השירון מאפשר הצגה של מילות השירים , שקופיות זמר,.
או גם וגם
.
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון
שירונים:
יוסי לביא
הוא זמר יוצא להקה צבאית, מורה דרך מוסמך,
מרקיד ריקודי עם מוסמך, מנגן בשלל כלי נגינה כגון:חליל צד
גיטרה מפוחית פה אקורדיאון ועוד
052-232-7321
052-232-7321
שירון זה מכיל מילים לשירים
מילים: נתן יונתן לחן: לב רבוצקי
העולם עגול ופתוח
עננים בסך הולכים
עמהם בצעד בטוח
טוב ללכת בדרכים
עננים שטים ברקיע
ורחב כאור שבילם
אם נלך, ודאי שנגיע
לסופו של העולם
בנתיבי הרים נעפילה
נעבור שבילי עפר
כל דרכינו בטח יובילו
לעולם אל זה הכפר
עננים בסך הולכים
עמהם בצעד בטוח
טוב ללכת בדרכים
עננים שטים ברקיע
ורחב כאור שבילם
אם נלך, ודאי שנגיע
לסופו של העולם
בנתיבי הרים נעפילה
נעבור שבילי עפר
כל דרכינו בטח יובילו
לעולם אל זה הכפר
מילים: נתן יונתן לחן: עממי
על ענפי שיטה רדה עלטה
על עליה רוח עלעל,
ובעלטה, שם ישבה כיתה
וזמרה לך שיר, יעל:
בין סבכי שיטה נחה עלטה
השועל נוגות מילל.
ובעלטה נרדמה כיתה
רק שירך עוד מסלסל
נצפה ונייחל, זיו עינייך, יעל
הוא רחוק רחוק עוד יהל
עם השחר הצוהל.
מענפי שיטה גזה עלטה
על עליה בוקר טלטל
אל מרחב שדות צעדה כיתה
וזמרה את שמך יעל
נצפה ונייחל...
על עליה רוח עלעל,
ובעלטה, שם ישבה כיתה
וזמרה לך שיר, יעל:
בין סבכי שיטה נחה עלטה
השועל נוגות מילל.
ובעלטה נרדמה כיתה
רק שירך עוד מסלסל
נצפה ונייחל, זיו עינייך, יעל
הוא רחוק רחוק עוד יהל
עם השחר הצוהל.
מענפי שיטה גזה עלטה
על עליה בוקר טלטל
אל מרחב שדות צעדה כיתה
וזמרה את שמך יעל
נצפה ונייחל...
מילים: נתן יונתן לחן: יעקב שגיא
שוב יוצא הזמר אל הדרך,
שוב הולכים ימינו ובוכים.
שירה, אל אנה את עוברת ?
שירה, עצוב על הדרכים.
שוב נושאת את פת-קבר ומים,
תרמילים, תוגה של מרחבים,
שוב תולה את עין בשמים
ומשעול בנתיב הכוכבים.
שוב האור דועך על שריוניך,
שם השיר נפתח באהבה.
שירה, ראשית המנגינה היא,
ואיני יודע את סופה.
עלטה. רק קול רנת-הנשק.
אי בזה הדרך חסומה.
את, שירתי, גלוית-עינים.
רק כדור-המות הוא סומא !
היא סמואה עד מות, המתכת,
אך כוכבי-הדרך עוד צחים.
הדרכים יודעות לאן ללכת,
שובי, שירה, אל הדרכים.
עמהן תשאי סמורת-הפלד
עקשנות, פלדה ולחם-חק.
שירה שלי, אם את נופלת,
גם שירי יפל עמך רחוק.
עמדך הוא שירה מקפת,
ילחם, לא ישאירך לבד.
עד אשר יקטף עמך רקפת
בהרים אל נכח באב-אל-ואד.
כי נפל בירכתי-הדרך
צל עובר ימינו הבורחים.
שירה שלנו, שאי, קודרת
תם זכרנו, הלאה - בדרכים.
שוב הולכים ימינו ובוכים.
שירה, אל אנה את עוברת ?
שירה, עצוב על הדרכים.
שוב נושאת את פת-קבר ומים,
תרמילים, תוגה של מרחבים,
שוב תולה את עין בשמים
ומשעול בנתיב הכוכבים.
שוב האור דועך על שריוניך,
שם השיר נפתח באהבה.
שירה, ראשית המנגינה היא,
ואיני יודע את סופה.
עלטה. רק קול רנת-הנשק.
אי בזה הדרך חסומה.
את, שירתי, גלוית-עינים.
רק כדור-המות הוא סומא !
היא סמואה עד מות, המתכת,
אך כוכבי-הדרך עוד צחים.
הדרכים יודעות לאן ללכת,
שובי, שירה, אל הדרכים.
עמהן תשאי סמורת-הפלד
עקשנות, פלדה ולחם-חק.
שירה שלי, אם את נופלת,
גם שירי יפל עמך רחוק.
עמדך הוא שירה מקפת,
ילחם, לא ישאירך לבד.
עד אשר יקטף עמך רקפת
בהרים אל נכח באב-אל-ואד.
כי נפל בירכתי-הדרך
צל עובר ימינו הבורחים.
שירה שלנו, שאי, קודרת
תם זכרנו, הלאה - בדרכים.
מילים: נתן יונתן לחן: לב שוורץ
דוגית נוסעת, מפרשיה שניים
ומלחיה - נרדמו כולם.
רוח נושבת על פני המים,
ילד פוסע על החוף דומם.
ילד פעוט הוא ועגום עיניים
שוטפים המים - למרחק אין סוף...
אם לא יעורו כל מלחיה -
איכה תגיע הדוגית לחוף?...
ומלחיה - נרדמו כולם.
רוח נושבת על פני המים,
ילד פוסע על החוף דומם.
ילד פעוט הוא ועגום עיניים
שוטפים המים - למרחק אין סוף...
אם לא יעורו כל מלחיה -
איכה תגיע הדוגית לחוף?...
מילים: יורם טהרלב לחן: שלום חנוך
בבוקר לח בשנת תרל"ח
עת בציר הענבים
יצאו מיפו על סוסים
חמשת הרוכבים.
שטמפפר בא וגוטמן בא,
וזרח ברנט
ויואל משה סלומון,
עם חרב באבנט.
איתם רכב מזרקי
הדוקטור הכסוף,
לאורך הירקון הרוח
שר בקני הסוף.
ליד אומלבס הם חנו
בלב ביצות וסבך
ועל גבעה קטנה טיפסו
לראות את הסביבה
אמר להם מזרקי
אחרי שעה קצרה:
איני שומע ציפורים
וזה סימן נורא.
אם ציפורים אינן נראות
המוות פה מולך,
כדאי לצאת מפה מהר,
הנה אני הולך.
קפץ הדוקטור על סוסו
כי חס על בריאותו,
והרעים שלושתם פנו
לשוב לעיר איתו.
אמר אז יואל סלומון
ושתי עיניו הוזות:
"אני נשאר הלילה פה
על הגבעה הזאת".
והוא נשאר על הגבעה,
ובין חצות לאור
פתאום צמחו לסלומון
כנפיים של ציפור.
לאן הוא עף, לאן פרח
אין איש אשר ידע,
אולי היה זה רק חלום
אולי רק אגדה.
אך כשהבוקר שוב עלה
מעבר להרים,
העמק הארור נמלא
ציוץ של ציפורים.
ויש אומרים כי עד היום
לאורך הירקון
הציפורים שרות על יואל
משה סלומון.
עת בציר הענבים
יצאו מיפו על סוסים
חמשת הרוכבים.
שטמפפר בא וגוטמן בא,
וזרח ברנט
ויואל משה סלומון,
עם חרב באבנט.
איתם רכב מזרקי
הדוקטור הכסוף,
לאורך הירקון הרוח
שר בקני הסוף.
ליד אומלבס הם חנו
בלב ביצות וסבך
ועל גבעה קטנה טיפסו
לראות את הסביבה
אמר להם מזרקי
אחרי שעה קצרה:
איני שומע ציפורים
וזה סימן נורא.
אם ציפורים אינן נראות
המוות פה מולך,
כדאי לצאת מפה מהר,
הנה אני הולך.
קפץ הדוקטור על סוסו
כי חס על בריאותו,
והרעים שלושתם פנו
לשוב לעיר איתו.
אמר אז יואל סלומון
ושתי עיניו הוזות:
"אני נשאר הלילה פה
על הגבעה הזאת".
והוא נשאר על הגבעה,
ובין חצות לאור
פתאום צמחו לסלומון
כנפיים של ציפור.
לאן הוא עף, לאן פרח
אין איש אשר ידע,
אולי היה זה רק חלום
אולי רק אגדה.
אך כשהבוקר שוב עלה
מעבר להרים,
העמק הארור נמלא
ציוץ של ציפורים.
ויש אומרים כי עד היום
לאורך הירקון
הציפורים שרות על יואל
משה סלומון.
מילים: נתן יונתן לחן: סשה ארגוב
ארץ שיושביה היא אוכלת
וזבת חלב ודבש ותכלת
לפעמים גם היא עצמה גוזלת
את כבשת הרש.
ארץ שמתקו לה רגביה
ומלוחים כבכי כל חופיה
שנתנו לה אוהביה
כל אשר יכלו לתת.
שב החצב לבן לפרוח
שם בדרך יחידי
והיסמין ישיב ניחוח
שדות הזמן שלה האבודים.
ארץ שמתקו לה רגביה
ומלוחים כבכי כל חופיה
שנתנו לה אוהביה
כל אשר יכלו לתת.
כל אביב שבים לה סביוניה
לכסות את כל קמטי פניה
רוח קיץ עצב אבניה
ילטף באור.
שב הסתיו עם כובד ענניה
לעטוף אפור את כל גניה
והחורף את שמורות עיניה
הבוכות יסגור.
שב החצב לבן לפרוח
שם בדרך יחידי
והיסמין ישיב ניחוח
שדות הזמן שלה האבודים
שב הסתיו עם כובד ענניה...
וזבת חלב ודבש ותכלת
לפעמים גם היא עצמה גוזלת
את כבשת הרש.
ארץ שמתקו לה רגביה
ומלוחים כבכי כל חופיה
שנתנו לה אוהביה
כל אשר יכלו לתת.
שב החצב לבן לפרוח
שם בדרך יחידי
והיסמין ישיב ניחוח
שדות הזמן שלה האבודים.
ארץ שמתקו לה רגביה
ומלוחים כבכי כל חופיה
שנתנו לה אוהביה
כל אשר יכלו לתת.
כל אביב שבים לה סביוניה
לכסות את כל קמטי פניה
רוח קיץ עצב אבניה
ילטף באור.
שב הסתיו עם כובד ענניה
לעטוף אפור את כל גניה
והחורף את שמורות עיניה
הבוכות יסגור.
שב החצב לבן לפרוח
שם בדרך יחידי
והיסמין ישיב ניחוח
שדות הזמן שלה האבודים
שב הסתיו עם כובד ענניה...
מילים: יצחק יצחקי לחן: יוחנן זראי
היה היו כאן פעם שקמים,
חולות מסביב וגם נוף.
העיר תל אביב של אותם הימים
היתה בית בודד על החוף.
ויש לפעמים נערכו ישיבות
מתחת שקמים אז בצל,
וליד העצים צחקו הבנות
וענו בזמרה: "הי ילל".
כן, זהו, כן, זהו,
זה גן השקמים.
היו גם כאלה
אי אז בימים.
גדלה תל אביב מסביבה פרוורים
הכל בה תוכנן ונבדק.
נבנו בה כבישים נשכחו השקמים
והלבין אז ראשם מאבק.
הכל כאן נבנה בקצבו של הדור -
חנויות ובתי שחקים,
אך רק אם נפנה מבטנו אחור,
ניזכר בשקמים ירוקים.
כן, זהו, כן, זהו...
היום השקמים נעלמו ואינם -
רק שלט את שמם עוד מזכיר,
כמה ציפורים וספסל מיותם
ניצב בליבה של העיר.
ומושך הוא אליו, כשהערב יורד
ונושרים מן העץ העלים,
קבצן מן הרחוב או הלך בודד
או זוג צעירים אוהבים.
כן, זהו, כן, זהו...
חולות מסביב וגם נוף.
העיר תל אביב של אותם הימים
היתה בית בודד על החוף.
ויש לפעמים נערכו ישיבות
מתחת שקמים אז בצל,
וליד העצים צחקו הבנות
וענו בזמרה: "הי ילל".
כן, זהו, כן, זהו,
זה גן השקמים.
היו גם כאלה
אי אז בימים.
גדלה תל אביב מסביבה פרוורים
הכל בה תוכנן ונבדק.
נבנו בה כבישים נשכחו השקמים
והלבין אז ראשם מאבק.
הכל כאן נבנה בקצבו של הדור -
חנויות ובתי שחקים,
אך רק אם נפנה מבטנו אחור,
ניזכר בשקמים ירוקים.
כן, זהו, כן, זהו...
היום השקמים נעלמו ואינם -
רק שלט את שמם עוד מזכיר,
כמה ציפורים וספסל מיותם
ניצב בליבה של העיר.
ומושך הוא אליו, כשהערב יורד
ונושרים מן העץ העלים,
קבצן מן הרחוב או הלך בודד
או זוג צעירים אוהבים.
כן, זהו, כן, זהו...
מילים: נתן יונתן לחן: נחום היימן
חופים הם לפעמים געגועים לנחל.
ראיתי פעם חוף
שנחל עזבו
עם לב שבור של חול ואבן.
והאדם, והאדם הוא לפעמים גם כן יכול
להישאר נטוש ובלי כוחות
ממש כמו חוף.
גם הצדפים
כמו חופים, כמו הרוח
גם הצדפים הם לפעמים געגועים
לבית שתמיד אהבנו
אשר היה ורק הים
שר לבדו שם את שיריו.
כך בין צדפי ליבו של האדם שרים לו נעוריו.
ראיתי פעם חוף
שנחל עזבו
עם לב שבור של חול ואבן.
והאדם, והאדם הוא לפעמים גם כן יכול
להישאר נטוש ובלי כוחות
ממש כמו חוף.
גם הצדפים
כמו חופים, כמו הרוח
גם הצדפים הם לפעמים געגועים
לבית שתמיד אהבנו
אשר היה ורק הים
שר לבדו שם את שיריו.
כך בין צדפי ליבו של האדם שרים לו נעוריו.
מילים: נתן יונתן לחן: נחום היימן
זהו שיר ישן
על אניטה וחואן
גבהו עשבי הזמן
והשושן פרח עם החוחים
הם שייכים עכשיו למלאכים.
אניטה לחואן חיכתה
אך הוא איחר לקטוף
את רימוני אהבתה
גביעי שפתיה
הוא עוד לא שתה
פתאום הקיץ תם
אך לא ייתם סיפור אהבתם.
זהו כל השיר
הוא שייך לחלומות
שיש לאנשים
שאיחרו לפרוח באביב
שלא למדו את שפת האוהבים.
ההם שלא נולדו בזמן
אבל איזו אניטה מחייכת בלבבם
אותו חואן אותה האהבה
פתאום הקיץ תם
אך לא ייתם סיפור אהבתם.
על אניטה וחואן
גבהו עשבי הזמן
והשושן פרח עם החוחים
הם שייכים עכשיו למלאכים.
אניטה לחואן חיכתה
אך הוא איחר לקטוף
את רימוני אהבתה
גביעי שפתיה
הוא עוד לא שתה
פתאום הקיץ תם
אך לא ייתם סיפור אהבתם.
זהו כל השיר
הוא שייך לחלומות
שיש לאנשים
שאיחרו לפרוח באביב
שלא למדו את שפת האוהבים.
ההם שלא נולדו בזמן
אבל איזו אניטה מחייכת בלבבם
אותו חואן אותה האהבה
פתאום הקיץ תם
אך לא ייתם סיפור אהבתם.
מילים: נתן יונתן לחן: שלמה ארצי
לא נפרח כבר פעמיים, והרוח על המים,
יפזר דממה צוננת על פנינו החיוורות
שמה בין איבי הנחל, בשעה אחת נשכחת,
זכרונות אזוב שלנו מתרפקים על הקירות.
בלי תוגה, כפופי צמרת, בלוריות שיבה נבדרת
באשר יפות התואר, בין שריקות העדרים.
תפנוקי גוון ירטיטו, בלכתן לרחוץ בזרם
נכלמים נשפיל עיננו, אל המים הקרירים.
לא נוסיפה עוד לנוע, משתאים נביט ברוח
איך הוא יחד עם המים, מפרקים את הסלעים.
תאנה חנטה פגיה, והנשר היגע -
אל קינו חזר בחושך מדרכי האלוהים.
הרדופים שלי, כמוני, וכמוך שכל ימייך,
את פרחי האור שלנו את פיזרת לכל רועה.
לא עופות מרום אנחנו, ואל גובה השמיים,
גם אתם, גם אנוכי - לא נגיע כנראה.
רק בהר על קו הרכס מישהו מוסיף ללכת,
מן הואדי והאבן, לרכסים, אל הרוחות.
עד אשר בכסות הערב, יחזור נוגה אלייך,
עם פכפוך פלגים, עם רחש הרדופים ליד החוף.
יפזר דממה צוננת על פנינו החיוורות
שמה בין איבי הנחל, בשעה אחת נשכחת,
זכרונות אזוב שלנו מתרפקים על הקירות.
בלי תוגה, כפופי צמרת, בלוריות שיבה נבדרת
באשר יפות התואר, בין שריקות העדרים.
תפנוקי גוון ירטיטו, בלכתן לרחוץ בזרם
נכלמים נשפיל עיננו, אל המים הקרירים.
לא נוסיפה עוד לנוע, משתאים נביט ברוח
איך הוא יחד עם המים, מפרקים את הסלעים.
תאנה חנטה פגיה, והנשר היגע -
אל קינו חזר בחושך מדרכי האלוהים.
הרדופים שלי, כמוני, וכמוך שכל ימייך,
את פרחי האור שלנו את פיזרת לכל רועה.
לא עופות מרום אנחנו, ואל גובה השמיים,
גם אתם, גם אנוכי - לא נגיע כנראה.
רק בהר על קו הרכס מישהו מוסיף ללכת,
מן הואדי והאבן, לרכסים, אל הרוחות.
עד אשר בכסות הערב, יחזור נוגה אלייך,
עם פכפוך פלגים, עם רחש הרדופים ליד החוף.
מילים: נתן יונתן לחן: מוני אמריליו
הראית איזה יופי
שרעד ברוח סתיו,
שדה זהב דעך באופל
והדליק נרות חצב.
הראית איזה אודם
שצעק למרחקים,
שדה דמים היה שם קודם
ועכשיו הוא שדה פרגים.
אל תקטוף, נערי,
יש פרחים שבני חלוף
יש פרחים שעד אינסוף
נשארים במנגינה.
אל תקטוף נערי,
יש פרחים שבני חלוף
יש פרחים שעד אינסוף
עם המנגינה.
הראית מה השחיר שם?
שדה קוצים הוא, נערי,
שהיה עזוב בקיץ
ועכשיו הוא שדה חריש.
הראית מה הלובן?
נערי, זה שדה בוכים,
דמעותיו הפכו לאבן
אבניו בכו פרחים.
אל תקטוף, נערי...
שרעד ברוח סתיו,
שדה זהב דעך באופל
והדליק נרות חצב.
הראית איזה אודם
שצעק למרחקים,
שדה דמים היה שם קודם
ועכשיו הוא שדה פרגים.
אל תקטוף, נערי,
יש פרחים שבני חלוף
יש פרחים שעד אינסוף
נשארים במנגינה.
אל תקטוף נערי,
יש פרחים שבני חלוף
יש פרחים שעד אינסוף
עם המנגינה.
הראית מה השחיר שם?
שדה קוצים הוא, נערי,
שהיה עזוב בקיץ
ועכשיו הוא שדה חריש.
הראית מה הלובן?
נערי, זה שדה בוכים,
דמעותיו הפכו לאבן
אבניו בכו פרחים.
אל תקטוף, נערי...
מילים: נתן יונתן לחן: נחום היימן
שירים עד כאן. נתנה לנו ארכה
עד שהזמן שלנו יעצור.
היו גשמים ואור מה עוד אפשר לרצות
יפים ממני וממך האדמה לקחה.
שירים עד כאן. דקה אחר דקה
קצרות ואוהבות וכואבות
אבל האחרונה סופית וארוכה
שעון השמש והחול הגיע עד הקו.
שירים עד כאן. בגובה הפסגה
גם האויר מתחיל להיות דליל
אבל לכם ולי עוד נשארו מלים
לזכור איך שהיינו כאן כשיסגר הגן.
שירים עד כאן. הבכי והצחוק.
קולות האנשים. כוכבי הזמן
השמש והים, הלחם, העולם, המר והמתוק
וכל מה שהיה נשאיר לחיות בתוך השיר.
עד שהזמן שלנו יעצור.
היו גשמים ואור מה עוד אפשר לרצות
יפים ממני וממך האדמה לקחה.
שירים עד כאן. דקה אחר דקה
קצרות ואוהבות וכואבות
אבל האחרונה סופית וארוכה
שעון השמש והחול הגיע עד הקו.
שירים עד כאן. בגובה הפסגה
גם האויר מתחיל להיות דליל
אבל לכם ולי עוד נשארו מלים
לזכור איך שהיינו כאן כשיסגר הגן.
שירים עד כאן. הבכי והצחוק.
קולות האנשים. כוכבי הזמן
השמש והים, הלחם, העולם, המר והמתוק
וכל מה שהיה נשאיר לחיות בתוך השיר.
מילים: נתן יונתן לחן: צביקה פיק
מת אב ומת אלול ומת חומם
גם נאסף תשרי ומת עימם
רק נשארה גחלת עמומה
של אהבת הקיץ הגדומה.
אל מערת דוד השונמית
תצמיד את ירכיה הקרות
אל חום האבנים שעל קברו.
מת אב ומת אלול...
וילד זר הולך ותר כמו שאול
את עקבותיו של אב ושל אלול
ובעמום הוא מחפש את הצלול.
לך ילד לך, אולי בסוף המערב
בין ים ויבשה, בין אב לסתיו
יאור שלך יאיר בין חטאיו.
מת אב ומת אלול...
חטאי האיש והאישה והנחש
חטאת דוד באוריה, כבשת הרש
ויונתן ויערת הדבש.
מת אב ומת אלול, הקיץ שב
סיפור שלך ילדי, מתחיל עכשיו
עם כל הדבש והנחש והאישה.
מת אב ומת אלול...
גם נאסף תשרי ומת עימם
רק נשארה גחלת עמומה
של אהבת הקיץ הגדומה.
אל מערת דוד השונמית
תצמיד את ירכיה הקרות
אל חום האבנים שעל קברו.
מת אב ומת אלול...
וילד זר הולך ותר כמו שאול
את עקבותיו של אב ושל אלול
ובעמום הוא מחפש את הצלול.
לך ילד לך, אולי בסוף המערב
בין ים ויבשה, בין אב לסתיו
יאור שלך יאיר בין חטאיו.
מת אב ומת אלול...
חטאי האיש והאישה והנחש
חטאת דוד באוריה, כבשת הרש
ויונתן ויערת הדבש.
מת אב ומת אלול, הקיץ שב
סיפור שלך ילדי, מתחיל עכשיו
עם כל הדבש והנחש והאישה.
מת אב ומת אלול...
מילים: נתן יונתן לחן: שלמה ארצי
איפה ישנם עוד אנשים
כמו האיש ההוא
אשר היה כערבות הבוכיות.
למרגלות ההר נולד
ליד הנחל.
בחורף שר בין ערבות בוכיות.
בקיץ בין אורות בצעי המים
לחמו שילח על פני הנחל לדגה.
מקני הסוף כרת לו עפיפון
וכשהיה לאיש
מגבעולי הערבות הבוכיות נטה סוכה,
מאבן המבצר האפורה בנה לו בית,
על מי הנחל טחנה הקים,
זרע שדות.
שלח הונו על פני הים באניות סוחר.
אך יש אשר יניח כלי מלאכתו,
ויהיה פתאום לאיש אחר.
איפה ישנם עוד אנשים
כמו האיש ההוא
אשר היה כערבות הבוכיות.
למרגלות ההר נולד, ליד הנחל
יידוד פזור נפש על ההר או בבכאים.
ובנופלו בבוקר לא עבות אחד על אדמתו,
יקנו לו אחוזת עולם,
ליד אמות המים השקטות.
איפה ישנם עוד אנשים
כמו האיש ההוא
אשר היה כערבות הבוכיות.
וכמו מבצר עתיק היה בסוף הדרך.
איפה ישנם עוד אנשים
כמו האיש ההוא
אשר היה כערבות הבוכיות.
כמו האיש ההוא
אשר היה כערבות הבוכיות.
למרגלות ההר נולד
ליד הנחל.
בחורף שר בין ערבות בוכיות.
בקיץ בין אורות בצעי המים
לחמו שילח על פני הנחל לדגה.
מקני הסוף כרת לו עפיפון
וכשהיה לאיש
מגבעולי הערבות הבוכיות נטה סוכה,
מאבן המבצר האפורה בנה לו בית,
על מי הנחל טחנה הקים,
זרע שדות.
שלח הונו על פני הים באניות סוחר.
אך יש אשר יניח כלי מלאכתו,
ויהיה פתאום לאיש אחר.
איפה ישנם עוד אנשים
כמו האיש ההוא
אשר היה כערבות הבוכיות.
למרגלות ההר נולד, ליד הנחל
יידוד פזור נפש על ההר או בבכאים.
ובנופלו בבוקר לא עבות אחד על אדמתו,
יקנו לו אחוזת עולם,
ליד אמות המים השקטות.
איפה ישנם עוד אנשים
כמו האיש ההוא
אשר היה כערבות הבוכיות.
וכמו מבצר עתיק היה בסוף הדרך.
איפה ישנם עוד אנשים
כמו האיש ההוא
אשר היה כערבות הבוכיות.
מילים: נתן יונתן לחן: נחום היימן
החול יזכור את הגלים אבל לקצף אין זוכר
זולת ההם אשר עברו עם רוח לילה מאחר
מזכרונם הוא לעולם לא ימחה.
לא ימחה
הכל ישוב אל המצולות זולת הקצף הלבן.
נרות הלילה דעכו. הידידות האהבה
הנעורים שבאו פתע אל סופם
הנעורים שבאו פתע אל סופם.
כמוהו גם על חוף ליבם רטט אז משהו חיוור
והם רשמו בתוך החול, כשהירח העובר
האיר פתאום פנים זרות ושחוק רפה.
ושחוק רפה
הכל ישוב אל המצולות זולת הקצף הלבן.
נרות הלילה דעכו. הידידות האהבה
הנעורים שבאו פתע אל סופם
הנעורים שבאו פתע אל סופם.
היו שם קונכיות ריקות שנהמו קינה של ים
ובית עלמין על הגבעות
ושניים שחלפו דומם
בין החצב והקברים והשיקמה.
והשיקמה
הכל ישוב אל המצולות זולת הקצף הלבן.
נרות הלילה דעכו. הידידות האהבה
הנעורים שבאו פתע אל סופם
הנעורים שבאו פתע אל סופם.
זולת ההם אשר עברו עם רוח לילה מאחר
מזכרונם הוא לעולם לא ימחה.
לא ימחה
הכל ישוב אל המצולות זולת הקצף הלבן.
נרות הלילה דעכו. הידידות האהבה
הנעורים שבאו פתע אל סופם
הנעורים שבאו פתע אל סופם.
כמוהו גם על חוף ליבם רטט אז משהו חיוור
והם רשמו בתוך החול, כשהירח העובר
האיר פתאום פנים זרות ושחוק רפה.
ושחוק רפה
הכל ישוב אל המצולות זולת הקצף הלבן.
נרות הלילה דעכו. הידידות האהבה
הנעורים שבאו פתע אל סופם
הנעורים שבאו פתע אל סופם.
היו שם קונכיות ריקות שנהמו קינה של ים
ובית עלמין על הגבעות
ושניים שחלפו דומם
בין החצב והקברים והשיקמה.
והשיקמה
הכל ישוב אל המצולות זולת הקצף הלבן.
נרות הלילה דעכו. הידידות האהבה
הנעורים שבאו פתע אל סופם
הנעורים שבאו פתע אל סופם.
מילים: נתן יונתן לחן: גידי קורן
אם זר קוצים כואב
זה מה שאת אוהבת
אלך אל המדבר
ושם אלמד לכאוב
ואם שירים אהבת
רק שכתובים באבן
בין הכפים אגור
ובסלעים אכתוב.
ואז כשנתכסה
עם החולות בחושך
וספר הדברים
בחושך יתכסה
תגידי לי מילים
יפות מבכי ואושר
הוא כנראה אהב אותי,
האיש הזה.
זה מה שאת אוהבת
אלך אל המדבר
ושם אלמד לכאוב
ואם שירים אהבת
רק שכתובים באבן
בין הכפים אגור
ובסלעים אכתוב.
ואז כשנתכסה
עם החולות בחושך
וספר הדברים
בחושך יתכסה
תגידי לי מילים
יפות מבכי ואושר
הוא כנראה אהב אותי,
האיש הזה.
סוף השירון
