שירונים
הוראות
השירון מאפשר הצגה של מילות השירים , שקופיות זמר,. או גם וגם .
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון

סגור

שירונים:

שבתאי פיקר - שירון: קיץ   (12)
שירון זה מכיל מילים לשירים
מילים: חיים חפר   לחן: עממי ארמני
הרוח נושבת קרירה,
נוסיפה קיסם למדורה,
וכך בזרועות ארגמן
באש יעלה כקורבן,
האש מהבהבת,
שירה מלבלבת,
סובב לו, סובב הפינג'אן...

האש לקיסם תלחש:
אדמו כה פנינו באש
אם לנו תגבורת תותן
מכל בדל ענף שבגן,
כל עץ וכל קרש
ישיר אזי חרש,
סובב לו, סובב הפינג'אן...

וזאת, בלא תוספת שבחים.
מלאכת משקה המלכים:
קפה וסוכר בו יותן
ומים - מחצית הקנקן
ירתח פעמיים -
הוסיפו קצת מים,
סובב לו, סובב הפינג'אן...

ואם בשלישית חיש ירתח -
הלב יחרד וישמח,
יחזור הפסוק הנושן:
הנה הקפה כבר מוכן.
נשתה ונשבח:
יש טעם, יש ריח,
סובב לו, סובב הפינג'אן...

נגמע מן הספל לאט,
הנה מספרים כבר צ'יזבט...
סיפור שעבר עליו זמן,
בשקט מצמיח זקן...
הבלוף מתפתח -
קנקן שוב רותח,
סובב לו, סובב הפינג'אן...

נזכר הפינג'אן איך אליו,
החבר'ה הגיעו מקרב,
איך מוטקה הג'ינג'י רטן:
אחד לא יחזור כבר לכאן...
בדמע אין קצה
סובב הוא בעצב,
סובב לו, סובב הפינג'אן...

שנים יעברו ודורות,
גבולות וגשרים ומדורות,
לזר לעולם לא יובן
מה טעם הזמר נוגן -
צנחן ורזרבה
תמיד יזכר בה -
ב"נגלה" נצחית של פינג'אן...

סגור
מילים: נעמי שמר   לחן:
באלה הידיים עוד לא בניתי כפר
עוד לא מצאתי מים באמצע המדבר
עוד לא ציירתי פרח, עוד לא גיליתי איך
תוביל אותי הדרך ולאן אני הולך

אי - עוד לא אהבתי די
הרוח והשמש על פני
אי - עוד לא אמרתי די
ואם לא, אם לא עכשיו אימתי

עוד לא שתלתי דשא, עוד לא הקמתי עיר
עוד לא נטעתי כרם על כל גבעות הגיר
עוד לא הכל עשיתי ממש במו ידי
עוד לא הכל ניסיתי, עוד לא אהבתי די

אי - עוד לא אהבתי די...

עוד לא הקמתי שבט, עוד לא חיברתי שיר
עוד לא ירד לי שלג באמצע הקציר
אני עוד לא כתבתי את זיכרונותי
עוד לא בניתי לי את בית חלומותי

אי - עוד לא אהבתי די...

ואף על פי שאת פה, ואת כל כך יפה
ממך אני בורח כמו ממגיפה
עוד יש הרבה דברים שרציתי לעשות
את בטח תסלחי לי גם בשנה הזאת

תביני, אי - עוד לא אהבתי די...

סגור
ציבעונים, אח, אילו ציבעונים
בכל אשמה החבריה
איבדנו כל אשר יקר היה
ולא ישוב עוד לעולם.

אמא אמרה לוניה:
וניה, בני היקר.
חדל לשוטט ברחובות
ובחורות אדומות לאהוב.

וניה, הוי וניה, בני היקר
קח אותי למילחמה
אתה תהיה שם קומיסר אדום
ואני אהיה אחות רחמניה.

סגור
מילים: נתן יונתן   לחן: נחום היימן
חופים הם לפעמים געגועים לנחל.
ראיתי פעם חוף
שנחל עזבו
עם לב שבור של חול ואבן.
והאדם, והאדם הוא לפעמים גם כן יכול
להישאר נטוש ובלי כוחות
ממש כמו חוף.

גם הצדפים
כמו חופים, כמו הרוח
גם הצדפים הם לפעמים געגועים
לבית שתמיד אהבנו
אשר היה ורק הים
שר לבדו שם את שיריו.

כך בין צדפי ליבו של האדם שרים לו נעוריו.

סגור
מילים: חיים חפר   לחן: אלכסנדר אוריה בוסקוביץ
הערב יורד עלי אופק בוער,
רוחות בצמרת הרטיטו,
ואנו סביב למדורה נספר
על איש הפלמ"ח ושמו דודו:

איתנו הלך במסע המפרך,
איתנו סייר הוא בגבול,
בקומזיץ היה מזמר ועוד איך,
איתנו סחב מן הלול...

הגישו פינג'אן והגידו:
היש עוד פלמח'ניק כמו דודו

היתה לו בלורית מקורזלת שיער
היתה לו בת צחוק בעיניים,
ועת הקיפוהו בנות עד צוואר -
צחק הוא עד לב השמיים.

אך ליל הורדה מן הלב לא יחלוף -
עת עוגן בחושך חרק,
הוא ילד נשא מן הים אל החוף,
ליטף את לחיו ושתק.

חשבו אז החבר'ה: אבוד הוא,
לאן התגלגלת יא דודו

והנה הזקס בא בערב אחד,
זרח אז ירח של קיץ,
ודודו חיבק את הסטן שביד,
וחרש יצאנו בליל...

עם שחר הבאנו אותו מן הקרב.
הברוש צמרתו אט הרכין.
רק מי ששכל את הטוב ברעיו
אותנו יוכל להבין...

רעי, נא אמרו והגידו:
העוד מחייך הוא שם, דודו...

סגור
ערבה, ערבה אין קץ,
עין הבוקרים תרה:
לא ערער, לא דרדר, לא עץ,
רוח בא המידברה.

זמר הבוקרים יעלה ויבקע
על מרחבים אבודים עד אין גמר,
ותזרח החמה ותשקע
ומוסיף וקולח הזמר.

ערבה, ערבה, אלמון,
שנות אלפים קמו:
הבוקר על גב סוס קדמון
בדרכים שנשמו.

הו, הו, הו...

שדה בוקר, שדה שלום, העור!
סול נתיבות הרה!
כי אתה המעוז לדור
בן מרדות ובן פרא.

זמר הבוקרים יעלה ויבקע
על רחלים ואילים ועל צמר,
ותזרח החמה ותשקע
ויוסיף לקלח הזמר.

ערבה, ערבה, עני!
אל יכסך רדם!
נחדש נא, את ואני,
את ימייך כקדם.

הו, הו, הו...

סגור
מילים: חיים חפר   לחן: משה וילנסקי
יָבוֹא הַיּוֹם וְעוֹד תֵּשֵב אֶל מוּל הָאָח
וְגַם הַגַּב יִהְיֶה כָּפוּף כַּחֲטוֹטֶרֶת
וְתִזָּכֵר אָז בְּיָמֶיךָ בַּפַּלְמָ"ח
וּתְסַפֵּר עַל זֹאת אַגַּב עִשּׁוּן מִקְטֶרֶת

וּמִסָּבִיב וּמִסָּבִיב יֵשֵׁב הַטַּף
וְאִשְׁתְּךָ גַּם הִיא מֻפְלֶגֶת בַּשָּׁנִים
תַּזִּיל דִּמְעָה וּתְקַנֵּחַ אֶת הָאַף
וְתֵאָנַח: הָיוּ זְמַנִּים הָיוּ זְמַנִּים...

הָיוּ זְמַנִּים
אָז בַּמִּשְׁלָט יָשַׁבְנוּ
הָיוּ זְמַנִּים
לָחַמְנוּ וְאָהַבְנוּ
עַכְשָׁו דָּבָר אֵין לְהַכִּיר –
עַל הַמִּשְׁלָט יוֹשֶׁבֶת עִיר
אוּלַי בִּזְכוּת אוֹתָם זְמַנִּים...

וּתְסַפֵּר אֲזַי עַל כִּבּוּשִׁים וּקְרָב
וְהַקָּטָן בֵּין הַיְּלָדִים יָעִיר בְּלַחַשׁ:
וּבְכֵן זֶה סַבָּא שֶׁהִצִּיל אֶת הַמַּצָּב –
מִסַּבָּא שֶׁכָּזֶה בֶּאֱמֶת
בֶּאֱמֶת יֵשׁ נַחַת...

וְאָז תַּרְאֶה אֶת זְרוֹעֲךָ הַחֲשׂוּפָה
וּבָהּ צַלֶּקֶת שֶׁהִגְלִידָה מִשָּׁנִים
וּתְחַיֵּךְ אֶת זֹאת הֵן סָבְתָא אָז רִפְּאָה
נוּ וּמֵאָז הָיוּ זְמַנִּים הָיוּ זְמַנִּים...

הָיוּ זְמַנִּים
אָז בַּמִּשְׁלָט יָשַׁבְנוּ
הָיוּ זְמַנִּים
לָחַמְנוּ וְאָהַבְנוּ
עַכְשָׁו דָּבָר אֵין לְהַכִּיר –
עַל הַמִּשְׁלָט יוֹשֶׁבֶת עִיר
אוּלַי בִּזְכוּת אוֹתָם זְמַנִּים...

סגור
על ראש הברוש שבחצר
שמחה והמולה,
שם כל הציפורים בעיר
הקימו מקהלה.

העפרונית הסולנית
ניקתה את הגרון,
שילבה כנף, זקפה מקור
וגם פצחה ברון.

ציף ציף, שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה...
וכל מי ששמע אמר,
אח איזו מקהלה.

פתאום הפסיק את השירה
פשוש אחד זעיר,
אם אין מילים ואין תווים
הוא לא מוכן לשיר.

"אנחנו לא רוצים מילים",
רגזו הבולבולים,
"אנחנו, גם ללא מילים,
נורא מתבלבלים"

ציף ציף, שריק שרק...

הסנוניות כתבו תווים
על חוט ועל גדרות,
תוכי אחד לימד אותן
מילים נהדרות.

אלפי דרורים ועפרונים
פרצו מיד בשיר,
ומקולות הבולבולים
התבלבלה העיר.

ציף ציף, שריק שרק...

"אוי די כבר, די לכם לשיר",
צעק פתאום הברוש,
"לכו לישון, כבר מאוחר
כואב לי כבר הראש"

האופרטה היפה
לא באה עד סופה -
מחר יצפצפו קונצרט
על עץ הצפצפה.

ציף ציף, שריק שרק...

סגור
מילים: אריק איינשטיין   לחן: מיקי גבריאלוב
אני ואתה נשנה את העולם,
אני ואתה אז יבואו כבר כולם,
אמרו את זה קודם לפני,
לא משנה - אני ואתה נשנה את העולם.

אני ואתה ננסה מהתחלה,
יהיה לנו רע, אין דבר זה לא נורא,
אמרו את זה קודם לפני,
זה לא משנה - אני ואתה נשנה את העולם.

אני ואתה נשנה את העולם,
אני ואתה אז יבואו כבר כולם,
אמרו את זה קודם לפני,
לא משנה - אני ואתה נשנה את העולם.

סגור
מילים: נעמי שמר   לחן: נעמי שמר
ראיתי ת'כנרת זוהרת בטורקיז
וגל סגול כהה הריע והתיז,
חשבתי לעצמי הכל עוד אפשרי
כל עוד אנחנו כאן שרים.

ראיתי את הסכר פתוח לרווחה
וכל שפעת המים נוהרת בשמחה,
חשבתי לעצמי הכל עוד אפשרי
כל עוד אנחנו כאן שרים.

הכל פתוח עוד לא מאוחר
מצב הרוח ישתפר מחר
זה יתכן, זה אפשרי -
כל עוד אנחנו כאן שרים.

הייתי בעפולה הייתי באילת
ובשמורת החולה מצאתי לי מקלט,
חשבתי לעצמי הכל עוד אפשרי
כל עוד אנחנו כאן שרים.

בתל אביב טיילתי חופשי מדאגה
לאן שהסתכלתי הייתה לי חגיגה
חשבתי לעצמי הכל עוד אפשרי
כל עוד אנחנו כאן שרים.

הכל פתוח עוד לא מאוחר
מצב הרוח ישתפר מחר
זה יתכן, זה אפשרי -
כל עוד אנחנו כאן שרים.

גלשתי בחרמון נפלתי על האף
נפגשתי עם המון אנשים נשים וטף,
חשבתי לעצמי הכל עוד אפשרי
כל עוד אנחנו כאן שרים.

אולי הכל פתוח, אולי לא מאוחר
אולי מצב הרוח ישתפר מחר
הכל עוד ייתכן, הכל עוד אפשרי
כל עוד אנחנו כאן שרים.

הכל פתוח עוד לא מאוחר
מצב הרוח ישתפר מחר
זה יתכן, זה אפשרי -
כל עוד אנחנו כאן שרים.

סגור
מילים: נעמי שמר   לחן:
מילים ולחן: נעמי שמר

אם תרצי שאראה לך את העיר באפור
בואי ונטייל בה על אבני מרצפות
דום נישא את עינינו ליונים שעפות
אם תרצי שאראה לך את העיר באפור.

אז אתן את ידי לך ונרד לרציף
ערמות של שלכת שם הרוח יעיף
את ודאי תכסי לך את ראשך בצעיף
כשאתן את ידי לך ונרד לרציף.

על ספסל אז נשבה ועם רדת האור
אם תגידי עייפתי מן העיר באפור
אשיבך על כנף נשר ועל גב עננים
אל עירך שחיכתה לך בבתים לבנים.

סגור
לרגליו של ההר,
לחופו של נהר
היא ישבה לבדה,
התדעו מה סודה?
הירדן אז שתק,
החרמון שוב צחק,
רק סיפרה השתיקה
כי היא לו מחכה.

אז רחש ירדן בחלל עוד נשמע
ורחש בכיה של ילדה, אשר שמה -
כנרת, כנרת, כנרת
הרוח לך שר, הרוח לך שר.
ושמש ירדן לך זוהרת,
שוקעת בהר, בהר.

כך חולפות השעות
ועוברות השקיעות,
וכל ערב עצוב
אז קורא לה לשוב.
אבל היא פה תשב
והרוח נושב,
ים דמעות אז ישטוף
מלחייה אל החוף.

אז רחש ירדן, סביב עוד נשמע...

לאורו של היום
לא ראינו פתאום
את דמותה מול ההר,
לחופו של נהר.
מול ירדן וגליו,
מול חרמון ושלגיו,
רק בכיה עוד נותר,
אבל הוא לא חזר.

אז רחש ירדן, סביב עוד נשמע
על ים הדמעות שקראו לו בשמה
כנרת, כנרת, כנרת
הרוח לך שר, הרוח לך שר.
ושמש ירדן לך זוהרת,
שוקעת בהר, בהר.

סגור

סוף השירון

אתר של מפגשזמר - mZemer.com
© 2024 כל הזכויות שמורות

Email
  050-218-5877

Design & Programming: Eli Argon
Using: F3 and W3css