השירון מאפשר הצגה של מילות השירים , שקופיות זמר,.
או גם וגם
.
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון
שירונים:
אלי ארגון
הוא זמר, חבר צמד השני-שרים, מוביל ומנחה מפגשי זמר בליווי גיטרה
050-218-5877
050-218-5877
שירון זה מכיל מצגת שקופיות
מילים: נתן אלתרמן לחן: יוני רכטר
איפה אני צמחתי יא חביב?
על מדרכות של אמא תל אביב
איפה אני גדלתי בעולם?
בין מוגרבי ובין רציף הים.
לכן אני זוכר עוד, יא חביב,
את הלילות של אמא תל אביב
חשמל גדול בער בפנסים
ופנסים האירו את ניסים
ועד היום יוצא ליבי
אל הפנס של מוגרבי
ולפנס ההוא , יא ליל,
של ככר הרברט סמואל....
עכשיו עומד פנס בלי אור,
עומד כקן ללא ציפור!
הה, אחרים היו כל כך
לילות של תל אביב יא אח!
על הגגות דלקו אז, יא רבון,
רקלמות של סיגריות וסבון
אדום, כחול וכל מיני פסים
הבט ותהנה לך, ניסים.
עכשיו אין אור, עכשיו יש רק מקלט.
אני ישן בו רק לכבוד שבת
כי המקלט שלי, תבין, חביב,
תמיד היתה רק אמא תל אביב.
לכן היום יוצא ליבי
אל הפנס של מוגרבי
ואל פנס כיכר החוף.
וכיכר צינה דיזנגוף...
עכשיו עומד פנס בלי אור,
עומד כקן בלי ציפור...
הה, אחרים היו כל כך,
לילות של תל אביב, יא אח!
אבל אני יודע, יא חביב,
יבריקו שוב לילות של תל אביב!
פתאום בערב, בחיי ניסים,
נאיר פה חלונות ופנסים!
ובדמעות נראה אז, יא רבון,
רקלמות של סיגריות וסבון,
ומשמחה והתרגשות, יא אח,
כבר גם לכעוס על רוטנברג נשכח...
ואנוכי אדליק, רבי,
את הפנס של מוגרבי
ואת פנס כיכר החוף
וכיכר צינה דיזנגוף...
ובעולם כולו גם כן
ישוב האור אל תוך הקן,
ומבריקים יהיו, חביב,
לילות של אמא תל אביב!
על מדרכות של אמא תל אביב
איפה אני גדלתי בעולם?
בין מוגרבי ובין רציף הים.
לכן אני זוכר עוד, יא חביב,
את הלילות של אמא תל אביב
חשמל גדול בער בפנסים
ופנסים האירו את ניסים
ועד היום יוצא ליבי
אל הפנס של מוגרבי
ולפנס ההוא , יא ליל,
של ככר הרברט סמואל....
עכשיו עומד פנס בלי אור,
עומד כקן ללא ציפור!
הה, אחרים היו כל כך
לילות של תל אביב יא אח!
על הגגות דלקו אז, יא רבון,
רקלמות של סיגריות וסבון
אדום, כחול וכל מיני פסים
הבט ותהנה לך, ניסים.
עכשיו אין אור, עכשיו יש רק מקלט.
אני ישן בו רק לכבוד שבת
כי המקלט שלי, תבין, חביב,
תמיד היתה רק אמא תל אביב.
לכן היום יוצא ליבי
אל הפנס של מוגרבי
ואל פנס כיכר החוף.
וכיכר צינה דיזנגוף...
עכשיו עומד פנס בלי אור,
עומד כקן בלי ציפור...
הה, אחרים היו כל כך,
לילות של תל אביב, יא אח!
אבל אני יודע, יא חביב,
יבריקו שוב לילות של תל אביב!
פתאום בערב, בחיי ניסים,
נאיר פה חלונות ופנסים!
ובדמעות נראה אז, יא רבון,
רקלמות של סיגריות וסבון,
ומשמחה והתרגשות, יא אח,
כבר גם לכעוס על רוטנברג נשכח...
ואנוכי אדליק, רבי,
את הפנס של מוגרבי
ואת פנס כיכר החוף
וכיכר צינה דיזנגוף...
ובעולם כולו גם כן
ישוב האור אל תוך הקן,
ומבריקים יהיו, חביב,
לילות של אמא תל אביב!
מילים: נתן אלתרמן לחן: שלמה ארצי
בחייק הבית הישן
מול חלומות התה שלנו
כבתוך נמל עטוף עשן
אל לילותינו העגנו
היו בו עט ולב נובעים
היתה סיגרה מלחשת
יינות פלאים, שירים טובים
פגרי זבובים בתוך נברשת
בך ה"שלג" בלילות
מצא כל איש את מנת כוסו לו
העיר זימרה במקהלות
ורק אתה זימרת סולו
העיר פרחה באור חדש
אתה אמרת - לא אזוז עוד
ממך קיבל גזוז עם קש
כל בעל חוב ובעל מוזות
בך הללו מתחבאים
שאין חלום מגרש עצור בם
אשר בנו בתים רבים...
לשיר אותם ולא לגור בם.
כעת חדש ביתך, מובן -
אבל ידך עוד מלטפת
אני מגן לכם גם כאן
אצלי אתם תחיו בזפת
סביב מוכרים, שוכרים, קונים
אך פה חומה עוד מבוצרת
פה מוהיקנים אחרונים
שותקים על כוס ועל מקטרת
מול חלומות התה שלנו
כבתוך נמל עטוף עשן
אל לילותינו העגנו
היו בו עט ולב נובעים
היתה סיגרה מלחשת
יינות פלאים, שירים טובים
פגרי זבובים בתוך נברשת
בך ה"שלג" בלילות
מצא כל איש את מנת כוסו לו
העיר זימרה במקהלות
ורק אתה זימרת סולו
העיר פרחה באור חדש
אתה אמרת - לא אזוז עוד
ממך קיבל גזוז עם קש
כל בעל חוב ובעל מוזות
בך הללו מתחבאים
שאין חלום מגרש עצור בם
אשר בנו בתים רבים...
לשיר אותם ולא לגור בם.
כעת חדש ביתך, מובן -
אבל ידך עוד מלטפת
אני מגן לכם גם כאן
אצלי אתם תחיו בזפת
סביב מוכרים, שוכרים, קונים
אך פה חומה עוד מבוצרת
פה מוהיקנים אחרונים
שותקים על כוס ועל מקטרת
מילים: נתן אלתרמן לחן: סשה ארגוב
עזבי יונתי כל מיני הצעות
ובואי נרוצה אל שוק המציאות.
אל שוק המציאות? לא, לא, לא. מה כבר יש שם?
ומה כבר נמצא שם? ומה כבר נראה שם?
ראשית כל נבוא ונגיע לשמה
ושם כבר נראה מה, ושם כבר נמצא מה.
ודרך אגב, בין כניסה ליציאה,
אולי גם נמצא במקרה מציאה.
שוק המציאות,
שוק המציאות,
איזה פלאים,
איזה פלאות,
הזדמנויות
מאוד מפתיעות,
שוק המציאות,
שוק המציאות.
כוננית מצחיקה
וכורסה מצוייצת,
חצוצרה עתיקה
שעודה מחצרצת.
קרבינה בלי הדק
וחרסינה עם סדק,
חרוזים ללא חוט
מה שאין בחנות.
הזדמנויות
מאוד מפתיעות,
שוק המציאות,
שוק המציאות.
הביטי נא איזה שעון קוקיה,
קוקית נהדרת כה ויפהפיה.
נכון בהחלט, קוקיה נהדרת,
אך למה אתה מסתכל במוכרת?
שמעי, המוכרת איננה אנטיקה
וההסתכלות עוד לאיש לא הזיקה.
אך אם אני פה, יש מקל פה ושוט
ואל תחפש מציאות חדשות.
שוק המציאות,
שוק המציאות,
איזה פלאים,
איזה פלאות,
הזדמנויות
מאוד מפתיעות,
שוק המציאות,
שוק המציאות.
אורלוגין מטוטלת,
טבעות של ענבר,
מפתחות ללא דלת,
מטריות בלי מטר.
קולומבינה של ברונזה
עומדת בפוזה
מול פיירו מאוהב
בלי ראשו על כתפיו.
איש מרבה לבקש ולשאוף ולדרוש
אבל מה שמוצא הוא, מוכן לו מראש.
על הרבה מציאות, הוי, קופץ אתה, אחא,
אבל יש מציאה שקופצת עליך.
אז אומר אתה כך מרובה לא תפסנו
ואולי לא מצאנו כל מה שחיפשנו
ואולי קצת בזבזנו טרדות ויגיעות,
אבל טוב שהיינו בשוק המציאות.
ובואי נרוצה אל שוק המציאות.
אל שוק המציאות? לא, לא, לא. מה כבר יש שם?
ומה כבר נמצא שם? ומה כבר נראה שם?
ראשית כל נבוא ונגיע לשמה
ושם כבר נראה מה, ושם כבר נמצא מה.
ודרך אגב, בין כניסה ליציאה,
אולי גם נמצא במקרה מציאה.
שוק המציאות,
שוק המציאות,
איזה פלאים,
איזה פלאות,
הזדמנויות
מאוד מפתיעות,
שוק המציאות,
שוק המציאות.
כוננית מצחיקה
וכורסה מצוייצת,
חצוצרה עתיקה
שעודה מחצרצת.
קרבינה בלי הדק
וחרסינה עם סדק,
חרוזים ללא חוט
מה שאין בחנות.
הזדמנויות
מאוד מפתיעות,
שוק המציאות,
שוק המציאות.
הביטי נא איזה שעון קוקיה,
קוקית נהדרת כה ויפהפיה.
נכון בהחלט, קוקיה נהדרת,
אך למה אתה מסתכל במוכרת?
שמעי, המוכרת איננה אנטיקה
וההסתכלות עוד לאיש לא הזיקה.
אך אם אני פה, יש מקל פה ושוט
ואל תחפש מציאות חדשות.
שוק המציאות,
שוק המציאות,
איזה פלאים,
איזה פלאות,
הזדמנויות
מאוד מפתיעות,
שוק המציאות,
שוק המציאות.
אורלוגין מטוטלת,
טבעות של ענבר,
מפתחות ללא דלת,
מטריות בלי מטר.
קולומבינה של ברונזה
עומדת בפוזה
מול פיירו מאוהב
בלי ראשו על כתפיו.
איש מרבה לבקש ולשאוף ולדרוש
אבל מה שמוצא הוא, מוכן לו מראש.
על הרבה מציאות, הוי, קופץ אתה, אחא,
אבל יש מציאה שקופצת עליך.
אז אומר אתה כך מרובה לא תפסנו
ואולי לא מצאנו כל מה שחיפשנו
ואולי קצת בזבזנו טרדות ויגיעות,
אבל טוב שהיינו בשוק המציאות.
מילים: נתן אלתרמן לחן: נורית הירש
והארץ תשקוט, עין שמיים אודמת
תעמעם לאיטה על גבולות עשנים.
ואומה תעמוד - קרועת לב אך נושמת... -
לקבל את הנס האחד אין שני...
היא לטקס תיכון. היא תקום למול סהר
ועמדה למולם עוטה חג ואימה.
אז מנגד יצאו נערה ונער
ואט - אט יצעדו הם אל מול האומה.
לובשי חול וחגור, וכבדי נעליים,
בנתיב יעלו הם, הלוך והחרש.
לא החליפו בגדם, לא מחו עוד במים
את עקבות יום - הפרך וליל קו - האש.
עייפים עד בלי קץ, נזירים ממרגוע,
ונוטפים טללי נעורים עבריים -
דם השניים יגשו, ועמדו עד בלי נוע.
ואין אות אם חיים הם או אם ירויים.
בית תזמורתי
אז תשאל האומה, שטופת דמע וקסם.
ואמרה: מי אתם? והשניים שוקטים,
יענו לה: אנחנו מגש הכסף,
שעליו לך ניתנה מדינת היהודים.
כך יאמרו ונפלו לרגלה עוטפי – צל.
והשאר יסופר בתולדות ישראל.
תעמעם לאיטה על גבולות עשנים.
ואומה תעמוד - קרועת לב אך נושמת... -
לקבל את הנס האחד אין שני...
היא לטקס תיכון. היא תקום למול סהר
ועמדה למולם עוטה חג ואימה.
אז מנגד יצאו נערה ונער
ואט - אט יצעדו הם אל מול האומה.
לובשי חול וחגור, וכבדי נעליים,
בנתיב יעלו הם, הלוך והחרש.
לא החליפו בגדם, לא מחו עוד במים
את עקבות יום - הפרך וליל קו - האש.
עייפים עד בלי קץ, נזירים ממרגוע,
ונוטפים טללי נעורים עבריים -
דם השניים יגשו, ועמדו עד בלי נוע.
ואין אות אם חיים הם או אם ירויים.
בית תזמורתי
אז תשאל האומה, שטופת דמע וקסם.
ואמרה: מי אתם? והשניים שוקטים,
יענו לה: אנחנו מגש הכסף,
שעליו לך ניתנה מדינת היהודים.
כך יאמרו ונפלו לרגלה עוטפי – צל.
והשאר יסופר בתולדות ישראל.
מילים: נתן אלתרמן לחן: שם טוב לוי
ענבלים במרעה ושריקות
ושדה בזהב עד ערב.
דומיית בארות ירוקות,
מרחבים שלי ודרך.
העצים שעלו מן הטל,
נוצצים כזכוכית ומתכת.
להביט לא אחדל ולנשום לא אחדל
ואמות ואוסיף ללכת.
ושדה בזהב עד ערב.
דומיית בארות ירוקות,
מרחבים שלי ודרך.
העצים שעלו מן הטל,
נוצצים כזכוכית ומתכת.
להביט לא אחדל ולנשום לא אחדל
ואמות ואוסיף ללכת.
סוף השירון
