השירון מאפשר הצגה של מילות השירים , שקופיות זמר,.
או גם וגם
.
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה
) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה
זמריםזמרותלהקותמנחי-זמר
אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה.
את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו
זמר או
מנחה )
יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי
אלי ארגון סגור
כמו קוסם ששולף שפן כמו מלצר שעורך שולחן אוהב אותך,אוהב אותך אוהב אותך
בגללך לילה לא לילה איך בגללך - אני למטה, למעלה איך בגללך - כלום לא הולך
אוהב אותך
סגור
מילים: חיים חפר לחן: שמוליק קראוס
אני זוכר את בית הערבה, פיסת מדבר צרובה בארץ חרבה, ירדן זורם שקט כמו חלום וים המלח מת, מכאן ועד לסדום.
המדבר כיסה אותה, באבק לבן ורך עץ ירוק בארץ חרבה, איך נשכח את בית הערבה.
אני זוכר את ים המלח שם, המים הכבדים, גלים בלחשם. אסדת אשלג לוהטת מן החום וכל הנצורים - עוברים את ים המוות לסדום.
המדבר כיסה אותה...
סגור
איני יודע איך הומים היערות איך מתכסים גגות בשלג המרהיב לי צאלון ניגן, ניגן על סערות וכליל החורש מספר לי על אביב.
כאן ביתי, אל מול גולן עטור מטע וכרם, כי אני נולדתי כאן עם עץ הצאלון, על דשא הגנון השקנו יחד הירמוך עכור הזרם. כפרי הדומים שניערתי משיזף כממטרות תחתן סובבתי בשרב כציפורים שהעירוני בקולן - כאן ביתי, אל מול גולן
כשהתגייסתי כך אמרתי לצבא תנו לי רק הגה ואטוס עד קצה עולם די לי לגדול, כפרח חממה אך העיניים שוב ביקשו את הגולן
דוגית נוסעת, מפרשיה שניים ומלחיה - נרדמו כולם. רוח נושבת על פני המים, ילד פוסע על החוף דומם.
ילד פעוט הוא ועגום עיניים שוטפים המים - למרחק אין סוף... אם לא יעורו כל מלחיה - איכה תגיע הדוגית לחוף?...
סגור
מילים: חיים חפר לחן: אלכסנדר אוריה בוסקוביץ
הערב יורד עלי אופק בוער, רוחות בצמרת הרטיטו, ואנו סביב למדורה נספר על איש הפלמ"ח ושמו דודו:
איתנו הלך במסע המפרך, איתנו סייר הוא בגבול, בקומזיץ היה מזמר ועוד איך, איתנו סחב מן הלול...
הגישו פינג'אן והגידו: היש עוד פלמח'ניק כמו דודו
היתה לו בלורית מקורזלת שיער היתה לו בת צחוק בעיניים, ועת הקיפוהו בנות עד צוואר - צחק הוא עד לב השמיים.
אך ליל הורדה מן הלב לא יחלוף - עת עוגן בחושך חרק, הוא ילד נשא מן הים אל החוף, ליטף את לחיו ושתק.
חשבו אז החבר'ה: אבוד הוא, לאן התגלגלת יא דודו
והנה הזקס בא בערב אחד, זרח אז ירח של קיץ, ודודו חיבק את הסטן שביד, וחרש יצאנו בליל...
עם שחר הבאנו אותו מן הקרב. הברוש צמרתו אט הרכין. רק מי ששכל את הטוב ברעיו אותנו יוכל להבין...
רעי, נא אמרו והגידו: העוד מחייך הוא שם, דודו...
סגור
מילים: רפאל קלצ'קין לחן: מנשה בהרב
היום אחות היא מלחמתנו לכן רחוק אני מכאן תחוגי נא את פגישתנו במטבחנו הקטן. על מקומי שבחרתיהו תשימי יין מלוא כוסית תראי כאילו זה אני הוא יושב איתך כמו תמיד. האמיני יום יבוא טוב יהיה מבטיח לך לחבק אותך אבוא והכל אשיח לך.
אתמול לפעולה יצאנו עד לאשמורת ראשונה היום שקטנו ונרגענו ומכסיפה כה הלבנה. את פגישתי איתך זכרתי ושמלתך הירוקה הלילה טוב לי, כה אמרתי כי את קרובה מרחוקה. האמיני... כשנובחים פיות הסטנים המרגמות נאנחות אז מחשבתי תעבירני אלייך רעה ואחות. ואז אדע - לקרב יש טעם אף כי המחיר יקר מאוד כדי שיום יבוא אי פעם נוכל לנשום פה ולחיות! האמיני...
סגור
מילים: חיים חפר לחן: סשה ארגוב
הלך הוא יום אחד בדרך לבאר שבע, הרוח מן הים את השיחים ליטף, ליד אילן זקן היא את ראשה הסבה, וצמתה ירדה ירוד מן הכתף.
הגדוד המשיך לצעוד, ועם הגדוד הלך הוא ואת פניו נשקו גם רוח, גם חמה. אבל בחניה לילית אחת נוכח הוא - נוכח הוא כי שכח לשאול אותה לשמה.
הוא לא ידע את שמה, אבל אותה צמה הלכה עמו לאורך כל הדרך, והוא ידע, יש יום בו יפגשו פתאום, עם שחר של טללים או שמש ערב.
הקיץ השני החליף גוונים וצבע, פטרול סיור חזר מלילה של סיון מיהר האמבולנס בדרך לבאר שבע והיא חיכתה חיכתה לו בחלוק לבן.
והוא שאל "האם", והיא ענתה "זוכרת" וכה דיברו שעות, איש לא ידע על מה וכשהלך בלי שוב והיא נותרה חיוורת, זכרה היא כי שכח לשאול אותה לשמה.
הוא לא ידע את שמה...
סגור
מילים: נעמי שמר לחן:
לטיול יצאנו כלנית מצאנו על גבעת הדשא במערב אל ההר עלינו את הים ראינו ומשם ירדנו בדהרה.
צב זקן פגשנו בדרך בית ענקי החזיק על גב בתהלוכה נהדרת אלף נמלים נשאו חגב.
בשלולית המים שמנו ת'רגלים על החוף ישבנו בתוך סירה בחלקת אספסת רצנו בתופסת כל הלטאות נבהלו נורא.
באנו בשורה אל הכרם רוח סערה וענף נשבר שמה בין תילי חפרפרת אלף רקפות כל אחד ספר.
אז מאוד עייפנו והביתה שבנו שמש כבר יורדת ומאוחר. רק בתוך הדשא כלנית לוחשת שובו בשלום נפגש מחר.
איך הזמן שוב מזדחל לו כמו צב איך הלילה שוב יורד לאט לאט איך הגשם שוב דופק לו על הגג לא אכפת שוב להיות לבד, לבד.
כן, הם שוב חוזרים אלינו הימים הימים הארוכים העצובים שוב אשכב לבד בוהה בעננים בואו חזרה ימים טובים.
השמים מתכסים בים כבשים והשמש מציירת עיגולים העיניים מאירות כמו פנסים מישהו בחוץ דורך על העלים.
כן, הם שוב...
שוב עולים צפים אותם הסיפורים ששמעתי כשהייתי עוד קטן. עכביש גדול טווה קורים דקים מישהו שיגרש כבר את התן
כן, הם שוב...
סגור
מילים: חיים חפר לחן: דוד זהבי
בשלכת נושב כבר הסתיו, האבק בדרכים אט שקע, והיום רק אלייך נשרף וחולם על פגישה רחוקה.
הן אפשר כי עוד ערב יבוא, והשער יחרוק לו דומם, ועינייך יהיו כה טובות, כמו אין מלחמה בעולם.
הן אפשר, הן אפשר, שיהיה זה פשוט כבר מחר. הן אפשר ובג'יפ שעבר, שאגו בחורים כי נגמר. הן אפשר, הן אפשר שיהיה זה פשוט כבר מחר.
הן אפשר כי חדרך העצוב מחכה בחיוורון קירותיו, וקורא הוא לשנינו לשוב מקרבות מדרכים ומסתיו.
הן אפשר כי פתאום ניפגש במשלט או בדרך עפר הן אפשר בין עשן ובין אש גם לחלום שהכל כבר נגמר.
הן אפשר...
סגור
מילים: יוסי גמזו לחן: יוחנן זראי
השעות הקטנות של הלילה הן אולי הגדולות באמת. בשעות הקטנות של הלילה העולם את ההגה שומט.
וחופשי מתככים ומבצע ותמים כתינוק בן יומו הוא דולה מאוקיינוס הנצח המוני אלמוגי חלומות.
אז הרוח עובר חרישי בין אחת לאחת ושלושים ומרגיע בים סערה וכבר שתיים פחות עשרהƔ
בשעות הקטנות של הלילה מלווים אל ביתן אהובות. בשעות הקטנות של הלילה משכימים מטאטאי הרחובות.
וחורשות התנים והאורן לוחשות אל הואדי סודות וחובשים את פצעי הבצורת הטללים היורדים לשדות.
אז הרוח עובר חרישי ונושק לצמרות הברושים, ומוסיף בטיילת לגלוש וכבר שבע דקות לשלוש.
בשעות הקטנות של הלילה נרתמות רכבות המשא. בשעות הקטנות של הלילה אמא שוב את ילדה מכסה.
ויוצאות הפריגטות לשייט ורוכלי הסידקית עשירים, בחולמם על מלכות השמיים שמוצאים אותה רק בשירים.
אז הרוח עובר חרישי בין ארבע לחמש ושלושים, ובבוקר מוצאים אחדים את שבילי החלב בכדיםƔ
סגור
מילים: רחל (רחל המשוררת) בלובשטיין לחן: יהודה שרת
ואולי לא היו הדברים מעולם. אולי מעולם לא השכמתי עם שחר לגן, לעבדו בזעת אפי
מעולם, בימים ארכים ויוקדים (ארכים ויוקדים) של קציר, במרומי עגלה עמוסת אלומות לא נתתי קולי בשיר
מעולם לא טהרתי בתכלת שוקטה ובתם של כנרת שלי... הוי כנרת שלי, ההיית, או חלמתי חלום
סגור
ואת חוזרת לשלכת בשערך רוחות של סתיו שדות בהם היית הולכת בתים צומחים בהם עכשיו
הזכרונות - עלים ברוח וענני תוגה בלב את שבה אל הלא בטוח שהוא יפיג את הכאב
חוזרת עם שלהי הקיץ חצב מניף דגלי כניעה אסיף של עצב בעיניך בא זמן לזרוע בדמעה
ומרעידים שירי מולדת מיתר סמוי צליליו מושך אל נא תלכי ציפור נודדת ברוך בואך ברוך שובך
באור הרך צלול עד אופק גלים בים מתעתעים יבוא הערב וישטוף את - הרחובות געגועים
קורא לבוא אומר ללכת הפכפכים כל אותותיו ואת חוזרת לשלכת בשערך רוחות של סתיו
ומרעידים שירי מולדת מיתר סמוי צליליו מושך אל נא תלכי ציפור נודדת ברוך בואך ברוך שובך
ואת חוזרת לשלכת בשערך רוחות של סתיו שדות בהם היית הולכת בתים צומחים בהם עכשיו
סגור
מילים: נתן יונתן לחן: נחום היימן
חופים הם לפעמים געגועים לנחל. ראיתי פעם חוף שנחל עזבו עם לב שבור של חול ואבן. והאדם, והאדם הוא לפעמים גם כן יכול להישאר נטוש ובלי כוחות ממש כמו חוף.
גם הצדפים כמו חופים, כמו הרוח גם הצדפים הם לפעמים געגועים לבית שתמיד אהבנו אשר היה ורק הים שר לבדו שם את שיריו.
כך בין צדפי ליבו של האדם שרים לו נעוריו.
סגור
מילים: עמוס אטינגר לחן: מאיר נוי
חולות מדבר הביאו חום אל דרך, ורוח של ערבית על הגבעות נשבה ובמשעול להר פסעו עלמה ועלם מלחשים היו הם שיר של אהבה.
ציפור לילית שורקה לשמי הליל ושיח דוקרני הוצת בלהבה על אבן של דרכים ישבו עלמה ועלם, מלחשים היו הם שיר של אהבה.
פנס השביל כבה דומם ברוח, אדם כילה יומו, איגרת נכתבה, במעלה ההר פסעו עלמה ועלם, מלחשים היו הם שיר של אהבה.
הקיץ היום אל שיברונו של ליל תם יום של שרב, הגיע יום סוער ועל פסגת ההר לחשה עלמה לעלם שיר אהבה אשר לעד לא יגמר.
סגור
מילים: חיים חפר לחן: דוד זהבי
יצאנו אט, חיוור היה הליל, במרחקים הבליחו האורות ואת היית יפה כשתי עינייך, עת הדמעות היו בן עצורות.
ילל התן, ואת הלכת לכרם, ודמעתך נשרה כמו שרף, ואת זכרת את השעות בטרם יצאנו במשעול הצר לקרב.
ואת זכרת צחוקנו כמו נחל, ואת זכרת ריקוד ומפוחית, ואת זכרת את ערימת השחת, ואת מגע ידו של היחיד...
ואם נותרת והבדידות חובקת ואת פוסעת בכרמים לאט, את תחכי על כן כל כך בשקט נפרדנו וחייכנו במבט.
סגור
מילים: ארקדי דוכין לחן: ארקדי דוכין
בין האפל לנסתר בעולמנו המר אומרים שיש עוד תקווה קוראים לזה אהבה ומחכים לבואה
בין האתמול לעתיד בין האוצר לתחתית אומרים שיש עוד תקווה קוראים לזה אהבה ומחכים לבואה
בין הבלבול לאסון תדעו שיש פתרון קוראים לזה אהבה
בין הזיוף לאמת בין כל מה שחי למת ישנה אהבה
יש בי אהבה והיא תתעורר ותיגע יש בי אהבה והיא תנצח
בין השפיות לשינה בין הילדות לזקנה אומרים שיש עוד תקווה קוראים לזה אהבה ומחכים לבואה
בין האתמול לעתיד...
סגור
אם ביום אלף אם ביום דלת אם ביום קיץ אם ביום חורף אם ביום גשם אם ביום שמש אם יום נפלא לי אם יום עצוב לי אם זה בלילה אם זה בבוקר אם זה בערב אם בין ערבים ~ כל השבוע לך, לך כל השבוע לך
אם את איתי פה ואם אינך אם לא אמרת לי למה ואיך אם לא אמרת אפילו מה שמך אני אוהב אותך אם הירח לנו זורח ואם הפרח לנו פורח אם עננים שטים בשמים ואם גלים רוקדים על המים אנא חבקי אל תעזבי אל תעזביני, אנא חבקיני כל השבוע לך, לך כל השבוע לך
סגור
בוקר - לחי יבשה שמש - כמו ביצה קשה רוח - למה את צריכה למה - למה את בוכה?
כשאת בוכה את לא יפה את לא יפה די לך, הו די לך ילדה.
לילה - הנה הוא כבר בא די לך - אין לך שום סיבה שקט - לחם עם ריבה למה - למה את בוכה?
כשאת בוכה...
סגור
מילים: דידי מנוסי לחן: יוחנן זראי
בים הרוגע השמש שוקע למי מתגעגע לי ולך, לי ולך לי ולך
כאוד מתלקח עולה הירח למי הוא זורח לי ולך, לי ולך לי ולך
כאן שנינו לבד פוסעים יד ביד בשביל שנועד לי ולך, לי ולך לי ולך
בגן שיח ורד למי הוא סוגר את עלי הכותרת לי ולך, לי ולך לי ולך
ורוח של ערב הומה בצמרת למי היא מזמרת לי ולך, לי ולך לי ולך