השירון מאפשר הצגה של מילות השירים , שקופיות זמר,.
או גם וגם
.
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון
שירונים:
שבתאי פיקר
הוא מוסיקאי, מנחה שירה בציבור, וטיולים מזמרים ברחבי הארץ לצלילי האקורדיון הנוסטלגי
052-322-0634
052-322-0634
נעמי שמר עמק חפר ונתניה הי דרומה שואה וגבורה יום האשה ט"ו בשבט יהורם גאון 3עמק יזרעאל שירים לצעירים שירלי כנרת/נעמי שמר/רחל מעפילים מלחמות עצמאות 76 ים העפלה וחוף רכבת העמק שירי אהבה שירי קומזיץ שבועות ומישור החוף עם עודד שמחי אשדוד והנגב המערבי מאיר אריאל - משמרות קיץ 2עמק יזרעאל רמת הגולן ירושלים וסליחות שירים ישראלים יפים בנימינה וזכרון יעקב יום הולדת יין כללי June20 תל אביב/יפו בעקבות אריק אינשטיין חיפה 1עמק המעיינות ויזרעאל ירושלים נגב מערבי טבע סיור עששיות טיול מכוניות בית ליד סיור בת"א שירים לחגי תשרי
שירון זה מכיל מילים לשירים
מילים: שמרית אור לחן: נורית הירש
ושׁוּב נֵצֵאָה אֶל הַדֶּרֶךְ
יָד בְּיָד לַדֶּרֶך
בְּשַׁלְשֶׁלֶת זָהָב.
וְשׁוּב נֵצֵאָה אֶל הַדֶּרֶךְ
עַם אֶחַד לַדֶּרֶךְ
וְשִׁירֵנוּ עַל גַּב.
וְעַד לְשַׁעֲרֵי רַקִיעַ
בְּוַדַּאי נַגִּיעַ
עוֹד מְעַט אִם לֹא עַכְשָׁיו.
וְעַד לְשַׁעֲרֵי רַקִיעַ
בְּוַדַּאי נַגִּיעַ
כִּי דַּרְכֵּנוּ לֹא לַשָּׁוְא.
וְגַם אִם אֲרֻכָּה הַדֶּרֶךְ
וְרַבָּה הַדֶּרֶךְ
הֵן כֹּחֵנוּ עוֹד רַב.
וְגַם אִם אֲרֻכָּה הַדֶּרֶךְ
וְרַבָּה הַדֶּרֶךְ
נַעֲבֹר בָּה יַחְדָּיו.
וְעַד לְשַׁעֲרֵי רַקִיעַ
בְּוַדַּאי נַגִּיעַ
עוֹד מְעַט אִם לֹא עַכְשָׁיו.
וְעַד לְשַׁעֲרֵי רַקִיעַ
בְּוַדַּאי נַגִּיעַ
כִּי דַּרְכֵּנוּ לֹא לַשָּׁוְא.
יָד בְּיָד לַדֶּרֶך
בְּשַׁלְשֶׁלֶת זָהָב.
וְשׁוּב נֵצֵאָה אֶל הַדֶּרֶךְ
עַם אֶחַד לַדֶּרֶךְ
וְשִׁירֵנוּ עַל גַּב.
וְעַד לְשַׁעֲרֵי רַקִיעַ
בְּוַדַּאי נַגִּיעַ
עוֹד מְעַט אִם לֹא עַכְשָׁיו.
וְעַד לְשַׁעֲרֵי רַקִיעַ
בְּוַדַּאי נַגִּיעַ
כִּי דַּרְכֵּנוּ לֹא לַשָּׁוְא.
וְגַם אִם אֲרֻכָּה הַדֶּרֶךְ
וְרַבָּה הַדֶּרֶךְ
הֵן כֹּחֵנוּ עוֹד רַב.
וְגַם אִם אֲרֻכָּה הַדֶּרֶךְ
וְרַבָּה הַדֶּרֶךְ
נַעֲבֹר בָּה יַחְדָּיו.
וְעַד לְשַׁעֲרֵי רַקִיעַ
בְּוַדַּאי נַגִּיעַ
עוֹד מְעַט אִם לֹא עַכְשָׁיו.
וְעַד לְשַׁעֲרֵי רַקִיעַ
בְּוַדַּאי נַגִּיעַ
כִּי דַּרְכֵּנוּ לֹא לַשָּׁוְא.
מילים: דודו ברק לחן: נורית הירש
כשהשמש חיוך אחרון לחרמון
תשלח ביום רוח של סתיו,
יצלצל טלפון בפיקוד הצפון
זה אנחנו מעבר לקו.
את, אני והחורף נזמין אז ארמון
על הר ערפל וענן,
שם חצב וכרכום יפרחו בהמון
חיוכים ישלחו בלבן.
אלף שיר לצפון מגולן עד חרמון
עד כינרת ועד לרמה,
נזמר והשיר יעפיל לעמון,
יהדהד עד מדבר השממה.
במזחלת של קרח לצליל פעמון
שירנו עולה בשלווה,
נטפס על גלבוע תבור ועצמון
ושירת חיילים מלווה.
מלווה את שירת הצפון הרחוק
של ארץ נושבת וקור
תחמם ותדליק את ליבנו לצחוק
ותמיס מצב רוח אפור.
אלף שיר לצפון מגולן עד חרמון...
יום יבוא והשמש יציץ חייכני,
ירדו השלגים מהרים,
ופלגים יזרמו בין פרחי צבעוני
בשבילים הכחולים, הקרים.
את, אני והחורף הביתה חוזרים
שלום לך, ממלכת הכפור,
חיילי הצפון נתראה בהרים
בשנה הבאה נחזור.
אלף שיר לצפון מגולן עד חרמון...
תשלח ביום רוח של סתיו,
יצלצל טלפון בפיקוד הצפון
זה אנחנו מעבר לקו.
את, אני והחורף נזמין אז ארמון
על הר ערפל וענן,
שם חצב וכרכום יפרחו בהמון
חיוכים ישלחו בלבן.
אלף שיר לצפון מגולן עד חרמון
עד כינרת ועד לרמה,
נזמר והשיר יעפיל לעמון,
יהדהד עד מדבר השממה.
במזחלת של קרח לצליל פעמון
שירנו עולה בשלווה,
נטפס על גלבוע תבור ועצמון
ושירת חיילים מלווה.
מלווה את שירת הצפון הרחוק
של ארץ נושבת וקור
תחמם ותדליק את ליבנו לצחוק
ותמיס מצב רוח אפור.
אלף שיר לצפון מגולן עד חרמון...
יום יבוא והשמש יציץ חייכני,
ירדו השלגים מהרים,
ופלגים יזרמו בין פרחי צבעוני
בשבילים הכחולים, הקרים.
את, אני והחורף הביתה חוזרים
שלום לך, ממלכת הכפור,
חיילי הצפון נתראה בהרים
בשנה הבאה נחזור.
אלף שיר לצפון מגולן עד חרמון...
מילים: נעמי שמר לחן: נעמי שמר
ראיתי ת'כנרת זוהרת בטורקיז
וגל סגול כהה הריע והתיז,
חשבתי לעצמי הכל עוד אפשרי
כל עוד אנחנו כאן שרים.
ראיתי את הסכר פתוח לרווחה
וכל שפעת המים נוהרת בשמחה,
חשבתי לעצמי הכל עוד אפשרי
כל עוד אנחנו כאן שרים.
הכל פתוח עוד לא מאוחר
מצב הרוח ישתפר מחר
זה יתכן, זה אפשרי -
כל עוד אנחנו כאן שרים.
הייתי בעפולה הייתי באילת
ובשמורת החולה מצאתי לי מקלט,
חשבתי לעצמי הכל עוד אפשרי
כל עוד אנחנו כאן שרים.
בתל אביב טיילתי חופשי מדאגה
לאן שהסתכלתי הייתה לי חגיגה
חשבתי לעצמי הכל עוד אפשרי
כל עוד אנחנו כאן שרים.
הכל פתוח עוד לא מאוחר
מצב הרוח ישתפר מחר
זה יתכן, זה אפשרי -
כל עוד אנחנו כאן שרים.
גלשתי בחרמון נפלתי על האף
נפגשתי עם המון אנשים נשים וטף,
חשבתי לעצמי הכל עוד אפשרי
כל עוד אנחנו כאן שרים.
אולי הכל פתוח, אולי לא מאוחר
אולי מצב הרוח ישתפר מחר
הכל עוד ייתכן, הכל עוד אפשרי
כל עוד אנחנו כאן שרים.
הכל פתוח עוד לא מאוחר
מצב הרוח ישתפר מחר
זה יתכן, זה אפשרי -
כל עוד אנחנו כאן שרים.
וגל סגול כהה הריע והתיז,
חשבתי לעצמי הכל עוד אפשרי
כל עוד אנחנו כאן שרים.
ראיתי את הסכר פתוח לרווחה
וכל שפעת המים נוהרת בשמחה,
חשבתי לעצמי הכל עוד אפשרי
כל עוד אנחנו כאן שרים.
הכל פתוח עוד לא מאוחר
מצב הרוח ישתפר מחר
זה יתכן, זה אפשרי -
כל עוד אנחנו כאן שרים.
הייתי בעפולה הייתי באילת
ובשמורת החולה מצאתי לי מקלט,
חשבתי לעצמי הכל עוד אפשרי
כל עוד אנחנו כאן שרים.
בתל אביב טיילתי חופשי מדאגה
לאן שהסתכלתי הייתה לי חגיגה
חשבתי לעצמי הכל עוד אפשרי
כל עוד אנחנו כאן שרים.
הכל פתוח עוד לא מאוחר
מצב הרוח ישתפר מחר
זה יתכן, זה אפשרי -
כל עוד אנחנו כאן שרים.
גלשתי בחרמון נפלתי על האף
נפגשתי עם המון אנשים נשים וטף,
חשבתי לעצמי הכל עוד אפשרי
כל עוד אנחנו כאן שרים.
אולי הכל פתוח, אולי לא מאוחר
אולי מצב הרוח ישתפר מחר
הכל עוד ייתכן, הכל עוד אפשרי
כל עוד אנחנו כאן שרים.
הכל פתוח עוד לא מאוחר
מצב הרוח ישתפר מחר
זה יתכן, זה אפשרי -
כל עוד אנחנו כאן שרים.
פקחתי את עיני, היה אז חודש שבט,
ראיתי מעלי ציפור קטנה אחת
ותכלת השמיים וענן יחיד
וראיתי -
את ההר הירוק תמיד.
ההר הירוק כל ימות השנה,
אני עוד חולם ושואל
לנשום רוחותיך כבראשונה,
לשכב בצילך כרמל.
במשחקי ילדות קלי השכרון
רדפתי פרפרים, החלקתי במדרון
ועת חיפשתי לי מסתור ללב תמים
אז ברחתי -
אל ההר הירוק תמיד.
ההר הירוק כל ימות השנה...
בשנות הנעורים, בשנות האהבה
טיפסנו בשביליו, ידי בתוך ידה
השקפנו למרחק, לעבר העתיד
וחלמנו -
על ההר הירוק תמיד.
ההר הירוק כל ימות השנה...
הלכנו לצבא, גדולים ונבוכים,
מתוך המלחמות חזרנו כאחים
הבאנו על כפיים רע וידיד
ונפרדנו -
מול ההר הירוק תמיד.
ההר הירוק כל ימות השנה...
וילדינו כבר היום הם עלמים,
הורינו - שערם הלבין מרוב ימים.
אך צעירים נהיה כל בוקר, עת נביט
אל אחינו -
אל ההר הירוק תמיד.
ההר הירוק כל ימות השנה...
ראיתי מעלי ציפור קטנה אחת
ותכלת השמיים וענן יחיד
וראיתי -
את ההר הירוק תמיד.
ההר הירוק כל ימות השנה,
אני עוד חולם ושואל
לנשום רוחותיך כבראשונה,
לשכב בצילך כרמל.
במשחקי ילדות קלי השכרון
רדפתי פרפרים, החלקתי במדרון
ועת חיפשתי לי מסתור ללב תמים
אז ברחתי -
אל ההר הירוק תמיד.
ההר הירוק כל ימות השנה...
בשנות הנעורים, בשנות האהבה
טיפסנו בשביליו, ידי בתוך ידה
השקפנו למרחק, לעבר העתיד
וחלמנו -
על ההר הירוק תמיד.
ההר הירוק כל ימות השנה...
הלכנו לצבא, גדולים ונבוכים,
מתוך המלחמות חזרנו כאחים
הבאנו על כפיים רע וידיד
ונפרדנו -
מול ההר הירוק תמיד.
ההר הירוק כל ימות השנה...
וילדינו כבר היום הם עלמים,
הורינו - שערם הלבין מרוב ימים.
אך צעירים נהיה כל בוקר, עת נביט
אל אחינו -
אל ההר הירוק תמיד.
ההר הירוק כל ימות השנה...
מילים: אברהם שלונסקי לחן: עממי
תה ואורז יש בסין, בארץ הנידחת
ובארצנו יש חמסין וכל מיני קדחת.
מה אכפת, לא אכפת, בכפרים אלינה
יש לי פת, אין לי פת, מה לי נפקא מינה.
במטבח בחורה, בקומונה שתיים
יש לצאת לעבודה, אין לי מכנסיים.
מה אכפת, לא אכפת, בכפרים אלינה
יש לי פת, אין לי פת, מה לי נפקא מינה.
כל היום סללתי כביש, זה מעט לא נוח
ובערב עסק ביש, לטייל אין כוח.
מה אכפת, לא אכפת, בכפרים אלינה
יש לי פת, אין לי פת, מה לי נפקא מינה.
תרנגול בלול מביט אל התרנגולת
יש לבחורים בלורית ממש כמו כרבולת.
מה אכפת, לא אכפת, בכפרים אלינה
יש לי פת, אין לי פת, מה לי נפקא מינה.
הזנב לחמורים, לגמלים דבשת
ולכל הבחורים, אצבע משולשת.
מה אכפת, לא אכפת, בכפרים אלינה
יש לי פת, אין לי פת, מה לי נפקא מינה.
לכאב בטן שמן קיק, לקדחת חינה
בליבי כאב עתיק, מה תרופה אכינה.
מה אכפת, לא אכפת, בכפרים אלינה
יש לי פת, אין לי פת, מה לי נפקא מינה.
ובארצנו יש חמסין וכל מיני קדחת.
מה אכפת, לא אכפת, בכפרים אלינה
יש לי פת, אין לי פת, מה לי נפקא מינה.
במטבח בחורה, בקומונה שתיים
יש לצאת לעבודה, אין לי מכנסיים.
מה אכפת, לא אכפת, בכפרים אלינה
יש לי פת, אין לי פת, מה לי נפקא מינה.
כל היום סללתי כביש, זה מעט לא נוח
ובערב עסק ביש, לטייל אין כוח.
מה אכפת, לא אכפת, בכפרים אלינה
יש לי פת, אין לי פת, מה לי נפקא מינה.
תרנגול בלול מביט אל התרנגולת
יש לבחורים בלורית ממש כמו כרבולת.
מה אכפת, לא אכפת, בכפרים אלינה
יש לי פת, אין לי פת, מה לי נפקא מינה.
הזנב לחמורים, לגמלים דבשת
ולכל הבחורים, אצבע משולשת.
מה אכפת, לא אכפת, בכפרים אלינה
יש לי פת, אין לי פת, מה לי נפקא מינה.
לכאב בטן שמן קיק, לקדחת חינה
בליבי כאב עתיק, מה תרופה אכינה.
מה אכפת, לא אכפת, בכפרים אלינה
יש לי פת, אין לי פת, מה לי נפקא מינה.
מילים: בנימין אביגל לחן: שלמה וייספיש
בדרך התבור הלכתי לבדי
מאחורי שמעתי קול פרסה.
הפניתי את ראשי, ראיתי לידי
רוכב צעיר ישוב על גב סוסה.
שאל: "לאן ילדה?" - עניתי: "להרים"
והוא אותי על סוסתו הרים.
ומיני אז נגלה לי רז
כי זה שבמשעול דהר את לבבי שבה.
דהרנו בהרים כרוח סערה
עד אפלה כיסתה גם הר וגיא
לפתע נעצר ושח לי: "נערה,
אני כעת חוזר אל עדרי.
חכי אשובה כאן למחרת שנית" -
ונעלם בדהרה פראית.
ומיני אז נגלה לי רז...
והוא חזר שנית ביום המחרת
מאחוריו פסעו ראשי בקר
הוא לעברי רכב ולצידי עמד
מאוכפו ניער את העפר
ושח: "חזרתי שוב אלייך, עלמתי,
עלי שנית, נדהר על סוסתי".
ומיני אז נגלה לי רז...
מאחורי שמעתי קול פרסה.
הפניתי את ראשי, ראיתי לידי
רוכב צעיר ישוב על גב סוסה.
שאל: "לאן ילדה?" - עניתי: "להרים"
והוא אותי על סוסתו הרים.
ומיני אז נגלה לי רז
כי זה שבמשעול דהר את לבבי שבה.
דהרנו בהרים כרוח סערה
עד אפלה כיסתה גם הר וגיא
לפתע נעצר ושח לי: "נערה,
אני כעת חוזר אל עדרי.
חכי אשובה כאן למחרת שנית" -
ונעלם בדהרה פראית.
ומיני אז נגלה לי רז...
והוא חזר שנית ביום המחרת
מאחוריו פסעו ראשי בקר
הוא לעברי רכב ולצידי עמד
מאוכפו ניער את העפר
ושח: "חזרתי שוב אלייך, עלמתי,
עלי שנית, נדהר על סוסתי".
ומיני אז נגלה לי רז...
מילים: נתן אלתרמן לחן: דניאל סמבורסקי
באה מנוחה ליגע
ומרגוע לעמל.
לילה חיוור משתרע
על שדות עמק יזרעאל.
טל מלמטה ולבנה מעל,
מבית אלפא עד נהלל.
מה, מה לילה מליל
דממה ביזרעאל
נומה עמק, ארץ תפארת
אנו לך משמרת.
אופל בהר הגלבוע,
סוס דוהר מצל אל צל.
קול זעקה עף גבוה,
על שדות עמק יזרעאל.
מי ירה ומי זה שם נפל
בין בית אלפא ונהלל.
מה, מה לילה מליל
דממה ביזרעאל
נומה עמק, ארץ תפארת
אנו לך משמרת.
ים הדגן מתנועע,
שיר העדר מצלצל,
זוהי ארצי ושדותיה,
זהו עמק יזרעאל.
תבורך ארצי ותהולל
מבית אלפא עד נהלל.
מה, מה לילה מליל
דממה ביזרעאל
נומה עמק, ארץ תפארת
אנו לך משמרת.
ומרגוע לעמל.
לילה חיוור משתרע
על שדות עמק יזרעאל.
טל מלמטה ולבנה מעל,
מבית אלפא עד נהלל.
מה, מה לילה מליל
דממה ביזרעאל
נומה עמק, ארץ תפארת
אנו לך משמרת.
אופל בהר הגלבוע,
סוס דוהר מצל אל צל.
קול זעקה עף גבוה,
על שדות עמק יזרעאל.
מי ירה ומי זה שם נפל
בין בית אלפא ונהלל.
מה, מה לילה מליל
דממה ביזרעאל
נומה עמק, ארץ תפארת
אנו לך משמרת.
ים הדגן מתנועע,
שיר העדר מצלצל,
זוהי ארצי ושדותיה,
זהו עמק יזרעאל.
תבורך ארצי ותהולל
מבית אלפא עד נהלל.
מה, מה לילה מליל
דממה ביזרעאל
נומה עמק, ארץ תפארת
אנו לך משמרת.
מילים: נתן אלתרמן לחן: יואל ולבה
בהרים כבר השמש מלהטת
ובעמק עוד נוצץ הטל,
אנו אוהבים אותך, מולדת,
בשמחה, בשיר ובעמל.
ממורדות הלבנון עד ים המלח
נעבור אותך במחרשות,
אנו עוד ניטע לך ונבנה לך,
אנו ניפה אותך מאד.
נלבישך שלמת בטון ומלט
ונפרוש לך מרבדי גנים,
על אדמת שדותיך הנגאלת
הדגן ירנין פעמונים.
המדבר, אנו דרך בו נחצובה,
הביצות, אנחנו ניבשן,
מה ניתן לך עוד להוד ושובע,
מה עוד לא נתנו וניתן.
בהרים, בהרים זרח אורנו,
אנו נעפילה אל ההר,
האתמול נשאר מאחורינו
אך רבה הדרך למחר.
אם קשה היא הדרך ובוגדת,
אם גם לא אחד יפול חלל,
עד עולם נאהב אותך מולדת,
אנו לך בקרב ובעמל!
ובעמק עוד נוצץ הטל,
אנו אוהבים אותך, מולדת,
בשמחה, בשיר ובעמל.
ממורדות הלבנון עד ים המלח
נעבור אותך במחרשות,
אנו עוד ניטע לך ונבנה לך,
אנו ניפה אותך מאד.
נלבישך שלמת בטון ומלט
ונפרוש לך מרבדי גנים,
על אדמת שדותיך הנגאלת
הדגן ירנין פעמונים.
המדבר, אנו דרך בו נחצובה,
הביצות, אנחנו ניבשן,
מה ניתן לך עוד להוד ושובע,
מה עוד לא נתנו וניתן.
בהרים, בהרים זרח אורנו,
אנו נעפילה אל ההר,
האתמול נשאר מאחורינו
אך רבה הדרך למחר.
אם קשה היא הדרך ובוגדת,
אם גם לא אחד יפול חלל,
עד עולם נאהב אותך מולדת,
אנו לך בקרב ובעמל!
מילים: עקיבא נוף לחן: עקיבא נוף
וְאִיזֶבֶל הָיְתָה זָרָה וְנָכְרִיָּה,
בַּת מֶלֶךְ צִידוֹנִים הָיְתָה אִיזֶבֶל.
הִנֵּה בָּאִים הוֹרְגַּיִךְ הַמַּלְכָּה, הִנֵּה בָּאִים,
רוֹכְבִים בְּשִׁיגָעוֹן אֶל אַרְמוֹנֵךְ ,
לַמֶּלֶךְ הֶחָדָשׁ הַהֲמוֹנִים, כְּבָר, מְרִיעִים
כְּמוֹ שֶאֶתְמוֹל הֵרִיעוּ לִכְבוֹדֵךְ ;
הִנֵּה הֵם, כְּבָר, בְּשְׁעֲרֵי הָעִיר – שוֹלְפִים חַרְבָּם,
מַכִּים בַּשְעָרים צְמֵאֵי דָמֵךְ ,
הָעֲבָדִים כִּי יִמְלְכוּ - אֵין חֶסֶד בְּלִבָּם,
לִבְשִׁי, מַלְכָּה, חִיוּך עַל פְּנֵי אֶבְלֵךְ.
אַל תִּתְנַגְּדִי לָהֶם, מַלְכָּה,
הֵם הַצּוֹדְקִים תָּמִיד בַּכֹּל,
הָאֱלֹוֹהִים וְהַנְבִיאִים - לָהֶם,
וּבְנֵי הַנְּבִיאִים יוֹדְעִים הַכֹּל, רַק לֹא לִמְחוֹל,
אֵל קַנַּא ונוֹקֵם.
ואִיזֶבֶל הָיְתָה זָרָה וְנָכְרִיָה,
בַּת מֶלֶך צִידוֹנִים הָיְתָה אִיזֶבֶל.
זוֹכֶרֶת אַתְּ - אֵיך בָּאת לְכָאן, מַלְכָּה מֵעִיר צִידוֹן
וְכָל הָעָם נִדְהָם אֶל מוּל יָפְיֵיךְ ,
הִנֵּה הֵם, כְּבָר, בַּשַׁעַר וְאַחֵר יְהֵא אָדוֹן,
כְּלָבִים יְלַקְקוּ פֹּה אֶת דָּמֵךְ,
הִנֵּה עָלוּ וּבָאוּ, כְּבָר, בְּשַׁעַר הָאַרְמוֹן,
הִנֵה, כְּבָר, נִפְרְצוּ הַשְׁעָרִים,
אִיזֶבֶל, בְּחִיוּך מַלְכוּת הוֹפִיעִי בַּחַלּוֹן,
מַלְכָּה וּבַת שֶל מֶלֶך צִידוֹנִים.
אַל תִתְנַגְּדִי לָהֶם, מַלְכָּה,
הֵם הַצּוֹדְקִים תָּמִיד בַּכֹּל,
הָאֱלוֹהִים וְהַנְבִיאִים -לָהֶם,
וּבְנֵי הַנְּבִיאִים יוֹדְעִים הַכֹּל, רַק לֹא לִמְחוֹל,
אֵל קַנָּא וְנוֹקֵם.
וְאִיזֶבֶל הָיְתָה זָרָה וְנָכְרִיָה,
בַּת מֶלֶךְ צִידוֹנִים הָיְתָה אִיזֶבֶל.
הִנֵּה הֵם מְטַפְּסִים, בְּחֲצְרוֹתַיִיךְ שׁוֹעָטִים,
מַלְכָּה, אַתְּ אֶת עֵינַיִךְ תְּנִי בַּפּוּךְ ,
הִנֵּה הֶם מִתְקַרְבִים, כְּבָר נִפְגָשִים הַמַּבָּטִים,
הָכִּי אֶת הַמּוֹרְדִים בָּךְ – בְּחִיוּךְ .
אַל תִּתְּנַגְּדִי לָהֶם, מַלְכָּה,
הֵם הַצוֹדְקִים תָּמִיד בַּכֹּל,
הָאֱלוֹהִים וְהַנְבִיאִים - לָהֶם,
וּבְנֵי הַנְּבִיאִים יוֹדְעִים הַכֹּל, רַק לֹא לִמְחוֹל,
אֵל קַּנָּא וְנוֹקֵם.
אִיזֶבֶל, אִיזֶבֶל, אִיזֶבֶל,
הֵיטִיבִי אֶת רֹאשֵׁךְ, סַרְקִי הֵיטֵב,
פָּנַיִּךְ תְנִי בַּפּוּךְ , הֲיִי יָפָה, הֲיִי יָפָה,
הַצְפִּינִי בְּתוֹכֵךְ אֶת הַכְּאֵב.
אַל תִתְנַגְדִי לָהֶם, מַלְכָּה,
הֵם הַצוֹדְקִים תָּמִיד בַּכֹּל,
הָאֱלוֹהִים וְהַנְבִיאִים - לָהֶם,
וּבְנֵי הנְבִיאִים יוֹדְעִים הַכֹּל, רַק לֹא לִמְחוֹל,
אֵל קַנָּא וְנוֹקֵם.
בַּת מֶלֶךְ צִידוֹנִים הָיְתָה אִיזֶבֶל.
הִנֵּה בָּאִים הוֹרְגַּיִךְ הַמַּלְכָּה, הִנֵּה בָּאִים,
רוֹכְבִים בְּשִׁיגָעוֹן אֶל אַרְמוֹנֵךְ ,
לַמֶּלֶךְ הֶחָדָשׁ הַהֲמוֹנִים, כְּבָר, מְרִיעִים
כְּמוֹ שֶאֶתְמוֹל הֵרִיעוּ לִכְבוֹדֵךְ ;
הִנֵּה הֵם, כְּבָר, בְּשְׁעֲרֵי הָעִיר – שוֹלְפִים חַרְבָּם,
מַכִּים בַּשְעָרים צְמֵאֵי דָמֵךְ ,
הָעֲבָדִים כִּי יִמְלְכוּ - אֵין חֶסֶד בְּלִבָּם,
לִבְשִׁי, מַלְכָּה, חִיוּך עַל פְּנֵי אֶבְלֵךְ.
אַל תִּתְנַגְּדִי לָהֶם, מַלְכָּה,
הֵם הַצּוֹדְקִים תָּמִיד בַּכֹּל,
הָאֱלֹוֹהִים וְהַנְבִיאִים - לָהֶם,
וּבְנֵי הַנְּבִיאִים יוֹדְעִים הַכֹּל, רַק לֹא לִמְחוֹל,
אֵל קַנַּא ונוֹקֵם.
ואִיזֶבֶל הָיְתָה זָרָה וְנָכְרִיָה,
בַּת מֶלֶך צִידוֹנִים הָיְתָה אִיזֶבֶל.
זוֹכֶרֶת אַתְּ - אֵיך בָּאת לְכָאן, מַלְכָּה מֵעִיר צִידוֹן
וְכָל הָעָם נִדְהָם אֶל מוּל יָפְיֵיךְ ,
הִנֵּה הֵם, כְּבָר, בַּשַׁעַר וְאַחֵר יְהֵא אָדוֹן,
כְּלָבִים יְלַקְקוּ פֹּה אֶת דָּמֵךְ,
הִנֵּה עָלוּ וּבָאוּ, כְּבָר, בְּשַׁעַר הָאַרְמוֹן,
הִנֵה, כְּבָר, נִפְרְצוּ הַשְׁעָרִים,
אִיזֶבֶל, בְּחִיוּך מַלְכוּת הוֹפִיעִי בַּחַלּוֹן,
מַלְכָּה וּבַת שֶל מֶלֶך צִידוֹנִים.
אַל תִתְנַגְּדִי לָהֶם, מַלְכָּה,
הֵם הַצּוֹדְקִים תָּמִיד בַּכֹּל,
הָאֱלוֹהִים וְהַנְבִיאִים -לָהֶם,
וּבְנֵי הַנְּבִיאִים יוֹדְעִים הַכֹּל, רַק לֹא לִמְחוֹל,
אֵל קַנָּא וְנוֹקֵם.
וְאִיזֶבֶל הָיְתָה זָרָה וְנָכְרִיָה,
בַּת מֶלֶךְ צִידוֹנִים הָיְתָה אִיזֶבֶל.
הִנֵּה הֵם מְטַפְּסִים, בְּחֲצְרוֹתַיִיךְ שׁוֹעָטִים,
מַלְכָּה, אַתְּ אֶת עֵינַיִךְ תְּנִי בַּפּוּךְ ,
הִנֵּה הֶם מִתְקַרְבִים, כְּבָר נִפְגָשִים הַמַּבָּטִים,
הָכִּי אֶת הַמּוֹרְדִים בָּךְ – בְּחִיוּךְ .
אַל תִּתְּנַגְּדִי לָהֶם, מַלְכָּה,
הֵם הַצוֹדְקִים תָּמִיד בַּכֹּל,
הָאֱלוֹהִים וְהַנְבִיאִים - לָהֶם,
וּבְנֵי הַנְּבִיאִים יוֹדְעִים הַכֹּל, רַק לֹא לִמְחוֹל,
אֵל קַּנָּא וְנוֹקֵם.
אִיזֶבֶל, אִיזֶבֶל, אִיזֶבֶל,
הֵיטִיבִי אֶת רֹאשֵׁךְ, סַרְקִי הֵיטֵב,
פָּנַיִּךְ תְנִי בַּפּוּךְ , הֲיִי יָפָה, הֲיִי יָפָה,
הַצְפִּינִי בְּתוֹכֵךְ אֶת הַכְּאֵב.
אַל תִתְנַגְדִי לָהֶם, מַלְכָּה,
הֵם הַצוֹדְקִים תָּמִיד בַּכֹּל,
הָאֱלוֹהִים וְהַנְבִיאִים - לָהֶם,
וּבְנֵי הנְבִיאִים יוֹדְעִים הַכֹּל, רַק לֹא לִמְחוֹל,
אֵל קַנָּא וְנוֹקֵם.
מילים: לאה נאור לחן: יוסף הדר
יבש הקיץ בעתו
בהר הגלבוע
נשען שאול על חניתו
בהר הגלבוע
רק נער גר עימו
רק נער מבני עמלק.
יבש וחם, יבש וחם
הקיץ בעמק.
האדמה צבעה פחם
בקיץ בעמק
אולי היה שרב
אולי זו היתה שעת שקיעה
אולי שקיעת זהב
כמו היום באותה השעה.
נפרש העמק לרגליו
בהר הגלבוע
היה הקיץ כמו עכשיו
בהר הגלבוע
מנגד הר תבור
והר החרמון במרחק
כאילו לא עברו שנים
בהר הגלבוע
אותם סלעים - סלעים שחונים
בהר הגלבוע
אולי היה שרב
אולי זו היתה שעת שקיעה
אולי שקיעת זהב
כמו היום באותה השעה.
בהר הגלבוע
נשען שאול על חניתו
בהר הגלבוע
רק נער גר עימו
רק נער מבני עמלק.
יבש וחם, יבש וחם
הקיץ בעמק.
האדמה צבעה פחם
בקיץ בעמק
אולי היה שרב
אולי זו היתה שעת שקיעה
אולי שקיעת זהב
כמו היום באותה השעה.
נפרש העמק לרגליו
בהר הגלבוע
היה הקיץ כמו עכשיו
בהר הגלבוע
מנגד הר תבור
והר החרמון במרחק
כאילו לא עברו שנים
בהר הגלבוע
אותם סלעים - סלעים שחונים
בהר הגלבוע
אולי היה שרב
אולי זו היתה שעת שקיעה
אולי שקיעת זהב
כמו היום באותה השעה.
את ראשו של הגלבוע
מישהו צבע אדום,
מן הלול מודיע גבר
כי האיר היום.
בת שישים פוקחת עין
ונועלת נעלה.
יום גדול ממתין בפתח,
זה היום שלה.
יום גדול עומד בפתח,
יום צעיר וחדשני.
מגהץ הוא את קמטיה
ומוחק שנים.
כי אמיתית היא ולא סמל,
ולא דגל ולא אות.
העבר מאחוריה -
היא צופה אל הבאות.
היא גם סבתא וגם אמא,
גם נכדה וגם נינה.
בקיצור, היא מתחדשת
כמו עונות שנה.
אשת קיץ, אשת חורף,
אשת חיק ואשת ריב,
אך בלב עמוק מתחת,
שם תמיד אביב.
שם ידה המיובלת
וקשה כגזע עץ,
עדינה ומלטפת
ברכות אין קץ.
כי אמיתית היא...
את ראשו של הגלבוע
מישהו צבע אדום,
מן הלול מודיע גבר
כי האיר היום.
בת שישים פוקחת עין
ונועלת נעלה.
יום גדול ממתין בפתח,
זה היום שלה.
בת שישים על פי הלוח,
אך בשאר המובנים -
היא בת שש עשרה בקושי,
או בת שש שנים.
כי אמיתית היא...
מישהו צבע אדום,
מן הלול מודיע גבר
כי האיר היום.
בת שישים פוקחת עין
ונועלת נעלה.
יום גדול ממתין בפתח,
זה היום שלה.
יום גדול עומד בפתח,
יום צעיר וחדשני.
מגהץ הוא את קמטיה
ומוחק שנים.
כי אמיתית היא ולא סמל,
ולא דגל ולא אות.
העבר מאחוריה -
היא צופה אל הבאות.
היא גם סבתא וגם אמא,
גם נכדה וגם נינה.
בקיצור, היא מתחדשת
כמו עונות שנה.
אשת קיץ, אשת חורף,
אשת חיק ואשת ריב,
אך בלב עמוק מתחת,
שם תמיד אביב.
שם ידה המיובלת
וקשה כגזע עץ,
עדינה ומלטפת
ברכות אין קץ.
כי אמיתית היא...
את ראשו של הגלבוע
מישהו צבע אדום,
מן הלול מודיע גבר
כי האיר היום.
בת שישים פוקחת עין
ונועלת נעלה.
יום גדול ממתין בפתח,
זה היום שלה.
בת שישים על פי הלוח,
אך בשאר המובנים -
היא בת שש עשרה בקושי,
או בת שש שנים.
כי אמיתית היא...
מילים: עמנואל לין לחן: בנימין עמר
מעל המגדל סביב אשקיפה,
עיני תגמע מרחקים,
ארץ רוגעת בדמי הליל,
הוי, שומר, מה מליל?
חליל רועים ירון
גולשים עדרי הצאן,
מה לי ומי לי עוד, כנען?
רוח מים המה,
בין שיבולי קמה,
מה לי ומי לי עוד, כנען?
סהר עלה מן ההרים
העמק עוטה ערפל
אי שם רחוק התן מילל
הו שומר מה מילל
חליל רועים ירון
גולשים עדרי הצאן,
מה לי ומי לי עוד, כנען?
רוח מים המה,
בין שיבולי קמה,
מה לי ומי לי עוד, כנען?
עיני תגמע מרחקים,
ארץ רוגעת בדמי הליל,
הוי, שומר, מה מליל?
חליל רועים ירון
גולשים עדרי הצאן,
מה לי ומי לי עוד, כנען?
רוח מים המה,
בין שיבולי קמה,
מה לי ומי לי עוד, כנען?
סהר עלה מן ההרים
העמק עוטה ערפל
אי שם רחוק התן מילל
הו שומר מה מילל
חליל רועים ירון
גולשים עדרי הצאן,
מה לי ומי לי עוד, כנען?
רוח מים המה,
בין שיבולי קמה,
מה לי ומי לי עוד, כנען?
מילים: יצחק קינן לחן: חיים אגנון
גלעד מחזר אחר הירדן,
גלבוע מביט ורוטן.
כוכב הרוחות מאיר לילותיו,
נושבות אגדות בשדותיו.
ירח אסף אורו המכסיף,
כוכב רק אחד לא הכזיב.
ילד קטן בפתח מקלט
מביט אל הרי הגלעד.
עמק האש, עמק הדם,
זמר הקרב עוד לא נדם.
עמק יפה, עמק שלי,
יקרת לי, עמק שלי.
העמק דרוך עם רדת הליל,
אי שם כבר מקלע מילל.
אל עלטה נובחות מרגמות
פוצעות הן דממה ושדות.
גלעד מחזר אחר הירדן,
גלבוע הגא מר רוטן.
רוחות הנושקות עם ליל לסלעיו,
שרות שוב את זמר הקרב.
עמק האש, עמק הדם...
נושמת העיר אבק חלומות
עם נחל ותל וחומות.
מי שם דוהר חולף לו ביעף?
יוצא שוב המלך לקרב.
השחר עולה, לעמק ניגר,
המלך חזר אל ההר.
גלבוע שלי - נשבעתי: מחר
תרווה רוב טל ומטר.
עמק האש, עמק הדם...
גלבוע מביט ורוטן.
כוכב הרוחות מאיר לילותיו,
נושבות אגדות בשדותיו.
ירח אסף אורו המכסיף,
כוכב רק אחד לא הכזיב.
ילד קטן בפתח מקלט
מביט אל הרי הגלעד.
עמק האש, עמק הדם,
זמר הקרב עוד לא נדם.
עמק יפה, עמק שלי,
יקרת לי, עמק שלי.
העמק דרוך עם רדת הליל,
אי שם כבר מקלע מילל.
אל עלטה נובחות מרגמות
פוצעות הן דממה ושדות.
גלעד מחזר אחר הירדן,
גלבוע הגא מר רוטן.
רוחות הנושקות עם ליל לסלעיו,
שרות שוב את זמר הקרב.
עמק האש, עמק הדם...
נושמת העיר אבק חלומות
עם נחל ותל וחומות.
מי שם דוהר חולף לו ביעף?
יוצא שוב המלך לקרב.
השחר עולה, לעמק ניגר,
המלך חזר אל ההר.
גלבוע שלי - נשבעתי: מחר
תרווה רוב טל ומטר.
עמק האש, עמק הדם...
מילים: יצחק קינן לחן: חיים אגמון
ים השיבולים שמסביב
על גליו לשוט יצא הרוח.
אלף חיוכים אלי שלח האביב,
שמש חביבה יצאה לשוח.
על המיתרים המפיקים צלילי זהב,
הם המזמרים אל מול התכלת,
אלף מלאכים השרים שלום לסתיו.
נושקים ומלטפים פצעי שלכת.
לה לה לה...
גם האהבות באור נפלא,
שוב פורחות כולן בשדות הזמר,
אלף לבבות שלוחים אלייך, ילדה
זר שירים קטף לך משורר.
יש אומרים: "נפלא הוא ריחן של אהבות".
יש אומרים: "אורן הוא ים של זיו".
אלף ציפורים לקולך שיר מזמרות,
יפית כה ילדתי מן האביב.
לה לה לה...
ים השיבולים,
אלף חיוכים,
אלף מלאכים.
על גליו לשוט יצא הרוח.
אלף חיוכים אלי שלח האביב,
שמש חביבה יצאה לשוח.
על המיתרים המפיקים צלילי זהב,
הם המזמרים אל מול התכלת,
אלף מלאכים השרים שלום לסתיו.
נושקים ומלטפים פצעי שלכת.
לה לה לה...
גם האהבות באור נפלא,
שוב פורחות כולן בשדות הזמר,
אלף לבבות שלוחים אלייך, ילדה
זר שירים קטף לך משורר.
יש אומרים: "נפלא הוא ריחן של אהבות".
יש אומרים: "אורן הוא ים של זיו".
אלף ציפורים לקולך שיר מזמרות,
יפית כה ילדתי מן האביב.
לה לה לה...
ים השיבולים,
אלף חיוכים,
אלף מלאכים.
מילים: אלכסנדר פן לחן: מרדכי זעירא
אדמה אדמתי
רחומה עד מותי
רוח רב חרבוניך הרתיח
ארשתיך לי בדם
שאדם ונדם
על גבעות שיך אברק וחרתיה
המחול בגלים
יעגל עיגולים
עורי שמש - לעד בחרתיה
ביומי ולילי
לי יהוד עמלי
על גבעות שיך אברק וחרתיה
כאן צמרות הזיתים
מזמרות זה ביתי
אבן אבן תלחש הכרתיהו
הרה, הורה שלי
יבולי מבשילים
על גבעות שיך אברק וחרתיה
בשבועה לוהטה
את שבויה לי עתה
זה הלב את נדרו לא ירתיע
כי צווני חרות
האדם הפשוט
על גבעות שיך אברק וחרתיה
רחומה עד מותי
רוח רב חרבוניך הרתיח
ארשתיך לי בדם
שאדם ונדם
על גבעות שיך אברק וחרתיה
המחול בגלים
יעגל עיגולים
עורי שמש - לעד בחרתיה
ביומי ולילי
לי יהוד עמלי
על גבעות שיך אברק וחרתיה
כאן צמרות הזיתים
מזמרות זה ביתי
אבן אבן תלחש הכרתיהו
הרה, הורה שלי
יבולי מבשילים
על גבעות שיך אברק וחרתיה
בשבועה לוהטה
את שבויה לי עתה
זה הלב את נדרו לא ירתיע
כי צווני חרות
האדם הפשוט
על גבעות שיך אברק וחרתיה
מילים: נעמי שמר לחן: נעמי שמר
כבר פורחים נרקיסים בשמורות הטבע
מרבדים נפרשים בשפלת החוף
כלנית וכרכום, אלף גון וצבע
והחוק שאומר - כאן אסור לקטוף!
רק עלי אין החוק משגיח
רק עלי איש אינו שומר
לו היו לי עלי גביע
אז, היה מצבי אחר.
ציפורים נדירות כבר דוגרות בסלע
אילנות נדירים נשמרים לחוד
איילות נבהלות מסתכלות בשלט
בו כתוב בפירוש שאסור לצוד!
רק עלי עוד לא שמו שלט
מסביב אין לי כל גדר
לו הייתי, נאמר, איילת
אז היה מצבי אחר!
אדוני, היזהר, אל תיגע באיריס!
צבעוני ההרים הוא מחוץ לתחום!
כל גבעה נישאה בשולי העיר היא
שטח בר מגודר ואיזור רשום!
אז אני לפעמים חושבת
כי היה זה אולי רצוי
לו הייתי נרקיס או רקפת
או אפילו איזה בן חצב מצוי
הסתכלו מה שקורה לי בדרך:
כל אחד עובר, חוטף, קוטף, קולע לו זר
לו הייתי חיה או פרח
אז היה מצבי אחר!
מרבדים נפרשים בשפלת החוף
כלנית וכרכום, אלף גון וצבע
והחוק שאומר - כאן אסור לקטוף!
רק עלי אין החוק משגיח
רק עלי איש אינו שומר
לו היו לי עלי גביע
אז, היה מצבי אחר.
ציפורים נדירות כבר דוגרות בסלע
אילנות נדירים נשמרים לחוד
איילות נבהלות מסתכלות בשלט
בו כתוב בפירוש שאסור לצוד!
רק עלי עוד לא שמו שלט
מסביב אין לי כל גדר
לו הייתי, נאמר, איילת
אז היה מצבי אחר!
אדוני, היזהר, אל תיגע באיריס!
צבעוני ההרים הוא מחוץ לתחום!
כל גבעה נישאה בשולי העיר היא
שטח בר מגודר ואיזור רשום!
אז אני לפעמים חושבת
כי היה זה אולי רצוי
לו הייתי נרקיס או רקפת
או אפילו איזה בן חצב מצוי
הסתכלו מה שקורה לי בדרך:
כל אחד עובר, חוטף, קוטף, קולע לו זר
לו הייתי חיה או פרח
אז היה מצבי אחר!
מילים: יורם טהרלב לחן: מוני אמריליו
בין עצי היער,
על גזעו הסב,
כבד ימים וסער
עץ אלון ניצב.
הו-א, הו-א, הו-א
למה ומדוע
נד העצב בעולם.
הו-א, הו-א, הו-א
למה ומדוע,
עצובים שירי כולם.
פעם בשנות אלף
דוכיפת זהב,
באה ומזמרת
שיר תוגה עליו.
הו-א, הו-א, הו-א...
והעץ קשה עורף
את קולה ינצור
ללילות החורף,
ללילות הכפור.
הו-א, הו-א, הו-א...
בליל קור ודלף,
תן או הלך זר,
פעם בשנות אלף
ישמעוהו שר.
הו-א, הו-א, הו-א...
על גזעו הסב,
כבד ימים וסער
עץ אלון ניצב.
הו-א, הו-א, הו-א
למה ומדוע
נד העצב בעולם.
הו-א, הו-א, הו-א
למה ומדוע,
עצובים שירי כולם.
פעם בשנות אלף
דוכיפת זהב,
באה ומזמרת
שיר תוגה עליו.
הו-א, הו-א, הו-א...
והעץ קשה עורף
את קולה ינצור
ללילות החורף,
ללילות הכפור.
הו-א, הו-א, הו-א...
בליל קור ודלף,
תן או הלך זר,
פעם בשנות אלף
ישמעוהו שר.
הו-א, הו-א, הו-א...
מילים: שייקה פייקוב לחן: שייקה פייקוב
אֶרֶץ אֶרֶץ אֶרֶץ
אֶרֶץ תּכוֹל אֵין עָב
וְהַשֶּׁמֶשׁ לָהּ
כִּדְבַשׁ וְחָלָב
אֶרֶץ בָּּהּ נוֹלַדְנוּ
אֶרֶץ בָּּהּ נִחְיֶה
וְנֵשֵׁב בָּהּ יִהְיֶה
מָה שֶּׁיִהְיֶה
אֶרֶץ שֶׁנֹּאהַב
הִיא לָנוּ אֵם וָאָב
אֶרֶץ שֶׁל הָעָם
אֶרֶץ לְעוֹלָם
אֶרֶץ בָּּהּ נוֹלַדְנוּ
אֶרֶץ בָּּהּ נִחְיֶה
יִּהְיֶה מָה שֶּׁיִהְיֶה.
אֶרֶץ אֶרֶץ אֶרֶץ
יָם אֶל מוּל הַחוֹף
וּפְרָחִים וִילָדִים
בְּלִי סוֹף.
בַּצָּפוֹן כִּנֶּרֶת
בַּדָּרוֹם חוֹלוֹת
וּמִזְרָח לְמַעֲרָב
נוֹשֵׁק גְּבוּלוֹת.
אֶרֶץ שֶׁנֹּאהַב
הִיא לָנוּ אֵם וָאָב
אֶרֶץ שֶׁל הָעָם
אֶרֶץ לְעוֹלָם
אֶרֶץ בָּּהּ נוֹלַדְנוּ
אֶרֶץ בָּּהּ נִחְיֶה
יִּהְיֶה מָה שֶּׁיִהְיֶה.
אֶרֶץ אֶרֶץ אֶרֶץ
אֶרֶץ הַתּוֹרָה
אַתְּ מְקוֹר הָאוֹר
וּשְׂפַת הָאֱמוּנָה.
אֶרֶץ אֶרֶץ אֶרֶץ
אֶרֶץ יְקָרָה
הֵן הִבְטַחְתְּ
שֶׁאֵין זוֹ אַגָּדָה.
אֶרֶץ שֶׁנֹּאהַב
הִיא לָנוּ אֵם וָאָב
אֶרֶץ שֶׁל הָעָם
אֶרֶץ לְעוֹלָם
אֶרֶץ בָּּהּ נוֹלַדְנוּ
אֶרֶץ בָּּהּ נִחְיֶה
יִּהְיֶה מָה שֶּׁיִהְיֶה.
אֶרֶץ תּכוֹל אֵין עָב
וְהַשֶּׁמֶשׁ לָהּ
כִּדְבַשׁ וְחָלָב
אֶרֶץ בָּּהּ נוֹלַדְנוּ
אֶרֶץ בָּּהּ נִחְיֶה
וְנֵשֵׁב בָּהּ יִהְיֶה
מָה שֶּׁיִהְיֶה
אֶרֶץ שֶׁנֹּאהַב
הִיא לָנוּ אֵם וָאָב
אֶרֶץ שֶׁל הָעָם
אֶרֶץ לְעוֹלָם
אֶרֶץ בָּּהּ נוֹלַדְנוּ
אֶרֶץ בָּּהּ נִחְיֶה
יִּהְיֶה מָה שֶּׁיִהְיֶה.
אֶרֶץ אֶרֶץ אֶרֶץ
יָם אֶל מוּל הַחוֹף
וּפְרָחִים וִילָדִים
בְּלִי סוֹף.
בַּצָּפוֹן כִּנֶּרֶת
בַּדָּרוֹם חוֹלוֹת
וּמִזְרָח לְמַעֲרָב
נוֹשֵׁק גְּבוּלוֹת.
אֶרֶץ שֶׁנֹּאהַב
הִיא לָנוּ אֵם וָאָב
אֶרֶץ שֶׁל הָעָם
אֶרֶץ לְעוֹלָם
אֶרֶץ בָּּהּ נוֹלַדְנוּ
אֶרֶץ בָּּהּ נִחְיֶה
יִּהְיֶה מָה שֶּׁיִהְיֶה.
אֶרֶץ אֶרֶץ אֶרֶץ
אֶרֶץ הַתּוֹרָה
אַתְּ מְקוֹר הָאוֹר
וּשְׂפַת הָאֱמוּנָה.
אֶרֶץ אֶרֶץ אֶרֶץ
אֶרֶץ יְקָרָה
הֵן הִבְטַחְתְּ
שֶׁאֵין זוֹ אַגָּדָה.
אֶרֶץ שֶׁנֹּאהַב
הִיא לָנוּ אֵם וָאָב
אֶרֶץ שֶׁל הָעָם
אֶרֶץ לְעוֹלָם
אֶרֶץ בָּּהּ נוֹלַדְנוּ
אֶרֶץ בָּּהּ נִחְיֶה
יִּהְיֶה מָה שֶּׁיִהְיֶה.
מילים: יורם טהרלב לחן: יאיר קלינגר
קום והתהלך בארץ
בתרמיל ובמקל.
וודאי תפגוש בדרך
שוב את ארץ ישראל.
יחבקו אותך דרכיה
של הארץ הטובה,
היא תקרא אותך אליה
כמו אל ערש אהבה.
זאת אכן אותה הארץ,
זו אותה האדמה
ואותה פיסת הסלע
הנצרבת בחמה.
ומתחת לאספלט
לבנייני הראווה,
מסתתרת המולדת
ביישנית וענווה.
קום והתהלך בארץ...
וכרמי עצי הזית
ומסתור המעיין
עוד שומרים על חלומה
וחלומנו הישן.
וגגות אודמים על הר
וילדים על השבילים,
במקום שבו הלכנו
עם חגור ותרמילים.
קום והתהלך בארץ...
בתרמיל ובמקל.
וודאי תפגוש בדרך
שוב את ארץ ישראל.
יחבקו אותך דרכיה
של הארץ הטובה,
היא תקרא אותך אליה
כמו אל ערש אהבה.
זאת אכן אותה הארץ,
זו אותה האדמה
ואותה פיסת הסלע
הנצרבת בחמה.
ומתחת לאספלט
לבנייני הראווה,
מסתתרת המולדת
ביישנית וענווה.
קום והתהלך בארץ...
וכרמי עצי הזית
ומסתור המעיין
עוד שומרים על חלומה
וחלומנו הישן.
וגגות אודמים על הר
וילדים על השבילים,
במקום שבו הלכנו
עם חגור ותרמילים.
קום והתהלך בארץ...
הייתי בפריז וגם ברומא
ראיתי את שבעת פלאי תבל,
בקוטב הצפוני וגם דרומה,
אך אין מקום כמו ארץ ישראל.
וכמו גלויות של נוף יפות
תמונות בזכרוני עפות,
כמו בעד עדשה של מצלמה
בתרמילי אותן אשא
בכל מקום, בכל מסע
קטעי פסיפס מתוך תמונה שלמה.
שלום לך ארץ נהדרת,
עבדך הדל נושא לך שיר מזמור.
גם אם לעיתים נודד אני על דרך,
מה טוב לנדוד אך טוב יותר לחזור.
צריחי המגדלים בירושלים
וסמטאות השוק הצבעוני
גגות הרעפים של גבעתיים
הניבטים מבעד חלוני.
את האביב בתל אביב,
את סבתי ואת סבי,
את החלה ואת נרות שבת,
את ים המלח מול אדום
ואשת לוט צופה לסדום
ואת הקיץ בואך אילת.
שלום לך ארץ נהדרת...
מימיה הכחולים של הכנרת
והרקיע התואם מעל
והרגשת הבית המוכרת
בתוך עורקי זורמת כמו חשמל.
הרי גליל והשומרון,
הפרדסים שבשרון,
וילדים בגן המושבה
את הכרמל ואת הים
אחד אחד ואת כולם,
תמיד קורצים, אומרים ברוך הבא.
שלום לך ארץ נהדרת...
ראיתי את שבעת פלאי תבל,
בקוטב הצפוני וגם דרומה,
אך אין מקום כמו ארץ ישראל.
וכמו גלויות של נוף יפות
תמונות בזכרוני עפות,
כמו בעד עדשה של מצלמה
בתרמילי אותן אשא
בכל מקום, בכל מסע
קטעי פסיפס מתוך תמונה שלמה.
שלום לך ארץ נהדרת,
עבדך הדל נושא לך שיר מזמור.
גם אם לעיתים נודד אני על דרך,
מה טוב לנדוד אך טוב יותר לחזור.
צריחי המגדלים בירושלים
וסמטאות השוק הצבעוני
גגות הרעפים של גבעתיים
הניבטים מבעד חלוני.
את האביב בתל אביב,
את סבתי ואת סבי,
את החלה ואת נרות שבת,
את ים המלח מול אדום
ואשת לוט צופה לסדום
ואת הקיץ בואך אילת.
שלום לך ארץ נהדרת...
מימיה הכחולים של הכנרת
והרקיע התואם מעל
והרגשת הבית המוכרת
בתוך עורקי זורמת כמו חשמל.
הרי גליל והשומרון,
הפרדסים שבשרון,
וילדים בגן המושבה
את הכרמל ואת הים
אחד אחד ואת כולם,
תמיד קורצים, אומרים ברוך הבא.
שלום לך ארץ נהדרת...
מילים: חיים חפר לחן: דובי זלצר
אם יהיה רע, והמיסים עוד יעלו
ובמוסקווה, השערים ינעלו
והסוכר, גם הוא עוד יעלה במחיר
אנחנו לא, אנחנו לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר
אם הבנזין, מתל אביב עד רמת גן
עולה לך, כמו סוף שבוע ביפן
ואם באו"ם, אומרים תיסוג וגם תחזיר
אנחנו לא, אנחנו לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר...
אם תירשם, תרצה שיכון של זוג צעיר
כשתיכנס נהיה כבר מזקני העיר
ואם נשמע את רוזה רוזה מקהיר
אנחנו לא אנחנו לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר...
מה לעשות, זוהי ארצנו היחידה
עוד יהיה טוב, ואין זו אין זו אגדה
ועוד נזכה, לראות זריחה של יום בהיר
ומשום כך אנחנו ממשיכים לשיר
לא נפסיק לשיר...
ובמוסקווה, השערים ינעלו
והסוכר, גם הוא עוד יעלה במחיר
אנחנו לא, אנחנו לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר
אם הבנזין, מתל אביב עד רמת גן
עולה לך, כמו סוף שבוע ביפן
ואם באו"ם, אומרים תיסוג וגם תחזיר
אנחנו לא, אנחנו לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר...
אם תירשם, תרצה שיכון של זוג צעיר
כשתיכנס נהיה כבר מזקני העיר
ואם נשמע את רוזה רוזה מקהיר
אנחנו לא אנחנו לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר...
מה לעשות, זוהי ארצנו היחידה
עוד יהיה טוב, ואין זו אין זו אגדה
ועוד נזכה, לראות זריחה של יום בהיר
ומשום כך אנחנו ממשיכים לשיר
לא נפסיק לשיר...
מילים: עוזי חיטמן לחן: עממי יווני
תודה על כל מה שבראת
תודה על מה שלי נתת
על אור עיניים
חבר או שניים
על מה שיש לי בעולם
על שיר קולח
ולב סולח
שבזכותם אני קיים
תודה על כל מה שבראת
תודה על מה שלי נתת
על צחוק של ילד
ושמי התכלת
על אדמה ובית חם
פינה לשבת
אישה אוהבת
שבזכותם אני קיים
תודה על כל מה שבראת
תודה על מה שלי נתת
על יום של אושר
תמימות ויושר
על יום עצוב שנעלם
תשואות אלפיים
וכפיים
שבזכותם אני קיים.
תודה על מה שלי נתת
על אור עיניים
חבר או שניים
על מה שיש לי בעולם
על שיר קולח
ולב סולח
שבזכותם אני קיים
תודה על כל מה שבראת
תודה על מה שלי נתת
על צחוק של ילד
ושמי התכלת
על אדמה ובית חם
פינה לשבת
אישה אוהבת
שבזכותם אני קיים
תודה על כל מה שבראת
תודה על מה שלי נתת
על יום של אושר
תמימות ויושר
על יום עצוב שנעלם
תשואות אלפיים
וכפיים
שבזכותם אני קיים.
סוף השירון
