
אותה נשיקה טהורה, ראשונית.
הנשיקה הראשונה
על הספסל בגן,
מול עלם חן ביישן.
ומסביב הכל פרח, הוריק
הייתי כה קטנה,
ילדונת עם צמה,
והוא נשק לצמתי,
נשק לי והסמיק.
מילים: אברהם בן זאב לחן: אפי נצר
מה נבקש, ילדתי הקטנה,
ועל מה, כן על מה נחלום?
על שובך יונים שם בקצה הגינה
וגג רעפים לו אדום.
על שובך יונים שם בקצה הגינה
וגג רעפים לו אדום.
שו שו שובך יונים
לו היה לנו מול חלוננו,
והיינו אז שנינו פחות בודדים,
נאהב זה את זו כשתיים יונים,
כשתיים יונינו.
שוב לא נאמר, היער שותק,
האביב על ביתנו פסח.
הנה למולנו הומה ושוקק
השובך שלי ושלך.
הנה למולנו הומה ושוקק
השובך שלי ושלך.
שו שו שובך יוניםƔ.
בוקר יאיר את ביתנו הדל,
נשחר את פניו צוחקים,
נטבול מחדש בבושמו של הטל,
נקשיב להמית היונים.
נטבול מחדש בבושמו של הטל,
נקשיב להמית היונים.
ועל מה, כן על מה נחלום?
על שובך יונים שם בקצה הגינה
וגג רעפים לו אדום.
על שובך יונים שם בקצה הגינה
וגג רעפים לו אדום.
שו שו שובך יונים
לו היה לנו מול חלוננו,
והיינו אז שנינו פחות בודדים,
נאהב זה את זו כשתיים יונים,
כשתיים יונינו.
שוב לא נאמר, היער שותק,
האביב על ביתנו פסח.
הנה למולנו הומה ושוקק
השובך שלי ושלך.
הנה למולנו הומה ושוקק
השובך שלי ושלך.
שו שו שובך יוניםƔ.
בוקר יאיר את ביתנו הדל,
נשחר את פניו צוחקים,
נטבול מחדש בבושמו של הטל,
נקשיב להמית היונים.
נטבול מחדש בבושמו של הטל,
נקשיב להמית היונים.
מילים: יורם טהרלב לחן: עלי עדשי
כשאהיה זקן
האם אהיה אותו שובב
האם תתני לי גם אז נשיקות
כמו שנתת לי עכשיו
כשתהיה זקן
תבוא אלי עם המקל
אתן לך את אותן נשיקות
אם רק תרצה לקבל
נה, נה, נה, נה, נה, נה , נה, נה
אהבה היא מתנה
תגיד תודה כשהיא עוד ישנה
אחר כך נה נה נה
אחר כך נה נה נה
כשאהיה זקן
ושתי עיני כהות כהות
האם אצליח לראות את יופייך
- נו, מה יהיה כבר לראות
כשאלך כפוף
רגליי בקושי סוחבות
(היא:)
גם אז תציץ אל בנות אחרות
על דשא בית האבות
נה, נה, נה...
אז ילדים קטנים
אחרינו יחייכו ברחוב
אחרי זקנים שלבם עוד צעיר
ועוד רוצים לאהוב
כשאהיה זקן
אצלי תמיד תהיה צעיר
אם רק נצליח לקחת אוויר
נפתח את פינו בשיר
נה, נה, נה...
האם אהיה אותו שובב
האם תתני לי גם אז נשיקות
כמו שנתת לי עכשיו
כשתהיה זקן
תבוא אלי עם המקל
אתן לך את אותן נשיקות
אם רק תרצה לקבל
נה, נה, נה, נה, נה, נה , נה, נה
אהבה היא מתנה
תגיד תודה כשהיא עוד ישנה
אחר כך נה נה נה
אחר כך נה נה נה
כשאהיה זקן
ושתי עיני כהות כהות
האם אצליח לראות את יופייך
- נו, מה יהיה כבר לראות
כשאלך כפוף
רגליי בקושי סוחבות
(היא:)
גם אז תציץ אל בנות אחרות
על דשא בית האבות
נה, נה, נה...
אז ילדים קטנים
אחרינו יחייכו ברחוב
אחרי זקנים שלבם עוד צעיר
ועוד רוצים לאהוב
כשאהיה זקן
אצלי תמיד תהיה צעיר
אם רק נצליח לקחת אוויר
נפתח את פינו בשיר
נה, נה, נה...
מילים: חיים חפר לחן: אלונה טוראל
צמרת הזית הנידה ראשה
והרוח חלפה ונשקה לעלים,
ובדרך הלכו חיילים שלושה
שלושה, שלושה חיילים.
שלושה חיילים, שלושה חיילים,
והרוח חלפה בעלים.
אמר האחד: לא אשכח יום איבה,
עת כיסה רעב את עיני בצללים
וחילקנו בינינו פת חרבה,
שלושה, שלושה חיילים.
שלושה, שלושה חיילים...
אמר השני: לא אשכח יום מדבר,
עת השמש גבוהה ומימינו כלים,
ואיש לרעו אז עמדנו בצר,
שלושה, שלושה חיילים.
שלושה, שלושה חיילים ...
אמר השלישי: לא אשכח יום רעות,
עת מולנו עלה האוייב כגלים,
חבש האחד את פצעיו של רעו,
שלושה, שלושה חיילים.
שלושה, שלושה חיילים ...
עמדו השלושה ליד גזע כרות
וכל איש את רובהו השעין בלי מילים.
את שמם על הגזע מצאתי חרות,
שלושה, שלוה חיילים
שלושה, שלושה חיילים
והרוח חלפה בעלים.
והרוח חלפה ונשקה לעלים,
ובדרך הלכו חיילים שלושה
שלושה, שלושה חיילים.
שלושה חיילים, שלושה חיילים,
והרוח חלפה בעלים.
אמר האחד: לא אשכח יום איבה,
עת כיסה רעב את עיני בצללים
וחילקנו בינינו פת חרבה,
שלושה, שלושה חיילים.
שלושה, שלושה חיילים...
אמר השני: לא אשכח יום מדבר,
עת השמש גבוהה ומימינו כלים,
ואיש לרעו אז עמדנו בצר,
שלושה, שלושה חיילים.
שלושה, שלושה חיילים ...
אמר השלישי: לא אשכח יום רעות,
עת מולנו עלה האוייב כגלים,
חבש האחד את פצעיו של רעו,
שלושה, שלושה חיילים.
שלושה, שלושה חיילים ...
עמדו השלושה ליד גזע כרות
וכל איש את רובהו השעין בלי מילים.
את שמם על הגזע מצאתי חרות,
שלושה, שלוה חיילים
שלושה, שלושה חיילים
והרוח חלפה בעלים.
מילים: רימונה די-נור לחן: נורית הירש
קמע בשבילך, ונשיקה קטנה לאמא,
קיטבג מתפקע וקופסה עם עוגיות.
הגדוד חוזר לפגוש את המג"ד והש"ג
ושוב ושוב אנחנן עם מדים ודיסקיות.
החזיקי לנו אצבעות
זה עוד יביא תועלת,
החזיקי לנו אצבעות
עד סוף התימרונים.
שימרי, שמרי על המורל
שימרי על הגחלת
שימרי, שימרי עלייך
ושימרי לי אמונים.
איך היחידה כולה על ד"ש ונשיקות צועדת
איך מחכה בעורף כל חזית הנערות
ואת נשארת שם בעיר, כל כך כל כך בודדת
אבל אני איתך כאן בבודדת וצרורות.
החזיקי לנו אצבעות
זה עוד יביא תועלת,
החזיקי לנו אצבעות
עד סוף התימרונים.
עכשיו האהבה שלנו מכוסה אבק היא
עכשיו הזיכרונות שלנו נצבעו אפור
ואם אני בוגד זמנית עם עוזי ועם חאקי
הביני - זהו פלירט קטן, בסוף הרי אחזור.
החזיקי לנו אצבעות
זה עוד יביא תועלת,
החזיקי לנו אצבעות
עד סוף התימרונים.
קיטבג מתפקע וקופסה עם עוגיות.
הגדוד חוזר לפגוש את המג"ד והש"ג
ושוב ושוב אנחנן עם מדים ודיסקיות.
החזיקי לנו אצבעות
זה עוד יביא תועלת,
החזיקי לנו אצבעות
עד סוף התימרונים.
שימרי, שמרי על המורל
שימרי על הגחלת
שימרי, שימרי עלייך
ושימרי לי אמונים.
איך היחידה כולה על ד"ש ונשיקות צועדת
איך מחכה בעורף כל חזית הנערות
ואת נשארת שם בעיר, כל כך כל כך בודדת
אבל אני איתך כאן בבודדת וצרורות.
החזיקי לנו אצבעות
זה עוד יביא תועלת,
החזיקי לנו אצבעות
עד סוף התימרונים.
עכשיו האהבה שלנו מכוסה אבק היא
עכשיו הזיכרונות שלנו נצבעו אפור
ואם אני בוגד זמנית עם עוזי ועם חאקי
הביני - זהו פלירט קטן, בסוף הרי אחזור.
החזיקי לנו אצבעות
זה עוד יביא תועלת,
החזיקי לנו אצבעות
עד סוף התימרונים.
מילים: אהוד מנור לחן: נורית הירש
הלילה שלח אצבעות קרות
אל הבתים שנגמרו ליד הים
הלילה ליטף בשפתיים לחות
את החוף שנרדם לו מן הסתם.
ואני זוכר אותך
שעות שחיכיתי עד בוש,
עת השמש שקעה לא רחוק מחדרך,
לבין המרזב והברוש
ירח השיק כוסית של חלב
עם הבתים שנגמרו ליד הים,
ירח ניסר את התריס בקרניו
וטבע בין גלים שבים.
ואני זוכר אותך...
הגשם שטף את כל הגגות
של הבתים שנגמרו ליד הים,
הגשם היכה, הצליף באניות
ונכנע למלח שבים.
ואני זוכר אותך....
אל הבתים שנגמרו ליד הים
הלילה ליטף בשפתיים לחות
את החוף שנרדם לו מן הסתם.
ואני זוכר אותך
שעות שחיכיתי עד בוש,
עת השמש שקעה לא רחוק מחדרך,
לבין המרזב והברוש
ירח השיק כוסית של חלב
עם הבתים שנגמרו ליד הים,
ירח ניסר את התריס בקרניו
וטבע בין גלים שבים.
ואני זוכר אותך...
הגשם שטף את כל הגגות
של הבתים שנגמרו ליד הים,
הגשם היכה, הצליף באניות
ונכנע למלח שבים.
ואני זוכר אותך....
מילים: יורם טהרלב לחן: משה וילנסקי
כשהוא יורד לחוף בצעד לא בטוח
לבבי אליו
כמו ים פתוח
משלח את גליו.
כמו ים פתוח השוטף אל המידבר
כי מה יש פה לומר:
המלח שלי הוא המלאך שלי
הוא המלאך שלי.
עם ערב על החול, בין רציפים ומלט
ושקיעת זהב
אני צוללת
אל התכלת בעיניו.
אני צוללת שהים הוא לה מיבצר
ומה יש עוד לומר:
המלח שלי...
והוא אומר: כשאת מול הספינה עומדת
בשימלה קיצית
את מטרפדת
עמדי את כל הצי.
אני טרפדת מבקיעה אליו ישר
פשוט בשביל לומר:
המלח שלי...
ויום אחד יבוא אפליג איתו הימה
ועל ספינתו
נקימה שמה
את ביתי ואת ביתו.
וכך לא אצטרך לשאול אותו יותר
על מי הוא יותר
המלח שלי...
לבבי אליו
כמו ים פתוח
משלח את גליו.
כמו ים פתוח השוטף אל המידבר
כי מה יש פה לומר:
המלח שלי הוא המלאך שלי
הוא המלאך שלי.
עם ערב על החול, בין רציפים ומלט
ושקיעת זהב
אני צוללת
אל התכלת בעיניו.
אני צוללת שהים הוא לה מיבצר
ומה יש עוד לומר:
המלח שלי...
והוא אומר: כשאת מול הספינה עומדת
בשימלה קיצית
את מטרפדת
עמדי את כל הצי.
אני טרפדת מבקיעה אליו ישר
פשוט בשביל לומר:
המלח שלי...
ויום אחד יבוא אפליג איתו הימה
ועל ספינתו
נקימה שמה
את ביתי ואת ביתו.
וכך לא אצטרך לשאול אותו יותר
על מי הוא יותר
המלח שלי...
מילים: לחן: משה וילנסקי
כְּשֶׁהָיִינוּ צְעִירִים מְאֹד, מְאֹד
טְהוֹרִים זַכִּים תְּמִימִים יָפִים וְעוֹד
אָז גַּם שַׁרְנוּ לְךָ הַרְבֵּה, הַרְבֵּה שִׁירוֹת
וְלִשְׁמֵךְ קָשׁוּר קָּשַׁרְנוּ אַגָּדוֹת
~
צְעִירָה יָפָה הָיְתָה לְךָ בַּגָּלִיל
שֶׁיָּדְעָה לָשִׁיר רַק בְּחֶדְוָה וָגִיל
עַל שְׂפָתֵךְ אָז נַעַר חֶמֶד פַּעַם גָּר
וְתוֹרָה לָמַד מִפִּי נָבִיא נִסְתָּר
כִּנֶּרֶת, כִּנֶּרֶת, נִרְאֵית אָז אַחֶרֶת
תְּכוּלָה וְשׁוֹקֶטֶת הָיִית
צִבְעֵךְ גַּם עוֹפֶרֶת
וּבְכָל זֹאת יָקַרְתְּ מִתָּמִיד
~
יֵשׁ לְךָ אוֹהֲבִים לָרֹב וּמְחַזְּרִים
הֵם שָׁרִים עוֹד וּפּוֹרְטִים עַל מֵיתָרִים
אַךְ לֹא פַּעַם נִשְׁמָעוֹת בֵּין הַשִּׁירִים
גַּם שְׁרִיקוֹת שֶׁל פָּגָזִים וְכַדּוּרִים
גַּם עַכְשָׁיו אוֹתָךְ נֹאהַב לֹא נְוַתֵּר
וְאוּלַי אֲפִילוּ טִיף טִיפָה יוֹתֵר
כִּי בִּצְפוֹן גְּבוּלֵךְ לָמַדְנוּ זֶה הַיּוֹם
שֶׁאֵינְךָ רַק אַגָּדָה אוֹ סְתָם חֲלוֹם
~
כִּנֶּרֶת, כִּנֶּרֶת, נִרְאֵית אָז אַחֶרֶת
תְּכוּלָה וְשׁוֹקֶטֶת הָיִית
צִבְעֵךְ גַּם עוֹפֶרֶת
וּבְכָל זֹאת יָקַרְתְּ מִתָּמִיד
וּפִתְאוֹם שַׁלְוָה רוֹגַעַת שׁוּב כֻּלֵּךְ
עֶרֶב, עֶרֶב בְּרָמָה נִשְׁמָע קוֹלֵךְ
אֶת בָּנַיִךְ תִּבְכִּי הַגִּבּוֹרִים
שֶׁהֶחֱזִירוּ לָךְ לָעַד אֵת הֶהָרִים
.
לֹחַמָיִךְ יִתְקַבְּצוּ אִישׁ אֶל אָחִיו
בְּמָחוֹל אוֹתָךְ יַקִּיפוּ מִסָּבִיב
אֵין דָּבָר כִּנֶּרֶת, לֹא בָּכִית לַשָּׁוְא
בֶּאֱמֶת כֻּלֵּךְ שֶׁלָּנוּ אַתְּ עַכְשָׁיו
~
כִּנֶּרֶת, כִּנֶּרֶת,
נִרְאֵית אָז אַחֶרֶת
תְּכוּלָה וְשׁוֹקֶטֶת הָיִית
אֶתְמוֹל עוֹד סוֹעֶרֶת
הַיוֹם כְּבָר זוֹהֶרֶת
טְהוֹרִים זַכִּים תְּמִימִים יָפִים וְעוֹד
אָז גַּם שַׁרְנוּ לְךָ הַרְבֵּה, הַרְבֵּה שִׁירוֹת
וְלִשְׁמֵךְ קָשׁוּר קָּשַׁרְנוּ אַגָּדוֹת
~
צְעִירָה יָפָה הָיְתָה לְךָ בַּגָּלִיל
שֶׁיָּדְעָה לָשִׁיר רַק בְּחֶדְוָה וָגִיל
עַל שְׂפָתֵךְ אָז נַעַר חֶמֶד פַּעַם גָּר
וְתוֹרָה לָמַד מִפִּי נָבִיא נִסְתָּר
כִּנֶּרֶת, כִּנֶּרֶת, נִרְאֵית אָז אַחֶרֶת
תְּכוּלָה וְשׁוֹקֶטֶת הָיִית
צִבְעֵךְ גַּם עוֹפֶרֶת
וּבְכָל זֹאת יָקַרְתְּ מִתָּמִיד
~
יֵשׁ לְךָ אוֹהֲבִים לָרֹב וּמְחַזְּרִים
הֵם שָׁרִים עוֹד וּפּוֹרְטִים עַל מֵיתָרִים
אַךְ לֹא פַּעַם נִשְׁמָעוֹת בֵּין הַשִּׁירִים
גַּם שְׁרִיקוֹת שֶׁל פָּגָזִים וְכַדּוּרִים
גַּם עַכְשָׁיו אוֹתָךְ נֹאהַב לֹא נְוַתֵּר
וְאוּלַי אֲפִילוּ טִיף טִיפָה יוֹתֵר
כִּי בִּצְפוֹן גְּבוּלֵךְ לָמַדְנוּ זֶה הַיּוֹם
שֶׁאֵינְךָ רַק אַגָּדָה אוֹ סְתָם חֲלוֹם
~
כִּנֶּרֶת, כִּנֶּרֶת, נִרְאֵית אָז אַחֶרֶת
תְּכוּלָה וְשׁוֹקֶטֶת הָיִית
צִבְעֵךְ גַּם עוֹפֶרֶת
וּבְכָל זֹאת יָקַרְתְּ מִתָּמִיד
וּפִתְאוֹם שַׁלְוָה רוֹגַעַת שׁוּב כֻּלֵּךְ
עֶרֶב, עֶרֶב בְּרָמָה נִשְׁמָע קוֹלֵךְ
אֶת בָּנַיִךְ תִּבְכִּי הַגִּבּוֹרִים
שֶׁהֶחֱזִירוּ לָךְ לָעַד אֵת הֶהָרִים
.
לֹחַמָיִךְ יִתְקַבְּצוּ אִישׁ אֶל אָחִיו
בְּמָחוֹל אוֹתָךְ יַקִּיפוּ מִסָּבִיב
אֵין דָּבָר כִּנֶּרֶת, לֹא בָּכִית לַשָּׁוְא
בֶּאֱמֶת כֻּלֵּךְ שֶׁלָּנוּ אַתְּ עַכְשָׁיו
~
כִּנֶּרֶת, כִּנֶּרֶת,
נִרְאֵית אָז אַחֶרֶת
תְּכוּלָה וְשׁוֹקֶטֶת הָיִית
אֶתְמוֹל עוֹד סוֹעֶרֶת
הַיוֹם כְּבָר זוֹהֶרֶת
מילים: חיים נחמן ביאליק לחן: עממי
שלום רב שובך, צפורה נחמדת,
מארצות החם אל-חלוני -
אל קולך כי ערב מה-נפשי כלתה,
בחרף בעזבך מעוני.
זמרי, ספרי, צפורי היקרה,
מארץ מרחקים נפלאות,
הגם שם בארץ החמה, היפה,
תרבינה הרעות, התלאות;
התשאי לי שלום מאחי בציון,
מאחי הרחוקים הקרובים
הוי מאשרים! הידעו ידוע
כי אסבל, הוי אסבל מכאובים
הידעו ידוע מה רבו פה שוטני,
מה רבים, הוי רבים לי קמים
זמרי, צפורי, נפלאות מארץ,
האביב בה ינוה עולמים.
התשאי לי שלום מזמרת הארץ,
מעמק, מגיא, מראש הרים
הרחם, הנחם אלוה את-ציון,
אם עודה עזובה לקברים
ועמק השרון וגבעת הלבונה -
היתנו את-מרם, את-נרדם
ההקיץ משנתו השב ביערים,
הלבנון הישן, הנרדם
הירד כפנינים הטל על הר חרמון,
אם ירד ויפל כדמעות
ומה-שלום הירדן ומימיו הבהירים
ושלום כל-ההרים, הגבעות
האם-עוד לא-נבלו הפרחים שתלתי
כאשר נבלתי אנכי
אזכרה ימים כמוהם פרחתי,
אך עתה זקנתי, סר כחי.
ואחי העבדים, הזורעים בדמעה -
הקצרו ברנה העמר -
מי יתן-לי אבר ועפתי אל-ארץ
בה ינץ השקד, התמר!
כבר כלו הדמעות, כבר כלו הקצים -
ולא הקיץ הקץ על-יגוני,
שלום רב שובך, צפורי היקרה,
צהלי-נא קולך ורני!
מארצות החם אל-חלוני -
אל קולך כי ערב מה-נפשי כלתה,
בחרף בעזבך מעוני.
זמרי, ספרי, צפורי היקרה,
מארץ מרחקים נפלאות,
הגם שם בארץ החמה, היפה,
תרבינה הרעות, התלאות;
התשאי לי שלום מאחי בציון,
מאחי הרחוקים הקרובים
הוי מאשרים! הידעו ידוע
כי אסבל, הוי אסבל מכאובים
הידעו ידוע מה רבו פה שוטני,
מה רבים, הוי רבים לי קמים
זמרי, צפורי, נפלאות מארץ,
האביב בה ינוה עולמים.
התשאי לי שלום מזמרת הארץ,
מעמק, מגיא, מראש הרים
הרחם, הנחם אלוה את-ציון,
אם עודה עזובה לקברים
ועמק השרון וגבעת הלבונה -
היתנו את-מרם, את-נרדם
ההקיץ משנתו השב ביערים,
הלבנון הישן, הנרדם
הירד כפנינים הטל על הר חרמון,
אם ירד ויפל כדמעות
ומה-שלום הירדן ומימיו הבהירים
ושלום כל-ההרים, הגבעות
האם-עוד לא-נבלו הפרחים שתלתי
כאשר נבלתי אנכי
אזכרה ימים כמוהם פרחתי,
אך עתה זקנתי, סר כחי.
ואחי העבדים, הזורעים בדמעה -
הקצרו ברנה העמר -
מי יתן-לי אבר ועפתי אל-ארץ
בה ינץ השקד, התמר!
כבר כלו הדמעות, כבר כלו הקצים -
ולא הקיץ הקץ על-יגוני,
שלום רב שובך, צפורי היקרה,
צהלי-נא קולך ורני!
מילים: חיים נחמן ביאליק לחן: נעמי שמר
קומי צאי אחותי כלה,
קומי צאי קומי צאי
בשורת אביב לך הבאתי
מאחרי גדר גני
נראה ציץ, נראה ציץ
נשמע קול הדרור על ביתי
עבר חסד אל בארץ
על כנף אור, על כנף אור
ובפלגים נפלה רינה
לבלבו בגן העצים,
אביב בא, אביב בא
הדובדבניה הלבינה
פרח דודי נתן ריחו
ויחי, ויחי
צאי ברכיהו באביבך
את אביבי בך אשכינה
אף אני, אף אני
ואברכך ואניבך
יחדיו נפליג אל השדה,
אל ההר, אל הגיא
ואלקטה שם זכריות
אסוף אאסוף
פניני טל, פניני טל
אל צווארך מרגליות
יחדיו נרד אל המעין
וכמוך, מלא רוך
עליז בהיר ואוורירי
תחת שמי אדוני,
עם הגל עם הדרור
יזהיר אף יצלצל שירי
קומי צאי קומי צאי
בשורת אביב לך הבאתי
מאחרי גדר גני
נראה ציץ, נראה ציץ
נשמע קול הדרור על ביתי
עבר חסד אל בארץ
על כנף אור, על כנף אור
ובפלגים נפלה רינה
לבלבו בגן העצים,
אביב בא, אביב בא
הדובדבניה הלבינה
פרח דודי נתן ריחו
ויחי, ויחי
צאי ברכיהו באביבך
את אביבי בך אשכינה
אף אני, אף אני
ואברכך ואניבך
יחדיו נפליג אל השדה,
אל ההר, אל הגיא
ואלקטה שם זכריות
אסוף אאסוף
פניני טל, פניני טל
אל צווארך מרגליות
יחדיו נרד אל המעין
וכמוך, מלא רוך
עליז בהיר ואוורירי
תחת שמי אדוני,
עם הגל עם הדרור
יזהיר אף יצלצל שירי
מילים: מיכאל קשטן לחן: אמיתי נאמן
עוד נשובה אל ניגון עתיק
והזמר ייף ויערב
עוד גביע משומר נשיק, נשיק
עליזי עיניים ולבב
טובו, טובו אוהלינו
כי מחול הפציע
טובו, טובו, אוהלינו
עוד נשובה אל ניגון עתיק
והזמר ייף ויערב
עוד גביע משומר נשיק, נשיק
עליזי עיניים ולבב
טובו, טובו אוהלינו
כי מחול הפציע
טובו, טובו, אוהלינו
עוד נשובה אל ניגון עתיק
אם תרדנה בליל דמעותיך
שמחתי לך אבעיר כצרור תבן
אם תרחפנה מקור עצמותיך
אכסך ואשכב על אבן
לה, לה, לה...
אכסך ואשכב על אבן
אם תאמרי אל מחול לרדת
על אחרון מיתרי אנגן לך
אם תחסר לך מתנת הולדת
את חיי ומותי אתן לך
לה, לה, לה...
את חיי ומותי אתן לך
~
מן הבית אצא כפוף שכם
ואמכור את עיני השתיים
ואביא לך גם יין גם לחם
לה, לה, לה...
ואביא לך גם יין גם לחם
אך אם פעם תהיי צוחקת
בלעדי במסיבת מרעיך
תעבור קנאתי שותקת
ותשרוף את ביתך עליך
לה, לה, לה...
שמחתי לך אבעיר כצרור תבן
אם תרחפנה מקור עצמותיך
אכסך ואשכב על אבן
לה, לה, לה...
אכסך ואשכב על אבן
אם תאמרי אל מחול לרדת
על אחרון מיתרי אנגן לך
אם תחסר לך מתנת הולדת
את חיי ומותי אתן לך
לה, לה, לה...
את חיי ומותי אתן לך
~
מן הבית אצא כפוף שכם
ואמכור את עיני השתיים
ואביא לך גם יין גם לחם
לה, לה, לה...
ואביא לך גם יין גם לחם
אך אם פעם תהיי צוחקת
בלעדי במסיבת מרעיך
תעבור קנאתי שותקת
ותשרוף את ביתך עליך
לה, לה, לה...
מילים: נעמי שמר לחן:
היה אז קיץ בגבולות
הבשיל שדה את יבולו
אבל המדייני חמס
מחמנית ועד תירס
היה אז קיץ בגבולות
גדעון בגת חבט חטים
בגורן כל צמרו הסתיר
ובלילות, במארב
יצא לשמור את עדריו
גדעון בגת חבט חטים
ברוך גדעון בן עם עני
אשר היכה במדייני
היכה ולא חדל
וירדפם וישיגם
הרחק מעבר לירדן
בשלוש מאות חיל
כבדה ידם של מדיינים
כלו אז שבע השנים
קרא גדעון בשופרות
נרד אל מעין חרוד
כבדה ידם של מדינים
שלושה ריבוא אנשי הגדוד
למעין לשתות ירדו
קרא גדעון: ילך רק מי
שלא כרע ברכיים מ -
שלושה רבוא אנשי הגדוד
ברוך גדעון בן עם עני
אשר היכה במדייני
היכה ולא חדל
וירדפם וישיגם
הרחק מעבר לירדן
בשלוש מאות חיל
בראש אשמורת תיכונה
לפתע קול שופר ענה
נופצו שלוש מאות כדים
ויתלקחו הלפידים
בראש אשמורת תיכונה
מכה רבה במדיני
היכה גדעון בן עם עני
כי אנשיו בני חיל הם
שלא כרעו על ברכיהם
מכה רבה במדיני
ברוך גדעון בן עם עני
אשר היכה במדייני
היכה ולא חדל
וירדפם וישיגם
הרחק מעבר לירדן
בשלוש מאות חיל
הבשיל שדה את יבולו
אבל המדייני חמס
מחמנית ועד תירס
היה אז קיץ בגבולות
גדעון בגת חבט חטים
בגורן כל צמרו הסתיר
ובלילות, במארב
יצא לשמור את עדריו
גדעון בגת חבט חטים
ברוך גדעון בן עם עני
אשר היכה במדייני
היכה ולא חדל
וירדפם וישיגם
הרחק מעבר לירדן
בשלוש מאות חיל
כבדה ידם של מדיינים
כלו אז שבע השנים
קרא גדעון בשופרות
נרד אל מעין חרוד
כבדה ידם של מדינים
שלושה ריבוא אנשי הגדוד
למעין לשתות ירדו
קרא גדעון: ילך רק מי
שלא כרע ברכיים מ -
שלושה רבוא אנשי הגדוד
ברוך גדעון בן עם עני
אשר היכה במדייני
היכה ולא חדל
וירדפם וישיגם
הרחק מעבר לירדן
בשלוש מאות חיל
בראש אשמורת תיכונה
לפתע קול שופר ענה
נופצו שלוש מאות כדים
ויתלקחו הלפידים
בראש אשמורת תיכונה
מכה רבה במדיני
היכה גדעון בן עם עני
כי אנשיו בני חיל הם
שלא כרעו על ברכיהם
מכה רבה במדיני
ברוך גדעון בן עם עני
אשר היכה במדייני
היכה ולא חדל
וירדפם וישיגם
הרחק מעבר לירדן
בשלוש מאות חיל
מילים: משה דור לחן: יעקב הולנדר
אזכור את הדרך אזכור את הבית
מבט השלום שאלי רעד
שקיעה שבוערת צמרת הזית
אבל בחלום שמך אבד
זה השם שאבד
בשבילי העבר
בערים הזרות בליל השם עוד מכה
על הלב כפטיש ונוקב
אזכור את הדרך אזכור את הבית
רק שמך במרחק מפכה
ימים שאהבתי הצליל והפרח
קולך שנהר לא אשכח לעד
עליך חלמתי בקור ופרך
אבל בנכר שמך אבד
זה השם שאבד....
אז באתי בדרך עד פתח הבית
דלתך נעולה ושומם גנך
היא לא תחזור עוד לחש לי הזית
רק אז הוא גילה לי את שמך
זה השם שאבד....
מבט השלום שאלי רעד
שקיעה שבוערת צמרת הזית
אבל בחלום שמך אבד
זה השם שאבד
בשבילי העבר
בערים הזרות בליל השם עוד מכה
על הלב כפטיש ונוקב
אזכור את הדרך אזכור את הבית
רק שמך במרחק מפכה
ימים שאהבתי הצליל והפרח
קולך שנהר לא אשכח לעד
עליך חלמתי בקור ופרך
אבל בנכר שמך אבד
זה השם שאבד....
אז באתי בדרך עד פתח הבית
דלתך נעולה ושומם גנך
היא לא תחזור עוד לחש לי הזית
רק אז הוא גילה לי את שמך
זה השם שאבד....
כאשר אני ואת לטייל נצא ביחד
אז תראי שהשמיים הם כחול עמוק מאוד
כאשר אני ואת בספינה נפליג ביחד
אז תראי שגם המים מלוחים כמו דמעות
כאשר אני ואת
כאשר אני ואת
כאשר אני ואת אל העיר נלך ביחד
אז תראי שהאורות שם נוצצים בשלל גוונים
כאשר אני ואת אל ההר נפסע ביחד
אז תראי כמה יפים הם הפרחים ומה שונים
כאשר אני ואת
כאשר אני ואת
כאשר אני ואת לשדה נראה ביחד
אז תראי כמה אהבתי העולם בו את נמצאת
כי שמיים וגם ים
אור הכרך ופרח חמד
חביבים ונפלאים הם כי דמותך בהם נראית
כאשר אני ואת
כאשר אני ואת
אז תראי שהשמיים הם כחול עמוק מאוד
כאשר אני ואת בספינה נפליג ביחד
אז תראי שגם המים מלוחים כמו דמעות
כאשר אני ואת
כאשר אני ואת
כאשר אני ואת אל העיר נלך ביחד
אז תראי שהאורות שם נוצצים בשלל גוונים
כאשר אני ואת אל ההר נפסע ביחד
אז תראי כמה יפים הם הפרחים ומה שונים
כאשר אני ואת
כאשר אני ואת
כאשר אני ואת לשדה נראה ביחד
אז תראי כמה אהבתי העולם בו את נמצאת
כי שמיים וגם ים
אור הכרך ופרח חמד
חביבים ונפלאים הם כי דמותך בהם נראית
כאשר אני ואת
כאשר אני ואת
תנו לנו יד ונלך,
בהרצל בלי כביש ומדרכת
עם שיירת גמלים על החול.
תנו לנו היום ללכת,
לגימנסיה הרצליה כמו אתמול.
תנו לנו יד ונלך,
לעיר הקטנה הנושקת לים.
תנו לנו יד ונלך,
למקומות שהיו ואינם.
תנו לנו יד ונלך,
לראות איך העיר מתרפקת
על החוף עם הערב החם.
תנו להתגנב בשקט,
לגן רינה ואולי לבית העם.
תנו לנו יד ונלך,
לעיר הקטנה הנושקת לים.
תנו לנו יד ונלך,
למקומות שהיו ואינם.
תנו לנו יד ונלך,
נבואה אליה כמו פעם
עם ריחות מלוחים מן החוף.
תנו לנו, נו רק עוד פעם,
על ספסל בגן הדסה לאהוב.
תנו לנו יד ונלך,
לעיר הקטנה הנושקת לים.
תנו לנו יד ונלך,
למקומות שהיו ואינם.
תנו לנו יד ונלך,
נביט בעיניים של ילד
איך צומחת העיר הקטנה.
שכולה לבן ותכלת,
ואורות דולקים היום בחלונה.
תנו לנו יד ונלך,
לעיר הקטנה הנושקת לים.
תנו לנו יד ונלך,
למקומות שהיו ואינם.
בהרצל בלי כביש ומדרכת
עם שיירת גמלים על החול.
תנו לנו היום ללכת,
לגימנסיה הרצליה כמו אתמול.
תנו לנו יד ונלך,
לעיר הקטנה הנושקת לים.
תנו לנו יד ונלך,
למקומות שהיו ואינם.
תנו לנו יד ונלך,
לראות איך העיר מתרפקת
על החוף עם הערב החם.
תנו להתגנב בשקט,
לגן רינה ואולי לבית העם.
תנו לנו יד ונלך,
לעיר הקטנה הנושקת לים.
תנו לנו יד ונלך,
למקומות שהיו ואינם.
תנו לנו יד ונלך,
נבואה אליה כמו פעם
עם ריחות מלוחים מן החוף.
תנו לנו, נו רק עוד פעם,
על ספסל בגן הדסה לאהוב.
תנו לנו יד ונלך,
לעיר הקטנה הנושקת לים.
תנו לנו יד ונלך,
למקומות שהיו ואינם.
תנו לנו יד ונלך,
נביט בעיניים של ילד
איך צומחת העיר הקטנה.
שכולה לבן ותכלת,
ואורות דולקים היום בחלונה.
תנו לנו יד ונלך,
לעיר הקטנה הנושקת לים.
תנו לנו יד ונלך,
למקומות שהיו ואינם.
מילים: רחל לחן: יהודה שרת
לֹא שַׁרְתִּי לָךְ אַרְצִי,
וְלֹא פֵּאַרְתִּי שְׁמֵךְ
בַּעֲלִילוֹת גְּבוּרָה
בִּשְׁלַל קְרָבוֹת.
רַק עֵץ יָדַי נָטְעוּ
חוֹפֵי יַרְדֵּן שׁוֹקְטִים,
רַק שְׁבִיל כָּבְשׁוּ רַגְלַי
עַל פְּנֵי שָׂדוֹת.
אָכֵן דַּלָּה מְאֹד,
יָדַעְתִּי זֹאת, הָאֵם,
אָכֵן דַּלָּה מְאֹד
מִנְחַת בִּתֵּךְ.
רַק קוֹל תְּרוּעַת הַגִּיל
בְּיוֹם יִגַּהּ הָאוֹר,
רַק בְּכִי בַּמִּסְתָּרִים
עֲלֵי עָנְיֵךְ.
וְלֹא פֵּאַרְתִּי שְׁמֵךְ
בַּעֲלִילוֹת גְּבוּרָה
בִּשְׁלַל קְרָבוֹת.
רַק עֵץ יָדַי נָטְעוּ
חוֹפֵי יַרְדֵּן שׁוֹקְטִים,
רַק שְׁבִיל כָּבְשׁוּ רַגְלַי
עַל פְּנֵי שָׂדוֹת.
אָכֵן דַּלָּה מְאֹד,
יָדַעְתִּי זֹאת, הָאֵם,
אָכֵן דַּלָּה מְאֹד
מִנְחַת בִּתֵּךְ.
רַק קוֹל תְּרוּעַת הַגִּיל
בְּיוֹם יִגַּהּ הָאוֹר,
רַק בְּכִי בַּמִּסְתָּרִים
עֲלֵי עָנְיֵךְ.
החליל
הוא פשוט ועדין,
וקולו כמו
קול של הלב.
החליל,
כשכשוך הפלגים,
כמו שיר ילדים.
כמשק הרוחות
בפרדס מלבלב
החליל, החליל.
מנגינת החליל, לאילן, לענן,
מנגינת החליל, למרבץ עדרים,
מנגינת החליל, לאחי הקטן,
מנגינת החליל, להרים להרים
החליל.
המקשיב לו יודע
ידוע היטב,
הוא יעיר את הדמי,
הוא ירונו בצליל
כמשק הרוחות
בפרדס מלבלב
החליל
מנגינת החליל...
הוא פשוט ועדין,
וקולו כמו
קול של הלב.
החליל,
כשכשוך הפלגים,
כמו שיר ילדים.
כמשק הרוחות
בפרדס מלבלב
החליל, החליל.
מנגינת החליל, לאילן, לענן,
מנגינת החליל, למרבץ עדרים,
מנגינת החליל, לאחי הקטן,
מנגינת החליל, להרים להרים
החליל.
המקשיב לו יודע
ידוע היטב,
הוא יעיר את הדמי,
הוא ירונו בצליל
כמשק הרוחות
בפרדס מלבלב
החליל
מנגינת החליל...
סוף השירון
