השירון מאפשר הצגה של מילות השירים , שקופיות זמר,.
או גם וגם
.
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון
שירונים:
שבתאי פיקר
הוא מוסיקאי, מנחה שירה בציבור, וטיולים מזמרים ברחבי הארץ לצלילי האקורדיון הנוסטלגי
052-322-0634
052-322-0634
נעמי שמר עמק חפר ונתניה הי דרומה שואה וגבורה יום האשה ט"ו בשבט יהורם גאון 3עמק יזרעאל שירים לצעירים שירלי כנרת/נעמי שמר/רחל מעפילים מלחמות עצמאות 76 ים העפלה וחוף רכבת העמק שירי אהבה שירי קומזיץ שבועות ומישור החוף עם עודד שמחי אשדוד והנגב המערבי מאיר אריאל - משמרות קיץ 2עמק יזרעאל רמת הגולן ירושלים וסליחות שירים ישראלים יפים בנימינה וזכרון יעקב יום הולדת יין כללי June20 תל אביב/יפו בעקבות אריק אינשטיין חיפה 1עמק המעיינות ויזרעאל ירושלים נגב מערבי טבע סיור עששיות טיול מכוניות בית ליד סיור בת"א שירים לחגי תשרי
שירון זה מכיל מילים לשירים
מילים: פניה ברגשטיין לחן: דוד זהבי
שתלתם נגונים בי, אמי ואבי,
נגונים מזמורים שכוחים.
גרעינים; גרעינים נשאם לבבי
עתה הם עולים וצומחים.
עתה הם שולחים פארות בדמי,
שרשיהם בעורקי שלובים,
נגוניך, אבי, ושיריך אמי,
בדפקי נעורים ושבים.
הנה אאזין שיר ערשי הרחוק
הביע פי אם אלי בת.
הנה לי תזהרנה בדמע ושחוק
"איכה" וזמירות של שבת.
כל הגה יתם וכל צליל יאלם
בי קולכם הרחוק כי יהום.
עיני אעצם והריני אתכם
מעל לחשכת התהום.
נגונים מזמורים שכוחים.
גרעינים; גרעינים נשאם לבבי
עתה הם עולים וצומחים.
עתה הם שולחים פארות בדמי,
שרשיהם בעורקי שלובים,
נגוניך, אבי, ושיריך אמי,
בדפקי נעורים ושבים.
הנה אאזין שיר ערשי הרחוק
הביע פי אם אלי בת.
הנה לי תזהרנה בדמע ושחוק
"איכה" וזמירות של שבת.
כל הגה יתם וכל צליל יאלם
בי קולכם הרחוק כי יהום.
עיני אעצם והריני אתכם
מעל לחשכת התהום.
רוּחַ עָצוּב, רוּחַ עָגוּם
שָׂא נָא אֶת אַנְחָתִי
דֶּרֶךְ שָׂדוֹת, דֶּרֶךְ יְעָרוֹת
אֱלֵי אֲהוּבָתִי.
~
הַרְחֵק, הַרְחֵק יֶשְׁנָהּ עֲיָרָה,
יָפָה הִיא הָעֲיָרָה,
שָׁם בֵּית עֵצִים עוֹמֵד לָבָן,
שָׁם יַלְדָּתִי גָּרָה.
.
הִיא כִּי תִּקְרַב אֶל הַחַלּוֹן,
תִּלְחַשׁ לָהּ אַנְחָתִי
אֶת גַּעְגּוּעַי בָּהּ יָצַקְתִּי,
אֶת יְגוֹן לִבָּתִי.
שָׂא נָא אֶת אַנְחָתִי
דֶּרֶךְ שָׂדוֹת, דֶּרֶךְ יְעָרוֹת
אֱלֵי אֲהוּבָתִי.
~
הַרְחֵק, הַרְחֵק יֶשְׁנָהּ עֲיָרָה,
יָפָה הִיא הָעֲיָרָה,
שָׁם בֵּית עֵצִים עוֹמֵד לָבָן,
שָׁם יַלְדָּתִי גָּרָה.
.
הִיא כִּי תִּקְרַב אֶל הַחַלּוֹן,
תִּלְחַשׁ לָהּ אַנְחָתִי
אֶת גַּעְגּוּעַי בָּהּ יָצַקְתִּי,
אֶת יְגוֹן לִבָּתִי.
דמעות של מלאכים.
דמעות שקטות
דמעות יפות ועצובות.
זולגות באופק דמעות ומחפשות...
מה הן מבקשות? אהה...
כי כשהמלאכים בוכים
בעולם אחר,
אז בעולם הזה
עצוב לנו יותר.
דמעות של מלאכים.
מדוע הם בוכים המלאכים?
אולי בגלל שזה לא קל
להיות מלאך,
בעולם עצוב כל כך.
כי כשהמלאכים בוכים...
וגם אנחנו כאן
רוצים לבכות לבכות איתם
מה לעשות?
רוצים לבכות והדמעות אינן יורדות,
הדמעות אינן יורדות.
כי כשהמלאכים בוכים...
דמעות שקטות
דמעות יפות ועצובות.
זולגות באופק דמעות ומחפשות...
מה הן מבקשות? אהה...
כי כשהמלאכים בוכים
בעולם אחר,
אז בעולם הזה
עצוב לנו יותר.
דמעות של מלאכים.
מדוע הם בוכים המלאכים?
אולי בגלל שזה לא קל
להיות מלאך,
בעולם עצוב כל כך.
כי כשהמלאכים בוכים...
וגם אנחנו כאן
רוצים לבכות לבכות איתם
מה לעשות?
רוצים לבכות והדמעות אינן יורדות,
הדמעות אינן יורדות.
כי כשהמלאכים בוכים...
מילים: קובי אפללו לחן: קובי אפללו
אם החיים הם חידה לא מפורשת
והסודות זורמים בהם כמו נחלים
מנסים למצוא את כל צבעי הקשת
עובדים קשה לבנות פה משהו במילים
ואתה חי בזמן זמני, ספור בלוח
ומקווה לשתות את החיים עד תום.
ובין כל אלה סך הכל רוצה לשמוח
ועל הדרך להגשים איזה חלום
אולי אחרי הכל תגיע לשמיים
אולי אחרי הכל תשמח מהחיים
תאמר תודה ותהפוך פתאום למים
ותצטרף לים הרחמים
אם השנים חולפות מהר ולא הספקת
ולא נשאר מהן יותר מזיכרון
היית איש חשוב ענק אך התפוגגת
והשתדלת להשלים עם השעון
אם החיים הם חידה לא מפורשת
והסודות זורמים בהם כמו נחלים
תקווה למצוא את כל צבעי הקשת
תשאיר פה רושם טוב ותאסוף מילים
אולי אחרי הכל תגיע לשמיים
אולי אחרי הכל תשמח מהחיים
תאמר תודה ותהפוך פתאום למים
ותצטרף לים הרחמים
והסודות זורמים בהם כמו נחלים
מנסים למצוא את כל צבעי הקשת
עובדים קשה לבנות פה משהו במילים
ואתה חי בזמן זמני, ספור בלוח
ומקווה לשתות את החיים עד תום.
ובין כל אלה סך הכל רוצה לשמוח
ועל הדרך להגשים איזה חלום
אולי אחרי הכל תגיע לשמיים
אולי אחרי הכל תשמח מהחיים
תאמר תודה ותהפוך פתאום למים
ותצטרף לים הרחמים
אם השנים חולפות מהר ולא הספקת
ולא נשאר מהן יותר מזיכרון
היית איש חשוב ענק אך התפוגגת
והשתדלת להשלים עם השעון
אם החיים הם חידה לא מפורשת
והסודות זורמים בהם כמו נחלים
תקווה למצוא את כל צבעי הקשת
תשאיר פה רושם טוב ותאסוף מילים
אולי אחרי הכל תגיע לשמיים
אולי אחרי הכל תשמח מהחיים
תאמר תודה ותהפוך פתאום למים
ותצטרף לים הרחמים
מילים: נתן יונתן לחן: נחום היימן
החול יזכור את הגלים אבל לקצף אין זוכר
זולת ההם אשר עברו עם רוח לילה מאחר
מזכרונם הוא לעולם לא ימחה.
לא ימחה
הכל ישוב אל המצולות זולת הקצף הלבן.
נרות הלילה דעכו. הידידות האהבה
הנעורים שבאו פתע אל סופם
הנעורים שבאו פתע אל סופם.
כמוהו גם על חוף ליבם רטט אז משהו חיוור
והם רשמו בתוך החול, כשהירח העובר
האיר פתאום פנים זרות ושחוק רפה.
ושחוק רפה
הכל ישוב אל המצולות זולת הקצף הלבן.
נרות הלילה דעכו. הידידות האהבה
הנעורים שבאו פתע אל סופם
הנעורים שבאו פתע אל סופם.
היו שם קונכיות ריקות שנהמו קינה של ים
ובית עלמין על הגבעות
ושניים שחלפו דומם
בין החצב והקברים והשיקמה.
והשיקמה
הכל ישוב אל המצולות זולת הקצף הלבן.
נרות הלילה דעכו. הידידות האהבה
הנעורים שבאו פתע אל סופם
הנעורים שבאו פתע אל סופם.
זולת ההם אשר עברו עם רוח לילה מאחר
מזכרונם הוא לעולם לא ימחה.
לא ימחה
הכל ישוב אל המצולות זולת הקצף הלבן.
נרות הלילה דעכו. הידידות האהבה
הנעורים שבאו פתע אל סופם
הנעורים שבאו פתע אל סופם.
כמוהו גם על חוף ליבם רטט אז משהו חיוור
והם רשמו בתוך החול, כשהירח העובר
האיר פתאום פנים זרות ושחוק רפה.
ושחוק רפה
הכל ישוב אל המצולות זולת הקצף הלבן.
נרות הלילה דעכו. הידידות האהבה
הנעורים שבאו פתע אל סופם
הנעורים שבאו פתע אל סופם.
היו שם קונכיות ריקות שנהמו קינה של ים
ובית עלמין על הגבעות
ושניים שחלפו דומם
בין החצב והקברים והשיקמה.
והשיקמה
הכל ישוב אל המצולות זולת הקצף הלבן.
נרות הלילה דעכו. הידידות האהבה
הנעורים שבאו פתע אל סופם
הנעורים שבאו פתע אל סופם.
מילים: יוסי גיספן לחן: שמואל אלבז
כשהלב בוכה רק אלוהים שומע
הכאב עולה מתוך הנשמה
אדם נופל לפני שהוא שוקע
בתפילה קטנה חותך את הדממה.
שמע ישראל אלוהי אתה הכל יכול
נתת לי את חיי נתת לי הכל
בעיני דמעה הלב בוכה בשקט
וכשהלב שותק הנשמה זועקת.
שמע ישראל אלוהי עכשיו אני לבד
חזק אותי אלוהי עשה שלא אפחד
הכאב גדול ואין לאן לברוח
עשה שיגמר כי לא נותר בי כוח.
כשהלב בוכה הזמן עומד מלכת
האדם רואה את כל חייו פתאום
אל הלא נודע הוא לא רוצה ללכת
לאלוהיו קורא על סף תהום.
שמע ישראל אלוהי עכשיו אני לבד
חזק אותי אלוהי עשה שלא אפחד
הכאב גדול ואין לאן לברוח
עשה שיגמר כי לא נותר בי כוח.
הכאב עולה מתוך הנשמה
אדם נופל לפני שהוא שוקע
בתפילה קטנה חותך את הדממה.
שמע ישראל אלוהי אתה הכל יכול
נתת לי את חיי נתת לי הכל
בעיני דמעה הלב בוכה בשקט
וכשהלב שותק הנשמה זועקת.
שמע ישראל אלוהי עכשיו אני לבד
חזק אותי אלוהי עשה שלא אפחד
הכאב גדול ואין לאן לברוח
עשה שיגמר כי לא נותר בי כוח.
כשהלב בוכה הזמן עומד מלכת
האדם רואה את כל חייו פתאום
אל הלא נודע הוא לא רוצה ללכת
לאלוהיו קורא על סף תהום.
שמע ישראל אלוהי עכשיו אני לבד
חזק אותי אלוהי עשה שלא אפחד
הכאב גדול ואין לאן לברוח
עשה שיגמר כי לא נותר בי כוח.
מילים: יעקב אורלנד לחן: דוד זהבי
אֲנִי נוֹשֵׂא עִמִּי אֶת צַעַר הַשְּׁתִיקָה,
אֶת נוֹף הָאֵלֶם שֶׁשָּׂרַפְנוּ אָז מִפַּחַד,
הֲלֹא אָמַרְתְּ אֵלַי: "הָעִיר כָּל כָּךְ רֵיקָה"
הֲלֹא אָמַרְתְּ אֵלַי: "נִשְׁתֹּק מְעַט בְּיַחַד".
בְּחַלּוֹנִי קָמְלוּ כְּבָר שׁוֹשַׁנֵּי הַנֹּחַם,
בְּחַלּוֹנִי נִסְתַּם חֲזוֹן הַמֶּרְחָבִים,
רַק הָרְחוֹבוֹת עוֹד מְחַיְּכִים בִּמְלוֹא הָרֹחַב,
אֶל כָּל אֶשְׁנָב מֻצָּת בְּאוֹר הָעֲרָבִים.
בּוֹאִי נֵצֵא שׁוּב לַחוּצוֹת אוֹתָם הָלַכְנוּ,
אֶל סַפְסְלֵי הָאֲהוּבִים בְּגַן הָעִיר.
אוּלַי נִפְגֹּשׁ עוֹד בַּפָּנִים אֲשֶׁר שָׁכַחְנוּ,
אוּלַי נִשְׁמַע עוֹד מֵחָדָשׁ אוֹתוֹ הַשִּׁיר.
בַּחֲלוֹמוֹת הָהֵם עַל הַסַּפְסָל הַקַּר,
בַּחֲלוֹמוֹת הָהֵם נַרְדִּים אֶת עֲבָרֵנוּ,
עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד, גָּבוֹהַּ וּמֻכָּר,
יִפֹּל שׁוּב בִּנְשִׁיקוֹת עַל צַוָּארֵינוּ.
אֲנִי נוֹשֵׂא עִמִּי אֶת צַעַר הַשְּׁתִיקָה,
אֶת נוֹף הָאֵלֶם שֶׁשָּׂרַפְנוּ אָז מִפַּחַד,
הֲלֹא אָמַרְתְּ אֵלַי: "הָעִיר כָּל כָּךְ רֵיקָה"
הֲלֹא אָמַרְתְּ אֵלַי: "נִשְׁתֹּק מְעַט בְּיַחַד".
בְּחַלּוֹנִי קָמְלוּ כְּבָר שׁוֹשַׁנֵּי הַנֹּחַם,
בְּחַלּוֹנִי נִסְתַּם חֲזוֹן הַמֶּרְחָבִים,
רַק הָרְחוֹבוֹת עוֹד מְחַיְּכִים בִּמְלוֹא הָרֹחַב,
אֶל כָּל אֶשְׁנָב מֻצָּת בְּאוֹר הָעֲרָבִים.
בּוֹאִי נֵצֵא שׁוּב לַחוּצוֹת אוֹתָם הָלַכְנוּ,
אֶל סַפְסְלֵי הָאֲהוּבִים בְּגַן הָעִיר.
אוּלַי נִפְגֹּשׁ עוֹד בַּפָּנִים אֲשֶׁר שָׁכַחְנוּ,
אוּלַי נִשְׁמַע עוֹד מֵחָדָשׁ אוֹתוֹ הַשִּׁיר.
בַּחֲלוֹמוֹת הָהֵם עַל הַסַּפְסָל הַקַּר,
בַּחֲלוֹמוֹת הָהֵם נַרְדִּים אֶת עֲבָרֵנוּ,
עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד, גָּבוֹהַּ וּמֻכָּר,
יִפֹּל שׁוּב בִּנְשִׁיקוֹת עַל צַוָּארֵינוּ.
אֶת נוֹף הָאֵלֶם שֶׁשָּׂרַפְנוּ אָז מִפַּחַד,
הֲלֹא אָמַרְתְּ אֵלַי: "הָעִיר כָּל כָּךְ רֵיקָה"
הֲלֹא אָמַרְתְּ אֵלַי: "נִשְׁתֹּק מְעַט בְּיַחַד".
בְּחַלּוֹנִי קָמְלוּ כְּבָר שׁוֹשַׁנֵּי הַנֹּחַם,
בְּחַלּוֹנִי נִסְתַּם חֲזוֹן הַמֶּרְחָבִים,
רַק הָרְחוֹבוֹת עוֹד מְחַיְּכִים בִּמְלוֹא הָרֹחַב,
אֶל כָּל אֶשְׁנָב מֻצָּת בְּאוֹר הָעֲרָבִים.
בּוֹאִי נֵצֵא שׁוּב לַחוּצוֹת אוֹתָם הָלַכְנוּ,
אֶל סַפְסְלֵי הָאֲהוּבִים בְּגַן הָעִיר.
אוּלַי נִפְגֹּשׁ עוֹד בַּפָּנִים אֲשֶׁר שָׁכַחְנוּ,
אוּלַי נִשְׁמַע עוֹד מֵחָדָשׁ אוֹתוֹ הַשִּׁיר.
בַּחֲלוֹמוֹת הָהֵם עַל הַסַּפְסָל הַקַּר,
בַּחֲלוֹמוֹת הָהֵם נַרְדִּים אֶת עֲבָרֵנוּ,
עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד, גָּבוֹהַּ וּמֻכָּר,
יִפֹּל שׁוּב בִּנְשִׁיקוֹת עַל צַוָּארֵינוּ.
אֲנִי נוֹשֵׂא עִמִּי אֶת צַעַר הַשְּׁתִיקָה,
אֶת נוֹף הָאֵלֶם שֶׁשָּׂרַפְנוּ אָז מִפַּחַד,
הֲלֹא אָמַרְתְּ אֵלַי: "הָעִיר כָּל כָּךְ רֵיקָה"
הֲלֹא אָמַרְתְּ אֵלַי: "נִשְׁתֹּק מְעַט בְּיַחַד".
בְּחַלּוֹנִי קָמְלוּ כְּבָר שׁוֹשַׁנֵּי הַנֹּחַם,
בְּחַלּוֹנִי נִסְתַּם חֲזוֹן הַמֶּרְחָבִים,
רַק הָרְחוֹבוֹת עוֹד מְחַיְּכִים בִּמְלוֹא הָרֹחַב,
אֶל כָּל אֶשְׁנָב מֻצָּת בְּאוֹר הָעֲרָבִים.
בּוֹאִי נֵצֵא שׁוּב לַחוּצוֹת אוֹתָם הָלַכְנוּ,
אֶל סַפְסְלֵי הָאֲהוּבִים בְּגַן הָעִיר.
אוּלַי נִפְגֹּשׁ עוֹד בַּפָּנִים אֲשֶׁר שָׁכַחְנוּ,
אוּלַי נִשְׁמַע עוֹד מֵחָדָשׁ אוֹתוֹ הַשִּׁיר.
בַּחֲלוֹמוֹת הָהֵם עַל הַסַּפְסָל הַקַּר,
בַּחֲלוֹמוֹת הָהֵם נַרְדִּים אֶת עֲבָרֵנוּ,
עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד, גָּבוֹהַּ וּמֻכָּר,
יִפֹּל שׁוּב בִּנְשִׁיקוֹת עַל צַוָּארֵינוּ.
מילים: נתן אלתרמן לחן: נעמי שמר
עַל אֵם הַדֶּרֶךְ עֵץ עָמַד.
עָמַד נוֹפֵל אַפַּיִם.
נוּם, נוּמָה, בֶּן. הַלַּיְלָה רַד.
לֵיל סַעַר עַל הַמַּיִם.
הַס, יֶלֶד. הַסְּפִינָה עַל צַד
נוֹטָה מִזַּעַף רוּחַ.
עַל אֵם הַדֶּרֶךְ עֵץ עָמַד,
אֵין צִיץ וְאֵין תַּפּוּחַ.
אֶל זֶה הָעֵץ אֵי פַּעַם, בֶּן,
אֲבִי אִמְּךָ הִגִּיעַ.
וְצֵל עַרְבִית בָּעֵץ קֵינָן
וּבַד הוּא לֹא הֵנִיעַ.
כָּבַשׁ בּוֹ רֹאשׁ אֲבִי אִמְּךָ,
פָּנָיו לִירוּשָׁלַיִם.
נָשָׂא בִּבְכִי תְּפִלַּת מִנְחָה,
עִם אֱלֹהָיו בִּשְׁנַיִם.
אֶל זֶה הָעֵץ אָבִיךָ, בֶּן,
נִקְשַׁר, עָקוּד בְּחֶבֶל.
בַּרְזֶל וְשׁוֹט הִכּוּהוּ, בֶּן,
וְחַם תִּמֵּר הַהֶבֶל.
וּכְשֶׁהָיָה כָּאֵשׁ אָדֹם
הַשּׁוֹט הַחַד מֵחֶרֶב,
צָנַח אָבִיךָ אַרְצָה דּוֹם,
לְעֵת מִנְחָה, עִם עֶרֶב.
צָנַח מִמִּזְבְּחוֹ לְאַט,
פָּנָיו לִירוּשָׁלַיִם.
הַס, יֶלֶד. הַסְּפִינָה עַל צַד
כּוֹרְעָה, נוֹשֶׁקֶת מַיִם.
כּוֹרַעַת הַסְּפִינָה עַל צַד,
עוֹלָה שְׁלֻּפַת צִפּוֹרֶן!
עַל אֵם הַדֶּרֶךְ עֵץ נִכְרַת,
נִכְרַת וַיְהִי לְתֹרֶן...
הַס, יֶלֶד. שַׁעַר הַתְּהִלָּה
לְתֹרֶן יִפְתָּח.
הוּא גַּם הַיּוֹם עַמּוּד תְּפִלָּה,
הוּא גַּם הַיּוֹם מִזְבֵּחַ.
עַל אֵם הַדֶּרֶךְ עֵץ עָמַד
וְלֹא יִפּוֹל אַפַּיִם.
נוּם, יֶלֶד. הַסְּפִינָה עַל צַד
חוֹתְּרָה, בּוֹקַעַת מַיִם.
עָמַד נוֹפֵל אַפַּיִם.
נוּם, נוּמָה, בֶּן. הַלַּיְלָה רַד.
לֵיל סַעַר עַל הַמַּיִם.
הַס, יֶלֶד. הַסְּפִינָה עַל צַד
נוֹטָה מִזַּעַף רוּחַ.
עַל אֵם הַדֶּרֶךְ עֵץ עָמַד,
אֵין צִיץ וְאֵין תַּפּוּחַ.
אֶל זֶה הָעֵץ אֵי פַּעַם, בֶּן,
אֲבִי אִמְּךָ הִגִּיעַ.
וְצֵל עַרְבִית בָּעֵץ קֵינָן
וּבַד הוּא לֹא הֵנִיעַ.
כָּבַשׁ בּוֹ רֹאשׁ אֲבִי אִמְּךָ,
פָּנָיו לִירוּשָׁלַיִם.
נָשָׂא בִּבְכִי תְּפִלַּת מִנְחָה,
עִם אֱלֹהָיו בִּשְׁנַיִם.
אֶל זֶה הָעֵץ אָבִיךָ, בֶּן,
נִקְשַׁר, עָקוּד בְּחֶבֶל.
בַּרְזֶל וְשׁוֹט הִכּוּהוּ, בֶּן,
וְחַם תִּמֵּר הַהֶבֶל.
וּכְשֶׁהָיָה כָּאֵשׁ אָדֹם
הַשּׁוֹט הַחַד מֵחֶרֶב,
צָנַח אָבִיךָ אַרְצָה דּוֹם,
לְעֵת מִנְחָה, עִם עֶרֶב.
צָנַח מִמִּזְבְּחוֹ לְאַט,
פָּנָיו לִירוּשָׁלַיִם.
הַס, יֶלֶד. הַסְּפִינָה עַל צַד
כּוֹרְעָה, נוֹשֶׁקֶת מַיִם.
כּוֹרַעַת הַסְּפִינָה עַל צַד,
עוֹלָה שְׁלֻּפַת צִפּוֹרֶן!
עַל אֵם הַדֶּרֶךְ עֵץ נִכְרַת,
נִכְרַת וַיְהִי לְתֹרֶן...
הַס, יֶלֶד. שַׁעַר הַתְּהִלָּה
לְתֹרֶן יִפְתָּח.
הוּא גַּם הַיּוֹם עַמּוּד תְּפִלָּה,
הוּא גַּם הַיּוֹם מִזְבֵּחַ.
עַל אֵם הַדֶּרֶךְ עֵץ עָמַד
וְלֹא יִפּוֹל אַפַּיִם.
נוּם, יֶלֶד. הַסְּפִינָה עַל צַד
חוֹתְּרָה, בּוֹקַעַת מַיִם.
מילים: ברק פלדמן לחן: אסף אמדורסקי
כי ראיתי את דרכי נעלמת
ביער סבוך, בין קירות חורשים
ובתוך האדמה המדממת
רגלי ננעצו, היכו שורשים
ולרגע יכולתי לשמוע
עלים מלמדים שירתם
ורציתי לעלות גבוה
לפרוח איתם
הכרתי טיפותיו של הגשם
נקוות בתוכי, יורדות מתחתי
והרוח קרה ונואשת
הקפיאה אותי, הכבידה עלי
ולרגע יכולתי לנגוע
בקצה הכאב האפור
ורציתי לעלות גבוה
לראות את האור
לראות את האור
אומרים השמיים כחולים מעלינו
מלאים באורות
אולי יום אחד אוכל גם אני לראות
לראות...
ונפלתי לארץ, בשקט
עצמתי עיני, אטמתי ליבי
והרגשתי איך אני מתפרקת
מכל כאבי, מכל בדידותי
ולרגע יכולתי לברוח
כנוצה על כנפה של ציפור
והצלחתי לעלות גבוה
לראות את האור
לראות את האור
ביער סבוך, בין קירות חורשים
ובתוך האדמה המדממת
רגלי ננעצו, היכו שורשים
ולרגע יכולתי לשמוע
עלים מלמדים שירתם
ורציתי לעלות גבוה
לפרוח איתם
הכרתי טיפותיו של הגשם
נקוות בתוכי, יורדות מתחתי
והרוח קרה ונואשת
הקפיאה אותי, הכבידה עלי
ולרגע יכולתי לנגוע
בקצה הכאב האפור
ורציתי לעלות גבוה
לראות את האור
לראות את האור
אומרים השמיים כחולים מעלינו
מלאים באורות
אולי יום אחד אוכל גם אני לראות
לראות...
ונפלתי לארץ, בשקט
עצמתי עיני, אטמתי ליבי
והרגשתי איך אני מתפרקת
מכל כאבי, מכל בדידותי
ולרגע יכולתי לברוח
כנוצה על כנפה של ציפור
והצלחתי לעלות גבוה
לראות את האור
לראות את האור
מילים: מוטי המר לחן: מוטי המר
כשאמות, משהו ממני,
משהו ממני
ימות בך, ימות בך.
כשתמות, משהו ממך בי,
משהו ממך בי
ימות איתך, ימות איתך.
כי כולנו, כן כולנו
כולנו רקמה אנושית אחת חיה
ואם אחד מאיתנו
הולך מעמנו
משהו מת בנו -
ומשהו, נשאר איתו
אם נדע, איך להרגיע,
איך להרגיע
את האיבה, אם רק נדע.
אם נדע,
אם נדע להשקיט את זעמנו
(אם נדע להשקיט)
על אף עלבוננו, לומר סליחה.
אם נדע להתחיל מהתחלה.
כי כולנו, כן כולנו
כולנו רקמה אנושית אחת חיה
ואם אחד מאיתנו
הולך מעמנו
משהו מת בנו -
ומשהו, נשאר איתו
משהו ממני
ימות בך, ימות בך.
כשתמות, משהו ממך בי,
משהו ממך בי
ימות איתך, ימות איתך.
כי כולנו, כן כולנו
כולנו רקמה אנושית אחת חיה
ואם אחד מאיתנו
הולך מעמנו
משהו מת בנו -
ומשהו, נשאר איתו
אם נדע, איך להרגיע,
איך להרגיע
את האיבה, אם רק נדע.
אם נדע,
אם נדע להשקיט את זעמנו
(אם נדע להשקיט)
על אף עלבוננו, לומר סליחה.
אם נדע להתחיל מהתחלה.
כי כולנו, כן כולנו
כולנו רקמה אנושית אחת חיה
ואם אחד מאיתנו
הולך מעמנו
משהו מת בנו -
ומשהו, נשאר איתו
מילים: חנה סנש לחן: דוד זהבי
אלי, אלי
שלא יגמר לעולם
החול והים,
רשרוש של המים,
ברק השמים,
תפלת האדם.
שלא יגמר לעולם
החול והים,
רשרוש של המים,
ברק השמים,
תפלת האדם.
מילים: חנה סנש לחן: דוד זהבי
אשרי הגפרור שנשרף (שנשרף) והצית (והצית) להבות,
אשרי הלהבה שבערה בסתרי לבבות.
אשרי הלבבות שידעו לחדל בכבוד...
אשרי הגפרור שנשרף והצית להבות.
אשרי הלהבה שבערה בסתרי לבבות.
אשרי הלבבות שידעו לחדל בכבוד...
אשרי הגפרור שנשרף והצית להבות.
מילים: נעמי שמר לחן:
המילים העתיקות נותנות בי כח
בקולות העתיקים אמצא מרפא
הם עוזרים לי לחיות
הם עוזרים לי לצמוח
לברוא עולם יותר יפה
ואעבור עלייך ואראך
מתבוססת בדמייך
ואומר לך בדמייך חיי
חיי
חיי
בדמייך חיי
ואומר לך בדמייך חיי
ופתאום מעל ראשי נפתחת קשת
מניפה צבעונית נפרשת
מבשרת חיים
מבשרת תקווה
ושלום ושלווה וחסד
ואעבור עלייך...
בקולות העתיקים אמצא מרפא
הם עוזרים לי לחיות
הם עוזרים לי לצמוח
לברוא עולם יותר יפה
ואעבור עלייך ואראך
מתבוססת בדמייך
ואומר לך בדמייך חיי
חיי
חיי
בדמייך חיי
ואומר לך בדמייך חיי
ופתאום מעל ראשי נפתחת קשת
מניפה צבעונית נפרשת
מבשרת חיים
מבשרת תקווה
ושלום ושלווה וחסד
ואעבור עלייך...
חכה שתגדל, אמרו לך לא פעם
איש אחד גבוה ואישה נמוכה,
אם לא תאכל לא תגדל אף פעם
ילד טוב משאיר צלחת ריקה
תגדל, תגדל ותהיה גנרל
תהיה אסטרונאוט ותעוף לחלל
אתה לא רצית להיות אפילו חייל
או סתם להיות כמו כולם כשתגדל
אבל, אותך אף אחד לא שאל
כשתגדל ותראה איזה ילד
אז תגיד לגוזל לא צריך שתגדל
כשתגדל ויהיה לך ילד
שיבוא וישאל מה יהיה כשאגדל
אז תגיד לו עזוב, אל תשאל.
לך הביתה, עזוב את בית הספר
אמרו שממך כבר לא יצמח שום דבר
אישה גדולה ואיש במשקפיים
ימשיכו לרדוף עד הסוף עד עפר
תגדל, אל תתערבב בקהל
תשקיף מן הצד תתנדנד בערסל
אתה לא רצית להיות שם בכלל
אז מה, אותך אף אחד לא שאל
אתה נשארת גוזל שנפל
כשתגדל ותראה איזה ילד
אז תגיד לגוזל לא צריך שתגדל
כשתגדל ויהיה לך ילד
שיבוא וישאל מה יהיה כשאגדל
איש אחד גבוה ואישה נמוכה,
אם לא תאכל לא תגדל אף פעם
ילד טוב משאיר צלחת ריקה
תגדל, תגדל ותהיה גנרל
תהיה אסטרונאוט ותעוף לחלל
אתה לא רצית להיות אפילו חייל
או סתם להיות כמו כולם כשתגדל
אבל, אותך אף אחד לא שאל
כשתגדל ותראה איזה ילד
אז תגיד לגוזל לא צריך שתגדל
כשתגדל ויהיה לך ילד
שיבוא וישאל מה יהיה כשאגדל
אז תגיד לו עזוב, אל תשאל.
לך הביתה, עזוב את בית הספר
אמרו שממך כבר לא יצמח שום דבר
אישה גדולה ואיש במשקפיים
ימשיכו לרדוף עד הסוף עד עפר
תגדל, אל תתערבב בקהל
תשקיף מן הצד תתנדנד בערסל
אתה לא רצית להיות שם בכלל
אז מה, אותך אף אחד לא שאל
אתה נשארת גוזל שנפל
כשתגדל ותראה איזה ילד
אז תגיד לגוזל לא צריך שתגדל
כשתגדל ויהיה לך ילד
שיבוא וישאל מה יהיה כשאגדל
מילים: יעקב גלעד לחן: יהודה פוליקר
הבטחתי לכתוב כשנסעתי
ולא כתבתי מזמן
עכשיו את כל כך חסרה לי
חבל, חבל שאת לא כאן.
אחרי שהגעתי ליפו
תקוות נולדו מתוך יאוש
מצאתי לי חדר וחצי
על גג של בית נטוש.
יש פה מיטה מתקפלת
אם נרצה שלושתנו לישון
את אני והילד
מול חלון משקיף לים התיכון.
ואולי מרחוק יש סיכוי אחד למיליון
ואולי מרחוק איזה אושר מתגנב אל החלון.
שנת חמישים סוף דצמבר
בחוץ מלחמת רוחות
השלג צנח כאן לפתע
לבן מזכיר לי נשכחות.
עוד הפצע פתוח
לו רק היית איתי עכשיו
הייתי ודאי מספר לך
את מה שלא יגיד מכתב.
כאן אם תרצי יש לך בית
ואותי יהיה לך המון
צחוק ילדים בין הערביים
מול חלון משקיף לים התיכון.
ואולי מרחוק יש סיכוי אחד למיליון
ואולי מרחוק איזה אושר מתגנב אל החלון.
ולא כתבתי מזמן
עכשיו את כל כך חסרה לי
חבל, חבל שאת לא כאן.
אחרי שהגעתי ליפו
תקוות נולדו מתוך יאוש
מצאתי לי חדר וחצי
על גג של בית נטוש.
יש פה מיטה מתקפלת
אם נרצה שלושתנו לישון
את אני והילד
מול חלון משקיף לים התיכון.
ואולי מרחוק יש סיכוי אחד למיליון
ואולי מרחוק איזה אושר מתגנב אל החלון.
שנת חמישים סוף דצמבר
בחוץ מלחמת רוחות
השלג צנח כאן לפתע
לבן מזכיר לי נשכחות.
עוד הפצע פתוח
לו רק היית איתי עכשיו
הייתי ודאי מספר לך
את מה שלא יגיד מכתב.
כאן אם תרצי יש לך בית
ואותי יהיה לך המון
צחוק ילדים בין הערביים
מול חלון משקיף לים התיכון.
ואולי מרחוק יש סיכוי אחד למיליון
ואולי מרחוק איזה אושר מתגנב אל החלון.
מילים: הירש גליק לחן: דימיטרי פוקרס תרגום: אברהם שלונסקי
אל נא תאמר הנה דרכי האחרונה
את אור היום הסתירו שמי העננה
זה יום נכספנו לו עוד יעל ויבוא
ומצעדנו עוד ירעים אנחנו פה
מארץ התמר עד ירכתי כפורים
אנחנו פה במכאובות ויסורים
ובאשר טיפת דמנו שם נגרה
הלא ינוב עוד עוז רוחנו בגבורה
עמוד השחר על יומנו אור יהל
עם הצורר יחלוף תמולנו כמו צל
אך אם חלילה יאחר לבוא האור
כמו סיסמה יהא השיר מדור לדור
בכתב הדם והעופרת הוא נכתב
הוא לא שירת ציפור הדרור והמרחב
כי בין קירות נופלים שרוהו כל העם
יחדיו שרוהו ונגאנים בידם
על כן, אל נא תאמר דרכי האחרונה...
את אור היום הסתירו שמי העננה
זה יום נכספנו לו עוד יעל ויבוא
ומצעדנו עוד ירעים אנחנו פה
מארץ התמר עד ירכתי כפורים
אנחנו פה במכאובות ויסורים
ובאשר טיפת דמנו שם נגרה
הלא ינוב עוד עוז רוחנו בגבורה
עמוד השחר על יומנו אור יהל
עם הצורר יחלוף תמולנו כמו צל
אך אם חלילה יאחר לבוא האור
כמו סיסמה יהא השיר מדור לדור
בכתב הדם והעופרת הוא נכתב
הוא לא שירת ציפור הדרור והמרחב
כי בין קירות נופלים שרוהו כל העם
יחדיו שרוהו ונגאנים בידם
על כן, אל נא תאמר דרכי האחרונה...
מילים: מרדכי גבירטיג לחן: מרדכי גבירטיג
שרפה, אחים, שרפה!
עירתנו בוערה כלה,
בה רוחות שחרות יסערו,
להבות חרבן יבערו,
עקבותיה לא נשארו,
היא עולה באש.
ואתם חובקים ידים
בלי הושיט עזרה,
בלי כבות את אש הלהב,
אש העירה.
שרפה, אחים, שרפה!
קרובה, חס וחלילה, השעה,
כי הלהבות יתמידו,
את כלנו פה ישמידו,
רק שרידי קירות יעידו
מה שפה היה.
ואתם חובקים ידים
בלי הושיט עזרה,
בלי כבות את אש הלהב,
אש העירה.
שרפה, אחים, שרפה!
רק בידכם בלבד היא העזרה.
חיש הושיטו יד אוהבת
והצילו מהמות,
בדמכם כבו שלהבת,
חיש כבו בדם.
מרחוק אל תעמדו,
כי האש עולה.
אל נא תחבקו ידים,
השרפה גדולה!
עירתנו בוערה כלה,
בה רוחות שחרות יסערו,
להבות חרבן יבערו,
עקבותיה לא נשארו,
היא עולה באש.
ואתם חובקים ידים
בלי הושיט עזרה,
בלי כבות את אש הלהב,
אש העירה.
שרפה, אחים, שרפה!
קרובה, חס וחלילה, השעה,
כי הלהבות יתמידו,
את כלנו פה ישמידו,
רק שרידי קירות יעידו
מה שפה היה.
ואתם חובקים ידים
בלי הושיט עזרה,
בלי כבות את אש הלהב,
אש העירה.
שרפה, אחים, שרפה!
רק בידכם בלבד היא העזרה.
חיש הושיטו יד אוהבת
והצילו מהמות,
בדמכם כבו שלהבת,
חיש כבו בדם.
מרחוק אל תעמדו,
כי האש עולה.
אל נא תחבקו ידים,
השרפה גדולה!
מילים: אחינועם ניני וגיל דור לחן: ניקולה פיובאני
סתם, חיוך ללא סיבה
תום, ימים של אהבה
שיר ישן לאור ירח
וריח משכר שלך
וכך אותך אני זוכר
גל שוטף את העולם
חום הולך ונעלם
צחוק מאיר את השמיים
מזכיר שהמשחק נמשך
והחיים יפים כל כך
לה לה לה....
בך אסתכל מתוך עיניו
אחבק אותך ויחד ננצח במשחק
בין מציאות לחלומות
בין האושר לדמעות
תמיד אוהב אותך מאוד
עם הקסם שבלב
בוא נשכח את הכאב
רק עוד רגע ובינתיים
נזכור שהמשחק נמשך
והחיים יפים כל כך
לה לה לה...
רק עוד רגע ובינתיים
נזכור שהמשחק נמשך
והחיים יפים כל כך.
תום, ימים של אהבה
שיר ישן לאור ירח
וריח משכר שלך
וכך אותך אני זוכר
גל שוטף את העולם
חום הולך ונעלם
צחוק מאיר את השמיים
מזכיר שהמשחק נמשך
והחיים יפים כל כך
לה לה לה....
בך אסתכל מתוך עיניו
אחבק אותך ויחד ננצח במשחק
בין מציאות לחלומות
בין האושר לדמעות
תמיד אוהב אותך מאוד
עם הקסם שבלב
בוא נשכח את הכאב
רק עוד רגע ובינתיים
נזכור שהמשחק נמשך
והחיים יפים כל כך
לה לה לה...
רק עוד רגע ובינתיים
נזכור שהמשחק נמשך
והחיים יפים כל כך.
מסתובב בעיר הישנה
ורעש בא מכל פינה
אני מכיר כבר
מכיר כבר את דרכי
בדרך לשער הרחמים.
לא מביט סביב
לא מקשיב
איש חולם אני
וכך היה תמיד
אבל מכיר כבר
מכיר כבר את דרכי
הדרך אל שער הרחמים.
חי פעם רק פעם
יש טעם אין טעם
עם כח בלי כח
שער הרחמים.
בואי איתי יחד
בואי מתוך הפחד
כי את, גם את חלק
משער הרחמים.
השלטים מעל החנויות
משקיפים, על הרחובות
בתוך ליבי יש צעקה והיא גדולה
הראו לי את שער הרחמים.
חי פעם רק פעם...
ורעש בא מכל פינה
אני מכיר כבר
מכיר כבר את דרכי
בדרך לשער הרחמים.
לא מביט סביב
לא מקשיב
איש חולם אני
וכך היה תמיד
אבל מכיר כבר
מכיר כבר את דרכי
הדרך אל שער הרחמים.
חי פעם רק פעם
יש טעם אין טעם
עם כח בלי כח
שער הרחמים.
בואי איתי יחד
בואי מתוך הפחד
כי את, גם את חלק
משער הרחמים.
השלטים מעל החנויות
משקיפים, על הרחובות
בתוך ליבי יש צעקה והיא גדולה
הראו לי את שער הרחמים.
חי פעם רק פעם...
לכל איש יש שם
שנתן לו אלוהים
ונתנו לו אביו ואימו
לכל איש יש שם
שנתנו לו קומתו ואופן חיוכו
ונתן לו האריג
לכל איש יש שם
שנתנו לו ההרים
ונתנו לו כתליו
לכל איש יש שם
שנתנו לו המזלות
ונתנו לו שכניו
לכל איש יש שם
לכל איש יש שם
לכל איש יש שם
שנתנו לו חטאיו
ונתנה לו כמיהתו
לכל איש יש שם
שנתנו לו שונאיו
ונתנה לו אהבתו
לכל איש יש שם
שנתנו לו חגיו
ונתנה לו מלאכתו
לכל איש יש שם
שנתנו לו תקופות השנה
ונתן לו עיוורונו
לכל איש יש שם
לכל איש יש שם
לכל איש יש שם
שנתן לו אלוהים
ונתנו לו אביו ואימו
לכל איש יש שם
שנתן לו הים
ונתן לו מותו.
שנתן לו אלוהים
ונתנו לו אביו ואימו
לכל איש יש שם
שנתנו לו קומתו ואופן חיוכו
ונתן לו האריג
לכל איש יש שם
שנתנו לו ההרים
ונתנו לו כתליו
לכל איש יש שם
שנתנו לו המזלות
ונתנו לו שכניו
לכל איש יש שם
לכל איש יש שם
לכל איש יש שם
שנתנו לו חטאיו
ונתנה לו כמיהתו
לכל איש יש שם
שנתנו לו שונאיו
ונתנה לו אהבתו
לכל איש יש שם
שנתנו לו חגיו
ונתנה לו מלאכתו
לכל איש יש שם
שנתנו לו תקופות השנה
ונתן לו עיוורונו
לכל איש יש שם
לכל איש יש שם
לכל איש יש שם
שנתן לו אלוהים
ונתנו לו אביו ואימו
לכל איש יש שם
שנתן לו הים
ונתן לו מותו.
מילים: אהוד מנור לחן: שם טוב לוי
אני רואה אותו בלילה
ניצב על מקומו עמוד האש.
מגדל של אור עולה למעלה
מצמיח שורשים כאילו ביקש
להגיד לפזורי העם,
לתועי המדבר אי שם
בואו לכאן מצפון, מים,
נגב וקדם.
לילות רבים סבב בדרך,
הפציע בעיני מי שחלם.
הינחה בחושך אלי ארץ
ממנה לא ימוש אורו לעולם.
להאיר לפזורי העם,
לתועי המדבר אי שם
דרך עד כאן מצפון, מים,
נגב וקדם.
עמוד האש, עמוד השחר קם.
ניצב על מקומו עמוד האש.
מגדל של אור עולה למעלה
מצמיח שורשים כאילו ביקש
להגיד לפזורי העם,
לתועי המדבר אי שם
בואו לכאן מצפון, מים,
נגב וקדם.
לילות רבים סבב בדרך,
הפציע בעיני מי שחלם.
הינחה בחושך אלי ארץ
ממנה לא ימוש אורו לעולם.
להאיר לפזורי העם,
לתועי המדבר אי שם
דרך עד כאן מצפון, מים,
נגב וקדם.
עמוד האש, עמוד השחר קם.
מילים: נעמי שמר לחן: נעמי שמר
מחלוני אני רואה
רחוב כמו נהר גואה
ואנשים לעבודת -
יומם הולכים
ותינוקות של בית רבן
עם הילקוט שעל גבם
ובידיהם כמה
ענפי הדס פורחים
פתאום זה בא ומתבהר
ולעצמי אני אומר
לא תנצחו אותי
לא מנצחים אותי כל כך מהר
מחלוני אני רואה
מטוס ממריא, מטוס דואה
ומתחבא בעננים
הרחוקים
אני שומע מכונה
במנגינה הנכונה
שמתגלגלת בחוצות
ובשווקים
פתאום זה בא ומתבהר
ולעצמי אני אומר
לא תנצחו אותי
לא מנצחים אותי כל כך מהר
בחלוני אביב וסתיו
ויום גשום ויום שרב
ואור וחושך ויחיד
ומקהלה
זה מתערבב, זה מתערבל
שירי קינה, שירי הלל
ולפעמים זו המולה אחת גדולה
פתאום זה בא ומתבהר
ולעצמי אני אומר
לא תנצחו אותי
לא מנצחים אותי כל כך מהר
רחוב כמו נהר גואה
ואנשים לעבודת -
יומם הולכים
ותינוקות של בית רבן
עם הילקוט שעל גבם
ובידיהם כמה
ענפי הדס פורחים
פתאום זה בא ומתבהר
ולעצמי אני אומר
לא תנצחו אותי
לא מנצחים אותי כל כך מהר
מחלוני אני רואה
מטוס ממריא, מטוס דואה
ומתחבא בעננים
הרחוקים
אני שומע מכונה
במנגינה הנכונה
שמתגלגלת בחוצות
ובשווקים
פתאום זה בא ומתבהר
ולעצמי אני אומר
לא תנצחו אותי
לא מנצחים אותי כל כך מהר
בחלוני אביב וסתיו
ויום גשום ויום שרב
ואור וחושך ויחיד
ומקהלה
זה מתערבב, זה מתערבל
שירי קינה, שירי הלל
ולפעמים זו המולה אחת גדולה
פתאום זה בא ומתבהר
ולעצמי אני אומר
לא תנצחו אותי
לא מנצחים אותי כל כך מהר
מילים: אהוד מנור לחן: מישה סגל
אבא שר אני לך,
על שיום אחד
קמת ותלך.
אמא זה השיר הוא לך,
על ימי לכתך
אחרי אבי לכאן.
שמש בא אל החלון,
ענף ירוק מלילה נעור,
וילד שפקח עיניו לתכלת
כאן בארץ אל,
בצל כרמל,
ליד הנחל.
על שיום אחד
קמת ותלך.
אמא זה השיר הוא לך,
על ימי לכתך
אחרי אבי לכאן.
שמש בא אל החלון,
ענף ירוק מלילה נעור,
וילד שפקח עיניו לתכלת
כאן בארץ אל,
בצל כרמל,
ליד הנחל.
מילים: נתן יונתן לחן: נחום היימן
חופים הם לפעמים געגועים לנחל.
ראיתי פעם חוף
שנחל עזבו
עם לב שבור של חול ואבן.
והאדם, והאדם הוא לפעמים גם כן יכול
להישאר נטוש ובלי כוחות
ממש כמו חוף.
גם הצדפים
כמו חופים, כמו הרוח
גם הצדפים הם לפעמים געגועים
לבית שתמיד אהבנו
אשר היה ורק הים
שר לבדו שם את שיריו.
כך בין צדפי ליבו של האדם שרים לו נעוריו.
ראיתי פעם חוף
שנחל עזבו
עם לב שבור של חול ואבן.
והאדם, והאדם הוא לפעמים גם כן יכול
להישאר נטוש ובלי כוחות
ממש כמו חוף.
גם הצדפים
כמו חופים, כמו הרוח
גם הצדפים הם לפעמים געגועים
לבית שתמיד אהבנו
אשר היה ורק הים
שר לבדו שם את שיריו.
כך בין צדפי ליבו של האדם שרים לו נעוריו.
מילים: אהוד מנור לחן: קורין אלאל
אין לי ארץ אחרת
גם אם אדמתי בוערת
רק מילה בעברית חודרת
אל עורקיי, אל נשמתי
בגוף כואב, בלב רעב
כאן הוא ביתי
לא אשתוק, כי ארצי
שינתה את פניה
לא אוותר לה,
אזכיר לה,
ואשיר כאן באוזניה
עד שתפקח את עיניה
אין לי ארץ אחרת
גם אם אדמתי בוערת
רק מילה בעברית חודרת
אל עורקיי, אל נשמתי
בגוף כואב, בלב רעב
כאן הוא ביתי
לא אשתוק, כי ארצי
שינתה את פניה
לא אוותר לה,
אזכיר לה,
ואשיר כאן באוזניה
עד שתפקח את עיניה
אין לי ארץ אחרת
עד שתחדש ימיה
עד שתפקח את עיניה
אין לי ארץ אחרת
גם אם אדמתי בוערת
רק מילה בעברית חודרת
אל עורקיי, אל נשמתי
בגוף כואב, בלב רעב
כאן הוא ביתי
בגוף כואב, בלב רעב
כאן הוא ביתי
גם אם אדמתי בוערת
רק מילה בעברית חודרת
אל עורקיי, אל נשמתי
בגוף כואב, בלב רעב
כאן הוא ביתי
לא אשתוק, כי ארצי
שינתה את פניה
לא אוותר לה,
אזכיר לה,
ואשיר כאן באוזניה
עד שתפקח את עיניה
אין לי ארץ אחרת
גם אם אדמתי בוערת
רק מילה בעברית חודרת
אל עורקיי, אל נשמתי
בגוף כואב, בלב רעב
כאן הוא ביתי
לא אשתוק, כי ארצי
שינתה את פניה
לא אוותר לה,
אזכיר לה,
ואשיר כאן באוזניה
עד שתפקח את עיניה
אין לי ארץ אחרת
עד שתחדש ימיה
עד שתפקח את עיניה
אין לי ארץ אחרת
גם אם אדמתי בוערת
רק מילה בעברית חודרת
אל עורקיי, אל נשמתי
בגוף כואב, בלב רעב
כאן הוא ביתי
בגוף כואב, בלב רעב
כאן הוא ביתי
מילים: נעמי שמר לחן:
על הדבש ועל העוקץ,
על המר והמתוק,
על בתנו התינוקת
שמור אלי הטוב.
על האש המבוערת,
על המים הזכים,
על האיש השב הביתה
מן המרחקים.
על כל אלה, על כל אלה,
שמור נא לי אלי הטוב.
על הדבש ועל העוקץ,
על המר והמתוק.
אל נא תעקור נטוע,
אל תשכח את התקווה
השיבני ואשובה
אל הארץ הטובה.
שמור אלי על זה הבית,
על הגן, על החומה,
מיגון, מפחד פתע
וממלחמה.
שמור על המעט שיש לי,
על האור ועל הטף
על הפרי שלא הבשיל עוד
ושנאסף.
על כל אלה...
מרשרש אילן ברוח,
מרחוק נושר כוכב,
משאלות ליבי בחושך
נרשמות עכשיו.
אנא, שמור לי על כל אלה
ועל אהובי נפשי,
על השקט, על הבכי
ועל זה השיר.
על כל אלה...
על המר והמתוק,
על בתנו התינוקת
שמור אלי הטוב.
על האש המבוערת,
על המים הזכים,
על האיש השב הביתה
מן המרחקים.
על כל אלה, על כל אלה,
שמור נא לי אלי הטוב.
על הדבש ועל העוקץ,
על המר והמתוק.
אל נא תעקור נטוע,
אל תשכח את התקווה
השיבני ואשובה
אל הארץ הטובה.
שמור אלי על זה הבית,
על הגן, על החומה,
מיגון, מפחד פתע
וממלחמה.
שמור על המעט שיש לי,
על האור ועל הטף
על הפרי שלא הבשיל עוד
ושנאסף.
על כל אלה...
מרשרש אילן ברוח,
מרחוק נושר כוכב,
משאלות ליבי בחושך
נרשמות עכשיו.
אנא, שמור לי על כל אלה
ועל אהובי נפשי,
על השקט, על הבכי
ועל זה השיר.
על כל אלה...
סוף השירון
