השירון מאפשר הצגה של מילות השירים , שקופיות זמר,.
או גם וגם
.
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון
שירונים:
אבנר פלג
מדריך טיולים מזמרים בארץ ובעולם. הנגינה (אקורדיאון) והשירים הם חלק בלתי נפרד מהטיול
052-470-9770
avnerp64@gmail.com
052-470-9770
avnerp64@gmail.com
שירון זה מכיל מילים לשירים
מילים: אהוד מנור לחן: נחום היימן
ואני ראיתי ברוש
שניצב בתוך שדה מול פני השמש
בחמסין, בקרה
אל מול פני הסערה.
על צידו נטה הברוש
לא נשבר את צמרתו הרכין עד עשב.
והנה, מול הים
קם הברוש ירוק ורם.
הנה ברוש, לבדו
מול אש ומים.
הנה ברוש, לבדו
עד השמיים.
ברוש, לבדו איתן.
לו רק ניתן ואלמד
את דרכו של עץ אחד.
ואני כמו תינוק
שנשבר ולא יכול מול פני השמש.
בחמסין, בקרה
אל מול פני הסערה.
הנה ברוש, לבדו. .
שניצב בתוך שדה מול פני השמש
בחמסין, בקרה
אל מול פני הסערה.
על צידו נטה הברוש
לא נשבר את צמרתו הרכין עד עשב.
והנה, מול הים
קם הברוש ירוק ורם.
הנה ברוש, לבדו
מול אש ומים.
הנה ברוש, לבדו
עד השמיים.
ברוש, לבדו איתן.
לו רק ניתן ואלמד
את דרכו של עץ אחד.
ואני כמו תינוק
שנשבר ולא יכול מול פני השמש.
בחמסין, בקרה
אל מול פני הסערה.
הנה ברוש, לבדו. .
מילים: יורם טהרלב לחן: מוני אמריליו
בין עצי היער,
על גזעו הסב,
כבד ימים וסער
עץ אלון ניצב.
הו-א, הו-א, הו-א
למה ומדוע
נד העצב בעולם.
הו-א, הו-א, הו-א
למה ומדוע,
עצובים שירי כולם.
פעם בשנות אלף
דוכיפת זהב,
באה ומזמרת
שיר תוגה עליו.
הו-א, הו-א, הו-א...
והעץ קשה עורף
את קולה ינצור
ללילות החורף,
ללילות הכפור.
הו-א, הו-א, הו-א...
בליל קור ודלף,
תן או הלך זר,
פעם בשנות אלף
ישמעוהו שר.
הו-א, הו-א, הו-א...
על גזעו הסב,
כבד ימים וסער
עץ אלון ניצב.
הו-א, הו-א, הו-א
למה ומדוע
נד העצב בעולם.
הו-א, הו-א, הו-א
למה ומדוע,
עצובים שירי כולם.
פעם בשנות אלף
דוכיפת זהב,
באה ומזמרת
שיר תוגה עליו.
הו-א, הו-א, הו-א...
והעץ קשה עורף
את קולה ינצור
ללילות החורף,
ללילות הכפור.
הו-א, הו-א, הו-א...
בליל קור ודלף,
תן או הלך זר,
פעם בשנות אלף
ישמעוהו שר.
הו-א, הו-א, הו-א...
מילים: נתן יונתן לחן: עממי
על ענפי שיטה רדה עלטה
על עליה רוח עלעל,
ובעלטה, שם ישבה כיתה
וזמרה לך שיר, יעל:
בין סבכי שיטה נחה עלטה
השועל נוגות מילל.
ובעלטה נרדמה כיתה
רק שירך עוד מסלסל
נצפה ונייחל, זיו עינייך, יעל
הוא רחוק רחוק עוד יהל
עם השחר הצוהל.
מענפי שיטה גזה עלטה
על עליה בוקר טלטל
אל מרחב שדות צעדה כיתה
וזמרה את שמך יעל
נצפה ונייחל...
על עליה רוח עלעל,
ובעלטה, שם ישבה כיתה
וזמרה לך שיר, יעל:
בין סבכי שיטה נחה עלטה
השועל נוגות מילל.
ובעלטה נרדמה כיתה
רק שירך עוד מסלסל
נצפה ונייחל, זיו עינייך, יעל
הוא רחוק רחוק עוד יהל
עם השחר הצוהל.
מענפי שיטה גזה עלטה
על עליה בוקר טלטל
אל מרחב שדות צעדה כיתה
וזמרה את שמך יעל
נצפה ונייחל...
נשיקה ראשונה על מצחך הלבן
כמו קשר באמצע דמותך
וממנה יצאו בשפעת זוהרה
נשיקות, נשיקות לשערך
כותרת פנינים עשויה מנשיקות
על שחור תלתלייך אמטיר
שתהיי לי ילדה היפה בנסיכות
המושלמת בכל בנות העיר.
אלף נשיקות לך אהובתי
אלף נשיקה ונשיקה
אלף נשיקות לך חמודתי
היפה, הקטנה, המתוקה.
וגם את צווארך השלגי, הבתולי
הגמיש כמו צוואר הברבור
אכסה בנשיקות מחרוזות מחרוזות
ילדת מים, קטנטונת שלי
ועתה שום אשים את ראשי על כתפך
כדי למצוא בו את דופק הלב
וגם סתם נשיקות בלי תאווה ותכלה
כמו פרחים מושלכים על כלה.
אלף נשיקות...
השמיים אינם בעד עיני החוטאות
ואינני שותה בך עד רוות
האור אינו בעד שפתי הטמאות
וחזי נצרב לו עד כלות
נשיקת האלף אינה אפשרית אהובה
חסרה נשיקה אחרונה
רק תשע מאות תשעים ותשע נשיקות לי
סוערות אוהבות ומתוקות
ובכל זאת אנשקך אלף נשיקות
אלף נשיקות...
כמו קשר באמצע דמותך
וממנה יצאו בשפעת זוהרה
נשיקות, נשיקות לשערך
כותרת פנינים עשויה מנשיקות
על שחור תלתלייך אמטיר
שתהיי לי ילדה היפה בנסיכות
המושלמת בכל בנות העיר.
אלף נשיקות לך אהובתי
אלף נשיקה ונשיקה
אלף נשיקות לך חמודתי
היפה, הקטנה, המתוקה.
וגם את צווארך השלגי, הבתולי
הגמיש כמו צוואר הברבור
אכסה בנשיקות מחרוזות מחרוזות
ילדת מים, קטנטונת שלי
ועתה שום אשים את ראשי על כתפך
כדי למצוא בו את דופק הלב
וגם סתם נשיקות בלי תאווה ותכלה
כמו פרחים מושלכים על כלה.
אלף נשיקות...
השמיים אינם בעד עיני החוטאות
ואינני שותה בך עד רוות
האור אינו בעד שפתי הטמאות
וחזי נצרב לו עד כלות
נשיקת האלף אינה אפשרית אהובה
חסרה נשיקה אחרונה
רק תשע מאות תשעים ותשע נשיקות לי
סוערות אוהבות ומתוקות
ובכל זאת אנשקך אלף נשיקות
אלף נשיקות...
מילים: יורם טהרלב לחן: אפי נצר
עצי הצפצפות שרים לך שיר על דרך,
עצי הצפצפות היו גבוהים, גבוהים,
וכל געגועינו לך היו לטרף
ולשובלך אשר הצית את הדשאים.
באפרים אין קץ,
אדום עולה הסתיו,
נושרים עלי העץ
כדינרי זהב
ורק האהבות שבות לכאן בסתיו.
הרכבות נסעו והמסילה ריקה היא,
ואת כאילה אובדת במשעול
וזר של נרקיסים הן שש עשרה שנותיך,
אשר גמעו מטל הערב הכחול
באפרים אין קץ,
אדום עולה הסתיו,
נושרים עלי העץ
כדינרי זהב
ורק האהבות שבות לכאן בסתיו.
החסידות פורחות מתוך בריכות המים,
החסידות פרשו כנפיים של שבת,
ורק השיר קסום אל שש עשרה שנותיך
נותר פה וזוכר שלכת ומבט.
באפרים אין קץ,
אדום עולה הסתיו,
נושרים עלי העץ
כדינרי זהב
ורק האהבות שבות לכאן בסתיו.
ללה
עצי הצפצפות היו גבוהים, גבוהים,
וכל געגועינו לך היו לטרף
ולשובלך אשר הצית את הדשאים.
באפרים אין קץ,
אדום עולה הסתיו,
נושרים עלי העץ
כדינרי זהב
ורק האהבות שבות לכאן בסתיו.
הרכבות נסעו והמסילה ריקה היא,
ואת כאילה אובדת במשעול
וזר של נרקיסים הן שש עשרה שנותיך,
אשר גמעו מטל הערב הכחול
באפרים אין קץ,
אדום עולה הסתיו,
נושרים עלי העץ
כדינרי זהב
ורק האהבות שבות לכאן בסתיו.
החסידות פורחות מתוך בריכות המים,
החסידות פרשו כנפיים של שבת,
ורק השיר קסום אל שש עשרה שנותיך
נותר פה וזוכר שלכת ומבט.
באפרים אין קץ,
אדום עולה הסתיו,
נושרים עלי העץ
כדינרי זהב
ורק האהבות שבות לכאן בסתיו.
ללה
מילים: יצחק יצחקי לחן: יוחנן זראי
היה היו כאן פעם שקמים,
חולות מסביב וגם נוף.
העיר תל אביב של אותם הימים
היתה בית בודד על החוף.
ויש לפעמים נערכו ישיבות
מתחת שקמים אז בצל,
וליד העצים צחקו הבנות
וענו בזמרה: "הי ילל".
כן, זהו, כן, זהו,
זה גן השקמים.
היו גם כאלה
אי אז בימים.
גדלה תל אביב מסביבה פרוורים
הכל בה תוכנן ונבדק.
נבנו בה כבישים נשכחו השקמים
והלבין אז ראשם מאבק.
הכל כאן נבנה בקצבו של הדור -
חנויות ובתי שחקים,
אך רק אם נפנה מבטנו אחור,
ניזכר בשקמים ירוקים.
כן, זהו, כן, זהו...
היום השקמים נעלמו ואינם -
רק שלט את שמם עוד מזכיר,
כמה ציפורים וספסל מיותם
ניצב בליבה של העיר.
ומושך הוא אליו, כשהערב יורד
ונושרים מן העץ העלים,
קבצן מן הרחוב או הלך בודד
או זוג צעירים אוהבים.
כן, זהו, כן, זהו...
חולות מסביב וגם נוף.
העיר תל אביב של אותם הימים
היתה בית בודד על החוף.
ויש לפעמים נערכו ישיבות
מתחת שקמים אז בצל,
וליד העצים צחקו הבנות
וענו בזמרה: "הי ילל".
כן, זהו, כן, זהו,
זה גן השקמים.
היו גם כאלה
אי אז בימים.
גדלה תל אביב מסביבה פרוורים
הכל בה תוכנן ונבדק.
נבנו בה כבישים נשכחו השקמים
והלבין אז ראשם מאבק.
הכל כאן נבנה בקצבו של הדור -
חנויות ובתי שחקים,
אך רק אם נפנה מבטנו אחור,
ניזכר בשקמים ירוקים.
כן, זהו, כן, זהו...
היום השקמים נעלמו ואינם -
רק שלט את שמם עוד מזכיר,
כמה ציפורים וספסל מיותם
ניצב בליבה של העיר.
ומושך הוא אליו, כשהערב יורד
ונושרים מן העץ העלים,
קבצן מן הרחוב או הלך בודד
או זוג צעירים אוהבים.
כן, זהו, כן, זהו...
מילים: נעמי שמר לחן: נעמי שמר
כשאמא באה הנה יפה וצעירה,
אז אבא על גבעה בנה לה בית.
חלפו האביבים, חצי מאה עברה
ותלתלים הפכו שיבה בינתיים.
אבל על חוף ירדן כמו מאומה לא קרה,
אותה הדומיה וגם אותה התפאורה:
חורשת האקליפטוס, הגשר, הסירה
וריח המלוח על המים.
בשביל הנה יורדת עדת התינוקות,
הם בירדן ישכשכו רגליים
גדלו הילדים וכבר למדו לשחות
ובני הנעורים חותרים בשניים.
אבל על חוף ירדן...
מעבר לירדן רעמו התותחים
והשלום חזר בסוף הקיץ
וכל התינוקות היו לאנשים
ושוב על הגבעה הקימו בית
אבל על חוף ירדן...
אז אבא על גבעה בנה לה בית.
חלפו האביבים, חצי מאה עברה
ותלתלים הפכו שיבה בינתיים.
אבל על חוף ירדן כמו מאומה לא קרה,
אותה הדומיה וגם אותה התפאורה:
חורשת האקליפטוס, הגשר, הסירה
וריח המלוח על המים.
בשביל הנה יורדת עדת התינוקות,
הם בירדן ישכשכו רגליים
גדלו הילדים וכבר למדו לשחות
ובני הנעורים חותרים בשניים.
אבל על חוף ירדן...
מעבר לירדן רעמו התותחים
והשלום חזר בסוף הקיץ
וכל התינוקות היו לאנשים
ושוב על הגבעה הקימו בית
אבל על חוף ירדן...
מילים: יעקב אורלנ לחן: ידידיה אדמון
עֵץ הָרִמּוֹן נָתַן רֵיחוֹ
בֵּין יָם-הַמֶּלַח לִירִיחוֹ.
שָׁב, חוֹמָתִי, גְּדוּדֵךְ מִנְּדוֹד,
שָׁב, תַּמָּתִי, דּוֹדֵךְ מִדּוֹד.
אוֹצְרוֹת אוֹפִיר וּצְרִי גִּלְעָד
רֶכֶב מִצְרַיִם שָׁלַלְתִּי לָךְ, בַּת.
אֶלֶף הַזֶּמֶר אֶתְלֶה לָךְ מָגֵן
מִן הַיְּאוֹר עַד הַיַּרְדֵּן.
אַתְּ כְּלוּלָה מִכָּל כַּלּוֹת,
אַתְּ דְּגוּלָה כַּנִּדְגָּלוֹת
שְׁתַּיִם עֵינַיִךְ כִּשְׁתַּיִם יוֹנִים
וְקוֹל-קוֹלֵךְ פַּעֲמוֹנִים.
לָךְ הַתְּרוּעוֹת, לָךְ הַזֵּרִים,
לָךְ כָּל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים,
מַה לִּי חֵיל אֶלֶף וּמָה רְבָבָה?
לְבָבִי מֵת מֵאַהֲבָה.
שָׁב אֶל הַקֶּשֶׁת, שָׁב הַחֵץ,
שָׁב הָרִמּוֹן אֶל רֹאשׁ הָעֵץ.
לָךְ וְאֵלַיִךְ הַחַיִל יוֹחֵל,
בּוֹאִי כַּלָּה, כִּי רַד הַלֵּיל.
לָךְ הַתְּרוּעוֹת, לָךְ הַזֵּרִים,
לָךְ כָּל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים,
מַה לִי חֵיל אֶלֶף וּמַה רְבָבָה?
לְבָבִי מֵת מֵאַהֲבָה.
בֵּין יָם-הַמֶּלַח לִירִיחוֹ.
שָׁב, חוֹמָתִי, גְּדוּדֵךְ מִנְּדוֹד,
שָׁב, תַּמָּתִי, דּוֹדֵךְ מִדּוֹד.
אוֹצְרוֹת אוֹפִיר וּצְרִי גִּלְעָד
רֶכֶב מִצְרַיִם שָׁלַלְתִּי לָךְ, בַּת.
אֶלֶף הַזֶּמֶר אֶתְלֶה לָךְ מָגֵן
מִן הַיְּאוֹר עַד הַיַּרְדֵּן.
אַתְּ כְּלוּלָה מִכָּל כַּלּוֹת,
אַתְּ דְּגוּלָה כַּנִּדְגָּלוֹת
שְׁתַּיִם עֵינַיִךְ כִּשְׁתַּיִם יוֹנִים
וְקוֹל-קוֹלֵךְ פַּעֲמוֹנִים.
לָךְ הַתְּרוּעוֹת, לָךְ הַזֵּרִים,
לָךְ כָּל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים,
מַה לִּי חֵיל אֶלֶף וּמָה רְבָבָה?
לְבָבִי מֵת מֵאַהֲבָה.
שָׁב אֶל הַקֶּשֶׁת, שָׁב הַחֵץ,
שָׁב הָרִמּוֹן אֶל רֹאשׁ הָעֵץ.
לָךְ וְאֵלַיִךְ הַחַיִל יוֹחֵל,
בּוֹאִי כַּלָּה, כִּי רַד הַלֵּיל.
לָךְ הַתְּרוּעוֹת, לָךְ הַזֵּרִים,
לָךְ כָּל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים,
מַה לִי חֵיל אֶלֶף וּמַה רְבָבָה?
לְבָבִי מֵת מֵאַהֲבָה.
מילים: יעקב אורלנ לחן: מרדכי זעירא
אָשִׁיר לָךְ שִׁיר עַתִּיק, נוֹשָׁן,
אָשִׁיר לָךְ זֶמֶר עַל שׁוֹשָׁן,
הָיֹה הָיוּ לִפְנֵי שָׁנִים
שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים, שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים.
הָיָה זֶה כְּבָר, רָחוֹק הַיּוֹם,
אֶחָד לָבָן, שֵׁנִי אָדֹם.
בְּנֵי-גַּן-אֶחָד, כִּשְׁנֵי אַחִים,
צִמְּחוּ עָלֶה, צִמְּחוּ חוֹחִים,
עֵת בָּא הַבֹּקֶר צְחוֹר גָּוָן
פָּקַח עֵינַיִם הַלָּבָן.
וְעֶרֶב בָּא וְרַד הַיּוֹם
עָצַם עֵינַיִם הָאָדֹם.
וּבַלֵּילוֹת וּבַלֵּילוֹת
נָשְׁבוּ רוּחוֹת בָּם קַלִּילוֹת.
כֹּה לִבְלְבוּ עַד בָּאָה יָד,
יָד שֶׁקָּטְפָה שׁוֹשָׁן אֶחָד,
וְאֵין יוֹדֵעַ עַד הַיּוֹם –
אֶת הַלָּבָן אוֹ הָאָדֹם.
וְרַק יוֹדְעִים כִּי הַנּוֹתָר
לִבּוֹ נִשְׁבַּר, לִבּוֹ נִשְׁבַּר,
הָיֹה הָיוּ לִפְנֵי שָׁנִים
שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים, שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים.
הָיָה זֶה כְּבָר, רָחוֹק הַיּוֹם,
אֶחָד לָבָן, שֵׁנִי אָדֹם.
אָשִׁיר לָךְ זֶמֶר עַל שׁוֹשָׁן,
הָיֹה הָיוּ לִפְנֵי שָׁנִים
שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים, שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים.
הָיָה זֶה כְּבָר, רָחוֹק הַיּוֹם,
אֶחָד לָבָן, שֵׁנִי אָדֹם.
בְּנֵי-גַּן-אֶחָד, כִּשְׁנֵי אַחִים,
צִמְּחוּ עָלֶה, צִמְּחוּ חוֹחִים,
עֵת בָּא הַבֹּקֶר צְחוֹר גָּוָן
פָּקַח עֵינַיִם הַלָּבָן.
וְעֶרֶב בָּא וְרַד הַיּוֹם
עָצַם עֵינַיִם הָאָדֹם.
וּבַלֵּילוֹת וּבַלֵּילוֹת
נָשְׁבוּ רוּחוֹת בָּם קַלִּילוֹת.
כֹּה לִבְלְבוּ עַד בָּאָה יָד,
יָד שֶׁקָּטְפָה שׁוֹשָׁן אֶחָד,
וְאֵין יוֹדֵעַ עַד הַיּוֹם –
אֶת הַלָּבָן אוֹ הָאָדֹם.
וְרַק יוֹדְעִים כִּי הַנּוֹתָר
לִבּוֹ נִשְׁבַּר, לִבּוֹ נִשְׁבַּר,
הָיֹה הָיוּ לִפְנֵי שָׁנִים
שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים, שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים.
הָיָה זֶה כְּבָר, רָחוֹק הַיּוֹם,
אֶחָד לָבָן, שֵׁנִי אָדֹם.
מילים: אביהו מדינ לחן: אביהו מדינה;משה בן משה
מיום אביב בהיר וצח אותך אני זוכר
וכבר מאז היטב ידעתי שלא אוותר
כי לי היית בבת עיני בכל יום וכל ליל
היית לי כמלאך האל מתוך הערפל.
רציתי לבקש ידך רציתי לך לומר
סוד אהבה שבלבבי שמור מכל משמר
רציתי לך לומר אהבתי אהבתי ונגמר
אך לא העזתי גם כשהיה כבר מאוחר.
את עולמי עם שחר את לי כל היום
את עולמי בלילה את החלום
את בדמי ברוחי ולבבי
את הניחוח המתוק הפרח בגני.
מאז הלכת יומי קודר ארוך ומשעמם
לשוא רוצה אני לשכוח ולהתעלם
חזרי מהר כי בלעדייך עולמי שומם
נדמו מיתרי קולי וכינורי דומם.
את עולמי עם שחר את לי כל היום
את עולמי בלילה את החלום
את בדמי ברוחי ולבבי
את הניחוח המתוק הפרח בגני.
וכבר מאז היטב ידעתי שלא אוותר
כי לי היית בבת עיני בכל יום וכל ליל
היית לי כמלאך האל מתוך הערפל.
רציתי לבקש ידך רציתי לך לומר
סוד אהבה שבלבבי שמור מכל משמר
רציתי לך לומר אהבתי אהבתי ונגמר
אך לא העזתי גם כשהיה כבר מאוחר.
את עולמי עם שחר את לי כל היום
את עולמי בלילה את החלום
את בדמי ברוחי ולבבי
את הניחוח המתוק הפרח בגני.
מאז הלכת יומי קודר ארוך ומשעמם
לשוא רוצה אני לשכוח ולהתעלם
חזרי מהר כי בלעדייך עולמי שומם
נדמו מיתרי קולי וכינורי דומם.
את עולמי עם שחר את לי כל היום
את עולמי בלילה את החלום
את בדמי ברוחי ולבבי
את הניחוח המתוק הפרח בגני.
מילים: נתן אלתרמן לחן: משה וילנסקי
הָעֶרֶב בָּא. שְׁקִיעָה בָּהָר יוֹקֶדֶת.
אֲנִי חוֹלֶמֶת וְרוֹאוֹת עֵינַי:
הַגַּיְאָה נַעֲרָה קְטַנָּה יוֹרֶדֶת
וּבְאֵשׁ כַּלָּנִיּוֹת לוֹהֵט הַגַּיְא.
אֶת הַפְּרָחִים לִצְרוֹר הִיא תְּלַקֵּט לָהּ,
וּבַשְּׁבִילִים הַמִּתְכַּסִּים בְּטַל
אֶל אִמָּא הִיא נֶחְפֶּזֶת וְקוֹרֵאת לָהּ:
הַבִּיטִי מַה הֵבֵאתִי לָךְ בַּסַּל!
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדַמּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת.
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת מְטֻלָּלוֹת חִנָּנִיּוֹת.
שְׁקִיעוֹת בָּהָר תִּבְעַרְנָה וְתִדְעַכְנָה,
אֲבָל כַּלָּנִיּוֹת תָּמִיד תִּפְרַחְנָה.
סוּפוֹת לָרֹב תֵּהֹמְנָה וְתִסְעַרְנָה,
אַךְ מֵחָדָשׁ כַּלָּנִיוֹת תִּבְעַרְנָה.
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדַמּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת.
שָׁנִים עוֹבְרוֹת, שׁוּב הַשְּׁקִיעָה יוֹקֶדֶת.
הַנַּעֲרָהּ גָּדְלָה, יָפְתָה בְּלִי דַּי.
הִיא אֶל הַגַּיְא עִם בְּחִיר-לִבָּהּ יוֹרֶדֶת
וְשׁוּב כַּלָּנִיּוֹת פּוֹרְחוֹת בַּגַּיְא.
מוֹשִיט אֵלֶיהָ בְּחִיר-לִבָּהּ יָדַיִם
וְהִיא, צוֹחֶקֶת וּטְלוּלָה מִטַּל,
אֵלָיו לוֹחֶשֶׁת בֵּין הַנְּשִׁיקוֹתַיִם:
הַבֵּט נָא, מָה אָסַפְתִּי פֹּה בַּסַּל!
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדַמּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת.
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת מְטֻלָּלוֹת חִנָּנִיּוֹת.
שְׁבוּעוֹת הָאַהֲבָה, הוֹי, תִּשָּׁכַחְנָה,
אֲבָל תָּמִיד כַּלָּנִיּוֹת תִּפְרַחְנָה.
כִּי הַשְּׁבוּעוֹת כָּלּוֹת כְּמוֹ עָשָׁן הֵן,
אַךְ הַכַּלָּנִיּוֹת תָּמִיד אוֹתָן הֵן.
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדַמּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת.
שָׁנִים עָבְרוּ. שְׁקִיעָה בָּהָר יוֹקֶדֶת.
הַנַּעֲרָהּ כְּבָר סָבְתָא, יְדִידַי.
הִנֵּה כְּבָר נֶכְדָּתָהּ לַגַּיְא יוֹרֶדֶת
וְשׁוּב כַּלָּנִיּוֹת פּוֹרְחוֹת בַּגַּיְא.
וּכְשֶׁקּוֹרֵאת הַנַּעֲרָה אֵלֶיהָ:
הַבִּיטִי סָבְתָא מַה הֵבֵאתִי לָךְ -
מִצְּחוֹק וָדֶמַע זוֹהֲרוֹת עֵינֶיהָ
וְהִיא זוֹכֶרֶת שִׁיר מִזְמוֹר נִשְׁכָּח:
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדַמּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת.
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת מְטֻלָּלוֹת חִנָּנִיּוֹת.
כֵּן, הַדּוֹרוֹת בָּאִים חוֹלְפִים בְּלִי גֶמֶר,
אַךְ לְכָל דּוֹר יֵשׁ כַּלָּנִית וָזֶמֶר.
אַשְׁרֵי הָאִישׁ, אִם בֵּין סוּפוֹת וָרַעַם
פָּרְחָה הַכַּלָּנִית לוֹ, לוּ רַק פַּעַם.
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדַמּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת.
אֲנִי חוֹלֶמֶת וְרוֹאוֹת עֵינַי:
הַגַּיְאָה נַעֲרָה קְטַנָּה יוֹרֶדֶת
וּבְאֵשׁ כַּלָּנִיּוֹת לוֹהֵט הַגַּיְא.
אֶת הַפְּרָחִים לִצְרוֹר הִיא תְּלַקֵּט לָהּ,
וּבַשְּׁבִילִים הַמִּתְכַּסִּים בְּטַל
אֶל אִמָּא הִיא נֶחְפֶּזֶת וְקוֹרֵאת לָהּ:
הַבִּיטִי מַה הֵבֵאתִי לָךְ בַּסַּל!
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדַמּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת.
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת מְטֻלָּלוֹת חִנָּנִיּוֹת.
שְׁקִיעוֹת בָּהָר תִּבְעַרְנָה וְתִדְעַכְנָה,
אֲבָל כַּלָּנִיּוֹת תָּמִיד תִּפְרַחְנָה.
סוּפוֹת לָרֹב תֵּהֹמְנָה וְתִסְעַרְנָה,
אַךְ מֵחָדָשׁ כַּלָּנִיוֹת תִּבְעַרְנָה.
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדַמּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת.
שָׁנִים עוֹבְרוֹת, שׁוּב הַשְּׁקִיעָה יוֹקֶדֶת.
הַנַּעֲרָהּ גָּדְלָה, יָפְתָה בְּלִי דַּי.
הִיא אֶל הַגַּיְא עִם בְּחִיר-לִבָּהּ יוֹרֶדֶת
וְשׁוּב כַּלָּנִיּוֹת פּוֹרְחוֹת בַּגַּיְא.
מוֹשִיט אֵלֶיהָ בְּחִיר-לִבָּהּ יָדַיִם
וְהִיא, צוֹחֶקֶת וּטְלוּלָה מִטַּל,
אֵלָיו לוֹחֶשֶׁת בֵּין הַנְּשִׁיקוֹתַיִם:
הַבֵּט נָא, מָה אָסַפְתִּי פֹּה בַּסַּל!
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדַמּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת.
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת מְטֻלָּלוֹת חִנָּנִיּוֹת.
שְׁבוּעוֹת הָאַהֲבָה, הוֹי, תִּשָּׁכַחְנָה,
אֲבָל תָּמִיד כַּלָּנִיּוֹת תִּפְרַחְנָה.
כִּי הַשְּׁבוּעוֹת כָּלּוֹת כְּמוֹ עָשָׁן הֵן,
אַךְ הַכַּלָּנִיּוֹת תָּמִיד אוֹתָן הֵן.
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדַמּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת.
שָׁנִים עָבְרוּ. שְׁקִיעָה בָּהָר יוֹקֶדֶת.
הַנַּעֲרָהּ כְּבָר סָבְתָא, יְדִידַי.
הִנֵּה כְּבָר נֶכְדָּתָהּ לַגַּיְא יוֹרֶדֶת
וְשׁוּב כַּלָּנִיּוֹת פּוֹרְחוֹת בַּגַּיְא.
וּכְשֶׁקּוֹרֵאת הַנַּעֲרָה אֵלֶיהָ:
הַבִּיטִי סָבְתָא מַה הֵבֵאתִי לָךְ -
מִצְּחוֹק וָדֶמַע זוֹהֲרוֹת עֵינֶיהָ
וְהִיא זוֹכֶרֶת שִׁיר מִזְמוֹר נִשְׁכָּח:
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדַמּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת.
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת מְטֻלָּלוֹת חִנָּנִיּוֹת.
כֵּן, הַדּוֹרוֹת בָּאִים חוֹלְפִים בְּלִי גֶמֶר,
אַךְ לְכָל דּוֹר יֵשׁ כַּלָּנִית וָזֶמֶר.
אַשְׁרֵי הָאִישׁ, אִם בֵּין סוּפוֹת וָרַעַם
פָּרְחָה הַכַּלָּנִית לוֹ, לוּ רַק פַּעַם.
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדַמּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת.
מילים: משה דור לחן: יוסף הדר
ערב של שושנים
נצא נא אל הבוסתן
מור בשמים ולבונה
לרגלך מפתן.
לילה יורד לאט
ורוח שושן נושבה
הבה אלחש לך שיר בלאט
זמר של אהבה.
שחר הומה יונה
ראשך מלא טללים
פיך אל הבוקר, שושנה.
אקטפנו לי...
נצא נא אל הבוסתן
מור בשמים ולבונה
לרגלך מפתן.
לילה יורד לאט
ורוח שושן נושבה
הבה אלחש לך שיר בלאט
זמר של אהבה.
שחר הומה יונה
ראשך מלא טללים
פיך אל הבוקר, שושנה.
אקטפנו לי...
מילים: דודו ברק לחן: אפי נצר
כשאביב נרדם יעור בחוורון
בשדות האש ייתם הקרב האחרון
ובוקר נהדר מן הבקעה להר
אז יעלה בזמר, ברון.
השמש ידם בין עזה לרפיח,
ירח ילבין על פסגת החרמון
פרחים בקנה ובנות בצריח
ישובו לעיר חיילים בהמון.
ילדה אחת קטנה ובידה זרים,
לעיר הלבנה תצא אז בשירים,
ולחייל נרגש תשים סביון בדש,
והשמיים כה בהירים.
השמש ידם בין עזה לרפיח...
החיילים לעיר יגיעו בעם רב,
עם נערות ושיר ועם פרחי זהב,
וכל אשר אתמול ידע מכאוב ושכול
לא עוד ידע שלכת וקרב.
השמש ידם בין עזה לרפיח...
בשדות האש ייתם הקרב האחרון
ובוקר נהדר מן הבקעה להר
אז יעלה בזמר, ברון.
השמש ידם בין עזה לרפיח,
ירח ילבין על פסגת החרמון
פרחים בקנה ובנות בצריח
ישובו לעיר חיילים בהמון.
ילדה אחת קטנה ובידה זרים,
לעיר הלבנה תצא אז בשירים,
ולחייל נרגש תשים סביון בדש,
והשמיים כה בהירים.
השמש ידם בין עזה לרפיח...
החיילים לעיר יגיעו בעם רב,
עם נערות ושיר ועם פרחי זהב,
וכל אשר אתמול ידע מכאוב ושכול
לא עוד ידע שלכת וקרב.
השמש ידם בין עזה לרפיח...
מילים: שלמה ארצי לחן: שלמה ארצי
שם היו בתים פזורים איים איים
שם ילדותי ומה איתי
אני אקדח טעון געגועים.
וזה חוזר, את מבינה,
חוזר אלי בחדר
כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע.
באיצטדיון נדהם וצר מלהכיל
עם כל בני האדם אני יושב,
מחכה שהקונצרט יתחיל.
הלהקה כבר מוכנה
האצבע על ההדק
כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע.
אז לא היתה לי מכונית גדולה
אז לא ידעתי מה יש בשוליו
של הרחוב היחידי
שמעברו היו כמוסים
סודות, שדות של אירוסים.
שם היו בתים דומים בלילה, מי הבדיל
ולפעמים משם באים אלי
עוד ילדים אולי לא ילדים.
זו לא אותה המדינה
כבר לא אותו החדר
כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע.
עכשיו על כביש מהיר במכונית שאת קנית
אני נוהג זהיר מאנשים,
מחלומות, מרוח גזענית.
זו לא אותה המדינה
כבר לא אותו החדר,
רק שיר כמו זכרון בלתי נמנע.
אז לא היתה לי מכונית גדולה...
שם ילדותי ומה איתי
אני אקדח טעון געגועים.
וזה חוזר, את מבינה,
חוזר אלי בחדר
כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע.
באיצטדיון נדהם וצר מלהכיל
עם כל בני האדם אני יושב,
מחכה שהקונצרט יתחיל.
הלהקה כבר מוכנה
האצבע על ההדק
כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע.
אז לא היתה לי מכונית גדולה
אז לא ידעתי מה יש בשוליו
של הרחוב היחידי
שמעברו היו כמוסים
סודות, שדות של אירוסים.
שם היו בתים דומים בלילה, מי הבדיל
ולפעמים משם באים אלי
עוד ילדים אולי לא ילדים.
זו לא אותה המדינה
כבר לא אותו החדר
כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע.
עכשיו על כביש מהיר במכונית שאת קנית
אני נוהג זהיר מאנשים,
מחלומות, מרוח גזענית.
זו לא אותה המדינה
כבר לא אותו החדר,
רק שיר כמו זכרון בלתי נמנע.
אז לא היתה לי מכונית גדולה...
מילים: נעמי שמר לחן: נעמי שמר
בהיאחזות הנחל בסיני
המון דברים יפים ראו עיני
כמו למשל - חיילת יחפה
וצמתה נופלת על כתפה.
~
ובחצר היו החיילים
צולים דגים גדולים על גחלים
המון דברים יפים ראו עיני
בהיאחזות הנחל בסיני.
שם כל השרות והדליות והרינות
פסעו לאט בתוך שדרת קזוארינות
עם כל האור וכל הפנאי
אשר ראיתי בעיני.
בהיאחזות הנחל בסיני
אני ממש שפשפתי את עיני
כשראיתי - מעשה כשפים -
ספרי שירה קטנים על מדפים
שירי רחל וכוכבים וכוכבים בחוץ
כמו לפני שנות אלף בקיבוץ
אני ממש שפשפתי את עיני
בהיאחזות הנחל בסיני.
שם כל השרות והדליות והרינות
פסעו לאט בתוך שדרת קזוארינות
עם כל האור וכל הפנאי
אשר ראיתי בעיני.
בהיאחזות הנחל בסיני
אני לא האמנתי לעיני
כשפתאום פגשתי בפינה
את ארץ ישראל הישנה.
את ארץ ישראל האבודה
והיפהפייה והנשכחת
והיא כמו הושיטה את ידה
כדי לתת ולא כדי לקחת
ואני לא האמנתי לעיני
בהיאחזות הנחל בסיני.
איך כל השרות והדליות והרינות
פסעו לאט בתוך שדרת קזוארינות
עם כל האור וכל הפנאי
אשר ראיתי בעיני.
בהיאחזות הנחל בסיני
המון דברים יפים ראו עיני
המון דברים יפים שבגללם
רציתי לחבק שם את כולם.
ללחוש לפרצופים הנבוכים
הו מי יתנני במדבר מלון אורחים
הו מי יתנני במדבר מלון אורחים.
עם כל השרות והדליות והרינות
אפסע לאט בתוך שדרת קזוארינות
עם כל האור וכל הפנאי
אשר ראיתי לפני
במו עיני במו עיני.
המון דברים יפים ראו עיני
כמו למשל - חיילת יחפה
וצמתה נופלת על כתפה.
~
ובחצר היו החיילים
צולים דגים גדולים על גחלים
המון דברים יפים ראו עיני
בהיאחזות הנחל בסיני.
שם כל השרות והדליות והרינות
פסעו לאט בתוך שדרת קזוארינות
עם כל האור וכל הפנאי
אשר ראיתי בעיני.
בהיאחזות הנחל בסיני
אני ממש שפשפתי את עיני
כשראיתי - מעשה כשפים -
ספרי שירה קטנים על מדפים
שירי רחל וכוכבים וכוכבים בחוץ
כמו לפני שנות אלף בקיבוץ
אני ממש שפשפתי את עיני
בהיאחזות הנחל בסיני.
שם כל השרות והדליות והרינות
פסעו לאט בתוך שדרת קזוארינות
עם כל האור וכל הפנאי
אשר ראיתי בעיני.
בהיאחזות הנחל בסיני
אני לא האמנתי לעיני
כשפתאום פגשתי בפינה
את ארץ ישראל הישנה.
את ארץ ישראל האבודה
והיפהפייה והנשכחת
והיא כמו הושיטה את ידה
כדי לתת ולא כדי לקחת
ואני לא האמנתי לעיני
בהיאחזות הנחל בסיני.
איך כל השרות והדליות והרינות
פסעו לאט בתוך שדרת קזוארינות
עם כל האור וכל הפנאי
אשר ראיתי בעיני.
בהיאחזות הנחל בסיני
המון דברים יפים ראו עיני
המון דברים יפים שבגללם
רציתי לחבק שם את כולם.
ללחוש לפרצופים הנבוכים
הו מי יתנני במדבר מלון אורחים
הו מי יתנני במדבר מלון אורחים.
עם כל השרות והדליות והרינות
אפסע לאט בתוך שדרת קזוארינות
עם כל האור וכל הפנאי
אשר ראיתי לפני
במו עיני במו עיני.
מילים: נתן יונתן לחן: נחום היימן
חופים הם לפעמים געגועים לנחל.
ראיתי פעם חוף
שנחל עזבו
עם לב שבור של חול ואבן.
והאדם, והאדם הוא לפעמים גם כן יכול
להישאר נטוש ובלי כוחות
ממש כמו חוף.
גם הצדפים
כמו חופים, כמו הרוח
גם הצדפים הם לפעמים געגועים
לבית שתמיד אהבנו
אשר היה ורק הים
שר לבדו שם את שיריו.
כך בין צדפי ליבו של האדם שרים לו נעוריו.
ראיתי פעם חוף
שנחל עזבו
עם לב שבור של חול ואבן.
והאדם, והאדם הוא לפעמים גם כן יכול
להישאר נטוש ובלי כוחות
ממש כמו חוף.
גם הצדפים
כמו חופים, כמו הרוח
גם הצדפים הם לפעמים געגועים
לבית שתמיד אהבנו
אשר היה ורק הים
שר לבדו שם את שיריו.
כך בין צדפי ליבו של האדם שרים לו נעוריו.
מילים: נתן אלתרמן לחן: יואל ולבה
לדרך ספן, הים לפניך,
הרוח על המים קם.
אם לא יבגד לבך
עד נצח לא יבגד בך הים.
עגן הרם,
הגה כון,
עגן הרם,
ופתח, ופתח בשיר הספנים:
הלכה ספינתי בלילה כחל,
הובילה אותי לים הגדול,
הים הוא רחב, גלים וענן
הדרך עוד רב, רב, רב, הלאה ספן.
סופות כבר היו ושבע תחזרנה
אתה על המשמרת קם,
אמיץ היה וזכר נא,
כי את האמיצים אוהב הים.
עגן הרם...
הרוח על המים קם.
אם לא יבגד לבך
עד נצח לא יבגד בך הים.
עגן הרם,
הגה כון,
עגן הרם,
ופתח, ופתח בשיר הספנים:
הלכה ספינתי בלילה כחל,
הובילה אותי לים הגדול,
הים הוא רחב, גלים וענן
הדרך עוד רב, רב, רב, הלאה ספן.
סופות כבר היו ושבע תחזרנה
אתה על המשמרת קם,
אמיץ היה וזכר נא,
כי את האמיצים אוהב הים.
עגן הרם...
מילים: לאה גולדבר לחן: סשה ארגוב
כל זה היה, היה היה
לפני הרבה שנים:
בים הפליגה אוניה
ולה שלושה תרנים.
שלושה תרנים לאוניה
ומפרשי זהב,
ועל סיפון האוניה
טוס יפה זנב.
ומלחים ודייגים
במעגל גדול -
ממזמוריו מתמוגגים
שרים אותם בקול.
ודגי זהב - יפי סנפיר
מן המצולה עולים
לשמוע אגדה ושיר
על נדנדת גלים.
וכך שרים המלחים:
גדול הוא העולם,
יש בו פרחים, יש בו חוחים,
יש יבשה וים.
יש בו גלים, יש בו חופים,
יש שקט, גם סופה,
אך מאלפי דברים יפים ההפלגה יפה.
כי בה חדוות המרחקים
ורוח מרחביה,
ובין ימים ובין שחקים
תשוט האוניה.
ואם רוחות אורבים לך
בדרך הקשה,
צפויים ימים טובים לך
ואפתעות פגישה.
זה שיר מזמור להפלגה
בליל בהיר כוכב,
הקשב תקשיב לו הדגה
יקשיב לו המרחב.
כל זה היה, היה היה
לפני הרבה שנים -
בים הפליגה אוניה
ולה שלושה תרנים.
לפני הרבה שנים:
בים הפליגה אוניה
ולה שלושה תרנים.
שלושה תרנים לאוניה
ומפרשי זהב,
ועל סיפון האוניה
טוס יפה זנב.
ומלחים ודייגים
במעגל גדול -
ממזמוריו מתמוגגים
שרים אותם בקול.
ודגי זהב - יפי סנפיר
מן המצולה עולים
לשמוע אגדה ושיר
על נדנדת גלים.
וכך שרים המלחים:
גדול הוא העולם,
יש בו פרחים, יש בו חוחים,
יש יבשה וים.
יש בו גלים, יש בו חופים,
יש שקט, גם סופה,
אך מאלפי דברים יפים ההפלגה יפה.
כי בה חדוות המרחקים
ורוח מרחביה,
ובין ימים ובין שחקים
תשוט האוניה.
ואם רוחות אורבים לך
בדרך הקשה,
צפויים ימים טובים לך
ואפתעות פגישה.
זה שיר מזמור להפלגה
בליל בהיר כוכב,
הקשב תקשיב לו הדגה
יקשיב לו המרחב.
כל זה היה, היה היה
לפני הרבה שנים -
בים הפליגה אוניה
ולה שלושה תרנים.
מילים: דן אלמגור לחן: יאיר רוזנבלום
שוב השמש השורפת
את כולנו משזפת
שוב השמש הבוערת
את המים מסנוורת
מסנוורת את המים
את כולנו משחימה היא
אך כשהיא דומם שוקעת
היא יפה היא משגעת -
כן!
בוא אלינו, אלינו, אלינו לים
אל הים המלהיב הפרוע
אל השמש הזאת
לרוחות העזות
כי הים לכולנו פתוח.
איזו רוח מטורפת
על פנינו שוב צולפת
נחשולים היא מערמת
ומכה ומנהמת
איזו רוח מטורללת
את כולנו מטלטלת
נעמוד בפה פתוח
טוב לגמוע את הרוח - כן!
בוא אלינו...
בוא אל הסיפון, ויחד
נתבונן במעוף השחף
נתנדנד יחדיו בקצב
מול גלים רוחות וקצף.
עד מתי תוסיף לשבת
על החול ועל הזפת?
כי לשבת כך בדוחק
ז'לא בשביל אחד כמוך -
לא!
בוא אלינו...
את כולנו משזפת
שוב השמש הבוערת
את המים מסנוורת
מסנוורת את המים
את כולנו משחימה היא
אך כשהיא דומם שוקעת
היא יפה היא משגעת -
כן!
בוא אלינו, אלינו, אלינו לים
אל הים המלהיב הפרוע
אל השמש הזאת
לרוחות העזות
כי הים לכולנו פתוח.
איזו רוח מטורפת
על פנינו שוב צולפת
נחשולים היא מערמת
ומכה ומנהמת
איזו רוח מטורללת
את כולנו מטלטלת
נעמוד בפה פתוח
טוב לגמוע את הרוח - כן!
בוא אלינו...
בוא אל הסיפון, ויחד
נתבונן במעוף השחף
נתנדנד יחדיו בקצב
מול גלים רוחות וקצף.
עד מתי תוסיף לשבת
על החול ועל הזפת?
כי לשבת כך בדוחק
ז'לא בשביל אחד כמוך -
לא!
בוא אלינו...
מילים: דוריוואל ק לחן: ריי גילברט תרגום: יעקב שבתאי
כשספינתי תצא - תפליג בים,
אפרוש רישתי, אהובתי,
כשספינתי שלי תחזור מים
אביא לך גל, אהובתי,
כשיחזרו גם חברי מים
אודה לאל הטוב שבמרומים.
כוכב רחוק שלי לויני,
תאיר דרכי, אל תעזבני,
או אז אדע: בודד אינני,
כי מישהו חושב עלי עכשיו.
אפרוש רישתי, אהובתי,
כשספינתי שלי תחזור מים
אביא לך גל, אהובתי,
כשיחזרו גם חברי מים
אודה לאל הטוב שבמרומים.
כוכב רחוק שלי לויני,
תאיר דרכי, אל תעזבני,
או אז אדע: בודד אינני,
כי מישהו חושב עלי עכשיו.
מילים: מרדכי הוני לחן: עממי
קסם על ים כינרת
בשמי התכלת ירח שט
אני שלך ואת שלי
כינרת את, כינרת את אהובתי.
קסם על ים כינרת
בשמי התכלת ירח שט.
על גלי כסף ידי חותרת
גל אל גל, יד אל יד
ילחש כל רז.
יפה את בליל, כינרת
הלב ילחש לך אהובה.
אני שלך ואת שלי
כינרת את, כינרת את אהובתי.
בשמי התכלת ירח שט
אני שלך ואת שלי
כינרת את, כינרת את אהובתי.
קסם על ים כינרת
בשמי התכלת ירח שט.
על גלי כסף ידי חותרת
גל אל גל, יד אל יד
ילחש כל רז.
יפה את בליל, כינרת
הלב ילחש לך אהובה.
אני שלך ואת שלי
כינרת את, כינרת את אהובתי.
מילים: אהרון שבתא לחן: בני ברמן
בפונדק קטן בנמל קטן
שם היין אדום ונוצץ
בפונדק קטן הן ישבו שלושתן
עם קברניט לו רגל מעץ
ואמר הקברניט אין דבר אין דבר
עוד מחר תישאני ספינה אל הים
אל הים הכחול עוד מחר
האחת נשקה, השניה צחקה
השלישית את שפמו תקצץ
בפונדק קטן כך ישבו שלושתן
עם קברניט לו רגל מעץ
ואמר הקברניט אין דבר אין דבר
עוד מחר תישאני ספינה אל הים
אל הים הכחול עוד מחר
אז לקח חתן מפונדק קטן
האחת, על אופנוע מעץ
ונותרו שתיהן בפונדק עשן
עם קברניט לו רגל מעץ
ואמר הקברניט אין דבר אין דבר
עוד מחר תישאני ספינה אל הים
אל הים הכחול עוד מחר
לפונדק דומם אז נכנס קוסם
והפך השניה לו לנץ
ונותרה בצד השלישית לבד
עם קברניט לו רגל מעץ
ואמר הקברניט אין דבר אין דבר
עוד מחר תישאני ספינה אל הים
שם היין אדום ונוצץ
בפונדק קטן הן ישבו שלושתן
עם קברניט לו רגל מעץ
ואמר הקברניט אין דבר אין דבר
עוד מחר תישאני ספינה אל הים
אל הים הכחול עוד מחר
האחת נשקה, השניה צחקה
השלישית את שפמו תקצץ
בפונדק קטן כך ישבו שלושתן
עם קברניט לו רגל מעץ
ואמר הקברניט אין דבר אין דבר
עוד מחר תישאני ספינה אל הים
אל הים הכחול עוד מחר
אז לקח חתן מפונדק קטן
האחת, על אופנוע מעץ
ונותרו שתיהן בפונדק עשן
עם קברניט לו רגל מעץ
ואמר הקברניט אין דבר אין דבר
עוד מחר תישאני ספינה אל הים
אל הים הכחול עוד מחר
לפונדק דומם אז נכנס קוסם
והפך השניה לו לנץ
ונותרה בצד השלישית לבד
עם קברניט לו רגל מעץ
ואמר הקברניט אין דבר אין דבר
עוד מחר תישאני ספינה אל הים
מילים: לאה גולדבר לחן: רבקה לוינסון
למרחקים מפליגות הספינות.
אלף ידים פורקות ובונות,
אנו כובשים את החוף והגל
אנו בונים פה נמל פה נמל.
מצק הבטון ומורם המנוף
סירות המטען מגיעות אל החוף
תכלת מלמטה ותכלת מעל,
ככה נבנה הנמל הנמל.
אלף ידים פורקות ובונות,
אנו כובשים את החוף והגל
אנו בונים פה נמל פה נמל.
מצק הבטון ומורם המנוף
סירות המטען מגיעות אל החוף
תכלת מלמטה ותכלת מעל,
ככה נבנה הנמל הנמל.
סוף השירון
