השירון מאפשר הצגה של מילות השירים , שקופיות זמר,.
או גם וגם
.
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון
שירונים:
אריה חדד
מורה דרך מנוסה, מארגן טיולים מוזיקלים.
בעל נסיון רב בהדרכה, הובלה ותכנון טיולים בכל רחבי הארץ.
מנגן בגיטרה, אקורדיון, וקלידים.
054-749-0303
054-749-0303
נתן יונתן כרם התימנים שירי ירושלים יורם טהרלב The Band 55 עוזי חיטמן שירי ראשונים שירי יוצרים יהורם גאון אחרי המלחמה שירים שאוהבים עוטף משמרות אורוות הבארון בית הבאר אריק אינשטיין נחלאות שירון 16 נעמי שמר ורחל אהוד מנור שירי תש"ח לצומח שירה בציבור נווה צדק-מדינה ניגון שבלב שירון העמק שירי רוח שירון יום הולדת שירון יפו שירי אהבה שירי רועים שירון גיטרה רחל שפירא
שירון זה מכיל מילים לשירים
מילים: חיים חפר לחן: עממי צרפתי
היה זה בחצות הליל - בחולות
כשזוג יצא לו לטייל - בחולות
ועל ראשו מגבעת קש, ולשפתיה טעם דבש
וכשחיבק אותה ממש, בהולם לבבה הוא חש
בחולות.
וכך נולדתי אני - בחולות
עלמת החן היתה אמי - בחולות
ולא צריך להיות נביא האיש ההוא היה אבי
חלוץ נחמד ולבבי, אל העולם אותי הביא
בחולות
וכך בנו הם את ביתם - בחולות
ובית אחר בית קם - בחולות
וכשצמחו כאן רחובות, הלכתי בדרכי אבות
ורק הגעתי למצוות, התחלתי ילדות לצבוט
בחולות
הייתי לה צביטה נותן - בחולות
וכך נולד לנו הבן - בחולות
חלפו לילות, חלפו ימים ובני גם הוא אינו תמים
בליל אביב, בליל קסמים, גם הוא הולך לו לפעמים
בחולות.
אני זוכר איך שרתי שם - בחולות,
את עלומי השארתי שם - בחולות,
גם לנכדי אני אומר:
לו רק אני צעיר יותר
הייתי את הכל מוכר
ובדבר אחד בוחר:
בחולות.
עוד יש מקום לאהבה - בחולות
תדעו לכם שזו מצווה - בחולות
הזמן עובר מהר כל כך, והוא הרי אוהב אותך
אל החולות לכו אם כך, לפני שאיזו עיר תצמח
בחולות.
כשזוג יצא לו לטייל - בחולות
ועל ראשו מגבעת קש, ולשפתיה טעם דבש
וכשחיבק אותה ממש, בהולם לבבה הוא חש
בחולות.
וכך נולדתי אני - בחולות
עלמת החן היתה אמי - בחולות
ולא צריך להיות נביא האיש ההוא היה אבי
חלוץ נחמד ולבבי, אל העולם אותי הביא
בחולות
וכך בנו הם את ביתם - בחולות
ובית אחר בית קם - בחולות
וכשצמחו כאן רחובות, הלכתי בדרכי אבות
ורק הגעתי למצוות, התחלתי ילדות לצבוט
בחולות
הייתי לה צביטה נותן - בחולות
וכך נולד לנו הבן - בחולות
חלפו לילות, חלפו ימים ובני גם הוא אינו תמים
בליל אביב, בליל קסמים, גם הוא הולך לו לפעמים
בחולות.
אני זוכר איך שרתי שם - בחולות,
את עלומי השארתי שם - בחולות,
גם לנכדי אני אומר:
לו רק אני צעיר יותר
הייתי את הכל מוכר
ובדבר אחד בוחר:
בחולות.
עוד יש מקום לאהבה - בחולות
תדעו לכם שזו מצווה - בחולות
הזמן עובר מהר כל כך, והוא הרי אוהב אותך
אל החולות לכו אם כך, לפני שאיזו עיר תצמח
בחולות.
מילים: יצחק יצחקי לחן: יוחנן זראי
היה היו כאן פעם שקמים,
חולות מסביב וגם נוף.
העיר תל אביב של אותם הימים
היתה בית בודד על החוף.
ויש לפעמים נערכו ישיבות
מתחת שקמים אז בצל,
וליד העצים צחקו הבנות
וענו בזמרה: "הי ילל".
כן, זהו, כן, זהו,
זה גן השקמים.
היו גם כאלה
אי אז בימים.
גדלה תל אביב מסביבה פרוורים
הכל בה תוכנן ונבדק.
נבנו בה כבישים נשכחו השקמים
והלבין אז ראשם מאבק.
הכל כאן נבנה בקצבו של הדור -
חנויות ובתי שחקים,
אך רק אם נפנה מבטנו אחור,
ניזכר בשקמים ירוקים.
כן, זהו, כן, זהו...
היום השקמים נעלמו ואינם -
רק שלט את שמם עוד מזכיר,
כמה ציפורים וספסל מיותם
ניצב בליבה של העיר.
ומושך הוא אליו, כשהערב יורד
ונושרים מן העץ העלים,
קבצן מן הרחוב או הלך בודד
או זוג צעירים אוהבים.
כן, זהו, כן, זהו...
חולות מסביב וגם נוף.
העיר תל אביב של אותם הימים
היתה בית בודד על החוף.
ויש לפעמים נערכו ישיבות
מתחת שקמים אז בצל,
וליד העצים צחקו הבנות
וענו בזמרה: "הי ילל".
כן, זהו, כן, זהו,
זה גן השקמים.
היו גם כאלה
אי אז בימים.
גדלה תל אביב מסביבה פרוורים
הכל בה תוכנן ונבדק.
נבנו בה כבישים נשכחו השקמים
והלבין אז ראשם מאבק.
הכל כאן נבנה בקצבו של הדור -
חנויות ובתי שחקים,
אך רק אם נפנה מבטנו אחור,
ניזכר בשקמים ירוקים.
כן, זהו, כן, זהו...
היום השקמים נעלמו ואינם -
רק שלט את שמם עוד מזכיר,
כמה ציפורים וספסל מיותם
ניצב בליבה של העיר.
ומושך הוא אליו, כשהערב יורד
ונושרים מן העץ העלים,
קבצן מן הרחוב או הלך בודד
או זוג צעירים אוהבים.
כן, זהו, כן, זהו...
מילים: יורם טהרלב לחן: שלום חנוך
בבוקר לח בשנת תרל"ח
עת בציר הענבים
יצאו מיפו על סוסים
חמשת הרוכבים.
שטמפפר בא וגוטמן בא,
וזרח ברנט
ויואל משה סלומון,
עם חרב באבנט.
איתם רכב מזרקי
הדוקטור הכסוף,
לאורך הירקון הרוח
שר בקני הסוף.
ליד אומלבס הם חנו
בלב ביצות וסבך
ועל גבעה קטנה טיפסו
לראות את הסביבה
אמר להם מזרקי
אחרי שעה קצרה:
איני שומע ציפורים
וזה סימן נורא.
אם ציפורים אינן נראות
המוות פה מולך,
כדאי לצאת מפה מהר,
הנה אני הולך.
קפץ הדוקטור על סוסו
כי חס על בריאותו,
והרעים שלושתם פנו
לשוב לעיר איתו.
אמר אז יואל סלומון
ושתי עיניו הוזות:
"אני נשאר הלילה פה
על הגבעה הזאת".
והוא נשאר על הגבעה,
ובין חצות לאור
פתאום צמחו לסלומון
כנפיים של ציפור.
לאן הוא עף, לאן פרח
אין איש אשר ידע,
אולי היה זה רק חלום
אולי רק אגדה.
אך כשהבוקר שוב עלה
מעבר להרים,
העמק הארור נמלא
ציוץ של ציפורים.
ויש אומרים כי עד היום
לאורך הירקון
הציפורים שרות על יואל
משה סלומון.
עת בציר הענבים
יצאו מיפו על סוסים
חמשת הרוכבים.
שטמפפר בא וגוטמן בא,
וזרח ברנט
ויואל משה סלומון,
עם חרב באבנט.
איתם רכב מזרקי
הדוקטור הכסוף,
לאורך הירקון הרוח
שר בקני הסוף.
ליד אומלבס הם חנו
בלב ביצות וסבך
ועל גבעה קטנה טיפסו
לראות את הסביבה
אמר להם מזרקי
אחרי שעה קצרה:
איני שומע ציפורים
וזה סימן נורא.
אם ציפורים אינן נראות
המוות פה מולך,
כדאי לצאת מפה מהר,
הנה אני הולך.
קפץ הדוקטור על סוסו
כי חס על בריאותו,
והרעים שלושתם פנו
לשוב לעיר איתו.
אמר אז יואל סלומון
ושתי עיניו הוזות:
"אני נשאר הלילה פה
על הגבעה הזאת".
והוא נשאר על הגבעה,
ובין חצות לאור
פתאום צמחו לסלומון
כנפיים של ציפור.
לאן הוא עף, לאן פרח
אין איש אשר ידע,
אולי היה זה רק חלום
אולי רק אגדה.
אך כשהבוקר שוב עלה
מעבר להרים,
העמק הארור נמלא
ציוץ של ציפורים.
ויש אומרים כי עד היום
לאורך הירקון
הציפורים שרות על יואל
משה סלומון.
מילים: אפריים ויינשטיין לחן: חיים קוברין
צֵל עֵץ תָּמָר וְאוֹר יָרֵחַ
וּמַנְגִּינַת כִּנּוֹר תַּקְסִים אֶת הַלֵּב
עוֹלֶה הַצְּלִיל, רוֹעֵד, שׁוֹקֵעַ
עַל מֵיתָרִים נִשְׁפָּךְ הַכְּאֵב.
מֵעַרְפִלֵּי עָבָר תּוֹפִיעַ
דְּמוּת אֲהוּבָה, קַוֵּי פָּנִים מֻכָּרִים
כִּנּוֹר יַשְׁמִיעַ
שִׁיר זִכְרוֹנוֹת נְעִימִים.
נַגֵּן, נַגֵּן-נָא!
לְקוֹל צְלִילֶיךָ מַה נָּעִים הַחֲלוֹם
נַגֵּן, נַגֵּן-נָא!
יִשְׁמַע יָרֵחַ אֶת סוֹדִי בַּמָּרוֹם
לָמָּה – בְּאֵשׁ שְׂפָתַיִךְ הִקְסַמְתִּינִי
לִבִּי כָּבַשְׁתְּ וַעֲזַבְתִּינִי
בּוֹדֵד, אוֹהֵב וְסוֹבֵל.
נָדַם כִּנּוֹר, נֶחְבָּא יָרֵחַ
וּבַדְּמָמָה הֵד מַנְגִּינָה עוֹד נִשְׁמָע
לָמָּה וְלָמָּה – אֵל יוֹדֵעַ
לָמָּה עוֹלָם אַכְזָר בָּרָא?
ִכִּנּוֹר קְסָמִים, נַגֵּן שִׁירֶיךָ
מַחְרִיד הַשֶּׁקֶט וְהַחֹשֶׁךְ סָבִיב
מַנְגִּינוֹתֶיךָ
יַשְׁכִּיחוּ לִי אֶת סִבְלִי.
נַגֵּן, נַגֵּן-נָא!...
וּמַנְגִּינַת כִּנּוֹר תַּקְסִים אֶת הַלֵּב
עוֹלֶה הַצְּלִיל, רוֹעֵד, שׁוֹקֵעַ
עַל מֵיתָרִים נִשְׁפָּךְ הַכְּאֵב.
מֵעַרְפִלֵּי עָבָר תּוֹפִיעַ
דְּמוּת אֲהוּבָה, קַוֵּי פָּנִים מֻכָּרִים
כִּנּוֹר יַשְׁמִיעַ
שִׁיר זִכְרוֹנוֹת נְעִימִים.
נַגֵּן, נַגֵּן-נָא!
לְקוֹל צְלִילֶיךָ מַה נָּעִים הַחֲלוֹם
נַגֵּן, נַגֵּן-נָא!
יִשְׁמַע יָרֵחַ אֶת סוֹדִי בַּמָּרוֹם
לָמָּה – בְּאֵשׁ שְׂפָתַיִךְ הִקְסַמְתִּינִי
לִבִּי כָּבַשְׁתְּ וַעֲזַבְתִּינִי
בּוֹדֵד, אוֹהֵב וְסוֹבֵל.
נָדַם כִּנּוֹר, נֶחְבָּא יָרֵחַ
וּבַדְּמָמָה הֵד מַנְגִּינָה עוֹד נִשְׁמָע
לָמָּה וְלָמָּה – אֵל יוֹדֵעַ
לָמָּה עוֹלָם אַכְזָר בָּרָא?
ִכִּנּוֹר קְסָמִים, נַגֵּן שִׁירֶיךָ
מַחְרִיד הַשֶּׁקֶט וְהַחֹשֶׁךְ סָבִיב
מַנְגִּינוֹתֶיךָ
יַשְׁכִּיחוּ לִי אֶת סִבְלִי.
נַגֵּן, נַגֵּן-נָא!...
מילים: יעקב גלעד לחן: יהודה פוליקר
הבטחתי לכתוב כשנסעתי
ולא כתבתי מזמן
עכשיו את כל כך חסרה לי
חבל, חבל שאת לא כאן.
אחרי שהגעתי ליפו
תקוות נולדו מתוך יאוש
מצאתי לי חדר וחצי
על גג של בית נטוש.
יש פה מיטה מתקפלת
אם נרצה שלושתנו לישון
את אני והילד
מול חלון משקיף לים התיכון.
ואולי מרחוק יש סיכוי אחד למיליון
ואולי מרחוק איזה אושר מתגנב אל החלון.
שנת חמישים סוף דצמבר
בחוץ מלחמת רוחות
השלג צנח כאן לפתע
לבן מזכיר לי נשכחות.
עוד הפצע פתוח
לו רק היית איתי עכשיו
הייתי ודאי מספר לך
את מה שלא יגיד מכתב.
כאן אם תרצי יש לך בית
ואותי יהיה לך המון
צחוק ילדים בין הערביים
מול חלון משקיף לים התיכון.
ואולי מרחוק יש סיכוי אחד למיליון
ואולי מרחוק איזה אושר מתגנב אל החלון.
ולא כתבתי מזמן
עכשיו את כל כך חסרה לי
חבל, חבל שאת לא כאן.
אחרי שהגעתי ליפו
תקוות נולדו מתוך יאוש
מצאתי לי חדר וחצי
על גג של בית נטוש.
יש פה מיטה מתקפלת
אם נרצה שלושתנו לישון
את אני והילד
מול חלון משקיף לים התיכון.
ואולי מרחוק יש סיכוי אחד למיליון
ואולי מרחוק איזה אושר מתגנב אל החלון.
שנת חמישים סוף דצמבר
בחוץ מלחמת רוחות
השלג צנח כאן לפתע
לבן מזכיר לי נשכחות.
עוד הפצע פתוח
לו רק היית איתי עכשיו
הייתי ודאי מספר לך
את מה שלא יגיד מכתב.
כאן אם תרצי יש לך בית
ואותי יהיה לך המון
צחוק ילדים בין הערביים
מול חלון משקיף לים התיכון.
ואולי מרחוק יש סיכוי אחד למיליון
ואולי מרחוק איזה אושר מתגנב אל החלון.
מילים: חיים חפר לחן: עממי
אין כמו יפו בלילות
אין כמו יפו בעולם
כשעוברות החתיכות
עם שפתיים צבע דם.
איך שהן מנדנדות
- וואלה זאת ממול פצצה,
רק תקרא לה - היא תתן קפיצה
כמו חטפה פה עקיצה...
ככה זה בעולם
אין אמון בבני אדם
מה אנחנו סך הכל
מהשטח הגדול
בוא נשתה חביבי בירה
כל אחד יגמור עשרים
ונראה אצל אלוירה
מה עושים החברים
כאן גם צ'יקו הנהג
מוישה גנב הזגג
אלי פוקר הקלפן
ושוטר אחד חנפן
אין כמו יפו בלילות
אין כמו יפו בעולם
בוא נצא עכשיו עם לוטה
לטייל על שפת הים
שם יושבים עכשיו זוגות
מתחבקים כמו שיכורים
אבל כשאנחנו רק עוברים
מסתלקים הממזרים
ככה זה בעולם
אין אמון בבני אדם
מה אנחנו סך הכל
מהשטח הגדול
בוא ניקח פה כסא נוח
ונמכור אותו לשמיל
ונקנה כרטיס קולנוע
בשורה חמש בצליל
שם גם צ'יקו הנהג
מוישה גנב הזגג
אלי פוקר הקלפן
ושוטר אחד חנפן
אין כמו יפו בלילות
אין כמו יפו בעולם
פעם דרך חלונות
באנו אל תוך בנק העם
רק ניגשנו לקופות
סתם לבדוק את המנעול
ופתאום נדלק פנס כפול
ושוטר עמד ממול
ככה זה בעולם
אין אמון בבני אדם
מה אנחנו סך הכל
מהשטח הגדול
לשופט עדים הבאנו
שנכנסנו לבדיקה
אבל את ארבעתנו
לבית סוהר הוא תקע
כאן גם צ'יקו הנהג
מוישה גנב הזגג
אלי פוקר הקלפן
ושוטר אחד חנפן
אין כמו יפו בעולם
כשעוברות החתיכות
עם שפתיים צבע דם.
איך שהן מנדנדות
- וואלה זאת ממול פצצה,
רק תקרא לה - היא תתן קפיצה
כמו חטפה פה עקיצה...
ככה זה בעולם
אין אמון בבני אדם
מה אנחנו סך הכל
מהשטח הגדול
בוא נשתה חביבי בירה
כל אחד יגמור עשרים
ונראה אצל אלוירה
מה עושים החברים
כאן גם צ'יקו הנהג
מוישה גנב הזגג
אלי פוקר הקלפן
ושוטר אחד חנפן
אין כמו יפו בלילות
אין כמו יפו בעולם
בוא נצא עכשיו עם לוטה
לטייל על שפת הים
שם יושבים עכשיו זוגות
מתחבקים כמו שיכורים
אבל כשאנחנו רק עוברים
מסתלקים הממזרים
ככה זה בעולם
אין אמון בבני אדם
מה אנחנו סך הכל
מהשטח הגדול
בוא ניקח פה כסא נוח
ונמכור אותו לשמיל
ונקנה כרטיס קולנוע
בשורה חמש בצליל
שם גם צ'יקו הנהג
מוישה גנב הזגג
אלי פוקר הקלפן
ושוטר אחד חנפן
אין כמו יפו בלילות
אין כמו יפו בעולם
פעם דרך חלונות
באנו אל תוך בנק העם
רק ניגשנו לקופות
סתם לבדוק את המנעול
ופתאום נדלק פנס כפול
ושוטר עמד ממול
ככה זה בעולם
אין אמון בבני אדם
מה אנחנו סך הכל
מהשטח הגדול
לשופט עדים הבאנו
שנכנסנו לבדיקה
אבל את ארבעתנו
לבית סוהר הוא תקע
כאן גם צ'יקו הנהג
מוישה גנב הזגג
אלי פוקר הקלפן
ושוטר אחד חנפן
בתחנה בבאר שבע עמד קטר
ומספרו שבעים ארבע מאות ארבעה עשר
קטר קיטור תשוש קטר קיטור ישן
עמד בתחנה והעלה עשן
הגיעה עת לזוז המבקר שרק
וגם נתן את הסימן בדגל ירקרק
ליבו של הקטר התחיל אזי לפעום
והוא מוכן לצאת לעבר הצפון
וצ'יף צ'יף צ'ף
הקטר נשף
ותיק תיק תק
הגלגל דפק
ואז הפסים זה לזה אמרו
שבעים ארבע מאות ארבעה עשר
זה הוא
בדרך לצפון הם התקדמו לבד
עבר בתחנות אך הקטר שם לא עמד
עברו בתוך שדות עברו על פני גשרים
וכשנוסעים מהר המרחקים קצרים
קטר כזה ישן שחור ומלוכלך
איך ארבעה קרונות עם הנוסעים הוא עוד משך
עבד הוא כמו סוס כל בורג הוא אימץ
ולבבו כמעט וכבר חשב להתפוצץ
אך צ'יף צ'יף צ'ף
הקטר נשף
ותיק תיק תק
הגלגל דפק
ואז הפסים זה לזה אמרו
שבעים ארבע מאות ארבעה עשר
זה הוא
הקטר גם לא חלם שזה עתיד לקרות
שאת עצמו יביא אי פעם אל בית הקברות
רעיו החלודים עמדו כאן ראש מול ראש
חמש מאות וחמישים ותשע מאות שלוש
אז ברמן את צינור הדלק אט סגר
האש כבתה לאט והקיטור גם כן נגמר
וברמן למנהל בקול חנוק אמר
הנה שבעים ארבע מאות ארבעה עשר
וצ'יף צ'יף צ'ף
הקטר כבר לא נשף
ותיק תיק תק
הגלגל לא דפק
ואז פס אחד לשני לחש
המלך מת יחי המלך החדש
זה הוא
ומספרו שבעים ארבע מאות ארבעה עשר
קטר קיטור תשוש קטר קיטור ישן
עמד בתחנה והעלה עשן
הגיעה עת לזוז המבקר שרק
וגם נתן את הסימן בדגל ירקרק
ליבו של הקטר התחיל אזי לפעום
והוא מוכן לצאת לעבר הצפון
וצ'יף צ'יף צ'ף
הקטר נשף
ותיק תיק תק
הגלגל דפק
ואז הפסים זה לזה אמרו
שבעים ארבע מאות ארבעה עשר
זה הוא
בדרך לצפון הם התקדמו לבד
עבר בתחנות אך הקטר שם לא עמד
עברו בתוך שדות עברו על פני גשרים
וכשנוסעים מהר המרחקים קצרים
קטר כזה ישן שחור ומלוכלך
איך ארבעה קרונות עם הנוסעים הוא עוד משך
עבד הוא כמו סוס כל בורג הוא אימץ
ולבבו כמעט וכבר חשב להתפוצץ
אך צ'יף צ'יף צ'ף
הקטר נשף
ותיק תיק תק
הגלגל דפק
ואז הפסים זה לזה אמרו
שבעים ארבע מאות ארבעה עשר
זה הוא
הקטר גם לא חלם שזה עתיד לקרות
שאת עצמו יביא אי פעם אל בית הקברות
רעיו החלודים עמדו כאן ראש מול ראש
חמש מאות וחמישים ותשע מאות שלוש
אז ברמן את צינור הדלק אט סגר
האש כבתה לאט והקיטור גם כן נגמר
וברמן למנהל בקול חנוק אמר
הנה שבעים ארבע מאות ארבעה עשר
וצ'יף צ'יף צ'ף
הקטר כבר לא נשף
ותיק תיק תק
הגלגל לא דפק
ואז פס אחד לשני לחש
המלך מת יחי המלך החדש
זה הוא
הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ,
וַהֲיִי לִי אֵם וְאָחוֹת,
וִיהִי חֵיקֵךְ מִקְלַט רֹאשִׁי,
קַן-תְּפִלּוֹתַי הַנִּדָּחוֹת.
וּבְעֵת רַחֲמִים, בֵּין-הַשְּׁמָשׁוֹת,
שְׁחִי וַאֲגַל לָךְ סוֹד יִסּוּרָי:
אוֹמְרִים, יֵשׁ בָּעוֹלָם נְעוּרִים –
הֵיכָן נְעוּרָי?
וְעוֹד רָז אֶחָד לָךְ אֶתְוַדֶּה:
נַפְשִׁי נִשְׂרְפָה בְלַהֲבָהּ;
אוֹמְרִים, אַהֲבָה יֵשׁ בָּעוֹלָם –
מַה-זֹּאת אַהֲבָה?
הַכּוֹכָבִים רִמּוּ אוֹתִי,
הָיָה חֲלוֹם – אַךְ גַּם הוּא עָבָר;
עַתָּה אֵין לִי כְלוּם בָּעוֹלָם –
אֵין לִי דָבָר.
הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ,
וַהֲיִי לִי אֵם וְאָחוֹת,
וִיהִי חֵיקֵךְ מִקְלַט רֹאשִׁי,
קַן-תְּפִלּוֹתַי הַנִּדָּחוֹת.
וַהֲיִי לִי אֵם וְאָחוֹת,
וִיהִי חֵיקֵךְ מִקְלַט רֹאשִׁי,
קַן-תְּפִלּוֹתַי הַנִּדָּחוֹת.
וּבְעֵת רַחֲמִים, בֵּין-הַשְּׁמָשׁוֹת,
שְׁחִי וַאֲגַל לָךְ סוֹד יִסּוּרָי:
אוֹמְרִים, יֵשׁ בָּעוֹלָם נְעוּרִים –
הֵיכָן נְעוּרָי?
וְעוֹד רָז אֶחָד לָךְ אֶתְוַדֶּה:
נַפְשִׁי נִשְׂרְפָה בְלַהֲבָהּ;
אוֹמְרִים, אַהֲבָה יֵשׁ בָּעוֹלָם –
מַה-זֹּאת אַהֲבָה?
הַכּוֹכָבִים רִמּוּ אוֹתִי,
הָיָה חֲלוֹם – אַךְ גַּם הוּא עָבָר;
עַתָּה אֵין לִי כְלוּם בָּעוֹלָם –
אֵין לִי דָבָר.
הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ,
וַהֲיִי לִי אֵם וְאָחוֹת,
וִיהִי חֵיקֵךְ מִקְלַט רֹאשִׁי,
קַן-תְּפִלּוֹתַי הַנִּדָּחוֹת.
מילים: לחן: משה וילנסקי
מֵעַל הַמִסְגָדִים עוֹלֶה יָרֵחַ,
מֵעַל בֵּיתֵּךְ עוֹלִים אוֹרוֹת נֵיאוֹן.
וְשׁוּב שִׂיחֵי יַסְמִין נוֹתְנִים פֹּה רֵיחַ
וְשׁוּב אֲנַחְנוּ כָּאן, מוּל הַשָׁעוֹן.
וְשׁוּב, יַלְדָה, בְּלִי לָמָה? וּמַדוּעַ?
יָדַי בִּזְרוֹעוֹתַּיִיךְ אוֹחֲזוֹת.
יֵשׁ מַשֶׁהוּ מוּזָר וְלֹא יָדוּעַ,
יֵשׁ מַשֶׁהוּ נִפְלָא בָּעִיר הַזֹאת...
הַשְׁחָפִים עַל הַמֶזַח כְּבָר עָפוּ
וְהַיָם הִשְׁתַּתֵּק וְנָדַם.
זוֹהִי יָפוֹ, יַלְדָה, זוֹהִי יָפוֹ
שֶׁחוֹדֶרֶת - כְּמוֹ יַיִן - לַדָם...
כָּאן מֶלַח וְעָשָׁן וּצְלִיל-גִיטָרָה,
סַכִּין שְׁלוּפָה וּמִשְׂחָקֵי שֵׁשׁ-בֵּשׁ.
כָּאן מַשֶׁהוּ שִׁיכּוֹר, וְלֹא מֵעָרַק,
וְחַם, לֹא מִן הַסְטֵייקִים עַל הָאֵשׁ...
אַךְ שׁוּב, יַלְדָה, בְּלִי לָמָה? וְגִ'ירָפָה?
יָדַיִים אוֹ מוֹתְּנַיִים אוֹ חָזוֹת.
יֵשׁ מַשֶׁהוּ מוּזָר וְלֹא יָדוּעַ.
יֵשׁ מַשֶׁהוּ נִפְלָא בָּעִיר הַזֹאת...
הַשְׁחָפִים עַל הַמֶזַח כְּבָר עָפוּ
וְהַיָם הִשְׁתַּתֵּק וְנָדַם.
זוֹהִי יָפוֹ, יַלְדָה, זוֹהִי יָפוֹ
שֶׁחוֹדֶרֶת - כְּמוֹ יַיִן - לַדָם...
סִירוֹת הַדַיָיגִים קוֹרְצוֹת בַּאוֹפֶק,
הַלַיְלָה מְשַׂחֵק בְּמַחֲבוֹאִים
עִם כָּל הַסִימְטָאוֹת אֲשֶׁר בַּאוֹפֶל
וְעִם כּוֹכְבֵי הַשַׁחַר הַגְבוֹהִים.
וְשׁוּב, יַלְדָה, בְּלִי לָמָה? וְמַדוּעַ?
שְׂפָתַּי בְּשִׂפְתּוֹתַּיִיךְ אֲחוּזוֹת.
יֵשׁ מַשֶׁהוּ מוּזָר וְלֹא יָדוּעַ.
יֵשׁ מַשֶׁהוּ נִפְלָא בָּעִיר הַזֹאת...
הַשְׁחָפִים עַל הַמֶזַח כְּבָר עָפוּ
וְהַיָם הִשְׁתַּתֵּק וְנָדַם.
זוֹהִי יָפוֹ, יַלְדָה, זוֹהִי יָפוֹ
שֶׁחוֹדֶרֶת - כְּמוֹ יַיִן - לַדָם...
מֵעַל בֵּיתֵּךְ עוֹלִים אוֹרוֹת נֵיאוֹן.
וְשׁוּב שִׂיחֵי יַסְמִין נוֹתְנִים פֹּה רֵיחַ
וְשׁוּב אֲנַחְנוּ כָּאן, מוּל הַשָׁעוֹן.
וְשׁוּב, יַלְדָה, בְּלִי לָמָה? וּמַדוּעַ?
יָדַי בִּזְרוֹעוֹתַּיִיךְ אוֹחֲזוֹת.
יֵשׁ מַשֶׁהוּ מוּזָר וְלֹא יָדוּעַ,
יֵשׁ מַשֶׁהוּ נִפְלָא בָּעִיר הַזֹאת...
הַשְׁחָפִים עַל הַמֶזַח כְּבָר עָפוּ
וְהַיָם הִשְׁתַּתֵּק וְנָדַם.
זוֹהִי יָפוֹ, יַלְדָה, זוֹהִי יָפוֹ
שֶׁחוֹדֶרֶת - כְּמוֹ יַיִן - לַדָם...
כָּאן מֶלַח וְעָשָׁן וּצְלִיל-גִיטָרָה,
סַכִּין שְׁלוּפָה וּמִשְׂחָקֵי שֵׁשׁ-בֵּשׁ.
כָּאן מַשֶׁהוּ שִׁיכּוֹר, וְלֹא מֵעָרַק,
וְחַם, לֹא מִן הַסְטֵייקִים עַל הָאֵשׁ...
אַךְ שׁוּב, יַלְדָה, בְּלִי לָמָה? וְגִ'ירָפָה?
יָדַיִים אוֹ מוֹתְּנַיִים אוֹ חָזוֹת.
יֵשׁ מַשֶׁהוּ מוּזָר וְלֹא יָדוּעַ.
יֵשׁ מַשֶׁהוּ נִפְלָא בָּעִיר הַזֹאת...
הַשְׁחָפִים עַל הַמֶזַח כְּבָר עָפוּ
וְהַיָם הִשְׁתַּתֵּק וְנָדַם.
זוֹהִי יָפוֹ, יַלְדָה, זוֹהִי יָפוֹ
שֶׁחוֹדֶרֶת - כְּמוֹ יַיִן - לַדָם...
סִירוֹת הַדַיָיגִים קוֹרְצוֹת בַּאוֹפֶק,
הַלַיְלָה מְשַׂחֵק בְּמַחֲבוֹאִים
עִם כָּל הַסִימְטָאוֹת אֲשֶׁר בַּאוֹפֶל
וְעִם כּוֹכְבֵי הַשַׁחַר הַגְבוֹהִים.
וְשׁוּב, יַלְדָה, בְּלִי לָמָה? וְמַדוּעַ?
שְׂפָתַּי בְּשִׂפְתּוֹתַּיִיךְ אֲחוּזוֹת.
יֵשׁ מַשֶׁהוּ מוּזָר וְלֹא יָדוּעַ.
יֵשׁ מַשֶׁהוּ נִפְלָא בָּעִיר הַזֹאת...
הַשְׁחָפִים עַל הַמֶזַח כְּבָר עָפוּ
וְהַיָם הִשְׁתַּתֵּק וְנָדַם.
זוֹהִי יָפוֹ, יַלְדָה, זוֹהִי יָפוֹ
שֶׁחוֹדֶרֶת - כְּמוֹ יַיִן - לַדָם...
מילים: נתן אלתרמן לחן: איסק דונייבסקי
רִנָּה – אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַשָּׁמַיִם!
רִנָּה - אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַסַּפְסָל!
רִנָּה – אֲנִי אוֹהֵב אֶת סַנְדָּלַיִךְ,
אֶת אוֹר עֵינַיִךְ,
אֶת אַרְנָקֵךְ אֲשֶׁר נָפַל!
אַל תְּדַבֵּר בְּקוֹל דְּרָמָטִי
אַל תִּהְיֶה כָּל כָּךְ עָדִין –
אֲנִי מֵאִמָּא'לֶה שָׁמַעְתִּי:
לִגְבָרִים, בִּתִּי, אָסוּר לְהַאֲמִין!
לֹא, לֹא! אֲנִי אֵינֶנִּי גֶּבֶר...
לֹא דּוֹן ז'וּאָן צָעִיר וָרֵיק.
אַהֲבָתִי קָשָׁה מִדֶּבֶר –
זֶה הֶרְגֵּל שֶׁלִּי
מֵאָז – מִשֵּׁיח' אַבְּרֵיכּ.
רִנָּה – אַל תְּסַלְסֵל לִי סֵרֵנָדָה!
רִנָּה – וְאֶת לִבִּי אַל תְּבַלְבֵּל!
רִנָּה – תָּשׁוּב אֶל חַנָּה וְאֶל עָדָה,
הֲלֹא יָדַעְתָּ
שֶׁהִיא בּוֹכָה יוֹמָם וָלֵיל!
תִּבְכֶּה לָהּ, עָדָה, תִּתְיַפֵּחַ,
אִתָּךְ הַלַּיְלָה כֹּה בָּהִיר.
אֲנַחְנוּ פֹּה וְשָׁם יָרֵחַ,
אַתְּ רוֹאָה – הִנֵּה
כִּמְעַט חִבַּרְתִּי שִׁיר.
לֹא! לֹא נָחוּץ לִי גֶּבֶר לִירִי,
נָחוּץ לִי גֶּבֶר מְנֻמָּס!
אֵינְךָ מַזְמִין אוֹתִי הָעִירָה
וְאֵינְךָ קוֹנֶה לִי
גְּלִידָה אֲנָנָס!
רִנָּה – נִקְנֶה גְּלִידָה עִם אֲנָנָסִים!
רִנָּה – נֵלֵך יוֹם יוֹם לַסִּינֵמָה,
רִנָּה – נִשְׁתֶּה גָּזוֹזִים וְתַסָּסִים
נִרְקֹד בְּגֵ'זִים
מָה עוֹד תִּרְצִי, הַגִּידִי מָה?!
אֲנִי רוֹצָה שֶׁתֹּאהֲבֵנִי
וְשֶׁתִּקְרָא לִי בֻּבָּה'לֶה (בֻּבָּה'לֶה!)
שֶׁעַד עוֹלָם לֹא תַּעַזְבֵנִי
וְשֶׁתֹּאמַר לִי
אֵיךְ לִבְּךָ אֵלַי מָלֵא.
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ כִּפְלַיִם
כִּי אַתְּ אֵינֵךְ אוֹהֶבֶת כְּלָל!
לִבְשִׁי אֶת זֹאת, לִבְשִׁי בֵּינְתַיִם,
פֹּה תּוֹפְסִים תָּמִיד
נַזֶּלֶת מִן הַטַּל.
רִנָּה – אַל תְּדַבֵּר לִי עַל נַזֶּלֶת!
רִנָּה – מַסְפִּיק וְדַי, כְּבָר מְאֻחָר,
רִנָּה - בּוֹא תְּלַוֵּנִי עַד הַדֶּלֶת,
לֹא אֵין תּוֹעֶלֶת
שֶׁנִּשָּׁאֵר פֹּה עַד מָחָר.
מָחָר, אִם לֹא אֶהְיֶה כּוֹעֶסֶת,
תִּגַּשׁ אֵלַי, זֶה קְצָת בַּחוֹל...
אֶצְלִי יֵשׁ חֶדֶר וּמִרְפֶּסֶת,
דִּיזֶנְגּוֹף שְׁמוֹנִים,
קוֹמָה שְׁנִיָּה מִשְּׂמֹאל.
וּמָה תַּגִּידִי הָלְאָה, רִנָּה,
לֹא אַל תַּגִּידִי לִי דָּבָר...
אֲנִי מֵבִין, אֲנִי אֲבִינָה,
זֶה סִימָן
שֶׁאֶת הַכֹּל אָמַרְנוּ כְּבָר!
רִנָּה – אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַשָּׁמַיִם!
רִנָּה – אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַסַּפְסָל!
רִנָּה – אֲנִי אוֹהֵב אֶת סַנְדָּלַיִךְ,
אֶת אוֹר עֵינַיִךְ,
אֶת אַרְנָקֵךְ אֲשֶׁר נָפַל!
רִנָּה - אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַסַּפְסָל!
רִנָּה – אֲנִי אוֹהֵב אֶת סַנְדָּלַיִךְ,
אֶת אוֹר עֵינַיִךְ,
אֶת אַרְנָקֵךְ אֲשֶׁר נָפַל!
אַל תְּדַבֵּר בְּקוֹל דְּרָמָטִי
אַל תִּהְיֶה כָּל כָּךְ עָדִין –
אֲנִי מֵאִמָּא'לֶה שָׁמַעְתִּי:
לִגְבָרִים, בִּתִּי, אָסוּר לְהַאֲמִין!
לֹא, לֹא! אֲנִי אֵינֶנִּי גֶּבֶר...
לֹא דּוֹן ז'וּאָן צָעִיר וָרֵיק.
אַהֲבָתִי קָשָׁה מִדֶּבֶר –
זֶה הֶרְגֵּל שֶׁלִּי
מֵאָז – מִשֵּׁיח' אַבְּרֵיכּ.
רִנָּה – אַל תְּסַלְסֵל לִי סֵרֵנָדָה!
רִנָּה – וְאֶת לִבִּי אַל תְּבַלְבֵּל!
רִנָּה – תָּשׁוּב אֶל חַנָּה וְאֶל עָדָה,
הֲלֹא יָדַעְתָּ
שֶׁהִיא בּוֹכָה יוֹמָם וָלֵיל!
תִּבְכֶּה לָהּ, עָדָה, תִּתְיַפֵּחַ,
אִתָּךְ הַלַּיְלָה כֹּה בָּהִיר.
אֲנַחְנוּ פֹּה וְשָׁם יָרֵחַ,
אַתְּ רוֹאָה – הִנֵּה
כִּמְעַט חִבַּרְתִּי שִׁיר.
לֹא! לֹא נָחוּץ לִי גֶּבֶר לִירִי,
נָחוּץ לִי גֶּבֶר מְנֻמָּס!
אֵינְךָ מַזְמִין אוֹתִי הָעִירָה
וְאֵינְךָ קוֹנֶה לִי
גְּלִידָה אֲנָנָס!
רִנָּה – נִקְנֶה גְּלִידָה עִם אֲנָנָסִים!
רִנָּה – נֵלֵך יוֹם יוֹם לַסִּינֵמָה,
רִנָּה – נִשְׁתֶּה גָּזוֹזִים וְתַסָּסִים
נִרְקֹד בְּגֵ'זִים
מָה עוֹד תִּרְצִי, הַגִּידִי מָה?!
אֲנִי רוֹצָה שֶׁתֹּאהֲבֵנִי
וְשֶׁתִּקְרָא לִי בֻּבָּה'לֶה (בֻּבָּה'לֶה!)
שֶׁעַד עוֹלָם לֹא תַּעַזְבֵנִי
וְשֶׁתֹּאמַר לִי
אֵיךְ לִבְּךָ אֵלַי מָלֵא.
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ כִּפְלַיִם
כִּי אַתְּ אֵינֵךְ אוֹהֶבֶת כְּלָל!
לִבְשִׁי אֶת זֹאת, לִבְשִׁי בֵּינְתַיִם,
פֹּה תּוֹפְסִים תָּמִיד
נַזֶּלֶת מִן הַטַּל.
רִנָּה – אַל תְּדַבֵּר לִי עַל נַזֶּלֶת!
רִנָּה – מַסְפִּיק וְדַי, כְּבָר מְאֻחָר,
רִנָּה - בּוֹא תְּלַוֵּנִי עַד הַדֶּלֶת,
לֹא אֵין תּוֹעֶלֶת
שֶׁנִּשָּׁאֵר פֹּה עַד מָחָר.
מָחָר, אִם לֹא אֶהְיֶה כּוֹעֶסֶת,
תִּגַּשׁ אֵלַי, זֶה קְצָת בַּחוֹל...
אֶצְלִי יֵשׁ חֶדֶר וּמִרְפֶּסֶת,
דִּיזֶנְגּוֹף שְׁמוֹנִים,
קוֹמָה שְׁנִיָּה מִשְּׂמֹאל.
וּמָה תַּגִּידִי הָלְאָה, רִנָּה,
לֹא אַל תַּגִּידִי לִי דָּבָר...
אֲנִי מֵבִין, אֲנִי אֲבִינָה,
זֶה סִימָן
שֶׁאֶת הַכֹּל אָמַרְנוּ כְּבָר!
רִנָּה – אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַשָּׁמַיִם!
רִנָּה – אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַסַּפְסָל!
רִנָּה – אֲנִי אוֹהֵב אֶת סַנְדָּלַיִךְ,
אֶת אוֹר עֵינַיִךְ,
אֶת אַרְנָקֵךְ אֲשֶׁר נָפַל!
מילים: יוסי גמזו לחן: עממי אירי
אם פרדסים עוד משגעים אותך בריח
אם בלילות אתה שיכור מן הירח
אם רוח מרחבים בצווארונך תמיד נושבת
ויש לך קוצים במקום שבו נהוג לשבת
זה סימן שאתה צעיר
כמו יום אביב בהיר
כמו יום אביב בהיר
סימן שאתה צעיר
אם לא אכפת לך לצאת ולתעות בדרך
אם בשדות אתה קוטף מדי פעם פרח
ואם כשכבר חורשים סוף סוף את השדות האלה
אתה אולי הולך בטל אך לא הולך בתלם
זה סימן שאתה צעיר
כמו יום אביב בהיר
כמו יום אביב בהיר
סימן שאתה צעיר
אם שפת הים עוד רגילה לסנדליך
אם לפעמים אתה יוצא עוד מכליך
אם טיפ טיפת חוצפה מן הנשמה שלך לא פגה
ואם עוד בינתיים לא קראו לך להג"א
זה סימן שאתה צעיר
כמו יום אביב בהיר
כמו יום אביב בהיר
סימן שאתה צעיר
אם עוד מושכים אותך שירים וגם גיטרה
אם צועקים לך "זה נוער זה - זה בררה!"
ואם עוד בחורות ברחוב עושות לך עיניים
ויש לך זהב בלב ולא בין השיניים
זה סימן שאתה צעיר
כמו יום אביב בהיר
כמו יום אביב בהיר
סימן שאתה צעיר
אם יש שטויות נהדרות שעוד לא עשית
אם לא טעמת עוד הכל ועוד לא ניסית
ואם אתה מרגיש עוד לפעמים תחושה מוזרת
שלא הכל צודק ושיכול להיות אחרת
אם בלילות אתה שיכור מן הירח
אם רוח מרחבים בצווארונך תמיד נושבת
ויש לך קוצים במקום שבו נהוג לשבת
זה סימן שאתה צעיר
כמו יום אביב בהיר
כמו יום אביב בהיר
סימן שאתה צעיר
אם לא אכפת לך לצאת ולתעות בדרך
אם בשדות אתה קוטף מדי פעם פרח
ואם כשכבר חורשים סוף סוף את השדות האלה
אתה אולי הולך בטל אך לא הולך בתלם
זה סימן שאתה צעיר
כמו יום אביב בהיר
כמו יום אביב בהיר
סימן שאתה צעיר
אם שפת הים עוד רגילה לסנדליך
אם לפעמים אתה יוצא עוד מכליך
אם טיפ טיפת חוצפה מן הנשמה שלך לא פגה
ואם עוד בינתיים לא קראו לך להג"א
זה סימן שאתה צעיר
כמו יום אביב בהיר
כמו יום אביב בהיר
סימן שאתה צעיר
אם עוד מושכים אותך שירים וגם גיטרה
אם צועקים לך "זה נוער זה - זה בררה!"
ואם עוד בחורות ברחוב עושות לך עיניים
ויש לך זהב בלב ולא בין השיניים
זה סימן שאתה צעיר
כמו יום אביב בהיר
כמו יום אביב בהיר
סימן שאתה צעיר
אם יש שטויות נהדרות שעוד לא עשית
אם לא טעמת עוד הכל ועוד לא ניסית
ואם אתה מרגיש עוד לפעמים תחושה מוזרת
שלא הכל צודק ושיכול להיות אחרת
מילים: נעמי שמר לחן: נעמי שמר
יום יום כשאת עוברת כאן בתשע
אנו לך שורקים מן הסולם
ותאמיני לנו - זהו פשע
שאת לא עוצרת מעולם
כשאת לובשת את השמלה האדומה
אז בבנין לפתע צומחת עוד קומה
ולו ידעו הפיגומים לשיר
כי אז שמעו אותם בכל העיר.
את אולי קטנה
אבל כתפנו איתנה,
וכל חיוך שלך אצלנו חג
יש לך פה ענין עם פועלי בנין
שאוהבים אותך עד ראש הגג.
את משגעת פה את כל הנוער
את יפה בכל התסרוקות
כשאת עוברת בעקב גבוה
את שווה סימפוניה של שריקות
כשמביטים למטה מגובה המנוף
זו את שמקשטת בשבילנו את הנוף
אמרי מלה ונטפס איש איש
מן הקומה העשירית לכביש
את אולי קטנה...
אם גם היום תפני אלינו עורף
אנו נדבר עם הקבלן
ונשבע לו שעד סוף החורף
לא נוכל לגמור את הבנין
אך אם תעיפי הנה מבט אחד קצר
מיד תראי שאנו גומרים אותו מחר
ומן הגג הבנאים שלך
בלב אוהב ישליכו פרח לך.
את אולי קטנה...
אנו לך שורקים מן הסולם
ותאמיני לנו - זהו פשע
שאת לא עוצרת מעולם
כשאת לובשת את השמלה האדומה
אז בבנין לפתע צומחת עוד קומה
ולו ידעו הפיגומים לשיר
כי אז שמעו אותם בכל העיר.
את אולי קטנה
אבל כתפנו איתנה,
וכל חיוך שלך אצלנו חג
יש לך פה ענין עם פועלי בנין
שאוהבים אותך עד ראש הגג.
את משגעת פה את כל הנוער
את יפה בכל התסרוקות
כשאת עוברת בעקב גבוה
את שווה סימפוניה של שריקות
כשמביטים למטה מגובה המנוף
זו את שמקשטת בשבילנו את הנוף
אמרי מלה ונטפס איש איש
מן הקומה העשירית לכביש
את אולי קטנה...
אם גם היום תפני אלינו עורף
אנו נדבר עם הקבלן
ונשבע לו שעד סוף החורף
לא נוכל לגמור את הבנין
אך אם תעיפי הנה מבט אחד קצר
מיד תראי שאנו גומרים אותו מחר
ומן הגג הבנאים שלך
בלב אוהב ישליכו פרח לך.
את אולי קטנה...
מילים: יובב כץ לחן: אריס סאן
מים לא לגמתי עיניים לא עצמתי
אוכל לא טעמתי חלמתי וחלמתי
מול קרני הסהר את לבבי השחתי
אין אני אני מאז את לי סיגל.
חמדתי סיגל סיגל
תמתי סיגל סיגל
אדונך אני סיגל
עבד לך אני סיגל
איך פתאום כל כך כל כך
רק אותך אותך אותך.
אמש עוד דהרתי כפרא על אופנוע
אמש התפרחחתי בחוף ובקולנוע
אמש עוד שרקתי אחרי כל בת ברובע
אין אני אני מאז את לי סיגל.
חמדתי סיגל סיגל
תמתי סיגל סיגל
אדונך אני סיגל
עבד לך אני סיגל
איך פתאום כל כך כל כך
רק אותך אותך אותך.
לך אם תבקשיני אקטוף את הירח
לך אבנה פה בית טובל בגן פורח
ילדים בבית עוד יעשו שמח
הבנים שלי ומלכתי סיגל.
חמדתי סיגל סיגל
תמתי סיגל סיגל
אדונך אני סיגל
עבד לך אני סיגל
איך פתאום כל כך כל כך
רק אותך אותך אותך.
אוכל לא טעמתי חלמתי וחלמתי
מול קרני הסהר את לבבי השחתי
אין אני אני מאז את לי סיגל.
חמדתי סיגל סיגל
תמתי סיגל סיגל
אדונך אני סיגל
עבד לך אני סיגל
איך פתאום כל כך כל כך
רק אותך אותך אותך.
אמש עוד דהרתי כפרא על אופנוע
אמש התפרחחתי בחוף ובקולנוע
אמש עוד שרקתי אחרי כל בת ברובע
אין אני אני מאז את לי סיגל.
חמדתי סיגל סיגל
תמתי סיגל סיגל
אדונך אני סיגל
עבד לך אני סיגל
איך פתאום כל כך כל כך
רק אותך אותך אותך.
לך אם תבקשיני אקטוף את הירח
לך אבנה פה בית טובל בגן פורח
ילדים בבית עוד יעשו שמח
הבנים שלי ומלכתי סיגל.
חמדתי סיגל סיגל
תמתי סיגל סיגל
אדונך אני סיגל
עבד לך אני סיגל
איך פתאום כל כך כל כך
רק אותך אותך אותך.
מילים: יהודה אופן לחן: אריס סאן
יש סיפור המסופר מאב לבן
שהיתה אי פעם לקמצן זקן
בת אחת ויחידה יפהפיה
הוא רצה שתתחתן בלי נדוניה.
נערה ממש אוצר
לא צריך עוד שום דבר
כתוספת לאוצר כה נהדר.
הם הלכו והתחתנו למרות הכל
כי ידעו שהעולם יפה גדול
ועל הר גבוה הם בנו ביתם
וחיו מאושרים יחדיו אי שם.
נערה ממש אוצר...
יום אחד ביתו של הזקן נשרף
נשרפו האוצרות שהוא אסף
ועל דלת בית הזוג האיש הקיש
אבל החתן אמר שם אל האיש:
נערה ממש אוצר...
שהיתה אי פעם לקמצן זקן
בת אחת ויחידה יפהפיה
הוא רצה שתתחתן בלי נדוניה.
נערה ממש אוצר
לא צריך עוד שום דבר
כתוספת לאוצר כה נהדר.
הם הלכו והתחתנו למרות הכל
כי ידעו שהעולם יפה גדול
ועל הר גבוה הם בנו ביתם
וחיו מאושרים יחדיו אי שם.
נערה ממש אוצר...
יום אחד ביתו של הזקן נשרף
נשרפו האוצרות שהוא אסף
ועל דלת בית הזוג האיש הקיש
אבל החתן אמר שם אל האיש:
נערה ממש אוצר...
מילים: יהודה אופן לחן: אריס סאן
המגדל על הר כורע
צריף על שפת הים שוקע
זו העיר היא תל אביב.
הנמל יצא לפנסיה
אין תפוז ואין ולנסיה
זה הכרך הוא תל אביב
תל אביב תל אביב תל אביב
ים כחול עיר בחול תל אביב
תל אביב את הכל תל אביב
רק אחת כמוך אני יודע
ערב ערב מתעוררת
זו העיר ומתאפרת
ים אדם צמא רעב
אל האשליות שואף
בשמיים מעליו
נוצצים לו כוכביו
תל אביב...
עיר פלאפל פיצה סטייקים
עיר בת אלף דיסקוטקים
זו העיר היא תל אביב
משיך מוניס עד התקווה
גם צעיר וגם ותיק בה
זה הכרך הוא תל אביב
תל אביב...
ערב ערב מתרגשת
עיר בכל צבעי הקשת
חלונות הראווה
לעיניים תאווה
והנערות יפות
ובלב אלפי תקוות
תל אביב...
צריף על שפת הים שוקע
זו העיר היא תל אביב.
הנמל יצא לפנסיה
אין תפוז ואין ולנסיה
זה הכרך הוא תל אביב
תל אביב תל אביב תל אביב
ים כחול עיר בחול תל אביב
תל אביב את הכל תל אביב
רק אחת כמוך אני יודע
ערב ערב מתעוררת
זו העיר ומתאפרת
ים אדם צמא רעב
אל האשליות שואף
בשמיים מעליו
נוצצים לו כוכביו
תל אביב...
עיר פלאפל פיצה סטייקים
עיר בת אלף דיסקוטקים
זו העיר היא תל אביב
משיך מוניס עד התקווה
גם צעיר וגם ותיק בה
זה הכרך הוא תל אביב
תל אביב...
ערב ערב מתרגשת
עיר בכל צבעי הקשת
חלונות הראווה
לעיניים תאווה
והנערות יפות
ובלב אלפי תקוות
תל אביב...
מילים: דן אלמגור לחן: דובי זלצר
בקסבה בחצי היום
כשהשוק פתוח
הייתי ככה סתם הולך
והחזה מתוח
כולם אומרים איזה קנון
עובר בסימטאות
עושים שלום מכל חלון
כל הכבוד!
כולם היו יודעים אז טוב מאוד
למי למי - יש יותר כבוד
כולם היו יודעים אז טוב מאוד
למי למי, תמיד למי - יש יותר כבוד
וכשהקרב היה בוער
והכיתה לא זזה
המפקד היה אומר:
"אתה ראשון יא קזה!"
כולם ידעו שקזבלן
ראשון תמיד לצעוד
ומאחור הם צעקו:
"כל הכבוד!"
כולם היו יודעים אז טוב מאוד...
אחד הולך עם בחורה
ביפו בין ערביים
אם רק ארצה אצלי תהיה
ישר בין הידיים
אך לא אפריע לבחור
שלא יתחיל לרעוד
כי זה אצלי פשוט פרינציפ
לי יש כבוד!
כולם היו יודעים אז טוב מאוד...
אם בא שיכור לאיזה בר
אני אותו מרגיע
הוא עף אצלי מן השעון
ישר עד ג'בלייה
אבל אחר כך הוא חוזר
ובא קטן מאוד
מרים כוסית ועוד אומר:
"כל הכבוד!"
כולם היו יודעים אז טוב מאוד...
כשהשוק פתוח
הייתי ככה סתם הולך
והחזה מתוח
כולם אומרים איזה קנון
עובר בסימטאות
עושים שלום מכל חלון
כל הכבוד!
כולם היו יודעים אז טוב מאוד
למי למי - יש יותר כבוד
כולם היו יודעים אז טוב מאוד
למי למי, תמיד למי - יש יותר כבוד
וכשהקרב היה בוער
והכיתה לא זזה
המפקד היה אומר:
"אתה ראשון יא קזה!"
כולם ידעו שקזבלן
ראשון תמיד לצעוד
ומאחור הם צעקו:
"כל הכבוד!"
כולם היו יודעים אז טוב מאוד...
אחד הולך עם בחורה
ביפו בין ערביים
אם רק ארצה אצלי תהיה
ישר בין הידיים
אך לא אפריע לבחור
שלא יתחיל לרעוד
כי זה אצלי פשוט פרינציפ
לי יש כבוד!
כולם היו יודעים אז טוב מאוד...
אם בא שיכור לאיזה בר
אני אותו מרגיע
הוא עף אצלי מן השעון
ישר עד ג'בלייה
אבל אחר כך הוא חוזר
ובא קטן מאוד
מרים כוסית ועוד אומר:
"כל הכבוד!"
כולם היו יודעים אז טוב מאוד...
מילים: אביהו מדינה לחן: אביהו מדינה
ברח לו יעקב מפני עשיו
אל דודו לבן נשא רגליו
רעה שם בהרים כבשים ואיילים
כי הוא איש תמים, יושב אוהלים.
אל תירא ישראל, אל תירא
כי גור אריה הלא אתה
ואריה אם ישאג - מי לא ירא
מי לא יירא.
ברחל הוא עבד שבע שנים
כל בוקר יאמר לה עינייך יונים
אך אוי לו בבוקר כי זוהי לאה
אמר לבן ליעקב זו הבכירה.
אל תירא ישראל, אל תירא
כי גור אריה הלא אתה
ואריה אם ישאג - מי לא ירא
מי לא יירא.
אך מה זה קרה לבחיר האל
ואז חידש ימיו כקדם בישראל
ואיך שלף חרבו ובשם האלוהים
היכה עמים רבים, זה התמים, זה התמים.
אל תירא ישראל, אל תירא
כי גור אריה הלא אתה
ואריה אם ישאג - מי לא ירא
מי לא יירא.
אל דודו לבן נשא רגליו
רעה שם בהרים כבשים ואיילים
כי הוא איש תמים, יושב אוהלים.
אל תירא ישראל, אל תירא
כי גור אריה הלא אתה
ואריה אם ישאג - מי לא ירא
מי לא יירא.
ברחל הוא עבד שבע שנים
כל בוקר יאמר לה עינייך יונים
אך אוי לו בבוקר כי זוהי לאה
אמר לבן ליעקב זו הבכירה.
אל תירא ישראל, אל תירא
כי גור אריה הלא אתה
ואריה אם ישאג - מי לא ירא
מי לא יירא.
אך מה זה קרה לבחיר האל
ואז חידש ימיו כקדם בישראל
ואיך שלף חרבו ובשם האלוהים
היכה עמים רבים, זה התמים, זה התמים.
אל תירא ישראל, אל תירא
כי גור אריה הלא אתה
ואריה אם ישאג - מי לא ירא
מי לא יירא.
מילים: רבי שלום שבזי לחן: אביהו מדינה
לנר ולבשמים נפשי מייחלה
אם תיתנו לי פה יין להבדלה
אם תתנו לי כוס יין להבדלה
אם תתנו לי כוס יין להבדלה
סולו דרכים פנו לנבוכה
פתחו שערים לי כל מלאכי מעלה
לנר ולבשמים...
אם תיתנו לי...
עיני אני אשא אל על בלב כוסף
ממציא דרכי לי ביום ובלילה
אם תתנו לי...
אם תיתנו לי פה יין להבדלה
אם תתנו לי כוס יין להבדלה
אם תתנו לי כוס יין להבדלה
סולו דרכים פנו לנבוכה
פתחו שערים לי כל מלאכי מעלה
לנר ולבשמים...
אם תיתנו לי...
עיני אני אשא אל על בלב כוסף
ממציא דרכי לי ביום ובלילה
אם תתנו לי...
מילים: אביהו מדינה לחן: אביהו מדינה
כך עליתי ארצה באתי,
את הדרך לא שכחתי
שבה הלכתי אני ותמתי
עם טפינו ונשינו
וצרורות אז בידינו,
מי על אתון ירכב
ומי בשתי רגליו.
אני יודע שזו הדרך,
אני ידעתי הדרך ארוכה.
אנא אלי, האר נא דרכי,
עזרני נא כי שב אני
שב אל אדמתי.
ובלילות של נדודינו
ירושלים מול עיננו,
בחלומות ראינו רק אותה
כה יפה ומקודשת,
בלבבנו מרגשת
באהבה אלינו היא נקשרת.
דרך חול מדבר עברנו,
לא נילאנו לא עייפנו
ואת נפשנו מאושר
לא ידענו.
שם באופק מחכה היא,
לא עוד בכי מר ונהי
לנצח עוד תקום היא ותחי
את הדרך לא שכחתי
שבה הלכתי אני ותמתי
עם טפינו ונשינו
וצרורות אז בידינו,
מי על אתון ירכב
ומי בשתי רגליו.
אני יודע שזו הדרך,
אני ידעתי הדרך ארוכה.
אנא אלי, האר נא דרכי,
עזרני נא כי שב אני
שב אל אדמתי.
ובלילות של נדודינו
ירושלים מול עיננו,
בחלומות ראינו רק אותה
כה יפה ומקודשת,
בלבבנו מרגשת
באהבה אלינו היא נקשרת.
דרך חול מדבר עברנו,
לא נילאנו לא עייפנו
ואת נפשנו מאושר
לא ידענו.
שם באופק מחכה היא,
לא עוד בכי מר ונהי
לנצח עוד תקום היא ותחי
מילים: אביהו מדינה לחן: אביהו מדינה
כך נשב נשירה, עד בוקר יתעורר
מחשבות על המחר, הלילה נוותר
רב עייפנו רב דווינו, די לנו והותר
להשכיח סוד מלב, יין לא חסר
תן לזמן ללכת
תחלוף גם השלכת
ותשוב תראה אביב חדש
שמח לקראתך
עוד נוסיף נשירה יחד
יחד עם כולם
ונגביה עוף כיונה, אל ענן.
אם עייפה בך הנפש, והמזל חדל
להאיר פניו אליך, פה ושם נכשל
לא תדע בין צחוק ודמע, מי מהם
תבחר והכל נתון לפתע, ביד הגורל
תן לזמן ללכת
תחלוף גם השלכת
ותשוב תראה אביב חדש
שמח לקראתך
עוד נוסיף נשירה יחד
יחד עם כולם
ונגביה עוף כיונה, אל ענן.
מחשבות על המחר, הלילה נוותר
רב עייפנו רב דווינו, די לנו והותר
להשכיח סוד מלב, יין לא חסר
תן לזמן ללכת
תחלוף גם השלכת
ותשוב תראה אביב חדש
שמח לקראתך
עוד נוסיף נשירה יחד
יחד עם כולם
ונגביה עוף כיונה, אל ענן.
אם עייפה בך הנפש, והמזל חדל
להאיר פניו אליך, פה ושם נכשל
לא תדע בין צחוק ודמע, מי מהם
תבחר והכל נתון לפתע, ביד הגורל
תן לזמן ללכת
תחלוף גם השלכת
ותשוב תראה אביב חדש
שמח לקראתך
עוד נוסיף נשירה יחד
יחד עם כולם
ונגביה עוף כיונה, אל ענן.
מילים: אביהו מדינה לחן: אביהו מדינה
שירי נהדרת פיצחי קולך בשיר
יחד נעבורה ביער ובניר
שחקי לי, רוני, עילזי באביבך
זה אני הנער הולך ומחייך.
כי לא ימים רבים עוד הן תתעלמי
ויום אחד תבואי ולי תאמרי:
"קח ידי, הו עלם חן,
בוא מיד ונתחתן
שם בהר טובל בירק
לי תבנה הקן"
את הרי יודעת ויודע כל אדם
שאני אהיה לך ואת תהיי לי גם.
בעיני הביטי, אמרי מה בליבך,
ידעתי, האמיני, ידעתי את סודך.
כי לא ימים רבים עוד הן תתעלמי
ויום אחד תבואי ולי תאמרי:
"קח ידי, הו עלם חן,
בוא מיד ונתחתן
שם בהר טובל בירק
לי תבנה הקן"
אנה את הולכת?
הישארי, תמה
גם כי בינתיים שקעה לה החמה.
עוד מעט ינצו כוכב ולבנה
ועם בוא הלילה
אלחש לך אהבה.
כי לא ימים רבים עוד הן תתעלמי
ויום אחד תבואי ולי תאמרי:
"קח ידי, הו עלם חן,
בוא מיד ונתחתן
שם בהר טובל בירק
לי תבנה הקן"
יחד נעבורה ביער ובניר
שחקי לי, רוני, עילזי באביבך
זה אני הנער הולך ומחייך.
כי לא ימים רבים עוד הן תתעלמי
ויום אחד תבואי ולי תאמרי:
"קח ידי, הו עלם חן,
בוא מיד ונתחתן
שם בהר טובל בירק
לי תבנה הקן"
את הרי יודעת ויודע כל אדם
שאני אהיה לך ואת תהיי לי גם.
בעיני הביטי, אמרי מה בליבך,
ידעתי, האמיני, ידעתי את סודך.
כי לא ימים רבים עוד הן תתעלמי
ויום אחד תבואי ולי תאמרי:
"קח ידי, הו עלם חן,
בוא מיד ונתחתן
שם בהר טובל בירק
לי תבנה הקן"
אנה את הולכת?
הישארי, תמה
גם כי בינתיים שקעה לה החמה.
עוד מעט ינצו כוכב ולבנה
ועם בוא הלילה
אלחש לך אהבה.
כי לא ימים רבים עוד הן תתעלמי
ויום אחד תבואי ולי תאמרי:
"קח ידי, הו עלם חן,
בוא מיד ונתחתן
שם בהר טובל בירק
לי תבנה הקן"
מילים: אביהו מדינה לחן: אביהו מדינה;משה בן משה
מיום אביב בהיר וצח אותך אני זוכר
וכבר מאז היטב ידעתי שלא אוותר
כי לי היית בבת עיני בכל יום וכל ליל
היית לי כמלאך האל מתוך הערפל.
רציתי לבקש ידך רציתי לך לומר
סוד אהבה שבלבבי שמור מכל משמר
רציתי לך לומר אהבתי אהבתי ונגמר
אך לא העזתי גם כשהיה כבר מאוחר.
את עולמי עם שחר את לי כל היום
את עולמי בלילה את החלום
את בדמי ברוחי ולבבי
את הניחוח המתוק הפרח בגני.
מאז הלכת יומי קודר ארוך ומשעמם
לשוא רוצה אני לשכוח ולהתעלם
חזרי מהר כי בלעדייך עולמי שומם
נדמו מיתרי קולי וכינורי דומם.
את עולמי עם שחר את לי כל היום
את עולמי בלילה את החלום
את בדמי ברוחי ולבבי
את הניחוח המתוק הפרח בגני.
וכבר מאז היטב ידעתי שלא אוותר
כי לי היית בבת עיני בכל יום וכל ליל
היית לי כמלאך האל מתוך הערפל.
רציתי לבקש ידך רציתי לך לומר
סוד אהבה שבלבבי שמור מכל משמר
רציתי לך לומר אהבתי אהבתי ונגמר
אך לא העזתי גם כשהיה כבר מאוחר.
את עולמי עם שחר את לי כל היום
את עולמי בלילה את החלום
את בדמי ברוחי ולבבי
את הניחוח המתוק הפרח בגני.
מאז הלכת יומי קודר ארוך ומשעמם
לשוא רוצה אני לשכוח ולהתעלם
חזרי מהר כי בלעדייך עולמי שומם
נדמו מיתרי קולי וכינורי דומם.
את עולמי עם שחר את לי כל היום
את עולמי בלילה את החלום
את בדמי ברוחי ולבבי
את הניחוח המתוק הפרח בגני.
לפני שנים רבות שמעו בארץ ישראל
קולות ניגון שירה ומזמורים
בצליל כה מיוחד ובנעימה טובה
כשיר ציפור זמיר בין העלים
זה כינור דוד ביד דוד המלך
הפורט על מיתריו
כטוב ליבו ביין לעת ערב
מלווה הוא את שיריו
לפני שנים רבות בשערי ירושלים
ניצבה נפעמת בחלון מיכל
הביטה במשעול ובעיניה אור
רוקד דוד ובידו כינור
זה כינור דוד ביד דוד המלך
הפורט על מיתריו
כטוב ליבו ביין לעת ערב
מלווה הוא את שיריו
חלפו שנים רבות מתהילת התהילים
עוד מיתרי כינור דוד נוגנים
אומרים, ישנו מקום ובו הצדיקים
עם ערב את כינור דוד שומעים
זה כינור דוד ביד דוד המלך
הפורט על מיתריו
כטוב ליבו ביין לעת ערב
מלווה הוא את שיריו
קולות ניגון שירה ומזמורים
בצליל כה מיוחד ובנעימה טובה
כשיר ציפור זמיר בין העלים
זה כינור דוד ביד דוד המלך
הפורט על מיתריו
כטוב ליבו ביין לעת ערב
מלווה הוא את שיריו
לפני שנים רבות בשערי ירושלים
ניצבה נפעמת בחלון מיכל
הביטה במשעול ובעיניה אור
רוקד דוד ובידו כינור
זה כינור דוד ביד דוד המלך
הפורט על מיתריו
כטוב ליבו ביין לעת ערב
מלווה הוא את שיריו
חלפו שנים רבות מתהילת התהילים
עוד מיתרי כינור דוד נוגנים
אומרים, ישנו מקום ובו הצדיקים
עם ערב את כינור דוד שומעים
זה כינור דוד ביד דוד המלך
הפורט על מיתריו
כטוב ליבו ביין לעת ערב
מלווה הוא את שיריו
מילים: אביהו מדינה לחן: אביהו מדינה;משה בן מוש
מימי ראשית שמיים על העולם
מאז קוו המים והאדם
חולם הוא על המוסיקה
שהיא יפה וגם זכה
לכל חייו נאמנה
חולם הוא על האהבה
שהיא יפה וגם זכה
לכל חייו נאמנה
לא תוכל אדם לדעת ולא לחזות
ואל תבקש ללמוד את סוד המזלות
כל מה שנותר לך הוא רק לצפות
ובעתיד הלוואי ותתגשמנה התקוות
רוצה אדם לנוח מבקש שלום
אחד רוצה בטוח שני היום
ומה ברור יותר מכל
לא נדע איך הגורל יפול
מה שבטוח האתמול
לא תוכל אדם לדעת ולא לחזות
ואל תבקש ללמוד את סוד המזלות
כל מה שנותר לך הוא רק לצפות
ובעתיד הלוואי ותתגשמנה התקוות
יושב האל למעלה בהרהורים
עד לאן תגזים בדימויים
עד לאן תרחיק בדימויים
תחפש פתרון בכוכבים
וגם לחיות לעולמים
מאז קוו המים והאדם
חולם הוא על המוסיקה
שהיא יפה וגם זכה
לכל חייו נאמנה
חולם הוא על האהבה
שהיא יפה וגם זכה
לכל חייו נאמנה
לא תוכל אדם לדעת ולא לחזות
ואל תבקש ללמוד את סוד המזלות
כל מה שנותר לך הוא רק לצפות
ובעתיד הלוואי ותתגשמנה התקוות
רוצה אדם לנוח מבקש שלום
אחד רוצה בטוח שני היום
ומה ברור יותר מכל
לא נדע איך הגורל יפול
מה שבטוח האתמול
לא תוכל אדם לדעת ולא לחזות
ואל תבקש ללמוד את סוד המזלות
כל מה שנותר לך הוא רק לצפות
ובעתיד הלוואי ותתגשמנה התקוות
יושב האל למעלה בהרהורים
עד לאן תגזים בדימויים
עד לאן תרחיק בדימויים
תחפש פתרון בכוכבים
וגם לחיות לעולמים
מילים: אביהו מדינה לחן: אפוסטולוס קלדארס
רעיה,
רציתי שתהיי אם אוהבת
ובלילה תהיי לי מאהבת
כמו פעם תבעירי בי אש של אהבה.
רעיה,
למה סתם בלי סיבה את כועסת
במשפט ומבט את הורסת
לכולם את הטעם הטוב שבחיים.
רעיה
הן רק אתמול עוד אהבנו
וביחד הכל בנינו
ולשנינו עוד פרחי אהבתנו
כה כסופים הם, כה רכים הם ויפים.
רעיה
מחיינו הסתיו הרחיקי
והשכימי בחיוך ולי השיבי
כמו פעם אהבה.
רעיה
את לפתע עוצמת עינייך
לא שוקלת שנית מילותייך
מתפרצת אחר מתחרטת אך מאוחר.
רעיה
עוד גועש בי אוני כמו נער
אל גנך הוא עורג פיתחי שער
ואמצי אל חיקך את ראשי והתפייסי.
רעיה
הן רק אתמול עוד אהבנו
וביחד הכל בנינו
ולשנינו עוד פרחי אהבתנו
כה כסופים הם, כה רכים הם ויפים.
רציתי שתהיי אם אוהבת
ובלילה תהיי לי מאהבת
כמו פעם תבעירי בי אש של אהבה.
רעיה,
למה סתם בלי סיבה את כועסת
במשפט ומבט את הורסת
לכולם את הטעם הטוב שבחיים.
רעיה
הן רק אתמול עוד אהבנו
וביחד הכל בנינו
ולשנינו עוד פרחי אהבתנו
כה כסופים הם, כה רכים הם ויפים.
רעיה
מחיינו הסתיו הרחיקי
והשכימי בחיוך ולי השיבי
כמו פעם אהבה.
רעיה
את לפתע עוצמת עינייך
לא שוקלת שנית מילותייך
מתפרצת אחר מתחרטת אך מאוחר.
רעיה
עוד גועש בי אוני כמו נער
אל גנך הוא עורג פיתחי שער
ואמצי אל חיקך את ראשי והתפייסי.
רעיה
הן רק אתמול עוד אהבנו
וביחד הכל בנינו
ולשנינו עוד פרחי אהבתנו
כה כסופים הם, כה רכים הם ויפים.
מילים: אורי ברזילי לחן: יהודה בדיחי
מיום ראשון עד יום שישי בצהריים,
יושב רבי שלום שבזי בחנות.
אורג הוא וטווה, גוזר במספריים,
אוהב את המלאכה - ושונא רבנות
בין הערביים
על הר הבית -
בא לתפילה
לירושלים
כל יום ויום מהשקיעה וכל הליל
אוחז רבי שלום שבזי בעטו.
מבעד חלונו נראית ירושלים
ואז כאש עולה בוקעת שירתו.
בין הערביים
על הר הבית -
בא לתפילה
לירושלים
מיום שישי עד יום ראשון מדי שבוע
עוזב רבי שלום שבזי את העיר,
כמו בכל שבת הוא טס על כנף הרוח,
לכותל ששרד בעיר דוד.
בין הערביים
על הר הבית -
בא לתפילה
לירושלים
מיום ראשון עד יום שישי בצהריים,
חוזר רבי שלום שבזי לתפירה.
באישונו יש אור, זה אור ירושלים
אשר דבק בכל הבא בשערה.
בין הערביים
על הר הבית -
בא לתפילה
לירושלים
יושב רבי שלום שבזי בחנות.
אורג הוא וטווה, גוזר במספריים,
אוהב את המלאכה - ושונא רבנות
בין הערביים
על הר הבית -
בא לתפילה
לירושלים
כל יום ויום מהשקיעה וכל הליל
אוחז רבי שלום שבזי בעטו.
מבעד חלונו נראית ירושלים
ואז כאש עולה בוקעת שירתו.
בין הערביים
על הר הבית -
בא לתפילה
לירושלים
מיום שישי עד יום ראשון מדי שבוע
עוזב רבי שלום שבזי את העיר,
כמו בכל שבת הוא טס על כנף הרוח,
לכותל ששרד בעיר דוד.
בין הערביים
על הר הבית -
בא לתפילה
לירושלים
מיום ראשון עד יום שישי בצהריים,
חוזר רבי שלום שבזי לתפירה.
באישונו יש אור, זה אור ירושלים
אשר דבק בכל הבא בשערה.
בין הערביים
על הר הבית -
בא לתפילה
לירושלים
מילים: מן התפילה לחן: אביהו מדינה
שבחי ירושלים את אדוני
הללי אלוהיך ציון.
כי חיזק בריחי שערייך
ברך בנייך בקרבך.
הללי, הללי אלוהייך ציון.
הללי אלוהיך ציון.
כי חיזק בריחי שערייך
ברך בנייך בקרבך.
הללי, הללי אלוהייך ציון.
ברכנו השם אלוקינו
בכל, בכל מעשה ידינו
ברכנו השם אלוקינו
וברך, וברך את שנתנו
ותן תן תן, תן טל ומטר
על פני האדמה, על פני האדמה
בכל, בכל מעשה ידינו
ברכנו השם אלוקינו
וברך, וברך את שנתנו
ותן תן תן, תן טל ומטר
על פני האדמה, על פני האדמה
סוף השירון
