השירון מאפשר הצגה של מילות השירים , שקופיות זמר,.
או גם וגם
.
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון
שירונים:
צמד אוריבי
הם אורי לביא וד"ר ריבקה פריאל. מנגנים גיטרה, פסנתר, מנדולינה וחליל, ומנחים ערבי זמר של שירי ארץ ישראל הישנה באווירה קסומה עם נגיעות בשירים עכשוויים, בשילוב להיטי ענק לועזיים מכל הזמנים.
צלצלו לאורי 052-423-4304
צלצלו לאורי 052-423-4304
שירון זה מכיל מילים לשירים
מילים: חיים חפר לחן: דובי זלצר
אם יהיה רע, והמיסים עוד יעלו
ובמוסקווה, השערים ינעלו
והסוכר, גם הוא עוד יעלה במחיר
אנחנו לא, אנחנו לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר
אם הבנזין, מתל אביב עד רמת גן
עולה לך, כמו סוף שבוע ביפן
ואם באו"ם, אומרים תיסוג וגם תחזיר
אנחנו לא, אנחנו לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר...
אם תירשם, תרצה שיכון של זוג צעיר
כשתיכנס נהיה כבר מזקני העיר
ואם נשמע את רוזה רוזה מקהיר
אנחנו לא אנחנו לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר...
מה לעשות, זוהי ארצנו היחידה
עוד יהיה טוב, ואין זו אין זו אגדה
ועוד נזכה, לראות זריחה של יום בהיר
ומשום כך אנחנו ממשיכים לשיר
לא נפסיק לשיר...
ובמוסקווה, השערים ינעלו
והסוכר, גם הוא עוד יעלה במחיר
אנחנו לא, אנחנו לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר
אם הבנזין, מתל אביב עד רמת גן
עולה לך, כמו סוף שבוע ביפן
ואם באו"ם, אומרים תיסוג וגם תחזיר
אנחנו לא, אנחנו לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר...
אם תירשם, תרצה שיכון של זוג צעיר
כשתיכנס נהיה כבר מזקני העיר
ואם נשמע את רוזה רוזה מקהיר
אנחנו לא אנחנו לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר...
מה לעשות, זוהי ארצנו היחידה
עוד יהיה טוב, ואין זו אין זו אגדה
ועוד נזכה, לראות זריחה של יום בהיר
ומשום כך אנחנו ממשיכים לשיר
לא נפסיק לשיר...
מילים: דידי מנוסי לחן: יוחנן זראי
בים הרוגע
השמש שוקע
למי מתגעגע
לי ולך, לי ולך
לי ולך
כאוד מתלקח
עולה הירח
למי הוא זורח
לי ולך, לי ולך
לי ולך
כאן שנינו לבד
פוסעים יד ביד
בשביל שנועד
לי ולך, לי ולך
לי ולך
בגן שיח ורד
למי הוא סוגר את
עלי הכותרת
לי ולך, לי ולך
לי ולך
ורוח של ערב
הומה בצמרת
למי היא מזמרת
לי ולך, לי ולך
לי ולך
כאן שנינו לבד...
השמש שוקע
למי מתגעגע
לי ולך, לי ולך
לי ולך
כאוד מתלקח
עולה הירח
למי הוא זורח
לי ולך, לי ולך
לי ולך
כאן שנינו לבד
פוסעים יד ביד
בשביל שנועד
לי ולך, לי ולך
לי ולך
בגן שיח ורד
למי הוא סוגר את
עלי הכותרת
לי ולך, לי ולך
לי ולך
ורוח של ערב
הומה בצמרת
למי היא מזמרת
לי ולך, לי ולך
לי ולך
כאן שנינו לבד...
מילים: יחיאל מוהר לחן: משה וילנסקי
יש מי שגר בצריף רעוע
יש מי שוכן בתוך ארמון
שלישי יש לו שיכון קבוע,
ולרביעי בדון דלפון.
אך מה יש כאן להתווכח
היש שיכון דומה לזה?
גם לא שלמנו דמי מפתח
ועוד ביקשו שלא נצא.
יא, יא משלטי, יא משלטי,
ביתי שלי ללא קירות
יא, יא מטבחי, יא מיטתי
וכוכבים כמנורות.
נכון שאין בו לוקסוס רב
והחימום היחידי,
הוא חום הלב ואש הקרב
על משלטי (על משלטי).
בתל אביב עכשיו קולנוע
ונערות בשלל צבעים.
ואנו כאן שוכבים בלי נוע
ומציצים בכוכבים.
אחד זוכר את אבא אמא,
ספק נרדם ספק הוזה,
שני חולם על רות או רינה
ומחבק את הרובה...
יא, יא משלטי, יא משלטי...
רק תמול היה לנו אורח
קצת לא מוזמן, אבל צפוי.
עשינו לו כל כך שמח,
הוא לא ישכח את הבילוי!
הגשנו לו כיבוד קולע,
ריקוד של אש, אימון קטן
והוא אכל והתפקע,
עת המקלע הגיש לפתן.
יא, יא משלטי, יא משלטי...
לא במרכז עומד ביתנו,
דומה לבור או למלונה
ויש שיכון יפה ממנו -
אך הוא שומר על השכונה.
על כן, על כן, נאהבנו
ובו נחזיק בחוזק יד,
כי זאת לדעת בזמננו.
בונים בתים בזכות משלט.
יא, יא משלטי יא משלטי...
יש מי שוכן בתוך ארמון
שלישי יש לו שיכון קבוע,
ולרביעי בדון דלפון.
אך מה יש כאן להתווכח
היש שיכון דומה לזה?
גם לא שלמנו דמי מפתח
ועוד ביקשו שלא נצא.
יא, יא משלטי, יא משלטי,
ביתי שלי ללא קירות
יא, יא מטבחי, יא מיטתי
וכוכבים כמנורות.
נכון שאין בו לוקסוס רב
והחימום היחידי,
הוא חום הלב ואש הקרב
על משלטי (על משלטי).
בתל אביב עכשיו קולנוע
ונערות בשלל צבעים.
ואנו כאן שוכבים בלי נוע
ומציצים בכוכבים.
אחד זוכר את אבא אמא,
ספק נרדם ספק הוזה,
שני חולם על רות או רינה
ומחבק את הרובה...
יא, יא משלטי, יא משלטי...
רק תמול היה לנו אורח
קצת לא מוזמן, אבל צפוי.
עשינו לו כל כך שמח,
הוא לא ישכח את הבילוי!
הגשנו לו כיבוד קולע,
ריקוד של אש, אימון קטן
והוא אכל והתפקע,
עת המקלע הגיש לפתן.
יא, יא משלטי, יא משלטי...
לא במרכז עומד ביתנו,
דומה לבור או למלונה
ויש שיכון יפה ממנו -
אך הוא שומר על השכונה.
על כן, על כן, נאהבנו
ובו נחזיק בחוזק יד,
כי זאת לדעת בזמננו.
בונים בתים בזכות משלט.
יא, יא משלטי יא משלטי...
מילים: בינימין אביגיל לחן: מרים אביגיל
השיק הדייג סירתו אל המים
לעבר הים העמוק
ילדה קטנטנה אפורת העיניים
נשאה תפילתה לרחוק
אלי, נצור מצולות האינסוף
ושמור נתיבות בימים
כמוני עומדים ילדים על החוף
והמה בני דייגים
רחק הדייג נעלם אל האופק
ורוח נשבה בהמיה
אי שם על החוף עמדה היא באופל
ילדת דייגים הומיה
אלי, נצור מצולות האינסוף...
חתר הדייג אל החוף, אל הסלע
מגל אלי גל במשוטיו
ילדת דייגים מי ידמה מי ישווה לה
לים לחשה אל גליו
אלי, נצור מצולות האינסוף...
לעבר הים העמוק
ילדה קטנטנה אפורת העיניים
נשאה תפילתה לרחוק
אלי, נצור מצולות האינסוף
ושמור נתיבות בימים
כמוני עומדים ילדים על החוף
והמה בני דייגים
רחק הדייג נעלם אל האופק
ורוח נשבה בהמיה
אי שם על החוף עמדה היא באופל
ילדת דייגים הומיה
אלי, נצור מצולות האינסוף...
חתר הדייג אל החוף, אל הסלע
מגל אלי גל במשוטיו
ילדת דייגים מי ידמה מי ישווה לה
לים לחשה אל גליו
אלי, נצור מצולות האינסוף...
מילים: אברהם חלפי לחן: מרדכי זעירא
ראיתיך עם כד צמוד אל השפתים,
ואני יושב על משלטי בדד,
את בצמאונך שתית ממנו מים
הוי, חבל, חבל, שגם אני אינני כד.
~
הוי, חבל, חבל חבל, חבל
שגם אני אינני כד.
לו הייתי כד כזה בזרועותיך,
לו חממת אותי בלהט צמאונך,
כמו להתקפה הייתי רץ אליך,
הוי, חבל, חבל שלא אני, אני כדך.
~
הוי, חבל, חבל חבל, חבל
שגם אני אינני כד.
אז שלבנו שנינו גם לבב גם זרוע
וירדנו מהמעין לשאב,
נערתי שלי, אמרי בשם אלוה
התסכימי כד צמא כמוני לאהוב.
~
הוי, חבל, חבל חבל, חבל
שגם אני אינני כד.
אז אהיה נחמד ולא ארבה צ,יזבטים,
ולהביט עליך לא תשבע עיני
הוי, משלט חיי, אני לבי נקעתי
וכעת כבר לא אדע אם אנוכי אני.
~
הוי, חבל, חבל חבל, חבל
שגם אני אינני כד.
שר אני לך שיר על כד ועל שפתים,
על אחד תקוע במשלט בדד,
מה עצום לחיות בין ארץ ושמים
ולשתות איתך, חבובה, מאותו הכד.
~
הוי, חבל, חבל חבל, חבל
שגם אני אינני כד.
ואני יושב על משלטי בדד,
את בצמאונך שתית ממנו מים
הוי, חבל, חבל, שגם אני אינני כד.
~
הוי, חבל, חבל חבל, חבל
שגם אני אינני כד.
לו הייתי כד כזה בזרועותיך,
לו חממת אותי בלהט צמאונך,
כמו להתקפה הייתי רץ אליך,
הוי, חבל, חבל שלא אני, אני כדך.
~
הוי, חבל, חבל חבל, חבל
שגם אני אינני כד.
אז שלבנו שנינו גם לבב גם זרוע
וירדנו מהמעין לשאב,
נערתי שלי, אמרי בשם אלוה
התסכימי כד צמא כמוני לאהוב.
~
הוי, חבל, חבל חבל, חבל
שגם אני אינני כד.
אז אהיה נחמד ולא ארבה צ,יזבטים,
ולהביט עליך לא תשבע עיני
הוי, משלט חיי, אני לבי נקעתי
וכעת כבר לא אדע אם אנוכי אני.
~
הוי, חבל, חבל חבל, חבל
שגם אני אינני כד.
שר אני לך שיר על כד ועל שפתים,
על אחד תקוע במשלט בדד,
מה עצום לחיות בין ארץ ושמים
ולשתות איתך, חבובה, מאותו הכד.
~
הוי, חבל, חבל חבל, חבל
שגם אני אינני כד.
מילים: חיים חפר לחן: דובי זלצר
העם הזה המפולג כל השנה
כיצד הוא קם כשהוא מריח סכנה
איך מתעורר הוא מנורבגיה ועד צ'ילי
כי הוא יודע ש...
אם אין אני לי מי לי
אה...
לחיי העם הזה, העם הזה
העם הזה,
שכמה טוב שהוא כזה,
שהוא כזה!
לחיי העם הזה
שכמה טוב שהוא כזה!
העם הזה מתי נחלץ הוא לעזרה
כשהוא רואה שיש אתגר או יש צרה
אין מפלגה אז, אין סיעה אז ואין סקטור
ומן היעד לא תזיז אותו בטרקטור!
אה...
לחיי העם הזה...
הרימו כוס ושתו נא בלי להתבייש
אל מול הנוער שעמד אל מול האש
לבני תימן, לבני אלג'יר, לבני הייקים -
לבני עקיבא ולבני הדיסקוטקים
אה..
לחיי העם הזה...
השיר הזה נכתב לפני עשרים שנה
כשעוד הכל היו תמימים פה במדינה
היום יאמרו לך תלך תספר לסבתא
והלוואי ויום יבוא נשיר זאת שוב בצוותא!
אה...
לחיי העם הזה...
כיצד הוא קם כשהוא מריח סכנה
איך מתעורר הוא מנורבגיה ועד צ'ילי
כי הוא יודע ש...
אם אין אני לי מי לי
אה...
לחיי העם הזה, העם הזה
העם הזה,
שכמה טוב שהוא כזה,
שהוא כזה!
לחיי העם הזה
שכמה טוב שהוא כזה!
העם הזה מתי נחלץ הוא לעזרה
כשהוא רואה שיש אתגר או יש צרה
אין מפלגה אז, אין סיעה אז ואין סקטור
ומן היעד לא תזיז אותו בטרקטור!
אה...
לחיי העם הזה...
הרימו כוס ושתו נא בלי להתבייש
אל מול הנוער שעמד אל מול האש
לבני תימן, לבני אלג'יר, לבני הייקים -
לבני עקיבא ולבני הדיסקוטקים
אה..
לחיי העם הזה...
השיר הזה נכתב לפני עשרים שנה
כשעוד הכל היו תמימים פה במדינה
היום יאמרו לך תלך תספר לסבתא
והלוואי ויום יבוא נשיר זאת שוב בצוותא!
אה...
לחיי העם הזה...
מילים: נעמי שמר לחן:
מילים ולחן: נעמי שמר
אם תרצי שאראה לך את העיר באפור
בואי ונטייל בה על אבני מרצפות
דום נישא את עינינו ליונים שעפות
אם תרצי שאראה לך את העיר באפור.
אז אתן את ידי לך ונרד לרציף
ערמות של שלכת שם הרוח יעיף
את ודאי תכסי לך את ראשך בצעיף
כשאתן את ידי לך ונרד לרציף.
על ספסל אז נשבה ועם רדת האור
אם תגידי עייפתי מן העיר באפור
אשיבך על כנף נשר ועל גב עננים
אל עירך שחיכתה לך בבתים לבנים.
אם תרצי שאראה לך את העיר באפור
בואי ונטייל בה על אבני מרצפות
דום נישא את עינינו ליונים שעפות
אם תרצי שאראה לך את העיר באפור.
אז אתן את ידי לך ונרד לרציף
ערמות של שלכת שם הרוח יעיף
את ודאי תכסי לך את ראשך בצעיף
כשאתן את ידי לך ונרד לרציף.
על ספסל אז נשבה ועם רדת האור
אם תגידי עייפתי מן העיר באפור
אשיבך על כנף נשר ועל גב עננים
אל עירך שחיכתה לך בבתים לבנים.
מילים: חיים חפר לחן: עממי רוסי
לי כל גל נושא מזכרת
מן הבית, מן החוף,
מן העצים יפי צמרת
וזהב שלכת בת חלוף.
הנשאי, ספינה, ושוטי -
מה רבים הכיסופים
לי נערה יש ושמה רותי,
המצפה באלה החופים.
תכול עיניה כשמיים
מבטה כלהבה.
לו אך נשקתי השפתיים
אז ידעתי מה זאת אהבה.
סער, הספינה חורקת,
תקפץ מגל אל גל.
אלי עם רעם היא צוחקת
ועם רוח לי תפרע תלתל.
מן הבית, מן החוף,
מן העצים יפי צמרת
וזהב שלכת בת חלוף.
הנשאי, ספינה, ושוטי -
מה רבים הכיסופים
לי נערה יש ושמה רותי,
המצפה באלה החופים.
תכול עיניה כשמיים
מבטה כלהבה.
לו אך נשקתי השפתיים
אז ידעתי מה זאת אהבה.
סער, הספינה חורקת,
תקפץ מגל אל גל.
אלי עם רעם היא צוחקת
ועם רוח לי תפרע תלתל.
מילים: חיים חפר לחן: דובי זלצר
כשראיתיך ילדה קטנה
צוחקת צחוק רחב כזה,
פתאום הרגשתי איך כמו סכין
אלי נכנסת פה בחזה.
מיליון פרחים שלחתי לך
ושני מיליונים מכתבים,
אך את המשכת לצחוק ואת שיגעת
ברחוב את כל התושבים.
רוזה רוזה רוזה רוזה
את אהובה שלי
כמה שירים עוד לך אחרוזה
עד שתהיי אשתי
אך, רוזה רוזה,
את אהובה שלי.
אני סחבתי לבנים
ת'גב שברתי בשבילך,
בשביל לראות אותך מן הבניין
אשר בנו אז מול ביתך.
אמרת שאת רוצה לחיות
חיים טובים ומתוקים,
אז בשבילך פתחתי בשכונה
חנות שקדים ופיסטוקים.
רוזה רוזה רוזה...
מכות הלכתי בשבילך
והסתכסכתי עם החוק,
ואת אפילו לא חתמת לי על ערבות
רק כל הזמן המשכת לצחוק.
תגידי מה יהיה הסוף
אני כבר לא יכול יותר,
את כבר בת ארבעים חמש או שש
ואני תחמישים סוגר.
רוזה רוזה רוזה...
צוחקת צחוק רחב כזה,
פתאום הרגשתי איך כמו סכין
אלי נכנסת פה בחזה.
מיליון פרחים שלחתי לך
ושני מיליונים מכתבים,
אך את המשכת לצחוק ואת שיגעת
ברחוב את כל התושבים.
רוזה רוזה רוזה רוזה
את אהובה שלי
כמה שירים עוד לך אחרוזה
עד שתהיי אשתי
אך, רוזה רוזה,
את אהובה שלי.
אני סחבתי לבנים
ת'גב שברתי בשבילך,
בשביל לראות אותך מן הבניין
אשר בנו אז מול ביתך.
אמרת שאת רוצה לחיות
חיים טובים ומתוקים,
אז בשבילך פתחתי בשכונה
חנות שקדים ופיסטוקים.
רוזה רוזה רוזה...
מכות הלכתי בשבילך
והסתכסכתי עם החוק,
ואת אפילו לא חתמת לי על ערבות
רק כל הזמן המשכת לצחוק.
תגידי מה יהיה הסוף
אני כבר לא יכול יותר,
את כבר בת ארבעים חמש או שש
ואני תחמישים סוגר.
רוזה רוזה רוזה...
מילים: רימונה די-נור לחן: נורית הירש
קמע בשבילך, ונשיקה קטנה לאמא,
קיטבג מתפקע וקופסה עם עוגיות.
הגדוד חוזר לפגוש את המג"ד והש"ג
ושוב ושוב אנחנן עם מדים ודיסקיות.
החזיקי לנו אצבעות
זה עוד יביא תועלת,
החזיקי לנו אצבעות
עד סוף התימרונים.
שימרי, שמרי על המורל
שימרי על הגחלת
שימרי, שימרי עלייך
ושימרי לי אמונים.
איך היחידה כולה על ד"ש ונשיקות צועדת
איך מחכה בעורף כל חזית הנערות
ואת נשארת שם בעיר, כל כך כל כך בודדת
אבל אני איתך כאן בבודדת וצרורות.
החזיקי לנו אצבעות
זה עוד יביא תועלת,
החזיקי לנו אצבעות
עד סוף התימרונים.
עכשיו האהבה שלנו מכוסה אבק היא
עכשיו הזיכרונות שלנו נצבעו אפור
ואם אני בוגד זמנית עם עוזי ועם חאקי
הביני - זהו פלירט קטן, בסוף הרי אחזור.
החזיקי לנו אצבעות
זה עוד יביא תועלת,
החזיקי לנו אצבעות
עד סוף התימרונים.
קיטבג מתפקע וקופסה עם עוגיות.
הגדוד חוזר לפגוש את המג"ד והש"ג
ושוב ושוב אנחנן עם מדים ודיסקיות.
החזיקי לנו אצבעות
זה עוד יביא תועלת,
החזיקי לנו אצבעות
עד סוף התימרונים.
שימרי, שמרי על המורל
שימרי על הגחלת
שימרי, שימרי עלייך
ושימרי לי אמונים.
איך היחידה כולה על ד"ש ונשיקות צועדת
איך מחכה בעורף כל חזית הנערות
ואת נשארת שם בעיר, כל כך כל כך בודדת
אבל אני איתך כאן בבודדת וצרורות.
החזיקי לנו אצבעות
זה עוד יביא תועלת,
החזיקי לנו אצבעות
עד סוף התימרונים.
עכשיו האהבה שלנו מכוסה אבק היא
עכשיו הזיכרונות שלנו נצבעו אפור
ואם אני בוגד זמנית עם עוזי ועם חאקי
הביני - זהו פלירט קטן, בסוף הרי אחזור.
החזיקי לנו אצבעות
זה עוד יביא תועלת,
החזיקי לנו אצבעות
עד סוף התימרונים.
מילים: אברהם שלונסקי לחן: מרק לברי
לא אורחת גמלים ירדה לכרוע,
לא דבשת היא אל מול כוכב.
זה הרים, הרים שבגלבוע,
הררים צופים אלי מרחב.
הם זוכרים את לובן אוהלינו,
שפשטו בעמק כיונים.
הם זוכרים את מזבחות לילינו,
שעלו באש הניגונים.
שירו לי, כי טוב לי, טוב לשמוע
שוב כאז מול סהר זה ותכול.
שירו עד ימוש גם הגלבוע
ויצא עמנו במחול.
כי שרוי, מותר הוא לי הזמר,
כי ציות זרעתי בדמעה.
כלרועים בחג של גז הצמר
לנו התגמול והתרומה.
שוב כאז לבן הולך הסהר
ומושך בקרן היובל.
שוב כאז הלב פותח שער,
ונדמה לעד לא ינעל.
איך היום קסומים ולא מיין
שבנו הנה במשעול הלז
לחדש לכתנו אל העין,
לפעם שירינו מיני אז.
שירו לי, כי טוב לי, טוב לשמוע...
לא דבשת היא אל מול כוכב.
זה הרים, הרים שבגלבוע,
הררים צופים אלי מרחב.
הם זוכרים את לובן אוהלינו,
שפשטו בעמק כיונים.
הם זוכרים את מזבחות לילינו,
שעלו באש הניגונים.
שירו לי, כי טוב לי, טוב לשמוע
שוב כאז מול סהר זה ותכול.
שירו עד ימוש גם הגלבוע
ויצא עמנו במחול.
כי שרוי, מותר הוא לי הזמר,
כי ציות זרעתי בדמעה.
כלרועים בחג של גז הצמר
לנו התגמול והתרומה.
שוב כאז לבן הולך הסהר
ומושך בקרן היובל.
שוב כאז הלב פותח שער,
ונדמה לעד לא ינעל.
איך היום קסומים ולא מיין
שבנו הנה במשעול הלז
לחדש לכתנו אל העין,
לפעם שירינו מיני אז.
שירו לי, כי טוב לי, טוב לשמוע...
מילים: ואסילי אלפרוב לחן: ג'. פונומרנקו תרגום: יורם טהרלב
ואם יבוא היום
ואם יבוא היום
ונגלה פתאום
הכל היה חלום
מה שהיה היה
היה כל כך יפה
למי איכפת בכלל
מה שיהיה?
אולי הכל יהיה
הרבה יותר יפה
אין מה לדאוג עכשיו
מה יהיה.
ואם היום הבא
אפור הוא וקשה,
ולא יהיה ברור
כיצד יוצאים מזה.
מה שהיה...
ואם מחר כשהאופק יתבהר,
אנחנו לא נהיה כבר צעירים יותר
מה שהיה...
על הספסל נשבה עם שיער שיבה,
נשאלה: מה יהיה עם כל האהבה?
מה שהיה...
הנה הקיץ תם, הנה החורף בא,
האם שוב נפגשה באביב הבא?
מה שהיה...
ואם יבוא היום
ונגלה פתאום
הכל היה חלום
מה שהיה היה
היה כל כך יפה
למי איכפת בכלל
מה שיהיה?
אולי הכל יהיה
הרבה יותר יפה
אין מה לדאוג עכשיו
מה יהיה.
ואם היום הבא
אפור הוא וקשה,
ולא יהיה ברור
כיצד יוצאים מזה.
מה שהיה...
ואם מחר כשהאופק יתבהר,
אנחנו לא נהיה כבר צעירים יותר
מה שהיה...
על הספסל נשבה עם שיער שיבה,
נשאלה: מה יהיה עם כל האהבה?
מה שהיה...
הנה הקיץ תם, הנה החורף בא,
האם שוב נפגשה באביב הבא?
מה שהיה...
מילים: אהוד מנור לחן: עממי
אבי עזב אותי לפני שעוד נולדתי,
אימי הלכה אל אלוהים לפני שנים.
אין לי חבר אין איש על פני האדמה,
עצוב ורע ומר לי בנשמה.
אין לי חבר אין איש על פני האדמה,
עצוב ורע ומר לי בנשמה.
וגם בחור יפה אשר אותו אהבתי,
נטש אותי לאנחות ללא מילה,
רק הכינור המתנגן לו כל הזמן,
רק הוא נשאר לנצח נאמן.
רק הכינור המתנגן לו כל הזמן,
רק הוא נשאר עוד נאמן.
כוסית חיי כבר מלאה דמעות ויין,
ובקרוב אלך מבלי להפרד,
אל העולם הזה הגעתי בטעות,
נגן לי כינורי עד שאמות.
אל העולם הזה הגעתי בטעות,
נגן כינור עד שאמות.
אל העולם הזה הגעתי בטעות,
נגן כינור עד שאמות.
אימי הלכה אל אלוהים לפני שנים.
אין לי חבר אין איש על פני האדמה,
עצוב ורע ומר לי בנשמה.
אין לי חבר אין איש על פני האדמה,
עצוב ורע ומר לי בנשמה.
וגם בחור יפה אשר אותו אהבתי,
נטש אותי לאנחות ללא מילה,
רק הכינור המתנגן לו כל הזמן,
רק הוא נשאר לנצח נאמן.
רק הכינור המתנגן לו כל הזמן,
רק הוא נשאר עוד נאמן.
כוסית חיי כבר מלאה דמעות ויין,
ובקרוב אלך מבלי להפרד,
אל העולם הזה הגעתי בטעות,
נגן לי כינורי עד שאמות.
אל העולם הזה הגעתי בטעות,
נגן כינור עד שאמות.
אל העולם הזה הגעתי בטעות,
נגן כינור עד שאמות.
מילים: רפאל קלצ'קין לחן: מנשה בהרב
היום אחות היא מלחמתנו
לכן רחוק אני מכאן
תחוגי נא את פגישתנו
במטבחנו הקטן.
על מקומי שבחרתיהו
תשימי יין מלוא כוסית
תראי כאילו זה אני הוא
יושב איתך כמו תמיד.
האמיני יום יבוא
טוב יהיה מבטיח לך
לחבק אותך אבוא
והכל אשיח לך.
אתמול לפעולה יצאנו
עד לאשמורת ראשונה
היום שקטנו ונרגענו
ומכסיפה כה הלבנה.
את פגישתי איתך זכרתי
ושמלתך הירוקה
הלילה טוב לי, כה אמרתי
כי את קרובה מרחוקה.
האמיני...
כשנובחים פיות הסטנים
המרגמות נאנחות
אז מחשבתי תעבירני
אלייך רעה ואחות.
ואז אדע - לקרב יש טעם
אף כי המחיר יקר מאוד
כדי שיום יבוא אי פעם
נוכל לנשום פה ולחיות!
האמיני...
לכן רחוק אני מכאן
תחוגי נא את פגישתנו
במטבחנו הקטן.
על מקומי שבחרתיהו
תשימי יין מלוא כוסית
תראי כאילו זה אני הוא
יושב איתך כמו תמיד.
האמיני יום יבוא
טוב יהיה מבטיח לך
לחבק אותך אבוא
והכל אשיח לך.
אתמול לפעולה יצאנו
עד לאשמורת ראשונה
היום שקטנו ונרגענו
ומכסיפה כה הלבנה.
את פגישתי איתך זכרתי
ושמלתך הירוקה
הלילה טוב לי, כה אמרתי
כי את קרובה מרחוקה.
האמיני...
כשנובחים פיות הסטנים
המרגמות נאנחות
אז מחשבתי תעבירני
אלייך רעה ואחות.
ואז אדע - לקרב יש טעם
אף כי המחיר יקר מאוד
כדי שיום יבוא אי פעם
נוכל לנשום פה ולחיות!
האמיני...
בבית חלומותי אשר בראש גבעה
תנור גדול אבנה ואש תמיד תבער
וחלונות שבעה וארובה גבוהה
בבית חלומותי אשר בראש גבעה
אני תנור גדול אבנה ואש תמיד תבער
בבית חלומותי שלי אשר אבנה בראש גבעה
אל בית חלומותי המסויד לבן
הגפן תטפס ישר מן הבוסתן
חרוב גם תאנה יהיו לי כמובן
בבית חלומותי המסויד לבן
הגפן תטפס אלי ישר מן הבוסתן
אל בית חלומותי שלי המסויד כולו לבן
על בית חלומותי איני יודעת כלום
ככל חלומותי אפל הוא וחתום
ולי הוא מחכה בסבלנות אי שם
אולי בראש הרים, אולי על חוף הים
אולי הוא בית חומה נטוש ונעזב
אולי הוא צריף קטן, אולי מגדל שנהב
דבר אחד עליו ידוע לי עכשיו -
יגור בו איש אחד אשר אותי יאהב
אולי הוא צריף קטן של עץ, אולי מגדל שנהב
אבל יגור בו איש אחד אשר אותי מאד יאהב
תנור גדול אבנה ואש תמיד תבער
וחלונות שבעה וארובה גבוהה
בבית חלומותי אשר בראש גבעה
אני תנור גדול אבנה ואש תמיד תבער
בבית חלומותי שלי אשר אבנה בראש גבעה
אל בית חלומותי המסויד לבן
הגפן תטפס ישר מן הבוסתן
חרוב גם תאנה יהיו לי כמובן
בבית חלומותי המסויד לבן
הגפן תטפס אלי ישר מן הבוסתן
אל בית חלומותי שלי המסויד כולו לבן
על בית חלומותי איני יודעת כלום
ככל חלומותי אפל הוא וחתום
ולי הוא מחכה בסבלנות אי שם
אולי בראש הרים, אולי על חוף הים
אולי הוא בית חומה נטוש ונעזב
אולי הוא צריף קטן, אולי מגדל שנהב
דבר אחד עליו ידוע לי עכשיו -
יגור בו איש אחד אשר אותי יאהב
אולי הוא צריף קטן של עץ, אולי מגדל שנהב
אבל יגור בו איש אחד אשר אותי מאד יאהב
מילים: יעקב גלעד לחן: יהודית רביץ
כביש ישן
שביל בגן
עץ ובית
אבא כאן
אמא שם
כאן נשארתי
מה שהייתי
פעם מזמן
מה שעכשיו
ילדות נשכחת.
צריף ירוק
לא רחוק
בית הספר
מי נשאר
מי עבר
מי עודנו
מה שהיינו
פעם מזמן
מה עוד מביא אותי תמיד
אל אותה ילדות נשכחת
זוכר איך שהלכנו דרך קבע
לאורך הרחוב המתרוקן
דבר לא השתנה
רק פה ושם דוהה הצבע
אולי זה רק הלב שמזדקן.
עוד שנה
כבר למדנו
מי אני
מי אתה
כבר איבדנו
מה שהיינו
פעם מזמן
מה עוד מביא אותך תמיד
אל אותה ילדות נשכחת.
זוכר איך שהבטחנו בלי לדעת
מתי ואיך נחזור להיפגש
נדמה שרק אתמול
אבל השמש כבר שוקעת
אולי זה רק הלב שמתרגש.
שביל בגן
עץ ובית
אבא כאן
אמא שם
כאן נשארתי
מה שהייתי
פעם מזמן
מה עוד מביא אותי תמיד
אל אותה ילדות נשכחת.
שביל בגן
עץ ובית
אבא כאן
אמא שם
כאן נשארתי
מה שהייתי
פעם מזמן
מה שעכשיו
ילדות נשכחת.
צריף ירוק
לא רחוק
בית הספר
מי נשאר
מי עבר
מי עודנו
מה שהיינו
פעם מזמן
מה עוד מביא אותי תמיד
אל אותה ילדות נשכחת
זוכר איך שהלכנו דרך קבע
לאורך הרחוב המתרוקן
דבר לא השתנה
רק פה ושם דוהה הצבע
אולי זה רק הלב שמזדקן.
עוד שנה
כבר למדנו
מי אני
מי אתה
כבר איבדנו
מה שהיינו
פעם מזמן
מה עוד מביא אותך תמיד
אל אותה ילדות נשכחת.
זוכר איך שהבטחנו בלי לדעת
מתי ואיך נחזור להיפגש
נדמה שרק אתמול
אבל השמש כבר שוקעת
אולי זה רק הלב שמתרגש.
שביל בגן
עץ ובית
אבא כאן
אמא שם
כאן נשארתי
מה שהייתי
פעם מזמן
מה עוד מביא אותי תמיד
אל אותה ילדות נשכחת.
מילים: איילה אשרוב לחן: איילה אשרוב
תגיד לי איך לעצור את הדמעות
תגיד לי איפה יש עולם אחר לחיות
תגיד לי למה אין אמת, רק הזיות
אז למה לנסות ולהמשיך עכשיו לבכות?
לאורך הים
אין גלים יש עולם
שנשבר לרסיסים על המזח.
תגיד לי איך לעצור את הדמעות
תגיד לי איפה יש עולם אחר לחיות
כשאנשים רצים אל תופת כמו אל ים
אני ארוץ אל תוך האש אם יחזרו משם.
לאורך הים...
תגיד לי איך עם המוות אתה חי
מסתיר הדמעות בכל לילה תגיד לי עד מתי
האש שקוראת לי לא נמצאת שם באמת
וזה שנעלם, האם יחזור או כבר מת?
לאורך הים...
תגיד לי איך לעצור את הדמעות
תגיד לי איך...
תגיד לי איפה יש עולם אחר לחיות
תגיד לי למה אין אמת, רק הזיות
אז למה לנסות ולהמשיך עכשיו לבכות?
לאורך הים
אין גלים יש עולם
שנשבר לרסיסים על המזח.
תגיד לי איך לעצור את הדמעות
תגיד לי איפה יש עולם אחר לחיות
כשאנשים רצים אל תופת כמו אל ים
אני ארוץ אל תוך האש אם יחזרו משם.
לאורך הים...
תגיד לי איך עם המוות אתה חי
מסתיר הדמעות בכל לילה תגיד לי עד מתי
האש שקוראת לי לא נמצאת שם באמת
וזה שנעלם, האם יחזור או כבר מת?
לאורך הים...
תגיד לי איך לעצור את הדמעות
תגיד לי איך...
יום יום על רמת דימונה
שם ניצבת היא נוגה
שזופה ושמה סימונה
ומחכה לבן זוגה.
שזופה ושמה סימונה
ומחכה לבן זוגה.
בי יוקדת אהבה
לשחורה ולנאוה
וליבי לה רון ירונה
לסימונה מדימונה.
וליבי לה רון ירונה
לסימונה מדימונה.
עמק סדום גופרית ומלח
לשזופה עיני כלות
כבר על לוט אבד הכלח
רק ליבי שיכור כלוט.
כבר על לוט אבד הכלח
רק ליבי שיכור כלוט.
בי יוקדת אהבה...
על ראשי אחבוש לי כובע
אכתת רגלי בחום
אטפס ת"ק מטר גובה
אל סימונה לי מסדום.
אטפס תת מטר גובה
אל סימונה לי מסדום.
בי יוקדת אהבה...
שם ניצבת היא נוגה
שזופה ושמה סימונה
ומחכה לבן זוגה.
שזופה ושמה סימונה
ומחכה לבן זוגה.
בי יוקדת אהבה
לשחורה ולנאוה
וליבי לה רון ירונה
לסימונה מדימונה.
וליבי לה רון ירונה
לסימונה מדימונה.
עמק סדום גופרית ומלח
לשזופה עיני כלות
כבר על לוט אבד הכלח
רק ליבי שיכור כלוט.
כבר על לוט אבד הכלח
רק ליבי שיכור כלוט.
בי יוקדת אהבה...
על ראשי אחבוש לי כובע
אכתת רגלי בחום
אטפס ת"ק מטר גובה
אל סימונה לי מסדום.
אטפס תת מטר גובה
אל סימונה לי מסדום.
בי יוקדת אהבה...
ציבעונים, אח, אילו ציבעונים
בכל אשמה החבריה
איבדנו כל אשר יקר היה
ולא ישוב עוד לעולם.
אמא אמרה לוניה:
וניה, בני היקר.
חדל לשוטט ברחובות
ובחורות אדומות לאהוב.
וניה, הוי וניה, בני היקר
קח אותי למילחמה
אתה תהיה שם קומיסר אדום
ואני אהיה אחות רחמניה.
בכל אשמה החבריה
איבדנו כל אשר יקר היה
ולא ישוב עוד לעולם.
אמא אמרה לוניה:
וניה, בני היקר.
חדל לשוטט ברחובות
ובחורות אדומות לאהוב.
וניה, הוי וניה, בני היקר
קח אותי למילחמה
אתה תהיה שם קומיסר אדום
ואני אהיה אחות רחמניה.
ערבה, ערבה אין קץ,
עין הבוקרים תרה:
לא ערער, לא דרדר, לא עץ,
רוח בא המידברה.
זמר הבוקרים יעלה ויבקע
על מרחבים אבודים עד אין גמר,
ותזרח החמה ותשקע
ומוסיף וקולח הזמר.
ערבה, ערבה, אלמון,
שנות אלפים קמו:
הבוקר על גב סוס קדמון
בדרכים שנשמו.
הו, הו, הו...
שדה בוקר, שדה שלום, העור!
סול נתיבות הרה!
כי אתה המעוז לדור
בן מרדות ובן פרא.
זמר הבוקרים יעלה ויבקע
על רחלים ואילים ועל צמר,
ותזרח החמה ותשקע
ויוסיף לקלח הזמר.
ערבה, ערבה, עני!
אל יכסך רדם!
נחדש נא, את ואני,
את ימייך כקדם.
הו, הו, הו...
עין הבוקרים תרה:
לא ערער, לא דרדר, לא עץ,
רוח בא המידברה.
זמר הבוקרים יעלה ויבקע
על מרחבים אבודים עד אין גמר,
ותזרח החמה ותשקע
ומוסיף וקולח הזמר.
ערבה, ערבה, אלמון,
שנות אלפים קמו:
הבוקר על גב סוס קדמון
בדרכים שנשמו.
הו, הו, הו...
שדה בוקר, שדה שלום, העור!
סול נתיבות הרה!
כי אתה המעוז לדור
בן מרדות ובן פרא.
זמר הבוקרים יעלה ויבקע
על רחלים ואילים ועל צמר,
ותזרח החמה ותשקע
ויוסיף לקלח הזמר.
ערבה, ערבה, עני!
אל יכסך רדם!
נחדש נא, את ואני,
את ימייך כקדם.
הו, הו, הו...
מילים: יורם טהרלב לחן: יאיר רוזנבלום
כשעלו הבילויים מלאי תקוות
ויתד תקעו בארץ האבות
בקדחת הם חלו פה
מחמסינים הם סבלו פה
אבל משהו לחש בלבבות -
אם זה טוב ואם זה רע
אין כבר דרך חזרה.
אין כבר דרך חזרה!
על סוסים רכבו עם חרב ומקל
לגרש כל מתנקש ומתנכל
ברחובות ובגדרה
פתח תקווה וחדרה
הם קראו לפלשתינה - ישראל.
אם זה טוב ואם זה רע
אין כבר דרך חזרה.
אין כבר דרך חזרה!
כשעמדה לפרוץ מלחמת העולם,
אז הגדוד יצא לשמור על כל העם
אז העיר בקול רעדה -
מה יקרה לו בבריגדה
והגדוד כולו כאיש אחד רעם:
אם זה טוב ואם זה רע
אין כבר דרך חזרה.
אין כבר דרך חזרה!
כשהוקמה המדינה באש קרבות
עוד הבריטים לא נטשו את התקוות
הם ביקשו: נחזור לרגע
נחסל פה את הנגע אך אנחנו
רק קראנו: "בלי טובות".
אם זה טוב ואם זה רע
אין כבר דרך חזרה.
אין כבר דרך חזרה!
ויתד תקעו בארץ האבות
בקדחת הם חלו פה
מחמסינים הם סבלו פה
אבל משהו לחש בלבבות -
אם זה טוב ואם זה רע
אין כבר דרך חזרה.
אין כבר דרך חזרה!
על סוסים רכבו עם חרב ומקל
לגרש כל מתנקש ומתנכל
ברחובות ובגדרה
פתח תקווה וחדרה
הם קראו לפלשתינה - ישראל.
אם זה טוב ואם זה רע
אין כבר דרך חזרה.
אין כבר דרך חזרה!
כשעמדה לפרוץ מלחמת העולם,
אז הגדוד יצא לשמור על כל העם
אז העיר בקול רעדה -
מה יקרה לו בבריגדה
והגדוד כולו כאיש אחד רעם:
אם זה טוב ואם זה רע
אין כבר דרך חזרה.
אין כבר דרך חזרה!
כשהוקמה המדינה באש קרבות
עוד הבריטים לא נטשו את התקוות
הם ביקשו: נחזור לרגע
נחסל פה את הנגע אך אנחנו
רק קראנו: "בלי טובות".
אם זה טוב ואם זה רע
אין כבר דרך חזרה.
אין כבר דרך חזרה!
מילים: יצחק שנהר לחן: מרדכי זעירא
שמש שמש רד לים,
רוח רוח קל יהום
מי חולם חולם עלייך
במשלט משלט עירום.
שני אורות בליל בליל בליל
לי רומזים רומזים פתאום.
מה אומרות עינייך עינייך עינייך
בלי לומר עד תום, עד תום.
בין סלעים סלעים והר
עץ בודד בודד ינום.
מי הולך הולך אלייך
עם ערוב ערוב היום?
שני אורות בליל...
בוקר בוקר עת יאור
ואשוב אשוב מלחום,
האמצא אמצא עדיין
זכר זכר לחלום?
שני אורות בליל...
רוח רוח קל יהום
מי חולם חולם עלייך
במשלט משלט עירום.
שני אורות בליל בליל בליל
לי רומזים רומזים פתאום.
מה אומרות עינייך עינייך עינייך
בלי לומר עד תום, עד תום.
בין סלעים סלעים והר
עץ בודד בודד ינום.
מי הולך הולך אלייך
עם ערוב ערוב היום?
שני אורות בליל...
בוקר בוקר עת יאור
ואשוב אשוב מלחום,
האמצא אמצא עדיין
זכר זכר לחלום?
שני אורות בליל...
מילים: משה דור לחן: יוסף הדר
עוד נגיע אל מימי הנחל,
הכבשים צמאו בין ההרים,
מה ירוק הדשא - כאן פורחת
השיטה אל מול העדרים.
יפתי, צאן מרעיתך נפזר
אלקט לך חיש הפזורים,
לו אהי, קט גדי, בכר
וליטפת אותי בין ההרים.
חולו חולו חוללו זמר
שירו שיר לגז - הו
צמר יערם עד אין גמר
כל נוקד עלז, הו.
יד ביד רועים רקדו
המיית הצאן בקעה שם,
מה בנות בכר חמדו?
לרוקדים נפשן יצאה כבר...
הכבשים צמאו בין ההרים,
מה ירוק הדשא - כאן פורחת
השיטה אל מול העדרים.
יפתי, צאן מרעיתך נפזר
אלקט לך חיש הפזורים,
לו אהי, קט גדי, בכר
וליטפת אותי בין ההרים.
חולו חולו חוללו זמר
שירו שיר לגז - הו
צמר יערם עד אין גמר
כל נוקד עלז, הו.
יד ביד רועים רקדו
המיית הצאן בקעה שם,
מה בנות בכר חמדו?
לרוקדים נפשן יצאה כבר...
מילים: נעמי שמר לחן: שמעון ישראלי
בין הרי הסלע הכהים
בין הרי הסלע הגבוהים,
לילה, לילה, מול ירח
הפולח בעבים,
תתעורר שיירת הרוכבים.
הם רוכבים ושרים
לרגלי ההרים,
הם רוכבים לבדם
שם בוואדי, מול הים.
לבם הומה עצבת
גבם עייף עד מוות
ומבטם תועה בכוכבים.
אבל, אל מול הרוח,
כאיש אחד תנוע,
תנוע לה שיירת הרוכבים.
הם רוכבים ושרים...
הם יצאו לדרך בסערה
הם יצאו לעיר הנצורה
אך אי שם בלב הוואדי,
עת הרעימו הרובים
נלכדה שיירת הרוכבים.
הם רוכבים ושרים...
קולות הקרב תמו
ותותחיו נדמו
ושבנו אל בתינו הטובים
אבל אל מול הרוח
כאיש אחד תנוע
תנוע לה שיירת הרוכבים
הם רוכבים ושרים,
בשבילי ההרים
אך השביל אל הים
לא יגיע לעולם...
בין הרי הסלע הגבוהים,
לילה, לילה, מול ירח
הפולח בעבים,
תתעורר שיירת הרוכבים.
הם רוכבים ושרים
לרגלי ההרים,
הם רוכבים לבדם
שם בוואדי, מול הים.
לבם הומה עצבת
גבם עייף עד מוות
ומבטם תועה בכוכבים.
אבל, אל מול הרוח,
כאיש אחד תנוע,
תנוע לה שיירת הרוכבים.
הם רוכבים ושרים...
הם יצאו לדרך בסערה
הם יצאו לעיר הנצורה
אך אי שם בלב הוואדי,
עת הרעימו הרובים
נלכדה שיירת הרוכבים.
הם רוכבים ושרים...
קולות הקרב תמו
ותותחיו נדמו
ושבנו אל בתינו הטובים
אבל אל מול הרוח
כאיש אחד תנוע
תנוע לה שיירת הרוכבים
הם רוכבים ושרים,
בשבילי ההרים
אך השביל אל הים
לא יגיע לעולם...
רוח זורע
עלים על מדרכת,
ואין איש יודע
לאן את הולכת,
עיר טרם ערב
לוטשת עיניים,
כשאת מצטמררת
מרטט של קיץ...
כמו ציפור מטורפת -
את נוסקת לרום
וצונחת כאבן,
נוגעת בחום -
לעולם לא נצרבת,
פתע הרעד -
ואת לא נשמרת
נקשרת
לתמיד
ים של נובמבר
גועש לרגלייך
גלים נשברים
על חופך כל הליל
מלח של אשר
סמוקת לחיים
צוחקת בחושך
חובקת שמיים
כמו ציפור מטורפת
את נוסקת לרום
וצונחת כאבן
נוגעת בחום
לעולם לא נצרבת
פתע הרעד
ואת לא נשמרת
נקשרת
לתמיד
גשם ורעם
העיר מתעטפת,
ואת עוד עם טעם
שפתיו מרחפת,
נרטבת במים
נפרדת מסלע
חוזרת לבית,
הוא שם,
מחכה לך...
כמו ציפור מטורפת
את נוסקת לרום
וצונחת כאבן
נוגעת בחום
לעולם לא נצרבת
פתע הרעד
ואת לא נשמרת
נשארת
עלים על מדרכת,
ואין איש יודע
לאן את הולכת,
עיר טרם ערב
לוטשת עיניים,
כשאת מצטמררת
מרטט של קיץ...
כמו ציפור מטורפת -
את נוסקת לרום
וצונחת כאבן,
נוגעת בחום -
לעולם לא נצרבת,
פתע הרעד -
ואת לא נשמרת
נקשרת
לתמיד
ים של נובמבר
גועש לרגלייך
גלים נשברים
על חופך כל הליל
מלח של אשר
סמוקת לחיים
צוחקת בחושך
חובקת שמיים
כמו ציפור מטורפת
את נוסקת לרום
וצונחת כאבן
נוגעת בחום
לעולם לא נצרבת
פתע הרעד
ואת לא נשמרת
נקשרת
לתמיד
גשם ורעם
העיר מתעטפת,
ואת עוד עם טעם
שפתיו מרחפת,
נרטבת במים
נפרדת מסלע
חוזרת לבית,
הוא שם,
מחכה לך...
כמו ציפור מטורפת
את נוסקת לרום
וצונחת כאבן
נוגעת בחום
לעולם לא נצרבת
פתע הרעד
ואת לא נשמרת
נשארת
מילים: דורית צמרת לחן: חיים ברקני
שדות שפוכים הרחק מאופק ועד סף
וחרובים וזית וגלבוע -
ואל ערבו העמק נאסף
ביופי שעוד לא היה כמוהו.
זה לא אותו העמק, זה לא אותו הבית,
אתם אינכם ולא תוכלו לשוב
השביל עם השדרה, ובשמיים עיט
אך החיטה צומחת שוב
מן העפר המר העיריות עולות
ועל הדשא ילד וכלבו
מואר החדר ויורדים לילות
על מה שבו ומה שבליבו
זה לא אותו העמק...
וכל מה שהיה אולי יהיה לעד
זרח השמש שוב השמש בא
עוד השירים שרים אך איך יוגד
כל המכאוב וכל האהבה
הן זה אותו העמק, הן זה אותו הבית
אבל אתם הן לא תוכלו לשוב
ואיך קרה, ואיך קרה ואיך קורה עדיין
שהחיטה צומחת שוב.
וחרובים וזית וגלבוע -
ואל ערבו העמק נאסף
ביופי שעוד לא היה כמוהו.
זה לא אותו העמק, זה לא אותו הבית,
אתם אינכם ולא תוכלו לשוב
השביל עם השדרה, ובשמיים עיט
אך החיטה צומחת שוב
מן העפר המר העיריות עולות
ועל הדשא ילד וכלבו
מואר החדר ויורדים לילות
על מה שבו ומה שבליבו
זה לא אותו העמק...
וכל מה שהיה אולי יהיה לעד
זרח השמש שוב השמש בא
עוד השירים שרים אך איך יוגד
כל המכאוב וכל האהבה
הן זה אותו העמק, הן זה אותו הבית
אבל אתם הן לא תוכלו לשוב
ואיך קרה, ואיך קרה ואיך קורה עדיין
שהחיטה צומחת שוב.
מילים: דודו ברק לחן: נורית הירש
כשהשמש חיוך אחרון לחרמון
תשלח ביום רוח של סתיו,
יצלצל טלפון בפיקוד הצפון
זה אנחנו מעבר לקו.
את, אני והחורף נזמין אז ארמון
על הר ערפל וענן,
שם חצב וכרכום יפרחו בהמון
חיוכים ישלחו בלבן.
אלף שיר לצפון מגולן עד חרמון
עד כינרת ועד לרמה,
נזמר והשיר יעפיל לעמון,
יהדהד עד מדבר השממה.
במזחלת של קרח לצליל פעמון
שירנו עולה בשלווה,
נטפס על גלבוע תבור ועצמון
ושירת חיילים מלווה.
מלווה את שירת הצפון הרחוק
של ארץ נושבת וקור
תחמם ותדליק את ליבנו לצחוק
ותמיס מצב רוח אפור.
אלף שיר לצפון מגולן עד חרמון...
יום יבוא והשמש יציץ חייכני,
ירדו השלגים מהרים,
ופלגים יזרמו בין פרחי צבעוני
בשבילים הכחולים, הקרים.
את, אני והחורף הביתה חוזרים
שלום לך, ממלכת הכפור,
חיילי הצפון נתראה בהרים
בשנה הבאה נחזור.
אלף שיר לצפון מגולן עד חרמון...
תשלח ביום רוח של סתיו,
יצלצל טלפון בפיקוד הצפון
זה אנחנו מעבר לקו.
את, אני והחורף נזמין אז ארמון
על הר ערפל וענן,
שם חצב וכרכום יפרחו בהמון
חיוכים ישלחו בלבן.
אלף שיר לצפון מגולן עד חרמון
עד כינרת ועד לרמה,
נזמר והשיר יעפיל לעמון,
יהדהד עד מדבר השממה.
במזחלת של קרח לצליל פעמון
שירנו עולה בשלווה,
נטפס על גלבוע תבור ועצמון
ושירת חיילים מלווה.
מלווה את שירת הצפון הרחוק
של ארץ נושבת וקור
תחמם ותדליק את ליבנו לצחוק
ותמיס מצב רוח אפור.
אלף שיר לצפון מגולן עד חרמון...
יום יבוא והשמש יציץ חייכני,
ירדו השלגים מהרים,
ופלגים יזרמו בין פרחי צבעוני
בשבילים הכחולים, הקרים.
את, אני והחורף הביתה חוזרים
שלום לך, ממלכת הכפור,
חיילי הצפון נתראה בהרים
בשנה הבאה נחזור.
אלף שיר לצפון מגולן עד חרמון...
מילים: יובב כץ לחן: אריס סאן
מים לא לגמתי עיניים לא עצמתי
אוכל לא טעמתי חלמתי וחלמתי
מול קרני הסהר את לבבי השחתי
אין אני אני מאז את לי סיגל.
חמדתי סיגל סיגל
תמתי סיגל סיגל
אדונך אני סיגל
עבד לך אני סיגל
איך פתאום כל כך כל כך
רק אותך אותך אותך.
אמש עוד דהרתי כפרא על אופנוע
אמש התפרחחתי בחוף ובקולנוע
אמש עוד שרקתי אחרי כל בת ברובע
אין אני אני מאז את לי סיגל.
חמדתי סיגל סיגל
תמתי סיגל סיגל
אדונך אני סיגל
עבד לך אני סיגל
איך פתאום כל כך כל כך
רק אותך אותך אותך.
לך אם תבקשיני אקטוף את הירח
לך אבנה פה בית טובל בגן פורח
ילדים בבית עוד יעשו שמח
הבנים שלי ומלכתי סיגל.
חמדתי סיגל סיגל
תמתי סיגל סיגל
אדונך אני סיגל
עבד לך אני סיגל
איך פתאום כל כך כל כך
רק אותך אותך אותך.
אוכל לא טעמתי חלמתי וחלמתי
מול קרני הסהר את לבבי השחתי
אין אני אני מאז את לי סיגל.
חמדתי סיגל סיגל
תמתי סיגל סיגל
אדונך אני סיגל
עבד לך אני סיגל
איך פתאום כל כך כל כך
רק אותך אותך אותך.
אמש עוד דהרתי כפרא על אופנוע
אמש התפרחחתי בחוף ובקולנוע
אמש עוד שרקתי אחרי כל בת ברובע
אין אני אני מאז את לי סיגל.
חמדתי סיגל סיגל
תמתי סיגל סיגל
אדונך אני סיגל
עבד לך אני סיגל
איך פתאום כל כך כל כך
רק אותך אותך אותך.
לך אם תבקשיני אקטוף את הירח
לך אבנה פה בית טובל בגן פורח
ילדים בבית עוד יעשו שמח
הבנים שלי ומלכתי סיגל.
חמדתי סיגל סיגל
תמתי סיגל סיגל
אדונך אני סיגל
עבד לך אני סיגל
איך פתאום כל כך כל כך
רק אותך אותך אותך.
מילים: אלמטריוטיס לחן: א. קונדיס תרגום: נעמי שמר
הזמן את השנים יניס
וקצת בינה בלב מכניס
אבל ישנם דברים שהוא עוד לא גילה לי
האם יפרח לי עוד שושן
האם נעור בי ניצוץ נושן
האם בסוף הדרך מחכה תשובה לי
ואיך נדע
אם יש תקווה
שכשנבוא, שכשנבוא
נמצא תשובה
לאן נמשכת המסילה
לאן הולכת התפילה
ומי ישיב לשאלה ומי ישמע לי
ומי יפתח לי לבבו
ואם אלך לאן אבוא
האם בסוף הדרך מחכה תשובה לי.
ואיך נדע...
זה רק אני וזו רק את
וזה הרבה וזה כה מעט
ואיך נדע אם לא לריק עברו חיינו
האם עמלנו לא לשווא
האם ביתנו לא יחרב
האם תחייה אהבה גם אחרינו.
ואיך נדע...
וקצת בינה בלב מכניס
אבל ישנם דברים שהוא עוד לא גילה לי
האם יפרח לי עוד שושן
האם נעור בי ניצוץ נושן
האם בסוף הדרך מחכה תשובה לי
ואיך נדע
אם יש תקווה
שכשנבוא, שכשנבוא
נמצא תשובה
לאן נמשכת המסילה
לאן הולכת התפילה
ומי ישיב לשאלה ומי ישמע לי
ומי יפתח לי לבבו
ואם אלך לאן אבוא
האם בסוף הדרך מחכה תשובה לי.
ואיך נדע...
זה רק אני וזו רק את
וזה הרבה וזה כה מעט
ואיך נדע אם לא לריק עברו חיינו
האם עמלנו לא לשווא
האם ביתנו לא יחרב
האם תחייה אהבה גם אחרינו.
ואיך נדע...
מילים: חיים חפר לחן: נורית הירש
מה אני עושה פה לא יודע
מה זה פה בכלל, אני שואל
מכל הצדדים אני שומע
סאלח, פה זה ארץ ישראל
פה זה ארץ ישראל, יא סאלח
פה היה דוד המלך חי
פה אתה תחיה גם כן אינשאללה
בארץ ציון כדבר אדוני
אח יא ראב, יא ראב
אח יא וול, יא וול
איפה, איפה, איפה
ארץ ישראל
איך עזבנו שמה את הבית
את הכל שמנו במזוודה
איך דיברו אלינו שמן זית
אם תרצו אז אין זו אגדה
באנו כמו ביציאת מצרים
הילדים, המזוודה, אשתי
מן הבוקר עד הצהריים
עברנו גם את ים הדי די טי
אח יא ראב, יא ראב...
לקחו אותי באוניה,
לקחו אותי, לקחו אותי לכאן.
נתנו מיטה ופתיליה,
שמיכה קרועה וגם שולחן.
לקחו אותי חבובתי
נתנו לי בית שכולו מפח.
לקחו אותי לקחו אותי
מתי כבר גם אני אקח
אח יא ראב, יא ראב...
איך ראינו פעמי משיח
איך שמענו את קול השופר
איך אמרנו אלוהים משגיח
לא יהא חסר פה שום דבר
במקום המשיח אני באתי
ועכשיו אין מי שיעזור
אין משיח, רק סלאח שבתי
את הגב נותן כמו חמור
אח יא ראב, יא ראב...
מה זה פה בכלל, אני שואל
מכל הצדדים אני שומע
סאלח, פה זה ארץ ישראל
פה זה ארץ ישראל, יא סאלח
פה היה דוד המלך חי
פה אתה תחיה גם כן אינשאללה
בארץ ציון כדבר אדוני
אח יא ראב, יא ראב
אח יא וול, יא וול
איפה, איפה, איפה
ארץ ישראל
איך עזבנו שמה את הבית
את הכל שמנו במזוודה
איך דיברו אלינו שמן זית
אם תרצו אז אין זו אגדה
באנו כמו ביציאת מצרים
הילדים, המזוודה, אשתי
מן הבוקר עד הצהריים
עברנו גם את ים הדי די טי
אח יא ראב, יא ראב...
לקחו אותי באוניה,
לקחו אותי, לקחו אותי לכאן.
נתנו מיטה ופתיליה,
שמיכה קרועה וגם שולחן.
לקחו אותי חבובתי
נתנו לי בית שכולו מפח.
לקחו אותי לקחו אותי
מתי כבר גם אני אקח
אח יא ראב, יא ראב...
איך ראינו פעמי משיח
איך שמענו את קול השופר
איך אמרנו אלוהים משגיח
לא יהא חסר פה שום דבר
במקום המשיח אני באתי
ועכשיו אין מי שיעזור
אין משיח, רק סלאח שבתי
את הגב נותן כמו חמור
אח יא ראב, יא ראב...
התמונות שבאלבום
ילדות שלא נגמרת
אתה הבן אני האב
ואמא שוב דואגת
אתמול קבלנו עוד מכתב
אצלך הכל בסדר
לא סיפרת על הקרב
רק על כל היתר
וכשתצא לעוד שבת
נחכה בפתח
אמא לכבודך בישלה
נשקה אותך כמו פרח
גם נגהץ לך מדים
אני זוכר מה שהבטחת
ישמור עליך אלוקים
רק חזור הביתה
תמונה שלך בגיל שנה
עם סבתא מחייכת
ושתי תמונות של גיל מצווה
ואיך גדל הנכד
תמונה אחרת על מדים
עם הרובה ביד
אני הבטחתי כשתגדל
לא תלחם באף אחד
וכשתצא לעוד שבת
נחכה בפתח
אמא לכבודך בישלה
נשקה אותך כמו פרח
גם נגהץ לך מדים
אני זוכר מה שהבטחת
ישמור עליך אלוקים
רק חזור הביתה
ילדות שלא נגמרת
אתה הבן אני האב
ואמא שוב דואגת
אתמול קבלנו עוד מכתב
אצלך הכל בסדר
לא סיפרת על הקרב
רק על כל היתר
וכשתצא לעוד שבת
נחכה בפתח
אמא לכבודך בישלה
נשקה אותך כמו פרח
גם נגהץ לך מדים
אני זוכר מה שהבטחת
ישמור עליך אלוקים
רק חזור הביתה
תמונה שלך בגיל שנה
עם סבתא מחייכת
ושתי תמונות של גיל מצווה
ואיך גדל הנכד
תמונה אחרת על מדים
עם הרובה ביד
אני הבטחתי כשתגדל
לא תלחם באף אחד
וכשתצא לעוד שבת
נחכה בפתח
אמא לכבודך בישלה
נשקה אותך כמו פרח
גם נגהץ לך מדים
אני זוכר מה שהבטחת
ישמור עליך אלוקים
רק חזור הביתה
מילים: חיה כהן לחן: חיים צור
עֲלֵי שַׁלֶּכֶת נוֹשְׁרִים לְאַט
וְרוּחַ עֶרֶב לוֹחֵשׁ בַּלָּאט
לָךְ נַעֲרָה זוֹ מַנְגִּינָה שֶׁל סְתָו
שְׁקִיעָה חוֹלֶמֶת בְּאוֹר זָהָב
אַט־אַט נוֹשֶׁקֶת לְעֵבֶר סְתָו
זוֹ מַנְגִּינָה שֶׁעֶצֶב בָּהּ שֶׁל סְתָו
יֵשׁ נִגּוּן שֶׁעוֹלֶה מִן הַסְּתָו
וּמַרְעִיד מֵיתְרֵי הַזָּהָב
שֶׁל חֲלוֹם שֶׁנִּשְׁכַּח
וְיָשׁוּב וְיִפְרַח מֵחָדָשׁ
בִּשְׁמֵי הָעֶרֶב כּוֹכָב נוֹלַד
שׁוֹלֵחַ חֶרֶשׁ אֵלַיִךְ בַּת
נִצְנוּץ שֶׁל פָּז שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רָז שֶׁל סְתָו
וְאַתְּ פּוֹסַעַת בְּתוֹךְ הַסְּתָו
וְאַתְּ חוֹלֶמֶת עַל הָאֶחָד
שֶׁרַק אוֹתָךְ, שֶׁרַק אוֹתָךְ יֹאהַב
יֵשׁ נִגּוּן שֶׁעוֹלֶה מִן הַסְּתָו
וּמַרְעִיד מֵיתְרֵי הַזָּהָב
שֶׁל חֲלוֹם שֶׁנִּשְׁכַּח
וְיָשׁוּב וְיִפְרַח מֵחָדָשׁ
וְרוּחַ עֶרֶב לוֹחֵשׁ בַּלָּאט
לָךְ נַעֲרָה זוֹ מַנְגִּינָה שֶׁל סְתָו
שְׁקִיעָה חוֹלֶמֶת בְּאוֹר זָהָב
אַט־אַט נוֹשֶׁקֶת לְעֵבֶר סְתָו
זוֹ מַנְגִּינָה שֶׁעֶצֶב בָּהּ שֶׁל סְתָו
יֵשׁ נִגּוּן שֶׁעוֹלֶה מִן הַסְּתָו
וּמַרְעִיד מֵיתְרֵי הַזָּהָב
שֶׁל חֲלוֹם שֶׁנִּשְׁכַּח
וְיָשׁוּב וְיִפְרַח מֵחָדָשׁ
בִּשְׁמֵי הָעֶרֶב כּוֹכָב נוֹלַד
שׁוֹלֵחַ חֶרֶשׁ אֵלַיִךְ בַּת
נִצְנוּץ שֶׁל פָּז שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רָז שֶׁל סְתָו
וְאַתְּ פּוֹסַעַת בְּתוֹךְ הַסְּתָו
וְאַתְּ חוֹלֶמֶת עַל הָאֶחָד
שֶׁרַק אוֹתָךְ, שֶׁרַק אוֹתָךְ יֹאהַב
יֵשׁ נִגּוּן שֶׁעוֹלֶה מִן הַסְּתָו
וּמַרְעִיד מֵיתְרֵי הַזָּהָב
שֶׁל חֲלוֹם שֶׁנִּשְׁכַּח
וְיָשׁוּב וְיִפְרַח מֵחָדָשׁ
מילים: לחן: משה וילנסקי
הַתָּבוֹאִי אֵלַי הַלַּיְלָה?
כְּבָסִים כְּבָר יָבְשׁוּ בֶּחָצֵר.
מִלְחָמָה, שֶאַף פַּעַם לֹא דַּי לָהּ,
הִיא עַכְשָׁיו בְּמָקוֹם אַחֵר.
~
וּכְבָשִׂים שָׁבִים בְּלִי הֶרֶף
לְבַדָּם, כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ,
וְהַבַּיִת נִסְגַּר בָּעֶרֶב
עַל הַטּוֹב וְעַל הָרָע שֶׁבּוֹ.
וְיָדַעְנוּ הֵיטֵב, כִּי הַגְּבוּל הוּא
קָרוֹב, וְאָסוּר לָנוּ שָׁם.
אָבִי הִתְפַּלֵּל: וַיְכֻלּוּ
הָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם.
~
צָבָא וְהָאָרֶץ הֶאֱפִילוּ,
עוֹד מְעַט וְכָבָה הָאוֹר.
הַמִּצְוָה בָּהּ שָׁמַיִם הִתְחִילוּ
שׁוּב הַשְּׁנַיִם צְרִיכִים לִגְמוֹר.
כְּבָסִים כְּבָר יָבְשׁוּ בֶּחָצֵר.
מִלְחָמָה, שֶאַף פַּעַם לֹא דַּי לָהּ,
הִיא עַכְשָׁיו בְּמָקוֹם אַחֵר.
~
וּכְבָשִׂים שָׁבִים בְּלִי הֶרֶף
לְבַדָּם, כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ,
וְהַבַּיִת נִסְגַּר בָּעֶרֶב
עַל הַטּוֹב וְעַל הָרָע שֶׁבּוֹ.
וְיָדַעְנוּ הֵיטֵב, כִּי הַגְּבוּל הוּא
קָרוֹב, וְאָסוּר לָנוּ שָׁם.
אָבִי הִתְפַּלֵּל: וַיְכֻלּוּ
הָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם.
~
צָבָא וְהָאָרֶץ הֶאֱפִילוּ,
עוֹד מְעַט וְכָבָה הָאוֹר.
הַמִּצְוָה בָּהּ שָׁמַיִם הִתְחִילוּ
שׁוּב הַשְּׁנַיִם צְרִיכִים לִגְמוֹר.
אם עולה השמש ובכל בוקר חדשה היא
אם הפרחים סתם מחייכים אל העולם
אם מתגלגל הגל מצחוק עד השמים
אז למה גם אנחנו לא נצחק עם כולם?
~
אם יש עוד קרקסים וליצנים ולא בספר
אם צחוק הילדים נשמע צלול ולא רחוק
צוחק השוק, הים, הפעמון של בית הספר
אז למה גם אנחנו לא נלמד לצחוק?
כדאי, כדאי ללמוד מן הפרחים
לא לקמץ בחיוכים
והעולם, תראו, יהיה פתאום כה טוב
כדאי לחלום ולקוות, נסו רק פעם
כדאי לצחוק, כדאי לחיות, כדאי לאהוב
~
כדאי גם לחייך, מותר לכעוס
אך בזהירות לא להרוס
אפשר לרקום חלום נפלא ביום סגריר
הכל יהיה עוד טוב יותר ודאי, אבל בינתיים
אפשר לבכות ללא סיבה, אפשר גם לשיר
אדם הולך בעיר והיא שלו והיא זרה לו
והוא שותק והעולם כולו שותק
לפתע בדיוק מולו תינוקת התחייכה לו
והאדם צוחק והעולם כולו צוחק
~
ושוב נושקת שמש את העיר המאוהבת
גל שובב וקל נושק לסלע שוב ושוב
האור נושק לצל והפסים את הרכבת
רק אנו שוכחים מה שכל כך כל כך חשוב
אם הפרחים סתם מחייכים אל העולם
אם מתגלגל הגל מצחוק עד השמים
אז למה גם אנחנו לא נצחק עם כולם?
~
אם יש עוד קרקסים וליצנים ולא בספר
אם צחוק הילדים נשמע צלול ולא רחוק
צוחק השוק, הים, הפעמון של בית הספר
אז למה גם אנחנו לא נלמד לצחוק?
כדאי, כדאי ללמוד מן הפרחים
לא לקמץ בחיוכים
והעולם, תראו, יהיה פתאום כה טוב
כדאי לחלום ולקוות, נסו רק פעם
כדאי לצחוק, כדאי לחיות, כדאי לאהוב
~
כדאי גם לחייך, מותר לכעוס
אך בזהירות לא להרוס
אפשר לרקום חלום נפלא ביום סגריר
הכל יהיה עוד טוב יותר ודאי, אבל בינתיים
אפשר לבכות ללא סיבה, אפשר גם לשיר
אדם הולך בעיר והיא שלו והיא זרה לו
והוא שותק והעולם כולו שותק
לפתע בדיוק מולו תינוקת התחייכה לו
והאדם צוחק והעולם כולו צוחק
~
ושוב נושקת שמש את העיר המאוהבת
גל שובב וקל נושק לסלע שוב ושוב
האור נושק לצל והפסים את הרכבת
רק אנו שוכחים מה שכל כך כל כך חשוב
קָדְרוּ שָׁמַיִם בְּבֹקֶר קַר
גֶּשֶׁם טוֹפֵף עַל שְּׁמָשׁוֹת
רֶטֶט שְׂפָתַיִם, חִיּוּךְ כֹּה מַר
צְחוֹק בְּעֵינַיִם דּוֹמְעוֹת
רָצִיף רַכֶּבֶת, פָּנָס חִוֵּר
בְּתַחֲנָה עֲזוּבָה
אֵשׁ וְשַׁלְהֶבֶת בִּלְבַב בּוֹעֵר
כִּי הַפְּרִידָה עֲצוּבָה
~
אַל נָא תֹּאמַר לִי שָׁלוֹם
אֱמַר רַק לְהִתְרָאוֹת
כִּי מִלְחָמָה הִיא חֲלוֹם
טָבוּל בְּיַם שֶׁל דְּמָעוֹת
וְאֵין עוֹד שַׁחַר לְיוֹם
מָה עֲגוּמִים הַלֵּילוֹת
לָכֵן אַל נָא תֹּאמַר שָׁלוֹם
אֱמַר רַק לְהִתְרָאוֹת
קוֹפְאוֹת יָדֶיךָ, אוֹתָן אַחֲבֵּק
מָחוֹג דּוֹהֵר עַל שָׁעוֹן
חָוְרוּ פָּנֶיךָ, גָּרוֹן חוֹנֵק
כֵּן, זֶה צִלְצוּל אַחֲרוֹן
שִׁמְּשָׁה נוֹפֶלֶת, עוֹד נְשִׁיקָה
הַגַּלְגַּלִּים כְּבָר חוֹרְקִים
יַד מְנַפְנֶפֶת וּבִלְחִישָׁה
תּוֹסִיף עוֹד כַּמָּה מִילִים
~
אַל נָא תֹּאמַר לִי שָׁלוֹם
אֱמַר רַק לְהִתְרָאוֹת
כִּי מִלְחָמָה הִיא חֲלוֹם
טָבוּל בְּיַם שֶׁל דְּמָעוֹת
וְאֵין עוֹד שַׁחַר לְיוֹם
מָה עֲגוּמִים הַלֵּילוֹת
לָכֵן אַל נָא תֹּאמַר שָׁלוֹם
אֱמַר רַק לְהִתְרָאוֹת
גֶּשֶׁם טוֹפֵף עַל שְּׁמָשׁוֹת
רֶטֶט שְׂפָתַיִם, חִיּוּךְ כֹּה מַר
צְחוֹק בְּעֵינַיִם דּוֹמְעוֹת
רָצִיף רַכֶּבֶת, פָּנָס חִוֵּר
בְּתַחֲנָה עֲזוּבָה
אֵשׁ וְשַׁלְהֶבֶת בִּלְבַב בּוֹעֵר
כִּי הַפְּרִידָה עֲצוּבָה
~
אַל נָא תֹּאמַר לִי שָׁלוֹם
אֱמַר רַק לְהִתְרָאוֹת
כִּי מִלְחָמָה הִיא חֲלוֹם
טָבוּל בְּיַם שֶׁל דְּמָעוֹת
וְאֵין עוֹד שַׁחַר לְיוֹם
מָה עֲגוּמִים הַלֵּילוֹת
לָכֵן אַל נָא תֹּאמַר שָׁלוֹם
אֱמַר רַק לְהִתְרָאוֹת
קוֹפְאוֹת יָדֶיךָ, אוֹתָן אַחֲבֵּק
מָחוֹג דּוֹהֵר עַל שָׁעוֹן
חָוְרוּ פָּנֶיךָ, גָּרוֹן חוֹנֵק
כֵּן, זֶה צִלְצוּל אַחֲרוֹן
שִׁמְּשָׁה נוֹפֶלֶת, עוֹד נְשִׁיקָה
הַגַּלְגַּלִּים כְּבָר חוֹרְקִים
יַד מְנַפְנֶפֶת וּבִלְחִישָׁה
תּוֹסִיף עוֹד כַּמָּה מִילִים
~
אַל נָא תֹּאמַר לִי שָׁלוֹם
אֱמַר רַק לְהִתְרָאוֹת
כִּי מִלְחָמָה הִיא חֲלוֹם
טָבוּל בְּיַם שֶׁל דְּמָעוֹת
וְאֵין עוֹד שַׁחַר לְיוֹם
מָה עֲגוּמִים הַלֵּילוֹת
לָכֵן אַל נָא תֹּאמַר שָׁלוֹם
אֱמַר רַק לְהִתְרָאוֹת
ערב יורד את רוקדת
יפה לך לרקוד מול שקיעה
גם כשהשמש עוזבת
תמיד חשופה וצנועה
תקום תצטרף את רומזת
אוחזת ידי ולוחשת
חביבי חביבי חביבי
פרחים לבנים מפזרת
עומדים מסביבך בכמיהה
זוהרת לאור הירח
יפה לך אור מדורה
פעם אותי את סוחפת
פעם אותי את אוספת
חביבי חביבי חביבי
De mi sonar eres Dueno
Un mar de amor y besos
To da mi vida te entrefo
To Corazon deceo
השחר עלה את מודאגת
יוצא לעוד יום מלחמה
חכי לי עם רדת הערב
נרקוד לצלילי מנגינה
שוב את תהיי מאושרת
רוקדת יוקדת לוחשת
חביבי חביבי חביבי
De mi sonar eres Dueno
Un mar de amor y besos
To da mi vida te entrefo
To Corazon deceo
ערב יורד את רוקדת
יפה לך לרקוד מול שקיעה
גם כשהשמש עוזבת
תמיד חשופה וצנועה
תקום תצטרף את רומזת
אוחזת ידי ולוחשת
חביבי חביבי חביבי
Te voy a amor
Vida te voy a amar
יפה לך לרקוד מול שקיעה
גם כשהשמש עוזבת
תמיד חשופה וצנועה
תקום תצטרף את רומזת
אוחזת ידי ולוחשת
חביבי חביבי חביבי
פרחים לבנים מפזרת
עומדים מסביבך בכמיהה
זוהרת לאור הירח
יפה לך אור מדורה
פעם אותי את סוחפת
פעם אותי את אוספת
חביבי חביבי חביבי
De mi sonar eres Dueno
Un mar de amor y besos
To da mi vida te entrefo
To Corazon deceo
השחר עלה את מודאגת
יוצא לעוד יום מלחמה
חכי לי עם רדת הערב
נרקוד לצלילי מנגינה
שוב את תהיי מאושרת
רוקדת יוקדת לוחשת
חביבי חביבי חביבי
De mi sonar eres Dueno
Un mar de amor y besos
To da mi vida te entrefo
To Corazon deceo
ערב יורד את רוקדת
יפה לך לרקוד מול שקיעה
גם כשהשמש עוזבת
תמיד חשופה וצנועה
תקום תצטרף את רומזת
אוחזת ידי ולוחשת
חביבי חביבי חביבי
Te voy a amor
Vida te voy a amar
מילים: נתן אלתרמן לחן: איסק דונייבסקי
רִנָּה – אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַשָּׁמַיִם!
רִנָּה - אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַסַּפְסָל!
רִנָּה – אֲנִי אוֹהֵב אֶת סַנְדָּלַיִךְ,
אֶת אוֹר עֵינַיִךְ,
אֶת אַרְנָקֵךְ אֲשֶׁר נָפַל!
אַל תְּדַבֵּר בְּקוֹל דְּרָמָטִי
אַל תִּהְיֶה כָּל כָּךְ עָדִין –
אֲנִי מֵאִמָּא'לֶה שָׁמַעְתִּי:
לִגְבָרִים, בִּתִּי, אָסוּר לְהַאֲמִין!
לֹא, לֹא! אֲנִי אֵינֶנִּי גֶּבֶר...
לֹא דּוֹן ז'וּאָן צָעִיר וָרֵיק.
אַהֲבָתִי קָשָׁה מִדֶּבֶר –
זֶה הֶרְגֵּל שֶׁלִּי
מֵאָז – מִשֵּׁיח' אַבְּרֵיכּ.
רִנָּה – אַל תְּסַלְסֵל לִי סֵרֵנָדָה!
רִנָּה – וְאֶת לִבִּי אַל תְּבַלְבֵּל!
רִנָּה – תָּשׁוּב אֶל חַנָּה וְאֶל עָדָה,
הֲלֹא יָדַעְתָּ
שֶׁהִיא בּוֹכָה יוֹמָם וָלֵיל!
תִּבְכֶּה לָהּ, עָדָה, תִּתְיַפֵּחַ,
אִתָּךְ הַלַּיְלָה כֹּה בָּהִיר.
אֲנַחְנוּ פֹּה וְשָׁם יָרֵחַ,
אַתְּ רוֹאָה – הִנֵּה
כִּמְעַט חִבַּרְתִּי שִׁיר.
לֹא! לֹא נָחוּץ לִי גֶּבֶר לִירִי,
נָחוּץ לִי גֶּבֶר מְנֻמָּס!
אֵינְךָ מַזְמִין אוֹתִי הָעִירָה
וְאֵינְךָ קוֹנֶה לִי
גְּלִידָה אֲנָנָס!
רִנָּה – נִקְנֶה גְּלִידָה עִם אֲנָנָסִים!
רִנָּה – נֵלֵך יוֹם יוֹם לַסִּינֵמָה,
רִנָּה – נִשְׁתֶּה גָּזוֹזִים וְתַסָּסִים
נִרְקֹד בְּגֵ'זִים
מָה עוֹד תִּרְצִי, הַגִּידִי מָה?!
אֲנִי רוֹצָה שֶׁתֹּאהֲבֵנִי
וְשֶׁתִּקְרָא לִי בֻּבָּה'לֶה (בֻּבָּה'לֶה!)
שֶׁעַד עוֹלָם לֹא תַּעַזְבֵנִי
וְשֶׁתֹּאמַר לִי
אֵיךְ לִבְּךָ אֵלַי מָלֵא.
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ כִּפְלַיִם
כִּי אַתְּ אֵינֵךְ אוֹהֶבֶת כְּלָל!
לִבְשִׁי אֶת זֹאת, לִבְשִׁי בֵּינְתַיִם,
פֹּה תּוֹפְסִים תָּמִיד
נַזֶּלֶת מִן הַטַּל.
רִנָּה – אַל תְּדַבֵּר לִי עַל נַזֶּלֶת!
רִנָּה – מַסְפִּיק וְדַי, כְּבָר מְאֻחָר,
רִנָּה - בּוֹא תְּלַוֵּנִי עַד הַדֶּלֶת,
לֹא אֵין תּוֹעֶלֶת
שֶׁנִּשָּׁאֵר פֹּה עַד מָחָר.
מָחָר, אִם לֹא אֶהְיֶה כּוֹעֶסֶת,
תִּגַּשׁ אֵלַי, זֶה קְצָת בַּחוֹל...
אֶצְלִי יֵשׁ חֶדֶר וּמִרְפֶּסֶת,
דִּיזֶנְגּוֹף שְׁמוֹנִים,
קוֹמָה שְׁנִיָּה מִשְּׂמֹאל.
וּמָה תַּגִּידִי הָלְאָה, רִנָּה,
לֹא אַל תַּגִּידִי לִי דָּבָר...
אֲנִי מֵבִין, אֲנִי אֲבִינָה,
זֶה סִימָן
שֶׁאֶת הַכֹּל אָמַרְנוּ כְּבָר!
רִנָּה – אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַשָּׁמַיִם!
רִנָּה – אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַסַּפְסָל!
רִנָּה – אֲנִי אוֹהֵב אֶת סַנְדָּלַיִךְ,
אֶת אוֹר עֵינַיִךְ,
אֶת אַרְנָקֵךְ אֲשֶׁר נָפַל!
רִנָּה - אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַסַּפְסָל!
רִנָּה – אֲנִי אוֹהֵב אֶת סַנְדָּלַיִךְ,
אֶת אוֹר עֵינַיִךְ,
אֶת אַרְנָקֵךְ אֲשֶׁר נָפַל!
אַל תְּדַבֵּר בְּקוֹל דְּרָמָטִי
אַל תִּהְיֶה כָּל כָּךְ עָדִין –
אֲנִי מֵאִמָּא'לֶה שָׁמַעְתִּי:
לִגְבָרִים, בִּתִּי, אָסוּר לְהַאֲמִין!
לֹא, לֹא! אֲנִי אֵינֶנִּי גֶּבֶר...
לֹא דּוֹן ז'וּאָן צָעִיר וָרֵיק.
אַהֲבָתִי קָשָׁה מִדֶּבֶר –
זֶה הֶרְגֵּל שֶׁלִּי
מֵאָז – מִשֵּׁיח' אַבְּרֵיכּ.
רִנָּה – אַל תְּסַלְסֵל לִי סֵרֵנָדָה!
רִנָּה – וְאֶת לִבִּי אַל תְּבַלְבֵּל!
רִנָּה – תָּשׁוּב אֶל חַנָּה וְאֶל עָדָה,
הֲלֹא יָדַעְתָּ
שֶׁהִיא בּוֹכָה יוֹמָם וָלֵיל!
תִּבְכֶּה לָהּ, עָדָה, תִּתְיַפֵּחַ,
אִתָּךְ הַלַּיְלָה כֹּה בָּהִיר.
אֲנַחְנוּ פֹּה וְשָׁם יָרֵחַ,
אַתְּ רוֹאָה – הִנֵּה
כִּמְעַט חִבַּרְתִּי שִׁיר.
לֹא! לֹא נָחוּץ לִי גֶּבֶר לִירִי,
נָחוּץ לִי גֶּבֶר מְנֻמָּס!
אֵינְךָ מַזְמִין אוֹתִי הָעִירָה
וְאֵינְךָ קוֹנֶה לִי
גְּלִידָה אֲנָנָס!
רִנָּה – נִקְנֶה גְּלִידָה עִם אֲנָנָסִים!
רִנָּה – נֵלֵך יוֹם יוֹם לַסִּינֵמָה,
רִנָּה – נִשְׁתֶּה גָּזוֹזִים וְתַסָּסִים
נִרְקֹד בְּגֵ'זִים
מָה עוֹד תִּרְצִי, הַגִּידִי מָה?!
אֲנִי רוֹצָה שֶׁתֹּאהֲבֵנִי
וְשֶׁתִּקְרָא לִי בֻּבָּה'לֶה (בֻּבָּה'לֶה!)
שֶׁעַד עוֹלָם לֹא תַּעַזְבֵנִי
וְשֶׁתֹּאמַר לִי
אֵיךְ לִבְּךָ אֵלַי מָלֵא.
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ כִּפְלַיִם
כִּי אַתְּ אֵינֵךְ אוֹהֶבֶת כְּלָל!
לִבְשִׁי אֶת זֹאת, לִבְשִׁי בֵּינְתַיִם,
פֹּה תּוֹפְסִים תָּמִיד
נַזֶּלֶת מִן הַטַּל.
רִנָּה – אַל תְּדַבֵּר לִי עַל נַזֶּלֶת!
רִנָּה – מַסְפִּיק וְדַי, כְּבָר מְאֻחָר,
רִנָּה - בּוֹא תְּלַוֵּנִי עַד הַדֶּלֶת,
לֹא אֵין תּוֹעֶלֶת
שֶׁנִּשָּׁאֵר פֹּה עַד מָחָר.
מָחָר, אִם לֹא אֶהְיֶה כּוֹעֶסֶת,
תִּגַּשׁ אֵלַי, זֶה קְצָת בַּחוֹל...
אֶצְלִי יֵשׁ חֶדֶר וּמִרְפֶּסֶת,
דִּיזֶנְגּוֹף שְׁמוֹנִים,
קוֹמָה שְׁנִיָּה מִשְּׂמֹאל.
וּמָה תַּגִּידִי הָלְאָה, רִנָּה,
לֹא אַל תַּגִּידִי לִי דָּבָר...
אֲנִי מֵבִין, אֲנִי אֲבִינָה,
זֶה סִימָן
שֶׁאֶת הַכֹּל אָמַרְנוּ כְּבָר!
רִנָּה – אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַשָּׁמַיִם!
רִנָּה – אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַסַּפְסָל!
רִנָּה – אֲנִי אוֹהֵב אֶת סַנְדָּלַיִךְ,
אֶת אוֹר עֵינַיִךְ,
אֶת אַרְנָקֵךְ אֲשֶׁר נָפַל!
מילים: אהוד מנור לחן: נורית הירש
כל הרחובות כבר ריקים הסמטאות כולן שלו
שוב הוא לבדו שוב רק עם צילו
כל הרחובות כבר ריקים הסמטאות כולן שלו
אין מה למהר או לאחר
לו להשיב ניתן את מחוגי הזמן
איזה עולם נפלא הוא היה בונה לו
רק להשיב ניתן את שחלף מזמן
איך העולם אז היה משתנה
עשר שנים לפחות הוא מהלך בין הצללים
שוב ושוב סובב בין הגלגלים
עשר שנים לפחות הוא מהלך בין הצללים
אין מי לאהוב או לעזוב
לו להשיב ניתן...
בוקר אפור באוויר הסמטאות כבר לא שלו
שוב אומרים לו לך, שוב אומרים לו בוא
בוקר אפור באוויר שוב משנה את התמונה
שמש אט יוצאת מנדנה.
שוב הוא לבדו שוב רק עם צילו
כל הרחובות כבר ריקים הסמטאות כולן שלו
אין מה למהר או לאחר
לו להשיב ניתן את מחוגי הזמן
איזה עולם נפלא הוא היה בונה לו
רק להשיב ניתן את שחלף מזמן
איך העולם אז היה משתנה
עשר שנים לפחות הוא מהלך בין הצללים
שוב ושוב סובב בין הגלגלים
עשר שנים לפחות הוא מהלך בין הצללים
אין מי לאהוב או לעזוב
לו להשיב ניתן...
בוקר אפור באוויר הסמטאות כבר לא שלו
שוב אומרים לו לך, שוב אומרים לו בוא
בוקר אפור באוויר שוב משנה את התמונה
שמש אט יוצאת מנדנה.
מילים: חיים חפר לחן: יוחנן זראי
אם עוד עומד הצריף הישן
אם עוד יש מטפס על הקיר
אור צהוב של עששית ועשן
והתריס חורק פה דיאז על הציר
שן, שן צריף ישן
כי התריס חורק פה דיאז על הציר
שבי כאן מול וילונות התחרים
שבי כאן בצמתך על הגב
בך עברו בצעדים זהירים
חלומות הרקומים חוט זהב
שן, שן צריף ישן
חלומות הרקומים חוט זהב
אור נח על צילומים צהובים
אור נח על הפרחים באגרטל
חלונות מגשם סתיו רטובים
מסתכלים בך כל הליל כל הליל
שן, שן צריף ישן
מסתכלים בך כל הליל, כל הליל
אם עוד יש מטפס על הקיר
אור צהוב של עששית ועשן
והתריס חורק פה דיאז על הציר
שן, שן צריף ישן
כי התריס חורק פה דיאז על הציר
שבי כאן מול וילונות התחרים
שבי כאן בצמתך על הגב
בך עברו בצעדים זהירים
חלומות הרקומים חוט זהב
שן, שן צריף ישן
חלומות הרקומים חוט זהב
אור נח על צילומים צהובים
אור נח על הפרחים באגרטל
חלונות מגשם סתיו רטובים
מסתכלים בך כל הליל כל הליל
שן, שן צריף ישן
מסתכלים בך כל הליל, כל הליל
מילים: יורם טהרלב לחן: נורית הירש
אני פוסעת חרש בשביליך
אני נוגעת בעשבי הזמן,
אני
לומדת את כל משעוליך
חונה ליד כל מעין.
אני הולכת במסע אליך
האדמה עיקשת וצרובה,
אני
לאט פורחת בין סלעיך
כמו איילה תועה בערבה.
אני יודעת עוד רבה הדרך
אבל אלך בה עד יכלה
כוחי.
אתה לי ארץ אבודה לנצח
אך שורשיך כבר בתוך תוכי.
תן לי זמן, הושט לי יד,
עד נגלה ביחד
את הארץ.
אני יודעת עוד רבה הדרך,
אך שורשיך כבר בתוך תוכי.
אני מוצאת במסתרי החורש
פינות בן לא דרכה עוד אהבה
ובצילן אפול מוכת סחרחורת,
הזאת הארץ הטובה
אני יודעת עד ימי
יתמו
לא, לא אבואה עד עמקי ליבך,
אך מה יפה הדרך בה השארתי
את פסיעותי שלי על אדמתך.
אני יודעת עוד רבה הדרך...
אני נוגעת בעשבי הזמן,
אני
לומדת את כל משעוליך
חונה ליד כל מעין.
אני הולכת במסע אליך
האדמה עיקשת וצרובה,
אני
לאט פורחת בין סלעיך
כמו איילה תועה בערבה.
אני יודעת עוד רבה הדרך
אבל אלך בה עד יכלה
כוחי.
אתה לי ארץ אבודה לנצח
אך שורשיך כבר בתוך תוכי.
תן לי זמן, הושט לי יד,
עד נגלה ביחד
את הארץ.
אני יודעת עוד רבה הדרך,
אך שורשיך כבר בתוך תוכי.
אני מוצאת במסתרי החורש
פינות בן לא דרכה עוד אהבה
ובצילן אפול מוכת סחרחורת,
הזאת הארץ הטובה
אני יודעת עד ימי
יתמו
לא, לא אבואה עד עמקי ליבך,
אך מה יפה הדרך בה השארתי
את פסיעותי שלי על אדמתך.
אני יודעת עוד רבה הדרך...
מילים: תרצה אתר לחן: דוד קריבושה
כְּלֵי נְשִׁיפָה וּמֵיתָרִים
סוֹבְבִים בַּחֲלוֹמִי
שָׁרִים שִׁירֵי תְּהִלָּה לְךָ
כֵּן, שִׁירֵי תְּהִלָּה נָעֳמִי
נָעֳמִי, אֲנִי - שֶׁלָּךְ
~
וּבָרְחוֹב הָרַמְזוֹרִים
כָּל הַזְּמָן רַק אַדוּמִים
כָּל הַתְּנוּעָה מְחַכֶּה לְךָ
פפם פפם - רַק לָךְ נָעֳמִי
כָּל הָעִיר הַזֹּאת - שֶׁלָּךְ
חַכִּי עִמְדִי עוֹד רֶגַע קָט נָעֳמִי
רַק בַּחֲלוֹם אַתְּ פֹּה אִתִּי
וּכְּשֶׁהַבּוֹקֵר יַעֲלֶה נָעֳמִי
אֶהְיֶה כָּאן לְבַדִּי
~
בַּחֲלוֹמִי כָּל הָעוֹלָם
מְזַמֵּר לָךְ בִּמְקוֹמִי
הָרִים רוֹקְדִים כִּבְנֵי צֹאן
זְגוּגִיּוּת בְּמָטָר, נָעֳמִי
מְנַגְּנוֹת מִכֹּל חַלּוֹן
וּבַמֶּרְחָב רָאשֵׁי גְּבָעוֹת
בְּחֶדְוָה מְאָדָּמִים
כְּשֶׁאַתְּ נִצֶּבֶת מוּלָם
מִכָּל עֵבֶר דְּמָמָה, נָעֳמִי
מִשְׁתַּתֵּק כָּל הָעוֹלָם
~
חַכִּי עִמְדִי עוֹד רֶגַע קָט נָעֳמִי
רַק בַּחֲלוֹם אַתְּ פֹּה אִתִּי
וּכְּשֶׁהַבּוֹקֵר יַעֲלֶה נָעֳמִי
אֶהְיֶה כָּאן לְבַדִּי
אֲנִי חוֹלֵם עַל נָעֳמִי,
נָעֳמִי אֶל תֵּעָלְמִי
הִשָּׁאֲרִי פֹּה עִמִּי
כָּאן בְּתוֹךְ הַחֲלוֹם נָעֳמִי
נָעֳמִי אָתְּ חֲלוֹמִי
~
כְּלֵי נְשִׁיפָה וּמֵיתָרִים
סוֹבְבִים בַּחֲלוֹמִי
שָׁרִים שִׁירֵי תְּהִלָּה לְךָ
כֵּן, שִׁירֵי תְּהִלָּה נָעֳמִי
נָעֳמִי, אֲנִי - שֶׁלָּךְ
סוֹבְבִים בַּחֲלוֹמִי
שָׁרִים שִׁירֵי תְּהִלָּה לְךָ
כֵּן, שִׁירֵי תְּהִלָּה נָעֳמִי
נָעֳמִי, אֲנִי - שֶׁלָּךְ
~
וּבָרְחוֹב הָרַמְזוֹרִים
כָּל הַזְּמָן רַק אַדוּמִים
כָּל הַתְּנוּעָה מְחַכֶּה לְךָ
פפם פפם - רַק לָךְ נָעֳמִי
כָּל הָעִיר הַזֹּאת - שֶׁלָּךְ
חַכִּי עִמְדִי עוֹד רֶגַע קָט נָעֳמִי
רַק בַּחֲלוֹם אַתְּ פֹּה אִתִּי
וּכְּשֶׁהַבּוֹקֵר יַעֲלֶה נָעֳמִי
אֶהְיֶה כָּאן לְבַדִּי
~
בַּחֲלוֹמִי כָּל הָעוֹלָם
מְזַמֵּר לָךְ בִּמְקוֹמִי
הָרִים רוֹקְדִים כִּבְנֵי צֹאן
זְגוּגִיּוּת בְּמָטָר, נָעֳמִי
מְנַגְּנוֹת מִכֹּל חַלּוֹן
וּבַמֶּרְחָב רָאשֵׁי גְּבָעוֹת
בְּחֶדְוָה מְאָדָּמִים
כְּשֶׁאַתְּ נִצֶּבֶת מוּלָם
מִכָּל עֵבֶר דְּמָמָה, נָעֳמִי
מִשְׁתַּתֵּק כָּל הָעוֹלָם
~
חַכִּי עִמְדִי עוֹד רֶגַע קָט נָעֳמִי
רַק בַּחֲלוֹם אַתְּ פֹּה אִתִּי
וּכְּשֶׁהַבּוֹקֵר יַעֲלֶה נָעֳמִי
אֶהְיֶה כָּאן לְבַדִּי
אֲנִי חוֹלֵם עַל נָעֳמִי,
נָעֳמִי אֶל תֵּעָלְמִי
הִשָּׁאֲרִי פֹּה עִמִּי
כָּאן בְּתוֹךְ הַחֲלוֹם נָעֳמִי
נָעֳמִי אָתְּ חֲלוֹמִי
~
כְּלֵי נְשִׁיפָה וּמֵיתָרִים
סוֹבְבִים בַּחֲלוֹמִי
שָׁרִים שִׁירֵי תְּהִלָּה לְךָ
כֵּן, שִׁירֵי תְּהִלָּה נָעֳמִי
נָעֳמִי, אֲנִי - שֶׁלָּךְ
מילים: יורם טהרלב לחן: אפי נצר
עצי הצפצפות שרים לך שיר על דרך,
עצי הצפצפות היו גבוהים, גבוהים,
וכל געגועינו לך היו לטרף
ולשובלך אשר הצית את הדשאים.
באפרים אין קץ,
אדום עולה הסתיו,
נושרים עלי העץ
כדינרי זהב
ורק האהבות שבות לכאן בסתיו.
הרכבות נסעו והמסילה ריקה היא,
ואת כאילה אובדת במשעול
וזר של נרקיסים הן שש עשרה שנותיך,
אשר גמעו מטל הערב הכחול
באפרים אין קץ,
אדום עולה הסתיו,
נושרים עלי העץ
כדינרי זהב
ורק האהבות שבות לכאן בסתיו.
החסידות פורחות מתוך בריכות המים,
החסידות פרשו כנפיים של שבת,
ורק השיר קסום אל שש עשרה שנותיך
נותר פה וזוכר שלכת ומבט.
באפרים אין קץ,
אדום עולה הסתיו,
נושרים עלי העץ
כדינרי זהב
ורק האהבות שבות לכאן בסתיו.
ללה
עצי הצפצפות היו גבוהים, גבוהים,
וכל געגועינו לך היו לטרף
ולשובלך אשר הצית את הדשאים.
באפרים אין קץ,
אדום עולה הסתיו,
נושרים עלי העץ
כדינרי זהב
ורק האהבות שבות לכאן בסתיו.
הרכבות נסעו והמסילה ריקה היא,
ואת כאילה אובדת במשעול
וזר של נרקיסים הן שש עשרה שנותיך,
אשר גמעו מטל הערב הכחול
באפרים אין קץ,
אדום עולה הסתיו,
נושרים עלי העץ
כדינרי זהב
ורק האהבות שבות לכאן בסתיו.
החסידות פורחות מתוך בריכות המים,
החסידות פרשו כנפיים של שבת,
ורק השיר קסום אל שש עשרה שנותיך
נותר פה וזוכר שלכת ומבט.
באפרים אין קץ,
אדום עולה הסתיו,
נושרים עלי העץ
כדינרי זהב
ורק האהבות שבות לכאן בסתיו.
ללה
מילים: ירון לונדון לחן: מתי כספי
כְּמוֹ הַנְּבִיאִים הַקַּנַּאִים לַשֵׁם
הוּא קִנֵּא לַפּוֹעָל וְלַתֹאַר וְלַשֵׁם
וּבְחֻצוֹת, הָעֲשָׁשִׁית בְּחַלּוֹנוֹ
הָיָה רוֹשֵׁם בְּמִלּוֹנוֹ תֵּילִי תִּילִים
מִילִים יָפוֹת, מִילִים עָפוֹת
מִתְגַּלְגְּלוֹת מִן הַלָּשׁוֹן
~
אֱלִיעֶזֶר, מָתַי תִּשְׁכַּב לִישׁוֹן
הֵן קוֹמָתְךָ, מִזְּמַן אַפַּיִם שָׁחָה
וְהָעִבְרִית אֲשֶׁר חִכְּתָהּ אֲלָפִים
הִיא תַּמְתִּין לְךָ עַד בּוֹא הַשַּׁחַר
אֱלִיעֶזֶר בֶּן יְהוּדָה
יְהוּדִי מְבַדֵּחַ
מִילִים, מִילִים, מִילִים, מִילִים
הוּא בָּדָה מִמּוֹחוֹ הַקּוֹדֵחַ
~
אִם נָמָה הָעִבְרִית אֲלָפִים, נוּ אָז מַה
הָבָה נָעִירֶנָה וְנַמְצִיא אֶת הַיֹּזְמָּה
אֶת הַמַּגְהֵץ, אֶת הַפְּצָצָה, אֶת הָרִהוּט
בִּקְצֵה נוֹצָה בִּכְתָב רָהוּט
כָּתַב כְּרוּבִית, כָּתַב גְּלִידָה
כָּתַב אֶת כָּל, אֶת כָּל מִלּוֹן בֶּן יְהוּדָה
וְעוֹד הוֹסִיף מִילִים לִבְרֹא
וְנוֹצַתוֹ הַמְּהִירָה לֹא נָחָה
וְהַשָּׂפָה גָּדְלָה
וְלֹא הַכִּירָה אֶת מַרְאֵה דְּמוּתָהּ
אֶת מַרְאֵה דְּמוּתָהּ עַד בּוֹא הַשַּׁחַר
~
אֱלִיעֶזֶר בֶּן יְהוּדָה
יְהוּדִי מְבַדֵּחַ
מִילִים, מִילִים, מִילִים, מִילִים
הוּא בָּדָה מִמּוֹחוֹ הַקּוֹדֵחַ
וּבֶן נוֹלַד לוֹ וְכָזֹאת הָאִישׁ אָמַר
זֶה הַבְּכוֹר אֶקְרָא לוֹ בֶּן יְהוּדָה אִיתָמָר
שֶׁמִּיַּנְקוּת וְעַד גְּמִילָה מִיּוֹם בּוֹאוֹ
בִּבְרִית מִילָה וְעַד קְמִילָה
כְּרוּתָה לוֹ בְּרִית עִם הָעִבְרִית
וּמִלְחָמָה לוֹ אֶת הַלַּעַז לְהַכְרִית
~
אִיתָמָר, אָכֵן הָיָה לַגֶּבֶר
קוֹמַת תָּמָר וִיפִי צוּרָה וְסֵבֶר
וְהַלָּשׁוֹן בְּפִיו הָיְתָה שְׂפַת עֵבֶר
אִיתָמָר בֶּן אָב"י
שֶׁאָבִיו הָיָה נָבִיא
גֶּבֶר כִּלְבָבִי
אֱלִיעֶזֶר בֶּן יְהוּדָה
יְהוּדִי מְבַדֵּחַ
מִילִים, מִילִים, מִילִים, מִילִים
הוּא בָּדָה מִמּוֹחוֹ הַקּוֹדֵחַ
הוּא קִנֵּא לַפּוֹעָל וְלַתֹאַר וְלַשֵׁם
וּבְחֻצוֹת, הָעֲשָׁשִׁית בְּחַלּוֹנוֹ
הָיָה רוֹשֵׁם בְּמִלּוֹנוֹ תֵּילִי תִּילִים
מִילִים יָפוֹת, מִילִים עָפוֹת
מִתְגַּלְגְּלוֹת מִן הַלָּשׁוֹן
~
אֱלִיעֶזֶר, מָתַי תִּשְׁכַּב לִישׁוֹן
הֵן קוֹמָתְךָ, מִזְּמַן אַפַּיִם שָׁחָה
וְהָעִבְרִית אֲשֶׁר חִכְּתָהּ אֲלָפִים
הִיא תַּמְתִּין לְךָ עַד בּוֹא הַשַּׁחַר
אֱלִיעֶזֶר בֶּן יְהוּדָה
יְהוּדִי מְבַדֵּחַ
מִילִים, מִילִים, מִילִים, מִילִים
הוּא בָּדָה מִמּוֹחוֹ הַקּוֹדֵחַ
~
אִם נָמָה הָעִבְרִית אֲלָפִים, נוּ אָז מַה
הָבָה נָעִירֶנָה וְנַמְצִיא אֶת הַיֹּזְמָּה
אֶת הַמַּגְהֵץ, אֶת הַפְּצָצָה, אֶת הָרִהוּט
בִּקְצֵה נוֹצָה בִּכְתָב רָהוּט
כָּתַב כְּרוּבִית, כָּתַב גְּלִידָה
כָּתַב אֶת כָּל, אֶת כָּל מִלּוֹן בֶּן יְהוּדָה
וְעוֹד הוֹסִיף מִילִים לִבְרֹא
וְנוֹצַתוֹ הַמְּהִירָה לֹא נָחָה
וְהַשָּׂפָה גָּדְלָה
וְלֹא הַכִּירָה אֶת מַרְאֵה דְּמוּתָהּ
אֶת מַרְאֵה דְּמוּתָהּ עַד בּוֹא הַשַּׁחַר
~
אֱלִיעֶזֶר בֶּן יְהוּדָה
יְהוּדִי מְבַדֵּחַ
מִילִים, מִילִים, מִילִים, מִילִים
הוּא בָּדָה מִמּוֹחוֹ הַקּוֹדֵחַ
וּבֶן נוֹלַד לוֹ וְכָזֹאת הָאִישׁ אָמַר
זֶה הַבְּכוֹר אֶקְרָא לוֹ בֶּן יְהוּדָה אִיתָמָר
שֶׁמִּיַּנְקוּת וְעַד גְּמִילָה מִיּוֹם בּוֹאוֹ
בִּבְרִית מִילָה וְעַד קְמִילָה
כְּרוּתָה לוֹ בְּרִית עִם הָעִבְרִית
וּמִלְחָמָה לוֹ אֶת הַלַּעַז לְהַכְרִית
~
אִיתָמָר, אָכֵן הָיָה לַגֶּבֶר
קוֹמַת תָּמָר וִיפִי צוּרָה וְסֵבֶר
וְהַלָּשׁוֹן בְּפִיו הָיְתָה שְׂפַת עֵבֶר
אִיתָמָר בֶּן אָב"י
שֶׁאָבִיו הָיָה נָבִיא
גֶּבֶר כִּלְבָבִי
אֱלִיעֶזֶר בֶּן יְהוּדָה
יְהוּדִי מְבַדֵּחַ
מִילִים, מִילִים, מִילִים, מִילִים
הוּא בָּדָה מִמּוֹחוֹ הַקּוֹדֵחַ
מילים: יורם טהרלב לחן: אפי נצר
עם הסתיו חזרו הציפורים
מעבר למדבר, מעבר להרים.
והוא ראה אותה על הענף
והיא כחולת נוצה, והיא דקת כנף.
זה היה עם בוא הסתיו,
הוא אותה כל כך אהב,
היתה יפה כמו בשירים,
כמו בסתיו הציפורים.
הוא בנה לה קן מעשבים,
והיא ליקטה זרעים מתוך הרגבים.
והוא שרק לה שיר של אהבה
והיא נתנה לו שי, נוצה מתוך זנבה.
זה היה עם בוא הסתיו...
ובחורף, בין שקיעות וקור,
נשקו הם זה לזו, מקור אלי מקור.
ועת חמה זרחה מתוך ענן
הם עפו שיכורים אל חורש ואל גן.
זה היה עם בוא הסתיו...
עת אביב חזר אל הכפרים,
הוא שב אל המדבר והיא אל ההרים.
ורוח שעבר בגן מצא
בצל עצי החורש פרח ונוצה.
זה היה עם בוא הסתיו...
מעבר למדבר, מעבר להרים.
והוא ראה אותה על הענף
והיא כחולת נוצה, והיא דקת כנף.
זה היה עם בוא הסתיו,
הוא אותה כל כך אהב,
היתה יפה כמו בשירים,
כמו בסתיו הציפורים.
הוא בנה לה קן מעשבים,
והיא ליקטה זרעים מתוך הרגבים.
והוא שרק לה שיר של אהבה
והיא נתנה לו שי, נוצה מתוך זנבה.
זה היה עם בוא הסתיו...
ובחורף, בין שקיעות וקור,
נשקו הם זה לזו, מקור אלי מקור.
ועת חמה זרחה מתוך ענן
הם עפו שיכורים אל חורש ואל גן.
זה היה עם בוא הסתיו...
עת אביב חזר אל הכפרים,
הוא שב אל המדבר והיא אל ההרים.
ורוח שעבר בגן מצא
בצל עצי החורש פרח ונוצה.
זה היה עם בוא הסתיו...
מילים: נעמי שמר לחן: מנוס חאג'ידאקיס
הצרצרים בקיץ שרים להם
ימים קצרים בקיץ עוברים להם
והנמלה תשיר בקול עצוב מאוד,
כנר יקר - זמרת כבר - עכשיו אולי תרקוד!
לי לא איכפת, לי דווקא די נעים
לשיר באוזניכם
את השירים הכי פרועים
ולהתייצב בפני האלוהים
עם שתי גומות של חן
ועם שישה מיתרים קרועים
עונים הסקספונים - האח, האח
החלילים הערב צלולים כל כך
תופי הדוד מכים, שרים הכינורות
רק הנמלה האומללה תמיד רואה שחורות
לי לא איכפת, לי דווקא די נעים
לשיר באוזניכם
את השירים הכי פרועים
ולהתייצב בפני האלוהים
עם שתי גומות של חן
ועם שישה מיתרים קרועים
היו שלום בינתיים, אחים שלי
מחר יאיר השחר לכם ולי
עכשיו קטיפה שחורה נפרשת על העיר
עכשיו אפשר "שלום" לומר ולהיפרד בשיר.
לי לא איכפת, לי דווקא די נעים
לשיר באוזניכם
את השירים הכי פרועים
ולהתייצב בפני האלוהים
עם שתי גומות של חן
ועם שישה מיתרים קרועים
ימים קצרים בקיץ עוברים להם
והנמלה תשיר בקול עצוב מאוד,
כנר יקר - זמרת כבר - עכשיו אולי תרקוד!
לי לא איכפת, לי דווקא די נעים
לשיר באוזניכם
את השירים הכי פרועים
ולהתייצב בפני האלוהים
עם שתי גומות של חן
ועם שישה מיתרים קרועים
עונים הסקספונים - האח, האח
החלילים הערב צלולים כל כך
תופי הדוד מכים, שרים הכינורות
רק הנמלה האומללה תמיד רואה שחורות
לי לא איכפת, לי דווקא די נעים
לשיר באוזניכם
את השירים הכי פרועים
ולהתייצב בפני האלוהים
עם שתי גומות של חן
ועם שישה מיתרים קרועים
היו שלום בינתיים, אחים שלי
מחר יאיר השחר לכם ולי
עכשיו קטיפה שחורה נפרשת על העיר
עכשיו אפשר "שלום" לומר ולהיפרד בשיר.
לי לא איכפת, לי דווקא די נעים
לשיר באוזניכם
את השירים הכי פרועים
ולהתייצב בפני האלוהים
עם שתי גומות של חן
ועם שישה מיתרים קרועים
סוף השירון
