השירון מאפשר הצגה של מילות השירים , שקופיות זמר,.
או גם וגם
.
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון
שירונים:
יוסי לביא
הוא זמר יוצא להקה צבאית, מורה דרך מוסמך,
מרקיד ריקודי עם מוסמך, מנגן בשלל כלי נגינה כגון:חליל צד
גיטרה מפוחית פה אקורדיאון ועוד
052-232-7321
052-232-7321
שירון זה מכיל מילים לשירים
מילים: חיים חפר לחן: משה וילנסקי
יָבוֹא הַיּוֹם וְעוֹד תֵּשֵב אֶל מוּל הָאָח
וְגַם הַגַּב יִהְיֶה כָּפוּף כַּחֲטוֹטֶרֶת
וְתִזָּכֵר אָז בְּיָמֶיךָ בַּפַּלְמָ"ח
וּתְסַפֵּר עַל זֹאת אַגַּב עִשּׁוּן מִקְטֶרֶת
וּמִסָּבִיב וּמִסָּבִיב יֵשֵׁב הַטַּף
וְאִשְׁתְּךָ גַּם הִיא מֻפְלֶגֶת בַּשָּׁנִים
תַּזִּיל דִּמְעָה וּתְקַנֵּחַ אֶת הָאַף
וְתֵאָנַח: הָיוּ זְמַנִּים הָיוּ זְמַנִּים...
הָיוּ זְמַנִּים
אָז בַּמִּשְׁלָט יָשַׁבְנוּ
הָיוּ זְמַנִּים
לָחַמְנוּ וְאָהַבְנוּ
עַכְשָׁו דָּבָר אֵין לְהַכִּיר –
עַל הַמִּשְׁלָט יוֹשֶׁבֶת עִיר
אוּלַי בִּזְכוּת אוֹתָם זְמַנִּים...
וּתְסַפֵּר אֲזַי עַל כִּבּוּשִׁים וּקְרָב
וְהַקָּטָן בֵּין הַיְּלָדִים יָעִיר בְּלַחַשׁ:
וּבְכֵן זֶה סַבָּא שֶׁהִצִּיל אֶת הַמַּצָּב –
מִסַּבָּא שֶׁכָּזֶה בֶּאֱמֶת
בֶּאֱמֶת יֵשׁ נַחַת...
וְאָז תַּרְאֶה אֶת זְרוֹעֲךָ הַחֲשׂוּפָה
וּבָהּ צַלֶּקֶת שֶׁהִגְלִידָה מִשָּׁנִים
וּתְחַיֵּךְ אֶת זֹאת הֵן סָבְתָא אָז רִפְּאָה
נוּ וּמֵאָז הָיוּ זְמַנִּים הָיוּ זְמַנִּים...
הָיוּ זְמַנִּים
אָז בַּמִּשְׁלָט יָשַׁבְנוּ
הָיוּ זְמַנִּים
לָחַמְנוּ וְאָהַבְנוּ
עַכְשָׁו דָּבָר אֵין לְהַכִּיר –
עַל הַמִּשְׁלָט יוֹשֶׁבֶת עִיר
אוּלַי בִּזְכוּת אוֹתָם זְמַנִּים...
וְגַם הַגַּב יִהְיֶה כָּפוּף כַּחֲטוֹטֶרֶת
וְתִזָּכֵר אָז בְּיָמֶיךָ בַּפַּלְמָ"ח
וּתְסַפֵּר עַל זֹאת אַגַּב עִשּׁוּן מִקְטֶרֶת
וּמִסָּבִיב וּמִסָּבִיב יֵשֵׁב הַטַּף
וְאִשְׁתְּךָ גַּם הִיא מֻפְלֶגֶת בַּשָּׁנִים
תַּזִּיל דִּמְעָה וּתְקַנֵּחַ אֶת הָאַף
וְתֵאָנַח: הָיוּ זְמַנִּים הָיוּ זְמַנִּים...
הָיוּ זְמַנִּים
אָז בַּמִּשְׁלָט יָשַׁבְנוּ
הָיוּ זְמַנִּים
לָחַמְנוּ וְאָהַבְנוּ
עַכְשָׁו דָּבָר אֵין לְהַכִּיר –
עַל הַמִּשְׁלָט יוֹשֶׁבֶת עִיר
אוּלַי בִּזְכוּת אוֹתָם זְמַנִּים...
וּתְסַפֵּר אֲזַי עַל כִּבּוּשִׁים וּקְרָב
וְהַקָּטָן בֵּין הַיְּלָדִים יָעִיר בְּלַחַשׁ:
וּבְכֵן זֶה סַבָּא שֶׁהִצִּיל אֶת הַמַּצָּב –
מִסַּבָּא שֶׁכָּזֶה בֶּאֱמֶת
בֶּאֱמֶת יֵשׁ נַחַת...
וְאָז תַּרְאֶה אֶת זְרוֹעֲךָ הַחֲשׂוּפָה
וּבָהּ צַלֶּקֶת שֶׁהִגְלִידָה מִשָּׁנִים
וּתְחַיֵּךְ אֶת זֹאת הֵן סָבְתָא אָז רִפְּאָה
נוּ וּמֵאָז הָיוּ זְמַנִּים הָיוּ זְמַנִּים...
הָיוּ זְמַנִּים
אָז בַּמִּשְׁלָט יָשַׁבְנוּ
הָיוּ זְמַנִּים
לָחַמְנוּ וְאָהַבְנוּ
עַכְשָׁו דָּבָר אֵין לְהַכִּיר –
עַל הַמִּשְׁלָט יוֹשֶׁבֶת עִיר
אוּלַי בִּזְכוּת אוֹתָם זְמַנִּים...
רַבּוֹתַי הַהִיסְטוֹרְיָה חוֹזֶרֶת
שׁוּם דָּבָר לֹא אָבַד לֹא נִשְׁכַּח.
עוֹד נִזְכֹּר תַּחַת גֶּשֶׁם עוֹפֶרֶת
אֵיךְ בְּסוּרְיָה צָעַד הַפַּלְמָ"ח.
אֶל-עַלְמֶיְן אַף אוֹתָךְ לֹא נִשְׁכָּחָה
עֵת אֶל שְׂדוֹת הַדָּרוֹם הָרְחָבִים
אֶל הַנֶּגֶב פְּלֻגֹּנֶת נִשְׁלָחָה
עִם מַקְּלוֹת כְּתַחְלִיף לְרוֹבִים.
וּמְסַפֶּרֶת הַסָּבְתָא לַנֶּכֶד:
כָּל מָקוֹם שֶׁלִּפְעֹל בּוֹ נָחוּץ
שָׁם אוֹמְרִים לַפַּלְמַ"חְנִיק לָלֶכֶת
וְחַיָּיו הֵם כִּפְקָק בַּקִּבּוּץ.
יְרִיּוֹת בְּקָהִיר עֵת נִשְׁמָעוּ
עֵת מִבַּיִת אִיֵּם הָאָסוֹן
אֶל הָעִיר חֲבֵרֵינוּ נִקְרָאוּ
וְקוֹרֵא לָהֶם שָׁם – הַ"סֵּזוֹן".
וּמְסַיֶּמֶת הַסָּבְתָא לַנֶּכֶד
וְיוֹשֶׁבֶת כְּפוּפָה לְמוּלוֹ:
כֵּן הַכּוּשִׁי יָכוֹל כְּבָר לָלֶכֶת
כִּי הַכּוּשִׁי עָשָׂה אֶת שֶׁלּוֹ.
שׁוּם דָּבָר לֹא אָבַד לֹא נִשְׁכַּח.
עוֹד נִזְכֹּר תַּחַת גֶּשֶׁם עוֹפֶרֶת
אֵיךְ בְּסוּרְיָה צָעַד הַפַּלְמָ"ח.
אֶל-עַלְמֶיְן אַף אוֹתָךְ לֹא נִשְׁכָּחָה
עֵת אֶל שְׂדוֹת הַדָּרוֹם הָרְחָבִים
אֶל הַנֶּגֶב פְּלֻגֹּנֶת נִשְׁלָחָה
עִם מַקְּלוֹת כְּתַחְלִיף לְרוֹבִים.
וּמְסַפֶּרֶת הַסָּבְתָא לַנֶּכֶד:
כָּל מָקוֹם שֶׁלִּפְעֹל בּוֹ נָחוּץ
שָׁם אוֹמְרִים לַפַּלְמַ"חְנִיק לָלֶכֶת
וְחַיָּיו הֵם כִּפְקָק בַּקִּבּוּץ.
יְרִיּוֹת בְּקָהִיר עֵת נִשְׁמָעוּ
עֵת מִבַּיִת אִיֵּם הָאָסוֹן
אֶל הָעִיר חֲבֵרֵינוּ נִקְרָאוּ
וְקוֹרֵא לָהֶם שָׁם – הַ"סֵּזוֹן".
וּמְסַיֶּמֶת הַסָּבְתָא לַנֶּכֶד
וְיוֹשֶׁבֶת כְּפוּפָה לְמוּלוֹ:
כֵּן הַכּוּשִׁי יָכוֹל כְּבָר לָלֶכֶת
כִּי הַכּוּשִׁי עָשָׂה אֶת שֶׁלּוֹ.
מילים: נתן יונתן לחן: יעקב שגיא
שוב יוצא הזמר אל הדרך,
שוב הולכים ימינו ובוכים.
שירה, אל אנה את עוברת ?
שירה, עצוב על הדרכים.
שוב נושאת את פת-קבר ומים,
תרמילים, תוגה של מרחבים,
שוב תולה את עין בשמים
ומשעול בנתיב הכוכבים.
שוב האור דועך על שריוניך,
שם השיר נפתח באהבה.
שירה, ראשית המנגינה היא,
ואיני יודע את סופה.
עלטה. רק קול רנת-הנשק.
אי בזה הדרך חסומה.
את, שירתי, גלוית-עינים.
רק כדור-המות הוא סומא !
היא סמואה עד מות, המתכת,
אך כוכבי-הדרך עוד צחים.
הדרכים יודעות לאן ללכת,
שובי, שירה, אל הדרכים.
עמהן תשאי סמורת-הפלד
עקשנות, פלדה ולחם-חק.
שירה שלי, אם את נופלת,
גם שירי יפל עמך רחוק.
עמדך הוא שירה מקפת,
ילחם, לא ישאירך לבד.
עד אשר יקטף עמך רקפת
בהרים אל נכח באב-אל-ואד.
כי נפל בירכתי-הדרך
צל עובר ימינו הבורחים.
שירה שלנו, שאי, קודרת
תם זכרנו, הלאה - בדרכים.
שוב הולכים ימינו ובוכים.
שירה, אל אנה את עוברת ?
שירה, עצוב על הדרכים.
שוב נושאת את פת-קבר ומים,
תרמילים, תוגה של מרחבים,
שוב תולה את עין בשמים
ומשעול בנתיב הכוכבים.
שוב האור דועך על שריוניך,
שם השיר נפתח באהבה.
שירה, ראשית המנגינה היא,
ואיני יודע את סופה.
עלטה. רק קול רנת-הנשק.
אי בזה הדרך חסומה.
את, שירתי, גלוית-עינים.
רק כדור-המות הוא סומא !
היא סמואה עד מות, המתכת,
אך כוכבי-הדרך עוד צחים.
הדרכים יודעות לאן ללכת,
שובי, שירה, אל הדרכים.
עמהן תשאי סמורת-הפלד
עקשנות, פלדה ולחם-חק.
שירה שלי, אם את נופלת,
גם שירי יפל עמך רחוק.
עמדך הוא שירה מקפת,
ילחם, לא ישאירך לבד.
עד אשר יקטף עמך רקפת
בהרים אל נכח באב-אל-ואד.
כי נפל בירכתי-הדרך
צל עובר ימינו הבורחים.
שירה שלנו, שאי, קודרת
תם זכרנו, הלאה - בדרכים.
מילים: חיים חפר לחן: דובי זלצר
העם הזה המפולג כל השנה
כיצד הוא קם כשהוא מריח סכנה
איך מתעורר הוא מנורבגיה ועד צ'ילי
כי הוא יודע ש...
אם אין אני לי מי לי
אה...
לחיי העם הזה, העם הזה
העם הזה,
שכמה טוב שהוא כזה,
שהוא כזה!
לחיי העם הזה
שכמה טוב שהוא כזה!
העם הזה מתי נחלץ הוא לעזרה
כשהוא רואה שיש אתגר או יש צרה
אין מפלגה אז, אין סיעה אז ואין סקטור
ומן היעד לא תזיז אותו בטרקטור!
אה...
לחיי העם הזה...
הרימו כוס ושתו נא בלי להתבייש
אל מול הנוער שעמד אל מול האש
לבני תימן, לבני אלג'יר, לבני הייקים -
לבני עקיבא ולבני הדיסקוטקים
אה..
לחיי העם הזה...
השיר הזה נכתב לפני עשרים שנה
כשעוד הכל היו תמימים פה במדינה
היום יאמרו לך תלך תספר לסבתא
והלוואי ויום יבוא נשיר זאת שוב בצוותא!
אה...
לחיי העם הזה...
כיצד הוא קם כשהוא מריח סכנה
איך מתעורר הוא מנורבגיה ועד צ'ילי
כי הוא יודע ש...
אם אין אני לי מי לי
אה...
לחיי העם הזה, העם הזה
העם הזה,
שכמה טוב שהוא כזה,
שהוא כזה!
לחיי העם הזה
שכמה טוב שהוא כזה!
העם הזה מתי נחלץ הוא לעזרה
כשהוא רואה שיש אתגר או יש צרה
אין מפלגה אז, אין סיעה אז ואין סקטור
ומן היעד לא תזיז אותו בטרקטור!
אה...
לחיי העם הזה...
הרימו כוס ושתו נא בלי להתבייש
אל מול הנוער שעמד אל מול האש
לבני תימן, לבני אלג'יר, לבני הייקים -
לבני עקיבא ולבני הדיסקוטקים
אה..
לחיי העם הזה...
השיר הזה נכתב לפני עשרים שנה
כשעוד הכל היו תמימים פה במדינה
היום יאמרו לך תלך תספר לסבתא
והלוואי ויום יבוא נשיר זאת שוב בצוותא!
אה...
לחיי העם הזה...
יום יום על רמת דימונה
שם ניצבת היא נוגה
שזופה ושמה סימונה
ומחכה לבן זוגה.
שזופה ושמה סימונה
ומחכה לבן זוגה.
בי יוקדת אהבה
לשחורה ולנאוה
וליבי לה רון ירונה
לסימונה מדימונה.
וליבי לה רון ירונה
לסימונה מדימונה.
עמק סדום גופרית ומלח
לשזופה עיני כלות
כבר על לוט אבד הכלח
רק ליבי שיכור כלוט.
כבר על לוט אבד הכלח
רק ליבי שיכור כלוט.
בי יוקדת אהבה...
על ראשי אחבוש לי כובע
אכתת רגלי בחום
אטפס ת"ק מטר גובה
אל סימונה לי מסדום.
אטפס תת מטר גובה
אל סימונה לי מסדום.
בי יוקדת אהבה...
שם ניצבת היא נוגה
שזופה ושמה סימונה
ומחכה לבן זוגה.
שזופה ושמה סימונה
ומחכה לבן זוגה.
בי יוקדת אהבה
לשחורה ולנאוה
וליבי לה רון ירונה
לסימונה מדימונה.
וליבי לה רון ירונה
לסימונה מדימונה.
עמק סדום גופרית ומלח
לשזופה עיני כלות
כבר על לוט אבד הכלח
רק ליבי שיכור כלוט.
כבר על לוט אבד הכלח
רק ליבי שיכור כלוט.
בי יוקדת אהבה...
על ראשי אחבוש לי כובע
אכתת רגלי בחום
אטפס ת"ק מטר גובה
אל סימונה לי מסדום.
אטפס תת מטר גובה
אל סימונה לי מסדום.
בי יוקדת אהבה...
מילים: בנימין אביגל לחן: שלמה וייספיש
בדרך התבור הלכתי לבדי
מאחורי שמעתי קול פרסה.
הפניתי את ראשי, ראיתי לידי
רוכב צעיר ישוב על גב סוסה.
שאל: "לאן ילדה?" - עניתי: "להרים"
והוא אותי על סוסתו הרים.
ומיני אז נגלה לי רז
כי זה שבמשעול דהר את לבבי שבה.
דהרנו בהרים כרוח סערה
עד אפלה כיסתה גם הר וגיא
לפתע נעצר ושח לי: "נערה,
אני כעת חוזר אל עדרי.
חכי אשובה כאן למחרת שנית" -
ונעלם בדהרה פראית.
ומיני אז נגלה לי רז...
והוא חזר שנית ביום המחרת
מאחוריו פסעו ראשי בקר
הוא לעברי רכב ולצידי עמד
מאוכפו ניער את העפר
ושח: "חזרתי שוב אלייך, עלמתי,
עלי שנית, נדהר על סוסתי".
ומיני אז נגלה לי רז...
מאחורי שמעתי קול פרסה.
הפניתי את ראשי, ראיתי לידי
רוכב צעיר ישוב על גב סוסה.
שאל: "לאן ילדה?" - עניתי: "להרים"
והוא אותי על סוסתו הרים.
ומיני אז נגלה לי רז
כי זה שבמשעול דהר את לבבי שבה.
דהרנו בהרים כרוח סערה
עד אפלה כיסתה גם הר וגיא
לפתע נעצר ושח לי: "נערה,
אני כעת חוזר אל עדרי.
חכי אשובה כאן למחרת שנית" -
ונעלם בדהרה פראית.
ומיני אז נגלה לי רז...
והוא חזר שנית ביום המחרת
מאחוריו פסעו ראשי בקר
הוא לעברי רכב ולצידי עמד
מאוכפו ניער את העפר
ושח: "חזרתי שוב אלייך, עלמתי,
עלי שנית, נדהר על סוסתי".
ומיני אז נגלה לי רז...
מילים: אלמטריוטיס לחן: א. קונדיס תרגום: נעמי שמר
הזמן את השנים יניס
וקצת בינה בלב מכניס
אבל ישנם דברים שהוא עוד לא גילה לי
האם יפרח לי עוד שושן
האם נעור בי ניצוץ נושן
האם בסוף הדרך מחכה תשובה לי
ואיך נדע
אם יש תקווה
שכשנבוא, שכשנבוא
נמצא תשובה
לאן נמשכת המסילה
לאן הולכת התפילה
ומי ישיב לשאלה ומי ישמע לי
ומי יפתח לי לבבו
ואם אלך לאן אבוא
האם בסוף הדרך מחכה תשובה לי.
ואיך נדע...
זה רק אני וזו רק את
וזה הרבה וזה כה מעט
ואיך נדע אם לא לריק עברו חיינו
האם עמלנו לא לשווא
האם ביתנו לא יחרב
האם תחייה אהבה גם אחרינו.
ואיך נדע...
וקצת בינה בלב מכניס
אבל ישנם דברים שהוא עוד לא גילה לי
האם יפרח לי עוד שושן
האם נעור בי ניצוץ נושן
האם בסוף הדרך מחכה תשובה לי
ואיך נדע
אם יש תקווה
שכשנבוא, שכשנבוא
נמצא תשובה
לאן נמשכת המסילה
לאן הולכת התפילה
ומי ישיב לשאלה ומי ישמע לי
ומי יפתח לי לבבו
ואם אלך לאן אבוא
האם בסוף הדרך מחכה תשובה לי.
ואיך נדע...
זה רק אני וזו רק את
וזה הרבה וזה כה מעט
ואיך נדע אם לא לריק עברו חיינו
האם עמלנו לא לשווא
האם ביתנו לא יחרב
האם תחייה אהבה גם אחרינו.
ואיך נדע...
ערבה, ערבה אין קץ,
עין הבוקרים תרה:
לא ערער, לא דרדר, לא עץ,
רוח בא המידברה.
זמר הבוקרים יעלה ויבקע
על מרחבים אבודים עד אין גמר,
ותזרח החמה ותשקע
ומוסיף וקולח הזמר.
ערבה, ערבה, אלמון,
שנות אלפים קמו:
הבוקר על גב סוס קדמון
בדרכים שנשמו.
הו, הו, הו...
שדה בוקר, שדה שלום, העור!
סול נתיבות הרה!
כי אתה המעוז לדור
בן מרדות ובן פרא.
זמר הבוקרים יעלה ויבקע
על רחלים ואילים ועל צמר,
ותזרח החמה ותשקע
ויוסיף לקלח הזמר.
ערבה, ערבה, עני!
אל יכסך רדם!
נחדש נא, את ואני,
את ימייך כקדם.
הו, הו, הו...
עין הבוקרים תרה:
לא ערער, לא דרדר, לא עץ,
רוח בא המידברה.
זמר הבוקרים יעלה ויבקע
על מרחבים אבודים עד אין גמר,
ותזרח החמה ותשקע
ומוסיף וקולח הזמר.
ערבה, ערבה, אלמון,
שנות אלפים קמו:
הבוקר על גב סוס קדמון
בדרכים שנשמו.
הו, הו, הו...
שדה בוקר, שדה שלום, העור!
סול נתיבות הרה!
כי אתה המעוז לדור
בן מרדות ובן פרא.
זמר הבוקרים יעלה ויבקע
על רחלים ואילים ועל צמר,
ותזרח החמה ותשקע
ויוסיף לקלח הזמר.
ערבה, ערבה, עני!
אל יכסך רדם!
נחדש נא, את ואני,
את ימייך כקדם.
הו, הו, הו...
שירה פונה אילתה
על מדבר הערב רד
כחול מעל וחול מלמטה
זאת הדרך לאילת
הי אילת, הי אילת,
עוד ניבנך עיר ואם במדבר
הי אילת, הי אילת, הי אילת
את קרית הפלאים למחר.
שירה עברה דוהרת
המרחב סביב ילהט
זאת הדרך אין אחרת
זאת הדרך לאילת.
הי אילת, הי אילת...
על מדבר הערב רד
כחול מעל וחול מלמטה
זאת הדרך לאילת
הי אילת, הי אילת,
עוד ניבנך עיר ואם במדבר
הי אילת, הי אילת, הי אילת
את קרית הפלאים למחר.
שירה עברה דוהרת
המרחב סביב ילהט
זאת הדרך אין אחרת
זאת הדרך לאילת.
הי אילת, הי אילת...
שושנה, שושנה, שושנה
ירח נישא אל ענן,
כמוהו אלייך, שושנה -
בים עוד יפליג קפיטן.
היה ים סוער, התורן חרק,
חרטום הספינה כמעט ונשחק,
אך יוסקה על כל העניין התגבר -
וזמר עליז כה זימר:
שושנה, שושנה, שושנה...
ב"שלוש עשרה" דן הרים עוד כוסית,
ולפתע הגיחו ספינות המשחית:
אך דני אמר: "מעלש, נסתדר"
וזמר עליז כה זימר:
שושנה, שושנה, שושנה...
היתה זאת פיגורה מאוד עלובה
עת שמוליק הגוץ לקפריסין הובא,
אך גם עת ישב אחרי הגדר -
הוא זמר עליז כה זימר:
שושנה, שושנה, שושנה...
מסע הימים הגיע לסוף,
סירות עם ג'מעה, אורות מן החוף.
ואז אל שושנה כל איש הסתער -
וזמר עליז כה זימר:
שושנה, שושנה, שושנה...
ירח נישא אל ענן,
כמוהו אלייך, שושנה -
בים עוד יפליג קפיטן.
היה ים סוער, התורן חרק,
חרטום הספינה כמעט ונשחק,
אך יוסקה על כל העניין התגבר -
וזמר עליז כה זימר:
שושנה, שושנה, שושנה...
ב"שלוש עשרה" דן הרים עוד כוסית,
ולפתע הגיחו ספינות המשחית:
אך דני אמר: "מעלש, נסתדר"
וזמר עליז כה זימר:
שושנה, שושנה, שושנה...
היתה זאת פיגורה מאוד עלובה
עת שמוליק הגוץ לקפריסין הובא,
אך גם עת ישב אחרי הגדר -
הוא זמר עליז כה זימר:
שושנה, שושנה, שושנה...
מסע הימים הגיע לסוף,
סירות עם ג'מעה, אורות מן החוף.
ואז אל שושנה כל איש הסתער -
וזמר עליז כה זימר:
שושנה, שושנה, שושנה...
מילים: חיים חפר לחן: עממי רוסי
לי כל גל נושא מזכרת
מן הבית, מן החוף,
מן העצים יפי צמרת
וזהב שלכת בת חלוף.
הנשאי, ספינה, ושוטי -
מה רבים הכיסופים
לי נערה יש ושמה רותי,
המצפה באלה החופים.
תכול עיניה כשמיים
מבטה כלהבה.
לו אך נשקתי השפתיים
אז ידעתי מה זאת אהבה.
סער, הספינה חורקת,
תקפץ מגל אל גל.
אלי עם רעם היא צוחקת
ועם רוח לי תפרע תלתל.
מן הבית, מן החוף,
מן העצים יפי צמרת
וזהב שלכת בת חלוף.
הנשאי, ספינה, ושוטי -
מה רבים הכיסופים
לי נערה יש ושמה רותי,
המצפה באלה החופים.
תכול עיניה כשמיים
מבטה כלהבה.
לו אך נשקתי השפתיים
אז ידעתי מה זאת אהבה.
סער, הספינה חורקת,
תקפץ מגל אל גל.
אלי עם רעם היא צוחקת
ועם רוח לי תפרע תלתל.
מילים: שאול טשרניחובסקי לחן: טוביה שלונסקי
שַׂחֲקִי, שַׂחֲקִי עַל הַחֲלוֹמוֹת,
זוּ אֲנִי הַחוֹלֵם שָׂח.
שַׂחֲקִי כִּי בָאָדָם אַאֲמִין,
כִּי עוֹדֶנִּי מַאֲמִין בָּךְ.
כִּי עוֹד נַפְשִׁי דְרוֹר שׁוֹאֶפֶת,
לֹא מְכַרְתִּיהָ לְעֵגֶל-פָּז,
כִּי עוֹד אַאֲמִין גַּם בָּאָדָם,
גַּם בְּרוּחוֹ, רוּחַ עָז.
רוּחוֹ יַשְׁלִיךְ כַּבְלֵי-הֶבֶל,
יְרוֹמְמֶנּוּ בָּמֳתֵי-עָל;
לֹא בָרָעָב יָמוּת עֹבֵד,
דְּרוֹר – לַנֶּפֶשׁ, פַּת – לַדָּל.
שַׂחֲקִי כִּי גַם בְּרֵעוּת אַאֲמִין,
אַאֲמִין, כִּי עוֹד אֶמְצָא לֵב,
לֵב תִּקְוֹתַי גַּם תִּקְוֹתָיו,
יָחוּשׁ אֹשֶׁר, יָבִין כְּאֵב.
אַאֲמִינָה גַּם בֶּעָתִיד,
אַף אִם יִרְחַק זֶה הַיוֹם,
אַךְ בֹּא יָבֹא – יִשְׂאוּ שָׁלוֹם
אָז וּבְרָכָה לְאֹם מִלְאֹם.
יָשׁוּב יִפְרַח אָז גַּם עַמִּי,
וּבָאָרֶץ יָקוּם דּוֹר,
בַּרְזֶל-כְּבָלָיו יוּסַר מֶנּוּ,
עַיִן-בְּעַיִן יִרְאֶה אוֹר.
יִחְיֶה, יֶאֱהַב, יִפְעַל, יָעַשׂ,
דּוֹר בָּאָרֶץ אָמְנָם חָי,
לֹא בֶעָתִיד – בַּשָּׁמַיִם,
חַיֵּי-רוּחַ לוֹ אֵין דָּי.
אָז שִׁיר חָדָשׁ יָשִׁיר מְשׁוֹרֵר,
לְיֹפִי וְנִשְׂגָּב לִבּוֹ עֵר;
לוֹ, לַצָּעִיר, מֵעַל קִבְרִי
פְּרָחִים יִלְקְטוּ לַזֵּר.
זוּ אֲנִי הַחוֹלֵם שָׂח.
שַׂחֲקִי כִּי בָאָדָם אַאֲמִין,
כִּי עוֹדֶנִּי מַאֲמִין בָּךְ.
כִּי עוֹד נַפְשִׁי דְרוֹר שׁוֹאֶפֶת,
לֹא מְכַרְתִּיהָ לְעֵגֶל-פָּז,
כִּי עוֹד אַאֲמִין גַּם בָּאָדָם,
גַּם בְּרוּחוֹ, רוּחַ עָז.
רוּחוֹ יַשְׁלִיךְ כַּבְלֵי-הֶבֶל,
יְרוֹמְמֶנּוּ בָּמֳתֵי-עָל;
לֹא בָרָעָב יָמוּת עֹבֵד,
דְּרוֹר – לַנֶּפֶשׁ, פַּת – לַדָּל.
שַׂחֲקִי כִּי גַם בְּרֵעוּת אַאֲמִין,
אַאֲמִין, כִּי עוֹד אֶמְצָא לֵב,
לֵב תִּקְוֹתַי גַּם תִּקְוֹתָיו,
יָחוּשׁ אֹשֶׁר, יָבִין כְּאֵב.
אַאֲמִינָה גַּם בֶּעָתִיד,
אַף אִם יִרְחַק זֶה הַיוֹם,
אַךְ בֹּא יָבֹא – יִשְׂאוּ שָׁלוֹם
אָז וּבְרָכָה לְאֹם מִלְאֹם.
יָשׁוּב יִפְרַח אָז גַּם עַמִּי,
וּבָאָרֶץ יָקוּם דּוֹר,
בַּרְזֶל-כְּבָלָיו יוּסַר מֶנּוּ,
עַיִן-בְּעַיִן יִרְאֶה אוֹר.
יִחְיֶה, יֶאֱהַב, יִפְעַל, יָעַשׂ,
דּוֹר בָּאָרֶץ אָמְנָם חָי,
לֹא בֶעָתִיד – בַּשָּׁמַיִם,
חַיֵּי-רוּחַ לוֹ אֵין דָּי.
אָז שִׁיר חָדָשׁ יָשִׁיר מְשׁוֹרֵר,
לְיֹפִי וְנִשְׂגָּב לִבּוֹ עֵר;
לוֹ, לַצָּעִיר, מֵעַל קִבְרִי
פְּרָחִים יִלְקְטוּ לַזֵּר.
תלמיד תיכון לומד, מסכן, היסטוריה יומם וליל
(כן-כן, יומם וליל
כן-כן, יומם וליל).
הוא בורח לשריון, אך מה מתברר בינתיים?
מתברר שגם -
השריון עשה היסטוריה, היסטוריה, היסטוריה,
השריון עשה היסטוריה, וצריך אותה ללמוד
(טוב מאוד!).
את רמלה ואת לוד לקחו בשנת ארבעים ושמונה
(כן, ארבעים ושמונה
כן, ארבעים ושמונה).
כשריון בלתי-חדיר שמשו שם רק הכותנת
וה"בטלדרס",
(איזה נס ...)
השריון עשה היסטוריה, היסטוריה, היסטוריה,
השריון עשה היסטוריה, עם פלדה או בלי פלדה
(זאת עובדה!)
כשבא מבצע קדש והזחלים שעטו דרומה
(כן, שעטו דרומה
כן, שעטו דרומה),
התברר שלא כל הדרכים מובילות לרומא,
אלא לסואץ
(די מוחץ)
השריון עשה היסטוריה, היסטוריה, היסטוריה,
השריון עשה היסטוריה, תשאלו את המצרים
(הם זוכרים ...)
כשחממו הסורים את המים בתל-אל-קאדי
(כן-כן, בתל-אל-קאדי
כן-כן, בתל-אל-קאדי),
מי הבהיר להם שאזהרות זה לא "כלאם פאדי"?
מי אם לא שריון
(בצנטוריון)
השריון עשה היסטוריה, היסטוריה, היסטוריה,
השריון עשה היסטוריה, יש לסורים הוכחות
(די חותכות ...)
וכשיבוא היום ואת הטנק נכתת לטרקטור
(כן, את הטנק לטרקטור
כן, את הטנק לטרקטור),
לא נשכח כי אלו לא הכירו אותו ""דה-פקטו"
לא היה שלום
(אלא חלום ...)
השריון עשה היסטוריה, היסטוריה, היסטוריה,
השריון עשה היסטוריה, הוא עוד יעשה שלום.
(כן-כן, יומם וליל
כן-כן, יומם וליל).
הוא בורח לשריון, אך מה מתברר בינתיים?
מתברר שגם -
השריון עשה היסטוריה, היסטוריה, היסטוריה,
השריון עשה היסטוריה, וצריך אותה ללמוד
(טוב מאוד!).
את רמלה ואת לוד לקחו בשנת ארבעים ושמונה
(כן, ארבעים ושמונה
כן, ארבעים ושמונה).
כשריון בלתי-חדיר שמשו שם רק הכותנת
וה"בטלדרס",
(איזה נס ...)
השריון עשה היסטוריה, היסטוריה, היסטוריה,
השריון עשה היסטוריה, עם פלדה או בלי פלדה
(זאת עובדה!)
כשבא מבצע קדש והזחלים שעטו דרומה
(כן, שעטו דרומה
כן, שעטו דרומה),
התברר שלא כל הדרכים מובילות לרומא,
אלא לסואץ
(די מוחץ)
השריון עשה היסטוריה, היסטוריה, היסטוריה,
השריון עשה היסטוריה, תשאלו את המצרים
(הם זוכרים ...)
כשחממו הסורים את המים בתל-אל-קאדי
(כן-כן, בתל-אל-קאדי
כן-כן, בתל-אל-קאדי),
מי הבהיר להם שאזהרות זה לא "כלאם פאדי"?
מי אם לא שריון
(בצנטוריון)
השריון עשה היסטוריה, היסטוריה, היסטוריה,
השריון עשה היסטוריה, יש לסורים הוכחות
(די חותכות ...)
וכשיבוא היום ואת הטנק נכתת לטרקטור
(כן, את הטנק לטרקטור
כן, את הטנק לטרקטור),
לא נשכח כי אלו לא הכירו אותו ""דה-פקטו"
לא היה שלום
(אלא חלום ...)
השריון עשה היסטוריה, היסטוריה, היסטוריה,
השריון עשה היסטוריה, הוא עוד יעשה שלום.
ליד השולחן ילד קטן
יושב וציור מצייר לו,
ובציור הוא גם כתב
לאלוהים עוד מכתב:
אלוהים, שמור על אמא,
אלוהים, שמור על אבא,
שמור אלי את השמש
אלוהים שמור עלי.
שמור גם את כל החיילים
כי הם לבד שם בחושך,
כן, זה נכון, הם כבר גדולים,
אך שמור גם עליהם, אלי.
May there always be sunshine
May there always be blue sky
May there always be mama
May there always be me
יושב וציור מצייר לו,
ובציור הוא גם כתב
לאלוהים עוד מכתב:
אלוהים, שמור על אמא,
אלוהים, שמור על אבא,
שמור אלי את השמש
אלוהים שמור עלי.
שמור גם את כל החיילים
כי הם לבד שם בחושך,
כן, זה נכון, הם כבר גדולים,
אך שמור גם עליהם, אלי.
May there always be sunshine
May there always be blue sky
May there always be mama
May there always be me
מילים: רפאל קלצ'קין לחן: מנשה בהרב
היום אחות היא מלחמתנו
לכן רחוק אני מכאן
תחוגי נא את פגישתנו
במטבחנו הקטן.
על מקומי שבחרתיהו
תשימי יין מלוא כוסית
תראי כאילו זה אני הוא
יושב איתך כמו תמיד.
האמיני יום יבוא
טוב יהיה מבטיח לך
לחבק אותך אבוא
והכל אשיח לך.
אתמול לפעולה יצאנו
עד לאשמורת ראשונה
היום שקטנו ונרגענו
ומכסיפה כה הלבנה.
את פגישתי איתך זכרתי
ושמלתך הירוקה
הלילה טוב לי, כה אמרתי
כי את קרובה מרחוקה.
האמיני...
כשנובחים פיות הסטנים
המרגמות נאנחות
אז מחשבתי תעבירני
אלייך רעה ואחות.
ואז אדע - לקרב יש טעם
אף כי המחיר יקר מאוד
כדי שיום יבוא אי פעם
נוכל לנשום פה ולחיות!
האמיני...
לכן רחוק אני מכאן
תחוגי נא את פגישתנו
במטבחנו הקטן.
על מקומי שבחרתיהו
תשימי יין מלוא כוסית
תראי כאילו זה אני הוא
יושב איתך כמו תמיד.
האמיני יום יבוא
טוב יהיה מבטיח לך
לחבק אותך אבוא
והכל אשיח לך.
אתמול לפעולה יצאנו
עד לאשמורת ראשונה
היום שקטנו ונרגענו
ומכסיפה כה הלבנה.
את פגישתי איתך זכרתי
ושמלתך הירוקה
הלילה טוב לי, כה אמרתי
כי את קרובה מרחוקה.
האמיני...
כשנובחים פיות הסטנים
המרגמות נאנחות
אז מחשבתי תעבירני
אלייך רעה ואחות.
ואז אדע - לקרב יש טעם
אף כי המחיר יקר מאוד
כדי שיום יבוא אי פעם
נוכל לנשום פה ולחיות!
האמיני...
מילים: חיים חפר לחן: דובי זלצר
אם יהיה רע, והמיסים עוד יעלו
ובמוסקווה, השערים ינעלו
והסוכר, גם הוא עוד יעלה במחיר
אנחנו לא, אנחנו לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר
אם הבנזין, מתל אביב עד רמת גן
עולה לך, כמו סוף שבוע ביפן
ואם באו"ם, אומרים תיסוג וגם תחזיר
אנחנו לא, אנחנו לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר...
אם תירשם, תרצה שיכון של זוג צעיר
כשתיכנס נהיה כבר מזקני העיר
ואם נשמע את רוזה רוזה מקהיר
אנחנו לא אנחנו לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר...
מה לעשות, זוהי ארצנו היחידה
עוד יהיה טוב, ואין זו אין זו אגדה
ועוד נזכה, לראות זריחה של יום בהיר
ומשום כך אנחנו ממשיכים לשיר
לא נפסיק לשיר...
ובמוסקווה, השערים ינעלו
והסוכר, גם הוא עוד יעלה במחיר
אנחנו לא, אנחנו לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר
אם הבנזין, מתל אביב עד רמת גן
עולה לך, כמו סוף שבוע ביפן
ואם באו"ם, אומרים תיסוג וגם תחזיר
אנחנו לא, אנחנו לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר...
אם תירשם, תרצה שיכון של זוג צעיר
כשתיכנס נהיה כבר מזקני העיר
ואם נשמע את רוזה רוזה מקהיר
אנחנו לא אנחנו לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר...
מה לעשות, זוהי ארצנו היחידה
עוד יהיה טוב, ואין זו אין זו אגדה
ועוד נזכה, לראות זריחה של יום בהיר
ומשום כך אנחנו ממשיכים לשיר
לא נפסיק לשיר...
מילים: עוזי חיטמן לחן: עממי יווני
תודה על כל מה שבראת
תודה על מה שלי נתת
על אור עיניים
חבר או שניים
על מה שיש לי בעולם
על שיר קולח
ולב סולח
שבזכותם אני קיים
תודה על כל מה שבראת
תודה על מה שלי נתת
על צחוק של ילד
ושמי התכלת
על אדמה ובית חם
פינה לשבת
אישה אוהבת
שבזכותם אני קיים
תודה על כל מה שבראת
תודה על מה שלי נתת
על יום של אושר
תמימות ויושר
על יום עצוב שנעלם
תשואות אלפיים
וכפיים
שבזכותם אני קיים.
תודה על מה שלי נתת
על אור עיניים
חבר או שניים
על מה שיש לי בעולם
על שיר קולח
ולב סולח
שבזכותם אני קיים
תודה על כל מה שבראת
תודה על מה שלי נתת
על צחוק של ילד
ושמי התכלת
על אדמה ובית חם
פינה לשבת
אישה אוהבת
שבזכותם אני קיים
תודה על כל מה שבראת
תודה על מה שלי נתת
על יום של אושר
תמימות ויושר
על יום עצוב שנעלם
תשואות אלפיים
וכפיים
שבזכותם אני קיים.
סוף השירון
