השירון מאפשר הצגה של מילות השירים , שקופיות זמר,.
או גם וגם
.
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון
שירונים:
אבנר פלג
מדריך טיולים מזמרים בארץ ובעולם. הנגינה (אקורדיאון) והשירים הם חלק בלתי נפרד מהטיול
052-470-9770
avnerp64@gmail.com
052-470-9770
avnerp64@gmail.com
שירון זה מכיל מילים לשירים
מילים: יצחק שנהר לחן: ידידיה אדמון
כָּךְ הוֹלְכִים הַשּׁוֹתְלִים:
רֹן בַּלֵּב וְאֵת בַּיָּד,
מִן הָעִיר וּמִן הַכְּפָר,
מִן הָעֵמֶק, מִן הָהָר –
בְּט"וּ בִּשְׁבָט!
בְּט"וּ בִּשְׁבָט!
לָמָּה בָּאתֶם, הַשּׁוֹתְלִים?
נַךְ בַּקַּרְקַע וּבַצֹּר,
וְגוּמוֹת סָבִיב נַחְפֹּר
בֶּהָרִים וּבַמִּישׁוֹר –
בְּט"וּ בִּשְׁבָט!
בְּט"וּ בִּשְׁבָט!
מַה יְּהֵא פֹּה, הַשּׁוֹתְלִים?
שְׁתִיל יָבוֹא בְּכָל גּוּמָה,
יַעַר עַד יִפְרֹשׂ צִלּוֹ,
עַל אַרְצֵנוּ עֲגוּמָה –
בְּט"וּ בִּשְׁבָט!
בְּט"וּ בִּשְׁבָט!
רֹן בַּלֵּב וְאֵת בַּיָּד,
מִן הָעִיר וּמִן הַכְּפָר,
מִן הָעֵמֶק, מִן הָהָר –
בְּט"וּ בִּשְׁבָט!
בְּט"וּ בִּשְׁבָט!
לָמָּה בָּאתֶם, הַשּׁוֹתְלִים?
נַךְ בַּקַּרְקַע וּבַצֹּר,
וְגוּמוֹת סָבִיב נַחְפֹּר
בֶּהָרִים וּבַמִּישׁוֹר –
בְּט"וּ בִּשְׁבָט!
בְּט"וּ בִּשְׁבָט!
מַה יְּהֵא פֹּה, הַשּׁוֹתְלִים?
שְׁתִיל יָבוֹא בְּכָל גּוּמָה,
יַעַר עַד יִפְרֹשׂ צִלּוֹ,
עַל אַרְצֵנוּ עֲגוּמָה –
בְּט"וּ בִּשְׁבָט!
בְּט"וּ בִּשְׁבָט!
מילים: מן המקורות לחן: עממי תימני
כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ
וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ תְּחִלָּה
וְנָתַן הָעֵץ פִּרְיוֹ
וְהָאָרֶץ יְבוּלָהּ.
עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת,
עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת,
עֵת לִנְטֹעַ וְלִבְנוֹת.
וִישַׁבְתֶּם אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ
וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ,
וִהְיִיתֶם כְּעֵץ שָׁתוּל
עַל-פַּלְגֵי-מָיִם
עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת,
עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת,
עֵת לִנְטֹעַ וְלִבְנוֹת.
וּבְנִיתֶם חָרְבוֹת עוֹלָם
שֹׁמְמוֹת תְּקוֹמְמוּ
וִחְיִיתֶם עַל-אַדְמַתְכֶם
לָבֶטַח וּלְעוֹלָם.
עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת,
עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת,
עֵת לִנְטֹעַ וְלִבְנוֹת.
וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ תְּחִלָּה
וְנָתַן הָעֵץ פִּרְיוֹ
וְהָאָרֶץ יְבוּלָהּ.
עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת,
עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת,
עֵת לִנְטֹעַ וְלִבְנוֹת.
וִישַׁבְתֶּם אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ
וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ,
וִהְיִיתֶם כְּעֵץ שָׁתוּל
עַל-פַּלְגֵי-מָיִם
עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת,
עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת,
עֵת לִנְטֹעַ וְלִבְנוֹת.
וּבְנִיתֶם חָרְבוֹת עוֹלָם
שֹׁמְמוֹת תְּקוֹמְמוּ
וִחְיִיתֶם עַל-אַדְמַתְכֶם
לָבֶטַח וּלְעוֹלָם.
עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת,
עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת,
עֵת לִנְטֹעַ וְלִבְנוֹת.
מילים: לוין קיפניס לחן: דוד מערבי
גִּנָּה לִי, גִּנָּה לִי, גִּנָּה חֲבִיבָה!
כָּל צֶמַח בָּהּ צוֹמֵחַ,
כָּל פֶּרַח בָּהּ פּוֹרֵחַ,
גִּנָּה לִי, גִּנָּה לִי, גִּנָּה חֲבִיבָה!
גִּנָּה לִי, גִּנָּה לִי, גִּנָּה חֲבִיבָה!
צִפּוֹר בָּהּ מְצַפְצֶפֶת,
דְּבוֹרָה בָּה מִיץ אוֹסֶפֶת,
גִּנָּה לִי, גִּנָּה לִי, גִּנָּה חֲבִיבָה!
גִּנָּה לִי, גִּנָּה לִי, גִּנָּה חֲבִיבָה!
אֵצֵא לִי בָּהּ לָשׂוּחַ,
אֵשֵׁב לִי בָּהּ לָנוּחַ.
גִּנָּה לִי, גִּנָּה לִי, גִּנָּה חֲבִיבָה!
כָּל צֶמַח בָּהּ צוֹמֵחַ,
כָּל פֶּרַח בָּהּ פּוֹרֵחַ,
גִּנָּה לִי, גִּנָּה לִי, גִּנָּה חֲבִיבָה!
גִּנָּה לִי, גִּנָּה לִי, גִּנָּה חֲבִיבָה!
צִפּוֹר בָּהּ מְצַפְצֶפֶת,
דְּבוֹרָה בָּה מִיץ אוֹסֶפֶת,
גִּנָּה לִי, גִּנָּה לִי, גִּנָּה חֲבִיבָה!
גִּנָּה לִי, גִּנָּה לִי, גִּנָּה חֲבִיבָה!
אֵצֵא לִי בָּהּ לָשׂוּחַ,
אֵשֵׁב לִי בָּהּ לָנוּחַ.
גִּנָּה לִי, גִּנָּה לִי, גִּנָּה חֲבִיבָה!
מילים: ישראל דושמן לחן: מנשה רבינא
הַשְּׁקֵדִיָּה פּוֹרַחַת,
וְשֶׁמֶשׁ פָּז זוֹרַחַת.
צִפֳּרִים מֵרֹאשׁ כָּל גַּג
מְבַשְּׂרוֹת אֶת בּוֹא הֶחָג:
ט"וּ בִּשְׁבָט הִגִּיעַ – חַג הָאִילָנוֹת!
ט"וּ בִּשְׁבָט הִגִּיעַ – חַג הָאִילָנוֹת.
הָאָרֶץ מְשַׁוַּעַת:
הִגִּיעָה עֵת לָטַעַת!
כָּל אֶחָד יִטַּע פֹּה עֵץ,
בְּאִתִּים נֵצֵא חוֹצֵץ:
ט"וּ בִּשְׁבָט הִגִּיעַ – חַג הָאִילָנוֹת!
ט"וּ בִּשְׁבָט הִגִּיעַ – חַג הָאִילָנוֹת.
נִטַּע כָּל הַר וָגֶבַע,
מִדָּן וְעַד בְּאֵר-שֶׁבַע:
וְאַרְצֵנוּ שׁוּב נִירַשׁ –
אֶרֶץ זֵית יִצְהָר וּדְבַשׁ.
ט"וּ בִּשְׁבָט הִגִּיעַ – חַג הָאִילָנוֹת!
ט"וּ בִּשְׁבָט הִגִּיעַ – חַג הָאִילָנוֹת.
וְשֶׁמֶשׁ פָּז זוֹרַחַת.
צִפֳּרִים מֵרֹאשׁ כָּל גַּג
מְבַשְּׂרוֹת אֶת בּוֹא הֶחָג:
ט"וּ בִּשְׁבָט הִגִּיעַ – חַג הָאִילָנוֹת!
ט"וּ בִּשְׁבָט הִגִּיעַ – חַג הָאִילָנוֹת.
הָאָרֶץ מְשַׁוַּעַת:
הִגִּיעָה עֵת לָטַעַת!
כָּל אֶחָד יִטַּע פֹּה עֵץ,
בְּאִתִּים נֵצֵא חוֹצֵץ:
ט"וּ בִּשְׁבָט הִגִּיעַ – חַג הָאִילָנוֹת!
ט"וּ בִּשְׁבָט הִגִּיעַ – חַג הָאִילָנוֹת.
נִטַּע כָּל הַר וָגֶבַע,
מִדָּן וְעַד בְּאֵר-שֶׁבַע:
וְאַרְצֵנוּ שׁוּב נִירַשׁ –
אֶרֶץ זֵית יִצְהָר וּדְבַשׁ.
ט"וּ בִּשְׁבָט הִגִּיעַ – חַג הָאִילָנוֹת!
ט"וּ בִּשְׁבָט הִגִּיעַ – חַג הָאִילָנוֹת.
מילים: לאה גולדברג לחן: מוני אמריליו
בארץ אהבתי השקד פורח
בארץ אהבתי מחכים לאורח
שבע עלמות שבע אמהות
שבע כלות בשער.
בארץ אהבתי על הצריח דגל
אל ארץ אהבתי יבוא עולה רגל
בשעה טובה בשעה ברוכה
המשכיחה כל צער.
אך מי עיני נשר לו ויראנו
ומי לב חכם לו ויכירנו
מי לא יטעה מי לא ישגה
מי יפתח לו הדלת?
בארץ אהבתי על הצריח דגל
אל ארץ אהבתי יבוא עולה רגל
בשעה טובה בשעה ברוכה
המשכיחה כל צער.
אך מי עיני נשר לו...
בארץ אהבתי מחכים לאורח
שבע עלמות שבע אמהות
שבע כלות בשער.
בארץ אהבתי על הצריח דגל
אל ארץ אהבתי יבוא עולה רגל
בשעה טובה בשעה ברוכה
המשכיחה כל צער.
אך מי עיני נשר לו ויראנו
ומי לב חכם לו ויכירנו
מי לא יטעה מי לא ישגה
מי יפתח לו הדלת?
בארץ אהבתי על הצריח דגל
אל ארץ אהבתי יבוא עולה רגל
בשעה טובה בשעה ברוכה
המשכיחה כל צער.
אך מי עיני נשר לו...
מילים: איציק מאנגר לחן: עממי תרגום: שמואל פישר
שִׁיר עַל עֵץ, עֵץ בּוֹדֵד, עֵץ שִׁקְמָה בָּרוּחַ.
כָּל צִפּוֹר, כָּל אָדָם בְּצִלּוֹ יָנוּחַ.
כָּל אָדָם בָּעֲרָבָה אֶת הָעֵץ יוֹדֵעַ,
אֵין שֵׁנִי לוֹ בַּמִּדְבָּר, הוּא יָדִיד וָרֵעַ.
כִּי הָעֵץ כְּאֵם טוֹבָה עֵת יִפְרֹשׂ כְּנָפַיִם
הוּא מֵגֵן מִכָּל פִּגְעֵי אֶרֶץ וְשָׁמַיִם.
אִמָּא, עֵץ מַה טּוֹב לִבְנֵךְ עַל בִּרְכָּיו לִכְרֹעַ,
וְאֶמְצָא פֹּה בְּחֵיקוֹ אֹשֶׁר וּמַרְגּוֹעַ.
יָם טָרִי טָרִי טָרִי...
וְיָצוֹא יָצָא הַבֵּן אֶל מֶרְחֲבֵי הַנֶּגֶב,
בְּזֵעַת אַפָּיו הִשְׁקָה רֶגֶב אַחַר רֶגֶב.
בַּקִּרְיָה הָרְחוֹקָה אֵם זְקֵנָה אוֹהֶבֶת
אֶל בְּנָהּ בָּעֲרָבָה מִכְתָּבָהּ כּוֹתֶבֶת.
"הִשָּׁמֵר בְּנִי הַיָּקָר מִמּוֹקֵשׁ וְתַיִל,
אֲלֹהִים יִשְׁמֹר אוֹתְךָ מִצִּנַּת הַלַּיִל.
עָטוּף סְוֶדֶר וְצָעִיף, גּוֹזָלִי בָּרוּחַ,
בִּרְכָתִי שְׁלוּחָה לְךָ, בְּצֵל הָעֵץ תָּנוּחַ".
יָם טָרִי טָרִי טָרִי...
וּבִפְרֹץ לֵיל קְרָבוֹת, לֵיל דָּמִים וָסַעַר,
מוּל הָאֹפֶל, מוּל הַלֵּיל, יַעֲמֹד הַנַּעַר.
אֶת הָעֵץ הַיָּקָר יַד אוֹיֵב עוֹקֶרֶת
וְהַבֵּן שׁוּב קוֹרֵא מֵאִמּוֹ אִגֶּרֶת:
"אַל יֵאוּשׁ גּוֹזָלִי, צַו זֶה מִגָּבוֹהַּ,
גַּם עֵצִים וְגַם תִּקְוָה עוֹד תּוֹסִיף לִנְטֹעַ.
עַל אַפָּהּ וַחֲמָתָהּ שֶׁל יָד זוֹ הַפּוֹשַׁעַת
עוֹד יִצְמַח בָּעֲרָבָה עֵץ חַיִּים וָדַעַת."
יָם טָרִי טָרִי טָרִי..
כָּל צִפּוֹר, כָּל אָדָם בְּצִלּוֹ יָנוּחַ.
כָּל אָדָם בָּעֲרָבָה אֶת הָעֵץ יוֹדֵעַ,
אֵין שֵׁנִי לוֹ בַּמִּדְבָּר, הוּא יָדִיד וָרֵעַ.
כִּי הָעֵץ כְּאֵם טוֹבָה עֵת יִפְרֹשׂ כְּנָפַיִם
הוּא מֵגֵן מִכָּל פִּגְעֵי אֶרֶץ וְשָׁמַיִם.
אִמָּא, עֵץ מַה טּוֹב לִבְנֵךְ עַל בִּרְכָּיו לִכְרֹעַ,
וְאֶמְצָא פֹּה בְּחֵיקוֹ אֹשֶׁר וּמַרְגּוֹעַ.
יָם טָרִי טָרִי טָרִי...
וְיָצוֹא יָצָא הַבֵּן אֶל מֶרְחֲבֵי הַנֶּגֶב,
בְּזֵעַת אַפָּיו הִשְׁקָה רֶגֶב אַחַר רֶגֶב.
בַּקִּרְיָה הָרְחוֹקָה אֵם זְקֵנָה אוֹהֶבֶת
אֶל בְּנָהּ בָּעֲרָבָה מִכְתָּבָהּ כּוֹתֶבֶת.
"הִשָּׁמֵר בְּנִי הַיָּקָר מִמּוֹקֵשׁ וְתַיִל,
אֲלֹהִים יִשְׁמֹר אוֹתְךָ מִצִּנַּת הַלַּיִל.
עָטוּף סְוֶדֶר וְצָעִיף, גּוֹזָלִי בָּרוּחַ,
בִּרְכָתִי שְׁלוּחָה לְךָ, בְּצֵל הָעֵץ תָּנוּחַ".
יָם טָרִי טָרִי טָרִי...
וּבִפְרֹץ לֵיל קְרָבוֹת, לֵיל דָּמִים וָסַעַר,
מוּל הָאֹפֶל, מוּל הַלֵּיל, יַעֲמֹד הַנַּעַר.
אֶת הָעֵץ הַיָּקָר יַד אוֹיֵב עוֹקֶרֶת
וְהַבֵּן שׁוּב קוֹרֵא מֵאִמּוֹ אִגֶּרֶת:
"אַל יֵאוּשׁ גּוֹזָלִי, צַו זֶה מִגָּבוֹהַּ,
גַּם עֵצִים וְגַם תִּקְוָה עוֹד תּוֹסִיף לִנְטֹעַ.
עַל אַפָּהּ וַחֲמָתָהּ שֶׁל יָד זוֹ הַפּוֹשַׁעַת
עוֹד יִצְמַח בָּעֲרָבָה עֵץ חַיִּים וָדַעַת."
יָם טָרִי טָרִי טָרִי..
מילים: מרדכי זעירא לחן: מרדכי זעירא
לִוִּית אוֹתִי, אַרְצִי, בְּלֹבֶן שְׁקֵדִיָּה,
בְּזֹהַר חַמָּתֵךְ וּמֶרְחֲבֵי שְׂדוֹתַיִךְ,
וְשִׁיר נָתַתְּ בְּפִי, הוּא שִׁיר הַהוֹדָיָה,
לְהַשְׁמִיעוֹ הַרְחֵק, הַרְחֵק מִגְּבוּלוֹתַיִךְ.
וְהוּא שָׁמוּר בַּלֵּב, זֶה שִׁיר הָרְגָבִים,
וּבְרַחֲבֵי נֵכָר מוֹלֶדֶת יַעַטְפֶנּוּ,
וְרִבְבוֹת אַחַי, בָּנַיִךְ הַטּוֹבִים,
יַקְשִׁיבוּ לוֹ דּוּמָם וְיִרְגְּעוּ מִמֶּנּוּ.
וְעֵת נָשׁוּב, אַרְצִי, שְׂבֵעֵי גַּעְגּוּעִים,
צְמֵאִים לְחַמָּתֵךְ, לְשֶׁפַע טוֹבוֹתַיִךְ,
יֻחְזַר לָךְ אָז הַשִּׁיר מִלֵּב בָּנִים גֵּאִים,
וְטוֹב יִהְיֶה לִצְעֹד בְּרַחֲבֵי שְׂדוֹתַיִךְ.
בְּזֹהַר חַמָּתֵךְ וּמֶרְחֲבֵי שְׂדוֹתַיִךְ,
וְשִׁיר נָתַתְּ בְּפִי, הוּא שִׁיר הַהוֹדָיָה,
לְהַשְׁמִיעוֹ הַרְחֵק, הַרְחֵק מִגְּבוּלוֹתַיִךְ.
וְהוּא שָׁמוּר בַּלֵּב, זֶה שִׁיר הָרְגָבִים,
וּבְרַחֲבֵי נֵכָר מוֹלֶדֶת יַעַטְפֶנּוּ,
וְרִבְבוֹת אַחַי, בָּנַיִךְ הַטּוֹבִים,
יַקְשִׁיבוּ לוֹ דּוּמָם וְיִרְגְּעוּ מִמֶּנּוּ.
וְעֵת נָשׁוּב, אַרְצִי, שְׂבֵעֵי גַּעְגּוּעִים,
צְמֵאִים לְחַמָּתֵךְ, לְשֶׁפַע טוֹבוֹתַיִךְ,
יֻחְזַר לָךְ אָז הַשִּׁיר מִלֵּב בָּנִים גֵּאִים,
וְטוֹב יִהְיֶה לִצְעֹד בְּרַחֲבֵי שְׂדוֹתַיִךְ.
מילים: יצחק שנהר לחן: ידידיה אדמון
שְׁדֵמָתִי
עִם שַׁחַר זְרַעְתִּיהָ בְּדִמְעָה,
תְּפִלַּת הַיּוֹגֵב נִשְׁמָעָה.
שְׁדֵמָתִי רָוְתָה טְלָלִים,
שָׁכְרָה מֵאוֹר חַמָּה,
לִפְנֵי קוֹצֵר שָׁחָה, שָׁחָה קָמָה.
בְּצַעַד קַל חֶרְמֵשׁ קָלָל
יוּנַף אֶל עָל
בְּצַעַד קַל יוּנַף
חֶרְמֵשׁ קָלָל יוּנַף, יוּנַף
יוּנַף אֶל עָל.
שְׁדֵמָתִי
זָהָב נָמֵס שָׁפוּךְ עַל אֲדָמָה
רִנָּתֵנוּ עַל הַקָּמָה.
הוֹ...
עִם שַׁחַר זְרַעְתִּיהָ בְּדִמְעָה,
תְּפִלַּת הַיּוֹגֵב נִשְׁמָעָה.
שְׁדֵמָתִי רָוְתָה טְלָלִים,
שָׁכְרָה מֵאוֹר חַמָּה,
לִפְנֵי קוֹצֵר שָׁחָה, שָׁחָה קָמָה.
בְּצַעַד קַל חֶרְמֵשׁ קָלָל
יוּנַף אֶל עָל
בְּצַעַד קַל יוּנַף
חֶרְמֵשׁ קָלָל יוּנַף, יוּנַף
יוּנַף אֶל עָל.
שְׁדֵמָתִי
זָהָב נָמֵס שָׁפוּךְ עַל אֲדָמָה
רִנָּתֵנוּ עַל הַקָּמָה.
הוֹ...
מילים: אמיתי נאמן לחן: אמיתי נאמן
כָּל הַגַּן לָבַשׁ לָבָן
תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן
"יוֹם הֻלֶּדֶת לָאִילָן"
כָּל צֶמַח רַן.
בַּמָּחוֹל יָצָאוּ
גַּם נַרְקִיס כַּרְכֹּם
כִּי לְכָל בֶּן יֶרֶק
חַג מוֹעֵד הַיּוֹם.
גַּם צַבָּר אֲפִלּוּ
פֹּה הַיּוֹם יִרְקֹד
וְהַבְּרוֹשׁ יָרִיעַ
עוֹד.
תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן
"יוֹם הֻלֶּדֶת לָאִילָן"
כָּל צֶמַח רַן.
בַּמָּחוֹל יָצָאוּ
גַּם נַרְקִיס כַּרְכֹּם
כִּי לְכָל בֶּן יֶרֶק
חַג מוֹעֵד הַיּוֹם.
גַּם צַבָּר אֲפִלּוּ
פֹּה הַיּוֹם יִרְקֹד
וְהַבְּרוֹשׁ יָרִיעַ
עוֹד.
מילים: יעקב אורלנד לחן: ידידיה אדמון
עֵץ הָרִמּוֹן נָתַן רֵיחוֹ
בֵּין יָם-הַמֶּלַח לִירִיחוֹ.
שָׁב, חוֹמָתִי, גְּדוּדֵךְ מִנְּדוֹד,
שָׁב, תַּמָּתִי, דּוֹדֵךְ מִדּוֹד.
אוֹצְרוֹת אוֹפִיר וּצְרִי גִּלְעָד
רֶכֶב מִצְרַיִם שָׁלַלְתִּי לָךְ, בַּת.
אֶלֶף הַזֶּמֶר אֶתְלֶה לָךְ מָגֵן
מִן הַיְּאוֹר עַד הַיַּרְדֵּן.
אַתְּ כְּלוּלָה מִכָּל כַּלּוֹת,
אַתְּ דְּגוּלָה כַּנִּדְגָּלוֹת
שְׁתַּיִם עֵינַיִךְ כִּשְׁתַּיִם יוֹנִים
וְקוֹל-קוֹלֵךְ פַּעֲמוֹנִים.
לָךְ הַתְּרוּעוֹת, לָךְ הַזֵּרִים,
לָךְ כָּל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים,
מַה לִּי חֵיל אֶלֶף וּמָה רְבָבָה?
לְבָבִי מֵת מֵאַהֲבָה.
שָׁב אֶל הַקֶּשֶׁת, שָׁב הַחֵץ,
שָׁב הָרִמּוֹן אֶל רֹאשׁ הָעֵץ.
לָךְ וְאֵלַיִךְ הַחַיִל יוֹחֵל,
בּוֹאִי כַּלָּה, כִּי רַד הַלֵּיל.
לָךְ הַתְּרוּעוֹת, לָךְ הַזֵּרִים,
לָךְ כָּל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים,
מַה לִי חֵיל אֶלֶף וּמַה רְבָבָה?
לְבָבִי מֵת מֵאַהֲבָה.
בֵּין יָם-הַמֶּלַח לִירִיחוֹ.
שָׁב, חוֹמָתִי, גְּדוּדֵךְ מִנְּדוֹד,
שָׁב, תַּמָּתִי, דּוֹדֵךְ מִדּוֹד.
אוֹצְרוֹת אוֹפִיר וּצְרִי גִּלְעָד
רֶכֶב מִצְרַיִם שָׁלַלְתִּי לָךְ, בַּת.
אֶלֶף הַזֶּמֶר אֶתְלֶה לָךְ מָגֵן
מִן הַיְּאוֹר עַד הַיַּרְדֵּן.
אַתְּ כְּלוּלָה מִכָּל כַּלּוֹת,
אַתְּ דְּגוּלָה כַּנִּדְגָּלוֹת
שְׁתַּיִם עֵינַיִךְ כִּשְׁתַּיִם יוֹנִים
וְקוֹל-קוֹלֵךְ פַּעֲמוֹנִים.
לָךְ הַתְּרוּעוֹת, לָךְ הַזֵּרִים,
לָךְ כָּל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים,
מַה לִּי חֵיל אֶלֶף וּמָה רְבָבָה?
לְבָבִי מֵת מֵאַהֲבָה.
שָׁב אֶל הַקֶּשֶׁת, שָׁב הַחֵץ,
שָׁב הָרִמּוֹן אֶל רֹאשׁ הָעֵץ.
לָךְ וְאֵלַיִךְ הַחַיִל יוֹחֵל,
בּוֹאִי כַּלָּה, כִּי רַד הַלֵּיל.
לָךְ הַתְּרוּעוֹת, לָךְ הַזֵּרִים,
לָךְ כָּל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים,
מַה לִי חֵיל אֶלֶף וּמַה רְבָבָה?
לְבָבִי מֵת מֵאַהֲבָה.
מילים: לוין קיפניס לחן: נחום נרדי
מִי יִבְנֶה יִבְנֶה בַּיִת בְּתֵל אָבִיב?
מִי יִבְנֶה יִבְנֶה בַּיִת בְּתֵל אָבִיב?
אֲנַחְנוּ הַחֲלוּצִים
נִבְנֶה אֶת תֵּל אָבִיב
הָבוּ חֹמֶר וּלְבֵנִים
וְנִבְנֶה אֶת תֵּל אָבִיב!
מִי יִטַּע יִטַּע כֶּרֶם בְּרִאשׁוֹן?
מִי יִטַּע יִטַּע כֶּרֶם בְּרִאשׁוֹן?
אֲנַחְנוּ הַחֲלוּצִים
נִטַּע אֶת רִאשׁוֹן
הָבוּ לָנוּ גְּפָנִים
וְנִטַּע אֶת רִאשׁוֹן!
מִי יִזְרַע יִזְרַע שָׂדֶה בְּתֵל חַי?
מִי יִזְרַע יִזְרַע שָׂדֶה בְּתֵל חַי?
אֲנַחְנוּ הַחֲלוּצִים
נִזְרַע אֶת תֵּל חַי
הָבוּ לָנוּ זֶרְעוֹנִים
וְנִזְרַע אֶת תֵּל חַי!
מִי יִשְׁתֹּל יִשְׁתֹּל פַּרְדֵּס בִּרְחוֹבוֹת?
מִי יִשְׁתֹּל יִשְׁתֹּל פַּרְדֵּס בִּרְחוֹבוֹת?
אֲנַחְנוּ הַחֲלוּצִים
נִשְׁתֹּל אֶת רְחוֹבוֹת
הָבוּ לָנוּ שְׁתִילִים
וְנִשְׁתֹּל אֶת רְחוֹבוֹת!
מִי יִבְנֶה יִבְנֶה בַּיִת בְּתֵל אָבִיב?
אֲנַחְנוּ הַחֲלוּצִים
נִבְנֶה אֶת תֵּל אָבִיב
הָבוּ חֹמֶר וּלְבֵנִים
וְנִבְנֶה אֶת תֵּל אָבִיב!
מִי יִטַּע יִטַּע כֶּרֶם בְּרִאשׁוֹן?
מִי יִטַּע יִטַּע כֶּרֶם בְּרִאשׁוֹן?
אֲנַחְנוּ הַחֲלוּצִים
נִטַּע אֶת רִאשׁוֹן
הָבוּ לָנוּ גְּפָנִים
וְנִטַּע אֶת רִאשׁוֹן!
מִי יִזְרַע יִזְרַע שָׂדֶה בְּתֵל חַי?
מִי יִזְרַע יִזְרַע שָׂדֶה בְּתֵל חַי?
אֲנַחְנוּ הַחֲלוּצִים
נִזְרַע אֶת תֵּל חַי
הָבוּ לָנוּ זֶרְעוֹנִים
וְנִזְרַע אֶת תֵּל חַי!
מִי יִשְׁתֹּל יִשְׁתֹּל פַּרְדֵּס בִּרְחוֹבוֹת?
מִי יִשְׁתֹּל יִשְׁתֹּל פַּרְדֵּס בִּרְחוֹבוֹת?
אֲנַחְנוּ הַחֲלוּצִים
נִשְׁתֹּל אֶת רְחוֹבוֹת
הָבוּ לָנוּ שְׁתִילִים
וְנִשְׁתֹּל אֶת רְחוֹבוֹת!
מילים: הלל עומר לחן: בנימין עומר
ט"וּ בִּשְׁבָט הִנֵּה הִגִּיעַ
אִילָנוֹת נִטַּע לָרֹב!
נְזַמֵּר, נִרְקֹד, נָרִיעַ –
זֶה הַיּוֹם יָפֶה וָטוֹב!
לָה לָה לָה...
ט"וּ בִּשְׁבָט, ט"וּ בִּשְׁבָט!
אִילָנוֹת נִטַּע לָרֹב!
נְזַמֵּר, נִרְקֹד, נָרִיעַ –
זֶה הַיּוֹם יָפֶה וָטוֹב!
לָה לָה לָה...
ט"וּ בִּשְׁבָט, ט"וּ בִּשְׁבָט!
מילים: לוין קיפניס לחן: עממי
מִתַּחַת לַסֶּלַע צוֹמַחַת לְפֶלֶא
רַקֶּפֶת נֶחְמֶדֶת מְאוֹד,
וְשֶׁמֶש מַזְהֶרֶת נוֹשֶׁקֶת, עוֹטֶרֶת,
עוֹטֶרֶת לָהּ כֶּתֶר וָרֹד!
רַקֶּפֶת, רַקֶּפֶת, צִפּוֹר מְצַפְצֶפֶת,
הָצִיצִי אַךְ רֶגַע אֵלַי!
רַקֶּפֶת נֶהְדֶּרֶת בַּסֶּלַע נִסְתֶּרֶת,
נִסְתֶּרֶת מִנֶּפֶשׁ כָּל חַי!
יָצְאָה עִם הָרוּחַ בַּת שֶׁבַע לָשׂוּחַ,
הָיָה אָז הַבֹּקֶר בָּהִיר:
כָּל צֶמַח, כָּל פֶּרַח אוֹסֶפֶת בַּדֶּרֶךְ,
וּפִיהָ אַךְ זֶמֶר וָשִׁיר
מִסֶּלַע וָגֶבַע יוֹרֶדֶת בַּת שֶׁבַע,
רַקֶּפֶת חֵן עַל הֶחָזֶה..
צִפּוֹר מְצַפְצֶפֶת וְרוּחַ לוֹטֶפֶת
וְסוֹף כְּבָר לַזֶּמֶר הַזֶּה!
רַקֶּפֶת נֶחְמֶדֶת מְאוֹד,
וְשֶׁמֶש מַזְהֶרֶת נוֹשֶׁקֶת, עוֹטֶרֶת,
עוֹטֶרֶת לָהּ כֶּתֶר וָרֹד!
רַקֶּפֶת, רַקֶּפֶת, צִפּוֹר מְצַפְצֶפֶת,
הָצִיצִי אַךְ רֶגַע אֵלַי!
רַקֶּפֶת נֶהְדֶּרֶת בַּסֶּלַע נִסְתֶּרֶת,
נִסְתֶּרֶת מִנֶּפֶשׁ כָּל חַי!
יָצְאָה עִם הָרוּחַ בַּת שֶׁבַע לָשׂוּחַ,
הָיָה אָז הַבֹּקֶר בָּהִיר:
כָּל צֶמַח, כָּל פֶּרַח אוֹסֶפֶת בַּדֶּרֶךְ,
וּפִיהָ אַךְ זֶמֶר וָשִׁיר
מִסֶּלַע וָגֶבַע יוֹרֶדֶת בַּת שֶׁבַע,
רַקֶּפֶת חֵן עַל הֶחָזֶה..
צִפּוֹר מְצַפְצֶפֶת וְרוּחַ לוֹטֶפֶת
וְסוֹף כְּבָר לַזֶּמֶר הַזֶּה!
מילים: שמואל בס לחן: דניאל סמבורסקי
עֲרוּגָה קְטַנָּה לִי, מַשְׁפֵּךְ לִי קָטָן,
אָקוּם וְיָצָאתִי עִם בֹּקֶר לַגַּן.
נוֹצֵץ הוּא בַּשֶּׁמֶשׁ, עוֹמֵד וּמְחַכֶּה:
מָתַי כְּבָר יָבוֹא הַגַּנָּן הַמַּשְׁקֶה?
שָׁלוֹם, גַּן הַחֶמֶד, נָטְעָה פֹּה יָדִי.
הִנֵּנִי, הִנֵּנִי, אֲנִי עִם כַּדִּי.
עִם שֶׁמֶשׁ, עִם רוּחַ אַשְׁקֶה פֹּה בְּגִיל,
כָּל פֶּה הַפָּתוּחַ שֶׁל צֶמַח, שָׁתִיל.
אָקוּם וְיָצָאתִי עִם בֹּקֶר לַגַּן.
נוֹצֵץ הוּא בַּשֶּׁמֶשׁ, עוֹמֵד וּמְחַכֶּה:
מָתַי כְּבָר יָבוֹא הַגַּנָּן הַמַּשְׁקֶה?
שָׁלוֹם, גַּן הַחֶמֶד, נָטְעָה פֹּה יָדִי.
הִנֵּנִי, הִנֵּנִי, אֲנִי עִם כַּדִּי.
עִם שֶׁמֶשׁ, עִם רוּחַ אַשְׁקֶה פֹּה בְּגִיל,
כָּל פֶּה הַפָּתוּחַ שֶׁל צֶמַח, שָׁתִיל.
מילים: שיר השירים לחן: שרה לוי תנאי
אֶל-גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי
לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל;
לִרְאוֹת הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן,
הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים.
לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה,
נָלִינָה בַּכְּפָרִים, נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים.
נִרְאֶה אִם-פָּרְחָה הַגֶּפֶן,
פִּתַּח הַסְּמָדַר.
עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן,
הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו;
יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ
וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו.
לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל;
לִרְאוֹת הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן,
הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים.
לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה,
נָלִינָה בַּכְּפָרִים, נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים.
נִרְאֶה אִם-פָּרְחָה הַגֶּפֶן,
פִּתַּח הַסְּמָדַר.
עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן,
הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו;
יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ
וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו.
מילים: ש. שלום לחן: אפרים בן-חיים
מִמְּרוֹמִים בְּרָכָה יוֹרֶדֶת
פְּרִי צוֹמֵחַ בַּשְּׁמָמָה,
עַם מָצָא אֶת הַמּוֹלֶדֶת,
שָׁב אָדָם לָאֲדָמָה.
אֲדָמָה נִחְיֶה חַיַּיִךְ,
אֲדָמָה נָחֹג חַגֵּךְ,
נֵאָחֵז בְּשָׁרָשַׁיִךְ,
נֵאָרֵג בַּאֲרִיגֵךְ.
יָם שֶׁל תְּכֵלֶת הַשָּׁמַיִם
אֵי כּוֹכַב הָאַגָּדָה?
הַסֻּלָּם עֲמַל כַּפַּיִם,
כּוֹכָבֵנוּ עֲבוֹדָה.
עֲבוֹדָה חֲזוֹן תִּפְאֶרֶת,
עֲבוֹדָה סֻכַּת שָׁלֵם.
נִתְלַכֵּדָה בְּשַׁרְשֶׁרֶת
חַי, צוֹמֵחַ וְדוֹמֵם.
כָּל יְצוּר נִבְרָא בַּצֶּלֶם
אָח הוּא לַתֵּבֵל כֻּלָּהּ.
יַחַד נַחֲרֹשׁ הַתֶּלֶם
לְשִׁוְיוֹן וְלִגְאֻלָּה.
לְשִׁוְיוֹן אָדָם בַּחֶלֶד,
לִגְאֻלַּת עוֹלַם חַטָּאת.
לֹא יוּלַד לַקְּרָב עוֹד יֶלֶד
וְכָל חֶרֶב תְּכֻתַּת.
פְּרִי צוֹמֵחַ בַּשְּׁמָמָה,
עַם מָצָא אֶת הַמּוֹלֶדֶת,
שָׁב אָדָם לָאֲדָמָה.
אֲדָמָה נִחְיֶה חַיַּיִךְ,
אֲדָמָה נָחֹג חַגֵּךְ,
נֵאָחֵז בְּשָׁרָשַׁיִךְ,
נֵאָרֵג בַּאֲרִיגֵךְ.
יָם שֶׁל תְּכֵלֶת הַשָּׁמַיִם
אֵי כּוֹכַב הָאַגָּדָה?
הַסֻּלָּם עֲמַל כַּפַּיִם,
כּוֹכָבֵנוּ עֲבוֹדָה.
עֲבוֹדָה חֲזוֹן תִּפְאֶרֶת,
עֲבוֹדָה סֻכַּת שָׁלֵם.
נִתְלַכֵּדָה בְּשַׁרְשֶׁרֶת
חַי, צוֹמֵחַ וְדוֹמֵם.
כָּל יְצוּר נִבְרָא בַּצֶּלֶם
אָח הוּא לַתֵּבֵל כֻּלָּהּ.
יַחַד נַחֲרֹשׁ הַתֶּלֶם
לְשִׁוְיוֹן וְלִגְאֻלָּה.
לְשִׁוְיוֹן אָדָם בַּחֶלֶד,
לִגְאֻלַּת עוֹלַם חַטָּאת.
לֹא יוּלַד לַקְּרָב עוֹד יֶלֶד
וְכָל חֶרֶב תְּכֻתַּת.
מילים: רחל לחן: נעמי שמר
שם הרי גולן, הושט היד וגע בם!
בדממה בוטחת מצוים: עצר.
בבדידות קורנת נם חרמון הסבא
וצנה נושבת מפסגת הצחור.
שם על חוף הים יש דקל שפל צמרת,
סתור שער הדקל כתינוק שובב,
שגלש למטה ובמי כנרת
משכשך רגליו.
מה ירבו פרחים בחרף על הכרך,
דם הכלנית וכתם הכרכם,
יש ימים פי שבע אז ירק הירק,
פי שבעים תכלה התכלת במרום.
גם כי אורש ואהלך שחוח,
והיה הלב למשואות זרים
האוכל לבגד בך, האוכל לשכח
חסד נעורים
בדממה בוטחת מצוים: עצר.
בבדידות קורנת נם חרמון הסבא
וצנה נושבת מפסגת הצחור.
שם על חוף הים יש דקל שפל צמרת,
סתור שער הדקל כתינוק שובב,
שגלש למטה ובמי כנרת
משכשך רגליו.
מה ירבו פרחים בחרף על הכרך,
דם הכלנית וכתם הכרכם,
יש ימים פי שבע אז ירק הירק,
פי שבעים תכלה התכלת במרום.
גם כי אורש ואהלך שחוח,
והיה הלב למשואות זרים
האוכל לבגד בך, האוכל לשכח
חסד נעורים
מילים: אהוד מנור לחן: נחום היימן
ואני ראיתי ברוש
שניצב בתוך שדה מול פני השמש
בחמסין, בקרה
אל מול פני הסערה.
על צידו נטה הברוש
לא נשבר את צמרתו הרכין עד עשב.
והנה, מול הים
קם הברוש ירוק ורם.
הנה ברוש, לבדו
מול אש ומים.
הנה ברוש, לבדו
עד השמיים.
ברוש, לבדו איתן.
לו רק ניתן ואלמד
את דרכו של עץ אחד.
ואני כמו תינוק
שנשבר ולא יכול מול פני השמש.
בחמסין, בקרה
אל מול פני הסערה.
הנה ברוש, לבדו. .
שניצב בתוך שדה מול פני השמש
בחמסין, בקרה
אל מול פני הסערה.
על צידו נטה הברוש
לא נשבר את צמרתו הרכין עד עשב.
והנה, מול הים
קם הברוש ירוק ורם.
הנה ברוש, לבדו
מול אש ומים.
הנה ברוש, לבדו
עד השמיים.
ברוש, לבדו איתן.
לו רק ניתן ואלמד
את דרכו של עץ אחד.
ואני כמו תינוק
שנשבר ולא יכול מול פני השמש.
בחמסין, בקרה
אל מול פני הסערה.
הנה ברוש, לבדו. .
מילים: נעמי שמר לחן:
על הדבש ועל העוקץ,
על המר והמתוק,
על בתנו התינוקת
שמור אלי הטוב.
על האש המבוערת,
על המים הזכים,
על האיש השב הביתה
מן המרחקים.
על כל אלה, על כל אלה,
שמור נא לי אלי הטוב.
על הדבש ועל העוקץ,
על המר והמתוק.
אל נא תעקור נטוע,
אל תשכח את התקווה
השיבני ואשובה
אל הארץ הטובה.
שמור אלי על זה הבית,
על הגן, על החומה,
מיגון, מפחד פתע
וממלחמה.
שמור על המעט שיש לי,
על האור ועל הטף
על הפרי שלא הבשיל עוד
ושנאסף.
על כל אלה...
מרשרש אילן ברוח,
מרחוק נושר כוכב,
משאלות ליבי בחושך
נרשמות עכשיו.
אנא, שמור לי על כל אלה
ועל אהובי נפשי,
על השקט, על הבכי
ועל זה השיר.
על כל אלה...
על המר והמתוק,
על בתנו התינוקת
שמור אלי הטוב.
על האש המבוערת,
על המים הזכים,
על האיש השב הביתה
מן המרחקים.
על כל אלה, על כל אלה,
שמור נא לי אלי הטוב.
על הדבש ועל העוקץ,
על המר והמתוק.
אל נא תעקור נטוע,
אל תשכח את התקווה
השיבני ואשובה
אל הארץ הטובה.
שמור אלי על זה הבית,
על הגן, על החומה,
מיגון, מפחד פתע
וממלחמה.
שמור על המעט שיש לי,
על האור ועל הטף
על הפרי שלא הבשיל עוד
ושנאסף.
על כל אלה...
מרשרש אילן ברוח,
מרחוק נושר כוכב,
משאלות ליבי בחושך
נרשמות עכשיו.
אנא, שמור לי על כל אלה
ועל אהובי נפשי,
על השקט, על הבכי
ועל זה השיר.
על כל אלה...
מילים: ישי לפידות לחן: ישי לפידות
אני הוא עץ מאוד זקן ושבע ימים
ראיתי כבר רוחות עזות ורעמים
אתה עלה קטן מתנועע
בטוח בעצמו, הכל יודע
קח איתך צידה לדרך, את נסיוני
אל תזלזל, אולי זה כל מה שיש לי
כי יש ימים יפים הכל פורח
ויש שעות קשות הכל בורח
תחזיק חזק עלה קטן שלי
כי לא תמיד הכל בחוץ בהיר
ורוח סער וסופה קרה
תזכור ותתחזק אני איתך!
תחזיק חזק עלה קטן שלי.
ולא תמיד הכל נכון הכל מובן
חיים זה לא שיעור חשבון זה גם מבחן
עכשיו עלה קטן הכל רגוע
אך מרחוק אולי ענן מגיע
קח איתך צידה לדרך את ברכתי
חצי הכוס היא מלאה תזכור תמיד
וכשהשמש אל הים שוקעת
אל תדאג מחר היא שוב זורחת!
תחזיק חזק עלה קטן שלי
כי לא תמיד הכל בחוץ בהיר
ורוח סער וסופה קרה
תזכור ותתחזק אני איתך!
תחזיק חזק עלה קטן שלי.
אשרי האיש
אשר לא הלך בעצת רשעים
ובדרך חטאים לא עמד
ובמושב ליצים לא ישב
כי אם בתורת אדוני חפצו
ובתורתו יהגה יומם ולילה
תחזיק חזק עלה קטן שלי
כי לא תמיד הכל בחוץ בהיר
ורוח סער וסופה קרה
תזכור ותתחזק אני איתך!
תחזיק חזק עלה קטן שלי.
ראיתי כבר רוחות עזות ורעמים
אתה עלה קטן מתנועע
בטוח בעצמו, הכל יודע
קח איתך צידה לדרך, את נסיוני
אל תזלזל, אולי זה כל מה שיש לי
כי יש ימים יפים הכל פורח
ויש שעות קשות הכל בורח
תחזיק חזק עלה קטן שלי
כי לא תמיד הכל בחוץ בהיר
ורוח סער וסופה קרה
תזכור ותתחזק אני איתך!
תחזיק חזק עלה קטן שלי.
ולא תמיד הכל נכון הכל מובן
חיים זה לא שיעור חשבון זה גם מבחן
עכשיו עלה קטן הכל רגוע
אך מרחוק אולי ענן מגיע
קח איתך צידה לדרך את ברכתי
חצי הכוס היא מלאה תזכור תמיד
וכשהשמש אל הים שוקעת
אל תדאג מחר היא שוב זורחת!
תחזיק חזק עלה קטן שלי
כי לא תמיד הכל בחוץ בהיר
ורוח סער וסופה קרה
תזכור ותתחזק אני איתך!
תחזיק חזק עלה קטן שלי.
אשרי האיש
אשר לא הלך בעצת רשעים
ובדרך חטאים לא עמד
ובמושב ליצים לא ישב
כי אם בתורת אדוני חפצו
ובתורתו יהגה יומם ולילה
תחזיק חזק עלה קטן שלי
כי לא תמיד הכל בחוץ בהיר
ורוח סער וסופה קרה
תזכור ותתחזק אני איתך!
תחזיק חזק עלה קטן שלי.
דע לך
שכל רועה ורועה
יש לו ניגון מיוחד
משלו
דע לך
שכל עשב ועשב
יש לו שירה מיוחדת
משלו
ומשירת העשבים
נעשה ניגון
של רועה
כמה יפה
כמה יפה ונאה
כששומעים השירה
שלהם
טוב מאוד
להתפלל ביניהם
ובשמחה לעבוד
את השם
ומשירת העשבים
מתמלא הלב
ומשתוקק
וכשהלב
מן השירה מתמלא
ומשתוקק
אל ארץ ישראל
אור גדול
אזי נמשך והולך
מקדושתה של הארץ
עליו
ומשירת העשבים
נעשה ניגון
של הלב.
שכל רועה ורועה
יש לו ניגון מיוחד
משלו
דע לך
שכל עשב ועשב
יש לו שירה מיוחדת
משלו
ומשירת העשבים
נעשה ניגון
של רועה
כמה יפה
כמה יפה ונאה
כששומעים השירה
שלהם
טוב מאוד
להתפלל ביניהם
ובשמחה לעבוד
את השם
ומשירת העשבים
מתמלא הלב
ומשתוקק
וכשהלב
מן השירה מתמלא
ומשתוקק
אל ארץ ישראל
אור גדול
אזי נמשך והולך
מקדושתה של הארץ
עליו
ומשירת העשבים
נעשה ניגון
של הלב.
מילים: נעמי שמר לחן: נעמי שמר
כשאמא באה הנה יפה וצעירה,
אז אבא על גבעה בנה לה בית.
חלפו האביבים, חצי מאה עברה
ותלתלים הפכו שיבה בינתיים.
אבל על חוף ירדן כמו מאומה לא קרה,
אותה הדומיה וגם אותה התפאורה:
חורשת האקליפטוס, הגשר, הסירה
וריח המלוח על המים.
בשביל הנה יורדת עדת התינוקות,
הם בירדן ישכשכו רגליים
גדלו הילדים וכבר למדו לשחות
ובני הנעורים חותרים בשניים.
אבל על חוף ירדן...
מעבר לירדן רעמו התותחים
והשלום חזר בסוף הקיץ
וכל התינוקות היו לאנשים
ושוב על הגבעה הקימו בית
אבל על חוף ירדן...
אז אבא על גבעה בנה לה בית.
חלפו האביבים, חצי מאה עברה
ותלתלים הפכו שיבה בינתיים.
אבל על חוף ירדן כמו מאומה לא קרה,
אותה הדומיה וגם אותה התפאורה:
חורשת האקליפטוס, הגשר, הסירה
וריח המלוח על המים.
בשביל הנה יורדת עדת התינוקות,
הם בירדן ישכשכו רגליים
גדלו הילדים וכבר למדו לשחות
ובני הנעורים חותרים בשניים.
אבל על חוף ירדן...
מעבר לירדן רעמו התותחים
והשלום חזר בסוף הקיץ
וכל התינוקות היו לאנשים
ושוב על הגבעה הקימו בית
אבל על חוף ירדן...
מילים: נעמי שמר לחן: נעמי שמר
כבר פורחים נרקיסים בשמורות הטבע
מרבדים נפרשים בשפלת החוף
כלנית וכרכום, אלף גון וצבע
והחוק שאומר - כאן אסור לקטוף!
רק עלי אין החוק משגיח
רק עלי איש אינו שומר
לו היו לי עלי גביע
אז, היה מצבי אחר.
ציפורים נדירות כבר דוגרות בסלע
אילנות נדירים נשמרים לחוד
איילות נבהלות מסתכלות בשלט
בו כתוב בפירוש שאסור לצוד!
רק עלי עוד לא שמו שלט
מסביב אין לי כל גדר
לו הייתי, נאמר, איילת
אז היה מצבי אחר!
אדוני, היזהר, אל תיגע באיריס!
צבעוני ההרים הוא מחוץ לתחום!
כל גבעה נישאה בשולי העיר היא
שטח בר מגודר ואיזור רשום!
אז אני לפעמים חושבת
כי היה זה אולי רצוי
לו הייתי נרקיס או רקפת
או אפילו איזה בן חצב מצוי
הסתכלו מה שקורה לי בדרך:
כל אחד עובר, חוטף, קוטף, קולע לו זר
לו הייתי חיה או פרח
אז היה מצבי אחר!
מרבדים נפרשים בשפלת החוף
כלנית וכרכום, אלף גון וצבע
והחוק שאומר - כאן אסור לקטוף!
רק עלי אין החוק משגיח
רק עלי איש אינו שומר
לו היו לי עלי גביע
אז, היה מצבי אחר.
ציפורים נדירות כבר דוגרות בסלע
אילנות נדירים נשמרים לחוד
איילות נבהלות מסתכלות בשלט
בו כתוב בפירוש שאסור לצוד!
רק עלי עוד לא שמו שלט
מסביב אין לי כל גדר
לו הייתי, נאמר, איילת
אז היה מצבי אחר!
אדוני, היזהר, אל תיגע באיריס!
צבעוני ההרים הוא מחוץ לתחום!
כל גבעה נישאה בשולי העיר היא
שטח בר מגודר ואיזור רשום!
אז אני לפעמים חושבת
כי היה זה אולי רצוי
לו הייתי נרקיס או רקפת
או אפילו איזה בן חצב מצוי
הסתכלו מה שקורה לי בדרך:
כל אחד עובר, חוטף, קוטף, קולע לו זר
לו הייתי חיה או פרח
אז היה מצבי אחר!
מילים: יצחק יצחקי לחן: יוחנן זראי
היה היו כאן פעם שקמים,
חולות מסביב וגם נוף.
העיר תל אביב של אותם הימים
היתה בית בודד על החוף.
ויש לפעמים נערכו ישיבות
מתחת שקמים אז בצל,
וליד העצים צחקו הבנות
וענו בזמרה: "הי ילל".
כן, זהו, כן, זהו,
זה גן השקמים.
היו גם כאלה
אי אז בימים.
גדלה תל אביב מסביבה פרוורים
הכל בה תוכנן ונבדק.
נבנו בה כבישים נשכחו השקמים
והלבין אז ראשם מאבק.
הכל כאן נבנה בקצבו של הדור -
חנויות ובתי שחקים,
אך רק אם נפנה מבטנו אחור,
ניזכר בשקמים ירוקים.
כן, זהו, כן, זהו...
היום השקמים נעלמו ואינם -
רק שלט את שמם עוד מזכיר,
כמה ציפורים וספסל מיותם
ניצב בליבה של העיר.
ומושך הוא אליו, כשהערב יורד
ונושרים מן העץ העלים,
קבצן מן הרחוב או הלך בודד
או זוג צעירים אוהבים.
כן, זהו, כן, זהו...
חולות מסביב וגם נוף.
העיר תל אביב של אותם הימים
היתה בית בודד על החוף.
ויש לפעמים נערכו ישיבות
מתחת שקמים אז בצל,
וליד העצים צחקו הבנות
וענו בזמרה: "הי ילל".
כן, זהו, כן, זהו,
זה גן השקמים.
היו גם כאלה
אי אז בימים.
גדלה תל אביב מסביבה פרוורים
הכל בה תוכנן ונבדק.
נבנו בה כבישים נשכחו השקמים
והלבין אז ראשם מאבק.
הכל כאן נבנה בקצבו של הדור -
חנויות ובתי שחקים,
אך רק אם נפנה מבטנו אחור,
ניזכר בשקמים ירוקים.
כן, זהו, כן, זהו...
היום השקמים נעלמו ואינם -
רק שלט את שמם עוד מזכיר,
כמה ציפורים וספסל מיותם
ניצב בליבה של העיר.
ומושך הוא אליו, כשהערב יורד
ונושרים מן העץ העלים,
קבצן מן הרחוב או הלך בודד
או זוג צעירים אוהבים.
כן, זהו, כן, זהו...
הייתי בפריז וגם ברומא
ראיתי את שבעת פלאי תבל,
בקוטב הצפוני וגם דרומה,
אך אין מקום כמו ארץ ישראל.
וכמו גלויות של נוף יפות
תמונות בזכרוני עפות,
כמו בעד עדשה של מצלמה
בתרמילי אותן אשא
בכל מקום, בכל מסע
קטעי פסיפס מתוך תמונה שלמה.
שלום לך ארץ נהדרת,
עבדך הדל נושא לך שיר מזמור.
גם אם לעיתים נודד אני על דרך,
מה טוב לנדוד אך טוב יותר לחזור.
צריחי המגדלים בירושלים
וסמטאות השוק הצבעוני
גגות הרעפים של גבעתיים
הניבטים מבעד חלוני.
את האביב בתל אביב,
את סבתי ואת סבי,
את החלה ואת נרות שבת,
את ים המלח מול אדום
ואשת לוט צופה לסדום
ואת הקיץ בואך אילת.
שלום לך ארץ נהדרת...
מימיה הכחולים של הכנרת
והרקיע התואם מעל
והרגשת הבית המוכרת
בתוך עורקי זורמת כמו חשמל.
הרי גליל והשומרון,
הפרדסים שבשרון,
וילדים בגן המושבה
את הכרמל ואת הים
אחד אחד ואת כולם,
תמיד קורצים, אומרים ברוך הבא.
שלום לך ארץ נהדרת...
ראיתי את שבעת פלאי תבל,
בקוטב הצפוני וגם דרומה,
אך אין מקום כמו ארץ ישראל.
וכמו גלויות של נוף יפות
תמונות בזכרוני עפות,
כמו בעד עדשה של מצלמה
בתרמילי אותן אשא
בכל מקום, בכל מסע
קטעי פסיפס מתוך תמונה שלמה.
שלום לך ארץ נהדרת,
עבדך הדל נושא לך שיר מזמור.
גם אם לעיתים נודד אני על דרך,
מה טוב לנדוד אך טוב יותר לחזור.
צריחי המגדלים בירושלים
וסמטאות השוק הצבעוני
גגות הרעפים של גבעתיים
הניבטים מבעד חלוני.
את האביב בתל אביב,
את סבתי ואת סבי,
את החלה ואת נרות שבת,
את ים המלח מול אדום
ואשת לוט צופה לסדום
ואת הקיץ בואך אילת.
שלום לך ארץ נהדרת...
מימיה הכחולים של הכנרת
והרקיע התואם מעל
והרגשת הבית המוכרת
בתוך עורקי זורמת כמו חשמל.
הרי גליל והשומרון,
הפרדסים שבשרון,
וילדים בגן המושבה
את הכרמל ואת הים
אחד אחד ואת כולם,
תמיד קורצים, אומרים ברוך הבא.
שלום לך ארץ נהדרת...
מילים: אפריים ויינשטיין לחן: חיים קוברין
צֵל עֵץ תָּמָר וְאוֹר יָרֵחַ
וּמַנְגִּינַת כִּנּוֹר תַּקְסִים אֶת הַלֵּב
עוֹלֶה הַצְּלִיל, רוֹעֵד, שׁוֹקֵעַ
עַל מֵיתָרִים נִשְׁפָּךְ הַכְּאֵב.
מֵעַרְפִלֵּי עָבָר תּוֹפִיעַ
דְּמוּת אֲהוּבָה, קַוֵּי פָּנִים מֻכָּרִים
כִּנּוֹר יַשְׁמִיעַ
שִׁיר זִכְרוֹנוֹת נְעִימִים.
נַגֵּן, נַגֵּן-נָא!
לְקוֹל צְלִילֶיךָ מַה נָּעִים הַחֲלוֹם
נַגֵּן, נַגֵּן-נָא!
יִשְׁמַע יָרֵחַ אֶת סוֹדִי בַּמָּרוֹם
לָמָּה – בְּאֵשׁ שְׂפָתַיִךְ הִקְסַמְתִּינִי
לִבִּי כָּבַשְׁתְּ וַעֲזַבְתִּינִי
בּוֹדֵד, אוֹהֵב וְסוֹבֵל.
נָדַם כִּנּוֹר, נֶחְבָּא יָרֵחַ
וּבַדְּמָמָה הֵד מַנְגִּינָה עוֹד נִשְׁמָע
לָמָּה וְלָמָּה – אֵל יוֹדֵעַ
לָמָּה עוֹלָם אַכְזָר בָּרָא?
ִכִּנּוֹר קְסָמִים, נַגֵּן שִׁירֶיךָ
מַחְרִיד הַשֶּׁקֶט וְהַחֹשֶׁךְ סָבִיב
מַנְגִּינוֹתֶיךָ
יַשְׁכִּיחוּ לִי אֶת סִבְלִי.
נַגֵּן, נַגֵּן-נָא!...
וּמַנְגִּינַת כִּנּוֹר תַּקְסִים אֶת הַלֵּב
עוֹלֶה הַצְּלִיל, רוֹעֵד, שׁוֹקֵעַ
עַל מֵיתָרִים נִשְׁפָּךְ הַכְּאֵב.
מֵעַרְפִלֵּי עָבָר תּוֹפִיעַ
דְּמוּת אֲהוּבָה, קַוֵּי פָּנִים מֻכָּרִים
כִּנּוֹר יַשְׁמִיעַ
שִׁיר זִכְרוֹנוֹת נְעִימִים.
נַגֵּן, נַגֵּן-נָא!
לְקוֹל צְלִילֶיךָ מַה נָּעִים הַחֲלוֹם
נַגֵּן, נַגֵּן-נָא!
יִשְׁמַע יָרֵחַ אֶת סוֹדִי בַּמָּרוֹם
לָמָּה – בְּאֵשׁ שְׂפָתַיִךְ הִקְסַמְתִּינִי
לִבִּי כָּבַשְׁתְּ וַעֲזַבְתִּינִי
בּוֹדֵד, אוֹהֵב וְסוֹבֵל.
נָדַם כִּנּוֹר, נֶחְבָּא יָרֵחַ
וּבַדְּמָמָה הֵד מַנְגִּינָה עוֹד נִשְׁמָע
לָמָּה וְלָמָּה – אֵל יוֹדֵעַ
לָמָּה עוֹלָם אַכְזָר בָּרָא?
ִכִּנּוֹר קְסָמִים, נַגֵּן שִׁירֶיךָ
מַחְרִיד הַשֶּׁקֶט וְהַחֹשֶׁךְ סָבִיב
מַנְגִּינוֹתֶיךָ
יַשְׁכִּיחוּ לִי אֶת סִבְלִי.
נַגֵּן, נַגֵּן-נָא!...
מילים: רחל שפירא לחן: יאיר רוזנבלום
אם יש לי מיתרים הם מתנגנים ברטט
אם יש בי דאגה היא חשופה כמעט
אם יש בי אהבה היא תאמר בשקט
אם יש לי שורשים הם מתארכים לאט
אתה רואה כיצד פתאום עובר בי רעד
הרוח משנה תכופות את כיוונה
ניסינו לעזוב אבל אני יודעת
אנחנו נשארים שנה אחר שנה
בחדרים שלך השמש משרטטת
קוים ורצועות של אור על הכתלים
אני למענך כל בוקר מלקטת
פרטים קטנים, שמחות קטנות של יום חולין
האם אתה משיב, האם אתה עונה לי
אולי באזנך הולמים גם שעוניי
אולי אתה מקשיב, אולי אתה דומה לי
הן בפניך משתקפים פתאום פני
אם יש לי מיתרים הם מתנגנים ברטט
אם יש בי דאגה היא חשופה כמעט
אם יש בי אהבה היא תאמר בשקט
אם יש לי שורשים הם מתארכים לאט
יום החולין הזה הוא יום שיש בו חסד
ובחסדו שורות אליך נכתבות
קח את ידי עכשיו עשני מפוייסת
ביום חולין כזה דרכינו מצטלבות
אם יש בי דאגה היא חשופה כמעט
אם יש בי אהבה היא תאמר בשקט
אם יש לי שורשים הם מתארכים לאט
אתה רואה כיצד פתאום עובר בי רעד
הרוח משנה תכופות את כיוונה
ניסינו לעזוב אבל אני יודעת
אנחנו נשארים שנה אחר שנה
בחדרים שלך השמש משרטטת
קוים ורצועות של אור על הכתלים
אני למענך כל בוקר מלקטת
פרטים קטנים, שמחות קטנות של יום חולין
האם אתה משיב, האם אתה עונה לי
אולי באזנך הולמים גם שעוניי
אולי אתה מקשיב, אולי אתה דומה לי
הן בפניך משתקפים פתאום פני
אם יש לי מיתרים הם מתנגנים ברטט
אם יש בי דאגה היא חשופה כמעט
אם יש בי אהבה היא תאמר בשקט
אם יש לי שורשים הם מתארכים לאט
יום החולין הזה הוא יום שיש בו חסד
ובחסדו שורות אליך נכתבות
קח את ידי עכשיו עשני מפוייסת
ביום חולין כזה דרכינו מצטלבות
סוף השירון
