השירון מאפשר הצגה של מילות השירים , שקופיות זמר,.
או גם וגם
.
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה
) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה
זמריםזמרותלהקותמנחי-זמר
אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה.
את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו
זמר או
מנחה )
יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי
אלי ארגון סגור
אנחנו שנינו מאותו הכפר אותה קומה, אותה בלורית שיער אותו חיתוך דיבור מה יש לומר הן אנחנו מאותו הכפר
אנחנו שנינו מאותו הכפר שדה ירוק חצינו עד צוואר בערב שבנו יחד לכיכר כי אנחנו מאותו הכפר
ובלילות שישי כשרוח חרישי בצמרות שחורות עובר אז אני אותך זוכר
תמיד בפרדסים ובשדרות אהבנו את אותן הנערות אבל תמיד אמרנו - אין דבר זה הכל נשאר בתוך הכפר
ברחנו אל אותם המקומות לחמנו בשלוש המלחמות זחלנו על קוצים ועל דרדר אבל שבנו יחד אל הכפר
ובלילות שישי כשרוח חרישי בצמרות שחורות עובר אז אני אותך זוכר
אני זוכר בקרב שלא נגמר פתאום ראיתי איך אתה נשבר וכשעלה השחר מן ההר אז אותך הבאתי אל הכפר
אתה רואה - אנחנו כאן בכפר כמעט הכל נשאר אותו הדבר בתוך שדה ירוק אני עובר ואתה מעבר לגדר
ובלילות שישי כשרוח חרישי בצמרות שחורות עובר אז אני אותך זוכר
סגור
מילים: יצחק יצחקי לחן: יוחנן זראי
היה היו כאן פעם שקמים, חולות מסביב וגם נוף. העיר תל אביב של אותם הימים היתה בית בודד על החוף. ויש לפעמים נערכו ישיבות מתחת שקמים אז בצל, וליד העצים צחקו הבנות וענו בזמרה: "הי ילל".
כן, זהו, כן, זהו, זה גן השקמים. היו גם כאלה אי אז בימים.
גדלה תל אביב מסביבה פרוורים הכל בה תוכנן ונבדק. נבנו בה כבישים נשכחו השקמים והלבין אז ראשם מאבק.
הכל כאן נבנה בקצבו של הדור - חנויות ובתי שחקים, אך רק אם נפנה מבטנו אחור, ניזכר בשקמים ירוקים.
כן, זהו, כן, זהו...
היום השקמים נעלמו ואינם - רק שלט את שמם עוד מזכיר, כמה ציפורים וספסל מיותם ניצב בליבה של העיר. ומושך הוא אליו, כשהערב יורד ונושרים מן העץ העלים, קבצן מן הרחוב או הלך בודד או זוג צעירים אוהבים.
כן, זהו, כן, זהו...
סגור
מילים: חיים חפר לחן: מוני אמריליו
כבחלום תמיד אזכורה - האיש עובר כעובר אורח, נוגס תפוח, בין אבק ורוח, נוסע...
חמה הדרך, ארוכה היא, ושם הוא בין קוצי הקיץ, רץ כמו פרא לחפש לי פרח. חוזר הוא נושא קנה סוף אלי מן הבקעה.
האגדות יפות הן, עד שפתאום עפות הן רק אלוהים ידע לאן. אני מגדל הקמתי, בו לבדי חלמתי, נסיך שלי על סוס לבן.
הציפורים פרחו ועפו, על שפת ירדן קני סוף הוצפו, בצחוק פתוח, בלי לומר מדוע, הולך הוא...
בעננים תלויה הקשת אך עוד לוחש מכשיר הקשר מילה או שתיים כמו משק כנפיים ענה לי, רות סוף אומר האיש מן הבקעה
האגדות יפות הן...
סגור
מילים: יורם טהרלב לחן: נורית הירש
על הדרך היורדת מן הכפר בין עצי האלונים והאלה נשארו עוד בוודאי צעדי ועקבותי ואימי עוד קוראת לי בקולה.
אך איני יודעת מה קרה אי אבדה הדרך הברוכה אי אבדה הדרך אל הכפר הדרך בה רציתי לשוב בחזרה.
אל הדרך הקסומה של ילדותי אני שבה בחסות הערפל ונוגעת בכולם בפניהם ובקולם כמו נוגעת בארץ ישראל.
ואני עוברת ואני זוכרת כל מה שהשארתי שם עוד ניצב הבית בין עצי הזית רוח באה מן הים.
עוד ניצב הבית בין עצי הזית רוח באה מן הים ואני עוברת ואני זוכרת וליבי עודנו שם.
בלילות הארוכים הלבנים עת הנפש לא תמצא מנוחתה אני קמה מעפר אני שבה אל הכפר כמו ילדה שחוזרת אל ביתה.
אך איני יודעת מה קרה...
סגור
מילים: חיים חפר לחן: סשה ארגוב
הלך הוא יום אחד בדרך לבאר שבע, הרוח מן הים את השיחים ליטף, ליד אילן זקן היא את ראשה הסבה, וצמתה ירדה ירוד מן הכתף.
הגדוד המשיך לצעוד, ועם הגדוד הלך הוא ואת פניו נשקו גם רוח, גם חמה. אבל בחניה לילית אחת נוכח הוא - נוכח הוא כי שכח לשאול אותה לשמה.
הוא לא ידע את שמה, אבל אותה צמה הלכה עמו לאורך כל הדרך, והוא ידע, יש יום בו יפגשו פתאום, עם שחר של טללים או שמש ערב.
הקיץ השני החליף גוונים וצבע, פטרול סיור חזר מלילה של סיון מיהר האמבולנס בדרך לבאר שבע והיא חיכתה חיכתה לו בחלוק לבן.
והוא שאל "האם", והיא ענתה "זוכרת" וכה דיברו שעות, איש לא ידע על מה וכשהלך בלי שוב והיא נותרה חיוורת, זכרה היא כי שכח לשאול אותה לשמה.