השירון מאפשר הצגה של מילות השירים , שקופיות זמר,.
או גם וגם
.
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון
שירונים:
מפגשזמר חדרה
במאי 2010 החל אלי ארגון בפרויקט של מפגשי זמר בעיר חדרה.
המטרה הייתה "להעיר את העיר בזמר ושיר" ומשך יותר מחצי שנה ( 33 מפגשים) נערך כל שבוע מפגש של שירה בציבור בליווי שקופיות. השירים נבחרו בהתאם לעונה ותאריכי ציון של יוצרים בזמר העברי וכללו שירים עבריים מכל התקופות ומכל הזמנים. ברוב המפגשים אלי הוביל/הנחה את הערב בשירה ובגיטרה ואליו הצטרפו נגנים וזמרים אורחים מתל אביב והמרכז עד לחיפה בצפון.
נשארו השירונים הזכרונות, התמונות והשירונים מכל מפגש
שירון זה מכיל מילים לשירים
מילים: לאה גולדבר לחן: דפנה אילת
מכורה שלי, ארץ נוי אביונה -
למלכה אין בית, למלך אין כתר.
ושבעה ימים אביב בשנה
וסגריר וגשמים כל היתר.
אך שבעה ימים הורדים פורחים,
ושבעה ימים הטללים זורחים,
ושבעה ימים חלונות פתוחים,
וכל קבצנייך עומדים ברחוב
ונושאים חיוורונם אל האור הטוב,
וכל קבצנייך שמחים.
מכורה שלי, ארץ נוי אביונה,
למלכה אין בית למלך אין כתר.
רק שבעה ימים חגים בשנה
ועמל ורעב כל היתר.
אך שבעה ימים הנרות ברוכים
ושבעה ימים שולחנות ערוכים,
ושבעה ימים הלבבות פתוחים,
וכל קבצנייך עומדים בתפילה,
ובנייך בנותייך חתן כלה,
וכל קבצנייך אחים.
עלובה שלי, אביונה ומרה,
למלך אין בית, למלכה אין כתר
רק אחת בעולם את שבחך אמרה
וגנותך חרפתך כל היתר.
ועל כן אלך לכל רחוב ופינה,
לכל שוק וחצר וסמטה וגינה,
מחורבן חומתייך כל אבן קטנה
אלקט ואשמור למזכרת.
ומעיר לעיר, ממדינה למדינה
אנודה עם שיר ותיבת נגינה
לתנות דלותך הזוהרת.
למלכה אין בית, למלך אין כתר.
ושבעה ימים אביב בשנה
וסגריר וגשמים כל היתר.
אך שבעה ימים הורדים פורחים,
ושבעה ימים הטללים זורחים,
ושבעה ימים חלונות פתוחים,
וכל קבצנייך עומדים ברחוב
ונושאים חיוורונם אל האור הטוב,
וכל קבצנייך שמחים.
מכורה שלי, ארץ נוי אביונה,
למלכה אין בית למלך אין כתר.
רק שבעה ימים חגים בשנה
ועמל ורעב כל היתר.
אך שבעה ימים הנרות ברוכים
ושבעה ימים שולחנות ערוכים,
ושבעה ימים הלבבות פתוחים,
וכל קבצנייך עומדים בתפילה,
ובנייך בנותייך חתן כלה,
וכל קבצנייך אחים.
עלובה שלי, אביונה ומרה,
למלך אין בית, למלכה אין כתר
רק אחת בעולם את שבחך אמרה
וגנותך חרפתך כל היתר.
ועל כן אלך לכל רחוב ופינה,
לכל שוק וחצר וסמטה וגינה,
מחורבן חומתייך כל אבן קטנה
אלקט ואשמור למזכרת.
ומעיר לעיר, ממדינה למדינה
אנודה עם שיר ותיבת נגינה
לתנות דלותך הזוהרת.
בבית חלומותי אשר בראש גבעה
תנור גדול אבנה ואש תמיד תבער
וחלונות שבעה וארובה גבוהה
בבית חלומותי אשר בראש גבעה
אני תנור גדול אבנה ואש תמיד תבער
בבית חלומותי שלי אשר אבנה בראש גבעה
אל בית חלומותי המסויד לבן
הגפן תטפס ישר מן הבוסתן
חרוב גם תאנה יהיו לי כמובן
בבית חלומותי המסויד לבן
הגפן תטפס אלי ישר מן הבוסתן
אל בית חלומותי שלי המסויד כולו לבן
על בית חלומותי איני יודעת כלום
ככל חלומותי אפל הוא וחתום
ולי הוא מחכה בסבלנות אי שם
אולי בראש הרים, אולי על חוף הים
אולי הוא בית חומה נטוש ונעזב
אולי הוא צריף קטן, אולי מגדל שנהב
דבר אחד עליו ידוע לי עכשיו -
יגור בו איש אחד אשר אותי יאהב
אולי הוא צריף קטן של עץ, אולי מגדל שנהב
אבל יגור בו איש אחד אשר אותי מאד יאהב
תנור גדול אבנה ואש תמיד תבער
וחלונות שבעה וארובה גבוהה
בבית חלומותי אשר בראש גבעה
אני תנור גדול אבנה ואש תמיד תבער
בבית חלומותי שלי אשר אבנה בראש גבעה
אל בית חלומותי המסויד לבן
הגפן תטפס ישר מן הבוסתן
חרוב גם תאנה יהיו לי כמובן
בבית חלומותי המסויד לבן
הגפן תטפס אלי ישר מן הבוסתן
אל בית חלומותי שלי המסויד כולו לבן
על בית חלומותי איני יודעת כלום
ככל חלומותי אפל הוא וחתום
ולי הוא מחכה בסבלנות אי שם
אולי בראש הרים, אולי על חוף הים
אולי הוא בית חומה נטוש ונעזב
אולי הוא צריף קטן, אולי מגדל שנהב
דבר אחד עליו ידוע לי עכשיו -
יגור בו איש אחד אשר אותי יאהב
אולי הוא צריף קטן של עץ, אולי מגדל שנהב
אבל יגור בו איש אחד אשר אותי מאד יאהב
מילים: שאול טשרני לחן: יואל אנגל
אומרים ישנה ארץ -
ארץ שכורת שמש,
איה אותה ארץ,
איפה אותה שמש?
אומרים ישנה ארץ -
עמודיה שבעה,
שבעה כוכבי לכת,
צצים על כל גבעה.
אולי כבר איננה,
ודאי ניטל זיוה,
דבר בשבילנו,
אדוני לא ציווה.
נכנס כל הנכנס,
פגע באח כהיגמלו
פורש אליו שלום,
ואור לאיש וחם לו.
איה אותה ארץ,
כוכבי אותה גבעה?
מי ינחנו דרך?
יגיד לי הנתיבה?
אולי כבר איננה...
כבר עברנו כמה
מדברות וימים
כבר הלכנו כמה
כוחותינו תמים.
כיצד זה תעינו?
טרם הונח לנו,
אותה ארץ שמש -
אותה לא מצאנו.
ארץ שכורת שמש,
איה אותה ארץ,
איפה אותה שמש?
אומרים ישנה ארץ -
עמודיה שבעה,
שבעה כוכבי לכת,
צצים על כל גבעה.
אולי כבר איננה,
ודאי ניטל זיוה,
דבר בשבילנו,
אדוני לא ציווה.
נכנס כל הנכנס,
פגע באח כהיגמלו
פורש אליו שלום,
ואור לאיש וחם לו.
איה אותה ארץ,
כוכבי אותה גבעה?
מי ינחנו דרך?
יגיד לי הנתיבה?
אולי כבר איננה...
כבר עברנו כמה
מדברות וימים
כבר הלכנו כמה
כוחותינו תמים.
כיצד זה תעינו?
טרם הונח לנו,
אותה ארץ שמש -
אותה לא מצאנו.
מילים: יוסי בנאי לחן: נעמי שמר
מדינה אחת, פעמיים ים
ואגם אחד וקדחת גם,
שמש אחת עגולה,
עם אחד חכם מלא סגולה,
כאב ראש אחד ושלוש גלולות
ושישה ימים ושבעה לילות.
אחד אלוהינו, אלוהינו, אלוהינו
שבשמיים ובארץ.
עלייה גדולה מאלפיים שנות גולה,
שתי חופשות שנתיות ואחת רגילה.
יום של ניצחון, יום של מפלה,
רגע ביטחון, שלושים ימי מחלה.
טרומפלדור בגליל וקונצ'רטו לחליל
וחצי תריסר אלופים במיל'.
אחד אלוהינו, אלוהינו, אלוהינו
שבשמיים ובארץ.
עם אחד עתיק, שני שרים בלי תיק,
הראשון עצוב, השני מצחיק,
ילדות אחת קשה, שנים של התשה
ומי שרוצה עצמאות - בבקשה.
מלחמות חמש, חטיבת חרמ"ש
וחייל אחד משחק שש בש.
אחד אלוהינו, אלוהינו, אלוהינו
שבשמיים ובארץ.
חיילים שלושה עייפים במשלט,
ושבעים ילדים צוחקים במקלט.
שלושה אסירי ציון יצאו לחופשי,
אסיר עולם אחד בחודש השישי.
יום הילד, יום הפרח ויום השנה.
וגבעה עשרים וארבע עדין לא עונה.
אחד אלוהינו, אלוהינו, אלוהינו
שבשמיים ובארץ.
ואגם אחד וקדחת גם,
שמש אחת עגולה,
עם אחד חכם מלא סגולה,
כאב ראש אחד ושלוש גלולות
ושישה ימים ושבעה לילות.
אחד אלוהינו, אלוהינו, אלוהינו
שבשמיים ובארץ.
עלייה גדולה מאלפיים שנות גולה,
שתי חופשות שנתיות ואחת רגילה.
יום של ניצחון, יום של מפלה,
רגע ביטחון, שלושים ימי מחלה.
טרומפלדור בגליל וקונצ'רטו לחליל
וחצי תריסר אלופים במיל'.
אחד אלוהינו, אלוהינו, אלוהינו
שבשמיים ובארץ.
עם אחד עתיק, שני שרים בלי תיק,
הראשון עצוב, השני מצחיק,
ילדות אחת קשה, שנים של התשה
ומי שרוצה עצמאות - בבקשה.
מלחמות חמש, חטיבת חרמ"ש
וחייל אחד משחק שש בש.
אחד אלוהינו, אלוהינו, אלוהינו
שבשמיים ובארץ.
חיילים שלושה עייפים במשלט,
ושבעים ילדים צוחקים במקלט.
שלושה אסירי ציון יצאו לחופשי,
אסיר עולם אחד בחודש השישי.
יום הילד, יום הפרח ויום השנה.
וגבעה עשרים וארבע עדין לא עונה.
אחד אלוהינו, אלוהינו, אלוהינו
שבשמיים ובארץ.
במקום די רחוק, קרוב לכאן
אספנו את עצמנו
הבאנו חברינו
ולא אמרנו מי ומה
בדרום בצפון או במרכז
שכרנו קצת שמים
דמעות הביאו מים
פתחנו ארץ חדשה
מדינה קטנה מתחמקת מצרה
את הכתובת לא תמצא
היא שמורה בתוך קופסה
בעולם כל כך קשה
להתבלט זה לא יפה
נתחבא כאן ולנצח לא נצא
שני בתים, שני סוסים ,שלושה עצים
נוסעים תמיד ברגל
שרים שירים בלי דגל
נושמים שנים ללא סיבה
מלחמות אסונות חולפים בצד
אנחנו בתוכנו
וכל מה שאצלנו
תמיד ניתן למחיקה
מדינה קטנה...
יום אחד אם כדאי אולי נצא
כל עוד נעמוד לאורך
אני לא מרגיש ת'צורך
נחיה נמות ואז נראה
מדינה קטנה...
אספנו את עצמנו
הבאנו חברינו
ולא אמרנו מי ומה
בדרום בצפון או במרכז
שכרנו קצת שמים
דמעות הביאו מים
פתחנו ארץ חדשה
מדינה קטנה מתחמקת מצרה
את הכתובת לא תמצא
היא שמורה בתוך קופסה
בעולם כל כך קשה
להתבלט זה לא יפה
נתחבא כאן ולנצח לא נצא
שני בתים, שני סוסים ,שלושה עצים
נוסעים תמיד ברגל
שרים שירים בלי דגל
נושמים שנים ללא סיבה
מלחמות אסונות חולפים בצד
אנחנו בתוכנו
וכל מה שאצלנו
תמיד ניתן למחיקה
מדינה קטנה...
יום אחד אם כדאי אולי נצא
כל עוד נעמוד לאורך
אני לא מרגיש ת'צורך
נחיה נמות ואז נראה
מדינה קטנה...
מי יבנה יבנה בית בתל אביב?
מי יבנה יבנה בית בתל אביב?
אנחנו החלוצים
נבנה את תל אביב
הבו חומר ולבנים
ונבנה את תל אביב
מי יזרע יזרע שדה בתל חי?
מי יזרע יזרע שדה בתל חי?
אנחנו החלוצים
נזרע את תל חי
הבו לנו זרעונים
ונזרע את תל חי.
מי ישתול ישתול פרדס ברחובות?
מי ישתול ישתול פרדס ברחובות?
אנחנו החלוצים
נשתול ברחובות
הבו לנו שתילים
ונשתול ברחובות.
מי יבנה יבנה בית בתל אביב?
אנחנו החלוצים
נבנה את תל אביב
הבו חומר ולבנים
ונבנה את תל אביב
מי יזרע יזרע שדה בתל חי?
מי יזרע יזרע שדה בתל חי?
אנחנו החלוצים
נזרע את תל חי
הבו לנו זרעונים
ונזרע את תל חי.
מי ישתול ישתול פרדס ברחובות?
מי ישתול ישתול פרדס ברחובות?
אנחנו החלוצים
נשתול ברחובות
הבו לנו שתילים
ונשתול ברחובות.
וכשהיה השר מונטיפיורי בן שמונים
אז באו לביתו המלאכים הלבנים
עמדו על מיטתו וכך אמרו אליו:
"הקדוש ברוך הוא רוצה אותך אליו"
וכך ענה השר מונטיפיורי בדיוק:
"סלחו לי רבותי, אך באמת אני עסוק
כי יש הרבה צרות לאחינו בעולם
הנה פוגרום ברוסיה, איך לא אבוא אצלם?
כי מי אם לא אני יעזור פה לכולם?"
והוא עלה למרכבה ו"דיו" לסוסים אמר
ופה מתן בסתר ושמה נדבה
פה צביטה בלחי או ליטוף של אהבה
ולכל היהודים שמחה וגאווה
וכל הכבוד לשר, וכל הכבוד לשר!
וכשהיה השר מונטיפיורי בן תשעים
אמרו לו: "תעלה, כי שם למעלה מבקשים"
שאל אותם השר: "הגידו איך אוכל?
איך עלילת הדם בדמשק תבוטל?
הלא צריך ללכת לפחה הנבזה,
ל'גיד לו: תתבייש ואיך מרשים דבר כזה
ואם צריך לשים לו ביד איזה בקשיש
מן מתנה גדולה, אך שאיש בה לא ירגיש
אז מי אם לא אני לתורכי את זה יגיש?"
והוא עלה למרכבה...
וכשהיה השר מונטיפיורי בן מאה
אמר: "מספיק לי כבר, הנשמה שלי שבעה
הלכו מליונים לירות ופרנקים ובישליק
אבל ליהודים זה אף פעם לא מספיק"
אמרו לו: "כבודו, רק יבוא ויסתכל
צריך לבנות עוד חדר לקבר של רחל
להגביה ת'כותל המערבי
לנווה שאננים יהודים יש להביא
ומי אם לא אתה יא מורי, יא לבבי?"
והוא עלה למרכבה...
וכשהיה השר בן מאה ועוד שנה
נִשקוהו מלאכים בנשיקה האחרונה
וכך את העיניים עצם הוא בבקשו
רק אבן ירושלמית מתחת לראשו.
עטוף טלית של משי ונח בתוך ארון
גמר השר משה את מסעו האחרון
אך יש עוד אנשים המוכנים להיִשבע
שלפעמים בלילה כשחושך בסביבה
ראו את מונטיפיורי על יד המרכבה
והוא עלה למרכבה...
אז באו לביתו המלאכים הלבנים
עמדו על מיטתו וכך אמרו אליו:
"הקדוש ברוך הוא רוצה אותך אליו"
וכך ענה השר מונטיפיורי בדיוק:
"סלחו לי רבותי, אך באמת אני עסוק
כי יש הרבה צרות לאחינו בעולם
הנה פוגרום ברוסיה, איך לא אבוא אצלם?
כי מי אם לא אני יעזור פה לכולם?"
והוא עלה למרכבה ו"דיו" לסוסים אמר
ופה מתן בסתר ושמה נדבה
פה צביטה בלחי או ליטוף של אהבה
ולכל היהודים שמחה וגאווה
וכל הכבוד לשר, וכל הכבוד לשר!
וכשהיה השר מונטיפיורי בן תשעים
אמרו לו: "תעלה, כי שם למעלה מבקשים"
שאל אותם השר: "הגידו איך אוכל?
איך עלילת הדם בדמשק תבוטל?
הלא צריך ללכת לפחה הנבזה,
ל'גיד לו: תתבייש ואיך מרשים דבר כזה
ואם צריך לשים לו ביד איזה בקשיש
מן מתנה גדולה, אך שאיש בה לא ירגיש
אז מי אם לא אני לתורכי את זה יגיש?"
והוא עלה למרכבה...
וכשהיה השר מונטיפיורי בן מאה
אמר: "מספיק לי כבר, הנשמה שלי שבעה
הלכו מליונים לירות ופרנקים ובישליק
אבל ליהודים זה אף פעם לא מספיק"
אמרו לו: "כבודו, רק יבוא ויסתכל
צריך לבנות עוד חדר לקבר של רחל
להגביה ת'כותל המערבי
לנווה שאננים יהודים יש להביא
ומי אם לא אתה יא מורי, יא לבבי?"
והוא עלה למרכבה...
וכשהיה השר בן מאה ועוד שנה
נִשקוהו מלאכים בנשיקה האחרונה
וכך את העיניים עצם הוא בבקשו
רק אבן ירושלמית מתחת לראשו.
עטוף טלית של משי ונח בתוך ארון
גמר השר משה את מסעו האחרון
אך יש עוד אנשים המוכנים להיִשבע
שלפעמים בלילה כשחושך בסביבה
ראו את מונטיפיורי על יד המרכבה
והוא עלה למרכבה...
מה למדת בגן היום ילד מתוק שלי?
מה למדת בגן היום ילד מתוק שלי?
שתל אביב היא עיר יפה
שאין נמל כמו בחיפה
שכאן כולם שווים חבר
אך יש כאלה ששווים יותר
את זה למדו אותי בגן
את זה למדו בגן.
מה למדת בגן היום ילד מתוק שלי....?
שטרומפלדור גבור יקר
שטוב למות על המשמר
שעוד תהיה לי הזדמנות
וגם אני אוכל למות
את זה למדו אותי בגן
את זה למדו בגן
מה למדת בגן היום ילד מתוק שלי...?
שמנהיגים עוד לא שקרו
ורק אמת תמיד דברו
שהם הקימו המדינה
ולכן אנו בוחרים בהם מדי שנה
את זה למדו אותי בגן
את זה למדו בגן.
מה למדת בגן היום ילד מתוק שלי...?
שמניו יורק עד טהרן
כל יהודי יבוא לכאן
כי בגולה שם רע מאוד
כדאי לכם לנסוע ולראות
את זה למדו אותי בגן
את זה למדו בגן.
מה למדת בגן היום ילד מתוק שלי...?
שטוב לכבוש את השממה
שפרוטה ועוד פרוטה זה דונם אדמה
שבמדינה החוק הוא חוק
אך טוב לראות זאת מרחוק
את זה למדו אותי בגן
את זה למדו בגן.
מה למדת בגן היום ילד מתוק שלי?
שתל אביב היא עיר יפה
שאין נמל כמו בחיפה
שכאן כולם שווים חבר
אך יש כאלה ששווים יותר
את זה למדו אותי בגן
את זה למדו בגן.
מה למדת בגן היום ילד מתוק שלי....?
שטרומפלדור גבור יקר
שטוב למות על המשמר
שעוד תהיה לי הזדמנות
וגם אני אוכל למות
את זה למדו אותי בגן
את זה למדו בגן
מה למדת בגן היום ילד מתוק שלי...?
שמנהיגים עוד לא שקרו
ורק אמת תמיד דברו
שהם הקימו המדינה
ולכן אנו בוחרים בהם מדי שנה
את זה למדו אותי בגן
את זה למדו בגן.
מה למדת בגן היום ילד מתוק שלי...?
שמניו יורק עד טהרן
כל יהודי יבוא לכאן
כי בגולה שם רע מאוד
כדאי לכם לנסוע ולראות
את זה למדו אותי בגן
את זה למדו בגן.
מה למדת בגן היום ילד מתוק שלי...?
שטוב לכבוש את השממה
שפרוטה ועוד פרוטה זה דונם אדמה
שבמדינה החוק הוא חוק
אך טוב לראות זאת מרחוק
את זה למדו אותי בגן
את זה למדו בגן.
שמעתי מעשיה
בליל לבנה
סיפר על הגורן
בחור לבחורה
לאור הכוכבים
התלחשו הצעירים
על הגורן, בליל לבנה.
הבחור אמר לה תעלי
והיא אמרה לו טו לו לו
ניצנצו עיניים
ונצמדו שפתיים
על הגורן בליל לבנה
שמעתי מעשיה
בליל לבנה
סיפר על הגורן
בחור לבחורה...
אסתרקה החמודה
מה נאה היא וחצופה
למרים גרה נאה
מחלפות גדולות נורא
על הגורן בליל לבנה.
שמעתי מעשיה...
מה הומה לך ליבתי
בואי ואותי חבקי
שבי איתי על המורג
ואספר לך איך הוא חג
על הגורן בליל לבנה.
שמעתי מעשיה...
לא ינום ולא יישן
שומר בגורן ובגן
קרבינה על הגב
והשיבריה בא, ניצב
על הגורן, בליל לבנה.
בליל לבנה
סיפר על הגורן
בחור לבחורה
לאור הכוכבים
התלחשו הצעירים
על הגורן, בליל לבנה.
הבחור אמר לה תעלי
והיא אמרה לו טו לו לו
ניצנצו עיניים
ונצמדו שפתיים
על הגורן בליל לבנה
שמעתי מעשיה
בליל לבנה
סיפר על הגורן
בחור לבחורה...
אסתרקה החמודה
מה נאה היא וחצופה
למרים גרה נאה
מחלפות גדולות נורא
על הגורן בליל לבנה.
שמעתי מעשיה...
מה הומה לך ליבתי
בואי ואותי חבקי
שבי איתי על המורג
ואספר לך איך הוא חג
על הגורן בליל לבנה.
שמעתי מעשיה...
לא ינום ולא יישן
שומר בגורן ובגן
קרבינה על הגב
והשיבריה בא, ניצב
על הגורן, בליל לבנה.
מילים: חיים חפר לחן: דובי זלצר
מה צריך בסך הכל בן אדם בשביל לחיות
מה צריך בסך בכל בן אדם
ככר אחת של לחם,
וכד אחד של יין,
ואהבה, אהבה כל הזמן,
ואהבה כל הזמן.
מה צריך בסך הכל בן אדם בשביל לחיות
מה צריך בסך הכל בן אדם
ככר אחת של לחם,
וכד אחד של יין,
מטה כדי לישון בה -
ואם אפשר בשניים.
(רצוי בהילטון, it's not bad)
ואהבה...
מה צריך בסך הכל בן אדם בשביל לחיות
מה צריך בסך הכל בן אדם
ככר אחת של לחם,
וכד אחד של יין,
מטה כדי לישון בה -
ואם אפשר בשניים.
ואוטו שחוסך
עייפות מן הרגליים.
(אם אפשר אז קדילאק, why not)
ואהבה....
מה צריך בסך הכל בן אדם בשביל לחיות
מה צריך בסך הכל בן אדם
ככר אחת של לחם,
וכד אחד של יין,
מטה כדי לישון בה -
ואם אפשר בשניים.
ואוטו שחוסך עייפות מן הרגליים,
וגג מעל לראש
שלא ירדו עליו המים,
(אם אפשר אז איזה וילה טובה a wonderful villa)
ואהבה...
מה צריך בסך הכל בן אדם בשביל לחיות
מה צריך בסך הכל בן אדם
ככר אחת של לחם,
וכד אחד של יין,
מטה כדי לישון בה -
ואם אפשר בשניים.
ואוטו שחוסך
עייפות מן הרגליים,
וגג מעל לראש
שלא ירדו עליו המים,
ואבא שילווה לו
כמה לירות כל יומיים,
(נו, אז מוכרח להיות מליונר, לא sure)
ואהבה.....
מה צריך בסך בכל בן אדם
ככר אחת של לחם,
וכד אחד של יין,
ואהבה, אהבה כל הזמן,
ואהבה כל הזמן.
מה צריך בסך הכל בן אדם בשביל לחיות
מה צריך בסך הכל בן אדם
ככר אחת של לחם,
וכד אחד של יין,
מטה כדי לישון בה -
ואם אפשר בשניים.
(רצוי בהילטון, it's not bad)
ואהבה...
מה צריך בסך הכל בן אדם בשביל לחיות
מה צריך בסך הכל בן אדם
ככר אחת של לחם,
וכד אחד של יין,
מטה כדי לישון בה -
ואם אפשר בשניים.
ואוטו שחוסך
עייפות מן הרגליים.
(אם אפשר אז קדילאק, why not)
ואהבה....
מה צריך בסך הכל בן אדם בשביל לחיות
מה צריך בסך הכל בן אדם
ככר אחת של לחם,
וכד אחד של יין,
מטה כדי לישון בה -
ואם אפשר בשניים.
ואוטו שחוסך עייפות מן הרגליים,
וגג מעל לראש
שלא ירדו עליו המים,
(אם אפשר אז איזה וילה טובה a wonderful villa)
ואהבה...
מה צריך בסך הכל בן אדם בשביל לחיות
מה צריך בסך הכל בן אדם
ככר אחת של לחם,
וכד אחד של יין,
מטה כדי לישון בה -
ואם אפשר בשניים.
ואוטו שחוסך
עייפות מן הרגליים,
וגג מעל לראש
שלא ירדו עליו המים,
ואבא שילווה לו
כמה לירות כל יומיים,
(נו, אז מוכרח להיות מליונר, לא sure)
ואהבה.....
לפלך מוגילוב, פסיק.
לעיר לאדי, פסיק.
לרבי הקדוש רב שניאור זלמן -
נקודה.
הנני להודיעך, רבנו הקדוש,
שהפרנסה אצלי בזמן האחרון
היא לא כל כך אי-אי-אי-אי
וגם הבריאות בזמן האחרון,
גם היא לא כל כך אי-אי-אי-אי
ואשתי - הרי אף פעם לא היתה אי-אי-אי-אי
ואתה הרי האי-אי-אי-אי!
עזור נא לי רבי.
אם המצב קשה,
אם המצב לא טוב -
נכתוב מכתב לרבי
שבפלך מוגילוב.
עברו שנים.
השתנו הזמנים.
ומזלו של החסיד הוטב.
כנראה בזכות אותו המכתב.
ועכשיו
הוא יושב בגרביים
בכורסא רחבה של בעל בית
וכותב שוב מכתב
לרבי.
לפלך מוגילוב, פסיק
לעיר לאדי, פסיק.
לרבי הקדוש, רב שניאור זלמן -
נקודה.
הנני להודיעך רבנו הקדוש,
שהפרנסה אצלי בזמן האחרון
היא קצת יותר אי ‟אי-אי-אי
וגם הבריאות, ברוך השם,
גם היא הרבה יותר אי-אי-אי-אי
וארבעת הילדים שלי-
כל אחד הוא אי-אי-אי-אי!
ואתה הרי האי-אי-אי-אי-אי!
תודה לך רבי!
אם המצב קשה,
אם המצב לא טוב
נכתוב מכתב לרבי
שפלך מוגילוב.
אם המצב הוטב,
אם המצב כבר טוב -
נודה לרבי הקדוש
בפלך מוגילוב.
עיקר שכחתי, רבי:
נדמה לי שאשתי בזמן האחרון
היא ככה, שוב, אי-אי-אי-אי.
לעיר לאדי, פסיק.
לרבי הקדוש רב שניאור זלמן -
נקודה.
הנני להודיעך, רבנו הקדוש,
שהפרנסה אצלי בזמן האחרון
היא לא כל כך אי-אי-אי-אי
וגם הבריאות בזמן האחרון,
גם היא לא כל כך אי-אי-אי-אי
ואשתי - הרי אף פעם לא היתה אי-אי-אי-אי
ואתה הרי האי-אי-אי-אי!
עזור נא לי רבי.
אם המצב קשה,
אם המצב לא טוב -
נכתוב מכתב לרבי
שבפלך מוגילוב.
עברו שנים.
השתנו הזמנים.
ומזלו של החסיד הוטב.
כנראה בזכות אותו המכתב.
ועכשיו
הוא יושב בגרביים
בכורסא רחבה של בעל בית
וכותב שוב מכתב
לרבי.
לפלך מוגילוב, פסיק
לעיר לאדי, פסיק.
לרבי הקדוש, רב שניאור זלמן -
נקודה.
הנני להודיעך רבנו הקדוש,
שהפרנסה אצלי בזמן האחרון
היא קצת יותר אי ‟אי-אי-אי
וגם הבריאות, ברוך השם,
גם היא הרבה יותר אי-אי-אי-אי
וארבעת הילדים שלי-
כל אחד הוא אי-אי-אי-אי!
ואתה הרי האי-אי-אי-אי-אי!
תודה לך רבי!
אם המצב קשה,
אם המצב לא טוב
נכתוב מכתב לרבי
שפלך מוגילוב.
אם המצב הוטב,
אם המצב כבר טוב -
נודה לרבי הקדוש
בפלך מוגילוב.
עיקר שכחתי, רבי:
נדמה לי שאשתי בזמן האחרון
היא ככה, שוב, אי-אי-אי-אי.
מילים: אברהם שלונ לחן: יז'י פטרסבורגסקי
טוהר ותכול המטפחת
לטף ורוך של היד
את אז אמרת לי "לא, לא אשכח עוד
את פגישתנו לעד"
ויהי היום
ואנו נפרדנו פתאום
תכול המטפחת, קורטוב של נחת
ויתגשם החלום
תמו הכפור והדלף
שמש ואור מסביב
בוקר וערב, לילה ואלף
אלף כוכבי האביב
ושוב היום
ואנו נפגשנו פתאום
תכול המטפחת, קורטוב של נחת
ונתגשם החלום
לטף ורוך של היד
את אז אמרת לי "לא, לא אשכח עוד
את פגישתנו לעד"
ויהי היום
ואנו נפרדנו פתאום
תכול המטפחת, קורטוב של נחת
ויתגשם החלום
תמו הכפור והדלף
שמש ואור מסביב
בוקר וערב, לילה ואלף
אלף כוכבי האביב
ושוב היום
ואנו נפגשנו פתאום
תכול המטפחת, קורטוב של נחת
ונתגשם החלום
מילים: איילה אשרו לחן: איילה אשרוב
תגיד לי איך לעצור את הדמעות
תגיד לי איפה יש עולם אחר לחיות
תגיד לי למה אין אמת, רק הזיות
אז למה לנסות ולהמשיך עכשיו לבכות?
לאורך הים
אין גלים יש עולם
שנשבר לרסיסים על המזח.
תגיד לי איך לעצור את הדמעות
תגיד לי איפה יש עולם אחר לחיות
כשאנשים רצים אל תופת כמו אל ים
אני ארוץ אל תוך האש אם יחזרו משם.
לאורך הים...
תגיד לי איך עם המוות אתה חי
מסתיר הדמעות בכל לילה תגיד לי עד מתי
האש שקוראת לי לא נמצאת שם באמת
וזה שנעלם, האם יחזור או כבר מת?
לאורך הים...
תגיד לי איך לעצור את הדמעות
תגיד לי איך...
תגיד לי איפה יש עולם אחר לחיות
תגיד לי למה אין אמת, רק הזיות
אז למה לנסות ולהמשיך עכשיו לבכות?
לאורך הים
אין גלים יש עולם
שנשבר לרסיסים על המזח.
תגיד לי איך לעצור את הדמעות
תגיד לי איפה יש עולם אחר לחיות
כשאנשים רצים אל תופת כמו אל ים
אני ארוץ אל תוך האש אם יחזרו משם.
לאורך הים...
תגיד לי איך עם המוות אתה חי
מסתיר הדמעות בכל לילה תגיד לי עד מתי
האש שקוראת לי לא נמצאת שם באמת
וזה שנעלם, האם יחזור או כבר מת?
לאורך הים...
תגיד לי איך לעצור את הדמעות
תגיד לי איך...
מילים: יחיאל מוהר לחן: אריה לבנון
קוראים לו ליפא העגלון
והוא אולי האחרון
שיש לו עוד פלטפורמה ישנה.
איני מבין בשום פנים
לאן כולם ממהרים -
ריצה לקראת השד יודע מה.
אז ליפא העגלון אומר
שקצת פחות זה קצת יותר,
צריך למתוח המושכה
וקצת לקחת חזרה.
היה פעם "שלג לבנון"
ו"שניר" , "כרמל" , "קפה חרמון",
היום יש "דיצה", "פיצה", "מונסניור".
גם לעגלון פשוט מובן
שיש ללכת עם הזמן -
ללכת מילא, למה למהר?
אז ליפא העגלון אומר
שקצת פחות זה קצת יותר,
צריך למתוח המושכה
וקצת לקחת חזרה.
שיחת רעים, מילה חמה
היום כמעט ולא תשמע -
כל איש נושא נאום או סתם צועק.
פגישה - חברותא - להד"ם
ושכונסים עצרת עם
נואם בפני אולם מלא, על ריק.
אז ליפא העגלון אומר
שקצת פחות זה קצת יותר,
צריך למתוח המושכה
וקצת לקחת חזרה.
בעיר הזו ישנו תחביב
שפרושו הוא להחליף -
כולם כאן מחליפים ומחליפות,
דירה או צבע שערות,
ריהוט, רעים, כלבים, שמות,
שמלות ובעיקר את הדעות.
אז ליפא העגלון אומר
שקצת פחות זה קצת יותר,
צריך למתוח המושכה
וקצת לקחת חזרה.
אז מה אני אומר, רעי,
אסור לרוץ יותר מדי,
אפשר בעגלה בזמן קריב.
אך אם נרוץ מהר, מהר
אז כל העסק ישבר -
על כן כדאי, גם פעם להקשיב (מתי)
כשליפא העגלון אומר
שקצת פחות זה קצת יותר,
צריך למתוח המושכה
וקצת לקחת חזרה.
והוא אולי האחרון
שיש לו עוד פלטפורמה ישנה.
איני מבין בשום פנים
לאן כולם ממהרים -
ריצה לקראת השד יודע מה.
אז ליפא העגלון אומר
שקצת פחות זה קצת יותר,
צריך למתוח המושכה
וקצת לקחת חזרה.
היה פעם "שלג לבנון"
ו"שניר" , "כרמל" , "קפה חרמון",
היום יש "דיצה", "פיצה", "מונסניור".
גם לעגלון פשוט מובן
שיש ללכת עם הזמן -
ללכת מילא, למה למהר?
אז ליפא העגלון אומר
שקצת פחות זה קצת יותר,
צריך למתוח המושכה
וקצת לקחת חזרה.
שיחת רעים, מילה חמה
היום כמעט ולא תשמע -
כל איש נושא נאום או סתם צועק.
פגישה - חברותא - להד"ם
ושכונסים עצרת עם
נואם בפני אולם מלא, על ריק.
אז ליפא העגלון אומר
שקצת פחות זה קצת יותר,
צריך למתוח המושכה
וקצת לקחת חזרה.
בעיר הזו ישנו תחביב
שפרושו הוא להחליף -
כולם כאן מחליפים ומחליפות,
דירה או צבע שערות,
ריהוט, רעים, כלבים, שמות,
שמלות ובעיקר את הדעות.
אז ליפא העגלון אומר
שקצת פחות זה קצת יותר,
צריך למתוח המושכה
וקצת לקחת חזרה.
אז מה אני אומר, רעי,
אסור לרוץ יותר מדי,
אפשר בעגלה בזמן קריב.
אך אם נרוץ מהר, מהר
אז כל העסק ישבר -
על כן כדאי, גם פעם להקשיב (מתי)
כשליפא העגלון אומר
שקצת פחות זה קצת יותר,
צריך למתוח המושכה
וקצת לקחת חזרה.
על ראש הברוש שבחצר
שמחה והמולה,
שם כל הציפורים בעיר
הקימו מקהלה.
העפרונית הסולנית
ניקתה את הגרון,
שילבה כנף, זקפה מקור
וגם פצחה ברון.
ציף ציף, שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה...
וכל מי ששמע אמר,
אח איזו מקהלה.
פתאום הפסיק את השירה
פשוש אחד זעיר,
אם אין מילים ואין תווים
הוא לא מוכן לשיר.
"אנחנו לא רוצים מילים",
רגזו הבולבולים,
"אנחנו, גם ללא מילים,
נורא מתבלבלים"
ציף ציף, שריק שרק...
הסנוניות כתבו תווים
על חוט ועל גדרות,
תוכי אחד לימד אותן
מילים נהדרות.
אלפי דרורים ועפרונים
פרצו מיד בשיר,
ומקולות הבולבולים
התבלבלה העיר.
ציף ציף, שריק שרק...
"אוי די כבר, די לכם לשיר",
צעק פתאום הברוש,
"לכו לישון, כבר מאוחר
כואב לי כבר הראש"
האופרטה היפה
לא באה עד סופה -
מחר יצפצפו קונצרט
על עץ הצפצפה.
ציף ציף, שריק שרק...
שמחה והמולה,
שם כל הציפורים בעיר
הקימו מקהלה.
העפרונית הסולנית
ניקתה את הגרון,
שילבה כנף, זקפה מקור
וגם פצחה ברון.
ציף ציף, שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה...
וכל מי ששמע אמר,
אח איזו מקהלה.
פתאום הפסיק את השירה
פשוש אחד זעיר,
אם אין מילים ואין תווים
הוא לא מוכן לשיר.
"אנחנו לא רוצים מילים",
רגזו הבולבולים,
"אנחנו, גם ללא מילים,
נורא מתבלבלים"
ציף ציף, שריק שרק...
הסנוניות כתבו תווים
על חוט ועל גדרות,
תוכי אחד לימד אותן
מילים נהדרות.
אלפי דרורים ועפרונים
פרצו מיד בשיר,
ומקולות הבולבולים
התבלבלה העיר.
ציף ציף, שריק שרק...
"אוי די כבר, די לכם לשיר",
צעק פתאום הברוש,
"לכו לישון, כבר מאוחר
כואב לי כבר הראש"
האופרטה היפה
לא באה עד סופה -
מחר יצפצפו קונצרט
על עץ הצפצפה.
ציף ציף, שריק שרק...
מילים: יעקב רוטבל לחן: שמוליק קראוס
לפני חמש שנים עזב את הקיבוץ
עם מזוודה אחת ובלוריתו המתנפנפת
אמרו עליו: "נראה איך יסתדר בחוץ,
תראו שעוד יחזור על ארבע אל הרפת".
עבד בסטקייה אחת נידחת
גר אצל הדודה וחי בהקפה
במשק אירגנו משלחת
לא יכלו לשאת את החרפה.
פעם ביובל הגיע לביקור
היה חומק בשביל, ועם הוריו יושב בחדר
מסמיק מעט נבוך ולא מרבה דיבור
"כן" ו"לא", "אל תדאגו, אצלי הכל בסדר"
אומר שלא צריך, אבל לוקח
קילו אלכסנדר וכמה יונתן
וממלמל: "תודה, אתה יודע,
רק בשביל הדרך, כמובן".
הוא עוד ישוב, הוא עוד ישוב
זה ג'וק קטן וזה עובר ולא חשוב
הוא עוד ישוב, הוא עוד ישוב
זה ג'וק קטן וזה עובר ולא חשוב
הוא, הוא עוד ישוב.
איך השנים חולפות, קשה להאמין
הוא ללא בלורית, מפה לשם מעט מקריח
אומרים חושב בשמאל, וחי לו בימין
בוילה שבנה, אי שם בהרצליה
שפעם ביובל הוא לביקור מגיע
על זרועו אישתו השחקנית
יושבים עם ההורים על אבטיח
הקיבוץ מביט במכונית.
הוא עוד ישוב, הוא עוד ישוב
זה ג'וק קטן וזה עובר ולא חשוב
הוא עוד ישוב, הוא עוד ישוב
זה ג'וק קטן וזה עובר ולא חשוב
הוא, הוא עוד ישוב.
איזה בן קיבוץ בא לבקר בעיר
נבוך עם התרמיל ובלוריתו המתנפנפת
ויסקי טוב מוזג, תשתה בחור צעיר
ומחייך: "ספר, אז מה נשמע ברפת"
אוהב לשקוע בכורסא בנחת
להזכיר כל פעם גם אם לא נחוץ
בשיחה שמסביב קולחת
"כשאני הייתי בקיבוץ".
הוא לא ישוב, הוא לא ישוב
ולמה לא ולמה לה ולא חשוב
הוא לא ישוב, הוא לא ישוב
ולמה לא ולמה לה ולא חשוב
הוא, הוא לא ישוב.
עם מזוודה אחת ובלוריתו המתנפנפת
אמרו עליו: "נראה איך יסתדר בחוץ,
תראו שעוד יחזור על ארבע אל הרפת".
עבד בסטקייה אחת נידחת
גר אצל הדודה וחי בהקפה
במשק אירגנו משלחת
לא יכלו לשאת את החרפה.
פעם ביובל הגיע לביקור
היה חומק בשביל, ועם הוריו יושב בחדר
מסמיק מעט נבוך ולא מרבה דיבור
"כן" ו"לא", "אל תדאגו, אצלי הכל בסדר"
אומר שלא צריך, אבל לוקח
קילו אלכסנדר וכמה יונתן
וממלמל: "תודה, אתה יודע,
רק בשביל הדרך, כמובן".
הוא עוד ישוב, הוא עוד ישוב
זה ג'וק קטן וזה עובר ולא חשוב
הוא עוד ישוב, הוא עוד ישוב
זה ג'וק קטן וזה עובר ולא חשוב
הוא, הוא עוד ישוב.
איך השנים חולפות, קשה להאמין
הוא ללא בלורית, מפה לשם מעט מקריח
אומרים חושב בשמאל, וחי לו בימין
בוילה שבנה, אי שם בהרצליה
שפעם ביובל הוא לביקור מגיע
על זרועו אישתו השחקנית
יושבים עם ההורים על אבטיח
הקיבוץ מביט במכונית.
הוא עוד ישוב, הוא עוד ישוב
זה ג'וק קטן וזה עובר ולא חשוב
הוא עוד ישוב, הוא עוד ישוב
זה ג'וק קטן וזה עובר ולא חשוב
הוא, הוא עוד ישוב.
איזה בן קיבוץ בא לבקר בעיר
נבוך עם התרמיל ובלוריתו המתנפנפת
ויסקי טוב מוזג, תשתה בחור צעיר
ומחייך: "ספר, אז מה נשמע ברפת"
אוהב לשקוע בכורסא בנחת
להזכיר כל פעם גם אם לא נחוץ
בשיחה שמסביב קולחת
"כשאני הייתי בקיבוץ".
הוא לא ישוב, הוא לא ישוב
ולמה לא ולמה לה ולא חשוב
הוא לא ישוב, הוא לא ישוב
ולמה לא ולמה לה ולא חשוב
הוא, הוא לא ישוב.
מילים: אברהם שלונ לחן: עממי
תה ואורז יש בסין, בארץ הנידחת
ובארצנו יש חמסין וכל מיני קדחת.
מה אכפת, לא אכפת, בכפרים אלינה
יש לי פת, אין לי פת, מה לי נפקא מינה.
במטבח בחורה, בקומונה שתיים
יש לצאת לעבודה, אין לי מכנסיים.
מה אכפת, לא אכפת, בכפרים אלינה
יש לי פת, אין לי פת, מה לי נפקא מינה.
כל היום סללתי כביש, זה מעט לא נוח
ובערב עסק ביש, לטייל אין כוח.
מה אכפת, לא אכפת, בכפרים אלינה
יש לי פת, אין לי פת, מה לי נפקא מינה.
תרנגול בלול מביט אל התרנגולת
יש לבחורים בלורית ממש כמו כרבולת.
מה אכפת, לא אכפת, בכפרים אלינה
יש לי פת, אין לי פת, מה לי נפקא מינה.
הזנב לחמורים, לגמלים דבשת
ולכל הבחורים, אצבע משולשת.
מה אכפת, לא אכפת, בכפרים אלינה
יש לי פת, אין לי פת, מה לי נפקא מינה.
לכאב בטן שמן קיק, לקדחת חינה
בליבי כאב עתיק, מה תרופה אכינה.
מה אכפת, לא אכפת, בכפרים אלינה
יש לי פת, אין לי פת, מה לי נפקא מינה.
ובארצנו יש חמסין וכל מיני קדחת.
מה אכפת, לא אכפת, בכפרים אלינה
יש לי פת, אין לי פת, מה לי נפקא מינה.
במטבח בחורה, בקומונה שתיים
יש לצאת לעבודה, אין לי מכנסיים.
מה אכפת, לא אכפת, בכפרים אלינה
יש לי פת, אין לי פת, מה לי נפקא מינה.
כל היום סללתי כביש, זה מעט לא נוח
ובערב עסק ביש, לטייל אין כוח.
מה אכפת, לא אכפת, בכפרים אלינה
יש לי פת, אין לי פת, מה לי נפקא מינה.
תרנגול בלול מביט אל התרנגולת
יש לבחורים בלורית ממש כמו כרבולת.
מה אכפת, לא אכפת, בכפרים אלינה
יש לי פת, אין לי פת, מה לי נפקא מינה.
הזנב לחמורים, לגמלים דבשת
ולכל הבחורים, אצבע משולשת.
מה אכפת, לא אכפת, בכפרים אלינה
יש לי פת, אין לי פת, מה לי נפקא מינה.
לכאב בטן שמן קיק, לקדחת חינה
בליבי כאב עתיק, מה תרופה אכינה.
מה אכפת, לא אכפת, בכפרים אלינה
יש לי פת, אין לי פת, מה לי נפקא מינה.
שוב רועם בכבישים מצעדינו
ומגביר התרמיל טילטוליו.
שוב העמק נפרש לצידנו
והרכס - נישא מעליו.
אך אשרי שצעד עימנו
ויכול לשניהם - ברגליו!
כי צחוק פרחי הבר כבר מתגלגל במדרונות
ונסו הגשמים והשלכת.
ואלף מזמורים במימיות ובגרונות,
קוראים, קוראים לנו ללכת!!
שוב כאז, כבירים הם המים
הגמועים בסתרי חניות.
שוב, כאז, משגעים את העין
הדשאים בעמקי גאיות.
כי פי שבע ארצי נפלאה היא
למודד את יפיה - בפסיעות!
כי צחוק פרחי הבר כבר מתגלגל במדרונות...
שוב גם נגבה פרצו, גם גלילה,
כל צבאות האביב, פרחחים!
שוב תמימות הרקיע הכחילה
והחברה עוברים בדרכים
וחוזרים על הזמר חלילה -
והולכים, והולכים, והולכים!
כי צחוק פרחי הבר כבר מתגלגל במדרונות...
ומגביר התרמיל טילטוליו.
שוב העמק נפרש לצידנו
והרכס - נישא מעליו.
אך אשרי שצעד עימנו
ויכול לשניהם - ברגליו!
כי צחוק פרחי הבר כבר מתגלגל במדרונות
ונסו הגשמים והשלכת.
ואלף מזמורים במימיות ובגרונות,
קוראים, קוראים לנו ללכת!!
שוב כאז, כבירים הם המים
הגמועים בסתרי חניות.
שוב, כאז, משגעים את העין
הדשאים בעמקי גאיות.
כי פי שבע ארצי נפלאה היא
למודד את יפיה - בפסיעות!
כי צחוק פרחי הבר כבר מתגלגל במדרונות...
שוב גם נגבה פרצו, גם גלילה,
כל צבאות האביב, פרחחים!
שוב תמימות הרקיע הכחילה
והחברה עוברים בדרכים
וחוזרים על הזמר חלילה -
והולכים, והולכים, והולכים!
כי צחוק פרחי הבר כבר מתגלגל במדרונות...
מילים: ג'ורג' ברס לחן: ג'ורג' ברסאנס תרגום: נעמי שמר
אהובתי בשם עליון,
אל נא נרצח את קופידון במו ידינו.
רבות מדי האהבות
שכבר נבלו בלבבות של ידידינו.
על כן בשם כל הקדושים,
אני דודך,
מצהיר בזאת שלא אבקש את ידך.
את הפירות האסורים
אל צנצנות השימורים אל נא תשליכי.
הם יאבדו את כל כוחם,
וצבעיהם וניחוחם אם לא תשגיחי.
על כן בשם כל הקדושים...
אפילו ונוס תתכער,
בין התנור והמקרר והכיריים.
כשחרוזי שיר השירים
כאן יתבשלו בתוך סירים לצהריים.
על כן בשם כל הקדושים...
על כן אם לך שלומי יקר,
ראשך הניחי על הכר כך או אחרת.
שלא כדין ולא כדת,
אהובתי תהיה לעד כי את זוכרת.
הלוא בשם כל הקדושים...
אל נא נרצח את קופידון במו ידינו.
רבות מדי האהבות
שכבר נבלו בלבבות של ידידינו.
על כן בשם כל הקדושים,
אני דודך,
מצהיר בזאת שלא אבקש את ידך.
את הפירות האסורים
אל צנצנות השימורים אל נא תשליכי.
הם יאבדו את כל כוחם,
וצבעיהם וניחוחם אם לא תשגיחי.
על כן בשם כל הקדושים...
אפילו ונוס תתכער,
בין התנור והמקרר והכיריים.
כשחרוזי שיר השירים
כאן יתבשלו בתוך סירים לצהריים.
על כן בשם כל הקדושים...
על כן אם לך שלומי יקר,
ראשך הניחי על הכר כך או אחרת.
שלא כדין ולא כדת,
אהובתי תהיה לעד כי את זוכרת.
הלוא בשם כל הקדושים...
מילים: חנה סנש לחן: דוד זהבי
אלי, אלי
שלא יגמר לעולם
החול והים,
רשרוש של המים,
ברק השמים,
תפלת האדם.
שלא יגמר לעולם
החול והים,
רשרוש של המים,
ברק השמים,
תפלת האדם.
מילים: נעמי שמר לחן: נעמי שמר
מי זוכר ומי יודע
את הדרך אל ביתי
מי אשר קולי שומע
הוא יבוא הביתה איתי
ענני נוצה ממעל
והשלף לרגלי
ודינדון פעמון הפלא
השומר תמיד עלי
אי משם, שר לו בדרך
אי משם, שר פעמון
אי משם, שובה הביתה
בזמן הנכון!
אם שכחתי את הדרך
המוכרת משנים
פה ושם בצד הדרך
נשארו לי סימנים:
חץ אחד הנה שלוח
מצוייר בגיר לבן,
לך לך אחר הרוח
שתי פסיעות ורבע מכאן!
אי משם, שר לו בדרך
אי משם, שר פעמון
אי משם, שובה הביתה
בזמן הנכון!
מחצבה בצד הדרך
ועליה צל אילן
ובאר אחת או שתיים
לי לאות ולסימן
עז אחת שחורה כלילה
הלוחכת את השיחים
רק למיטיבי הלכת
השבילים הללו פתוחים
אי משם, שר לו בדרך
אי משם, שר פעמון
אי משם, שובה הביתה
בזמן הנכון!
לא לבד אני בדרך
ההולכת אל ביתי
יש חבר אחד או שניים
שהולכים הביתה איתי
ובשמש השוקעת
בדינדון פעמונים
הם ידעו לפענח
לי את כל הסימנים
אי משם, שר לו בדרך
אי משם, שר פעמון
אי משם, שובה הביתה
בזמן הנכון!
את הדרך אל ביתי
מי אשר קולי שומע
הוא יבוא הביתה איתי
ענני נוצה ממעל
והשלף לרגלי
ודינדון פעמון הפלא
השומר תמיד עלי
אי משם, שר לו בדרך
אי משם, שר פעמון
אי משם, שובה הביתה
בזמן הנכון!
אם שכחתי את הדרך
המוכרת משנים
פה ושם בצד הדרך
נשארו לי סימנים:
חץ אחד הנה שלוח
מצוייר בגיר לבן,
לך לך אחר הרוח
שתי פסיעות ורבע מכאן!
אי משם, שר לו בדרך
אי משם, שר פעמון
אי משם, שובה הביתה
בזמן הנכון!
מחצבה בצד הדרך
ועליה צל אילן
ובאר אחת או שתיים
לי לאות ולסימן
עז אחת שחורה כלילה
הלוחכת את השיחים
רק למיטיבי הלכת
השבילים הללו פתוחים
אי משם, שר לו בדרך
אי משם, שר פעמון
אי משם, שובה הביתה
בזמן הנכון!
לא לבד אני בדרך
ההולכת אל ביתי
יש חבר אחד או שניים
שהולכים הביתה איתי
ובשמש השוקעת
בדינדון פעמונים
הם ידעו לפענח
לי את כל הסימנים
אי משם, שר לו בדרך
אי משם, שר פעמון
אי משם, שובה הביתה
בזמן הנכון!
מילים: שמרית אור לחן: שלום חנוך
בעירי היו שתי עלמות
שתי עלמות יפות ותאומות.
הן היו תמיד כל כך דומות,
כל כך דומות היו העלמות.
ואהבתי את שתיהן, אלי,
זאת שלי היתה וזאת שלי,
ככה באו לי צרות טובות
שתים הן ולא יודעות
זאת על זו, וזו על זאת.
האחת נשאתי להרים
כדי לראות בזרוח החמה
ואת השניה ליערים
לראות כיצד השמש נעלמה.
ואהבתי את שתיהן, אלי,
זאת שלי היתה וזאת שלי,
ככה באו לי צרות טובות
שתים הן ולא יודעות
זאת על זו, וזו על זאת.
איך שהימים חולפים מהר
ואיך הליל הולך ומתקצר,
והמלאכים רומזים לי כבר -
מה אעשה, במי מהן אבחר?
כי אהבתי את שתיהן, אלי,
זאת שלי היתה וזאת שלי,
ככה באו לי צרות טובות
שתים הן ולא יודעות
זאת על זו, וזו על זאת.
שתי עלמות יפות ותאומות.
הן היו תמיד כל כך דומות,
כל כך דומות היו העלמות.
ואהבתי את שתיהן, אלי,
זאת שלי היתה וזאת שלי,
ככה באו לי צרות טובות
שתים הן ולא יודעות
זאת על זו, וזו על זאת.
האחת נשאתי להרים
כדי לראות בזרוח החמה
ואת השניה ליערים
לראות כיצד השמש נעלמה.
ואהבתי את שתיהן, אלי,
זאת שלי היתה וזאת שלי,
ככה באו לי צרות טובות
שתים הן ולא יודעות
זאת על זו, וזו על זאת.
איך שהימים חולפים מהר
ואיך הליל הולך ומתקצר,
והמלאכים רומזים לי כבר -
מה אעשה, במי מהן אבחר?
כי אהבתי את שתיהן, אלי,
זאת שלי היתה וזאת שלי,
ככה באו לי צרות טובות
שתים הן ולא יודעות
זאת על זו, וזו על זאת.
מילים: חיים חפר לחן: מוני אמריליו
כבחלום תמיד אזכורה -
האיש עובר כעובר אורח,
נוגס תפוח, בין אבק ורוח,
נוסע...
חמה הדרך, ארוכה היא,
ושם הוא בין קוצי הקיץ,
רץ כמו פרא לחפש לי פרח.
חוזר הוא
נושא קנה סוף אלי מן הבקעה.
האגדות יפות הן,
עד שפתאום עפות הן
רק אלוהים ידע לאן.
אני מגדל הקמתי,
בו לבדי חלמתי,
נסיך שלי על סוס לבן.
הציפורים פרחו ועפו,
על שפת ירדן קני סוף הוצפו,
בצחוק פתוח, בלי לומר מדוע,
הולך הוא...
בעננים תלויה הקשת
אך עוד לוחש מכשיר הקשר
מילה או שתיים כמו משק כנפיים
ענה לי,
רות סוף אומר האיש מן הבקעה
האגדות יפות הן...
האיש עובר כעובר אורח,
נוגס תפוח, בין אבק ורוח,
נוסע...
חמה הדרך, ארוכה היא,
ושם הוא בין קוצי הקיץ,
רץ כמו פרא לחפש לי פרח.
חוזר הוא
נושא קנה סוף אלי מן הבקעה.
האגדות יפות הן,
עד שפתאום עפות הן
רק אלוהים ידע לאן.
אני מגדל הקמתי,
בו לבדי חלמתי,
נסיך שלי על סוס לבן.
הציפורים פרחו ועפו,
על שפת ירדן קני סוף הוצפו,
בצחוק פתוח, בלי לומר מדוע,
הולך הוא...
בעננים תלויה הקשת
אך עוד לוחש מכשיר הקשר
מילה או שתיים כמו משק כנפיים
ענה לי,
רות סוף אומר האיש מן הבקעה
האגדות יפות הן...
מילים: ירון לונדו לחן: מתי כספי
כְּמוֹ הַנְּבִיאִים הַקַּנַּאִים לַשֵׁם
הוּא קִנֵּא לַפּוֹעָל וְלַתֹאַר וְלַשֵׁם
וּבְחֻצוֹת, הָעֲשָׁשִׁית בְּחַלּוֹנוֹ
הָיָה רוֹשֵׁם בְּמִלּוֹנוֹ תֵּילִי תִּילִים
מִילִים יָפוֹת, מִילִים עָפוֹת
מִתְגַּלְגְּלוֹת מִן הַלָּשׁוֹן
~
אֱלִיעֶזֶר, מָתַי תִּשְׁכַּב לִישׁוֹן
הֵן קוֹמָתְךָ, מִזְּמַן אַפַּיִם שָׁחָה
וְהָעִבְרִית אֲשֶׁר חִכְּתָהּ אֲלָפִים
הִיא תַּמְתִּין לְךָ עַד בּוֹא הַשַּׁחַר
אֱלִיעֶזֶר בֶּן יְהוּדָה
יְהוּדִי מְבַדֵּחַ
מִילִים, מִילִים, מִילִים, מִילִים
הוּא בָּדָה מִמּוֹחוֹ הַקּוֹדֵחַ
~
אִם נָמָה הָעִבְרִית אֲלָפִים, נוּ אָז מַה
הָבָה נָעִירֶנָה וְנַמְצִיא אֶת הַיֹּזְמָּה
אֶת הַמַּגְהֵץ, אֶת הַפְּצָצָה, אֶת הָרִהוּט
בִּקְצֵה נוֹצָה בִּכְתָב רָהוּט
כָּתַב כְּרוּבִית, כָּתַב גְּלִידָה
כָּתַב אֶת כָּל, אֶת כָּל מִלּוֹן בֶּן יְהוּדָה
וְעוֹד הוֹסִיף מִילִים לִבְרֹא
וְנוֹצַתוֹ הַמְּהִירָה לֹא נָחָה
וְהַשָּׂפָה גָּדְלָה
וְלֹא הַכִּירָה אֶת מַרְאֵה דְּמוּתָהּ
אֶת מַרְאֵה דְּמוּתָהּ עַד בּוֹא הַשַּׁחַר
~
אֱלִיעֶזֶר בֶּן יְהוּדָה
יְהוּדִי מְבַדֵּחַ
מִילִים, מִילִים, מִילִים, מִילִים
הוּא בָּדָה מִמּוֹחוֹ הַקּוֹדֵחַ
וּבֶן נוֹלַד לוֹ וְכָזֹאת הָאִישׁ אָמַר
זֶה הַבְּכוֹר אֶקְרָא לוֹ בֶּן יְהוּדָה אִיתָמָר
שֶׁמִּיַּנְקוּת וְעַד גְּמִילָה מִיּוֹם בּוֹאוֹ
בִּבְרִית מִילָה וְעַד קְמִילָה
כְּרוּתָה לוֹ בְּרִית עִם הָעִבְרִית
וּמִלְחָמָה לוֹ אֶת הַלַּעַז לְהַכְרִית
~
אִיתָמָר, אָכֵן הָיָה לַגֶּבֶר
קוֹמַת תָּמָר וִיפִי צוּרָה וְסֵבֶר
וְהַלָּשׁוֹן בְּפִיו הָיְתָה שְׂפַת עֵבֶר
אִיתָמָר בֶּן אָב"י
שֶׁאָבִיו הָיָה נָבִיא
גֶּבֶר כִּלְבָבִי
אֱלִיעֶזֶר בֶּן יְהוּדָה
יְהוּדִי מְבַדֵּחַ
מִילִים, מִילִים, מִילִים, מִילִים
הוּא בָּדָה מִמּוֹחוֹ הַקּוֹדֵחַ
הוּא קִנֵּא לַפּוֹעָל וְלַתֹאַר וְלַשֵׁם
וּבְחֻצוֹת, הָעֲשָׁשִׁית בְּחַלּוֹנוֹ
הָיָה רוֹשֵׁם בְּמִלּוֹנוֹ תֵּילִי תִּילִים
מִילִים יָפוֹת, מִילִים עָפוֹת
מִתְגַּלְגְּלוֹת מִן הַלָּשׁוֹן
~
אֱלִיעֶזֶר, מָתַי תִּשְׁכַּב לִישׁוֹן
הֵן קוֹמָתְךָ, מִזְּמַן אַפַּיִם שָׁחָה
וְהָעִבְרִית אֲשֶׁר חִכְּתָהּ אֲלָפִים
הִיא תַּמְתִּין לְךָ עַד בּוֹא הַשַּׁחַר
אֱלִיעֶזֶר בֶּן יְהוּדָה
יְהוּדִי מְבַדֵּחַ
מִילִים, מִילִים, מִילִים, מִילִים
הוּא בָּדָה מִמּוֹחוֹ הַקּוֹדֵחַ
~
אִם נָמָה הָעִבְרִית אֲלָפִים, נוּ אָז מַה
הָבָה נָעִירֶנָה וְנַמְצִיא אֶת הַיֹּזְמָּה
אֶת הַמַּגְהֵץ, אֶת הַפְּצָצָה, אֶת הָרִהוּט
בִּקְצֵה נוֹצָה בִּכְתָב רָהוּט
כָּתַב כְּרוּבִית, כָּתַב גְּלִידָה
כָּתַב אֶת כָּל, אֶת כָּל מִלּוֹן בֶּן יְהוּדָה
וְעוֹד הוֹסִיף מִילִים לִבְרֹא
וְנוֹצַתוֹ הַמְּהִירָה לֹא נָחָה
וְהַשָּׂפָה גָּדְלָה
וְלֹא הַכִּירָה אֶת מַרְאֵה דְּמוּתָהּ
אֶת מַרְאֵה דְּמוּתָהּ עַד בּוֹא הַשַּׁחַר
~
אֱלִיעֶזֶר בֶּן יְהוּדָה
יְהוּדִי מְבַדֵּחַ
מִילִים, מִילִים, מִילִים, מִילִים
הוּא בָּדָה מִמּוֹחוֹ הַקּוֹדֵחַ
וּבֶן נוֹלַד לוֹ וְכָזֹאת הָאִישׁ אָמַר
זֶה הַבְּכוֹר אֶקְרָא לוֹ בֶּן יְהוּדָה אִיתָמָר
שֶׁמִּיַּנְקוּת וְעַד גְּמִילָה מִיּוֹם בּוֹאוֹ
בִּבְרִית מִילָה וְעַד קְמִילָה
כְּרוּתָה לוֹ בְּרִית עִם הָעִבְרִית
וּמִלְחָמָה לוֹ אֶת הַלַּעַז לְהַכְרִית
~
אִיתָמָר, אָכֵן הָיָה לַגֶּבֶר
קוֹמַת תָּמָר וִיפִי צוּרָה וְסֵבֶר
וְהַלָּשׁוֹן בְּפִיו הָיְתָה שְׂפַת עֵבֶר
אִיתָמָר בֶּן אָב"י
שֶׁאָבִיו הָיָה נָבִיא
גֶּבֶר כִּלְבָבִי
אֱלִיעֶזֶר בֶּן יְהוּדָה
יְהוּדִי מְבַדֵּחַ
מִילִים, מִילִים, מִילִים, מִילִים
הוּא בָּדָה מִמּוֹחוֹ הַקּוֹדֵחַ
מילים: יעקב רוטבל לחן: מתי כספי
לקחת את ידי בידך ואמרת לי:
בואי נרד אל הגן.
לקחת את ידי בידך ואמרת לי:
דברים שרואים משם - לא רואים מכאן
ניגנת לי שיר על הגיטרה וקולך רעד
רוח בי קמה, רוח שרה, והזמן כאילו עמד
ואני עוד זוכרת כל טעם וריח
את חלקת השדה לאור הירח
קול התן מן הואדי וכובד הפרי בבוסתן,
דברים שרואים משם לא רואים מכאן.
הייתי לבדי ודרכי אבדה לי
ובאת, באת לי בזמן.
הייתי לבדי ודרכי אבדה לי
דברים שרואים משם לא רואים מכאן.
נתת לי יד, הראית לי דרך להרבה דברים
הבאת חיוך יפה כמו פרח וכח להאמין.
ואני עוד זוכרת את השיר ששרת
את החלק הטוב מכל מה שאמרת.
היי, מלאך ושטן, התשוב לעצור את הזמן
דברים שרואים משם לא רואים מכאן.
בואי נרד אל הגן.
לקחת את ידי בידך ואמרת לי:
דברים שרואים משם - לא רואים מכאן
ניגנת לי שיר על הגיטרה וקולך רעד
רוח בי קמה, רוח שרה, והזמן כאילו עמד
ואני עוד זוכרת כל טעם וריח
את חלקת השדה לאור הירח
קול התן מן הואדי וכובד הפרי בבוסתן,
דברים שרואים משם לא רואים מכאן.
הייתי לבדי ודרכי אבדה לי
ובאת, באת לי בזמן.
הייתי לבדי ודרכי אבדה לי
דברים שרואים משם לא רואים מכאן.
נתת לי יד, הראית לי דרך להרבה דברים
הבאת חיוך יפה כמו פרח וכח להאמין.
ואני עוד זוכרת את השיר ששרת
את החלק הטוב מכל מה שאמרת.
היי, מלאך ושטן, התשוב לעצור את הזמן
דברים שרואים משם לא רואים מכאן.
מילים: נעמי שמר לחן:
בקיץ הזה תלבשי לבן
תחשבי מחשבות בהירות
אולי תקבלי מכתב אהבה
אולי נעשה בחירות.
אני אבחר בך ואת בי תבחרי
וביחד נהיה לרוב
אם בקיץ הזה תלבשי לבן
ותתפללי לטוב.
בקיץ הזה תלבשי לבן
וככה תצאי לבלות
בקיץ הזה נעשה חתונה
ויהי חלקך עם הכלות.
אני אבחר בך...
נצא מן הדעת בקיץ הזה
ואחר כך נדע שלווה
יקרה לנו נס בקיץ הזה
אם רק תלבשי לבן.
אני אבחר בך...
תחשבי מחשבות בהירות
אולי תקבלי מכתב אהבה
אולי נעשה בחירות.
אני אבחר בך ואת בי תבחרי
וביחד נהיה לרוב
אם בקיץ הזה תלבשי לבן
ותתפללי לטוב.
בקיץ הזה תלבשי לבן
וככה תצאי לבלות
בקיץ הזה נעשה חתונה
ויהי חלקך עם הכלות.
אני אבחר בך...
נצא מן הדעת בקיץ הזה
ואחר כך נדע שלווה
יקרה לנו נס בקיץ הזה
אם רק תלבשי לבן.
אני אבחר בך...
אמא שלי אומרת לי
שאת בכלל לא בשבילי
שיש סיבה לדאגה
ושאני כמו משוגע
אז אני אומר לה כך:
אצלי הראש כבר מסובך
היא לי בת עין ואישון
היא לא נותנת לי לישון
פרח שלי, הו פרח, למה ליבך כמו קרח?
באצבעך לגעת, ורק לשים טבעת
אז למה לך לצעוק ולמה לכעוס?
אני רוצה לשבור את הכוס
הולך ברחוב ומתעצבן
בכדורסל לא מתעניין
לא בא לים ביום שבת
כל מה שיש ליזה רק את
אל תגידי זה אבוד
כי מהמילואים אבוא עם גדוד
טנק מימין משמאל תותח
ככה אני אוהב אותך
פרח שלי, הו פרח, למה ליבך כמו קרח?
באצבעך לגעת, ורק לשים טבעת
אז למה לך לצעוק ולמה לכעוס?
אני רוצה לשבור את הכוס
בואי לבשי כולך לבן
בואי אהיה לך לחתן
פרח גן עדן את תהיי
אם רק תאמרי את שלי
תני לי חיוך אחד ...
תני לי רק יום ...
תני לי חלום, תני לי תקווה
תני את שמחת האהבה
פרח שלי, הו פרח, למה ליבך כמו קרח?
באצבעך לגעת, ורק לשים טבעת
אז למה לך לצעוק ולמה לכעוס?
אני רוצה לשבור את הכוס
שאת בכלל לא בשבילי
שיש סיבה לדאגה
ושאני כמו משוגע
אז אני אומר לה כך:
אצלי הראש כבר מסובך
היא לי בת עין ואישון
היא לא נותנת לי לישון
פרח שלי, הו פרח, למה ליבך כמו קרח?
באצבעך לגעת, ורק לשים טבעת
אז למה לך לצעוק ולמה לכעוס?
אני רוצה לשבור את הכוס
הולך ברחוב ומתעצבן
בכדורסל לא מתעניין
לא בא לים ביום שבת
כל מה שיש ליזה רק את
אל תגידי זה אבוד
כי מהמילואים אבוא עם גדוד
טנק מימין משמאל תותח
ככה אני אוהב אותך
פרח שלי, הו פרח, למה ליבך כמו קרח?
באצבעך לגעת, ורק לשים טבעת
אז למה לך לצעוק ולמה לכעוס?
אני רוצה לשבור את הכוס
בואי לבשי כולך לבן
בואי אהיה לך לחתן
פרח גן עדן את תהיי
אם רק תאמרי את שלי
תני לי חיוך אחד ...
תני לי רק יום ...
תני לי חלום, תני לי תקווה
תני את שמחת האהבה
פרח שלי, הו פרח, למה ליבך כמו קרח?
באצבעך לגעת, ורק לשים טבעת
אז למה לך לצעוק ולמה לכעוס?
אני רוצה לשבור את הכוס
בואי ונרים עוד כוס של יין
ונשתה לחיים
בואי ונאהב עד השמיים
ונרקוד בשניים
תני לי את החום ואת הכוח
תני לי כוס לשכוח
תני לי לאהוב וגם לשמוח
יום חדש לפתוח
שירי
שירי לי
גיטרה
כל הלילה לי את שרה
יש כוכב ואור ירח
לי את שרה שיר שמח
בואי ונרים עוד כוס של יין
ונשתה לחיים
בואי ונאהב עד השמיים
ונרקוד בשניים
אם הלב נכנע ולא מזעם
לך אשיר עוד פעם
אם בצליל מתוק נשאר עוד טעם
לא אשכח אף פעם
ונשתה לחיים
בואי ונאהב עד השמיים
ונרקוד בשניים
תני לי את החום ואת הכוח
תני לי כוס לשכוח
תני לי לאהוב וגם לשמוח
יום חדש לפתוח
שירי
שירי לי
גיטרה
כל הלילה לי את שרה
יש כוכב ואור ירח
לי את שרה שיר שמח
בואי ונרים עוד כוס של יין
ונשתה לחיים
בואי ונאהב עד השמיים
ונרקוד בשניים
אם הלב נכנע ולא מזעם
לך אשיר עוד פעם
אם בצליל מתוק נשאר עוד טעם
לא אשכח אף פעם
לָשִׁיר לְתַלְתְּלַיִךְ
הַגּוֹלְשִׁים לְצַוָּארֵךְ
לָשִׁיר לְאוֹר עֵינַיִךְ
הַדּוֹלֵק בְּחִיּוּכֵךְ.
.
לָשִׁיר לָּךְ עַל יָרֵחַ
שֶׁבְּרוֹם פִּתְאוֹם הֶחְוִיר
כִּי הוּא שָׁמַע שֶׁבָּאנוּ
לָשִׁיר יַלְדָּה לָשִׁיר.
~
עִצְמִי יַלְדָּה
עִצְמִי יַלְדָּה עֵינַיִךְ
כְּבָר כּוֹכָבֵךְ
כְּבָר כּוֹכָבֵךְ מֵאִיר
הֵן בָּאנוּ פֹּה
הֵן בָּאנוּ פֹּה אֵלַיִךְ
לָשִׁיר יַלְדָּה
לָשִׁיר יַלְדָּה לָשִׁיר.
~
לָשִׁיר לָּךְ עַל לֵיל אֶמֶשׁ
כְּשֶׁרָקַדְנוּ בְּכִכַּר
לָשִׁיר עַל אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ
עַל לֵילוֹת שְׁטוּפֵי שֵׁכָר.
.
לָשִׁיר לָּךְ עַל הַנַּעַר
שֶׁמִּכְּתָב קָטָן הִשְׁאִיר
וּבוֹ כָּתַב כִּי בָּאנוּ
לָשִׁיר יַלְדָּה לָשִׁיר.
אִם תִּפְקְחִי
אִם תִּפְקְחִי עֵינַיִךְ
כְּשֶׁיּוֹם חָדָשׁ
כְּשֶׁיּוֹם חָדָשׁ יָאִיר
~
לֹא תִּמְצְאִי
לֹא תִּמְצְאִי אוֹתָנוּ
רַק יוֹתֵר
רַק יוֹתֵר הַשִּׁיר.
הַשִּׁיר לְתַלְתְּלַיִךְ
הַגּוֹלְשִׁים לְצַוָּארֵךְ
הַשִּׁיר לְכַחוֹל עֵינַיִךְ
הַדּוֹלֵק בְּחִיּוּכֵךְ.
~
לָשִׁיר לָּךְ עַל יָרֵחַ
שֶׁמָּחָר שֵׁנִית יַחְוִיר
כְּשֶׁיִּשְׁמַע שֶׁבָּאנוּ
לָשִׁיר יַלְדָּה לָשִׁיר.
הַגּוֹלְשִׁים לְצַוָּארֵךְ
לָשִׁיר לְאוֹר עֵינַיִךְ
הַדּוֹלֵק בְּחִיּוּכֵךְ.
.
לָשִׁיר לָּךְ עַל יָרֵחַ
שֶׁבְּרוֹם פִּתְאוֹם הֶחְוִיר
כִּי הוּא שָׁמַע שֶׁבָּאנוּ
לָשִׁיר יַלְדָּה לָשִׁיר.
~
עִצְמִי יַלְדָּה
עִצְמִי יַלְדָּה עֵינַיִךְ
כְּבָר כּוֹכָבֵךְ
כְּבָר כּוֹכָבֵךְ מֵאִיר
הֵן בָּאנוּ פֹּה
הֵן בָּאנוּ פֹּה אֵלַיִךְ
לָשִׁיר יַלְדָּה
לָשִׁיר יַלְדָּה לָשִׁיר.
~
לָשִׁיר לָּךְ עַל לֵיל אֶמֶשׁ
כְּשֶׁרָקַדְנוּ בְּכִכַּר
לָשִׁיר עַל אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ
עַל לֵילוֹת שְׁטוּפֵי שֵׁכָר.
.
לָשִׁיר לָּךְ עַל הַנַּעַר
שֶׁמִּכְּתָב קָטָן הִשְׁאִיר
וּבוֹ כָּתַב כִּי בָּאנוּ
לָשִׁיר יַלְדָּה לָשִׁיר.
אִם תִּפְקְחִי
אִם תִּפְקְחִי עֵינַיִךְ
כְּשֶׁיּוֹם חָדָשׁ
כְּשֶׁיּוֹם חָדָשׁ יָאִיר
~
לֹא תִּמְצְאִי
לֹא תִּמְצְאִי אוֹתָנוּ
רַק יוֹתֵר
רַק יוֹתֵר הַשִּׁיר.
הַשִּׁיר לְתַלְתְּלַיִךְ
הַגּוֹלְשִׁים לְצַוָּארֵךְ
הַשִּׁיר לְכַחוֹל עֵינַיִךְ
הַדּוֹלֵק בְּחִיּוּכֵךְ.
~
לָשִׁיר לָּךְ עַל יָרֵחַ
שֶׁמָּחָר שֵׁנִית יַחְוִיר
כְּשֶׁיִּשְׁמַע שֶׁבָּאנוּ
לָשִׁיר יַלְדָּה לָשִׁיר.
שאני עמך במחול במחול
הלהב כי כל נים שרדם
תן ואשכר מאישי
ישוב וירון בי הדם
תן ואציתה בי שוב
אור שנגה והועם
הועם
תן ואעירה הקול
בי התנגן ונדם.
הב לנפשי
לנפשי הכנף
זו נשאתני אל על
שגבני לשחק
לשחק ביעף
שאני עמך במחול.
הלהב כי כל נים שרדם
תן ואשכר מאישי
ישוב וירון בי הדם
תן ואציתה בי שוב
אור שנגה והועם
הועם
תן ואעירה הקול
בי התנגן ונדם.
הב לנפשי
לנפשי הכנף
זו נשאתני אל על
שגבני לשחק
לשחק ביעף
שאני עמך במחול.
מילים: גלעד בן שח לחן: גלעד בן שח
זיקוקין די-נור פורחים ברום
כל הלבבות שרים הלילה,
רק את עצובה
מה לך אהובה
יום יבוא, אשובה בוודאי,
מה זה לך היה
כי את בוכיה
הן יגיע קץ גם לנדודי.
היי, חכי נא לי חכי בת חמד,
שב אני אלייך מדרכי.
האמנם עודך ילדה חולמת
היי חכי נא לי, נא לי חכי.
עם זריחת חמה אשובה בת
על קרני האור עם כנף הרוח,
ונפליג ילדה
אל האגדה
כל אשר רצית פה לי עימי.
ובמקום דמעות
אלף חלומות
אך עד אז הקשיבי לשירי.
היי, חכי נא לי חכי בת חמד,
שב אני אלייך מדרכי.
האמנם עודך ילדה חולמת
היי חכי נא לי, נא לי חכי.
כל הלבבות שרים הלילה,
רק את עצובה
מה לך אהובה
יום יבוא, אשובה בוודאי,
מה זה לך היה
כי את בוכיה
הן יגיע קץ גם לנדודי.
היי, חכי נא לי חכי בת חמד,
שב אני אלייך מדרכי.
האמנם עודך ילדה חולמת
היי חכי נא לי, נא לי חכי.
עם זריחת חמה אשובה בת
על קרני האור עם כנף הרוח,
ונפליג ילדה
אל האגדה
כל אשר רצית פה לי עימי.
ובמקום דמעות
אלף חלומות
אך עד אז הקשיבי לשירי.
היי, חכי נא לי חכי בת חמד,
שב אני אלייך מדרכי.
האמנם עודך ילדה חולמת
היי חכי נא לי, נא לי חכי.
מילים: דני שושן לחן: דני שושן
חיכית לו כל הלילה שם בתחנה
הבטיח שישוב וכבר חלפה שנה
שחר הפציע הוא לא הגיע
מתי, מתי ישוב אלייך
אבק דרכים בתלתליו
אנא אלי שמור נא עליו
נתתי לו כל שאהב
רקמתי לו בחוט זהב
אשמור לי למשמרת את אהבתי
הוי נערי מתי תשובה אל ביתי
אשמור לי למשמרת את אהבתי
הוי נערי מתי תשובה אל ביתי
זר שושנים קלעת לו מפרחי גני
עטרת ותפארת לראש החתן
שחר הפציע הוא לא הגיע
מתי, מתי תשוב אלי
אבק דרכים בתלתליו
אנא אלי שמור נא עליו
נתתי לו כל שאהב
רקמתי לו בחוט זהב
אשמור לי למשמרת את אהבתי
הוי נערי מתי תשובה אל ביתי
אשמור לי למשמרת את אהבתי
הוי נערי מתי תשובה אל ביתי
אמר שישוב הבטיח שיאהב
ליבך כל יום יוצא רק אליו
מזרח ומערב
מה רב המרחק
מהזיכרונות נשאר אבק
אמר שישוב נתת לו הכל
כבר שנה הוא משוטט בעולם הגדול
וידייך רפות ורכות
עד מתי תוכלי לחכות
אבק דרכים בתלתליו
אנא אלי שמור נא עליו
נתתי לו כל שאהב
רקמתי לו בחוט זהב
אשמור לי למשמרת את אהבתי
הוי נערי מתי תשובה אל ביתי
אשמור לי למשמרת את אהבתי
הוי נערי מתי תשובה אל ביתי
הבטיח שישוב וכבר חלפה שנה
שחר הפציע הוא לא הגיע
מתי, מתי ישוב אלייך
אבק דרכים בתלתליו
אנא אלי שמור נא עליו
נתתי לו כל שאהב
רקמתי לו בחוט זהב
אשמור לי למשמרת את אהבתי
הוי נערי מתי תשובה אל ביתי
אשמור לי למשמרת את אהבתי
הוי נערי מתי תשובה אל ביתי
זר שושנים קלעת לו מפרחי גני
עטרת ותפארת לראש החתן
שחר הפציע הוא לא הגיע
מתי, מתי תשוב אלי
אבק דרכים בתלתליו
אנא אלי שמור נא עליו
נתתי לו כל שאהב
רקמתי לו בחוט זהב
אשמור לי למשמרת את אהבתי
הוי נערי מתי תשובה אל ביתי
אשמור לי למשמרת את אהבתי
הוי נערי מתי תשובה אל ביתי
אמר שישוב הבטיח שיאהב
ליבך כל יום יוצא רק אליו
מזרח ומערב
מה רב המרחק
מהזיכרונות נשאר אבק
אמר שישוב נתת לו הכל
כבר שנה הוא משוטט בעולם הגדול
וידייך רפות ורכות
עד מתי תוכלי לחכות
אבק דרכים בתלתליו
אנא אלי שמור נא עליו
נתתי לו כל שאהב
רקמתי לו בחוט זהב
אשמור לי למשמרת את אהבתי
הוי נערי מתי תשובה אל ביתי
אשמור לי למשמרת את אהבתי
הוי נערי מתי תשובה אל ביתי
סוף השירון
