השירון מאפשר הצגה של מילות השירים , שקופיות זמר,.
או גם וגם
.
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון
שירונים:
אלי ארגון
הוא זמר, חבר צמד השני-שרים, מוביל ומנחה מפגשי זמר בליווי גיטרה
050-218-5877
050-218-5877
שירון זה מכיל מצגת שקופיות בצרוף מילים לשירים
מילים: מן המקורות לחן: עממי תימני
כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ
וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ תְּחִלָּה
וְנָתַן הָעֵץ פִּרְיוֹ
וְהָאָרֶץ יְבוּלָהּ.
עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת,
עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת,
עֵת לִנְטֹעַ וְלִבְנוֹת.
וִישַׁבְתֶּם אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ
וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ,
וִהְיִיתֶם כְּעֵץ שָׁתוּל
עַל-פַּלְגֵי-מָיִם
עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת,
עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת,
עֵת לִנְטֹעַ וְלִבְנוֹת.
וּבְנִיתֶם חָרְבוֹת עוֹלָם
שֹׁמְמוֹת תְּקוֹמְמוּ
וִחְיִיתֶם עַל-אַדְמַתְכֶם
לָבֶטַח וּלְעוֹלָם.
עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת,
עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת,
עֵת לִנְטֹעַ וְלִבְנוֹת.
וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ תְּחִלָּה
וְנָתַן הָעֵץ פִּרְיוֹ
וְהָאָרֶץ יְבוּלָהּ.
עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת,
עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת,
עֵת לִנְטֹעַ וְלִבְנוֹת.
וִישַׁבְתֶּם אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ
וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ,
וִהְיִיתֶם כְּעֵץ שָׁתוּל
עַל-פַּלְגֵי-מָיִם
עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת,
עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת,
עֵת לִנְטֹעַ וְלִבְנוֹת.
וּבְנִיתֶם חָרְבוֹת עוֹלָם
שֹׁמְמוֹת תְּקוֹמְמוּ
וִחְיִיתֶם עַל-אַדְמַתְכֶם
לָבֶטַח וּלְעוֹלָם.
עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת,
עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת,
עֵת לִנְטֹעַ וְלִבְנוֹת.
מילים: ישראל דושמן לחן: מנשה רבינא
הַשְּׁקֵדִיָּה פּוֹרַחַת,
וְשֶׁמֶשׁ פָּז זוֹרַחַת.
צִפֳּרִים מֵרֹאשׁ כָּל גַּג
מְבַשְּׂרוֹת אֶת בּוֹא הֶחָג:
ט"וּ בִּשְׁבָט הִגִּיעַ – חַג הָאִילָנוֹת!
ט"וּ בִּשְׁבָט הִגִּיעַ – חַג הָאִילָנוֹת.
הָאָרֶץ מְשַׁוַּעַת:
הִגִּיעָה עֵת לָטַעַת!
כָּל אֶחָד יִטַּע פֹּה עֵץ,
בְּאִתִּים נֵצֵא חוֹצֵץ:
ט"וּ בִּשְׁבָט הִגִּיעַ – חַג הָאִילָנוֹת!
ט"וּ בִּשְׁבָט הִגִּיעַ – חַג הָאִילָנוֹת.
נִטַּע כָּל הַר וָגֶבַע,
מִדָּן וְעַד בְּאֵר-שֶׁבַע:
וְאַרְצֵנוּ שׁוּב נִירַשׁ –
אֶרֶץ זֵית יִצְהָר וּדְבַשׁ.
ט"וּ בִּשְׁבָט הִגִּיעַ – חַג הָאִילָנוֹת!
ט"וּ בִּשְׁבָט הִגִּיעַ – חַג הָאִילָנוֹת.
וְשֶׁמֶשׁ פָּז זוֹרַחַת.
צִפֳּרִים מֵרֹאשׁ כָּל גַּג
מְבַשְּׂרוֹת אֶת בּוֹא הֶחָג:
ט"וּ בִּשְׁבָט הִגִּיעַ – חַג הָאִילָנוֹת!
ט"וּ בִּשְׁבָט הִגִּיעַ – חַג הָאִילָנוֹת.
הָאָרֶץ מְשַׁוַּעַת:
הִגִּיעָה עֵת לָטַעַת!
כָּל אֶחָד יִטַּע פֹּה עֵץ,
בְּאִתִּים נֵצֵא חוֹצֵץ:
ט"וּ בִּשְׁבָט הִגִּיעַ – חַג הָאִילָנוֹת!
ט"וּ בִּשְׁבָט הִגִּיעַ – חַג הָאִילָנוֹת.
נִטַּע כָּל הַר וָגֶבַע,
מִדָּן וְעַד בְּאֵר-שֶׁבַע:
וְאַרְצֵנוּ שׁוּב נִירַשׁ –
אֶרֶץ זֵית יִצְהָר וּדְבַשׁ.
ט"וּ בִּשְׁבָט הִגִּיעַ – חַג הָאִילָנוֹת!
ט"וּ בִּשְׁבָט הִגִּיעַ – חַג הָאִילָנוֹת.
מילים: יצחק שנהר לחן: ידידיה אדמון
כָּךְ הוֹלְכִים הַשּׁוֹתְלִים:
רֹן בַּלֵּב וְאֵת בַּיָּד,
מִן הָעִיר וּמִן הַכְּפָר,
מִן הָעֵמֶק, מִן הָהָר –
בְּט"וּ בִּשְׁבָט!
בְּט"וּ בִּשְׁבָט!
לָמָּה בָּאתֶם, הַשּׁוֹתְלִים?
נַךְ בַּקַּרְקַע וּבַצֹּר,
וְגוּמוֹת סָבִיב נַחְפֹּר
בֶּהָרִים וּבַמִּישׁוֹר –
בְּט"וּ בִּשְׁבָט!
בְּט"וּ בִּשְׁבָט!
מַה יְּהֵא פֹּה, הַשּׁוֹתְלִים?
שְׁתִיל יָבוֹא בְּכָל גּוּמָה,
יַעַר עַד יִפְרֹשׂ צִלּוֹ,
עַל אַרְצֵנוּ עֲגוּמָה –
בְּט"וּ בִּשְׁבָט!
בְּט"וּ בִּשְׁבָט!
רֹן בַּלֵּב וְאֵת בַּיָּד,
מִן הָעִיר וּמִן הַכְּפָר,
מִן הָעֵמֶק, מִן הָהָר –
בְּט"וּ בִּשְׁבָט!
בְּט"וּ בִּשְׁבָט!
לָמָּה בָּאתֶם, הַשּׁוֹתְלִים?
נַךְ בַּקַּרְקַע וּבַצֹּר,
וְגוּמוֹת סָבִיב נַחְפֹּר
בֶּהָרִים וּבַמִּישׁוֹר –
בְּט"וּ בִּשְׁבָט!
בְּט"וּ בִּשְׁבָט!
מַה יְּהֵא פֹּה, הַשּׁוֹתְלִים?
שְׁתִיל יָבוֹא בְּכָל גּוּמָה,
יַעַר עַד יִפְרֹשׂ צִלּוֹ,
עַל אַרְצֵנוּ עֲגוּמָה –
בְּט"וּ בִּשְׁבָט!
בְּט"וּ בִּשְׁבָט!
מילים: לוין קיפניס לחן: דוד מערבי
גִּנָּה לִי, גִּנָּה לִי, גִּנָּה חֲבִיבָה!
כָּל צֶמַח בָּהּ צוֹמֵחַ,
כָּל פֶּרַח בָּהּ פּוֹרֵחַ,
גִּנָּה לִי, גִּנָּה לִי, גִּנָּה חֲבִיבָה!
גִּנָּה לִי, גִּנָּה לִי, גִּנָּה חֲבִיבָה!
צִפּוֹר בָּהּ מְצַפְצֶפֶת,
דְּבוֹרָה בָּה מִיץ אוֹסֶפֶת,
גִּנָּה לִי, גִּנָּה לִי, גִּנָּה חֲבִיבָה!
גִּנָּה לִי, גִּנָּה לִי, גִּנָּה חֲבִיבָה!
אֵצֵא לִי בָּהּ לָשׂוּחַ,
אֵשֵׁב לִי בָּהּ לָנוּחַ.
גִּנָּה לִי, גִּנָּה לִי, גִּנָּה חֲבִיבָה!
כָּל צֶמַח בָּהּ צוֹמֵחַ,
כָּל פֶּרַח בָּהּ פּוֹרֵחַ,
גִּנָּה לִי, גִּנָּה לִי, גִּנָּה חֲבִיבָה!
גִּנָּה לִי, גִּנָּה לִי, גִּנָּה חֲבִיבָה!
צִפּוֹר בָּהּ מְצַפְצֶפֶת,
דְּבוֹרָה בָּה מִיץ אוֹסֶפֶת,
גִּנָּה לִי, גִּנָּה לִי, גִּנָּה חֲבִיבָה!
גִּנָּה לִי, גִּנָּה לִי, גִּנָּה חֲבִיבָה!
אֵצֵא לִי בָּהּ לָשׂוּחַ,
אֵשֵׁב לִי בָּהּ לָנוּחַ.
גִּנָּה לִי, גִּנָּה לִי, גִּנָּה חֲבִיבָה!
מילים: יצחק שנהר לחן: ידידיה אדמון
שְׁדֵמָתִי
עִם שַׁחַר זְרַעְתִּיהָ בְּדִמְעָה,
תְּפִלַּת הַיּוֹגֵב נִשְׁמָעָה.
שְׁדֵמָתִי רָוְתָה טְלָלִים,
שָׁכְרָה מֵאוֹר חַמָּה,
לִפְנֵי קוֹצֵר שָׁחָה, שָׁחָה קָמָה.
בְּצַעַד קַל חֶרְמֵשׁ קָלָל
יוּנַף אֶל עָל
בְּצַעַד קַל יוּנַף
חֶרְמֵשׁ קָלָל יוּנַף, יוּנַף
יוּנַף אֶל עָל.
שְׁדֵמָתִי
זָהָב נָמֵס שָׁפוּךְ עַל אֲדָמָה
רִנָּתֵנוּ עַל הַקָּמָה.
הוֹ...
עִם שַׁחַר זְרַעְתִּיהָ בְּדִמְעָה,
תְּפִלַּת הַיּוֹגֵב נִשְׁמָעָה.
שְׁדֵמָתִי רָוְתָה טְלָלִים,
שָׁכְרָה מֵאוֹר חַמָּה,
לִפְנֵי קוֹצֵר שָׁחָה, שָׁחָה קָמָה.
בְּצַעַד קַל חֶרְמֵשׁ קָלָל
יוּנַף אֶל עָל
בְּצַעַד קַל יוּנַף
חֶרְמֵשׁ קָלָל יוּנַף, יוּנַף
יוּנַף אֶל עָל.
שְׁדֵמָתִי
זָהָב נָמֵס שָׁפוּךְ עַל אֲדָמָה
רִנָּתֵנוּ עַל הַקָּמָה.
הוֹ...
מילים: יעקב רוטבליט לחן: מיקי גבריאלוב
היא תביט אלי טובה וחכמה
כמו בבן השב הביתה מן הדרך
תחבק אותי אליה בנשימה חמה
אמא אדמה.
היא תגיד - "אתה עייף מן המסע
אל תפחד אני חובשת את פצעיך"
היא תיקח אותי אליה כשאקרא בשמה
אמא אדמה.
היא תביט אותי אלי טובה וחכמה
היא שקטה כל כך וכמו תמיד סולחת
תחבק אותי אליה בנשימה חמה
אמא אדמה.
כמו בבן השב הביתה מן הדרך
תחבק אותי אליה בנשימה חמה
אמא אדמה.
היא תגיד - "אתה עייף מן המסע
אל תפחד אני חובשת את פצעיך"
היא תיקח אותי אליה כשאקרא בשמה
אמא אדמה.
היא תביט אותי אלי טובה וחכמה
היא שקטה כל כך וכמו תמיד סולחת
תחבק אותי אליה בנשימה חמה
אמא אדמה.
פקחתי את עיני, היה אז חודש שבט,
ראיתי מעלי ציפור קטנה אחת
ותכלת השמיים וענן יחיד
וראיתי -
את ההר הירוק תמיד.
ההר הירוק כל ימות השנה,
אני עוד חולם ושואל
לנשום רוחותיך כבראשונה,
לשכב בצילך כרמל.
במשחקי ילדות קלי השכרון
רדפתי פרפרים, החלקתי במדרון
ועת חיפשתי לי מסתור ללב תמים
אז ברחתי -
אל ההר הירוק תמיד.
ההר הירוק כל ימות השנה...
בשנות הנעורים, בשנות האהבה
טיפסנו בשביליו, ידי בתוך ידה
השקפנו למרחק, לעבר העתיד
וחלמנו -
על ההר הירוק תמיד.
ההר הירוק כל ימות השנה...
הלכנו לצבא, גדולים ונבוכים,
מתוך המלחמות חזרנו כאחים
הבאנו על כפיים רע וידיד
ונפרדנו -
מול ההר הירוק תמיד.
ההר הירוק כל ימות השנה...
וילדינו כבר היום הם עלמים,
הורינו - שערם הלבין מרוב ימים.
אך צעירים נהיה כל בוקר, עת נביט
אל אחינו -
אל ההר הירוק תמיד.
ההר הירוק כל ימות השנה...
ראיתי מעלי ציפור קטנה אחת
ותכלת השמיים וענן יחיד
וראיתי -
את ההר הירוק תמיד.
ההר הירוק כל ימות השנה,
אני עוד חולם ושואל
לנשום רוחותיך כבראשונה,
לשכב בצילך כרמל.
במשחקי ילדות קלי השכרון
רדפתי פרפרים, החלקתי במדרון
ועת חיפשתי לי מסתור ללב תמים
אז ברחתי -
אל ההר הירוק תמיד.
ההר הירוק כל ימות השנה...
בשנות הנעורים, בשנות האהבה
טיפסנו בשביליו, ידי בתוך ידה
השקפנו למרחק, לעבר העתיד
וחלמנו -
על ההר הירוק תמיד.
ההר הירוק כל ימות השנה...
הלכנו לצבא, גדולים ונבוכים,
מתוך המלחמות חזרנו כאחים
הבאנו על כפיים רע וידיד
ונפרדנו -
מול ההר הירוק תמיד.
ההר הירוק כל ימות השנה...
וילדינו כבר היום הם עלמים,
הורינו - שערם הלבין מרוב ימים.
אך צעירים נהיה כל בוקר, עת נביט
אל אחינו -
אל ההר הירוק תמיד.
ההר הירוק כל ימות השנה...
מילים: שארל אזנבור;אבי קורן לחן: שארל אזנבור
על ראשינו שוב נושרות טיפות של גשם
רוח סתיו עלי זהב בכל פיזרה
שוב נמתין לשמש, נצפה ונחכה ש...
באביב היא תשוב בחזרה
ערוכים החצבים על אם הדרך
בשדה גם סיתוונית התעוררה
כל הנרקיסים אספו עלים, קיפלו כותרת
אך באביב הם ישובו חזרה
כבר סובב לו נחליאלי בגננו
בשדותינו עפרוני אומר שירה
כל יוני הבר התעופפו מחלוננו
אך באביב הם ישובו חזרה
וגם את שנעלמת בבוא הגשם
שפרחת פתאום כרוח סערה
לא נזיל דמעות ולא נקרא לך שוב מפני ש...
באביב את תשובי חזרה
נחכה לך בחדרנו כל החורף
נחכה לך ובשמך תמיד נקרא
לא נצא אחרייך לחפש כי אין כל צורך
הן באביב את תשובי חזרה
על ראשינו שוב נושרות טיפות של גשם
רוח סתיו עלי זהב בכל פיזרה
אנו עוד נמתין לך, נחכה ונצפה ש...
באביב את תשובי חזרה
רוח סתיו עלי זהב בכל פיזרה
שוב נמתין לשמש, נצפה ונחכה ש...
באביב היא תשוב בחזרה
ערוכים החצבים על אם הדרך
בשדה גם סיתוונית התעוררה
כל הנרקיסים אספו עלים, קיפלו כותרת
אך באביב הם ישובו חזרה
כבר סובב לו נחליאלי בגננו
בשדותינו עפרוני אומר שירה
כל יוני הבר התעופפו מחלוננו
אך באביב הם ישובו חזרה
וגם את שנעלמת בבוא הגשם
שפרחת פתאום כרוח סערה
לא נזיל דמעות ולא נקרא לך שוב מפני ש...
באביב את תשובי חזרה
נחכה לך בחדרנו כל החורף
נחכה לך ובשמך תמיד נקרא
לא נצא אחרייך לחפש כי אין כל צורך
הן באביב את תשובי חזרה
על ראשינו שוב נושרות טיפות של גשם
רוח סתיו עלי זהב בכל פיזרה
אנו עוד נמתין לך, נחכה ונצפה ש...
באביב את תשובי חזרה
מילים: נעמי שמר לחן: נעמי שמר
כבר פורחים נרקיסים בשמורות הטבע
מרבדים נפרשים בשפלת החוף
כלנית וכרכום, אלף גון וצבע
והחוק שאומר - כאן אסור לקטוף!
רק עלי אין החוק משגיח
רק עלי איש אינו שומר
לו היו לי עלי גביע
אז, היה מצבי אחר.
ציפורים נדירות כבר דוגרות בסלע
אילנות נדירים נשמרים לחוד
איילות נבהלות מסתכלות בשלט
בו כתוב בפירוש שאסור לצוד!
רק עלי עוד לא שמו שלט
מסביב אין לי כל גדר
לו הייתי, נאמר, איילת
אז היה מצבי אחר!
אדוני, היזהר, אל תיגע באיריס!
צבעוני ההרים הוא מחוץ לתחום!
כל גבעה נישאה בשולי העיר היא
שטח בר מגודר ואיזור רשום!
אז אני לפעמים חושבת
כי היה זה אולי רצוי
לו הייתי נרקיס או רקפת
או אפילו איזה בן חצב מצוי
הסתכלו מה שקורה לי בדרך:
כל אחד עובר, חוטף, קוטף, קולע לו זר
לו הייתי חיה או פרח
אז היה מצבי אחר!
מרבדים נפרשים בשפלת החוף
כלנית וכרכום, אלף גון וצבע
והחוק שאומר - כאן אסור לקטוף!
רק עלי אין החוק משגיח
רק עלי איש אינו שומר
לו היו לי עלי גביע
אז, היה מצבי אחר.
ציפורים נדירות כבר דוגרות בסלע
אילנות נדירים נשמרים לחוד
איילות נבהלות מסתכלות בשלט
בו כתוב בפירוש שאסור לצוד!
רק עלי עוד לא שמו שלט
מסביב אין לי כל גדר
לו הייתי, נאמר, איילת
אז היה מצבי אחר!
אדוני, היזהר, אל תיגע באיריס!
צבעוני ההרים הוא מחוץ לתחום!
כל גבעה נישאה בשולי העיר היא
שטח בר מגודר ואיזור רשום!
אז אני לפעמים חושבת
כי היה זה אולי רצוי
לו הייתי נרקיס או רקפת
או אפילו איזה בן חצב מצוי
הסתכלו מה שקורה לי בדרך:
כל אחד עובר, חוטף, קוטף, קולע לו זר
לו הייתי חיה או פרח
אז היה מצבי אחר!
מילים: לאה גולדברג לחן: מוני אמריליו
בארץ אהבתי השקד פורח
בארץ אהבתי מחכים לאורח
שבע עלמות שבע אמהות
שבע כלות בשער.
בארץ אהבתי על הצריח דגל
אל ארץ אהבתי יבוא עולה רגל
בשעה טובה בשעה ברוכה
המשכיחה כל צער.
אך מי עיני נשר לו ויראנו
ומי לב חכם לו ויכירנו
מי לא יטעה מי לא ישגה
מי יפתח לו הדלת?
בארץ אהבתי על הצריח דגל
אל ארץ אהבתי יבוא עולה רגל
בשעה טובה בשעה ברוכה
המשכיחה כל צער.
אך מי עיני נשר לו...
בארץ אהבתי מחכים לאורח
שבע עלמות שבע אמהות
שבע כלות בשער.
בארץ אהבתי על הצריח דגל
אל ארץ אהבתי יבוא עולה רגל
בשעה טובה בשעה ברוכה
המשכיחה כל צער.
אך מי עיני נשר לו ויראנו
ומי לב חכם לו ויכירנו
מי לא יטעה מי לא ישגה
מי יפתח לו הדלת?
בארץ אהבתי על הצריח דגל
אל ארץ אהבתי יבוא עולה רגל
בשעה טובה בשעה ברוכה
המשכיחה כל צער.
אך מי עיני נשר לו...
מילים: יורם טהרלב לחן: נורית הירש
בפרדס ליד השוקת
צל ערביים וירוקת
וציפור שותה.
אשכולית תלויה עדיין
בין החורף והקיץ
ואני כמותה.
עוד אני פוסע
לחפש אחריה
אהבת חיי
ואני יודע
תמה העונה
תמו נעורי.
במרום חמה בוערת
אבל פה עמוק הערב
וכמעט הסתיו.
אם תתעי ושוב תבואי
עוד אהבתנו פה היא
ואני איתה.
עוד אני פוסע...
ריח מים
צל ערביים
נח על המשעול.
בין ערביים
עוד נשובה שניים
יחפים בחול.
עוד אני פוסע...
צל ערביים וירוקת
וציפור שותה.
אשכולית תלויה עדיין
בין החורף והקיץ
ואני כמותה.
עוד אני פוסע
לחפש אחריה
אהבת חיי
ואני יודע
תמה העונה
תמו נעורי.
במרום חמה בוערת
אבל פה עמוק הערב
וכמעט הסתיו.
אם תתעי ושוב תבואי
עוד אהבתנו פה היא
ואני איתה.
עוד אני פוסע...
ריח מים
צל ערביים
נח על המשעול.
בין ערביים
עוד נשובה שניים
יחפים בחול.
עוד אני פוסע...
מילים: יעקב אורלנד לחן: ידידיה אדמון
עֵץ הָרִמּוֹן נָתַן רֵיחוֹ
בֵּין יָם-הַמֶּלַח לִירִיחוֹ.
שָׁב, חוֹמָתִי, גְּדוּדֵךְ מִנְּדוֹד,
שָׁב, תַּמָּתִי, דּוֹדֵךְ מִדּוֹד.
אוֹצְרוֹת אוֹפִיר וּצְרִי גִּלְעָד
רֶכֶב מִצְרַיִם שָׁלַלְתִּי לָךְ, בַּת.
אֶלֶף הַזֶּמֶר אֶתְלֶה לָךְ מָגֵן
מִן הַיְּאוֹר עַד הַיַּרְדֵּן.
אַתְּ כְּלוּלָה מִכָּל כַּלּוֹת,
אַתְּ דְּגוּלָה כַּנִּדְגָּלוֹת
שְׁתַּיִם עֵינַיִךְ כִּשְׁתַּיִם יוֹנִים
וְקוֹל-קוֹלֵךְ פַּעֲמוֹנִים.
לָךְ הַתְּרוּעוֹת, לָךְ הַזֵּרִים,
לָךְ כָּל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים,
מַה לִּי חֵיל אֶלֶף וּמָה רְבָבָה?
לְבָבִי מֵת מֵאַהֲבָה.
שָׁב אֶל הַקֶּשֶׁת, שָׁב הַחֵץ,
שָׁב הָרִמּוֹן אֶל רֹאשׁ הָעֵץ.
לָךְ וְאֵלַיִךְ הַחַיִל יוֹחֵל,
בּוֹאִי כַּלָּה, כִּי רַד הַלֵּיל.
לָךְ הַתְּרוּעוֹת, לָךְ הַזֵּרִים,
לָךְ כָּל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים,
מַה לִי חֵיל אֶלֶף וּמַה רְבָבָה?
לְבָבִי מֵת מֵאַהֲבָה.
בֵּין יָם-הַמֶּלַח לִירִיחוֹ.
שָׁב, חוֹמָתִי, גְּדוּדֵךְ מִנְּדוֹד,
שָׁב, תַּמָּתִי, דּוֹדֵךְ מִדּוֹד.
אוֹצְרוֹת אוֹפִיר וּצְרִי גִּלְעָד
רֶכֶב מִצְרַיִם שָׁלַלְתִּי לָךְ, בַּת.
אֶלֶף הַזֶּמֶר אֶתְלֶה לָךְ מָגֵן
מִן הַיְּאוֹר עַד הַיַּרְדֵּן.
אַתְּ כְּלוּלָה מִכָּל כַּלּוֹת,
אַתְּ דְּגוּלָה כַּנִּדְגָּלוֹת
שְׁתַּיִם עֵינַיִךְ כִּשְׁתַּיִם יוֹנִים
וְקוֹל-קוֹלֵךְ פַּעֲמוֹנִים.
לָךְ הַתְּרוּעוֹת, לָךְ הַזֵּרִים,
לָךְ כָּל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים,
מַה לִּי חֵיל אֶלֶף וּמָה רְבָבָה?
לְבָבִי מֵת מֵאַהֲבָה.
שָׁב אֶל הַקֶּשֶׁת, שָׁב הַחֵץ,
שָׁב הָרִמּוֹן אֶל רֹאשׁ הָעֵץ.
לָךְ וְאֵלַיִךְ הַחַיִל יוֹחֵל,
בּוֹאִי כַּלָּה, כִּי רַד הַלֵּיל.
לָךְ הַתְּרוּעוֹת, לָךְ הַזֵּרִים,
לָךְ כָּל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים,
מַה לִי חֵיל אֶלֶף וּמַה רְבָבָה?
לְבָבִי מֵת מֵאַהֲבָה.
מילים: יורם טהרלב לחן: מוני אמריליו
בין עצי היער,
על גזעו הסב,
כבד ימים וסער
עץ אלון ניצב.
הו-א, הו-א, הו-א
למה ומדוע
נד העצב בעולם.
הו-א, הו-א, הו-א
למה ומדוע,
עצובים שירי כולם.
פעם בשנות אלף
דוכיפת זהב,
באה ומזמרת
שיר תוגה עליו.
הו-א, הו-א, הו-א...
והעץ קשה עורף
את קולה ינצור
ללילות החורף,
ללילות הכפור.
הו-א, הו-א, הו-א...
בליל קור ודלף,
תן או הלך זר,
פעם בשנות אלף
ישמעוהו שר.
הו-א, הו-א, הו-א...
על גזעו הסב,
כבד ימים וסער
עץ אלון ניצב.
הו-א, הו-א, הו-א
למה ומדוע
נד העצב בעולם.
הו-א, הו-א, הו-א
למה ומדוע,
עצובים שירי כולם.
פעם בשנות אלף
דוכיפת זהב,
באה ומזמרת
שיר תוגה עליו.
הו-א, הו-א, הו-א...
והעץ קשה עורף
את קולה ינצור
ללילות החורף,
ללילות הכפור.
הו-א, הו-א, הו-א...
בליל קור ודלף,
תן או הלך זר,
פעם בשנות אלף
ישמעוהו שר.
הו-א, הו-א, הו-א...
מילים: חיים נחמן ביאליק לחן: עממי מזרחי
בֵּין נְהַר פְּרָת וּנְהַר חִדֶּקֶל
עַל-הָהָר מִתַּמֵּר דֶּקֶל.
וּבַדֶּקֶל, בֵּין עֳפָאָיו,
תִּשְׁכָּן-לָהּ דּוּכִיפַת זָהָב.
צִפּוֹר זָהָב! עוּפִי, חוּגִי,
צְאִי וּבַקְּשִׁי לִי בֶּן-זוּגִי
וּבַאֲשֶׁר תִּמְצָאִיהוּ –
כִּפְתִי אוֹתוֹ וַהֲבִיאִיהוּ.
אַךְ אִם-אֵין לָךְ חוּט הַשָּׁנִי
דַּבְּרִי שָׁלוֹם אֶל חֲתָנִי;
מַה-תַּגִּידִי לוֹ? הַגִּידִי:
נַפְשִׁי יוֹצֵאת אֶל יְדִידִי.
אִמְרִי לוֹ: הַגָּן פּוֹרֵחַ,
נָעוּל הוּא וְאֵין פּוֹתֵחַ;
רִמּוֹן פָּז שָׁם יֵשׁ בֵּין עָלָיו –
אַךְ אֵין מִי שֶׁיְּבָרֵךְ עָלָיו.
וְעוֹד תַּגִּידִי לוֹ: מִטָּתִי
אַשְׂחֶה לַיְלָה בְּדִמְעָתִי,
וּמִתַּחַת לִבְנַת בְּשָׂרִי
נִשְׂרָף מִדֵּי לַיְלָה כָּרִי.
רִיפַת דִּיפַת וּמוֹרִיפַת –
כָּכָה שָׂחָה הַדּוּכִיפַת:
לַיְלָה אָטוּס אֶל בֵּית דּוֹדֵךְ
וַאֲגַלֶּה לוֹ אֶת-סוֹדֵךְ.
אָתָא לַיְלָה, וּלְבֵין שִׁפְעַת
עָבִים פָּרְחָה הַדּוּכִיפַת,
עָלֹה עָלְתָה הַשָּׁמַיְמָה
וּנְבוּאָתָהּ לֹא נִתְקַיְּמָה
לַיְלָה בֹּקֶר וַעֲרָבִים
אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶעָבִים,
עָבִים זַכִּים, הַעֲדַיִן
דּוֹדִי בְּחִיר לְבָבִי אָיִן?
עַל-הָהָר מִתַּמֵּר דֶּקֶל.
וּבַדֶּקֶל, בֵּין עֳפָאָיו,
תִּשְׁכָּן-לָהּ דּוּכִיפַת זָהָב.
צִפּוֹר זָהָב! עוּפִי, חוּגִי,
צְאִי וּבַקְּשִׁי לִי בֶּן-זוּגִי
וּבַאֲשֶׁר תִּמְצָאִיהוּ –
כִּפְתִי אוֹתוֹ וַהֲבִיאִיהוּ.
אַךְ אִם-אֵין לָךְ חוּט הַשָּׁנִי
דַּבְּרִי שָׁלוֹם אֶל חֲתָנִי;
מַה-תַּגִּידִי לוֹ? הַגִּידִי:
נַפְשִׁי יוֹצֵאת אֶל יְדִידִי.
אִמְרִי לוֹ: הַגָּן פּוֹרֵחַ,
נָעוּל הוּא וְאֵין פּוֹתֵחַ;
רִמּוֹן פָּז שָׁם יֵשׁ בֵּין עָלָיו –
אַךְ אֵין מִי שֶׁיְּבָרֵךְ עָלָיו.
וְעוֹד תַּגִּידִי לוֹ: מִטָּתִי
אַשְׂחֶה לַיְלָה בְּדִמְעָתִי,
וּמִתַּחַת לִבְנַת בְּשָׂרִי
נִשְׂרָף מִדֵּי לַיְלָה כָּרִי.
רִיפַת דִּיפַת וּמוֹרִיפַת –
כָּכָה שָׂחָה הַדּוּכִיפַת:
לַיְלָה אָטוּס אֶל בֵּית דּוֹדֵךְ
וַאֲגַלֶּה לוֹ אֶת-סוֹדֵךְ.
אָתָא לַיְלָה, וּלְבֵין שִׁפְעַת
עָבִים פָּרְחָה הַדּוּכִיפַת,
עָלֹה עָלְתָה הַשָּׁמַיְמָה
וּנְבוּאָתָהּ לֹא נִתְקַיְּמָה
לַיְלָה בֹּקֶר וַעֲרָבִים
אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶעָבִים,
עָבִים זַכִּים, הַעֲדַיִן
דּוֹדִי בְּחִיר לְבָבִי אָיִן?
מילים: איתן גלס לחן: רמי קלינשטיין
אם תלך אל השוק
תראה אותה בוכה
אישה יפה בין הפירות
מוציאה עוד ממחטה
הרוכלים לה צועקים
מה קרה לך חמודה
זה אהובי שלא רוצה
הוא מצא לו נערה
קחי לך תפוחים ותמרים
המתיקי את יומך
הוא לא שווה את הכאב
שמתרוצץ אצלך בלב
היא אוהבת את האיש
שלא אוהב אותה
שמלת פרחים, לחיים שושנים
לך לא מספיקים
אתה רוצה אישה פלקט
בלי נסיון חיים
אתה רוצה ילדה נערה
קפואה ובלי קמטים
קחי לך תפוחים ותמרים...
והיא פה מחכה
בין דוכני שווקים
שאתה תרצה אותה אהובה
רק כשנוח ומתאים
קחי לך תפוחים ותמרים...
תראה אותה בוכה
אישה יפה בין הפירות
מוציאה עוד ממחטה
הרוכלים לה צועקים
מה קרה לך חמודה
זה אהובי שלא רוצה
הוא מצא לו נערה
קחי לך תפוחים ותמרים
המתיקי את יומך
הוא לא שווה את הכאב
שמתרוצץ אצלך בלב
היא אוהבת את האיש
שלא אוהב אותה
שמלת פרחים, לחיים שושנים
לך לא מספיקים
אתה רוצה אישה פלקט
בלי נסיון חיים
אתה רוצה ילדה נערה
קפואה ובלי קמטים
קחי לך תפוחים ותמרים...
והיא פה מחכה
בין דוכני שווקים
שאתה תרצה אותה אהובה
רק כשנוח ומתאים
קחי לך תפוחים ותמרים...
מילים: אפריים ויינשטיין לחן: חיים קוברין
צֵל עֵץ תָּמָר וְאוֹר יָרֵחַ
וּמַנְגִּינַת כִּנּוֹר תַּקְסִים אֶת הַלֵּב
עוֹלֶה הַצְּלִיל, רוֹעֵד, שׁוֹקֵעַ
עַל מֵיתָרִים נִשְׁפָּךְ הַכְּאֵב.
מֵעַרְפִלֵּי עָבָר תּוֹפִיעַ
דְּמוּת אֲהוּבָה, קַוֵּי פָּנִים מֻכָּרִים
כִּנּוֹר יַשְׁמִיעַ
שִׁיר זִכְרוֹנוֹת נְעִימִים.
נַגֵּן, נַגֵּן-נָא!
לְקוֹל צְלִילֶיךָ מַה נָּעִים הַחֲלוֹם
נַגֵּן, נַגֵּן-נָא!
יִשְׁמַע יָרֵחַ אֶת סוֹדִי בַּמָּרוֹם
לָמָּה – בְּאֵשׁ שְׂפָתַיִךְ הִקְסַמְתִּינִי
לִבִּי כָּבַשְׁתְּ וַעֲזַבְתִּינִי
בּוֹדֵד, אוֹהֵב וְסוֹבֵל.
נָדַם כִּנּוֹר, נֶחְבָּא יָרֵחַ
וּבַדְּמָמָה הֵד מַנְגִּינָה עוֹד נִשְׁמָע
לָמָּה וְלָמָּה – אֵל יוֹדֵעַ
לָמָּה עוֹלָם אַכְזָר בָּרָא?
ִכִּנּוֹר קְסָמִים, נַגֵּן שִׁירֶיךָ
מַחְרִיד הַשֶּׁקֶט וְהַחֹשֶׁךְ סָבִיב
מַנְגִּינוֹתֶיךָ
יַשְׁכִּיחוּ לִי אֶת סִבְלִי.
נַגֵּן, נַגֵּן-נָא!...
וּמַנְגִּינַת כִּנּוֹר תַּקְסִים אֶת הַלֵּב
עוֹלֶה הַצְּלִיל, רוֹעֵד, שׁוֹקֵעַ
עַל מֵיתָרִים נִשְׁפָּךְ הַכְּאֵב.
מֵעַרְפִלֵּי עָבָר תּוֹפִיעַ
דְּמוּת אֲהוּבָה, קַוֵּי פָּנִים מֻכָּרִים
כִּנּוֹר יַשְׁמִיעַ
שִׁיר זִכְרוֹנוֹת נְעִימִים.
נַגֵּן, נַגֵּן-נָא!
לְקוֹל צְלִילֶיךָ מַה נָּעִים הַחֲלוֹם
נַגֵּן, נַגֵּן-נָא!
יִשְׁמַע יָרֵחַ אֶת סוֹדִי בַּמָּרוֹם
לָמָּה – בְּאֵשׁ שְׂפָתַיִךְ הִקְסַמְתִּינִי
לִבִּי כָּבַשְׁתְּ וַעֲזַבְתִּינִי
בּוֹדֵד, אוֹהֵב וְסוֹבֵל.
נָדַם כִּנּוֹר, נֶחְבָּא יָרֵחַ
וּבַדְּמָמָה הֵד מַנְגִּינָה עוֹד נִשְׁמָע
לָמָּה וְלָמָּה – אֵל יוֹדֵעַ
לָמָּה עוֹלָם אַכְזָר בָּרָא?
ִכִּנּוֹר קְסָמִים, נַגֵּן שִׁירֶיךָ
מַחְרִיד הַשֶּׁקֶט וְהַחֹשֶׁךְ סָבִיב
מַנְגִּינוֹתֶיךָ
יַשְׁכִּיחוּ לִי אֶת סִבְלִי.
נַגֵּן, נַגֵּן-נָא!...
מילים: שיר השירים לחן: שרה לוי תנאי
אֶל-גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי
לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל;
לִרְאוֹת הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן,
הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים.
לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה,
נָלִינָה בַּכְּפָרִים, נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים.
נִרְאֶה אִם-פָּרְחָה הַגֶּפֶן,
פִּתַּח הַסְּמָדַר.
עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן,
הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו;
יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ
וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו.
לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל;
לִרְאוֹת הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן,
הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים.
לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה,
נָלִינָה בַּכְּפָרִים, נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים.
נִרְאֶה אִם-פָּרְחָה הַגֶּפֶן,
פִּתַּח הַסְּמָדַר.
עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן,
הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו;
יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ
וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו.
מילים: ולנטיין קרוצ'ניון לחן: ולנטיין קרוצ'ניון תרגום: יוסף אוקסנברג
בֵּין פִּרְחֵי הַגָּן הַמְּלַבְלְבִים
פְּגַשְׁתִּיהָ בִּדְמִי עֲלוּמַי.
בֵּין פִּרְחֵי הַגָּן, בֵּין סִבְכֵי אִילָן,
שָׁם מָצָאתִי אֶת אֹשֶׁר חַיַּי.
לָה לָה לָה...
פַּעַם שָׂחָה לִי: הוֹ בְּחִיר לִבִּי,
תִּשָּׂאֵנִי אֶל קְצוֹת הַתֵּבֵל?
אָז אָמַרְתִּי לָהּ: אֲחוֹתִי כַּלָּה,
נִסַּע נָא לְאַדְמַת יִשְׂרָאֵל.
לָה לָה לָה...
נִבְנֶה קֵן קָטָן עַל אַדְמַת אֲבוֹת,
נִחְיֶה שְׁנֵינוּ כְּבֹעַז וְרוּת.
עוּרָה, רַב חוֹבֵל! עָגֶנְךָ הָרֵם!
תִּשָּׂאֵנוּ לְאַדְמַת הַחֵרוּת!
לָה לָה לָה...
וּבְתֵל אָבִיב, תֵּל נֶחְמָד, חָבִיב,
עִם רֵיחוֹת תַּפּוּחִים וּסְמָדַר,
נִתְגַשֵּׁם חֲלוֹם: תֵּל אָבִיב, שָׁלוֹם!
פֹּה נִבְנֶה לָנוּ קֵן נֶהְדָּר!
לָה לָה לָה...
וּבוֹנִים, בּוֹנִים זֶה רַבּוֹת שָׁנִים
כְּבָר בָּנִינוּ בָּתִּים לִרְבָבוֹת
רַק בֵּיתִי בֵּיתִי, אֶת הַקֵּן שֶׁלִּי
לֹא זָכִיתִי עֲדַיִן לִבְנוֹת.
לָה לָה לָה...
פְּגַשְׁתִּיהָ בִּדְמִי עֲלוּמַי.
בֵּין פִּרְחֵי הַגָּן, בֵּין סִבְכֵי אִילָן,
שָׁם מָצָאתִי אֶת אֹשֶׁר חַיַּי.
לָה לָה לָה...
פַּעַם שָׂחָה לִי: הוֹ בְּחִיר לִבִּי,
תִּשָּׂאֵנִי אֶל קְצוֹת הַתֵּבֵל?
אָז אָמַרְתִּי לָהּ: אֲחוֹתִי כַּלָּה,
נִסַּע נָא לְאַדְמַת יִשְׂרָאֵל.
לָה לָה לָה...
נִבְנֶה קֵן קָטָן עַל אַדְמַת אֲבוֹת,
נִחְיֶה שְׁנֵינוּ כְּבֹעַז וְרוּת.
עוּרָה, רַב חוֹבֵל! עָגֶנְךָ הָרֵם!
תִּשָּׂאֵנוּ לְאַדְמַת הַחֵרוּת!
לָה לָה לָה...
וּבְתֵל אָבִיב, תֵּל נֶחְמָד, חָבִיב,
עִם רֵיחוֹת תַּפּוּחִים וּסְמָדַר,
נִתְגַשֵּׁם חֲלוֹם: תֵּל אָבִיב, שָׁלוֹם!
פֹּה נִבְנֶה לָנוּ קֵן נֶהְדָּר!
לָה לָה לָה...
וּבוֹנִים, בּוֹנִים זֶה רַבּוֹת שָׁנִים
כְּבָר בָּנִינוּ בָּתִּים לִרְבָבוֹת
רַק בֵּיתִי בֵּיתִי, אֶת הַקֵּן שֶׁלִּי
לֹא זָכִיתִי עֲדַיִן לִבְנוֹת.
לָה לָה לָה...
מילים: לוין קיפניס לחן: עממי
מִתַּחַת לַסֶּלַע צוֹמַחַת לְפֶלֶא
רַקֶּפֶת נֶחְמֶדֶת מְאוֹד,
וְשֶׁמֶש מַזְהֶרֶת נוֹשֶׁקֶת, עוֹטֶרֶת,
עוֹטֶרֶת לָהּ כֶּתֶר וָרֹד!
רַקֶּפֶת, רַקֶּפֶת, צִפּוֹר מְצַפְצֶפֶת,
הָצִיצִי אַךְ רֶגַע אֵלַי!
רַקֶּפֶת נֶהְדֶּרֶת בַּסֶּלַע נִסְתֶּרֶת,
נִסְתֶּרֶת מִנֶּפֶשׁ כָּל חַי!
יָצְאָה עִם הָרוּחַ בַּת שֶׁבַע לָשׂוּחַ,
הָיָה אָז הַבֹּקֶר בָּהִיר:
כָּל צֶמַח, כָּל פֶּרַח אוֹסֶפֶת בַּדֶּרֶךְ,
וּפִיהָ אַךְ זֶמֶר וָשִׁיר
מִסֶּלַע וָגֶבַע יוֹרֶדֶת בַּת שֶׁבַע,
רַקֶּפֶת חֵן עַל הֶחָזֶה..
צִפּוֹר מְצַפְצֶפֶת וְרוּחַ לוֹטֶפֶת
וְסוֹף כְּבָר לַזֶּמֶר הַזֶּה!
רַקֶּפֶת נֶחְמֶדֶת מְאוֹד,
וְשֶׁמֶש מַזְהֶרֶת נוֹשֶׁקֶת, עוֹטֶרֶת,
עוֹטֶרֶת לָהּ כֶּתֶר וָרֹד!
רַקֶּפֶת, רַקֶּפֶת, צִפּוֹר מְצַפְצֶפֶת,
הָצִיצִי אַךְ רֶגַע אֵלַי!
רַקֶּפֶת נֶהְדֶּרֶת בַּסֶּלַע נִסְתֶּרֶת,
נִסְתֶּרֶת מִנֶּפֶשׁ כָּל חַי!
יָצְאָה עִם הָרוּחַ בַּת שֶׁבַע לָשׂוּחַ,
הָיָה אָז הַבֹּקֶר בָּהִיר:
כָּל צֶמַח, כָּל פֶּרַח אוֹסֶפֶת בַּדֶּרֶךְ,
וּפִיהָ אַךְ זֶמֶר וָשִׁיר
מִסֶּלַע וָגֶבַע יוֹרֶדֶת בַּת שֶׁבַע,
רַקֶּפֶת חֵן עַל הֶחָזֶה..
צִפּוֹר מְצַפְצֶפֶת וְרוּחַ לוֹטֶפֶת
וְסוֹף כְּבָר לַזֶּמֶר הַזֶּה!
מילים: נתן אלתרמן לחן: משה וילנסקי
הָעֶרֶב בָּא. שְׁקִיעָה בָּהָר יוֹקֶדֶת.
אֲנִי חוֹלֶמֶת וְרוֹאוֹת עֵינַי:
הַגַּיְאָה נַעֲרָה קְטַנָּה יוֹרֶדֶת
וּבְאֵשׁ כַּלָּנִיּוֹת לוֹהֵט הַגַּיְא.
אֶת הַפְּרָחִים לִצְרוֹר הִיא תְּלַקֵּט לָהּ,
וּבַשְּׁבִילִים הַמִּתְכַּסִּים בְּטַל
אֶל אִמָּא הִיא נֶחְפֶּזֶת וְקוֹרֵאת לָהּ:
הַבִּיטִי מַה הֵבֵאתִי לָךְ בַּסַּל!
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדַמּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת.
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת מְטֻלָּלוֹת חִנָּנִיּוֹת.
שְׁקִיעוֹת בָּהָר תִּבְעַרְנָה וְתִדְעַכְנָה,
אֲבָל כַּלָּנִיּוֹת תָּמִיד תִּפְרַחְנָה.
סוּפוֹת לָרֹב תֵּהֹמְנָה וְתִסְעַרְנָה,
אַךְ מֵחָדָשׁ כַּלָּנִיוֹת תִּבְעַרְנָה.
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדַמּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת.
שָׁנִים עוֹבְרוֹת, שׁוּב הַשְּׁקִיעָה יוֹקֶדֶת.
הַנַּעֲרָהּ גָּדְלָה, יָפְתָה בְּלִי דַּי.
הִיא אֶל הַגַּיְא עִם בְּחִיר-לִבָּהּ יוֹרֶדֶת
וְשׁוּב כַּלָּנִיּוֹת פּוֹרְחוֹת בַּגַּיְא.
מוֹשִיט אֵלֶיהָ בְּחִיר-לִבָּהּ יָדַיִם
וְהִיא, צוֹחֶקֶת וּטְלוּלָה מִטַּל,
אֵלָיו לוֹחֶשֶׁת בֵּין הַנְּשִׁיקוֹתַיִם:
הַבֵּט נָא, מָה אָסַפְתִּי פֹּה בַּסַּל!
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדַמּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת.
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת מְטֻלָּלוֹת חִנָּנִיּוֹת.
שְׁבוּעוֹת הָאַהֲבָה, הוֹי, תִּשָּׁכַחְנָה,
אֲבָל תָּמִיד כַּלָּנִיּוֹת תִּפְרַחְנָה.
כִּי הַשְּׁבוּעוֹת כָּלּוֹת כְּמוֹ עָשָׁן הֵן,
אַךְ הַכַּלָּנִיּוֹת תָּמִיד אוֹתָן הֵן.
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדַמּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת.
שָׁנִים עָבְרוּ. שְׁקִיעָה בָּהָר יוֹקֶדֶת.
הַנַּעֲרָהּ כְּבָר סָבְתָא, יְדִידַי.
הִנֵּה כְּבָר נֶכְדָּתָהּ לַגַּיְא יוֹרֶדֶת
וְשׁוּב כַּלָּנִיּוֹת פּוֹרְחוֹת בַּגַּיְא.
וּכְשֶׁקּוֹרֵאת הַנַּעֲרָה אֵלֶיהָ:
הַבִּיטִי סָבְתָא מַה הֵבֵאתִי לָךְ -
מִצְּחוֹק וָדֶמַע זוֹהֲרוֹת עֵינֶיהָ
וְהִיא זוֹכֶרֶת שִׁיר מִזְמוֹר נִשְׁכָּח:
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדַמּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת.
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת מְטֻלָּלוֹת חִנָּנִיּוֹת.
כֵּן, הַדּוֹרוֹת בָּאִים חוֹלְפִים בְּלִי גֶמֶר,
אַךְ לְכָל דּוֹר יֵשׁ כַּלָּנִית וָזֶמֶר.
אַשְׁרֵי הָאִישׁ, אִם בֵּין סוּפוֹת וָרַעַם
פָּרְחָה הַכַּלָּנִית לוֹ, לוּ רַק פַּעַם.
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדַמּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת.
אֲנִי חוֹלֶמֶת וְרוֹאוֹת עֵינַי:
הַגַּיְאָה נַעֲרָה קְטַנָּה יוֹרֶדֶת
וּבְאֵשׁ כַּלָּנִיּוֹת לוֹהֵט הַגַּיְא.
אֶת הַפְּרָחִים לִצְרוֹר הִיא תְּלַקֵּט לָהּ,
וּבַשְּׁבִילִים הַמִּתְכַּסִּים בְּטַל
אֶל אִמָּא הִיא נֶחְפֶּזֶת וְקוֹרֵאת לָהּ:
הַבִּיטִי מַה הֵבֵאתִי לָךְ בַּסַּל!
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדַמּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת.
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת מְטֻלָּלוֹת חִנָּנִיּוֹת.
שְׁקִיעוֹת בָּהָר תִּבְעַרְנָה וְתִדְעַכְנָה,
אֲבָל כַּלָּנִיּוֹת תָּמִיד תִּפְרַחְנָה.
סוּפוֹת לָרֹב תֵּהֹמְנָה וְתִסְעַרְנָה,
אַךְ מֵחָדָשׁ כַּלָּנִיוֹת תִּבְעַרְנָה.
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדַמּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת.
שָׁנִים עוֹבְרוֹת, שׁוּב הַשְּׁקִיעָה יוֹקֶדֶת.
הַנַּעֲרָהּ גָּדְלָה, יָפְתָה בְּלִי דַּי.
הִיא אֶל הַגַּיְא עִם בְּחִיר-לִבָּהּ יוֹרֶדֶת
וְשׁוּב כַּלָּנִיּוֹת פּוֹרְחוֹת בַּגַּיְא.
מוֹשִיט אֵלֶיהָ בְּחִיר-לִבָּהּ יָדַיִם
וְהִיא, צוֹחֶקֶת וּטְלוּלָה מִטַּל,
אֵלָיו לוֹחֶשֶׁת בֵּין הַנְּשִׁיקוֹתַיִם:
הַבֵּט נָא, מָה אָסַפְתִּי פֹּה בַּסַּל!
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדַמּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת.
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת מְטֻלָּלוֹת חִנָּנִיּוֹת.
שְׁבוּעוֹת הָאַהֲבָה, הוֹי, תִּשָּׁכַחְנָה,
אֲבָל תָּמִיד כַּלָּנִיּוֹת תִּפְרַחְנָה.
כִּי הַשְּׁבוּעוֹת כָּלּוֹת כְּמוֹ עָשָׁן הֵן,
אַךְ הַכַּלָּנִיּוֹת תָּמִיד אוֹתָן הֵן.
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדַמּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת.
שָׁנִים עָבְרוּ. שְׁקִיעָה בָּהָר יוֹקֶדֶת.
הַנַּעֲרָהּ כְּבָר סָבְתָא, יְדִידַי.
הִנֵּה כְּבָר נֶכְדָּתָהּ לַגַּיְא יוֹרֶדֶת
וְשׁוּב כַּלָּנִיּוֹת פּוֹרְחוֹת בַּגַּיְא.
וּכְשֶׁקּוֹרֵאת הַנַּעֲרָה אֵלֶיהָ:
הַבִּיטִי סָבְתָא מַה הֵבֵאתִי לָךְ -
מִצְּחוֹק וָדֶמַע זוֹהֲרוֹת עֵינֶיהָ
וְהִיא זוֹכֶרֶת שִׁיר מִזְמוֹר נִשְׁכָּח:
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדַמּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת.
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת מְטֻלָּלוֹת חִנָּנִיּוֹת.
כֵּן, הַדּוֹרוֹת בָּאִים חוֹלְפִים בְּלִי גֶמֶר,
אַךְ לְכָל דּוֹר יֵשׁ כַּלָּנִית וָזֶמֶר.
אַשְׁרֵי הָאִישׁ, אִם בֵּין סוּפוֹת וָרַעַם
פָּרְחָה הַכַּלָּנִית לוֹ, לוּ רַק פַּעַם.
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדַמּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת.
ציבעונים, אח, אילו ציבעונים
בכל אשמה החבריה
איבדנו כל אשר יקר היה
ולא ישוב עוד לעולם.
אמא אמרה לוניה:
וניה, בני היקר.
חדל לשוטט ברחובות
ובחורות אדומות לאהוב.
וניה, הוי וניה, בני היקר
קח אותי למילחמה
אתה תהיה שם קומיסר אדום
ואני אהיה אחות רחמניה.
בכל אשמה החבריה
איבדנו כל אשר יקר היה
ולא ישוב עוד לעולם.
אמא אמרה לוניה:
וניה, בני היקר.
חדל לשוטט ברחובות
ובחורות אדומות לאהוב.
וניה, הוי וניה, בני היקר
קח אותי למילחמה
אתה תהיה שם קומיסר אדום
ואני אהיה אחות רחמניה.
מילים: חיים חפר לחן: עממי יווני
איריסים -
יפות עיניה - איריסים -
ולבבי הומה לה -
אלה, אלה, אלה!
מות אמות!
אקטוף לה פרח - מות אמות!
עד שחר אחכה לה -
אלה, אלה, אלה!
ערב יורד ושוב עוברת היא
ובלבבי הלא כחרב היא -
העוד אראה את שתי עינייך - אלה
שמש רד,
בשפתותיה - שמש רד,
אור השקיעה יפה לה -
אלה, אלה, אלה!
רוח שט,
בשערה - הרוח שט,
הוי, איך לילי קורא לה:
אלה, אלה, אלה!
שחר עולה ושוב עוברת היא
ובלבבי הלא כחרב היא
העוד אשק את שפתותייך - אלה
איריסים -
כל העולם הוא איריסים -
רק לבבה הוא סלע -
אלה, אלה, אלה!
יפות עיניה - איריסים -
ולבבי הומה לה -
אלה, אלה, אלה!
מות אמות!
אקטוף לה פרח - מות אמות!
עד שחר אחכה לה -
אלה, אלה, אלה!
ערב יורד ושוב עוברת היא
ובלבבי הלא כחרב היא -
העוד אראה את שתי עינייך - אלה
שמש רד,
בשפתותיה - שמש רד,
אור השקיעה יפה לה -
אלה, אלה, אלה!
רוח שט,
בשערה - הרוח שט,
הוי, איך לילי קורא לה:
אלה, אלה, אלה!
שחר עולה ושוב עוברת היא
ובלבבי הלא כחרב היא
העוד אשק את שפתותייך - אלה
איריסים -
כל העולם הוא איריסים -
רק לבבה הוא סלע -
אלה, אלה, אלה!
בחורף הגשם דפק על הגג
אמרה כי לבן הוא צבעה האהוב
ליד אז הגשתי, בלב היה חג,
צרור נרקיסים ריחני ורטוב
צחקה - טיפשוני החביב
עוד נשוב נדבר באביב...
דבר אלי בפרחים, אהובי
דבר אלי בפרחים
אביב בא, ביקשה אביבית להיות
הוריקו שדות במרחב הגדול
הבאתי זרים צהובי חרציות
אך היא כבר ציפתה אז
לחורף כחול
את פרחי התבל לי אסוף
נתראה עת הכול יחלוף...
דבר אלי בפרחים, אהובי
דבר אלי בפרחים
אתמול בביתה עת הלכתי בלאט
זר חמד אספתי עם רדת היום
פרחי אל תיגע בי נתתי מתן
אחזה בידי ונשקה לי בחום
בין לשנייה לחשה:
מי ידע לב אישה?
דבר אלי בפרחים, אהובי
דבר אלי בפרחים
אמרה כי לבן הוא צבעה האהוב
ליד אז הגשתי, בלב היה חג,
צרור נרקיסים ריחני ורטוב
צחקה - טיפשוני החביב
עוד נשוב נדבר באביב...
דבר אלי בפרחים, אהובי
דבר אלי בפרחים
אביב בא, ביקשה אביבית להיות
הוריקו שדות במרחב הגדול
הבאתי זרים צהובי חרציות
אך היא כבר ציפתה אז
לחורף כחול
את פרחי התבל לי אסוף
נתראה עת הכול יחלוף...
דבר אלי בפרחים, אהובי
דבר אלי בפרחים
אתמול בביתה עת הלכתי בלאט
זר חמד אספתי עם רדת היום
פרחי אל תיגע בי נתתי מתן
אחזה בידי ונשקה לי בחום
בין לשנייה לחשה:
מי ידע לב אישה?
דבר אלי בפרחים, אהובי
דבר אלי בפרחים
מילים: יעקב אורלנד לחן: מרדכי זעירא
אָשִׁיר לָךְ שִׁיר עַתִּיק, נוֹשָׁן,
אָשִׁיר לָךְ זֶמֶר עַל שׁוֹשָׁן,
הָיֹה הָיוּ לִפְנֵי שָׁנִים
שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים, שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים.
הָיָה זֶה כְּבָר, רָחוֹק הַיּוֹם,
אֶחָד לָבָן, שֵׁנִי אָדֹם.
בְּנֵי-גַּן-אֶחָד, כִּשְׁנֵי אַחִים,
צִמְּחוּ עָלֶה, צִמְּחוּ חוֹחִים,
עֵת בָּא הַבֹּקֶר צְחוֹר גָּוָן
פָּקַח עֵינַיִם הַלָּבָן.
וְעֶרֶב בָּא וְרַד הַיּוֹם
עָצַם עֵינַיִם הָאָדֹם.
וּבַלֵּילוֹת וּבַלֵּילוֹת
נָשְׁבוּ רוּחוֹת בָּם קַלִּילוֹת.
כֹּה לִבְלְבוּ עַד בָּאָה יָד,
יָד שֶׁקָּטְפָה שׁוֹשָׁן אֶחָד,
וְאֵין יוֹדֵעַ עַד הַיּוֹם –
אֶת הַלָּבָן אוֹ הָאָדֹם.
וְרַק יוֹדְעִים כִּי הַנּוֹתָר
לִבּוֹ נִשְׁבַּר, לִבּוֹ נִשְׁבַּר,
הָיֹה הָיוּ לִפְנֵי שָׁנִים
שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים, שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים.
הָיָה זֶה כְּבָר, רָחוֹק הַיּוֹם,
אֶחָד לָבָן, שֵׁנִי אָדֹם.
אָשִׁיר לָךְ זֶמֶר עַל שׁוֹשָׁן,
הָיֹה הָיוּ לִפְנֵי שָׁנִים
שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים, שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים.
הָיָה זֶה כְּבָר, רָחוֹק הַיּוֹם,
אֶחָד לָבָן, שֵׁנִי אָדֹם.
בְּנֵי-גַּן-אֶחָד, כִּשְׁנֵי אַחִים,
צִמְּחוּ עָלֶה, צִמְּחוּ חוֹחִים,
עֵת בָּא הַבֹּקֶר צְחוֹר גָּוָן
פָּקַח עֵינַיִם הַלָּבָן.
וְעֶרֶב בָּא וְרַד הַיּוֹם
עָצַם עֵינַיִם הָאָדֹם.
וּבַלֵּילוֹת וּבַלֵּילוֹת
נָשְׁבוּ רוּחוֹת בָּם קַלִּילוֹת.
כֹּה לִבְלְבוּ עַד בָּאָה יָד,
יָד שֶׁקָּטְפָה שׁוֹשָׁן אֶחָד,
וְאֵין יוֹדֵעַ עַד הַיּוֹם –
אֶת הַלָּבָן אוֹ הָאָדֹם.
וְרַק יוֹדְעִים כִּי הַנּוֹתָר
לִבּוֹ נִשְׁבַּר, לִבּוֹ נִשְׁבַּר,
הָיֹה הָיוּ לִפְנֵי שָׁנִים
שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים, שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים.
הָיָה זֶה כְּבָר, רָחוֹק הַיּוֹם,
אֶחָד לָבָן, שֵׁנִי אָדֹם.
מילים: יורם טהרלב לחן: אפי נצר
עצי הצפצפות שרים לך שיר על דרך,
עצי הצפצפות היו גבוהים, גבוהים,
וכל געגועינו לך היו לטרף
ולשובלך אשר הצית את הדשאים.
באפרים אין קץ,
אדום עולה הסתיו,
נושרים עלי העץ
כדינרי זהב
ורק האהבות שבות לכאן בסתיו.
הרכבות נסעו והמסילה ריקה היא,
ואת כאילה אובדת במשעול
וזר של נרקיסים הן שש עשרה שנותיך,
אשר גמעו מטל הערב הכחול
באפרים אין קץ,
אדום עולה הסתיו,
נושרים עלי העץ
כדינרי זהב
ורק האהבות שבות לכאן בסתיו.
החסידות פורחות מתוך בריכות המים,
החסידות פרשו כנפיים של שבת,
ורק השיר קסום אל שש עשרה שנותיך
נותר פה וזוכר שלכת ומבט.
באפרים אין קץ,
אדום עולה הסתיו,
נושרים עלי העץ
כדינרי זהב
ורק האהבות שבות לכאן בסתיו.
ללה
עצי הצפצפות היו גבוהים, גבוהים,
וכל געגועינו לך היו לטרף
ולשובלך אשר הצית את הדשאים.
באפרים אין קץ,
אדום עולה הסתיו,
נושרים עלי העץ
כדינרי זהב
ורק האהבות שבות לכאן בסתיו.
הרכבות נסעו והמסילה ריקה היא,
ואת כאילה אובדת במשעול
וזר של נרקיסים הן שש עשרה שנותיך,
אשר גמעו מטל הערב הכחול
באפרים אין קץ,
אדום עולה הסתיו,
נושרים עלי העץ
כדינרי זהב
ורק האהבות שבות לכאן בסתיו.
החסידות פורחות מתוך בריכות המים,
החסידות פרשו כנפיים של שבת,
ורק השיר קסום אל שש עשרה שנותיך
נותר פה וזוכר שלכת ומבט.
באפרים אין קץ,
אדום עולה הסתיו,
נושרים עלי העץ
כדינרי זהב
ורק האהבות שבות לכאן בסתיו.
ללה
מילים: לאה גולדברג לחן: רבקה גווילי
לַיְלָה לַיְלָה מִסְתַּכֶּלֶת הַלְּבָנָה
בַּפְּרָחִים אֲשֶׁר הֵנֵצּוּ בַּגִּנָּה,
בְּצִיצֵי הַיָּקִינְתּוֹן בְּגַנֵּנוּ הַקָּטֹן
לַיְלָה לַיְלָה מִסְתַּכֶּלֶת הַלְּבָנָה.
וְאוֹמֶרֶת הַלְּבָנָה לָעֲנָנִים
תְּנוּ טִפָּה וְעוֹד טִפֹּנֶת לַגַּנִּים
שֶׁיִּפְרַח הַיָּקִינְתּוֹן בְּגַנֵּנוּ הַקָּטֹן
כָּךְ אוֹמֶרֶת הַלְּבָנָה לָעֲנָנִים.
בָּא הַגֶּשֶׁם וְצִלְצֵל בְּחַלּוֹנִי
שָׁר נִגּוּן עַלִּיז לַפֶּרַח בְּגַנִּי
וְעָנָה הַיָּקִינְתּוֹן בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן
לַמָּטָר אֲשֶׁר צִלְצֵל בְּחַלּוֹנִי.
וּמָחָר נֵצֵא כֻּלָּנוּ אֶל הַגַּן
וְנִרְאֶה שָׁם אֶת הַפֶּרַח הַלָּבָן,
וְלִכְבוֹד הַיָּקִינְתּוֹן בְּנִי יָשִׁיר אֶת הַפִּזְמוֹן
וְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאוֹד תִּהְיֶה בַּגַּן.
בַּפְּרָחִים אֲשֶׁר הֵנֵצּוּ בַּגִּנָּה,
בְּצִיצֵי הַיָּקִינְתּוֹן בְּגַנֵּנוּ הַקָּטֹן
לַיְלָה לַיְלָה מִסְתַּכֶּלֶת הַלְּבָנָה.
וְאוֹמֶרֶת הַלְּבָנָה לָעֲנָנִים
תְּנוּ טִפָּה וְעוֹד טִפֹּנֶת לַגַּנִּים
שֶׁיִּפְרַח הַיָּקִינְתּוֹן בְּגַנֵּנוּ הַקָּטֹן
כָּךְ אוֹמֶרֶת הַלְּבָנָה לָעֲנָנִים.
בָּא הַגֶּשֶׁם וְצִלְצֵל בְּחַלּוֹנִי
שָׁר נִגּוּן עַלִּיז לַפֶּרַח בְּגַנִּי
וְעָנָה הַיָּקִינְתּוֹן בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן
לַמָּטָר אֲשֶׁר צִלְצֵל בְּחַלּוֹנִי.
וּמָחָר נֵצֵא כֻּלָּנוּ אֶל הַגַּן
וְנִרְאֶה שָׁם אֶת הַפֶּרַח הַלָּבָן,
וְלִכְבוֹד הַיָּקִינְתּוֹן בְּנִי יָשִׁיר אֶת הַפִּזְמוֹן
וְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאוֹד תִּהְיֶה בַּגַּן.
מילים: יצחק יצחקי לחן: יוחנן זראי
היה היו כאן פעם שקמים,
חולות מסביב וגם נוף.
העיר תל אביב של אותם הימים
היתה בית בודד על החוף.
ויש לפעמים נערכו ישיבות
מתחת שקמים אז בצל,
וליד העצים צחקו הבנות
וענו בזמרה: "הי ילל".
כן, זהו, כן, זהו,
זה גן השקמים.
היו גם כאלה
אי אז בימים.
גדלה תל אביב מסביבה פרוורים
הכל בה תוכנן ונבדק.
נבנו בה כבישים נשכחו השקמים
והלבין אז ראשם מאבק.
הכל כאן נבנה בקצבו של הדור -
חנויות ובתי שחקים,
אך רק אם נפנה מבטנו אחור,
ניזכר בשקמים ירוקים.
כן, זהו, כן, זהו...
היום השקמים נעלמו ואינם -
רק שלט את שמם עוד מזכיר,
כמה ציפורים וספסל מיותם
ניצב בליבה של העיר.
ומושך הוא אליו, כשהערב יורד
ונושרים מן העץ העלים,
קבצן מן הרחוב או הלך בודד
או זוג צעירים אוהבים.
כן, זהו, כן, זהו...
חולות מסביב וגם נוף.
העיר תל אביב של אותם הימים
היתה בית בודד על החוף.
ויש לפעמים נערכו ישיבות
מתחת שקמים אז בצל,
וליד העצים צחקו הבנות
וענו בזמרה: "הי ילל".
כן, זהו, כן, זהו,
זה גן השקמים.
היו גם כאלה
אי אז בימים.
גדלה תל אביב מסביבה פרוורים
הכל בה תוכנן ונבדק.
נבנו בה כבישים נשכחו השקמים
והלבין אז ראשם מאבק.
הכל כאן נבנה בקצבו של הדור -
חנויות ובתי שחקים,
אך רק אם נפנה מבטנו אחור,
ניזכר בשקמים ירוקים.
כן, זהו, כן, זהו...
היום השקמים נעלמו ואינם -
רק שלט את שמם עוד מזכיר,
כמה ציפורים וספסל מיותם
ניצב בליבה של העיר.
ומושך הוא אליו, כשהערב יורד
ונושרים מן העץ העלים,
קבצן מן הרחוב או הלך בודד
או זוג צעירים אוהבים.
כן, זהו, כן, זהו...
מילים: נעמי שמר לחן:
על הדבש ועל העוקץ,
על המר והמתוק,
על בתנו התינוקת
שמור אלי הטוב.
על האש המבוערת,
על המים הזכים,
על האיש השב הביתה
מן המרחקים.
על כל אלה, על כל אלה,
שמור נא לי אלי הטוב.
על הדבש ועל העוקץ,
על המר והמתוק.
אל נא תעקור נטוע,
אל תשכח את התקווה
השיבני ואשובה
אל הארץ הטובה.
שמור אלי על זה הבית,
על הגן, על החומה,
מיגון, מפחד פתע
וממלחמה.
שמור על המעט שיש לי,
על האור ועל הטף
על הפרי שלא הבשיל עוד
ושנאסף.
על כל אלה...
מרשרש אילן ברוח,
מרחוק נושר כוכב,
משאלות ליבי בחושך
נרשמות עכשיו.
אנא, שמור לי על כל אלה
ועל אהובי נפשי,
על השקט, על הבכי
ועל זה השיר.
על כל אלה...
על המר והמתוק,
על בתנו התינוקת
שמור אלי הטוב.
על האש המבוערת,
על המים הזכים,
על האיש השב הביתה
מן המרחקים.
על כל אלה, על כל אלה,
שמור נא לי אלי הטוב.
על הדבש ועל העוקץ,
על המר והמתוק.
אל נא תעקור נטוע,
אל תשכח את התקווה
השיבני ואשובה
אל הארץ הטובה.
שמור אלי על זה הבית,
על הגן, על החומה,
מיגון, מפחד פתע
וממלחמה.
שמור על המעט שיש לי,
על האור ועל הטף
על הפרי שלא הבשיל עוד
ושנאסף.
על כל אלה...
מרשרש אילן ברוח,
מרחוק נושר כוכב,
משאלות ליבי בחושך
נרשמות עכשיו.
אנא, שמור לי על כל אלה
ועל אהובי נפשי,
על השקט, על הבכי
ועל זה השיר.
על כל אלה...
מילים: נעמי שמר לחן:
תפקחו את העיניים, תסתכלו סביב
פה ושם נגמר החורף ונכנס אביב
בשדה ליד הדרך יש כבר דגניות
אל תגידו לי שכל זה לא יכול להיות
אנשים טובים באמצע הדרך
אנשים טובים מאוד
אנשים טובים יודעים את הדרך
ואיתם אפשר לצעוד
איש אחד קנה לי ספר בן מאה שנה
איש אחר בנה כינור שיש בו מנגינה
ואישה טובה אחרת לי נתנה את שמה
ומאז אני בדרך שרה במקומה
אנשים טובים...
איש אחד יבנה לי גשר כדי לחצות נהר
איש אחר יצמיח יער במורדות ההר
ואישה טובה אחרת, אם יהיה קשה
רק תצביע אל האופק ותבטיח ש -
אנשים טובים...
וממש כמו צמחי הבר הבודדים
הם עוצרים תמיד את החולות הנודדים
הרקיע מתבהר, וכבר אפשר לראות
אנשים על אם הדרך מחכים לאות
אנשים טובים...
פה ושם נגמר החורף ונכנס אביב
בשדה ליד הדרך יש כבר דגניות
אל תגידו לי שכל זה לא יכול להיות
אנשים טובים באמצע הדרך
אנשים טובים מאוד
אנשים טובים יודעים את הדרך
ואיתם אפשר לצעוד
איש אחד קנה לי ספר בן מאה שנה
איש אחר בנה כינור שיש בו מנגינה
ואישה טובה אחרת לי נתנה את שמה
ומאז אני בדרך שרה במקומה
אנשים טובים...
איש אחד יבנה לי גשר כדי לחצות נהר
איש אחר יצמיח יער במורדות ההר
ואישה טובה אחרת, אם יהיה קשה
רק תצביע אל האופק ותבטיח ש -
אנשים טובים...
וממש כמו צמחי הבר הבודדים
הם עוצרים תמיד את החולות הנודדים
הרקיע מתבהר, וכבר אפשר לראות
אנשים על אם הדרך מחכים לאות
אנשים טובים...
מילים: נעמי שמר לחן:
באלה הידיים עוד לא בניתי כפר
עוד לא מצאתי מים באמצע המדבר
עוד לא ציירתי פרח, עוד לא גיליתי איך
תוביל אותי הדרך ולאן אני הולך
אי - עוד לא אהבתי די
הרוח והשמש על פני
אי - עוד לא אמרתי די
ואם לא, אם לא עכשיו אימתי
עוד לא שתלתי דשא, עוד לא הקמתי עיר
עוד לא נטעתי כרם על כל גבעות הגיר
עוד לא הכל עשיתי ממש במו ידי
עוד לא הכל ניסיתי, עוד לא אהבתי די
אי - עוד לא אהבתי די...
עוד לא הקמתי שבט, עוד לא חיברתי שיר
עוד לא ירד לי שלג באמצע הקציר
אני עוד לא כתבתי את זיכרונותי
עוד לא בניתי לי את בית חלומותי
אי - עוד לא אהבתי די...
ואף על פי שאת פה, ואת כל כך יפה
ממך אני בורח כמו ממגיפה
עוד יש הרבה דברים שרציתי לעשות
את בטח תסלחי לי גם בשנה הזאת
תביני, אי - עוד לא אהבתי די...
עוד לא מצאתי מים באמצע המדבר
עוד לא ציירתי פרח, עוד לא גיליתי איך
תוביל אותי הדרך ולאן אני הולך
אי - עוד לא אהבתי די
הרוח והשמש על פני
אי - עוד לא אמרתי די
ואם לא, אם לא עכשיו אימתי
עוד לא שתלתי דשא, עוד לא הקמתי עיר
עוד לא נטעתי כרם על כל גבעות הגיר
עוד לא הכל עשיתי ממש במו ידי
עוד לא הכל ניסיתי, עוד לא אהבתי די
אי - עוד לא אהבתי די...
עוד לא הקמתי שבט, עוד לא חיברתי שיר
עוד לא ירד לי שלג באמצע הקציר
אני עוד לא כתבתי את זיכרונותי
עוד לא בניתי לי את בית חלומותי
אי - עוד לא אהבתי די...
ואף על פי שאת פה, ואת כל כך יפה
ממך אני בורח כמו ממגיפה
עוד יש הרבה דברים שרציתי לעשות
את בטח תסלחי לי גם בשנה הזאת
תביני, אי - עוד לא אהבתי די...
מילים: שייקה פייקוב לחן: שייקה פייקוב
אֶרֶץ אֶרֶץ אֶרֶץ
אֶרֶץ תּכוֹל אֵין עָב
וְהַשֶּׁמֶשׁ לָהּ
כִּדְבַשׁ וְחָלָב
אֶרֶץ בָּּהּ נוֹלַדְנוּ
אֶרֶץ בָּּהּ נִחְיֶה
וְנֵשֵׁב בָּהּ יִהְיֶה
מָה שֶּׁיִהְיֶה
אֶרֶץ שֶׁנֹּאהַב
הִיא לָנוּ אֵם וָאָב
אֶרֶץ שֶׁל הָעָם
אֶרֶץ לְעוֹלָם
אֶרֶץ בָּּהּ נוֹלַדְנוּ
אֶרֶץ בָּּהּ נִחְיֶה
יִּהְיֶה מָה שֶּׁיִהְיֶה.
אֶרֶץ אֶרֶץ אֶרֶץ
יָם אֶל מוּל הַחוֹף
וּפְרָחִים וִילָדִים
בְּלִי סוֹף.
בַּצָּפוֹן כִּנֶּרֶת
בַּדָּרוֹם חוֹלוֹת
וּמִזְרָח לְמַעֲרָב
נוֹשֵׁק גְּבוּלוֹת.
אֶרֶץ שֶׁנֹּאהַב
הִיא לָנוּ אֵם וָאָב
אֶרֶץ שֶׁל הָעָם
אֶרֶץ לְעוֹלָם
אֶרֶץ בָּּהּ נוֹלַדְנוּ
אֶרֶץ בָּּהּ נִחְיֶה
יִּהְיֶה מָה שֶּׁיִהְיֶה.
אֶרֶץ אֶרֶץ אֶרֶץ
אֶרֶץ הַתּוֹרָה
אַתְּ מְקוֹר הָאוֹר
וּשְׂפַת הָאֱמוּנָה.
אֶרֶץ אֶרֶץ אֶרֶץ
אֶרֶץ יְקָרָה
הֵן הִבְטַחְתְּ
שֶׁאֵין זוֹ אַגָּדָה.
אֶרֶץ שֶׁנֹּאהַב
הִיא לָנוּ אֵם וָאָב
אֶרֶץ שֶׁל הָעָם
אֶרֶץ לְעוֹלָם
אֶרֶץ בָּּהּ נוֹלַדְנוּ
אֶרֶץ בָּּהּ נִחְיֶה
יִּהְיֶה מָה שֶּׁיִהְיֶה.
אֶרֶץ תּכוֹל אֵין עָב
וְהַשֶּׁמֶשׁ לָהּ
כִּדְבַשׁ וְחָלָב
אֶרֶץ בָּּהּ נוֹלַדְנוּ
אֶרֶץ בָּּהּ נִחְיֶה
וְנֵשֵׁב בָּהּ יִהְיֶה
מָה שֶּׁיִהְיֶה
אֶרֶץ שֶׁנֹּאהַב
הִיא לָנוּ אֵם וָאָב
אֶרֶץ שֶׁל הָעָם
אֶרֶץ לְעוֹלָם
אֶרֶץ בָּּהּ נוֹלַדְנוּ
אֶרֶץ בָּּהּ נִחְיֶה
יִּהְיֶה מָה שֶּׁיִהְיֶה.
אֶרֶץ אֶרֶץ אֶרֶץ
יָם אֶל מוּל הַחוֹף
וּפְרָחִים וִילָדִים
בְּלִי סוֹף.
בַּצָּפוֹן כִּנֶּרֶת
בַּדָּרוֹם חוֹלוֹת
וּמִזְרָח לְמַעֲרָב
נוֹשֵׁק גְּבוּלוֹת.
אֶרֶץ שֶׁנֹּאהַב
הִיא לָנוּ אֵם וָאָב
אֶרֶץ שֶׁל הָעָם
אֶרֶץ לְעוֹלָם
אֶרֶץ בָּּהּ נוֹלַדְנוּ
אֶרֶץ בָּּהּ נִחְיֶה
יִּהְיֶה מָה שֶּׁיִהְיֶה.
אֶרֶץ אֶרֶץ אֶרֶץ
אֶרֶץ הַתּוֹרָה
אַתְּ מְקוֹר הָאוֹר
וּשְׂפַת הָאֱמוּנָה.
אֶרֶץ אֶרֶץ אֶרֶץ
אֶרֶץ יְקָרָה
הֵן הִבְטַחְתְּ
שֶׁאֵין זוֹ אַגָּדָה.
אֶרֶץ שֶׁנֹּאהַב
הִיא לָנוּ אֵם וָאָב
אֶרֶץ שֶׁל הָעָם
אֶרֶץ לְעוֹלָם
אֶרֶץ בָּּהּ נוֹלַדְנוּ
אֶרֶץ בָּּהּ נִחְיֶה
יִּהְיֶה מָה שֶּׁיִהְיֶה.
מילים: אבי רן לחן: יורם חיימוב
בואו נשיר לארץ יפה
ארץ של שמש ואור
זמר סוחף מלא אהבה
הבה נקדיש לה מזמור
בואו נשיר לארץ קטנה
ארץ אלפי שנים
שיר של מלים ומנגינה
חלומות יפים רוקמים
וגם מי שהולך מעבר לים
מנסה לשבת בארץ נכר
משהו בלב מחזירו לכאן
לא היום אז אולי מחר
וגם מי שהולך מעבר לים
מנסה לשבת בארץ נכר
משהו בלב מחזירו לכאן
לא היום אז אולי מחר
יחד נשמר את זו המכורה
ארץ הצבי היפה
ובתוכה יתד נתקע
ברית עולם עם אדמתה
אופק בהיר ותכלת לעד
ירק פורה של שדות
אל העתיד כך יד ביד
נפסע עם הרבה תקוות
וגם מי שהולך מעבר לים...
יד ביד נושיט בנחת
איש אישה זקן וטף
זה הזמן אולי לשכוח
את כל שעבר חלף
זה הזמן אולי לפתוח
בארצנו דף חדש
וגם מי שהולך מעבר לים...
ארץ של שמש ואור
זמר סוחף מלא אהבה
הבה נקדיש לה מזמור
בואו נשיר לארץ קטנה
ארץ אלפי שנים
שיר של מלים ומנגינה
חלומות יפים רוקמים
וגם מי שהולך מעבר לים
מנסה לשבת בארץ נכר
משהו בלב מחזירו לכאן
לא היום אז אולי מחר
וגם מי שהולך מעבר לים
מנסה לשבת בארץ נכר
משהו בלב מחזירו לכאן
לא היום אז אולי מחר
יחד נשמר את זו המכורה
ארץ הצבי היפה
ובתוכה יתד נתקע
ברית עולם עם אדמתה
אופק בהיר ותכלת לעד
ירק פורה של שדות
אל העתיד כך יד ביד
נפסע עם הרבה תקוות
וגם מי שהולך מעבר לים...
יד ביד נושיט בנחת
איש אישה זקן וטף
זה הזמן אולי לשכוח
את כל שעבר חלף
זה הזמן אולי לפתוח
בארצנו דף חדש
וגם מי שהולך מעבר לים...
מילים: עוזי חיטמן לחן: עממי יווני
תודה על כל מה שבראת
תודה על מה שלי נתת
על אור עיניים
חבר או שניים
על מה שיש לי בעולם
על שיר קולח
ולב סולח
שבזכותם אני קיים
תודה על כל מה שבראת
תודה על מה שלי נתת
על צחוק של ילד
ושמי התכלת
על אדמה ובית חם
פינה לשבת
אישה אוהבת
שבזכותם אני קיים
תודה על כל מה שבראת
תודה על מה שלי נתת
על יום של אושר
תמימות ויושר
על יום עצוב שנעלם
תשואות אלפיים
וכפיים
שבזכותם אני קיים.
תודה על מה שלי נתת
על אור עיניים
חבר או שניים
על מה שיש לי בעולם
על שיר קולח
ולב סולח
שבזכותם אני קיים
תודה על כל מה שבראת
תודה על מה שלי נתת
על צחוק של ילד
ושמי התכלת
על אדמה ובית חם
פינה לשבת
אישה אוהבת
שבזכותם אני קיים
תודה על כל מה שבראת
תודה על מה שלי נתת
על יום של אושר
תמימות ויושר
על יום עצוב שנעלם
תשואות אלפיים
וכפיים
שבזכותם אני קיים.
סוף השירון
