שירונים
הוראות
השירון מאפשר הצגה של מילות השירים , שקופיות זמר,. או גם וגם .
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון

סגור

שירונים:

יוסי לביא הוא זמר יוצא להקה צבאית, מורה דרך מוסמך, מרקיד ריקודי עם מוסמך, מנגן בשלל כלי נגינה כגון:חליל צד גיטרה מפוחית פה אקורדיאון ועוד
052-232-7321

יוסי לביא - שירון: תש"ח   (14)
שירון זה מכיל מילים לשירים
מילים: נתן יונתן   לחן: יעקב שגיא
שוב יוצא הזמר אל הדרך,
שוב הולכים ימינו ובוכים.
שירה, אל אנה את עוברת ?
שירה, עצוב על הדרכים.

שוב נושאת את פת-קבר ומים,
תרמילים, תוגה של מרחבים,
שוב תולה את עין בשמים
ומשעול בנתיב הכוכבים.

שוב האור דועך על שריוניך,
שם השיר נפתח באהבה.
שירה, ראשית המנגינה היא,
ואיני יודע את סופה.

עלטה. רק קול רנת-הנשק.
אי בזה הדרך חסומה.
את, שירתי, גלוית-עינים.
רק כדור-המות הוא סומא !

היא סמואה עד מות, המתכת,
אך כוכבי-הדרך עוד צחים.
הדרכים יודעות לאן ללכת,
שובי, שירה, אל הדרכים.

עמהן תשאי סמורת-הפלד
עקשנות, פלדה ולחם-חק.
שירה שלי, אם את נופלת,
גם שירי יפל עמך רחוק.

עמדך הוא שירה מקפת,
ילחם, לא ישאירך לבד.
עד אשר יקטף עמך רקפת
בהרים אל נכח באב-אל-ואד.

כי נפל בירכתי-הדרך
צל עובר ימינו הבורחים.
שירה שלנו, שאי, קודרת
תם זכרנו, הלאה - בדרכים.

סגור
פה אני עובר, ניצב ליד האבן.
כביש אספלט שחור, סלעים ורכסים.
ערב אט יורד, רוח ים נושבת
אור כוכב ראשון מעבר בית מחסיר.

באב אל וואד,
לנצח זכור נא את שמותינו,
שיירות פרצו בדרך אל העיר.
בצידי הדרך מוטלים מתינו.
שלד הברזל שותק כמו רעי.

פה רתחו בשמש זפת ועופרת.
פה עברו לילות באש וסכינים.
פה שוכנים ביחד עצב ותפארת,
משוריין חרוך ושם של אלמוני.

באב אל וואד...

ואני הולך, עובר כאן חרש חרש
ואני זוכר אותם אחד אחד.
כאן לחמנו יחד על צוקים וטרש
כאן היינו יחד משפחה אחת.

באב אל וואד...

יום אביב יבוא ורקפות תפרחנה,
אודם כלנית בהר ובמורד.
זה אשר ילך בדרך שהלכנו
אל ישכח אותנו, אותנו באב אל וואד.

באב אל וואד...

סגור
מילים: יורם טהרלב   לחן: יאיר רוזנבלום
כשעלו הבילויים מלאי תקוות
ויתד תקעו בארץ האבות
בקדחת הם חלו פה
מחמסינים הם סבלו פה
אבל משהו לחש בלבבות -

אם זה טוב ואם זה רע
אין כבר דרך חזרה.
אין כבר דרך חזרה!

על סוסים רכבו עם חרב ומקל
לגרש כל מתנקש ומתנכל
ברחובות ובגדרה
פתח תקווה וחדרה
הם קראו לפלשתינה - ישראל.

אם זה טוב ואם זה רע
אין כבר דרך חזרה.
אין כבר דרך חזרה!

כשעמדה לפרוץ מלחמת העולם,
אז הגדוד יצא לשמור על כל העם
אז העיר בקול רעדה -
מה יקרה לו בבריגדה
והגדוד כולו כאיש אחד רעם:

אם זה טוב ואם זה רע
אין כבר דרך חזרה.
אין כבר דרך חזרה!

כשהוקמה המדינה באש קרבות
עוד הבריטים לא נטשו את התקוות
הם ביקשו: נחזור לרגע
נחסל פה את הנגע אך אנחנו
רק קראנו: "בלי טובות".

אם זה טוב ואם זה רע
אין כבר דרך חזרה.
אין כבר דרך חזרה!

סגור
פה בארץ חמדת אבות
תתגשמנה כל התקוות
פה נחיה ופה ניצור,
חיי זוהר חיי דרור.
פה תהא השכינה שורה
פה תפרח גם שפת התורה.

נירו ניר ניר ניר
שירו שיר שיר שיר
גילו גיל גיל גיל
כבר הנצו ניצנים.

נירו ניר ניר ניר
שירו שיר שיר שיר
גילו גיל גיל גיל
עוד יבואו זרעונים.

סגור
רַבּוֹתַי הַהִיסְטוֹרְיָה חוֹזֶרֶת
שׁוּם דָּבָר לֹא אָבַד לֹא נִשְׁכַּח.
עוֹד נִזְכֹּר תַּחַת גֶּשֶׁם עוֹפֶרֶת
אֵיךְ בְּסוּרְיָה צָעַד הַפַּלְמָ"ח.

אֶל-עַלְמֶיְן אַף אוֹתָךְ לֹא נִשְׁכָּחָה
עֵת אֶל שְׂדוֹת הַדָּרוֹם הָרְחָבִים
אֶל הַנֶּגֶב פְּלֻגֹּנֶת נִשְׁלָחָה
עִם מַקְּלוֹת כְּתַחְלִיף לְרוֹבִים.

וּמְסַפֶּרֶת הַסָּבְתָא לַנֶּכֶד:
כָּל מָקוֹם שֶׁלִּפְעֹל בּוֹ נָחוּץ
שָׁם אוֹמְרִים לַפַּלְמַ"חְנִיק לָלֶכֶת
וְחַיָּיו הֵם כִּפְקָק בַּקִּבּוּץ.

יְרִיּוֹת בְּקָהִיר עֵת נִשְׁמָעוּ
עֵת מִבַּיִת אִיֵּם הָאָסוֹן
אֶל הָעִיר חֲבֵרֵינוּ נִקְרָאוּ
וְקוֹרֵא לָהֶם שָׁם – הַ"סֵּזוֹן".

וּמְסַיֶּמֶת הַסָּבְתָא לַנֶּכֶד
וְיוֹשֶׁבֶת כְּפוּפָה לְמוּלוֹ:
כֵּן הַכּוּשִׁי יָכוֹל כְּבָר לָלֶכֶת
כִּי הַכּוּשִׁי עָשָׂה אֶת שֶׁלּוֹ.

סגור
בעוד שעה אחזור, בעוד שעה
כשאצלצל פתחי לי את הדלת
קראו לי פתאום, כרגיל
אמרו רק לשעה, רק לשעה
והם ודאי יודעים מה שאומרים
באמת, רק לשעה

לאן? איני יודע
הרי ידעת תמיד אפשר לקרוא
לא להספיק לרכוס את המעיל
ללכת ללכת ללכת
ללכת

בעוד שעה אחזור, בעוד שעה
חדלי, הבט בי בעיניים אלה
הרי אני הולך רק לשעה
כך בפירוש אמרו לי
כן, שהספר יישאר פתוח
שיישאר

בעוד שעה אחזור, בעוד שעה
כשאצלצל פתחי לי את הדלת
נו, די כבר, די
כן, כן לקחתי סוודר ומעיל
אני מוגן היטב מפני הרוח

בעוד שעה אחזור, בעוד שעה
אם אצלצל פתחי לי את הדלת

סגור
מילים: חיים חפר   לחן: משה וילנסקי
יָבוֹא הַיּוֹם וְעוֹד תֵּשֵב אֶל מוּל הָאָח
וְגַם הַגַּב יִהְיֶה כָּפוּף כַּחֲטוֹטֶרֶת
וְתִזָּכֵר אָז בְּיָמֶיךָ בַּפַּלְמָ"ח
וּתְסַפֵּר עַל זֹאת אַגַּב עִשּׁוּן מִקְטֶרֶת

וּמִסָּבִיב וּמִסָּבִיב יֵשֵׁב הַטַּף
וְאִשְׁתְּךָ גַּם הִיא מֻפְלֶגֶת בַּשָּׁנִים
תַּזִּיל דִּמְעָה וּתְקַנֵּחַ אֶת הָאַף
וְתֵאָנַח: הָיוּ זְמַנִּים הָיוּ זְמַנִּים...

הָיוּ זְמַנִּים
אָז בַּמִּשְׁלָט יָשַׁבְנוּ
הָיוּ זְמַנִּים
לָחַמְנוּ וְאָהַבְנוּ
עַכְשָׁו דָּבָר אֵין לְהַכִּיר –
עַל הַמִּשְׁלָט יוֹשֶׁבֶת עִיר
אוּלַי בִּזְכוּת אוֹתָם זְמַנִּים...

וּתְסַפֵּר אֲזַי עַל כִּבּוּשִׁים וּקְרָב
וְהַקָּטָן בֵּין הַיְּלָדִים יָעִיר בְּלַחַשׁ:
וּבְכֵן זֶה סַבָּא שֶׁהִצִּיל אֶת הַמַּצָּב –
מִסַּבָּא שֶׁכָּזֶה בֶּאֱמֶת
בֶּאֱמֶת יֵשׁ נַחַת...

וְאָז תַּרְאֶה אֶת זְרוֹעֲךָ הַחֲשׂוּפָה
וּבָהּ צַלֶּקֶת שֶׁהִגְלִידָה מִשָּׁנִים
וּתְחַיֵּךְ אֶת זֹאת הֵן סָבְתָא אָז רִפְּאָה
נוּ וּמֵאָז הָיוּ זְמַנִּים הָיוּ זְמַנִּים...

הָיוּ זְמַנִּים
אָז בַּמִּשְׁלָט יָשַׁבְנוּ
הָיוּ זְמַנִּים
לָחַמְנוּ וְאָהַבְנוּ
עַכְשָׁו דָּבָר אֵין לְהַכִּיר –
עַל הַמִּשְׁלָט יוֹשֶׁבֶת עִיר
אוּלַי בִּזְכוּת אוֹתָם זְמַנִּים...

סגור
מילים: חיים חפר   לחן: שמואל פרשקו
ובכן, הגענו אל הצריף בו גר הוא, מוטי,
ופה אוכל הוא ושותה הוא וישן.
בחור מוכשר, אם הצלחה יש לו כזאתי
אם מדי ערב מחייכות לו שלושתכן...

הוי, מוטי, מוטי האמיץ, זה לב של גבר!
כשהוא חיבק אותי - אח, זה היה חלום!
מתי היה זה
כשנכנסתי אל החדר,
והוא זרק אותי ישר מן החלון...

מוטי, מוטי, מוטי,
זה לא סתם בחור אדיוטי!
עוד שנה, אם ישתלם,
הוא עלול להיות מם-מם
לו שמעתן אותו, אפילו
איך הוא שר את "את חכי לי",
איך (אם הוא מבסוט רק קצת)
מספר הוא חמל צ'יזבאת,
והלב ממש נצבט...
אך למוטי לא איכפת

אני זוכרת איך שמוטי בא אלינו,
אם הזקן
לא, עם קרחת חדשה.
חשבתי אז, אולי יביט גם קצת עלינו
אך מה אידיוט כזה מבין בלב אשה$

איזה פרא!
איזה סוס!
אח, מוטי, מוטי!
אנחנו עוד מעט נמות פה, על הסף...
את הגרבים אתקן לו...
איזו שטות היא
מזמן אנחנו מבקשות זאת מידיו...

מוטי, מוטי, מוטי,
זה לא סתם בחור אידיוטי!
הוא גרבים לא יתן -
בעצמו הוא מתקן.
נתחננה ערב, ערב:
מוטי, חור לך בגרב...
אבל מוטי האהוב
שח: באמת, זה לא חשוב
והלב ממש נצבט ...
אך למוטי לא איכפת!

בנות, צריך למצוא עצה!
נו, נו, נקשיבה!
ובכן צריך למצוא מוצא מתוך הסבך,
אולי נפתח עליו פתאום באופנסיבה
את רק שכחת שמוטי זה הוא בפלמ"ח!

אולי נתקיף אותו
הוא לא נכנע, זה מוטי
אולי נחניף לו ונכבוש אותו אז חיש
אני אהיה לו, כך אומר, כסטן למותן...
אז הוא ישאל אותך: מדוע את טרי-אינץ'

מוטי, מוטי, מוטי,
זה לא סתם בחור אידיוטי!
כבר כמעט חצי שנה
שלב מוטי לא נכנע...
לחינם נבוא עם ערב,
בודאי יש לו אחרת
ועצוב, נורא עצוב,
מוטי, מוטי האהוב...
והלב ממש נצבט...
אך למוטי לא איכפת!

סגור
מילים: נתן אלתרמן   לחן: סשה ארגוב
נזמר נא את שיר אליפלט
ונגידה כולנו בקול:
כאשר עוד היה הוא רק ילד,
כבר היה הוא ביש גדא גדול.
בו שכנים ושכנות דיברו דופי
ואמרו שום דבר לא יועיל -
אליפלט הוא ילד בלי אופי,
אין לו אופי אפילו במיל.

אם גוזלים מידיו צעצוע,
הוא נשאר מבולבל ומחייך,
מחייך מבלי דעת מדוע,
וכיצד ובשל מה זה ואיך.

ונדמה כי סביבו, זה מוזר,
אז דבר מה התרונן כה ושר.
בלי מדוע ובלי כיצד,
בלי היכן ובלי איך ולמה,
בלי לאן ומאיזה צד,
בלי מתי ובלי אן וכמה.
כי סביב ככינור וחליל
מנגינה מאירה, מצלצלת.
אם נסביר לך מה זה יועיל,
איזה ילד אתה אליפלט.

בליל קרב ברעום אש מזנקת,
בין אנשי הפלוגה קול עבר:
העמדה הקדמית מנותקת,
מלאי תחמושת אזל בה מכבר.
אז הרגיש אליפלט כאילו
הוא מוכרח את המלאי לחדש,
וכיוון שאין אופי במיל לו,
הוא זחל כך ישר מול האש.

ובשובו מהומם ופצוע,
התמוטט הוא, כרע וחייך.
הוא חייך מבלי דעת מדוע,
וכיצד ובשל מה זה ואיך.

ובליבות חבריו, זה מוזר,
אז דבר מה התרונן כה ושר.
בלי מדוע ובלי כיצד,
בלי היכן ובלי איך ולמה,
בלי לאן ומאיזה צד,
בלי מתי ובלי אן וכמה.
מסביב ככינור וחליל
מנגינה מאירה, מצלצלת.
אם נסביר לך מה זה יועיל,
איזה ילד אתה אליפלט.

ובלילה חבוש קסדת פלד,
אט ירד המלאך גבריאל,
וניגש למראשות אליפלט,
ששכב במשלט על התל.
הוא אמר: אליפלט אל פחד,
אליפלט, אל פחד וחיל ‟
במרום לנו יש ממך נחת,
אף שאין לך אופי במיל.

זהו זמר פשוט גם תמוה,
אין ראשית לו וסוף והמשך,
זימרנוהו בלי דעת מדוע
וכיצד ובשל מה זה ואיך.

זימרנוהו כך סתם זה מוזר,
כי דבר מה התרונן בו ושר..

סגור
מילים: זרובבל גלע   לחן: דוד זהבי
מִסָּבִיב יֵהוֹם הַסַּעַר,
אַךְ רֹאשֵׁנוּ לֹא יִשַּׁח
לִפְקֻדָּה תָּמִיד אֲנַחְנוּ,
תָּמִיד אָנוּ, אָנוּ הַפַּלְמָ"ח

מִמְּטוּלָה עַד הַנֶּגֶב,
מִן הַיָּם עַד הַמִּדְבָּר -
כָּל בָּחוּר וָטוֹב – לַנֶּשֶׁק
כָּל בָּחוּר עַל הַמִּשְׁמָר!

נָתִיב לַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם,
שְׁבִיל לַפֶּרֶא בֵּין הָרִים,
מוּל אוֹיֵב דַּרְכֵּנוּ יַעַל,
בֵּין נִקְרוֹת וּבֵין צוּרִים

רִאשׁוֹנִים תָּמִיד אֲנַחְנוּ,
לְאוֹר הַיּוֹם וּבַמַּחְשָׁךְ
לִפְקֻדָּה תָּמִיד אֲנַחְנוּ, תָּמִיד
אָנוּ, אָנוּ הַפַּלְמָ"ח.‏

סגור
מילים: חיים חפר   לחן: דוד זהבי
בשלכת נושב כבר הסתיו,
האבק בדרכים אט שקע,
והיום רק אלייך נשרף
וחולם על פגישה רחוקה.

הן אפשר כי עוד ערב יבוא,
והשער יחרוק לו דומם,
ועינייך יהיו כה טובות,
כמו אין מלחמה בעולם.

הן אפשר, הן אפשר,
שיהיה זה פשוט כבר מחר.
הן אפשר ובג'יפ שעבר,
שאגו בחורים כי נגמר.
הן אפשר, הן אפשר
שיהיה זה פשוט כבר מחר.

הן אפשר כי חדרך העצוב
מחכה בחיוורון קירותיו,
וקורא הוא לשנינו לשוב
מקרבות מדרכים ומסתיו.

הן אפשר כי פתאום ניפגש
במשלט או בדרך עפר
הן אפשר בין עשן ובין אש
גם לחלום שהכל כבר נגמר.

הן אפשר...

סגור
מילים: בובי גיבסו   לחן: בובי גיבסון, של סילברסטיין ואירווינג גורדון   תרגום: חיים חפר
בום בו, בו בום, בום, בום
מחשיך כל היקום
ההר אפל הרחוב שחור
העיר גוועת במצור
אין לחם אין, אין כלום.

בום בו, בו בום, בום, בום
הלילה לא ננום
נחצה בשקט את הכביש
עם ארבעים כדור לאיש
שמרני אל רחום.

פתחי את התריסים לאט
כי מול ביתך עוברים
כל אלה שכמעט, כמעט
כמעט ולא חוזרים.

בום בו, בו בום, בום, בום
ליבנו כבר אטום
שלושים בנבי סמואל
שבעה עשר על הקסטל
שיירת נבי דניאל
אך אנו עוד נקום.

ליל החושך פה למעלה
בחובו טומן סכין
אם נחזור עוד מן הלילה
בעשרים שנה נזקין.

אך עוד תראי, את עוד תראי
את הדרך הפתוחה
עוד תראי, עוד תראי
את הדרך הפתוחה.

מי זה נע שם? זה הרוח,
האורב בין השיחים
מבטנו הקרוע
עוד זוכר קברי אחים.

אך עוד תראי, עוד תראי
את הדרך הפתוחה
עוד תראי, עוד תראי
את הדרך הפתוחה.

אהובך יצא לקרב
אהובך יצא לקרב
אבל איפה הוא עכשיו
מן הדרך הוא לא שב.

מן הדרך הוא לא שב
העפר כיסה עיניו
את קברו חפרו רעיו
כי הוא לא חי עד הבוקר.

אם נשוב עוד נערה
אם נשוב עוד נערה
אם נשוב בחזרה
תלבשי שמלה שחורה.

תלבשי שמלה שחורה
לזכר כל החבורה
כי נותרנו עשרה
מן הפלוגה עד הבוקר.

בום בו, בו בום, בום, בום
ליבנו כבר אטום
שלושים בנבי סמואל
שבעה עשר על הקסטל
שיירת נבי דניאל
הג'ינג'י מוישה מיכאל
מנחם צביקה ושמואל
ומוטי גד ובצלאל
אך אנו עוד נקום.

סגור
מילים: נתן אלתרמן   לחן: יאיר רוזנבלום
אומתם לא היתה להם אם
לא ידעה בצאתם לדרך
היה לילה עמוק ונושם
כתמיד בניסן, הירח.

וישבה בו עדת נערים בני בלי שם
חשופי מרפקים וברך,
הם הקשיבו הקשב והחרש
או שילבו בשיחה דבר ויכוח.
לפניהם עלי רגל של אש
מדורה חגה נעה ברוח
לא יותר אך בכתב האומה העיקש,
אותו לילה נחרט עלי לוח

את העול הפשוט כעפר
הם נשאו בלי הבט אחורה
לא תקע לפניהם השופר
לא לוטף קדקודם בליל חורף
בשני שרוולים הקשורים לצוואר
רק הסוודר חיבקם מעורף

נעליים נוקשות ילקוטים
סעודה של זיתים ופרי תומר
וספלי אלומיניום קמוטים
ורעות וקורבן לאין אומר
מה נוסיף ונמנה מדברים פעוטים
נוצרות אגדות זה החומר

מה נשיר עליהם מה נשיר
הם עושים זאת יפה מאיתנו
בעצמם הם כותבים להם שיר
ואפילו ספרים כבר נתנו
זהו טיב הפלמ"ח הוא איננו משאיר
כל מלאכה לשלא משלנו

אבל ככה יוגד נא לאמור
נערים להוי נא ידוע
בין חגיו הגדולים של הדור
אין יפה מחגכם הצנוע
למולכם האומה על סיפו של הדרור
נשתחווה ובוכה הבינוה

סגור
מילים: חיים חפר   לחן: דוד זהבי
יצאנו אט, חיוור היה הליל,
במרחקים הבליחו האורות
ואת היית יפה כשתי עינייך,
עת הדמעות היו בן עצורות.

ילל התן, ואת הלכת לכרם,
ודמעתך נשרה כמו שרף,
ואת זכרת את השעות בטרם
יצאנו במשעול הצר לקרב.

ואת זכרת צחוקנו כמו נחל,
ואת זכרת ריקוד ומפוחית,
ואת זכרת את ערימת השחת,
ואת מגע ידו של היחיד...

ואם נותרת והבדידות חובקת
ואת פוסעת בכרמים לאט,
את תחכי על כן כל כך בשקט
נפרדנו וחייכנו במבט.

סגור

סוף השירון

אתר של מפגשזמר - mZemer.com
© 2024 כל הזכויות שמורות

Email
  050-218-5877

Design & Programming: Eli Argon
Using: F3 and W3css