השירון מאפשר הצגה של מילות השירים , שקופיות זמר,.
או גם וגם
.
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון
שירונים:
יוסי לביא
הוא זמר יוצא להקה צבאית, מורה דרך מוסמך,
מרקיד ריקודי עם מוסמך, מנגן בשלל כלי נגינה כגון:חליל צד
גיטרה מפוחית פה אקורדיאון ועוד
052-232-7321
052-232-7321
שירון זה מכיל מילים לשירים
מילים: נעמי שמר לחן: נעמי שמר
בסנדלים על גשר הירקון
שניהם בג'ינס ובטריקו
והם תולים מבט ירוק במיים
הם בשישית - ובינתיים-
ספרי ספרי
האם מתוך הפרח יעלה הפרי
ספרי ספרי
איך מן הפרח בא הפרי
הולכים ברגל עד רמת אביב
ובדממה שמסביב
בנקישות הרגל הקלה - לה
כל סימני השאלה -לה
ספרי ספרי
האם מתוך הפרח יעלה הפרי
ספרי ספרי
איך מן הפרח בא הפרי
הוא רציני, ויש לו שאלות
אם טוב או רע, אם כן או לא
היא מצידה ידה על מותן שמה:
מתי ואיך, כמה ולמה-
ספרי ספרי
האם מתוך הפרח יעלה הפרי
ספרי ספרי
איך מן הפרח בא הפרי
הם לא רוצים תשובה לשאלתם
הם חכמים בתמימותם
במכוניתך הם לא רוצים לנסוע
הם שואלים - כמו מגבוה -
ספרי ספרי
האם מתוך הפרח יעלה הפרי
ספרי ספרי
איך מן הפרח בא הפרי
שניהם בג'ינס ובטריקו
והם תולים מבט ירוק במיים
הם בשישית - ובינתיים-
ספרי ספרי
האם מתוך הפרח יעלה הפרי
ספרי ספרי
איך מן הפרח בא הפרי
הולכים ברגל עד רמת אביב
ובדממה שמסביב
בנקישות הרגל הקלה - לה
כל סימני השאלה -לה
ספרי ספרי
האם מתוך הפרח יעלה הפרי
ספרי ספרי
איך מן הפרח בא הפרי
הוא רציני, ויש לו שאלות
אם טוב או רע, אם כן או לא
היא מצידה ידה על מותן שמה:
מתי ואיך, כמה ולמה-
ספרי ספרי
האם מתוך הפרח יעלה הפרי
ספרי ספרי
איך מן הפרח בא הפרי
הם לא רוצים תשובה לשאלתם
הם חכמים בתמימותם
במכוניתך הם לא רוצים לנסוע
הם שואלים - כמו מגבוה -
ספרי ספרי
האם מתוך הפרח יעלה הפרי
ספרי ספרי
איך מן הפרח בא הפרי
מילים: נעמי שמר לחן: נעמי שמר
מקצף גל ועננה
בניתי עיר לי לבנה
כמותם קוצפה, כמותם שוטפה
כמותם יפה
עם בוקר צח חלון נפקח
ואת ילדה צופה בו כך
כמו יונה הנכונה למעופה
כי בא השחר והאור
וכל עירי תצא לסחור
ועמוסה היא משא
לעיפה
הנה עירי גדולה כאור
ואת גרגר אבק אפור
גרגר אבק שדבק
לצעיפה
מקצף גל ועננה
בניתי עיר לי לבנה
כמותם קוצפה, כמותם שוטפה
כמותם יפה
עם ערב רך חלון נפקח
ואת ילדה צופה בו כך
כמו מלכה המחכה לאלופה
כי בא הלילה השחור
עירי מוארת סחור סחור
ואורותיה רביד לך
על צוואר.
הנה עירי גדולה כליל
והיא ארמון ענק אפל
וילדתי בו מולכת
עד מחר.
בניתי עיר לי לבנה
כמותם קוצפה, כמותם שוטפה
כמותם יפה
עם בוקר צח חלון נפקח
ואת ילדה צופה בו כך
כמו יונה הנכונה למעופה
כי בא השחר והאור
וכל עירי תצא לסחור
ועמוסה היא משא
לעיפה
הנה עירי גדולה כאור
ואת גרגר אבק אפור
גרגר אבק שדבק
לצעיפה
מקצף גל ועננה
בניתי עיר לי לבנה
כמותם קוצפה, כמותם שוטפה
כמותם יפה
עם ערב רך חלון נפקח
ואת ילדה צופה בו כך
כמו מלכה המחכה לאלופה
כי בא הלילה השחור
עירי מוארת סחור סחור
ואורותיה רביד לך
על צוואר.
הנה עירי גדולה כליל
והיא ארמון ענק אפל
וילדתי בו מולכת
עד מחר.
מילים: חיים חפר לחן: עממי צרפתי
היה זה בחצות הליל - בחולות
כשזוג יצא לו לטייל - בחולות
ועל ראשו מגבעת קש, ולשפתיה טעם דבש
וכשחיבק אותה ממש, בהולם לבבה הוא חש
בחולות.
וכך נולדתי אני - בחולות
עלמת החן היתה אמי - בחולות
ולא צריך להיות נביא האיש ההוא היה אבי
חלוץ נחמד ולבבי, אל העולם אותי הביא
בחולות
וכך בנו הם את ביתם - בחולות
ובית אחר בית קם - בחולות
וכשצמחו כאן רחובות, הלכתי בדרכי אבות
ורק הגעתי למצוות, התחלתי ילדות לצבוט
בחולות
הייתי לה צביטה נותן - בחולות
וכך נולד לנו הבן - בחולות
חלפו לילות, חלפו ימים ובני גם הוא אינו תמים
בליל אביב, בליל קסמים, גם הוא הולך לו לפעמים
בחולות.
אני זוכר איך שרתי שם - בחולות,
את עלומי השארתי שם - בחולות,
גם לנכדי אני אומר:
לו רק אני צעיר יותר
הייתי את הכל מוכר
ובדבר אחד בוחר:
בחולות.
עוד יש מקום לאהבה - בחולות
תדעו לכם שזו מצווה - בחולות
הזמן עובר מהר כל כך, והוא הרי אוהב אותך
אל החולות לכו אם כך, לפני שאיזו עיר תצמח
בחולות.
כשזוג יצא לו לטייל - בחולות
ועל ראשו מגבעת קש, ולשפתיה טעם דבש
וכשחיבק אותה ממש, בהולם לבבה הוא חש
בחולות.
וכך נולדתי אני - בחולות
עלמת החן היתה אמי - בחולות
ולא צריך להיות נביא האיש ההוא היה אבי
חלוץ נחמד ולבבי, אל העולם אותי הביא
בחולות
וכך בנו הם את ביתם - בחולות
ובית אחר בית קם - בחולות
וכשצמחו כאן רחובות, הלכתי בדרכי אבות
ורק הגעתי למצוות, התחלתי ילדות לצבוט
בחולות
הייתי לה צביטה נותן - בחולות
וכך נולד לנו הבן - בחולות
חלפו לילות, חלפו ימים ובני גם הוא אינו תמים
בליל אביב, בליל קסמים, גם הוא הולך לו לפעמים
בחולות.
אני זוכר איך שרתי שם - בחולות,
את עלומי השארתי שם - בחולות,
גם לנכדי אני אומר:
לו רק אני צעיר יותר
הייתי את הכל מוכר
ובדבר אחד בוחר:
בחולות.
עוד יש מקום לאהבה - בחולות
תדעו לכם שזו מצווה - בחולות
הזמן עובר מהר כל כך, והוא הרי אוהב אותך
אל החולות לכו אם כך, לפני שאיזו עיר תצמח
בחולות.
מילים: יצחק יצחקי לחן: יוחנן זראי
היה היו כאן פעם שקמים,
חולות מסביב וגם נוף.
העיר תל אביב של אותם הימים
היתה בית בודד על החוף.
ויש לפעמים נערכו ישיבות
מתחת שקמים אז בצל,
וליד העצים צחקו הבנות
וענו בזמרה: "הי ילל".
כן, זהו, כן, זהו,
זה גן השקמים.
היו גם כאלה
אי אז בימים.
גדלה תל אביב מסביבה פרוורים
הכל בה תוכנן ונבדק.
נבנו בה כבישים נשכחו השקמים
והלבין אז ראשם מאבק.
הכל כאן נבנה בקצבו של הדור -
חנויות ובתי שחקים,
אך רק אם נפנה מבטנו אחור,
ניזכר בשקמים ירוקים.
כן, זהו, כן, זהו...
היום השקמים נעלמו ואינם -
רק שלט את שמם עוד מזכיר,
כמה ציפורים וספסל מיותם
ניצב בליבה של העיר.
ומושך הוא אליו, כשהערב יורד
ונושרים מן העץ העלים,
קבצן מן הרחוב או הלך בודד
או זוג צעירים אוהבים.
כן, זהו, כן, זהו...
חולות מסביב וגם נוף.
העיר תל אביב של אותם הימים
היתה בית בודד על החוף.
ויש לפעמים נערכו ישיבות
מתחת שקמים אז בצל,
וליד העצים צחקו הבנות
וענו בזמרה: "הי ילל".
כן, זהו, כן, זהו,
זה גן השקמים.
היו גם כאלה
אי אז בימים.
גדלה תל אביב מסביבה פרוורים
הכל בה תוכנן ונבדק.
נבנו בה כבישים נשכחו השקמים
והלבין אז ראשם מאבק.
הכל כאן נבנה בקצבו של הדור -
חנויות ובתי שחקים,
אך רק אם נפנה מבטנו אחור,
ניזכר בשקמים ירוקים.
כן, זהו, כן, זהו...
היום השקמים נעלמו ואינם -
רק שלט את שמם עוד מזכיר,
כמה ציפורים וספסל מיותם
ניצב בליבה של העיר.
ומושך הוא אליו, כשהערב יורד
ונושרים מן העץ העלים,
קבצן מן הרחוב או הלך בודד
או זוג צעירים אוהבים.
כן, זהו, כן, זהו...
מילים: יורם טהרלב לחן: נורית הירש
בפרדס ליד השוקת
צל ערביים וירוקת
וציפור שותה.
אשכולית תלויה עדיין
בין החורף והקיץ
ואני כמותה.
עוד אני פוסע
לחפש אחריה
אהבת חיי
ואני יודע
תמה העונה
תמו נעורי.
במרום חמה בוערת
אבל פה עמוק הערב
וכמעט הסתיו.
אם תתעי ושוב תבואי
עוד אהבתנו פה היא
ואני איתה.
עוד אני פוסע...
ריח מים
צל ערביים
נח על המשעול.
בין ערביים
עוד נשובה שניים
יחפים בחול.
עוד אני פוסע...
צל ערביים וירוקת
וציפור שותה.
אשכולית תלויה עדיין
בין החורף והקיץ
ואני כמותה.
עוד אני פוסע
לחפש אחריה
אהבת חיי
ואני יודע
תמה העונה
תמו נעורי.
במרום חמה בוערת
אבל פה עמוק הערב
וכמעט הסתיו.
אם תתעי ושוב תבואי
עוד אהבתנו פה היא
ואני איתה.
עוד אני פוסע...
ריח מים
צל ערביים
נח על המשעול.
בין ערביים
עוד נשובה שניים
יחפים בחול.
עוד אני פוסע...
מילים: נתן אלתרמן לחן: איסק דונייבסקי
רִנָּה – אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַשָּׁמַיִם!
רִנָּה - אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַסַּפְסָל!
רִנָּה – אֲנִי אוֹהֵב אֶת סַנְדָּלַיִךְ,
אֶת אוֹר עֵינַיִךְ,
אֶת אַרְנָקֵךְ אֲשֶׁר נָפַל!
אַל תְּדַבֵּר בְּקוֹל דְּרָמָטִי
אַל תִּהְיֶה כָּל כָּךְ עָדִין –
אֲנִי מֵאִמָּא'לֶה שָׁמַעְתִּי:
לִגְבָרִים, בִּתִּי, אָסוּר לְהַאֲמִין!
לֹא, לֹא! אֲנִי אֵינֶנִּי גֶּבֶר...
לֹא דּוֹן ז'וּאָן צָעִיר וָרֵיק.
אַהֲבָתִי קָשָׁה מִדֶּבֶר –
זֶה הֶרְגֵּל שֶׁלִּי
מֵאָז – מִשֵּׁיח' אַבְּרֵיכּ.
רִנָּה – אַל תְּסַלְסֵל לִי סֵרֵנָדָה!
רִנָּה – וְאֶת לִבִּי אַל תְּבַלְבֵּל!
רִנָּה – תָּשׁוּב אֶל חַנָּה וְאֶל עָדָה,
הֲלֹא יָדַעְתָּ
שֶׁהִיא בּוֹכָה יוֹמָם וָלֵיל!
תִּבְכֶּה לָהּ, עָדָה, תִּתְיַפֵּחַ,
אִתָּךְ הַלַּיְלָה כֹּה בָּהִיר.
אֲנַחְנוּ פֹּה וְשָׁם יָרֵחַ,
אַתְּ רוֹאָה – הִנֵּה
כִּמְעַט חִבַּרְתִּי שִׁיר.
לֹא! לֹא נָחוּץ לִי גֶּבֶר לִירִי,
נָחוּץ לִי גֶּבֶר מְנֻמָּס!
אֵינְךָ מַזְמִין אוֹתִי הָעִירָה
וְאֵינְךָ קוֹנֶה לִי
גְּלִידָה אֲנָנָס!
רִנָּה – נִקְנֶה גְּלִידָה עִם אֲנָנָסִים!
רִנָּה – נֵלֵך יוֹם יוֹם לַסִּינֵמָה,
רִנָּה – נִשְׁתֶּה גָּזוֹזִים וְתַסָּסִים
נִרְקֹד בְּגֵ'זִים
מָה עוֹד תִּרְצִי, הַגִּידִי מָה?!
אֲנִי רוֹצָה שֶׁתֹּאהֲבֵנִי
וְשֶׁתִּקְרָא לִי בֻּבָּה'לֶה (בֻּבָּה'לֶה!)
שֶׁעַד עוֹלָם לֹא תַּעַזְבֵנִי
וְשֶׁתֹּאמַר לִי
אֵיךְ לִבְּךָ אֵלַי מָלֵא.
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ כִּפְלַיִם
כִּי אַתְּ אֵינֵךְ אוֹהֶבֶת כְּלָל!
לִבְשִׁי אֶת זֹאת, לִבְשִׁי בֵּינְתַיִם,
פֹּה תּוֹפְסִים תָּמִיד
נַזֶּלֶת מִן הַטַּל.
רִנָּה – אַל תְּדַבֵּר לִי עַל נַזֶּלֶת!
רִנָּה – מַסְפִּיק וְדַי, כְּבָר מְאֻחָר,
רִנָּה - בּוֹא תְּלַוֵּנִי עַד הַדֶּלֶת,
לֹא אֵין תּוֹעֶלֶת
שֶׁנִּשָּׁאֵר פֹּה עַד מָחָר.
מָחָר, אִם לֹא אֶהְיֶה כּוֹעֶסֶת,
תִּגַּשׁ אֵלַי, זֶה קְצָת בַּחוֹל...
אֶצְלִי יֵשׁ חֶדֶר וּמִרְפֶּסֶת,
דִּיזֶנְגּוֹף שְׁמוֹנִים,
קוֹמָה שְׁנִיָּה מִשְּׂמֹאל.
וּמָה תַּגִּידִי הָלְאָה, רִנָּה,
לֹא אַל תַּגִּידִי לִי דָּבָר...
אֲנִי מֵבִין, אֲנִי אֲבִינָה,
זֶה סִימָן
שֶׁאֶת הַכֹּל אָמַרְנוּ כְּבָר!
רִנָּה – אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַשָּׁמַיִם!
רִנָּה – אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַסַּפְסָל!
רִנָּה – אֲנִי אוֹהֵב אֶת סַנְדָּלַיִךְ,
אֶת אוֹר עֵינַיִךְ,
אֶת אַרְנָקֵךְ אֲשֶׁר נָפַל!
רִנָּה - אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַסַּפְסָל!
רִנָּה – אֲנִי אוֹהֵב אֶת סַנְדָּלַיִךְ,
אֶת אוֹר עֵינַיִךְ,
אֶת אַרְנָקֵךְ אֲשֶׁר נָפַל!
אַל תְּדַבֵּר בְּקוֹל דְּרָמָטִי
אַל תִּהְיֶה כָּל כָּךְ עָדִין –
אֲנִי מֵאִמָּא'לֶה שָׁמַעְתִּי:
לִגְבָרִים, בִּתִּי, אָסוּר לְהַאֲמִין!
לֹא, לֹא! אֲנִי אֵינֶנִּי גֶּבֶר...
לֹא דּוֹן ז'וּאָן צָעִיר וָרֵיק.
אַהֲבָתִי קָשָׁה מִדֶּבֶר –
זֶה הֶרְגֵּל שֶׁלִּי
מֵאָז – מִשֵּׁיח' אַבְּרֵיכּ.
רִנָּה – אַל תְּסַלְסֵל לִי סֵרֵנָדָה!
רִנָּה – וְאֶת לִבִּי אַל תְּבַלְבֵּל!
רִנָּה – תָּשׁוּב אֶל חַנָּה וְאֶל עָדָה,
הֲלֹא יָדַעְתָּ
שֶׁהִיא בּוֹכָה יוֹמָם וָלֵיל!
תִּבְכֶּה לָהּ, עָדָה, תִּתְיַפֵּחַ,
אִתָּךְ הַלַּיְלָה כֹּה בָּהִיר.
אֲנַחְנוּ פֹּה וְשָׁם יָרֵחַ,
אַתְּ רוֹאָה – הִנֵּה
כִּמְעַט חִבַּרְתִּי שִׁיר.
לֹא! לֹא נָחוּץ לִי גֶּבֶר לִירִי,
נָחוּץ לִי גֶּבֶר מְנֻמָּס!
אֵינְךָ מַזְמִין אוֹתִי הָעִירָה
וְאֵינְךָ קוֹנֶה לִי
גְּלִידָה אֲנָנָס!
רִנָּה – נִקְנֶה גְּלִידָה עִם אֲנָנָסִים!
רִנָּה – נֵלֵך יוֹם יוֹם לַסִּינֵמָה,
רִנָּה – נִשְׁתֶּה גָּזוֹזִים וְתַסָּסִים
נִרְקֹד בְּגֵ'זִים
מָה עוֹד תִּרְצִי, הַגִּידִי מָה?!
אֲנִי רוֹצָה שֶׁתֹּאהֲבֵנִי
וְשֶׁתִּקְרָא לִי בֻּבָּה'לֶה (בֻּבָּה'לֶה!)
שֶׁעַד עוֹלָם לֹא תַּעַזְבֵנִי
וְשֶׁתֹּאמַר לִי
אֵיךְ לִבְּךָ אֵלַי מָלֵא.
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ כִּפְלַיִם
כִּי אַתְּ אֵינֵךְ אוֹהֶבֶת כְּלָל!
לִבְשִׁי אֶת זֹאת, לִבְשִׁי בֵּינְתַיִם,
פֹּה תּוֹפְסִים תָּמִיד
נַזֶּלֶת מִן הַטַּל.
רִנָּה – אַל תְּדַבֵּר לִי עַל נַזֶּלֶת!
רִנָּה – מַסְפִּיק וְדַי, כְּבָר מְאֻחָר,
רִנָּה - בּוֹא תְּלַוֵּנִי עַד הַדֶּלֶת,
לֹא אֵין תּוֹעֶלֶת
שֶׁנִּשָּׁאֵר פֹּה עַד מָחָר.
מָחָר, אִם לֹא אֶהְיֶה כּוֹעֶסֶת,
תִּגַּשׁ אֵלַי, זֶה קְצָת בַּחוֹל...
אֶצְלִי יֵשׁ חֶדֶר וּמִרְפֶּסֶת,
דִּיזֶנְגּוֹף שְׁמוֹנִים,
קוֹמָה שְׁנִיָּה מִשְּׂמֹאל.
וּמָה תַּגִּידִי הָלְאָה, רִנָּה,
לֹא אַל תַּגִּידִי לִי דָּבָר...
אֲנִי מֵבִין, אֲנִי אֲבִינָה,
זֶה סִימָן
שֶׁאֶת הַכֹּל אָמַרְנוּ כְּבָר!
רִנָּה – אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַשָּׁמַיִם!
רִנָּה – אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַסַּפְסָל!
רִנָּה – אֲנִי אוֹהֵב אֶת סַנְדָּלַיִךְ,
אֶת אוֹר עֵינַיִךְ,
אֶת אַרְנָקֵךְ אֲשֶׁר נָפַל!
מילים: נתן אלתרמן לחן: יואל ולבה
בהרים כבר השמש מלהטת
ובעמק עוד נוצץ הטל,
אנו אוהבים אותך, מולדת,
בשמחה, בשיר ובעמל.
ממורדות הלבנון עד ים המלח
נעבור אותך במחרשות,
אנו עוד ניטע לך ונבנה לך,
אנו ניפה אותך מאד.
נלבישך שלמת בטון ומלט
ונפרוש לך מרבדי גנים,
על אדמת שדותיך הנגאלת
הדגן ירנין פעמונים.
המדבר, אנו דרך בו נחצובה,
הביצות, אנחנו ניבשן,
מה ניתן לך עוד להוד ושובע,
מה עוד לא נתנו וניתן.
בהרים, בהרים זרח אורנו,
אנו נעפילה אל ההר,
האתמול נשאר מאחורינו
אך רבה הדרך למחר.
אם קשה היא הדרך ובוגדת,
אם גם לא אחד יפול חלל,
עד עולם נאהב אותך מולדת,
אנו לך בקרב ובעמל!
ובעמק עוד נוצץ הטל,
אנו אוהבים אותך, מולדת,
בשמחה, בשיר ובעמל.
ממורדות הלבנון עד ים המלח
נעבור אותך במחרשות,
אנו עוד ניטע לך ונבנה לך,
אנו ניפה אותך מאד.
נלבישך שלמת בטון ומלט
ונפרוש לך מרבדי גנים,
על אדמת שדותיך הנגאלת
הדגן ירנין פעמונים.
המדבר, אנו דרך בו נחצובה,
הביצות, אנחנו ניבשן,
מה ניתן לך עוד להוד ושובע,
מה עוד לא נתנו וניתן.
בהרים, בהרים זרח אורנו,
אנו נעפילה אל ההר,
האתמול נשאר מאחורינו
אך רבה הדרך למחר.
אם קשה היא הדרך ובוגדת,
אם גם לא אחד יפול חלל,
עד עולם נאהב אותך מולדת,
אנו לך בקרב ובעמל!
מילים: לאה גולדברג לחן: רבקה לוינסון
למרחקים מפליגות הספינות.
אלף ידים פורקות ובונות,
אנו כובשים את החוף והגל
אנו בונים פה נמל פה נמל.
מצק הבטון ומורם המנוף
סירות המטען מגיעות אל החוף
תכלת מלמטה ותכלת מעל,
ככה נבנה הנמל הנמל.
אלף ידים פורקות ובונות,
אנו כובשים את החוף והגל
אנו בונים פה נמל פה נמל.
מצק הבטון ומורם המנוף
סירות המטען מגיעות אל החוף
תכלת מלמטה ותכלת מעל,
ככה נבנה הנמל הנמל.
מילים: נעמי שמר לחן:
אם בהר חצבת אבן להקים בנין חדש
(בהר חצבת אבן להקים בנין חדש)
לא לשווא אחי חצבת לבנין חדש
כי מן האבנים האלה יבנה מקדש
ייבנה, ייבנה, ייבנה המקדש
אם בהר נטעת ארז, ארז במקום דרדר
(בהר נטעת ארז, ארז במקום דרדר)
לא לשווא אחי נטעת במקום דרדר
כי מן הארזים האלה ייבנה ההר
ייבנה, ייבנה, ייבנה ההר
אם לא שרת לי שיר עדיין, שירה לי מזמור חדש
שהוא עתיק מיין ומתוק מדבש
שיר שהוא עתיק מיין ומתוק מדבש
שיר שהוא כבן אלפיים ובכל יום חדש
ייבנה, ייבנה, ייבנה המקדש
(בהר חצבת אבן להקים בנין חדש)
לא לשווא אחי חצבת לבנין חדש
כי מן האבנים האלה יבנה מקדש
ייבנה, ייבנה, ייבנה המקדש
אם בהר נטעת ארז, ארז במקום דרדר
(בהר נטעת ארז, ארז במקום דרדר)
לא לשווא אחי נטעת במקום דרדר
כי מן הארזים האלה ייבנה ההר
ייבנה, ייבנה, ייבנה ההר
אם לא שרת לי שיר עדיין, שירה לי מזמור חדש
שהוא עתיק מיין ומתוק מדבש
שיר שהוא עתיק מיין ומתוק מדבש
שיר שהוא כבן אלפיים ובכל יום חדש
ייבנה, ייבנה, ייבנה המקדש
מילים: נעמי שמר לחן: נעמי שמר
אויר הרים צלול כיין
וריח אורנים
נישא ברוח הערביים
עם קול פעמונים.
ובתרדמת אילן ואבן
שבויה בחלומה
העיר אשר בדד יושבת
ובליבה חומה
ירושלים של זהב
ושל נחושת ושל אור
הלא לכל שירייך
אני כינור
ירושלים של זהב
ושל נחושת ושל אור
הלא לכל שירייך
אני כינור
איכה יבשו בורות המים
כיכר השוק ריקה
ואין פוקד את הר הבית
בעיר העתיקה.
ובמערות אשר בסלע
מייללות רוחות
ואין יורד אל ים המלח
בדרך יריחו.
ירושלים של זהב...
אך בבואי היום לשיר לך
ולך לקשור כתרים
קטונתי מצעיר בנייך
ומאחרון המשוררים.
כי שמך צורב את השפתיים
כנשיקת שרף
אם אשכחך ירושלים
אשר כולה זהב
ירושלים של זהב...
חזרנו אל בורות המים
לשוק ולכיכר
שופר קורא בהר הבית
בעיר העתיקה.
ובמערות אשר בסלע
אלפי שמשות זורחות
נשוב נרד אל ים המלח
בדרך יריחו.
ירושלים של זהב...
וריח אורנים
נישא ברוח הערביים
עם קול פעמונים.
ובתרדמת אילן ואבן
שבויה בחלומה
העיר אשר בדד יושבת
ובליבה חומה
ירושלים של זהב
ושל נחושת ושל אור
הלא לכל שירייך
אני כינור
ירושלים של זהב
ושל נחושת ושל אור
הלא לכל שירייך
אני כינור
איכה יבשו בורות המים
כיכר השוק ריקה
ואין פוקד את הר הבית
בעיר העתיקה.
ובמערות אשר בסלע
מייללות רוחות
ואין יורד אל ים המלח
בדרך יריחו.
ירושלים של זהב...
אך בבואי היום לשיר לך
ולך לקשור כתרים
קטונתי מצעיר בנייך
ומאחרון המשוררים.
כי שמך צורב את השפתיים
כנשיקת שרף
אם אשכחך ירושלים
אשר כולה זהב
ירושלים של זהב...
חזרנו אל בורות המים
לשוק ולכיכר
שופר קורא בהר הבית
בעיר העתיקה.
ובמערות אשר בסלע
אלפי שמשות זורחות
נשוב נרד אל ים המלח
בדרך יריחו.
ירושלים של זהב...
מילים: מן התפילה לחן: אביהו מדינה
שבחי ירושלים את אדוני
הללי אלוהיך ציון.
כי חיזק בריחי שערייך
ברך בנייך בקרבך.
הללי, הללי אלוהייך ציון.
הללי אלוהיך ציון.
כי חיזק בריחי שערייך
ברך בנייך בקרבך.
הללי, הללי אלוהייך ציון.
מילים: עוזי חיטמן לחן: עוזי חיטמן
אני נולדתי אל המנגינות
ואל השירים של כל המדינות
נולדתי ללשון וגם למקום
למעט להמון שיושיט יד לשלום.
אני נולדתי לשלום שרק יגיע
אני נולדתי לשלום שרק יבוא
אני נולדתי לשלום שרק יופיע
אני רוצה אני רוצה להיות כבר בו.
אני נולדתי אל החלום
ובו אני רואה שיבוא השלום
נולדתי לרצון ולאמונה
שהנה הוא יבוא אחרי שלושים שנה.
אני נולדתי לשלום שרק יגיע
אני נולדתי לשלום שרק יבוא
אני נולדתי לשלום שרק יופיע
אני רוצה אני רוצה להיות כבר בו.
נולדתי לאומה ולה שנים אלפיים
שמורה לה אדמה ולה חלקת שמיים
והיא רואה צופה הנה עולה היום
והשעה יפה זוהי שעת שלום.
אני נולדתי לשלום שרק יגיע
אני נולדתי לשלום שרק יבוא
אני נולדתי לשלום שרק יופיע
אני רוצה אני רוצה להיות כבר בו.
ואל השירים של כל המדינות
נולדתי ללשון וגם למקום
למעט להמון שיושיט יד לשלום.
אני נולדתי לשלום שרק יגיע
אני נולדתי לשלום שרק יבוא
אני נולדתי לשלום שרק יופיע
אני רוצה אני רוצה להיות כבר בו.
אני נולדתי אל החלום
ובו אני רואה שיבוא השלום
נולדתי לרצון ולאמונה
שהנה הוא יבוא אחרי שלושים שנה.
אני נולדתי לשלום שרק יגיע
אני נולדתי לשלום שרק יבוא
אני נולדתי לשלום שרק יופיע
אני רוצה אני רוצה להיות כבר בו.
נולדתי לאומה ולה שנים אלפיים
שמורה לה אדמה ולה חלקת שמיים
והיא רואה צופה הנה עולה היום
והשעה יפה זוהי שעת שלום.
אני נולדתי לשלום שרק יגיע
אני נולדתי לשלום שרק יבוא
אני נולדתי לשלום שרק יופיע
אני רוצה אני רוצה להיות כבר בו.
מילים: דודו ברק לחן: אפי נצר
הדליקו אור ברחובות ושיר זמרו בעיר
מחר על פני כל התקוות יפציע יום בהיר
משובכים יגביה אז ריבוא יוני לבן
ושמש נקיה מפז תקרא מתוך ענן.
שלום שלום שלום על ישראל
אמרו אמרו שירי הלל שלום שלום על ישראל.
כשיאיר יום של זהב בהר וברמה
חידלו לכם מאש וקרב אנשי המלחמה
עדו זרים אלפי גוון ובואו בשירה
עם נערות הכרך כולן לעיר המוארה.
שלום שלום שלום על ישראל...
אם למחר שלום יבוא עד תמו הדורות
מן הרמה עד הר נבו הדליקו מדורות
אז הר להר שלום יאמר ואור גדול יהל
ויום חדש יזרח מחר על כל בית ישראל.
שלום שלום שלום על ישראל...
מחר על פני כל התקוות יפציע יום בהיר
משובכים יגביה אז ריבוא יוני לבן
ושמש נקיה מפז תקרא מתוך ענן.
שלום שלום שלום על ישראל
אמרו אמרו שירי הלל שלום שלום על ישראל.
כשיאיר יום של זהב בהר וברמה
חידלו לכם מאש וקרב אנשי המלחמה
עדו זרים אלפי גוון ובואו בשירה
עם נערות הכרך כולן לעיר המוארה.
שלום שלום שלום על ישראל...
אם למחר שלום יבוא עד תמו הדורות
מן הרמה עד הר נבו הדליקו מדורות
אז הר להר שלום יאמר ואור גדול יהל
ויום חדש יזרח מחר על כל בית ישראל.
שלום שלום שלום על ישראל...
מילים: מן המקורות לחן: עממי
עושה שלום במרומיו
הוא יעשה שלום עלינו
ועל כל עם ישראל
ואמרו, אמרו אמן.
יעשה שלום, יעשה שלום
שלום עלינו ועל כל ישראל
יעשה שלום, יעשה שלום
שלום עלינו ועל כל ישראל.
הוא יעשה שלום עלינו
ועל כל עם ישראל
ואמרו, אמרו אמן.
יעשה שלום, יעשה שלום
שלום עלינו ועל כל ישראל
יעשה שלום, יעשה שלום
שלום עלינו ועל כל ישראל.
סוף השירון
