השירון מאפשר הצגה של מילות השירים , שקופיות זמר,.
או גם וגם
.
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון
שירונים:
שבתאי פיקר
הוא מוסיקאי, מנחה שירה בציבור, וטיולים מזמרים ברחבי הארץ לצלילי האקורדיון הנוסטלגי
052-322-0634
052-322-0634
נעמי שמר עמק חפר ונתניה הי דרומה שואה וגבורה יום האשה ט"ו בשבט יהורם גאון 3עמק יזרעאל שירים לצעירים שירלי כנרת/נעמי שמר/רחל מעפילים מלחמות עצמאות 76 ים העפלה וחוף רכבת העמק שירי אהבה שירי קומזיץ שבועות ומישור החוף עם עודד שמחי אשדוד והנגב המערבי מאיר אריאל - משמרות קיץ 2עמק יזרעאל רמת הגולן ירושלים וסליחות שירים ישראלים יפים בנימינה וזכרון יעקב יום הולדת יין כללי June20 תל אביב/יפו בעקבות אריק אינשטיין חיפה 1עמק המעיינות ויזרעאל ירושלים נגב מערבי טבע סיור עששיות טיול מכוניות בית ליד סיור בת"א שירים לחגי תשרי
שירון זה מכיל מילים לשירים
מילים: שמרית אור לחן: נורית הירש
ושׁוּב נֵצֵאָה אֶל הַדֶּרֶךְ
יָד בְּיָד לַדֶּרֶך
בְּשַׁלְשֶׁלֶת זָהָב.
וְשׁוּב נֵצֵאָה אֶל הַדֶּרֶךְ
עַם אֶחַד לַדֶּרֶךְ
וְשִׁירֵנוּ עַל גַּב.
וְעַד לְשַׁעֲרֵי רַקִיעַ
בְּוַדַּאי נַגִּיעַ
עוֹד מְעַט אִם לֹא עַכְשָׁיו.
וְעַד לְשַׁעֲרֵי רַקִיעַ
בְּוַדַּאי נַגִּיעַ
כִּי דַּרְכֵּנוּ לֹא לַשָּׁוְא.
וְגַם אִם אֲרֻכָּה הַדֶּרֶךְ
וְרַבָּה הַדֶּרֶךְ
הֵן כֹּחֵנוּ עוֹד רַב.
וְגַם אִם אֲרֻכָּה הַדֶּרֶךְ
וְרַבָּה הַדֶּרֶךְ
נַעֲבֹר בָּה יַחְדָּיו.
וְעַד לְשַׁעֲרֵי רַקִיעַ
בְּוַדַּאי נַגִּיעַ
עוֹד מְעַט אִם לֹא עַכְשָׁיו.
וְעַד לְשַׁעֲרֵי רַקִיעַ
בְּוַדַּאי נַגִּיעַ
כִּי דַּרְכֵּנוּ לֹא לַשָּׁוְא.
יָד בְּיָד לַדֶּרֶך
בְּשַׁלְשֶׁלֶת זָהָב.
וְשׁוּב נֵצֵאָה אֶל הַדֶּרֶךְ
עַם אֶחַד לַדֶּרֶךְ
וְשִׁירֵנוּ עַל גַּב.
וְעַד לְשַׁעֲרֵי רַקִיעַ
בְּוַדַּאי נַגִּיעַ
עוֹד מְעַט אִם לֹא עַכְשָׁיו.
וְעַד לְשַׁעֲרֵי רַקִיעַ
בְּוַדַּאי נַגִּיעַ
כִּי דַּרְכֵּנוּ לֹא לַשָּׁוְא.
וְגַם אִם אֲרֻכָּה הַדֶּרֶךְ
וְרַבָּה הַדֶּרֶךְ
הֵן כֹּחֵנוּ עוֹד רַב.
וְגַם אִם אֲרֻכָּה הַדֶּרֶךְ
וְרַבָּה הַדֶּרֶךְ
נַעֲבֹר בָּה יַחְדָּיו.
וְעַד לְשַׁעֲרֵי רַקִיעַ
בְּוַדַּאי נַגִּיעַ
עוֹד מְעַט אִם לֹא עַכְשָׁיו.
וְעַד לְשַׁעֲרֵי רַקִיעַ
בְּוַדַּאי נַגִּיעַ
כִּי דַּרְכֵּנוּ לֹא לַשָּׁוְא.
מילים: אלכסנדר פן לחן: מרדכי זעירא
אדמה אדמתי
רחומה עד מותי
רוח רב חרבוניך הרתיח
ארשתיך לי בדם
שאדם ונדם
על גבעות שיך אברק וחרתיה
המחול בגלים
יעגל עיגולים
עורי שמש - לעד בחרתיה
ביומי ולילי
לי יהוד עמלי
על גבעות שיך אברק וחרתיה
כאן צמרות הזיתים
מזמרות זה ביתי
אבן אבן תלחש הכרתיהו
הרה, הורה שלי
יבולי מבשילים
על גבעות שיך אברק וחרתיה
בשבועה לוהטה
את שבויה לי עתה
זה הלב את נדרו לא ירתיע
כי צווני חרות
האדם הפשוט
על גבעות שיך אברק וחרתיה
רחומה עד מותי
רוח רב חרבוניך הרתיח
ארשתיך לי בדם
שאדם ונדם
על גבעות שיך אברק וחרתיה
המחול בגלים
יעגל עיגולים
עורי שמש - לעד בחרתיה
ביומי ולילי
לי יהוד עמלי
על גבעות שיך אברק וחרתיה
כאן צמרות הזיתים
מזמרות זה ביתי
אבן אבן תלחש הכרתיהו
הרה, הורה שלי
יבולי מבשילים
על גבעות שיך אברק וחרתיה
בשבועה לוהטה
את שבויה לי עתה
זה הלב את נדרו לא ירתיע
כי צווני חרות
האדם הפשוט
על גבעות שיך אברק וחרתיה
פקחתי את עיני, היה אז חודש שבט,
ראיתי מעלי ציפור קטנה אחת
ותכלת השמיים וענן יחיד
וראיתי -
את ההר הירוק תמיד.
ההר הירוק כל ימות השנה,
אני עוד חולם ושואל
לנשום רוחותיך כבראשונה,
לשכב בצילך כרמל.
במשחקי ילדות קלי השכרון
רדפתי פרפרים, החלקתי במדרון
ועת חיפשתי לי מסתור ללב תמים
אז ברחתי -
אל ההר הירוק תמיד.
ההר הירוק כל ימות השנה...
בשנות הנעורים, בשנות האהבה
טיפסנו בשביליו, ידי בתוך ידה
השקפנו למרחק, לעבר העתיד
וחלמנו -
על ההר הירוק תמיד.
ההר הירוק כל ימות השנה...
הלכנו לצבא, גדולים ונבוכים,
מתוך המלחמות חזרנו כאחים
הבאנו על כפיים רע וידיד
ונפרדנו -
מול ההר הירוק תמיד.
ההר הירוק כל ימות השנה...
וילדינו כבר היום הם עלמים,
הורינו - שערם הלבין מרוב ימים.
אך צעירים נהיה כל בוקר, עת נביט
אל אחינו -
אל ההר הירוק תמיד.
ההר הירוק כל ימות השנה...
ראיתי מעלי ציפור קטנה אחת
ותכלת השמיים וענן יחיד
וראיתי -
את ההר הירוק תמיד.
ההר הירוק כל ימות השנה,
אני עוד חולם ושואל
לנשום רוחותיך כבראשונה,
לשכב בצילך כרמל.
במשחקי ילדות קלי השכרון
רדפתי פרפרים, החלקתי במדרון
ועת חיפשתי לי מסתור ללב תמים
אז ברחתי -
אל ההר הירוק תמיד.
ההר הירוק כל ימות השנה...
בשנות הנעורים, בשנות האהבה
טיפסנו בשביליו, ידי בתוך ידה
השקפנו למרחק, לעבר העתיד
וחלמנו -
על ההר הירוק תמיד.
ההר הירוק כל ימות השנה...
הלכנו לצבא, גדולים ונבוכים,
מתוך המלחמות חזרנו כאחים
הבאנו על כפיים רע וידיד
ונפרדנו -
מול ההר הירוק תמיד.
ההר הירוק כל ימות השנה...
וילדינו כבר היום הם עלמים,
הורינו - שערם הלבין מרוב ימים.
אך צעירים נהיה כל בוקר, עת נביט
אל אחינו -
אל ההר הירוק תמיד.
ההר הירוק כל ימות השנה...
מילים: יעקב דוד קמזון לחן: עממי
אל המעיין (אל המעיין)
בא גדי, בא גדי קטן (...)
אל המעיין (...)
בא גדי קטן (...)
השלום לו (...)
ללבן בן בתואל (...)
השלום לו (...)
ולרחל (...)
התאהבתי בך (...)
חתיכה של פח (...)
התאהבתי בך (...)
חתיכה של פח (...)
כי קולך ערב (...)
כקרקור עורב (...)
כי קולך ערב (...)
כקרקור עורב (...)
בא גדי, בא גדי קטן (...)
אל המעיין (...)
בא גדי קטן (...)
השלום לו (...)
ללבן בן בתואל (...)
השלום לו (...)
ולרחל (...)
התאהבתי בך (...)
חתיכה של פח (...)
התאהבתי בך (...)
חתיכה של פח (...)
כי קולך ערב (...)
כקרקור עורב (...)
כי קולך ערב (...)
כקרקור עורב (...)
מילים: נעמי שמר לחן: נעמי שמר
כבר פורחים נרקיסים בשמורות הטבע
מרבדים נפרשים בשפלת החוף
כלנית וכרכום, אלף גון וצבע
והחוק שאומר - כאן אסור לקטוף!
רק עלי אין החוק משגיח
רק עלי איש אינו שומר
לו היו לי עלי גביע
אז, היה מצבי אחר.
ציפורים נדירות כבר דוגרות בסלע
אילנות נדירים נשמרים לחוד
איילות נבהלות מסתכלות בשלט
בו כתוב בפירוש שאסור לצוד!
רק עלי עוד לא שמו שלט
מסביב אין לי כל גדר
לו הייתי, נאמר, איילת
אז היה מצבי אחר!
אדוני, היזהר, אל תיגע באיריס!
צבעוני ההרים הוא מחוץ לתחום!
כל גבעה נישאה בשולי העיר היא
שטח בר מגודר ואיזור רשום!
אז אני לפעמים חושבת
כי היה זה אולי רצוי
לו הייתי נרקיס או רקפת
או אפילו איזה בן חצב מצוי
הסתכלו מה שקורה לי בדרך:
כל אחד עובר, חוטף, קוטף, קולע לו זר
לו הייתי חיה או פרח
אז היה מצבי אחר!
מרבדים נפרשים בשפלת החוף
כלנית וכרכום, אלף גון וצבע
והחוק שאומר - כאן אסור לקטוף!
רק עלי אין החוק משגיח
רק עלי איש אינו שומר
לו היו לי עלי גביע
אז, היה מצבי אחר.
ציפורים נדירות כבר דוגרות בסלע
אילנות נדירים נשמרים לחוד
איילות נבהלות מסתכלות בשלט
בו כתוב בפירוש שאסור לצוד!
רק עלי עוד לא שמו שלט
מסביב אין לי כל גדר
לו הייתי, נאמר, איילת
אז היה מצבי אחר!
אדוני, היזהר, אל תיגע באיריס!
צבעוני ההרים הוא מחוץ לתחום!
כל גבעה נישאה בשולי העיר היא
שטח בר מגודר ואיזור רשום!
אז אני לפעמים חושבת
כי היה זה אולי רצוי
לו הייתי נרקיס או רקפת
או אפילו איזה בן חצב מצוי
הסתכלו מה שקורה לי בדרך:
כל אחד עובר, חוטף, קוטף, קולע לו זר
לו הייתי חיה או פרח
אז היה מצבי אחר!
מילים: בנימין אביגל לחן: שלמה וייספיש
בדרך התבור הלכתי לבדי
מאחורי שמעתי קול פרסה.
הפניתי את ראשי, ראיתי לידי
רוכב צעיר ישוב על גב סוסה.
שאל: "לאן ילדה?" - עניתי: "להרים"
והוא אותי על סוסתו הרים.
ומיני אז נגלה לי רז
כי זה שבמשעול דהר את לבבי שבה.
דהרנו בהרים כרוח סערה
עד אפלה כיסתה גם הר וגיא
לפתע נעצר ושח לי: "נערה,
אני כעת חוזר אל עדרי.
חכי אשובה כאן למחרת שנית" -
ונעלם בדהרה פראית.
ומיני אז נגלה לי רז...
והוא חזר שנית ביום המחרת
מאחוריו פסעו ראשי בקר
הוא לעברי רכב ולצידי עמד
מאוכפו ניער את העפר
ושח: "חזרתי שוב אלייך, עלמתי,
עלי שנית, נדהר על סוסתי".
ומיני אז נגלה לי רז...
מאחורי שמעתי קול פרסה.
הפניתי את ראשי, ראיתי לידי
רוכב צעיר ישוב על גב סוסה.
שאל: "לאן ילדה?" - עניתי: "להרים"
והוא אותי על סוסתו הרים.
ומיני אז נגלה לי רז
כי זה שבמשעול דהר את לבבי שבה.
דהרנו בהרים כרוח סערה
עד אפלה כיסתה גם הר וגיא
לפתע נעצר ושח לי: "נערה,
אני כעת חוזר אל עדרי.
חכי אשובה כאן למחרת שנית" -
ונעלם בדהרה פראית.
ומיני אז נגלה לי רז...
והוא חזר שנית ביום המחרת
מאחוריו פסעו ראשי בקר
הוא לעברי רכב ולצידי עמד
מאוכפו ניער את העפר
ושח: "חזרתי שוב אלייך, עלמתי,
עלי שנית, נדהר על סוסתי".
ומיני אז נגלה לי רז...
מילים: נתן אלתרמן לחן: דניאל סמבורסקי
באה מנוחה ליגע
ומרגוע לעמל.
לילה חיוור משתרע
על שדות עמק יזרעאל.
טל מלמטה ולבנה מעל,
מבית אלפא עד נהלל.
מה, מה לילה מליל
דממה ביזרעאל
נומה עמק, ארץ תפארת
אנו לך משמרת.
אופל בהר הגלבוע,
סוס דוהר מצל אל צל.
קול זעקה עף גבוה,
על שדות עמק יזרעאל.
מי ירה ומי זה שם נפל
בין בית אלפא ונהלל.
מה, מה לילה מליל
דממה ביזרעאל
נומה עמק, ארץ תפארת
אנו לך משמרת.
ים הדגן מתנועע,
שיר העדר מצלצל,
זוהי ארצי ושדותיה,
זהו עמק יזרעאל.
תבורך ארצי ותהולל
מבית אלפא עד נהלל.
מה, מה לילה מליל
דממה ביזרעאל
נומה עמק, ארץ תפארת
אנו לך משמרת.
ומרגוע לעמל.
לילה חיוור משתרע
על שדות עמק יזרעאל.
טל מלמטה ולבנה מעל,
מבית אלפא עד נהלל.
מה, מה לילה מליל
דממה ביזרעאל
נומה עמק, ארץ תפארת
אנו לך משמרת.
אופל בהר הגלבוע,
סוס דוהר מצל אל צל.
קול זעקה עף גבוה,
על שדות עמק יזרעאל.
מי ירה ומי זה שם נפל
בין בית אלפא ונהלל.
מה, מה לילה מליל
דממה ביזרעאל
נומה עמק, ארץ תפארת
אנו לך משמרת.
ים הדגן מתנועע,
שיר העדר מצלצל,
זוהי ארצי ושדותיה,
זהו עמק יזרעאל.
תבורך ארצי ותהולל
מבית אלפא עד נהלל.
מה, מה לילה מליל
דממה ביזרעאל
נומה עמק, ארץ תפארת
אנו לך משמרת.
מילים: יצחק קינן לחן: חיים אגנון
גלעד מחזר אחר הירדן,
גלבוע מביט ורוטן.
כוכב הרוחות מאיר לילותיו,
נושבות אגדות בשדותיו.
ירח אסף אורו המכסיף,
כוכב רק אחד לא הכזיב.
ילד קטן בפתח מקלט
מביט אל הרי הגלעד.
עמק האש, עמק הדם,
זמר הקרב עוד לא נדם.
עמק יפה, עמק שלי,
יקרת לי, עמק שלי.
העמק דרוך עם רדת הליל,
אי שם כבר מקלע מילל.
אל עלטה נובחות מרגמות
פוצעות הן דממה ושדות.
גלעד מחזר אחר הירדן,
גלבוע הגא מר רוטן.
רוחות הנושקות עם ליל לסלעיו,
שרות שוב את זמר הקרב.
עמק האש, עמק הדם...
נושמת העיר אבק חלומות
עם נחל ותל וחומות.
מי שם דוהר חולף לו ביעף?
יוצא שוב המלך לקרב.
השחר עולה, לעמק ניגר,
המלך חזר אל ההר.
גלבוע שלי - נשבעתי: מחר
תרווה רוב טל ומטר.
עמק האש, עמק הדם...
גלבוע מביט ורוטן.
כוכב הרוחות מאיר לילותיו,
נושבות אגדות בשדותיו.
ירח אסף אורו המכסיף,
כוכב רק אחד לא הכזיב.
ילד קטן בפתח מקלט
מביט אל הרי הגלעד.
עמק האש, עמק הדם,
זמר הקרב עוד לא נדם.
עמק יפה, עמק שלי,
יקרת לי, עמק שלי.
העמק דרוך עם רדת הליל,
אי שם כבר מקלע מילל.
אל עלטה נובחות מרגמות
פוצעות הן דממה ושדות.
גלעד מחזר אחר הירדן,
גלבוע הגא מר רוטן.
רוחות הנושקות עם ליל לסלעיו,
שרות שוב את זמר הקרב.
עמק האש, עמק הדם...
נושמת העיר אבק חלומות
עם נחל ותל וחומות.
מי שם דוהר חולף לו ביעף?
יוצא שוב המלך לקרב.
השחר עולה, לעמק ניגר,
המלך חזר אל ההר.
גלבוע שלי - נשבעתי: מחר
תרווה רוב טל ומטר.
עמק האש, עמק הדם...
מילים: יצחק קינן לחן: חיים אגמון
ים השיבולים שמסביב
על גליו לשוט יצא הרוח.
אלף חיוכים אלי שלח האביב,
שמש חביבה יצאה לשוח.
על המיתרים המפיקים צלילי זהב,
הם המזמרים אל מול התכלת,
אלף מלאכים השרים שלום לסתיו.
נושקים ומלטפים פצעי שלכת.
לה לה לה...
גם האהבות באור נפלא,
שוב פורחות כולן בשדות הזמר,
אלף לבבות שלוחים אלייך, ילדה
זר שירים קטף לך משורר.
יש אומרים: "נפלא הוא ריחן של אהבות".
יש אומרים: "אורן הוא ים של זיו".
אלף ציפורים לקולך שיר מזמרות,
יפית כה ילדתי מן האביב.
לה לה לה...
ים השיבולים,
אלף חיוכים,
אלף מלאכים.
על גליו לשוט יצא הרוח.
אלף חיוכים אלי שלח האביב,
שמש חביבה יצאה לשוח.
על המיתרים המפיקים צלילי זהב,
הם המזמרים אל מול התכלת,
אלף מלאכים השרים שלום לסתיו.
נושקים ומלטפים פצעי שלכת.
לה לה לה...
גם האהבות באור נפלא,
שוב פורחות כולן בשדות הזמר,
אלף לבבות שלוחים אלייך, ילדה
זר שירים קטף לך משורר.
יש אומרים: "נפלא הוא ריחן של אהבות".
יש אומרים: "אורן הוא ים של זיו".
אלף ציפורים לקולך שיר מזמרות,
יפית כה ילדתי מן האביב.
לה לה לה...
ים השיבולים,
אלף חיוכים,
אלף מלאכים.
את ראשו של הגלבוע
מישהו צבע אדום,
מן הלול מודיע גבר
כי האיר היום.
בת שישים פוקחת עין
ונועלת נעלה.
יום גדול ממתין בפתח,
זה היום שלה.
יום גדול עומד בפתח,
יום צעיר וחדשני.
מגהץ הוא את קמטיה
ומוחק שנים.
כי אמיתית היא ולא סמל,
ולא דגל ולא אות.
העבר מאחוריה -
היא צופה אל הבאות.
היא גם סבתא וגם אמא,
גם נכדה וגם נינה.
בקיצור, היא מתחדשת
כמו עונות שנה.
אשת קיץ, אשת חורף,
אשת חיק ואשת ריב,
אך בלב עמוק מתחת,
שם תמיד אביב.
שם ידה המיובלת
וקשה כגזע עץ,
עדינה ומלטפת
ברכות אין קץ.
כי אמיתית היא...
את ראשו של הגלבוע
מישהו צבע אדום,
מן הלול מודיע גבר
כי האיר היום.
בת שישים פוקחת עין
ונועלת נעלה.
יום גדול ממתין בפתח,
זה היום שלה.
בת שישים על פי הלוח,
אך בשאר המובנים -
היא בת שש עשרה בקושי,
או בת שש שנים.
כי אמיתית היא...
מישהו צבע אדום,
מן הלול מודיע גבר
כי האיר היום.
בת שישים פוקחת עין
ונועלת נעלה.
יום גדול ממתין בפתח,
זה היום שלה.
יום גדול עומד בפתח,
יום צעיר וחדשני.
מגהץ הוא את קמטיה
ומוחק שנים.
כי אמיתית היא ולא סמל,
ולא דגל ולא אות.
העבר מאחוריה -
היא צופה אל הבאות.
היא גם סבתא וגם אמא,
גם נכדה וגם נינה.
בקיצור, היא מתחדשת
כמו עונות שנה.
אשת קיץ, אשת חורף,
אשת חיק ואשת ריב,
אך בלב עמוק מתחת,
שם תמיד אביב.
שם ידה המיובלת
וקשה כגזע עץ,
עדינה ומלטפת
ברכות אין קץ.
כי אמיתית היא...
את ראשו של הגלבוע
מישהו צבע אדום,
מן הלול מודיע גבר
כי האיר היום.
בת שישים פוקחת עין
ונועלת נעלה.
יום גדול ממתין בפתח,
זה היום שלה.
בת שישים על פי הלוח,
אך בשאר המובנים -
היא בת שש עשרה בקושי,
או בת שש שנים.
כי אמיתית היא...
מילים: יורם טהרלב לחן: מוני אמריליו
בין עצי היער,
על גזעו הסב,
כבד ימים וסער
עץ אלון ניצב.
הו-א, הו-א, הו-א
למה ומדוע
נד העצב בעולם.
הו-א, הו-א, הו-א
למה ומדוע,
עצובים שירי כולם.
פעם בשנות אלף
דוכיפת זהב,
באה ומזמרת
שיר תוגה עליו.
הו-א, הו-א, הו-א...
והעץ קשה עורף
את קולה ינצור
ללילות החורף,
ללילות הכפור.
הו-א, הו-א, הו-א...
בליל קור ודלף,
תן או הלך זר,
פעם בשנות אלף
ישמעוהו שר.
הו-א, הו-א, הו-א...
על גזעו הסב,
כבד ימים וסער
עץ אלון ניצב.
הו-א, הו-א, הו-א
למה ומדוע
נד העצב בעולם.
הו-א, הו-א, הו-א
למה ומדוע,
עצובים שירי כולם.
פעם בשנות אלף
דוכיפת זהב,
באה ומזמרת
שיר תוגה עליו.
הו-א, הו-א, הו-א...
והעץ קשה עורף
את קולה ינצור
ללילות החורף,
ללילות הכפור.
הו-א, הו-א, הו-א...
בליל קור ודלף,
תן או הלך זר,
פעם בשנות אלף
ישמעוהו שר.
הו-א, הו-א, הו-א...
מילים: נתן אלתרמן לחן: עממי
מעפולה הנה באנו יחד
ברכבת יום שישי
יש לי דג מלוח בצלחת
ותסרוקת לראשי
ועלי שמלת שבת
עם ארנק של עור ביד
הו אמא, כמה זה נחמד
יהודה הבטיח לה
שישמור לה אמונה
כמו לפני החתונה
ירח דבש לפני החתונה
זפת אחרי הדבש
החתן רוצה להיות לאבא
בן מחנה'לה דרש
חנה'לה אמרה לו פה
זה לגמרי לא יפה
לא אובה ולא ארצה
אם תרצה בן או בת
לך עשה לך לבד
כי חופש פעולה לפרט
יום שישי תרצ"ט פרשת ויאמר
ברית מילה היתה בעיר
סעודה ניתנה כיד המלך
ומזל טוב לגביר
חנה'לה התבלבלה
מה פתאום ברית מילה
והיא עודנה בתולה
אך הבעל לא זכר
כיצד בא לו בן זכר
ולשמוח מאוחר
את הבן הביאו אל הרבי
ויאמרו לו רבי קח
היא אומרת זה לא שלי
והוא אומר זה כן שלך
אז הרבי התעניין
שניהם מכחישים בבן
וזה דבר לא ייתכן
נחכה עד שיגדל
אז אותו מפיו נשאל
מאין באת מנוול
הביאני אל בית היין
הביאני אל בית היין
הביאני אל בית היין
ודגלו עלי אהבה
ודגלו עלי אהבה
ודגלו עלי אהבה
סמכוני באשישות
רפידוני בתפוחים
סמכוני באשישות
רפידוני בתפוחים
סמכוני באשישות
רפידוני בתפוחים
כי חולת, כי חולת אהבה אני
כי חולת, כי חולת אהבה אני
סמכוני באשישות
רפידוני בתפוחים
כי חולת אהבה אני
כי חולת אהבה אני
הביאני אל בית היין
הביאני אל בית היין
הביאני אל בית היין
ודגלו עלי אהבה
ודגלו עלי אהבה
ודגלו עלי אהבה
ברכבת יום שישי
יש לי דג מלוח בצלחת
ותסרוקת לראשי
ועלי שמלת שבת
עם ארנק של עור ביד
הו אמא, כמה זה נחמד
יהודה הבטיח לה
שישמור לה אמונה
כמו לפני החתונה
ירח דבש לפני החתונה
זפת אחרי הדבש
החתן רוצה להיות לאבא
בן מחנה'לה דרש
חנה'לה אמרה לו פה
זה לגמרי לא יפה
לא אובה ולא ארצה
אם תרצה בן או בת
לך עשה לך לבד
כי חופש פעולה לפרט
יום שישי תרצ"ט פרשת ויאמר
ברית מילה היתה בעיר
סעודה ניתנה כיד המלך
ומזל טוב לגביר
חנה'לה התבלבלה
מה פתאום ברית מילה
והיא עודנה בתולה
אך הבעל לא זכר
כיצד בא לו בן זכר
ולשמוח מאוחר
את הבן הביאו אל הרבי
ויאמרו לו רבי קח
היא אומרת זה לא שלי
והוא אומר זה כן שלך
אז הרבי התעניין
שניהם מכחישים בבן
וזה דבר לא ייתכן
נחכה עד שיגדל
אז אותו מפיו נשאל
מאין באת מנוול
הביאני אל בית היין
הביאני אל בית היין
הביאני אל בית היין
ודגלו עלי אהבה
ודגלו עלי אהבה
ודגלו עלי אהבה
סמכוני באשישות
רפידוני בתפוחים
סמכוני באשישות
רפידוני בתפוחים
סמכוני באשישות
רפידוני בתפוחים
כי חולת, כי חולת אהבה אני
כי חולת, כי חולת אהבה אני
סמכוני באשישות
רפידוני בתפוחים
כי חולת אהבה אני
כי חולת אהבה אני
הביאני אל בית היין
הביאני אל בית היין
הביאני אל בית היין
ודגלו עלי אהבה
ודגלו עלי אהבה
ודגלו עלי אהבה
מילים: יוסי גמזו לחן: עממי רוסי
כשבגרוש היה חור - והוצאנו
את הזמן על ביצות וכבישים,
לא היו חתיכות בארצנו -
אך היו, יא חביבי, נשים!!!
אח! איפה, איפה הן,
הבחורות ההן,
עם ה"קוקו" והסרפן,
עם הטוריה
והשבריה.
למה כבר לא רואים אותן?!...
הן היו אז רוכבות, כך ממעל,
על סוסי אגודת "השומר".
אך כיום - הן רוכבות על הבעל,
וחמור - זה כבר עסק אחר...
אח! איפה, איפה הן...
הן טמנו בחזה "פרבלום"
וכמה רימונים לשעת אש.
אך כיום - מחשופים יש כאלו,
שבקושי נכנס מה שיש...
אח! איפה, איפה הן...
הן קראו על הגורן את פושקין
וקרעו את הלב, בו בזמן!
אך כיום - זה שונה בפירוש, כי
הן מיד ניגשות לענין...
אח! איפה, איפה הן...
את הזמן על ביצות וכבישים,
לא היו חתיכות בארצנו -
אך היו, יא חביבי, נשים!!!
אח! איפה, איפה הן,
הבחורות ההן,
עם ה"קוקו" והסרפן,
עם הטוריה
והשבריה.
למה כבר לא רואים אותן?!...
הן היו אז רוכבות, כך ממעל,
על סוסי אגודת "השומר".
אך כיום - הן רוכבות על הבעל,
וחמור - זה כבר עסק אחר...
אח! איפה, איפה הן...
הן טמנו בחזה "פרבלום"
וכמה רימונים לשעת אש.
אך כיום - מחשופים יש כאלו,
שבקושי נכנס מה שיש...
אח! איפה, איפה הן...
הן קראו על הגורן את פושקין
וקרעו את הלב, בו בזמן!
אך כיום - זה שונה בפירוש, כי
הן מיד ניגשות לענין...
אח! איפה, איפה הן...
מילים: יורם טהרלב לחן: יאיר רוזנבלום
כשעלו הבילויים מלאי תקוות
ויתד תקעו בארץ האבות
בקדחת הם חלו פה
מחמסינים הם סבלו פה
אבל משהו לחש בלבבות -
אם זה טוב ואם זה רע
אין כבר דרך חזרה.
אין כבר דרך חזרה!
על סוסים רכבו עם חרב ומקל
לגרש כל מתנקש ומתנכל
ברחובות ובגדרה
פתח תקווה וחדרה
הם קראו לפלשתינה - ישראל.
אם זה טוב ואם זה רע
אין כבר דרך חזרה.
אין כבר דרך חזרה!
כשעמדה לפרוץ מלחמת העולם,
אז הגדוד יצא לשמור על כל העם
אז העיר בקול רעדה -
מה יקרה לו בבריגדה
והגדוד כולו כאיש אחד רעם:
אם זה טוב ואם זה רע
אין כבר דרך חזרה.
אין כבר דרך חזרה!
כשהוקמה המדינה באש קרבות
עוד הבריטים לא נטשו את התקוות
הם ביקשו: נחזור לרגע
נחסל פה את הנגע אך אנחנו
רק קראנו: "בלי טובות".
אם זה טוב ואם זה רע
אין כבר דרך חזרה.
אין כבר דרך חזרה!
ויתד תקעו בארץ האבות
בקדחת הם חלו פה
מחמסינים הם סבלו פה
אבל משהו לחש בלבבות -
אם זה טוב ואם זה רע
אין כבר דרך חזרה.
אין כבר דרך חזרה!
על סוסים רכבו עם חרב ומקל
לגרש כל מתנקש ומתנכל
ברחובות ובגדרה
פתח תקווה וחדרה
הם קראו לפלשתינה - ישראל.
אם זה טוב ואם זה רע
אין כבר דרך חזרה.
אין כבר דרך חזרה!
כשעמדה לפרוץ מלחמת העולם,
אז הגדוד יצא לשמור על כל העם
אז העיר בקול רעדה -
מה יקרה לו בבריגדה
והגדוד כולו כאיש אחד רעם:
אם זה טוב ואם זה רע
אין כבר דרך חזרה.
אין כבר דרך חזרה!
כשהוקמה המדינה באש קרבות
עוד הבריטים לא נטשו את התקוות
הם ביקשו: נחזור לרגע
נחסל פה את הנגע אך אנחנו
רק קראנו: "בלי טובות".
אם זה טוב ואם זה רע
אין כבר דרך חזרה.
אין כבר דרך חזרה!
רַבּוֹתַי הַהִיסְטוֹרְיָה חוֹזֶרֶת
שׁוּם דָּבָר לֹא אָבַד לֹא נִשְׁכַּח.
עוֹד נִזְכֹּר תַּחַת גֶּשֶׁם עוֹפֶרֶת
אֵיךְ בְּסוּרְיָה צָעַד הַפַּלְמָ"ח.
אֶל-עַלְמֶיְן אַף אוֹתָךְ לֹא נִשְׁכָּחָה
עֵת אֶל שְׂדוֹת הַדָּרוֹם הָרְחָבִים
אֶל הַנֶּגֶב פְּלֻגֹּנֶת נִשְׁלָחָה
עִם מַקְּלוֹת כְּתַחְלִיף לְרוֹבִים.
וּמְסַפֶּרֶת הַסָּבְתָא לַנֶּכֶד:
כָּל מָקוֹם שֶׁלִּפְעֹל בּוֹ נָחוּץ
שָׁם אוֹמְרִים לַפַּלְמַ"חְנִיק לָלֶכֶת
וְחַיָּיו הֵם כִּפְקָק בַּקִּבּוּץ.
יְרִיּוֹת בְּקָהִיר עֵת נִשְׁמָעוּ
עֵת מִבַּיִת אִיֵּם הָאָסוֹן
אֶל הָעִיר חֲבֵרֵינוּ נִקְרָאוּ
וְקוֹרֵא לָהֶם שָׁם – הַ"סֵּזוֹן".
וּמְסַיֶּמֶת הַסָּבְתָא לַנֶּכֶד
וְיוֹשֶׁבֶת כְּפוּפָה לְמוּלוֹ:
כֵּן הַכּוּשִׁי יָכוֹל כְּבָר לָלֶכֶת
כִּי הַכּוּשִׁי עָשָׂה אֶת שֶׁלּוֹ.
שׁוּם דָּבָר לֹא אָבַד לֹא נִשְׁכַּח.
עוֹד נִזְכֹּר תַּחַת גֶּשֶׁם עוֹפֶרֶת
אֵיךְ בְּסוּרְיָה צָעַד הַפַּלְמָ"ח.
אֶל-עַלְמֶיְן אַף אוֹתָךְ לֹא נִשְׁכָּחָה
עֵת אֶל שְׂדוֹת הַדָּרוֹם הָרְחָבִים
אֶל הַנֶּגֶב פְּלֻגֹּנֶת נִשְׁלָחָה
עִם מַקְּלוֹת כְּתַחְלִיף לְרוֹבִים.
וּמְסַפֶּרֶת הַסָּבְתָא לַנֶּכֶד:
כָּל מָקוֹם שֶׁלִּפְעֹל בּוֹ נָחוּץ
שָׁם אוֹמְרִים לַפַּלְמַ"חְנִיק לָלֶכֶת
וְחַיָּיו הֵם כִּפְקָק בַּקִּבּוּץ.
יְרִיּוֹת בְּקָהִיר עֵת נִשְׁמָעוּ
עֵת מִבַּיִת אִיֵּם הָאָסוֹן
אֶל הָעִיר חֲבֵרֵינוּ נִקְרָאוּ
וְקוֹרֵא לָהֶם שָׁם – הַ"סֵּזוֹן".
וּמְסַיֶּמֶת הַסָּבְתָא לַנֶּכֶד
וְיוֹשֶׁבֶת כְּפוּפָה לְמוּלוֹ:
כֵּן הַכּוּשִׁי יָכוֹל כְּבָר לָלֶכֶת
כִּי הַכּוּשִׁי עָשָׂה אֶת שֶׁלּוֹ.
מילים: עקיבא נוף לחן: עקיבא נוף
וְאִיזֶבֶל הָיְתָה זָרָה וְנָכְרִיָּה,
בַּת מֶלֶךְ צִידוֹנִים הָיְתָה אִיזֶבֶל.
הִנֵּה בָּאִים הוֹרְגַּיִךְ הַמַּלְכָּה, הִנֵּה בָּאִים,
רוֹכְבִים בְּשִׁיגָעוֹן אֶל אַרְמוֹנֵךְ ,
לַמֶּלֶךְ הֶחָדָשׁ הַהֲמוֹנִים, כְּבָר, מְרִיעִים
כְּמוֹ שֶאֶתְמוֹל הֵרִיעוּ לִכְבוֹדֵךְ ;
הִנֵּה הֵם, כְּבָר, בְּשְׁעֲרֵי הָעִיר – שוֹלְפִים חַרְבָּם,
מַכִּים בַּשְעָרים צְמֵאֵי דָמֵךְ ,
הָעֲבָדִים כִּי יִמְלְכוּ - אֵין חֶסֶד בְּלִבָּם,
לִבְשִׁי, מַלְכָּה, חִיוּך עַל פְּנֵי אֶבְלֵךְ.
אַל תִּתְנַגְּדִי לָהֶם, מַלְכָּה,
הֵם הַצּוֹדְקִים תָּמִיד בַּכֹּל,
הָאֱלֹוֹהִים וְהַנְבִיאִים - לָהֶם,
וּבְנֵי הַנְּבִיאִים יוֹדְעִים הַכֹּל, רַק לֹא לִמְחוֹל,
אֵל קַנַּא ונוֹקֵם.
ואִיזֶבֶל הָיְתָה זָרָה וְנָכְרִיָה,
בַּת מֶלֶך צִידוֹנִים הָיְתָה אִיזֶבֶל.
זוֹכֶרֶת אַתְּ - אֵיך בָּאת לְכָאן, מַלְכָּה מֵעִיר צִידוֹן
וְכָל הָעָם נִדְהָם אֶל מוּל יָפְיֵיךְ ,
הִנֵּה הֵם, כְּבָר, בַּשַׁעַר וְאַחֵר יְהֵא אָדוֹן,
כְּלָבִים יְלַקְקוּ פֹּה אֶת דָּמֵךְ,
הִנֵּה עָלוּ וּבָאוּ, כְּבָר, בְּשַׁעַר הָאַרְמוֹן,
הִנֵה, כְּבָר, נִפְרְצוּ הַשְׁעָרִים,
אִיזֶבֶל, בְּחִיוּך מַלְכוּת הוֹפִיעִי בַּחַלּוֹן,
מַלְכָּה וּבַת שֶל מֶלֶך צִידוֹנִים.
אַל תִתְנַגְּדִי לָהֶם, מַלְכָּה,
הֵם הַצּוֹדְקִים תָּמִיד בַּכֹּל,
הָאֱלוֹהִים וְהַנְבִיאִים -לָהֶם,
וּבְנֵי הַנְּבִיאִים יוֹדְעִים הַכֹּל, רַק לֹא לִמְחוֹל,
אֵל קַנָּא וְנוֹקֵם.
וְאִיזֶבֶל הָיְתָה זָרָה וְנָכְרִיָה,
בַּת מֶלֶךְ צִידוֹנִים הָיְתָה אִיזֶבֶל.
הִנֵּה הֵם מְטַפְּסִים, בְּחֲצְרוֹתַיִיךְ שׁוֹעָטִים,
מַלְכָּה, אַתְּ אֶת עֵינַיִךְ תְּנִי בַּפּוּךְ ,
הִנֵּה הֶם מִתְקַרְבִים, כְּבָר נִפְגָשִים הַמַּבָּטִים,
הָכִּי אֶת הַמּוֹרְדִים בָּךְ – בְּחִיוּךְ .
אַל תִּתְּנַגְּדִי לָהֶם, מַלְכָּה,
הֵם הַצוֹדְקִים תָּמִיד בַּכֹּל,
הָאֱלוֹהִים וְהַנְבִיאִים - לָהֶם,
וּבְנֵי הַנְּבִיאִים יוֹדְעִים הַכֹּל, רַק לֹא לִמְחוֹל,
אֵל קַּנָּא וְנוֹקֵם.
אִיזֶבֶל, אִיזֶבֶל, אִיזֶבֶל,
הֵיטִיבִי אֶת רֹאשֵׁךְ, סַרְקִי הֵיטֵב,
פָּנַיִּךְ תְנִי בַּפּוּךְ , הֲיִי יָפָה, הֲיִי יָפָה,
הַצְפִּינִי בְּתוֹכֵךְ אֶת הַכְּאֵב.
אַל תִתְנַגְדִי לָהֶם, מַלְכָּה,
הֵם הַצוֹדְקִים תָּמִיד בַּכֹּל,
הָאֱלוֹהִים וְהַנְבִיאִים - לָהֶם,
וּבְנֵי הנְבִיאִים יוֹדְעִים הַכֹּל, רַק לֹא לִמְחוֹל,
אֵל קַנָּא וְנוֹקֵם.
בַּת מֶלֶךְ צִידוֹנִים הָיְתָה אִיזֶבֶל.
הִנֵּה בָּאִים הוֹרְגַּיִךְ הַמַּלְכָּה, הִנֵּה בָּאִים,
רוֹכְבִים בְּשִׁיגָעוֹן אֶל אַרְמוֹנֵךְ ,
לַמֶּלֶךְ הֶחָדָשׁ הַהֲמוֹנִים, כְּבָר, מְרִיעִים
כְּמוֹ שֶאֶתְמוֹל הֵרִיעוּ לִכְבוֹדֵךְ ;
הִנֵּה הֵם, כְּבָר, בְּשְׁעֲרֵי הָעִיר – שוֹלְפִים חַרְבָּם,
מַכִּים בַּשְעָרים צְמֵאֵי דָמֵךְ ,
הָעֲבָדִים כִּי יִמְלְכוּ - אֵין חֶסֶד בְּלִבָּם,
לִבְשִׁי, מַלְכָּה, חִיוּך עַל פְּנֵי אֶבְלֵךְ.
אַל תִּתְנַגְּדִי לָהֶם, מַלְכָּה,
הֵם הַצּוֹדְקִים תָּמִיד בַּכֹּל,
הָאֱלֹוֹהִים וְהַנְבִיאִים - לָהֶם,
וּבְנֵי הַנְּבִיאִים יוֹדְעִים הַכֹּל, רַק לֹא לִמְחוֹל,
אֵל קַנַּא ונוֹקֵם.
ואִיזֶבֶל הָיְתָה זָרָה וְנָכְרִיָה,
בַּת מֶלֶך צִידוֹנִים הָיְתָה אִיזֶבֶל.
זוֹכֶרֶת אַתְּ - אֵיך בָּאת לְכָאן, מַלְכָּה מֵעִיר צִידוֹן
וְכָל הָעָם נִדְהָם אֶל מוּל יָפְיֵיךְ ,
הִנֵּה הֵם, כְּבָר, בַּשַׁעַר וְאַחֵר יְהֵא אָדוֹן,
כְּלָבִים יְלַקְקוּ פֹּה אֶת דָּמֵךְ,
הִנֵּה עָלוּ וּבָאוּ, כְּבָר, בְּשַׁעַר הָאַרְמוֹן,
הִנֵה, כְּבָר, נִפְרְצוּ הַשְׁעָרִים,
אִיזֶבֶל, בְּחִיוּך מַלְכוּת הוֹפִיעִי בַּחַלּוֹן,
מַלְכָּה וּבַת שֶל מֶלֶך צִידוֹנִים.
אַל תִתְנַגְּדִי לָהֶם, מַלְכָּה,
הֵם הַצּוֹדְקִים תָּמִיד בַּכֹּל,
הָאֱלוֹהִים וְהַנְבִיאִים -לָהֶם,
וּבְנֵי הַנְּבִיאִים יוֹדְעִים הַכֹּל, רַק לֹא לִמְחוֹל,
אֵל קַנָּא וְנוֹקֵם.
וְאִיזֶבֶל הָיְתָה זָרָה וְנָכְרִיָה,
בַּת מֶלֶךְ צִידוֹנִים הָיְתָה אִיזֶבֶל.
הִנֵּה הֵם מְטַפְּסִים, בְּחֲצְרוֹתַיִיךְ שׁוֹעָטִים,
מַלְכָּה, אַתְּ אֶת עֵינַיִךְ תְּנִי בַּפּוּךְ ,
הִנֵּה הֶם מִתְקַרְבִים, כְּבָר נִפְגָשִים הַמַּבָּטִים,
הָכִּי אֶת הַמּוֹרְדִים בָּךְ – בְּחִיוּךְ .
אַל תִּתְּנַגְּדִי לָהֶם, מַלְכָּה,
הֵם הַצוֹדְקִים תָּמִיד בַּכֹּל,
הָאֱלוֹהִים וְהַנְבִיאִים - לָהֶם,
וּבְנֵי הַנְּבִיאִים יוֹדְעִים הַכֹּל, רַק לֹא לִמְחוֹל,
אֵל קַּנָּא וְנוֹקֵם.
אִיזֶבֶל, אִיזֶבֶל, אִיזֶבֶל,
הֵיטִיבִי אֶת רֹאשֵׁךְ, סַרְקִי הֵיטֵב,
פָּנַיִּךְ תְנִי בַּפּוּךְ , הֲיִי יָפָה, הֲיִי יָפָה,
הַצְפִּינִי בְּתוֹכֵךְ אֶת הַכְּאֵב.
אַל תִתְנַגְדִי לָהֶם, מַלְכָּה,
הֵם הַצוֹדְקִים תָּמִיד בַּכֹּל,
הָאֱלוֹהִים וְהַנְבִיאִים - לָהֶם,
וּבְנֵי הנְבִיאִים יוֹדְעִים הַכֹּל, רַק לֹא לִמְחוֹל,
אֵל קַנָּא וְנוֹקֵם.
פה בארץ חמדת אבות
תתגשמנה כל התקוות
פה נחיה ופה ניצור,
חיי זוהר חיי דרור.
פה תהא השכינה שורה
פה תפרח גם שפת התורה.
נירו ניר ניר ניר
שירו שיר שיר שיר
גילו גיל גיל גיל
כבר הנצו ניצנים.
נירו ניר ניר ניר
שירו שיר שיר שיר
גילו גיל גיל גיל
עוד יבואו זרעונים.
תתגשמנה כל התקוות
פה נחיה ופה ניצור,
חיי זוהר חיי דרור.
פה תהא השכינה שורה
פה תפרח גם שפת התורה.
נירו ניר ניר ניר
שירו שיר שיר שיר
גילו גיל גיל גיל
כבר הנצו ניצנים.
נירו ניר ניר ניר
שירו שיר שיר שיר
גילו גיל גיל גיל
עוד יבואו זרעונים.
בתחנה בבאר שבע עמד קטר
ומספרו שבעים ארבע מאות ארבעה עשר
קטר קיטור תשוש קטר קיטור ישן
עמד בתחנה והעלה עשן
הגיעה עת לזוז המבקר שרק
וגם נתן את הסימן בדגל ירקרק
ליבו של הקטר התחיל אזי לפעום
והוא מוכן לצאת לעבר הצפון
וצ'יף צ'יף צ'ף
הקטר נשף
ותיק תיק תק
הגלגל דפק
ואז הפסים זה לזה אמרו
שבעים ארבע מאות ארבעה עשר
זה הוא
בדרך לצפון הם התקדמו לבד
עבר בתחנות אך הקטר שם לא עמד
עברו בתוך שדות עברו על פני גשרים
וכשנוסעים מהר המרחקים קצרים
קטר כזה ישן שחור ומלוכלך
איך ארבעה קרונות עם הנוסעים הוא עוד משך
עבד הוא כמו סוס כל בורג הוא אימץ
ולבבו כמעט וכבר חשב להתפוצץ
אך צ'יף צ'יף צ'ף
הקטר נשף
ותיק תיק תק
הגלגל דפק
ואז הפסים זה לזה אמרו
שבעים ארבע מאות ארבעה עשר
זה הוא
הקטר גם לא חלם שזה עתיד לקרות
שאת עצמו יביא אי פעם אל בית הקברות
רעיו החלודים עמדו כאן ראש מול ראש
חמש מאות וחמישים ותשע מאות שלוש
אז ברמן את צינור הדלק אט סגר
האש כבתה לאט והקיטור גם כן נגמר
וברמן למנהל בקול חנוק אמר
הנה שבעים ארבע מאות ארבעה עשר
וצ'יף צ'יף צ'ף
הקטר כבר לא נשף
ותיק תיק תק
הגלגל לא דפק
ואז פס אחד לשני לחש
המלך מת יחי המלך החדש
זה הוא
ומספרו שבעים ארבע מאות ארבעה עשר
קטר קיטור תשוש קטר קיטור ישן
עמד בתחנה והעלה עשן
הגיעה עת לזוז המבקר שרק
וגם נתן את הסימן בדגל ירקרק
ליבו של הקטר התחיל אזי לפעום
והוא מוכן לצאת לעבר הצפון
וצ'יף צ'יף צ'ף
הקטר נשף
ותיק תיק תק
הגלגל דפק
ואז הפסים זה לזה אמרו
שבעים ארבע מאות ארבעה עשר
זה הוא
בדרך לצפון הם התקדמו לבד
עבר בתחנות אך הקטר שם לא עמד
עברו בתוך שדות עברו על פני גשרים
וכשנוסעים מהר המרחקים קצרים
קטר כזה ישן שחור ומלוכלך
איך ארבעה קרונות עם הנוסעים הוא עוד משך
עבד הוא כמו סוס כל בורג הוא אימץ
ולבבו כמעט וכבר חשב להתפוצץ
אך צ'יף צ'יף צ'ף
הקטר נשף
ותיק תיק תק
הגלגל דפק
ואז הפסים זה לזה אמרו
שבעים ארבע מאות ארבעה עשר
זה הוא
הקטר גם לא חלם שזה עתיד לקרות
שאת עצמו יביא אי פעם אל בית הקברות
רעיו החלודים עמדו כאן ראש מול ראש
חמש מאות וחמישים ותשע מאות שלוש
אז ברמן את צינור הדלק אט סגר
האש כבתה לאט והקיטור גם כן נגמר
וברמן למנהל בקול חנוק אמר
הנה שבעים ארבע מאות ארבעה עשר
וצ'יף צ'יף צ'ף
הקטר כבר לא נשף
ותיק תיק תק
הגלגל לא דפק
ואז פס אחד לשני לחש
המלך מת יחי המלך החדש
זה הוא
מילים: יורם טהרלב לחן: מוני אמריליו
באת לפתע כמו מעולם אחר שנשכח.
ריח כפיך, ריח העשב,
לשערותיך צבע הכסף,
אך בעיניך אותו המבט הרך.
עוד הרכבת שטה בעמק,
בחצות הלילה, והלילה,
והלילה, והלילה כאז.
זו הרכבת, בה כבר נסענו,
היא תיקח אותנו אל הלילה,
אל הלילה, אל הלילה של אז.
באת לקרוא לי כמו באותו היום העצוב.
נער היית, מן הכנרת,
הלכתי אחריך, יפה ועיוורת,
וגם הערב אליך אחריך שוב.
עוד הרכבת שטה בעמק,
בחצות הלילה, והלילה,
והלילה, והלילה כאז.
זו הרכבת, בה כבר נסענו,
היא תיקח אותנו אל הלילה,
אל הלילה, אל הלילה של אז.
בוא ונצאה אל המסע אשר לא יחדל.
רק זאת אשאלה, טרם אבואה,
אם יש כוכבים עוד על הגלבוע,
ואם בעמק, כמו אז עוד נוצץ הטל.
עוד הרכבת שטה בעמק,
בחצות הלילה, והלילה,
והלילה, והלילה כאז.
זו הרכבת, בה כבר נסענו,
היא תיקח אותנו אל הלילה,
אל הלילה, אל הלילה של אז.
ריח כפיך, ריח העשב,
לשערותיך צבע הכסף,
אך בעיניך אותו המבט הרך.
עוד הרכבת שטה בעמק,
בחצות הלילה, והלילה,
והלילה, והלילה כאז.
זו הרכבת, בה כבר נסענו,
היא תיקח אותנו אל הלילה,
אל הלילה, אל הלילה של אז.
באת לקרוא לי כמו באותו היום העצוב.
נער היית, מן הכנרת,
הלכתי אחריך, יפה ועיוורת,
וגם הערב אליך אחריך שוב.
עוד הרכבת שטה בעמק,
בחצות הלילה, והלילה,
והלילה, והלילה כאז.
זו הרכבת, בה כבר נסענו,
היא תיקח אותנו אל הלילה,
אל הלילה, אל הלילה של אז.
בוא ונצאה אל המסע אשר לא יחדל.
רק זאת אשאלה, טרם אבואה,
אם יש כוכבים עוד על הגלבוע,
ואם בעמק, כמו אז עוד נוצץ הטל.
עוד הרכבת שטה בעמק,
בחצות הלילה, והלילה,
והלילה, והלילה כאז.
זו הרכבת, בה כבר נסענו,
היא תיקח אותנו אל הלילה,
אל הלילה, אל הלילה של אז.
נשיקה ראשונה על מצחך הלבן
כמו קשר באמצע דמותך
וממנה יצאו בשפעת זוהרה
נשיקות, נשיקות לשערך
כותרת פנינים עשויה מנשיקות
על שחור תלתלייך אמטיר
שתהיי לי ילדה היפה בנסיכות
המושלמת בכל בנות העיר.
אלף נשיקות לך אהובתי
אלף נשיקה ונשיקה
אלף נשיקות לך חמודתי
היפה, הקטנה, המתוקה.
וגם את צווארך השלגי, הבתולי
הגמיש כמו צוואר הברבור
אכסה בנשיקות מחרוזות מחרוזות
ילדת מים, קטנטונת שלי
ועתה שום אשים את ראשי על כתפך
כדי למצוא בו את דופק הלב
וגם סתם נשיקות בלי תאווה ותכלה
כמו פרחים מושלכים על כלה.
אלף נשיקות...
השמיים אינם בעד עיני החוטאות
ואינני שותה בך עד רוות
האור אינו בעד שפתי הטמאות
וחזי נצרב לו עד כלות
נשיקת האלף אינה אפשרית אהובה
חסרה נשיקה אחרונה
רק תשע מאות תשעים ותשע נשיקות לי
סוערות אוהבות ומתוקות
ובכל זאת אנשקך אלף נשיקות
אלף נשיקות...
כמו קשר באמצע דמותך
וממנה יצאו בשפעת זוהרה
נשיקות, נשיקות לשערך
כותרת פנינים עשויה מנשיקות
על שחור תלתלייך אמטיר
שתהיי לי ילדה היפה בנסיכות
המושלמת בכל בנות העיר.
אלף נשיקות לך אהובתי
אלף נשיקה ונשיקה
אלף נשיקות לך חמודתי
היפה, הקטנה, המתוקה.
וגם את צווארך השלגי, הבתולי
הגמיש כמו צוואר הברבור
אכסה בנשיקות מחרוזות מחרוזות
ילדת מים, קטנטונת שלי
ועתה שום אשים את ראשי על כתפך
כדי למצוא בו את דופק הלב
וגם סתם נשיקות בלי תאווה ותכלה
כמו פרחים מושלכים על כלה.
אלף נשיקות...
השמיים אינם בעד עיני החוטאות
ואינני שותה בך עד רוות
האור אינו בעד שפתי הטמאות
וחזי נצרב לו עד כלות
נשיקת האלף אינה אפשרית אהובה
חסרה נשיקה אחרונה
רק תשע מאות תשעים ותשע נשיקות לי
סוערות אוהבות ומתוקות
ובכל זאת אנשקך אלף נשיקות
אלף נשיקות...
מילים: אברהם שלונסקי לחן: עממי
תה ואורז יש בסין, בארץ הנידחת
ובארצנו יש חמסין וכל מיני קדחת.
מה אכפת, לא אכפת, בכפרים אלינה
יש לי פת, אין לי פת, מה לי נפקא מינה.
במטבח בחורה, בקומונה שתיים
יש לצאת לעבודה, אין לי מכנסיים.
מה אכפת, לא אכפת, בכפרים אלינה
יש לי פת, אין לי פת, מה לי נפקא מינה.
כל היום סללתי כביש, זה מעט לא נוח
ובערב עסק ביש, לטייל אין כוח.
מה אכפת, לא אכפת, בכפרים אלינה
יש לי פת, אין לי פת, מה לי נפקא מינה.
תרנגול בלול מביט אל התרנגולת
יש לבחורים בלורית ממש כמו כרבולת.
מה אכפת, לא אכפת, בכפרים אלינה
יש לי פת, אין לי פת, מה לי נפקא מינה.
הזנב לחמורים, לגמלים דבשת
ולכל הבחורים, אצבע משולשת.
מה אכפת, לא אכפת, בכפרים אלינה
יש לי פת, אין לי פת, מה לי נפקא מינה.
לכאב בטן שמן קיק, לקדחת חינה
בליבי כאב עתיק, מה תרופה אכינה.
מה אכפת, לא אכפת, בכפרים אלינה
יש לי פת, אין לי פת, מה לי נפקא מינה.
ובארצנו יש חמסין וכל מיני קדחת.
מה אכפת, לא אכפת, בכפרים אלינה
יש לי פת, אין לי פת, מה לי נפקא מינה.
במטבח בחורה, בקומונה שתיים
יש לצאת לעבודה, אין לי מכנסיים.
מה אכפת, לא אכפת, בכפרים אלינה
יש לי פת, אין לי פת, מה לי נפקא מינה.
כל היום סללתי כביש, זה מעט לא נוח
ובערב עסק ביש, לטייל אין כוח.
מה אכפת, לא אכפת, בכפרים אלינה
יש לי פת, אין לי פת, מה לי נפקא מינה.
תרנגול בלול מביט אל התרנגולת
יש לבחורים בלורית ממש כמו כרבולת.
מה אכפת, לא אכפת, בכפרים אלינה
יש לי פת, אין לי פת, מה לי נפקא מינה.
הזנב לחמורים, לגמלים דבשת
ולכל הבחורים, אצבע משולשת.
מה אכפת, לא אכפת, בכפרים אלינה
יש לי פת, אין לי פת, מה לי נפקא מינה.
לכאב בטן שמן קיק, לקדחת חינה
בליבי כאב עתיק, מה תרופה אכינה.
מה אכפת, לא אכפת, בכפרים אלינה
יש לי פת, אין לי פת, מה לי נפקא מינה.
מילים: נתן אלתרמן לחן: יואל ולבה
בהרים כבר השמש מלהטת
ובעמק עוד נוצץ הטל,
אנו אוהבים אותך, מולדת,
בשמחה, בשיר ובעמל.
ממורדות הלבנון עד ים המלח
נעבור אותך במחרשות,
אנו עוד ניטע לך ונבנה לך,
אנו ניפה אותך מאד.
נלבישך שלמת בטון ומלט
ונפרוש לך מרבדי גנים,
על אדמת שדותיך הנגאלת
הדגן ירנין פעמונים.
המדבר, אנו דרך בו נחצובה,
הביצות, אנחנו ניבשן,
מה ניתן לך עוד להוד ושובע,
מה עוד לא נתנו וניתן.
בהרים, בהרים זרח אורנו,
אנו נעפילה אל ההר,
האתמול נשאר מאחורינו
אך רבה הדרך למחר.
אם קשה היא הדרך ובוגדת,
אם גם לא אחד יפול חלל,
עד עולם נאהב אותך מולדת,
אנו לך בקרב ובעמל!
ובעמק עוד נוצץ הטל,
אנו אוהבים אותך, מולדת,
בשמחה, בשיר ובעמל.
ממורדות הלבנון עד ים המלח
נעבור אותך במחרשות,
אנו עוד ניטע לך ונבנה לך,
אנו ניפה אותך מאד.
נלבישך שלמת בטון ומלט
ונפרוש לך מרבדי גנים,
על אדמת שדותיך הנגאלת
הדגן ירנין פעמונים.
המדבר, אנו דרך בו נחצובה,
הביצות, אנחנו ניבשן,
מה ניתן לך עוד להוד ושובע,
מה עוד לא נתנו וניתן.
בהרים, בהרים זרח אורנו,
אנו נעפילה אל ההר,
האתמול נשאר מאחורינו
אך רבה הדרך למחר.
אם קשה היא הדרך ובוגדת,
אם גם לא אחד יפול חלל,
עד עולם נאהב אותך מולדת,
אנו לך בקרב ובעמל!
מילים: נעמי שמר לחן: נעמי שמר
כשאמא באה הנה יפה וצעירה,
אז אבא על גבעה בנה לה בית.
חלפו האביבים, חצי מאה עברה
ותלתלים הפכו שיבה בינתיים.
אבל על חוף ירדן כמו מאומה לא קרה,
אותה הדומיה וגם אותה התפאורה:
חורשת האקליפטוס, הגשר, הסירה
וריח המלוח על המים.
בשביל הנה יורדת עדת התינוקות,
הם בירדן ישכשכו רגליים
גדלו הילדים וכבר למדו לשחות
ובני הנעורים חותרים בשניים.
אבל על חוף ירדן...
מעבר לירדן רעמו התותחים
והשלום חזר בסוף הקיץ
וכל התינוקות היו לאנשים
ושוב על הגבעה הקימו בית
אבל על חוף ירדן...
אז אבא על גבעה בנה לה בית.
חלפו האביבים, חצי מאה עברה
ותלתלים הפכו שיבה בינתיים.
אבל על חוף ירדן כמו מאומה לא קרה,
אותה הדומיה וגם אותה התפאורה:
חורשת האקליפטוס, הגשר, הסירה
וריח המלוח על המים.
בשביל הנה יורדת עדת התינוקות,
הם בירדן ישכשכו רגליים
גדלו הילדים וכבר למדו לשחות
ובני הנעורים חותרים בשניים.
אבל על חוף ירדן...
מעבר לירדן רעמו התותחים
והשלום חזר בסוף הקיץ
וכל התינוקות היו לאנשים
ושוב על הגבעה הקימו בית
אבל על חוף ירדן...
מילים: נעמי שמר לחן:
תפקחו את העיניים, תסתכלו סביב
פה ושם נגמר החורף ונכנס אביב
בשדה ליד הדרך יש כבר דגניות
אל תגידו לי שכל זה לא יכול להיות
אנשים טובים באמצע הדרך
אנשים טובים מאוד
אנשים טובים יודעים את הדרך
ואיתם אפשר לצעוד
איש אחד קנה לי ספר בן מאה שנה
איש אחר בנה כינור שיש בו מנגינה
ואישה טובה אחרת לי נתנה את שמה
ומאז אני בדרך שרה במקומה
אנשים טובים...
איש אחד יבנה לי גשר כדי לחצות נהר
איש אחר יצמיח יער במורדות ההר
ואישה טובה אחרת, אם יהיה קשה
רק תצביע אל האופק ותבטיח ש -
אנשים טובים...
וממש כמו צמחי הבר הבודדים
הם עוצרים תמיד את החולות הנודדים
הרקיע מתבהר, וכבר אפשר לראות
אנשים על אם הדרך מחכים לאות
אנשים טובים...
פה ושם נגמר החורף ונכנס אביב
בשדה ליד הדרך יש כבר דגניות
אל תגידו לי שכל זה לא יכול להיות
אנשים טובים באמצע הדרך
אנשים טובים מאוד
אנשים טובים יודעים את הדרך
ואיתם אפשר לצעוד
איש אחד קנה לי ספר בן מאה שנה
איש אחר בנה כינור שיש בו מנגינה
ואישה טובה אחרת לי נתנה את שמה
ומאז אני בדרך שרה במקומה
אנשים טובים...
איש אחד יבנה לי גשר כדי לחצות נהר
איש אחר יצמיח יער במורדות ההר
ואישה טובה אחרת, אם יהיה קשה
רק תצביע אל האופק ותבטיח ש -
אנשים טובים...
וממש כמו צמחי הבר הבודדים
הם עוצרים תמיד את החולות הנודדים
הרקיע מתבהר, וכבר אפשר לראות
אנשים על אם הדרך מחכים לאות
אנשים טובים...
מילים: נעמי שמר לחן: נעמי שמר
אור עולה בבוקר
על אגם רחוק (זוכרת)
כן אני זוכרת
ולא אחדל ולא אשתוק.
אור שמבשר את
ההשכמה והזריחה (זוכרת)
רק לראות עוד פעם
יותר מזה איני צריכה.
שמש, הביאו שמש
אם שָמַי מעוננים
עוצמת את עיני
אבל השמש היא בפנים.
אור בצהריים
על האדמה (זוכרת)
על חלקת המים
ועל שתיל ועל קמה.
אור יורד בערב
על שדות חיי (זוכרת)
עוד אני זוכרת
זה אור יומי זה אור ימי.
שמש, הביאו שמש...
אור יורד בערב (שמש)
אור בצהרים (שמש)
אור עולה בבוקר אור!
על אגם רחוק (זוכרת)
כן אני זוכרת
ולא אחדל ולא אשתוק.
אור שמבשר את
ההשכמה והזריחה (זוכרת)
רק לראות עוד פעם
יותר מזה איני צריכה.
שמש, הביאו שמש
אם שָמַי מעוננים
עוצמת את עיני
אבל השמש היא בפנים.
אור בצהריים
על האדמה (זוכרת)
על חלקת המים
ועל שתיל ועל קמה.
אור יורד בערב
על שדות חיי (זוכרת)
עוד אני זוכרת
זה אור יומי זה אור ימי.
שמש, הביאו שמש...
אור יורד בערב (שמש)
אור בצהרים (שמש)
אור עולה בבוקר אור!
מילים: נעמי שמר לחן:
ולפעמים
החגיגה נגמרת
כיבוי אורות
החצוצרה אומרת
שלום לכינורות
אשמורת תיכונה נושקת לשלישית -
לקום מחר בבוקר ולהתחיל מבראשית.
לקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב
לשיר אותו בכח, לשיר אותו בכאב
לשמוע חלילים ברוח החופשית
ולהתחיל מבראשית.
מבראשית
את עולמך בבוקר תמיד לברוא:
האדמה, העשב וכל המאורות
ואז מן העפר, בצלם אנשים
לקום מחר בבוקר ולהתחיל מבראשית.
לקום מחר בבוקר...
גם אצלך
החגיגה נגמרת
ובחצות
הביתה את הדרך
קשה לך למצוא
מתוך החשכה אנחנו מבקשים -
לקום מחר בבוקר ולהתחיל מבראשית.
לקום מחר בבוקר...
החגיגה נגמרת
כיבוי אורות
החצוצרה אומרת
שלום לכינורות
אשמורת תיכונה נושקת לשלישית -
לקום מחר בבוקר ולהתחיל מבראשית.
לקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב
לשיר אותו בכח, לשיר אותו בכאב
לשמוע חלילים ברוח החופשית
ולהתחיל מבראשית.
מבראשית
את עולמך בבוקר תמיד לברוא:
האדמה, העשב וכל המאורות
ואז מן העפר, בצלם אנשים
לקום מחר בבוקר ולהתחיל מבראשית.
לקום מחר בבוקר...
גם אצלך
החגיגה נגמרת
ובחצות
הביתה את הדרך
קשה לך למצוא
מתוך החשכה אנחנו מבקשים -
לקום מחר בבוקר ולהתחיל מבראשית.
לקום מחר בבוקר...
מילים: חיים חפר לחן: דובי זלצר
אם יהיה רע, והמיסים עוד יעלו
ובמוסקווה, השערים ינעלו
והסוכר, גם הוא עוד יעלה במחיר
אנחנו לא, אנחנו לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר
אם הבנזין, מתל אביב עד רמת גן
עולה לך, כמו סוף שבוע ביפן
ואם באו"ם, אומרים תיסוג וגם תחזיר
אנחנו לא, אנחנו לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר...
אם תירשם, תרצה שיכון של זוג צעיר
כשתיכנס נהיה כבר מזקני העיר
ואם נשמע את רוזה רוזה מקהיר
אנחנו לא אנחנו לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר...
מה לעשות, זוהי ארצנו היחידה
עוד יהיה טוב, ואין זו אין זו אגדה
ועוד נזכה, לראות זריחה של יום בהיר
ומשום כך אנחנו ממשיכים לשיר
לא נפסיק לשיר...
ובמוסקווה, השערים ינעלו
והסוכר, גם הוא עוד יעלה במחיר
אנחנו לא, אנחנו לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר
אם הבנזין, מתל אביב עד רמת גן
עולה לך, כמו סוף שבוע ביפן
ואם באו"ם, אומרים תיסוג וגם תחזיר
אנחנו לא, אנחנו לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר...
אם תירשם, תרצה שיכון של זוג צעיר
כשתיכנס נהיה כבר מזקני העיר
ואם נשמע את רוזה רוזה מקהיר
אנחנו לא אנחנו לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר...
מה לעשות, זוהי ארצנו היחידה
עוד יהיה טוב, ואין זו אין זו אגדה
ועוד נזכה, לראות זריחה של יום בהיר
ומשום כך אנחנו ממשיכים לשיר
לא נפסיק לשיר...
מילים: עוזי חיטמן לחן: עממי יווני
תודה על כל מה שבראת
תודה על מה שלי נתת
על אור עיניים
חבר או שניים
על מה שיש לי בעולם
על שיר קולח
ולב סולח
שבזכותם אני קיים
תודה על כל מה שבראת
תודה על מה שלי נתת
על צחוק של ילד
ושמי התכלת
על אדמה ובית חם
פינה לשבת
אישה אוהבת
שבזכותם אני קיים
תודה על כל מה שבראת
תודה על מה שלי נתת
על יום של אושר
תמימות ויושר
על יום עצוב שנעלם
תשואות אלפיים
וכפיים
שבזכותם אני קיים.
תודה על מה שלי נתת
על אור עיניים
חבר או שניים
על מה שיש לי בעולם
על שיר קולח
ולב סולח
שבזכותם אני קיים
תודה על כל מה שבראת
תודה על מה שלי נתת
על צחוק של ילד
ושמי התכלת
על אדמה ובית חם
פינה לשבת
אישה אוהבת
שבזכותם אני קיים
תודה על כל מה שבראת
תודה על מה שלי נתת
על יום של אושר
תמימות ויושר
על יום עצוב שנעלם
תשואות אלפיים
וכפיים
שבזכותם אני קיים.
סוף השירון
