השירון מאפשר הצגה של מילות השירים , שקופיות זמר,.
או גם וגם
.
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון
שירונים:
יוסי לביא
הוא זמר יוצא להקה צבאית, מורה דרך מוסמך,
מרקיד ריקודי עם מוסמך, מנגן בשלל כלי נגינה כגון:חליל צד
גיטרה מפוחית פה אקורדיאון ועוד
052-232-7321
052-232-7321
שירון זה מכיל מילים לשירים
מילים: דן אלמגור לחן: דובי זלצר
בקסבה בחצי היום
כשהשוק פתוח
הייתי ככה סתם הולך
והחזה מתוח
כולם אומרים איזה קנון
עובר בסימטאות
עושים שלום מכל חלון
כל הכבוד!
כולם היו יודעים אז טוב מאוד
למי למי - יש יותר כבוד
כולם היו יודעים אז טוב מאוד
למי למי, תמיד למי - יש יותר כבוד
וכשהקרב היה בוער
והכיתה לא זזה
המפקד היה אומר:
"אתה ראשון יא קזה!"
כולם ידעו שקזבלן
ראשון תמיד לצעוד
ומאחור הם צעקו:
"כל הכבוד!"
כולם היו יודעים אז טוב מאוד...
אחד הולך עם בחורה
ביפו בין ערביים
אם רק ארצה אצלי תהיה
ישר בין הידיים
אך לא אפריע לבחור
שלא יתחיל לרעוד
כי זה אצלי פשוט פרינציפ
לי יש כבוד!
כולם היו יודעים אז טוב מאוד...
אם בא שיכור לאיזה בר
אני אותו מרגיע
הוא עף אצלי מן השעון
ישר עד ג'בלייה
אבל אחר כך הוא חוזר
ובא קטן מאוד
מרים כוסית ועוד אומר:
"כל הכבוד!"
כולם היו יודעים אז טוב מאוד...
כשהשוק פתוח
הייתי ככה סתם הולך
והחזה מתוח
כולם אומרים איזה קנון
עובר בסימטאות
עושים שלום מכל חלון
כל הכבוד!
כולם היו יודעים אז טוב מאוד
למי למי - יש יותר כבוד
כולם היו יודעים אז טוב מאוד
למי למי, תמיד למי - יש יותר כבוד
וכשהקרב היה בוער
והכיתה לא זזה
המפקד היה אומר:
"אתה ראשון יא קזה!"
כולם ידעו שקזבלן
ראשון תמיד לצעוד
ומאחור הם צעקו:
"כל הכבוד!"
כולם היו יודעים אז טוב מאוד...
אחד הולך עם בחורה
ביפו בין ערביים
אם רק ארצה אצלי תהיה
ישר בין הידיים
אך לא אפריע לבחור
שלא יתחיל לרעוד
כי זה אצלי פשוט פרינציפ
לי יש כבוד!
כולם היו יודעים אז טוב מאוד...
אם בא שיכור לאיזה בר
אני אותו מרגיע
הוא עף אצלי מן השעון
ישר עד ג'בלייה
אבל אחר כך הוא חוזר
ובא קטן מאוד
מרים כוסית ועוד אומר:
"כל הכבוד!"
כולם היו יודעים אז טוב מאוד...
מילים: חיים חפר לחן: דובי זלצר
כשראיתיך ילדה קטנה
צוחקת צחוק רחב כזה,
פתאום הרגשתי איך כמו סכין
אלי נכנסת פה בחזה.
מיליון פרחים שלחתי לך
ושני מיליונים מכתבים,
אך את המשכת לצחוק ואת שיגעת
ברחוב את כל התושבים.
רוזה רוזה רוזה רוזה
את אהובה שלי
כמה שירים עוד לך אחרוזה
עד שתהיי אשתי
אך, רוזה רוזה,
את אהובה שלי.
אני סחבתי לבנים
ת'גב שברתי בשבילך,
בשביל לראות אותך מן הבניין
אשר בנו אז מול ביתך.
אמרת שאת רוצה לחיות
חיים טובים ומתוקים,
אז בשבילך פתחתי בשכונה
חנות שקדים ופיסטוקים.
רוזה רוזה רוזה...
מכות הלכתי בשבילך
והסתכסכתי עם החוק,
ואת אפילו לא חתמת לי על ערבות
רק כל הזמן המשכת לצחוק.
תגידי מה יהיה הסוף
אני כבר לא יכול יותר,
את כבר בת ארבעים חמש או שש
ואני תחמישים סוגר.
רוזה רוזה רוזה...
צוחקת צחוק רחב כזה,
פתאום הרגשתי איך כמו סכין
אלי נכנסת פה בחזה.
מיליון פרחים שלחתי לך
ושני מיליונים מכתבים,
אך את המשכת לצחוק ואת שיגעת
ברחוב את כל התושבים.
רוזה רוזה רוזה רוזה
את אהובה שלי
כמה שירים עוד לך אחרוזה
עד שתהיי אשתי
אך, רוזה רוזה,
את אהובה שלי.
אני סחבתי לבנים
ת'גב שברתי בשבילך,
בשביל לראות אותך מן הבניין
אשר בנו אז מול ביתך.
אמרת שאת רוצה לחיות
חיים טובים ומתוקים,
אז בשבילך פתחתי בשכונה
חנות שקדים ופיסטוקים.
רוזה רוזה רוזה...
מכות הלכתי בשבילך
והסתכסכתי עם החוק,
ואת אפילו לא חתמת לי על ערבות
רק כל הזמן המשכת לצחוק.
תגידי מה יהיה הסוף
אני כבר לא יכול יותר,
את כבר בת ארבעים חמש או שש
ואני תחמישים סוגר.
רוזה רוזה רוזה...
מילים: נעמי שמר לחן:
באלה הידיים עוד לא בניתי כפר
עוד לא מצאתי מים באמצע המדבר
עוד לא ציירתי פרח, עוד לא גיליתי איך
תוביל אותי הדרך ולאן אני הולך
אי - עוד לא אהבתי די
הרוח והשמש על פני
אי - עוד לא אמרתי די
ואם לא, אם לא עכשיו אימתי
עוד לא שתלתי דשא, עוד לא הקמתי עיר
עוד לא נטעתי כרם על כל גבעות הגיר
עוד לא הכל עשיתי ממש במו ידי
עוד לא הכל ניסיתי, עוד לא אהבתי די
אי - עוד לא אהבתי די...
עוד לא הקמתי שבט, עוד לא חיברתי שיר
עוד לא ירד לי שלג באמצע הקציר
אני עוד לא כתבתי את זיכרונותי
עוד לא בניתי לי את בית חלומותי
אי - עוד לא אהבתי די...
ואף על פי שאת פה, ואת כל כך יפה
ממך אני בורח כמו ממגיפה
עוד יש הרבה דברים שרציתי לעשות
את בטח תסלחי לי גם בשנה הזאת
תביני, אי - עוד לא אהבתי די...
עוד לא מצאתי מים באמצע המדבר
עוד לא ציירתי פרח, עוד לא גיליתי איך
תוביל אותי הדרך ולאן אני הולך
אי - עוד לא אהבתי די
הרוח והשמש על פני
אי - עוד לא אמרתי די
ואם לא, אם לא עכשיו אימתי
עוד לא שתלתי דשא, עוד לא הקמתי עיר
עוד לא נטעתי כרם על כל גבעות הגיר
עוד לא הכל עשיתי ממש במו ידי
עוד לא הכל ניסיתי, עוד לא אהבתי די
אי - עוד לא אהבתי די...
עוד לא הקמתי שבט, עוד לא חיברתי שיר
עוד לא ירד לי שלג באמצע הקציר
אני עוד לא כתבתי את זיכרונותי
עוד לא בניתי לי את בית חלומותי
אי - עוד לא אהבתי די...
ואף על פי שאת פה, ואת כל כך יפה
ממך אני בורח כמו ממגיפה
עוד יש הרבה דברים שרציתי לעשות
את בטח תסלחי לי גם בשנה הזאת
תביני, אי - עוד לא אהבתי די...
מילים: אביגדור המאירי לחן: סטניסלב מוניושקו
מֵעַל פִּסְגַּת הַר הַצּוֹפִים
אֶשְׁתַּחֲוֶה לָךְ אַפַּיִם.
מֵעַל פִּסְגַּת הַר הַצּוֹפִים
שָׁלוֹם לָךְ, יְרוּשָׁלַיִם.
מֵאָה דּוֹרוֹת חָלַמְתִּי עָלַיִךְ
לִזְכּוֹת, לִרְאוֹת בְּאוֹר פָּנַיִךְ.
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם,
הָאִירִי פָּנַיִךְ לִבְנֵךְ!
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם
מֵחָרְבוֹתַיִךְ אֶבְנֵךְ!
בְּלֵב בּוֹטֵחַ בָּאתִי הֲלוֹם
הָקִים אֶת הֲרִיסוֹתַיִךְ
אַךְ אֵיךְ אֶבְנֶה אֶת בֵּית מִקְדָּשֵׁךְ
אִם אֵין שָׁלוֹם בֵּין בָּנַיִךְ?
סְפָרַדִּים, אַשְׁכְּנַזִּים, תֵּימָנִים, פָלָשִׁים
אוּרְפָלִים וְגוּרְגִ'ים וַחֲרֵדִים וְחָפְשִׁים
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם
לֹא זֹאת חָזִיתִי בַּחֲלוֹם!
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם
בֵּין בָּנַיִךְ הַשְׁרִי נָא שָׁלוֹם!
עִיר-פְּרָזוֹת הָיִית עִיר קָדְשִׁי
נִשְׁבַּר בָּךְ כָּל בָּרִיחַ;
אַךְ עוֹד נִשְׁאַר בָּךְ שַׁעַר סָגוּר,
זֶה שַׁעַר הַמָּשִׁיחַ.
רִבְבוֹת בָּנַיִךְ שְׁלָחוּנִי אֵלַיִךְ
לִמְסֹר לְיָדִי אֶת מַפְתְּחוֹתַיִךְ.
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם
נִשְׁבַּעְתִּי בְּשֵׁם אֲדֹנָי:
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם
הָאִירִי פָּנַיִךְ אֵלַי!
מֵעַל פִּסְגַּת הַר הַצּוֹפִים
שָׁלוֹם לָךְ, יְרוּשָׁלַיִם
אַלְפֵי גּוֹלִים מִקְּצוֹת כָּל תֵּבֵל
נוֹשְׂאִים אֵלַיִךְ עֵינַיִם
בְּאַלְפֵי בְּרָכוֹת הֲיִי בְּרוּכָה
מִקְדַּשׁ מֶלֶךְ, עִיר מְלוּכָה
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם
אֲנִי לֹא אָזוּז מִפֹּה!
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם
יָבוֹא הַמָּשִׁיחַ, יָבוֹא!
אֶשְׁתַּחֲוֶה לָךְ אַפַּיִם.
מֵעַל פִּסְגַּת הַר הַצּוֹפִים
שָׁלוֹם לָךְ, יְרוּשָׁלַיִם.
מֵאָה דּוֹרוֹת חָלַמְתִּי עָלַיִךְ
לִזְכּוֹת, לִרְאוֹת בְּאוֹר פָּנַיִךְ.
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם,
הָאִירִי פָּנַיִךְ לִבְנֵךְ!
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם
מֵחָרְבוֹתַיִךְ אֶבְנֵךְ!
בְּלֵב בּוֹטֵחַ בָּאתִי הֲלוֹם
הָקִים אֶת הֲרִיסוֹתַיִךְ
אַךְ אֵיךְ אֶבְנֶה אֶת בֵּית מִקְדָּשֵׁךְ
אִם אֵין שָׁלוֹם בֵּין בָּנַיִךְ?
סְפָרַדִּים, אַשְׁכְּנַזִּים, תֵּימָנִים, פָלָשִׁים
אוּרְפָלִים וְגוּרְגִ'ים וַחֲרֵדִים וְחָפְשִׁים
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם
לֹא זֹאת חָזִיתִי בַּחֲלוֹם!
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם
בֵּין בָּנַיִךְ הַשְׁרִי נָא שָׁלוֹם!
עִיר-פְּרָזוֹת הָיִית עִיר קָדְשִׁי
נִשְׁבַּר בָּךְ כָּל בָּרִיחַ;
אַךְ עוֹד נִשְׁאַר בָּךְ שַׁעַר סָגוּר,
זֶה שַׁעַר הַמָּשִׁיחַ.
רִבְבוֹת בָּנַיִךְ שְׁלָחוּנִי אֵלַיִךְ
לִמְסֹר לְיָדִי אֶת מַפְתְּחוֹתַיִךְ.
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם
נִשְׁבַּעְתִּי בְּשֵׁם אֲדֹנָי:
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם
הָאִירִי פָּנַיִךְ אֵלַי!
מֵעַל פִּסְגַּת הַר הַצּוֹפִים
שָׁלוֹם לָךְ, יְרוּשָׁלַיִם
אַלְפֵי גּוֹלִים מִקְּצוֹת כָּל תֵּבֵל
נוֹשְׂאִים אֵלַיִךְ עֵינַיִם
בְּאַלְפֵי בְּרָכוֹת הֲיִי בְּרוּכָה
מִקְדַּשׁ מֶלֶךְ, עִיר מְלוּכָה
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם
אֲנִי לֹא אָזוּז מִפֹּה!
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם
יָבוֹא הַמָּשִׁיחַ, יָבוֹא!
מילים: נעמי שמר לחן: נעמי שמר
מי זוכר ומי יודע
את הדרך אל ביתי
מי אשר קולי שומע
הוא יבוא הביתה איתי
ענני נוצה ממעל
והשלף לרגלי
ודינדון פעמון הפלא
השומר תמיד עלי
אי משם, שר לו בדרך
אי משם, שר פעמון
אי משם, שובה הביתה
בזמן הנכון!
אם שכחתי את הדרך
המוכרת משנים
פה ושם בצד הדרך
נשארו לי סימנים:
חץ אחד הנה שלוח
מצוייר בגיר לבן,
לך לך אחר הרוח
שתי פסיעות ורבע מכאן!
אי משם, שר לו בדרך
אי משם, שר פעמון
אי משם, שובה הביתה
בזמן הנכון!
מחצבה בצד הדרך
ועליה צל אילן
ובאר אחת או שתיים
לי לאות ולסימן
עז אחת שחורה כלילה
הלוחכת את השיחים
רק למיטיבי הלכת
השבילים הללו פתוחים
אי משם, שר לו בדרך
אי משם, שר פעמון
אי משם, שובה הביתה
בזמן הנכון!
לא לבד אני בדרך
ההולכת אל ביתי
יש חבר אחד או שניים
שהולכים הביתה איתי
ובשמש השוקעת
בדינדון פעמונים
הם ידעו לפענח
לי את כל הסימנים
אי משם, שר לו בדרך
אי משם, שר פעמון
אי משם, שובה הביתה
בזמן הנכון!
את הדרך אל ביתי
מי אשר קולי שומע
הוא יבוא הביתה איתי
ענני נוצה ממעל
והשלף לרגלי
ודינדון פעמון הפלא
השומר תמיד עלי
אי משם, שר לו בדרך
אי משם, שר פעמון
אי משם, שובה הביתה
בזמן הנכון!
אם שכחתי את הדרך
המוכרת משנים
פה ושם בצד הדרך
נשארו לי סימנים:
חץ אחד הנה שלוח
מצוייר בגיר לבן,
לך לך אחר הרוח
שתי פסיעות ורבע מכאן!
אי משם, שר לו בדרך
אי משם, שר פעמון
אי משם, שובה הביתה
בזמן הנכון!
מחצבה בצד הדרך
ועליה צל אילן
ובאר אחת או שתיים
לי לאות ולסימן
עז אחת שחורה כלילה
הלוחכת את השיחים
רק למיטיבי הלכת
השבילים הללו פתוחים
אי משם, שר לו בדרך
אי משם, שר פעמון
אי משם, שובה הביתה
בזמן הנכון!
לא לבד אני בדרך
ההולכת אל ביתי
יש חבר אחד או שניים
שהולכים הביתה איתי
ובשמש השוקעת
בדינדון פעמונים
הם ידעו לפענח
לי את כל הסימנים
אי משם, שר לו בדרך
אי משם, שר פעמון
אי משם, שובה הביתה
בזמן הנכון!
וכשהיה השר מונטיפיורי בן שמונים
אז באו לביתו המלאכים הלבנים
עמדו על מיטתו וכך אמרו אליו:
"הקדוש ברוך הוא רוצה אותך אליו"
וכך ענה השר מונטיפיורי בדיוק:
"סלחו לי רבותי, אך באמת אני עסוק
כי יש הרבה צרות לאחינו בעולם
הנה פוגרום ברוסיה, איך לא אבוא אצלם?
כי מי אם לא אני יעזור פה לכולם?"
והוא עלה למרכבה ו"דיו" לסוסים אמר
ופה מתן בסתר ושמה נדבה
פה צביטה בלחי או ליטוף של אהבה
ולכל היהודים שמחה וגאווה
וכל הכבוד לשר, וכל הכבוד לשר!
וכשהיה השר מונטיפיורי בן תשעים
אמרו לו: "תעלה, כי שם למעלה מבקשים"
שאל אותם השר: "הגידו איך אוכל?
איך עלילת הדם בדמשק תבוטל?
הלא צריך ללכת לפחה הנבזה,
ל'גיד לו: תתבייש ואיך מרשים דבר כזה
ואם צריך לשים לו ביד איזה בקשיש
מן מתנה גדולה, אך שאיש בה לא ירגיש
אז מי אם לא אני לתורכי את זה יגיש?"
והוא עלה למרכבה...
וכשהיה השר מונטיפיורי בן מאה
אמר: "מספיק לי כבר, הנשמה שלי שבעה
הלכו מליונים לירות ופרנקים ובישליק
אבל ליהודים זה אף פעם לא מספיק"
אמרו לו: "כבודו, רק יבוא ויסתכל
צריך לבנות עוד חדר לקבר של רחל
להגביה ת'כותל המערבי
לנווה שאננים יהודים יש להביא
ומי אם לא אתה יא מורי, יא לבבי?"
והוא עלה למרכבה...
וכשהיה השר בן מאה ועוד שנה
נִשקוהו מלאכים בנשיקה האחרונה
וכך את העיניים עצם הוא בבקשו
רק אבן ירושלמית מתחת לראשו.
עטוף טלית של משי ונח בתוך ארון
גמר השר משה את מסעו האחרון
אך יש עוד אנשים המוכנים להיִשבע
שלפעמים בלילה כשחושך בסביבה
ראו את מונטיפיורי על יד המרכבה
והוא עלה למרכבה...
אז באו לביתו המלאכים הלבנים
עמדו על מיטתו וכך אמרו אליו:
"הקדוש ברוך הוא רוצה אותך אליו"
וכך ענה השר מונטיפיורי בדיוק:
"סלחו לי רבותי, אך באמת אני עסוק
כי יש הרבה צרות לאחינו בעולם
הנה פוגרום ברוסיה, איך לא אבוא אצלם?
כי מי אם לא אני יעזור פה לכולם?"
והוא עלה למרכבה ו"דיו" לסוסים אמר
ופה מתן בסתר ושמה נדבה
פה צביטה בלחי או ליטוף של אהבה
ולכל היהודים שמחה וגאווה
וכל הכבוד לשר, וכל הכבוד לשר!
וכשהיה השר מונטיפיורי בן תשעים
אמרו לו: "תעלה, כי שם למעלה מבקשים"
שאל אותם השר: "הגידו איך אוכל?
איך עלילת הדם בדמשק תבוטל?
הלא צריך ללכת לפחה הנבזה,
ל'גיד לו: תתבייש ואיך מרשים דבר כזה
ואם צריך לשים לו ביד איזה בקשיש
מן מתנה גדולה, אך שאיש בה לא ירגיש
אז מי אם לא אני לתורכי את זה יגיש?"
והוא עלה למרכבה...
וכשהיה השר מונטיפיורי בן מאה
אמר: "מספיק לי כבר, הנשמה שלי שבעה
הלכו מליונים לירות ופרנקים ובישליק
אבל ליהודים זה אף פעם לא מספיק"
אמרו לו: "כבודו, רק יבוא ויסתכל
צריך לבנות עוד חדר לקבר של רחל
להגביה ת'כותל המערבי
לנווה שאננים יהודים יש להביא
ומי אם לא אתה יא מורי, יא לבבי?"
והוא עלה למרכבה...
וכשהיה השר בן מאה ועוד שנה
נִשקוהו מלאכים בנשיקה האחרונה
וכך את העיניים עצם הוא בבקשו
רק אבן ירושלמית מתחת לראשו.
עטוף טלית של משי ונח בתוך ארון
גמר השר משה את מסעו האחרון
אך יש עוד אנשים המוכנים להיִשבע
שלפעמים בלילה כשחושך בסביבה
ראו את מונטיפיורי על יד המרכבה
והוא עלה למרכבה...
מילים: חיים חפר לחן: דובי זלצר
אני מבטיח לך, ילדה שלי קטנה
שזאת תהיה המלחמה האחרונה.
בשם כל הטנקיסטים ופניהם המאובקות
אשר עברו את כל האש והשחיקות,
בשם הימאים אשר פשטו על הנמלים
ועיניהם כבדות ממלח וגלים.
אני מבטיח לך, ילדה שלי קטנה
שזאת תהיה המלחמה האחרונה.
בשם הטייסים אשר פרצו אל קרב זועם
ונצרבו באש טילים ואש נון מם.
בשם הצנחנים שבין עופרת ועשן
ראו אותך, כמו מלאך, מעל ראשם.
אני מבטיח לך, ילדה שלי קטנה
שזאת תהיה המלחמה האחרונה.
בשם התותחנים אשר ברסק הפגזים
היו עמוד האש לאורך החזית,
בשם חובשים רופאים שבנפשם ומאודם
החזירו רוח וחיים, השיבו דם.
אני מבטיח לך, ילדה שלי קטנה
שזאת תהיה המלחמה האחרונה.
בשם הקשרים אשר קולם קרע לילות,
בשם כל הגייסות והחילות,
בשם כל האבות אשר הלכו לקרב נורא
ושרוצים לשוב אלייך חזרה -
אני מבטיח לך, ילדה שלי קטנה
שזאת תהיה המלחמה האחרונה.
שזאת תהיה המלחמה האחרונה.
בשם כל הטנקיסטים ופניהם המאובקות
אשר עברו את כל האש והשחיקות,
בשם הימאים אשר פשטו על הנמלים
ועיניהם כבדות ממלח וגלים.
אני מבטיח לך, ילדה שלי קטנה
שזאת תהיה המלחמה האחרונה.
בשם הטייסים אשר פרצו אל קרב זועם
ונצרבו באש טילים ואש נון מם.
בשם הצנחנים שבין עופרת ועשן
ראו אותך, כמו מלאך, מעל ראשם.
אני מבטיח לך, ילדה שלי קטנה
שזאת תהיה המלחמה האחרונה.
בשם התותחנים אשר ברסק הפגזים
היו עמוד האש לאורך החזית,
בשם חובשים רופאים שבנפשם ומאודם
החזירו רוח וחיים, השיבו דם.
אני מבטיח לך, ילדה שלי קטנה
שזאת תהיה המלחמה האחרונה.
בשם הקשרים אשר קולם קרע לילות,
בשם כל הגייסות והחילות,
בשם כל האבות אשר הלכו לקרב נורא
ושרוצים לשוב אלייך חזרה -
אני מבטיח לך, ילדה שלי קטנה
שזאת תהיה המלחמה האחרונה.
הייתי בפריז וגם ברומא
ראיתי את שבעת פלאי תבל,
בקוטב הצפוני וגם דרומה,
אך אין מקום כמו ארץ ישראל.
וכמו גלויות של נוף יפות
תמונות בזכרוני עפות,
כמו בעד עדשה של מצלמה
בתרמילי אותן אשא
בכל מקום, בכל מסע
קטעי פסיפס מתוך תמונה שלמה.
שלום לך ארץ נהדרת,
עבדך הדל נושא לך שיר מזמור.
גם אם לעיתים נודד אני על דרך,
מה טוב לנדוד אך טוב יותר לחזור.
צריחי המגדלים בירושלים
וסמטאות השוק הצבעוני
גגות הרעפים של גבעתיים
הניבטים מבעד חלוני.
את האביב בתל אביב,
את סבתי ואת סבי,
את החלה ואת נרות שבת,
את ים המלח מול אדום
ואשת לוט צופה לסדום
ואת הקיץ בואך אילת.
שלום לך ארץ נהדרת...
מימיה הכחולים של הכנרת
והרקיע התואם מעל
והרגשת הבית המוכרת
בתוך עורקי זורמת כמו חשמל.
הרי גליל והשומרון,
הפרדסים שבשרון,
וילדים בגן המושבה
את הכרמל ואת הים
אחד אחד ואת כולם,
תמיד קורצים, אומרים ברוך הבא.
שלום לך ארץ נהדרת...
ראיתי את שבעת פלאי תבל,
בקוטב הצפוני וגם דרומה,
אך אין מקום כמו ארץ ישראל.
וכמו גלויות של נוף יפות
תמונות בזכרוני עפות,
כמו בעד עדשה של מצלמה
בתרמילי אותן אשא
בכל מקום, בכל מסע
קטעי פסיפס מתוך תמונה שלמה.
שלום לך ארץ נהדרת,
עבדך הדל נושא לך שיר מזמור.
גם אם לעיתים נודד אני על דרך,
מה טוב לנדוד אך טוב יותר לחזור.
צריחי המגדלים בירושלים
וסמטאות השוק הצבעוני
גגות הרעפים של גבעתיים
הניבטים מבעד חלוני.
את האביב בתל אביב,
את סבתי ואת סבי,
את החלה ואת נרות שבת,
את ים המלח מול אדום
ואשת לוט צופה לסדום
ואת הקיץ בואך אילת.
שלום לך ארץ נהדרת...
מימיה הכחולים של הכנרת
והרקיע התואם מעל
והרגשת הבית המוכרת
בתוך עורקי זורמת כמו חשמל.
הרי גליל והשומרון,
הפרדסים שבשרון,
וילדים בגן המושבה
את הכרמל ואת הים
אחד אחד ואת כולם,
תמיד קורצים, אומרים ברוך הבא.
שלום לך ארץ נהדרת...
מילים: עקיבא נוף לחן: עקיבא נוף
שישו את ירושלים, גילו בה,
גילו בה כל אוהביה.
שישו את ירושלים, גילו בה,
גילו בה כל אוהביה.
על חומותייך, עיר דוד, הפקדתי שומרים,
כל היום וכל הלילה.
על חומותייך, עיר דוד, הפקדתי שומרים,
כל היום וכל הלילה.
אל תחת ואל תירא עבדי יעקב,
כי יפוצו משנאיך מפניך
אל תחת ואל תירא עבדי יעקב,
כי יפוצו משנאיך מפניך
שישו את ירושלים...
שאי סביב עינייך וראי כולם
נקבצו, באו לך
שאי סביב עינייך וראי כולם
נקבצו ובאו לך
שישו את ירושלים...
גילו בה כל אוהביה.
שישו את ירושלים, גילו בה,
גילו בה כל אוהביה.
על חומותייך, עיר דוד, הפקדתי שומרים,
כל היום וכל הלילה.
על חומותייך, עיר דוד, הפקדתי שומרים,
כל היום וכל הלילה.
אל תחת ואל תירא עבדי יעקב,
כי יפוצו משנאיך מפניך
אל תחת ואל תירא עבדי יעקב,
כי יפוצו משנאיך מפניך
שישו את ירושלים...
שאי סביב עינייך וראי כולם
נקבצו, באו לך
שאי סביב עינייך וראי כולם
נקבצו ובאו לך
שישו את ירושלים...
מילים: נעמי שמר לחן: נעמי שמר
אויר הרים צלול כיין
וריח אורנים
נישא ברוח הערביים
עם קול פעמונים.
ובתרדמת אילן ואבן
שבויה בחלומה
העיר אשר בדד יושבת
ובליבה חומה
ירושלים של זהב
ושל נחושת ושל אור
הלא לכל שירייך
אני כינור
ירושלים של זהב
ושל נחושת ושל אור
הלא לכל שירייך
אני כינור
איכה יבשו בורות המים
כיכר השוק ריקה
ואין פוקד את הר הבית
בעיר העתיקה.
ובמערות אשר בסלע
מייללות רוחות
ואין יורד אל ים המלח
בדרך יריחו.
ירושלים של זהב...
אך בבואי היום לשיר לך
ולך לקשור כתרים
קטונתי מצעיר בנייך
ומאחרון המשוררים.
כי שמך צורב את השפתיים
כנשיקת שרף
אם אשכחך ירושלים
אשר כולה זהב
ירושלים של זהב...
חזרנו אל בורות המים
לשוק ולכיכר
שופר קורא בהר הבית
בעיר העתיקה.
ובמערות אשר בסלע
אלפי שמשות זורחות
נשוב נרד אל ים המלח
בדרך יריחו.
ירושלים של זהב...
וריח אורנים
נישא ברוח הערביים
עם קול פעמונים.
ובתרדמת אילן ואבן
שבויה בחלומה
העיר אשר בדד יושבת
ובליבה חומה
ירושלים של זהב
ושל נחושת ושל אור
הלא לכל שירייך
אני כינור
ירושלים של זהב
ושל נחושת ושל אור
הלא לכל שירייך
אני כינור
איכה יבשו בורות המים
כיכר השוק ריקה
ואין פוקד את הר הבית
בעיר העתיקה.
ובמערות אשר בסלע
מייללות רוחות
ואין יורד אל ים המלח
בדרך יריחו.
ירושלים של זהב...
אך בבואי היום לשיר לך
ולך לקשור כתרים
קטונתי מצעיר בנייך
ומאחרון המשוררים.
כי שמך צורב את השפתיים
כנשיקת שרף
אם אשכחך ירושלים
אשר כולה זהב
ירושלים של זהב...
חזרנו אל בורות המים
לשוק ולכיכר
שופר קורא בהר הבית
בעיר העתיקה.
ובמערות אשר בסלע
אלפי שמשות זורחות
נשוב נרד אל ים המלח
בדרך יריחו.
ירושלים של זהב...
כאשר המלך נמרוד יצא לשדה
הוא הביט אל השמיים ואל הכוכבים
וראה אור קדוש מעל הרובע היהודי
אות להולדתו של אברהם אבינו
אברהם אבינו, אבינו היקר
האב המבורך, האור של ישראל
אברהם אבינו, אבינו היקר
האב המבורך, האור של ישראל.
קוּאַנְדוֹ אֶל רֵיי נִמְרוֹד אַל קַמְפוֹ סַלִיה
מִירְבַה אֶן אֶל סִיאֶלוֹ אִי אֶן לַה אֶסְטְרֶרִיה
וִידוֹ אוּנַה לוּז סַנְטַה אֶן לַה דְג'וּדֶרִיה
קֶה אַוִיה דֶה נַסֶר אברהם אבינו.
אברהם אבינו, פַּדְרֶה קֶרִידוֹ
פַּדְרֶה בּנְדִיצ'וֹ, לוּז דֶה ישראל
אברהם אבינו, פַּדְרֶה קֶרִידוֹ
פַּדְרֶה בּנְדִיצ'וֹ, לוּז דֶה ישראל.
הוא הביט אל השמיים ואל הכוכבים
וראה אור קדוש מעל הרובע היהודי
אות להולדתו של אברהם אבינו
אברהם אבינו, אבינו היקר
האב המבורך, האור של ישראל
אברהם אבינו, אבינו היקר
האב המבורך, האור של ישראל.
קוּאַנְדוֹ אֶל רֵיי נִמְרוֹד אַל קַמְפוֹ סַלִיה
מִירְבַה אֶן אֶל סִיאֶלוֹ אִי אֶן לַה אֶסְטְרֶרִיה
וִידוֹ אוּנַה לוּז סַנְטַה אֶן לַה דְג'וּדֶרִיה
קֶה אַוִיה דֶה נַסֶר אברהם אבינו.
אברהם אבינו, פַּדְרֶה קֶרִידוֹ
פַּדְרֶה בּנְדִיצ'וֹ, לוּז דֶה ישראל
אברהם אבינו, פַּדְרֶה קֶרִידוֹ
פַּדְרֶה בּנְדִיצ'וֹ, לוּז דֶה ישראל.
מילים: נחלת הכלל לחן: נחלת הכלל
את דלתך זו המסוגרת
לי פתחי נערתי
כבר כבו אורות הקרת
ורק אני ורק אני פה לבדי
אהבה כחלום אין סוף היא
פתרונה כל כך טמיר
את לחן ואת ליופי
יחידתי שלי בעולמי
כי ימי הם עמל ותוהו
הלילות מרוקנים
בלעדייך לא יבואו
לא חלומות זהב לא פתרונים
קלילה תנשב הרוח
וצמרת הברושים
לבבי איתה ינוע
ולקראתך יוצאת יוצאת נפשי
Avre Tu Puerta Cerrada
Avre tu puerta cerrada
Que en tu balcon luz no hay
El amor a ti te vela
Partemos Rosa Partemos de aqui.
Yo demandi por la tu hermozura
Como te la diò el dio
La hermozura tuya es pura
La meresco solo yo.
לי פתחי נערתי
כבר כבו אורות הקרת
ורק אני ורק אני פה לבדי
אהבה כחלום אין סוף היא
פתרונה כל כך טמיר
את לחן ואת ליופי
יחידתי שלי בעולמי
כי ימי הם עמל ותוהו
הלילות מרוקנים
בלעדייך לא יבואו
לא חלומות זהב לא פתרונים
קלילה תנשב הרוח
וצמרת הברושים
לבבי איתה ינוע
ולקראתך יוצאת יוצאת נפשי
Avre Tu Puerta Cerrada
Avre tu puerta cerrada
Que en tu balcon luz no hay
El amor a ti te vela
Partemos Rosa Partemos de aqui.
Yo demandi por la tu hermozura
Como te la diò el dio
La hermozura tuya es pura
La meresco solo yo.
מילים: מן התפילה לחן: עממי
צור משלו אכלנו
ברכו אמוני
שבענו והותרנו
כדבר אדני.
הזן את עולמו
רוענו אבינו
אכלנו את לחמו
ויינו שתינו
על כן נודה לשמו
ונהללו בפינו
אמרנו וענינו
אין קדוש כאדני.
בשיר וקול תודה
נברך לאלהינו
על ארץ חמדה טובה
שהנחיל לאבותינו.
ומזון וצדה
השביע לנפשנו
חסדו גבר עלינו
ואמת אדני.
רחם בחסדך
על עמך צורנו
על ציון משכן כבודך
זבול בית תפארתנו
ובן דוד עבדך
יבא ויגאלנו
רוח אפינו
משיח אדני.
יבנה המקדש
עיר ציון תמלא
ושם נשיר שיר חדש
וברננה נעלה
הרחמן הנקדש
יתברך ויתעלה
על כוס יין מלא
כברכת אדני.
ברכו אמוני
שבענו והותרנו
כדבר אדני.
הזן את עולמו
רוענו אבינו
אכלנו את לחמו
ויינו שתינו
על כן נודה לשמו
ונהללו בפינו
אמרנו וענינו
אין קדוש כאדני.
בשיר וקול תודה
נברך לאלהינו
על ארץ חמדה טובה
שהנחיל לאבותינו.
ומזון וצדה
השביע לנפשנו
חסדו גבר עלינו
ואמת אדני.
רחם בחסדך
על עמך צורנו
על ציון משכן כבודך
זבול בית תפארתנו
ובן דוד עבדך
יבא ויגאלנו
רוח אפינו
משיח אדני.
יבנה המקדש
עיר ציון תמלא
ושם נשיר שיר חדש
וברננה נעלה
הרחמן הנקדש
יתברך ויתעלה
על כוס יין מלא
כברכת אדני.
מילים: נעמי שמר לחן: מנוס חאג'ידאקיס
ספרי איילת אהבים
על מה כיסית ראשך צעיף סגול
על מה ריסייך עצובים
וצווארך שחוח כגבעול.
בכלולותי ענד דודי
טבעת פז ואודם על ידי
עם ליל הפליג בספינתו
את לבבי נשוא נשא איתו.
ספרי איילת אהבים
למי למי נודעו עקבותיו
מה תחזי בכוכבים
ומה שלח דודך ממסעיו
שלח איגרת לבנה
מעיר נמל אשר בחוף צפון
כתב אשוב כעוד שנה
חכי לי, יפתי, אני אבוא
שווא תחזי בכוכבים
כבר ארוכים הערבים
רוח נושבת בעבים
והקיץ כבה.
גם אם ירחיק דודך לנדוד
ותארך דרכו מאוד
איכה יוכל למצוא לו עוד
זוג עיניים כזה
ספרי איילת אהבים
על מה כיסית ראשך צעיף סגול
על מה ריסייך עצובים
וצווארך שחוח כגבעול.
על מה כיסית ראשך צעיף סגול
על מה ריסייך עצובים
וצווארך שחוח כגבעול.
בכלולותי ענד דודי
טבעת פז ואודם על ידי
עם ליל הפליג בספינתו
את לבבי נשוא נשא איתו.
ספרי איילת אהבים
למי למי נודעו עקבותיו
מה תחזי בכוכבים
ומה שלח דודך ממסעיו
שלח איגרת לבנה
מעיר נמל אשר בחוף צפון
כתב אשוב כעוד שנה
חכי לי, יפתי, אני אבוא
שווא תחזי בכוכבים
כבר ארוכים הערבים
רוח נושבת בעבים
והקיץ כבה.
גם אם ירחיק דודך לנדוד
ותארך דרכו מאוד
איכה יוכל למצוא לו עוד
זוג עיניים כזה
ספרי איילת אהבים
על מה כיסית ראשך צעיף סגול
על מה ריסייך עצובים
וצווארך שחוח כגבעול.
מילים: שייקה פייקוב לחן: שייקה פייקוב
אֶרֶץ אֶרֶץ אֶרֶץ
אֶרֶץ תּכוֹל אֵין עָב
וְהַשֶּׁמֶשׁ לָהּ
כִּדְבַשׁ וְחָלָב
אֶרֶץ בָּּהּ נוֹלַדְנוּ
אֶרֶץ בָּּהּ נִחְיֶה
וְנֵשֵׁב בָּהּ יִהְיֶה
מָה שֶּׁיִהְיֶה
אֶרֶץ שֶׁנֹּאהַב
הִיא לָנוּ אֵם וָאָב
אֶרֶץ שֶׁל הָעָם
אֶרֶץ לְעוֹלָם
אֶרֶץ בָּּהּ נוֹלַדְנוּ
אֶרֶץ בָּּהּ נִחְיֶה
יִּהְיֶה מָה שֶּׁיִהְיֶה.
אֶרֶץ אֶרֶץ אֶרֶץ
יָם אֶל מוּל הַחוֹף
וּפְרָחִים וִילָדִים
בְּלִי סוֹף.
בַּצָּפוֹן כִּנֶּרֶת
בַּדָּרוֹם חוֹלוֹת
וּמִזְרָח לְמַעֲרָב
נוֹשֵׁק גְּבוּלוֹת.
אֶרֶץ שֶׁנֹּאהַב
הִיא לָנוּ אֵם וָאָב
אֶרֶץ שֶׁל הָעָם
אֶרֶץ לְעוֹלָם
אֶרֶץ בָּּהּ נוֹלַדְנוּ
אֶרֶץ בָּּהּ נִחְיֶה
יִּהְיֶה מָה שֶּׁיִהְיֶה.
אֶרֶץ אֶרֶץ אֶרֶץ
אֶרֶץ הַתּוֹרָה
אַתְּ מְקוֹר הָאוֹר
וּשְׂפַת הָאֱמוּנָה.
אֶרֶץ אֶרֶץ אֶרֶץ
אֶרֶץ יְקָרָה
הֵן הִבְטַחְתְּ
שֶׁאֵין זוֹ אַגָּדָה.
אֶרֶץ שֶׁנֹּאהַב
הִיא לָנוּ אֵם וָאָב
אֶרֶץ שֶׁל הָעָם
אֶרֶץ לְעוֹלָם
אֶרֶץ בָּּהּ נוֹלַדְנוּ
אֶרֶץ בָּּהּ נִחְיֶה
יִּהְיֶה מָה שֶּׁיִהְיֶה.
אֶרֶץ תּכוֹל אֵין עָב
וְהַשֶּׁמֶשׁ לָהּ
כִּדְבַשׁ וְחָלָב
אֶרֶץ בָּּהּ נוֹלַדְנוּ
אֶרֶץ בָּּהּ נִחְיֶה
וְנֵשֵׁב בָּהּ יִהְיֶה
מָה שֶּׁיִהְיֶה
אֶרֶץ שֶׁנֹּאהַב
הִיא לָנוּ אֵם וָאָב
אֶרֶץ שֶׁל הָעָם
אֶרֶץ לְעוֹלָם
אֶרֶץ בָּּהּ נוֹלַדְנוּ
אֶרֶץ בָּּהּ נִחְיֶה
יִּהְיֶה מָה שֶּׁיִהְיֶה.
אֶרֶץ אֶרֶץ אֶרֶץ
יָם אֶל מוּל הַחוֹף
וּפְרָחִים וִילָדִים
בְּלִי סוֹף.
בַּצָּפוֹן כִּנֶּרֶת
בַּדָּרוֹם חוֹלוֹת
וּמִזְרָח לְמַעֲרָב
נוֹשֵׁק גְּבוּלוֹת.
אֶרֶץ שֶׁנֹּאהַב
הִיא לָנוּ אֵם וָאָב
אֶרֶץ שֶׁל הָעָם
אֶרֶץ לְעוֹלָם
אֶרֶץ בָּּהּ נוֹלַדְנוּ
אֶרֶץ בָּּהּ נִחְיֶה
יִּהְיֶה מָה שֶּׁיִהְיֶה.
אֶרֶץ אֶרֶץ אֶרֶץ
אֶרֶץ הַתּוֹרָה
אַתְּ מְקוֹר הָאוֹר
וּשְׂפַת הָאֱמוּנָה.
אֶרֶץ אֶרֶץ אֶרֶץ
אֶרֶץ יְקָרָה
הֵן הִבְטַחְתְּ
שֶׁאֵין זוֹ אַגָּדָה.
אֶרֶץ שֶׁנֹּאהַב
הִיא לָנוּ אֵם וָאָב
אֶרֶץ שֶׁל הָעָם
אֶרֶץ לְעוֹלָם
אֶרֶץ בָּּהּ נוֹלַדְנוּ
אֶרֶץ בָּּהּ נִחְיֶה
יִּהְיֶה מָה שֶּׁיִהְיֶה.
מילים: יחיאל מוהר לחן: משה וילנסקי
נשיר לכם ניגון ישן,
ניגון ישן על מעיין,
על מעיין שובב.
מימיו היו צלולים צלולים,
גליו היו כחולים כחולים
מעל לחול זהב.
היה נוצץ באביבים,
היה נושק אבי אבים,
חוצה שדות דגן.
היה מרווה נודד עייף
ולאילן המתכופף
את חיותו נתן.
אבל בעומק נשמתו המה המה
וערגתו שפך לסהר וחמה -
ישאף לנעלם ולחלום יכמה
ולא ידע אל מה (אל מה).
אך יום אחד רוטט מאוד
ביקש מאל הנהרות:
עשני נא גדול.
רוצה אני אשד להיות,
רוצה אני לזרום, לגאות
בפרא המחול.
שואף אני הרחק לנדוד,
בעוז לניע טחנות
לשאת גשרי זהב.
שואף אני להיות עמוק
עד חקר אין ועד בלי חוק
עם אניות על גב.
וכך בעומק נשמתו המה המה
וערגתו שפך לסהר וחמה -
ישאף לנעלם ולחלום יכמה
ולא ידע אל מה (אל מה).
שמע האל למעיין
וכל מבוקשו נתן
ויוליכו לים.
הים בקצף הלבן
בלע את שיר המעין
וגורלו נחתם.
הים גדול. מבוע קט
מתקו נמלח, שירו אבד
לא עוד ירווה נודד.
ורק דייג אחד קטן
שמע את בכי המעין
אשר ביקש לצאת.
ושוב מעומק נשמתו המה המה
וערגתו שפך לסהר וחמה -
ישאף לנעלם ולחלום יכמה
ולא ידע אל מה (אל מה).
ניגון ישן על מעיין,
על מעיין שובב.
מימיו היו צלולים צלולים,
גליו היו כחולים כחולים
מעל לחול זהב.
היה נוצץ באביבים,
היה נושק אבי אבים,
חוצה שדות דגן.
היה מרווה נודד עייף
ולאילן המתכופף
את חיותו נתן.
אבל בעומק נשמתו המה המה
וערגתו שפך לסהר וחמה -
ישאף לנעלם ולחלום יכמה
ולא ידע אל מה (אל מה).
אך יום אחד רוטט מאוד
ביקש מאל הנהרות:
עשני נא גדול.
רוצה אני אשד להיות,
רוצה אני לזרום, לגאות
בפרא המחול.
שואף אני הרחק לנדוד,
בעוז לניע טחנות
לשאת גשרי זהב.
שואף אני להיות עמוק
עד חקר אין ועד בלי חוק
עם אניות על גב.
וכך בעומק נשמתו המה המה
וערגתו שפך לסהר וחמה -
ישאף לנעלם ולחלום יכמה
ולא ידע אל מה (אל מה).
שמע האל למעיין
וכל מבוקשו נתן
ויוליכו לים.
הים בקצף הלבן
בלע את שיר המעין
וגורלו נחתם.
הים גדול. מבוע קט
מתקו נמלח, שירו אבד
לא עוד ירווה נודד.
ורק דייג אחד קטן
שמע את בכי המעין
אשר ביקש לצאת.
ושוב מעומק נשמתו המה המה
וערגתו שפך לסהר וחמה -
ישאף לנעלם ולחלום יכמה
ולא ידע אל מה (אל מה).
מילים: יהושע רבינוב לחן: דוד זהבי
ירדה השבת אל בקעת גנוסר,
וניחוח עתיק בשוליה.
ויעמדו מסביב הררים שושבינים
לשאת אדרתה הזוהבת.
תעלינה יונים מכנרת הים,
קבל את רוחה הלוהבת.
נשקה השבת לראשו של הברוש,
לאזוב שבסלע נשקה.
ויהי הדרדר לשרביט של מלכות
על רמות דממה מרוננת.
ימשך אז התור בקולו המתוק
חמדת כסופין מעדנת.
הרטיטה שבת בחנה הגנוז
עיני חלונות מכל עבר.
ותצאנה בנות אל הערב זמר
זמירות בערגה מצלצלת.
והיתה העדנה בבקעת גנוסר
לנשמת עבריות נאצלת.
וניחוח עתיק בשוליה.
ויעמדו מסביב הררים שושבינים
לשאת אדרתה הזוהבת.
תעלינה יונים מכנרת הים,
קבל את רוחה הלוהבת.
נשקה השבת לראשו של הברוש,
לאזוב שבסלע נשקה.
ויהי הדרדר לשרביט של מלכות
על רמות דממה מרוננת.
ימשך אז התור בקולו המתוק
חמדת כסופין מעדנת.
הרטיטה שבת בחנה הגנוז
עיני חלונות מכל עבר.
ותצאנה בנות אל הערב זמר
זמירות בערגה מצלצלת.
והיתה העדנה בבקעת גנוסר
לנשמת עבריות נאצלת.
איני יודע אם הייתי מלך
אבל ודאי שאת היית נסיכתי
וכששיחקנו בנדמה לי ונדמה לך
אני נתתי לך את כתר מלכותי
ואת חבשת על צמותייך את הכתר
ואנוכי הרכבתי אקורדיון על גב
ובין ימי החגיגות לשדות הקטל
הייתי שר לך במינים ובעוגב
שימרי לי על המנגינה
אשר היתה שלנו
זיכרי אותה ילדה קטנה
בכל אשר תלכי
ואת האקורדיון בתי
אשר ליווה אותנו
אני משאיר לך מתנה
כדרך המלכים
למענך ליבי הקפתי חומות כלא
למענך פרנסתי את כלבי הרחוב
למענך הכיתי את ראשי בסלע
ולא חדלתי אף לרגע לאהוב
ובלילות כשישנת על כר המשי
אני כיביתי את האור בחדרים
וכף ידי היתה נוגעת ומגששת
באקורדיון אשר בכה את השירים
שימרי לי על המנגינה
אשר היתה שלנו
זיכרי אותה ילדה קטנה
בכל אשר תלכי
ואת האקורדיון בתי
אשר ליווה אותנו
אני משאיר לך מתנה
כדרך המלכים
הלא תמיד היית לי כבבת העין
ויום אביב המתמשך כל השנה
לכן רק לך אני יצרתי יש מאין
כשמכרתי כותונתי האחרונה
עכשיו גם את יודעת שאינני מלך
ואין לי בית משלי ואין פינה
כל מה שיש לי הם אביב ופת במלח
ואקורדיון ישן ובו המנגינה
שימרי לי על המנגינה
אשר היתה שלנו
זיכרי אותה ילדה קטנה
בכל אשר תלכי
ואת האקורדיון בתי
אשר ליווה אותנו
אני משאיר לך מתנה
כדרך המלכים
אבל ודאי שאת היית נסיכתי
וכששיחקנו בנדמה לי ונדמה לך
אני נתתי לך את כתר מלכותי
ואת חבשת על צמותייך את הכתר
ואנוכי הרכבתי אקורדיון על גב
ובין ימי החגיגות לשדות הקטל
הייתי שר לך במינים ובעוגב
שימרי לי על המנגינה
אשר היתה שלנו
זיכרי אותה ילדה קטנה
בכל אשר תלכי
ואת האקורדיון בתי
אשר ליווה אותנו
אני משאיר לך מתנה
כדרך המלכים
למענך ליבי הקפתי חומות כלא
למענך פרנסתי את כלבי הרחוב
למענך הכיתי את ראשי בסלע
ולא חדלתי אף לרגע לאהוב
ובלילות כשישנת על כר המשי
אני כיביתי את האור בחדרים
וכף ידי היתה נוגעת ומגששת
באקורדיון אשר בכה את השירים
שימרי לי על המנגינה
אשר היתה שלנו
זיכרי אותה ילדה קטנה
בכל אשר תלכי
ואת האקורדיון בתי
אשר ליווה אותנו
אני משאיר לך מתנה
כדרך המלכים
הלא תמיד היית לי כבבת העין
ויום אביב המתמשך כל השנה
לכן רק לך אני יצרתי יש מאין
כשמכרתי כותונתי האחרונה
עכשיו גם את יודעת שאינני מלך
ואין לי בית משלי ואין פינה
כל מה שיש לי הם אביב ופת במלח
ואקורדיון ישן ובו המנגינה
שימרי לי על המנגינה
אשר היתה שלנו
זיכרי אותה ילדה קטנה
בכל אשר תלכי
ואת האקורדיון בתי
אשר ליווה אותנו
אני משאיר לך מתנה
כדרך המלכים
הגשר לוהט בעלפון צהריים
הדרך דולגת על נחל פושר
שבין נחלת יהודה ואפרים
לגד ראובן וחצי המנשה.
בינות לעצי אקליפטוס ותומר
שיטה קוצנית ותפוז ולימון
על פני חלוקי הנהר והגומא
נוסע עבדאללה לארץ עמון.
גשר ביילי גשר גשר
בין גדותיים ירוקות
אך מה אלה היריות ומה הפשר
של כל שוחות המקלעים העמוקות?
הגשר לוהט וזבובי צהרים
את תא המטען בהמון מכסים
עבדאללה ממתין לתורו בשורה עם
כתונת אינגליזית או כתונת פסים.
החום מעייף בתנועות עצלתיים
בודק המוכס מחרטום עד גלגל
מאה נהגים מעשנים בינתיים
סיגריות פריד וסיגריות אל על.
גשר ביילי גשר גשר
בין גדותיים ירוקות
אך מה אלה היריות ומה הפשר
של כל שוחות המקלעים העמוקות?
טרנזיסטור משמיע זמרת ברקע
חיל מתנועע לקצב הג'ז
עבדאללה אפנדי הגיע ממכה
העיר הקדושה שבארץ חיג'אז.
עבדאללה יסע לארם נהריים
עבדאללה לכווית עוד ירחיק לו לנדוד
הגשר לוהט בעלפון צהריים
באים והולכים ובאים בני הדוד.
גשר ביילי גשר גשר
בין גדותיים ירוקות
אך מה אלה היריות ומה הפשר
של כל שוחות המקלעים העמוקות?
הדרך דולגת על נחל פושר
שבין נחלת יהודה ואפרים
לגד ראובן וחצי המנשה.
בינות לעצי אקליפטוס ותומר
שיטה קוצנית ותפוז ולימון
על פני חלוקי הנהר והגומא
נוסע עבדאללה לארץ עמון.
גשר ביילי גשר גשר
בין גדותיים ירוקות
אך מה אלה היריות ומה הפשר
של כל שוחות המקלעים העמוקות?
הגשר לוהט וזבובי צהרים
את תא המטען בהמון מכסים
עבדאללה ממתין לתורו בשורה עם
כתונת אינגליזית או כתונת פסים.
החום מעייף בתנועות עצלתיים
בודק המוכס מחרטום עד גלגל
מאה נהגים מעשנים בינתיים
סיגריות פריד וסיגריות אל על.
גשר ביילי גשר גשר
בין גדותיים ירוקות
אך מה אלה היריות ומה הפשר
של כל שוחות המקלעים העמוקות?
טרנזיסטור משמיע זמרת ברקע
חיל מתנועע לקצב הג'ז
עבדאללה אפנדי הגיע ממכה
העיר הקדושה שבארץ חיג'אז.
עבדאללה יסע לארם נהריים
עבדאללה לכווית עוד ירחיק לו לנדוד
הגשר לוהט בעלפון צהריים
באים והולכים ובאים בני הדוד.
גשר ביילי גשר גשר
בין גדותיים ירוקות
אך מה אלה היריות ומה הפשר
של כל שוחות המקלעים העמוקות?
מילים: עמוס אטינגר לחן: אפי נצר
גולני שלי
היא טורי אנשים
גולני שלי
היא שמות ופנים
מקומות וזמנים
וקולות משונים
השבים ועולים למולי.
גולני שלי
היא מלחמת שחרור
גולני שלי
היא אותו הסיפור
של מצליח יעל
של כל עם ישראל
השבים ועולים למולי.
גולני, גולני שלי, גולני שלי
גולני, גולני שלי, גולני שלי
גולני, גולני שלי, גולני שלי
גולני, גולני שלי, גולני שלי.
גולני שלי
היא מלחמת קדש
גולני שלי
היא רפיח ואש
ובששת ימים
אל תל פחר נעים
אל התל הניצב ממולי.
גולני שלי
היא גם יום כיפורים
היא מוצב החרמון
בפסגת ההרים
רובאים שירו
ורעים שנותרו
בצידי הדרכים למולי.
גולני, גולני שלי...
וכשמדרום נפתחה הרעה
גולני שלי שוב בראש השורה
והמחיר לא קטן
אבל הוא צוק איתן
הלוחם באויב ממולי.
גולני עם כל הפיקוד הבכיר
לוחמיה הרי משלמים את המחיר
אך מיד ממשיכים
מטרות להגשים
זו מורשת גולני שלי
גולני, גולני שלי....
גולני שלי
אגדה וסיפור
גולני שלי
ללא אות ועיטור
של אתמול שעבר
ולתקוות יום מחר
השבות ועולות למולי.
גולני, גולני שלי...
היא טורי אנשים
גולני שלי
היא שמות ופנים
מקומות וזמנים
וקולות משונים
השבים ועולים למולי.
גולני שלי
היא מלחמת שחרור
גולני שלי
היא אותו הסיפור
של מצליח יעל
של כל עם ישראל
השבים ועולים למולי.
גולני, גולני שלי, גולני שלי
גולני, גולני שלי, גולני שלי
גולני, גולני שלי, גולני שלי
גולני, גולני שלי, גולני שלי.
גולני שלי
היא מלחמת קדש
גולני שלי
היא רפיח ואש
ובששת ימים
אל תל פחר נעים
אל התל הניצב ממולי.
גולני שלי
היא גם יום כיפורים
היא מוצב החרמון
בפסגת ההרים
רובאים שירו
ורעים שנותרו
בצידי הדרכים למולי.
גולני, גולני שלי...
וכשמדרום נפתחה הרעה
גולני שלי שוב בראש השורה
והמחיר לא קטן
אבל הוא צוק איתן
הלוחם באויב ממולי.
גולני עם כל הפיקוד הבכיר
לוחמיה הרי משלמים את המחיר
אך מיד ממשיכים
מטרות להגשים
זו מורשת גולני שלי
גולני, גולני שלי....
גולני שלי
אגדה וסיפור
גולני שלי
ללא אות ועיטור
של אתמול שעבר
ולתקוות יום מחר
השבות ועולות למולי.
גולני, גולני שלי...
בַּחֲצִי הַלַּיְלָה הֵם קָמוּ
וְהִכּוּ בִּקְצֵה הָעוֹלָם
כִּבְנֵי רֶשֶׁף חָשׁוּ הִרְחִיקוּ עוּף
לְהָשִׁיב אֶת כְּבוֹד הָאָדָם
אֶל אֶרֶץ צְבִי
אֶל דְּבַשׁ שְׂדוֹתֶיהָ
אֶל הַכַּרְמֶל וְהַמִּדְבָּר
אֶל עַם אֲשֶׁר לֹא יֶחֱשֶׁה
שֶׁאֶת בָּנָיו לֹא יַפְקִיר לְזָר,
אֶל אֶרֶץ צְבִי שֶׁבְּהָרֶיהָ
פּוֹעֶמֶת עִיר מִדּוֹר לְדוֹר
אֶל אֶרֶץ אֵם לְטַבּוּרָהּ
קְשׁוּרִים בָּנֶיהָ בְּטוֹב וּבְרַע.
בַּחֲצִי הַלַּיְלָה עוֹבֶרֶת
בִּשְׂדוֹתֵינוּ רוּחַ שָׁרָב
עֲרָבָה אִלֶּמֶת תַּרְכִּין אָז רֹאשׁ
עַל אֲשֶׁר עִם שַׁחַר לֹא שָׁב
אֶל אֶרֶץ צְבִי
אֶל דְּבַשׁ שְׂדוֹתֶיהָ
אֶל הַכַּרְמֶל וְהַמִּדְבָּר
אֶל עַם אֲשֶׁר לֹא יֶחֱשֶׁה
שֶׁאֶת בָּנָיו לֹא יַפְקִיר לְזָר,
אֶל אֶרֶץ צְבִי שֶׁדִּמְעוֹתֶיהָ
נוֹשְׁרוֹת עַל שְׂדֵה חַמָּנִיּוֹת
שֶׁעִצְּבוֹנָהּ וּשְׂשׂוֹנָהּ
הֵם שְׁתִי וָעֵרֶב בְּבֶגֶד יוֹמָהּ.
[בית נוסף לזכרו של רס"ן רועי קליין ז"ל]
כְּשֶׁהִפְצִיעַ שַׁחַר בָּאֹפֶל
הוּא חִלֵּץ פָּצוּעַ מֵאֵשׁ
כְּשֶׁהֻשְׁלַךְ רִמּוֹן בְּגוּפוֹ סוֹכֵךְ
לְהַצִּיל חַיִּים הוּא בִּקֵּשׁ
אָז אֶרֶץ צְבִי –
אֶת דִּמְעוֹתֶיהָ
אֶל מוּל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם כָּבְשָׁה
וּכְשֶׁקָּרָא שְׁמַע יִשְׂרָאֵל
הָרוּחַ חֶרֶשׁ אֶת שְׁמוֹ נָשָׂא
רוֹעִי ה' יִשְׁמֹר עָלֶיךָ
עַל תֹּם דְּרָכֶיךָ עַל עֻזְּךָ
עַל אֶרֶץ צְבִי - שֶׁנִּשְׁמָתְךָ
שְׁזוּרָה לָנֶצַח בְּבֶגֶד יוֹמָהּ
וְהִכּוּ בִּקְצֵה הָעוֹלָם
כִּבְנֵי רֶשֶׁף חָשׁוּ הִרְחִיקוּ עוּף
לְהָשִׁיב אֶת כְּבוֹד הָאָדָם
אֶל אֶרֶץ צְבִי
אֶל דְּבַשׁ שְׂדוֹתֶיהָ
אֶל הַכַּרְמֶל וְהַמִּדְבָּר
אֶל עַם אֲשֶׁר לֹא יֶחֱשֶׁה
שֶׁאֶת בָּנָיו לֹא יַפְקִיר לְזָר,
אֶל אֶרֶץ צְבִי שֶׁבְּהָרֶיהָ
פּוֹעֶמֶת עִיר מִדּוֹר לְדוֹר
אֶל אֶרֶץ אֵם לְטַבּוּרָהּ
קְשׁוּרִים בָּנֶיהָ בְּטוֹב וּבְרַע.
בַּחֲצִי הַלַּיְלָה עוֹבֶרֶת
בִּשְׂדוֹתֵינוּ רוּחַ שָׁרָב
עֲרָבָה אִלֶּמֶת תַּרְכִּין אָז רֹאשׁ
עַל אֲשֶׁר עִם שַׁחַר לֹא שָׁב
אֶל אֶרֶץ צְבִי
אֶל דְּבַשׁ שְׂדוֹתֶיהָ
אֶל הַכַּרְמֶל וְהַמִּדְבָּר
אֶל עַם אֲשֶׁר לֹא יֶחֱשֶׁה
שֶׁאֶת בָּנָיו לֹא יַפְקִיר לְזָר,
אֶל אֶרֶץ צְבִי שֶׁדִּמְעוֹתֶיהָ
נוֹשְׁרוֹת עַל שְׂדֵה חַמָּנִיּוֹת
שֶׁעִצְּבוֹנָהּ וּשְׂשׂוֹנָהּ
הֵם שְׁתִי וָעֵרֶב בְּבֶגֶד יוֹמָהּ.
[בית נוסף לזכרו של רס"ן רועי קליין ז"ל]
כְּשֶׁהִפְצִיעַ שַׁחַר בָּאֹפֶל
הוּא חִלֵּץ פָּצוּעַ מֵאֵשׁ
כְּשֶׁהֻשְׁלַךְ רִמּוֹן בְּגוּפוֹ סוֹכֵךְ
לְהַצִּיל חַיִּים הוּא בִּקֵּשׁ
אָז אֶרֶץ צְבִי –
אֶת דִּמְעוֹתֶיהָ
אֶל מוּל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם כָּבְשָׁה
וּכְשֶׁקָּרָא שְׁמַע יִשְׂרָאֵל
הָרוּחַ חֶרֶשׁ אֶת שְׁמוֹ נָשָׂא
רוֹעִי ה' יִשְׁמֹר עָלֶיךָ
עַל תֹּם דְּרָכֶיךָ עַל עֻזְּךָ
עַל אֶרֶץ צְבִי - שֶׁנִּשְׁמָתְךָ
שְׁזוּרָה לָנֶצַח בְּבֶגֶד יוֹמָהּ
איפה, איפה את אהובה
למה על מה את מתנכרת
את אולי כבר לא זוכרת
צליל נשיקה עם ליל
העצב בידייך
שנצמדו בכח
ולא נתנו מנוח
שוב לא אוכל לשכוח
לשכוח אהובה -
איפה הם הימים שלא ישובו עוד
לא הם לא ישובו לא לא.
הנה הנה הם הימים
ימים יפים של קיץ
וצחוק על פני המים
תשובי אהובה
איפה הם הימים שלא ישובו עוד
לא הם לא ישובו לא לא.
איפה, איפה הם הלילות
כן אותם לילות בחורף
ובכיסי ידייך
וגשם על שפתייך
הרוח על פנייך
שכחת כבר אהובה
איפה הם הימים שלא ישובו עוד
לא הם לא ישובו לא לא.
למה על מה את מתנכרת
את אולי כבר לא זוכרת
צליל נשיקה עם ליל
העצב בידייך
שנצמדו בכח
ולא נתנו מנוח
שוב לא אוכל לשכוח
לשכוח אהובה -
איפה הם הימים שלא ישובו עוד
לא הם לא ישובו לא לא.
הנה הנה הם הימים
ימים יפים של קיץ
וצחוק על פני המים
תשובי אהובה
איפה הם הימים שלא ישובו עוד
לא הם לא ישובו לא לא.
איפה, איפה הם הלילות
כן אותם לילות בחורף
ובכיסי ידייך
וגשם על שפתייך
הרוח על פנייך
שכחת כבר אהובה
איפה הם הימים שלא ישובו עוד
לא הם לא ישובו לא לא.
מילים: חיים נחמן ביאליק לחן: נעמי שמר
קומי צאי אחותי כלה,
קומי צאי קומי צאי
בשורת אביב לך הבאתי
מאחרי גדר גני
נראה ציץ, נראה ציץ
נשמע קול הדרור על ביתי
עבר חסד אל בארץ
על כנף אור, על כנף אור
ובפלגים נפלה רינה
לבלבו בגן העצים,
אביב בא, אביב בא
הדובדבניה הלבינה
פרח דודי נתן ריחו
ויחי, ויחי
צאי ברכיהו באביבך
את אביבי בך אשכינה
אף אני, אף אני
ואברכך ואניבך
יחדיו נפליג אל השדה,
אל ההר, אל הגיא
ואלקטה שם זכריות
אסוף אאסוף
פניני טל, פניני טל
אל צווארך מרגליות
יחדיו נרד אל המעין
וכמוך, מלא רוך
עליז בהיר ואוורירי
תחת שמי אדוני,
עם הגל עם הדרור
יזהיר אף יצלצל שירי
קומי צאי קומי צאי
בשורת אביב לך הבאתי
מאחרי גדר גני
נראה ציץ, נראה ציץ
נשמע קול הדרור על ביתי
עבר חסד אל בארץ
על כנף אור, על כנף אור
ובפלגים נפלה רינה
לבלבו בגן העצים,
אביב בא, אביב בא
הדובדבניה הלבינה
פרח דודי נתן ריחו
ויחי, ויחי
צאי ברכיהו באביבך
את אביבי בך אשכינה
אף אני, אף אני
ואברכך ואניבך
יחדיו נפליג אל השדה,
אל ההר, אל הגיא
ואלקטה שם זכריות
אסוף אאסוף
פניני טל, פניני טל
אל צווארך מרגליות
יחדיו נרד אל המעין
וכמוך, מלא רוך
עליז בהיר ואוורירי
תחת שמי אדוני,
עם הגל עם הדרור
יזהיר אף יצלצל שירי
מילים: יעקב אורלנד לחן: מרדכי זעירא
אָשִׁיר לָךְ שִׁיר עַתִּיק, נוֹשָׁן,
אָשִׁיר לָךְ זֶמֶר עַל שׁוֹשָׁן,
הָיֹה הָיוּ לִפְנֵי שָׁנִים
שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים, שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים.
הָיָה זֶה כְּבָר, רָחוֹק הַיּוֹם,
אֶחָד לָבָן, שֵׁנִי אָדֹם.
בְּנֵי-גַּן-אֶחָד, כִּשְׁנֵי אַחִים,
צִמְּחוּ עָלֶה, צִמְּחוּ חוֹחִים,
עֵת בָּא הַבֹּקֶר צְחוֹר גָּוָן
פָּקַח עֵינַיִם הַלָּבָן.
וְעֶרֶב בָּא וְרַד הַיּוֹם
עָצַם עֵינַיִם הָאָדֹם.
וּבַלֵּילוֹת וּבַלֵּילוֹת
נָשְׁבוּ רוּחוֹת בָּם קַלִּילוֹת.
כֹּה לִבְלְבוּ עַד בָּאָה יָד,
יָד שֶׁקָּטְפָה שׁוֹשָׁן אֶחָד,
וְאֵין יוֹדֵעַ עַד הַיּוֹם –
אֶת הַלָּבָן אוֹ הָאָדֹם.
וְרַק יוֹדְעִים כִּי הַנּוֹתָר
לִבּוֹ נִשְׁבַּר, לִבּוֹ נִשְׁבַּר,
הָיֹה הָיוּ לִפְנֵי שָׁנִים
שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים, שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים.
הָיָה זֶה כְּבָר, רָחוֹק הַיּוֹם,
אֶחָד לָבָן, שֵׁנִי אָדֹם.
אָשִׁיר לָךְ זֶמֶר עַל שׁוֹשָׁן,
הָיֹה הָיוּ לִפְנֵי שָׁנִים
שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים, שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים.
הָיָה זֶה כְּבָר, רָחוֹק הַיּוֹם,
אֶחָד לָבָן, שֵׁנִי אָדֹם.
בְּנֵי-גַּן-אֶחָד, כִּשְׁנֵי אַחִים,
צִמְּחוּ עָלֶה, צִמְּחוּ חוֹחִים,
עֵת בָּא הַבֹּקֶר צְחוֹר גָּוָן
פָּקַח עֵינַיִם הַלָּבָן.
וְעֶרֶב בָּא וְרַד הַיּוֹם
עָצַם עֵינַיִם הָאָדֹם.
וּבַלֵּילוֹת וּבַלֵּילוֹת
נָשְׁבוּ רוּחוֹת בָּם קַלִּילוֹת.
כֹּה לִבְלְבוּ עַד בָּאָה יָד,
יָד שֶׁקָּטְפָה שׁוֹשָׁן אֶחָד,
וְאֵין יוֹדֵעַ עַד הַיּוֹם –
אֶת הַלָּבָן אוֹ הָאָדֹם.
וְרַק יוֹדְעִים כִּי הַנּוֹתָר
לִבּוֹ נִשְׁבַּר, לִבּוֹ נִשְׁבַּר,
הָיֹה הָיוּ לִפְנֵי שָׁנִים
שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים, שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים.
הָיָה זֶה כְּבָר, רָחוֹק הַיּוֹם,
אֶחָד לָבָן, שֵׁנִי אָדֹם.
מילים: אילן גולדהירש לחן: נורית הירש
הלילה בשבילים עכשיו פוסע,
הלילה אהבה יש באוויר.
הלילה שוב אבוא לזרועותיה,
והיא תהיה יפה ממש כמו שיר.
הלילה מישמרתו אינו שוכח,
הלילה יתפזרו העננים.
הלילה שוב יביט בנו ירח,
וכמו תמיד יאיר לנו פנים.
הלילה הוא הלילה, הוא הלילה,
ליבי הולם בקצב לבבה
הלילה הוא שלי והוא של לילה,
הלילה - לילה טוב לאהבה.
הלילה שוב אמצא בתוך עיניה
לכל השאלות את התשובה.
הלילה שוב אגמע מבין שפתיה
עולם מלא, עולם של אהבה.
אשמורת אחרונה בעיקבותינו
ורוח מנשבת לה קלות.
וכך בלאט תיפרח אהבתנו
כמו פרח שפורח בלילות.
הלילה הוא הלילה, הוא הלילה...
הלילה בשבילים עודו פוסע
אל שחר שהפציע באוויר,
הלילה נעמו לי זרועותיה
הלילה גם נתן לי את השיר
הלילה הוא הלילה, הוא הלילה...
הלילה אהבה יש באוויר.
הלילה שוב אבוא לזרועותיה,
והיא תהיה יפה ממש כמו שיר.
הלילה מישמרתו אינו שוכח,
הלילה יתפזרו העננים.
הלילה שוב יביט בנו ירח,
וכמו תמיד יאיר לנו פנים.
הלילה הוא הלילה, הוא הלילה,
ליבי הולם בקצב לבבה
הלילה הוא שלי והוא של לילה,
הלילה - לילה טוב לאהבה.
הלילה שוב אמצא בתוך עיניה
לכל השאלות את התשובה.
הלילה שוב אגמע מבין שפתיה
עולם מלא, עולם של אהבה.
אשמורת אחרונה בעיקבותינו
ורוח מנשבת לה קלות.
וכך בלאט תיפרח אהבתנו
כמו פרח שפורח בלילות.
הלילה הוא הלילה, הוא הלילה...
הלילה בשבילים עודו פוסע
אל שחר שהפציע באוויר,
הלילה נעמו לי זרועותיה
הלילה גם נתן לי את השיר
הלילה הוא הלילה, הוא הלילה...
מילים: נעמי שמר לחן: נעמי שמר
מחלוני אני רואה
רחוב כמו נהר גואה
ואנשים לעבודת -
יומם הולכים
ותינוקות של בית רבן
עם הילקוט שעל גבם
ובידיהם כמה
ענפי הדס פורחים
פתאום זה בא ומתבהר
ולעצמי אני אומר
לא תנצחו אותי
לא מנצחים אותי כל כך מהר
מחלוני אני רואה
מטוס ממריא, מטוס דואה
ומתחבא בעננים
הרחוקים
אני שומע מכונה
במנגינה הנכונה
שמתגלגלת בחוצות
ובשווקים
פתאום זה בא ומתבהר
ולעצמי אני אומר
לא תנצחו אותי
לא מנצחים אותי כל כך מהר
בחלוני אביב וסתיו
ויום גשום ויום שרב
ואור וחושך ויחיד
ומקהלה
זה מתערבב, זה מתערבל
שירי קינה, שירי הלל
ולפעמים זו המולה אחת גדולה
פתאום זה בא ומתבהר
ולעצמי אני אומר
לא תנצחו אותי
לא מנצחים אותי כל כך מהר
רחוב כמו נהר גואה
ואנשים לעבודת -
יומם הולכים
ותינוקות של בית רבן
עם הילקוט שעל גבם
ובידיהם כמה
ענפי הדס פורחים
פתאום זה בא ומתבהר
ולעצמי אני אומר
לא תנצחו אותי
לא מנצחים אותי כל כך מהר
מחלוני אני רואה
מטוס ממריא, מטוס דואה
ומתחבא בעננים
הרחוקים
אני שומע מכונה
במנגינה הנכונה
שמתגלגלת בחוצות
ובשווקים
פתאום זה בא ומתבהר
ולעצמי אני אומר
לא תנצחו אותי
לא מנצחים אותי כל כך מהר
בחלוני אביב וסתיו
ויום גשום ויום שרב
ואור וחושך ויחיד
ומקהלה
זה מתערבב, זה מתערבל
שירי קינה, שירי הלל
ולפעמים זו המולה אחת גדולה
פתאום זה בא ומתבהר
ולעצמי אני אומר
לא תנצחו אותי
לא מנצחים אותי כל כך מהר
על ערפל גופך גופי מתגעגע
טוב לי ומוזר לי בלעדייך להיות
השעון גמגם דבר מה אני יודע
הוא רצה לומר אחת אחר חצות
קדקודי עטור בתלתלי הליל
ובהם לבנת ידיך נארגה
צמד אישוני כשתי קרני האיל
נאחז בסבך מרגוע וערגה
פה אדמה מקודם מחרשת ערבים
ועתה כאן יער אפילה נישא
תינוקות סומים פורשים עכשיו כפיים
אל פרות נופו מתוך העריסה
תניני גם אני להתקטן בגובה
תניני גם אני ריסיים להגיף
ולצאת לדרך ולשאת את שובל
זיכרונך השט מלילה אל אביב
מה איכפת אם גם סכין שלום שוכח
כבר בגב תקענו פעם זה לזה
על אשר עיני זנתה ותתפקח
וצעיפך הדק נדרס ויתבזה
הן את פה כעת ולנו טוב ביחד
אם לא תאמיני בואי וראית
אין שניה עימי
רק את רק את ואך את
השעון מורה אחת ואין שנית
על ערפל גופך גופי מתגעגע
טוב לי ומוזר לי בלעדייך להיות
השעון גמגם דבר מה אני יודע
הוא רצה לומר אחת אחר חצות
טוב לי ומוזר לי בלעדייך להיות
השעון גמגם דבר מה אני יודע
הוא רצה לומר אחת אחר חצות
קדקודי עטור בתלתלי הליל
ובהם לבנת ידיך נארגה
צמד אישוני כשתי קרני האיל
נאחז בסבך מרגוע וערגה
פה אדמה מקודם מחרשת ערבים
ועתה כאן יער אפילה נישא
תינוקות סומים פורשים עכשיו כפיים
אל פרות נופו מתוך העריסה
תניני גם אני להתקטן בגובה
תניני גם אני ריסיים להגיף
ולצאת לדרך ולשאת את שובל
זיכרונך השט מלילה אל אביב
מה איכפת אם גם סכין שלום שוכח
כבר בגב תקענו פעם זה לזה
על אשר עיני זנתה ותתפקח
וצעיפך הדק נדרס ויתבזה
הן את פה כעת ולנו טוב ביחד
אם לא תאמיני בואי וראית
אין שניה עימי
רק את רק את ואך את
השעון מורה אחת ואין שנית
על ערפל גופך גופי מתגעגע
טוב לי ומוזר לי בלעדייך להיות
השעון גמגם דבר מה אני יודע
הוא רצה לומר אחת אחר חצות
סוף השירון
