שירונים
הוראות
השירון מאפשר הצגה של מילות השירים , שקופיות זמר,. או גם וגם .
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון

סגור

שירונים:

משה וילנסקי . תאור קצר של היוצר יוצג כאן בקרוב
שירון: משה וילנסקי   (65)
שירון זה מכיל מילים לשירים
מילים: לאה גולדברג   לחן: ורדינה שלונסקי
תכלת ושמש ואור ואביב
תנו ונצאה אל רוח וזיו
אנו באנו הנה כה עליזים
שיר ילד שיר תכלת
פה מתחרזים
אביב, אביב, אביב
הן זמר הוא לנו משיב
אנו יצאנו אל השדות
אנו פה נשיר, נשיר ונרקוד!

סגור
מילים:    לחן: משה וילנסקי
הנה הוא אלימלך,
הוא בנוה צדק מלך,
עובר הוא ברחובות,
שובר הוא לבבות!

כמו ברבור הולך הוא,
על הציבור מולך הוא,
קסקט לו על עיניו
ומסטיק בשיניו!

יא אני גאה,
בין בנות מאה
בי בחר לו לרע!
התגאי מרים,
יש לך אושר ים!
זה 'לימלך, זה לא סתם!

אלימלך,
בנוה צדק מלך!
אלימלך,
ואני בת מלך
ואתה מלכי,
פה בנוה צדקי!
אלימלך,
כך נלכה שנינו,
אלימלך,
בנוה צדקנו,
כי אתה מלכי
פה בנוה צדקי!

ליבי יצא וילך
אליך, אלימלך!
אך נוה צדק סח:
רק משחק הוא בך.

לשוא לבך דופק כך,
מדוע אשחק בך?
בשביל משחק לי יש
בנדורה ושש בש!

לי גם לא אכפת,
אם לרגע קט,
תשחק גם בי מעט!
זה משחק שני,
ובזה, עיני,
אלימלך רציני!

אלימלך...

כך בטיילנו יחד
יש בנוה צדק פחד!
וגם לבי רועד
שמח ופוחד!

מרים, כל נוה צדק
רועד אולי בצדק!
אבל רק את, מרים,
רועדת לחינם!

כל הרחוב עם ליל,
בנו מסתכל
אלימלך מטייל!
ואומרים כולם,
יש אשרך, מרים!
זה 'לימלך! זה לא סתם!

אלימלך...

סגור
מילים:    לחן: משה וילנסקי
לְכָל הַמְּצָרִים יָכֹלְנוּ וְגָבַרְנוּ
מִכָּל הַמְּצָרִים יָצָאנוּ עַם אֵיתָן
עָבַרְנוּ אֶת תָּשׁ"ח
גַּם אַתְּ סִינַי עָבַרְנוּ
אֲנַחְנוּ נַעֲבֹר בְּמִצְרִי טִירַאן
.
אֲנַחְנוּ נַעֲבֹר בַּחוֹשֶׁךְ וּבָאוֹר
וְדֶגֶל כְּחוֹל לָבָן בְּמֵצָרֵי טִירַאן
~
אֶת כָּל הַמְּצָרִים
אֲשֶׁר סָגְרוּ עָלֵינוּ
אֲנַחְנוּ נִפְרַצָם כִּי בָּא
כִּי בָּא הַזְּמַן
בְּאֶגְרוֹפֵי עֲנָק
בְּהֶלֶם לְבָבֵנוּ
אֲנַחְנוּ נַעֲבֹר בְּמֵצָרֵי טִירַאן

אֲנַחְנוּ נַעֲבֹר בַּחוֹשֶׁךְ וּבָאוֹר
וְדֶגֶל כְּחוֹל לָבָן בְּמֵצָרֵי טִירַאן
~
כִּי כָּל הָעָם דָּרוּךְ
כִּי כָּל הָעָם מִשְׁמֶרֶת
וְכָךְ הַשִּׁיר עוֹלֶה מֵחוֹף אֵילַת עַד דָּן
אֲנַחְנוּ נַעֲבֹר כִּי דֶּרֶךְ אֵין אַחֶרֶת
אֲנַחְנוּ נַעֲבֹר בְּמֵצָרֵי טִירַאן

סגור
מילים: נתן אלתרמן   לחן: משה וילנסקי
הַשְּׂדֵרָה הִיא לוֹבֵן צַח
וְהַשֶּׁלֶג מִתְנוֹצֵץ בָּהּ
אֲנָשִׁים עוֹבְרִים בַּסָּךְ
וְעָלַי מַרְאִים בְּאֶצְבַּע
חוֹרֵף
~
חוֹרֵף! זֶה הַסּוֹף!
רַק הַלִּירוֹת נְמֵסוֹת
גַּם בַּקַּיִץ גַּם בְּחוֹרֵף
נָא הַסְבִּירוֹּ לִי מָה יֵשׁ
אֵיךְ זֶה כָּכָה מִתְרַחֵשׁ

אֲנִי חָדָשׁ בָּאֶרֶץ
זֹאת רוֹאִים מִיָּד
זֶה מֻרְגָּשׁ
זֶה מֻרְגָּשׁ
בְּמַבָּט אֶחָד
~
אֲנִי חָדָשׁ בָּאֶרֶץ
זֹאת רוֹאִים מִיָּד
אֲנִי מַבִּיט
אֲנִי נִרְגָּשׁ
אֲנִי עוֹד פֹּה
אֲנִי עוֹד פֹּה
אֲנִי עוֹד פֹּה חָדָשׁ

בֵּינְתַיִם עַל כָּל צַד
מְחַפֵּשׂ אֲנִי תַּפְקִיד לִי
בַּמוֹסָד אוֹ בְּמִשְׂרָד
אַךְ תָּמִיד כוּלָּם אוֹמְרִים לִי
גֹּלֶם אִישׁ אָתָּה
~
הוֹי דּוֹדִי
גַּם לְךָ יֵשׁ מִתְחָרִים פֹּה
כִּי בְּכָל הַמּוֹסָדוֹת
גּוֹלְמוֹת
לֹא חֲסֵרִים פֹּה!
אֵין אַתָּה (בְּדֶרֶךְ כְּלָל)
גֹּלֶם רָע מֵהֶם - אֲבָל

אַתָּה חָדָשׁ בָּאָרֶץ
זֹאת רוֹאִים מִיָּד
זֶה מֻרְגָּשׁ
זֶה מֻרְגָּשׁ
בְּמַבָּט אֶחָד
~
אַתָּה חָדָשׁ בָּאָרֶץ
זֹאתת רוֹאִים מִיָּד
אַתָּה מַבִּיט
אַתָּה נִרְגָּשׁ
אַתָּה עוֹד פֹּה
אַתָּה עוֹד פֹּה
אַתָּה עוֹד פֹּה חָדָשׁ

סגור
היא לא יודעת עברית לא, לא
היא לא יודעת עברית לא, לא
היא בדיוק הגיעה לפני חודשיים
היא לא יודעת עברית

עוד לא יודעת עברית לא לא
עוד לא יודעת עברית לא לא
אני בארץ אחד חודשיים
עוד לא יודעת עברית

כשבאתי בנמל אני רואה גמל
אמרו רק סברס גמל אוכל
מייד צעקתי לו: אני לא מפה

היא לא יודעת עברית לא, לא
היא לא יודעת עברית לא, לא
היא בדיוק הגיעה לפני חודשיים
היא לא יודעת עברית

אני חדש בארץ זאת רואים מייד
זה מורגש זה מורגש במבט אחד
אני חדש בארץ זאת רואים מייד
אני מביט אני נרגש
אני פה פה אני פה פה
אני פה פה חדש

מי זה? מי זה?
מי זה דופק בדלת
פומ פומ פומ פומ פומ
מי זה מקיש על חלוני
איזה ברד או גשם
פומ פומ פומ פומ פומ
רק אנוכי יודעת מי
רבים על חלוני דופקים
אבל ביתי נעול
ורק אחד אשר אהבתי
לא יפחיד מבול

מי זה אלי מופיע
אגוסטה, אגוסטה, אגוסטה, אגוסטה
מי זה מקיש על חלוני
זאת אהובי ישמיע
אגוסטה, אגוסטה, אגוסטה, אגוסטה
וכך עונה לו לבבי

(קולות רקע)

מי זה דופק בדלת
החלבן? הירקן? או אולי הגנן?
אבל מעשה ניסים אין זה גובל למיסים
מי זה? מי זה? מי זה?

(קולות רקע)

אז בואו בואו בואו הנה
כאן איש אינו יודע מהו צבע
בלי נקודות אוי גם בלי תור
אנחנו השוק השחור

כמה זה עולה אדון ענה לי
הי שמעי עזבי את הסוכר
לו ידעת בכמה זה עולה לי
לא היית נשארת פה דקה
אין אני עומדת על המקח
אינך זוכר הייתי פה אתמול
ואנוכי למדתי פה לקח
שכמה שתדרוש זה עוד בזול

אז בואו בואו בואו הנה
כריש אינו יודע מהו צנע
בלי נקודות וגם בלי תור
אנחנו השוק השחור

הופ הופ הופ הופ
זה נורא שמח
זה קרה זה קרה
לא על הירח

הופ הופ הופ הופ
זה נורא שמח
זה קרה זה קרה
לא על הירח

סגור
מילים:    לחן: משה וילנסקי
אותי החברות כולן
בלי הרף שואלות
מדוע זה עינייך כה
גדולות ואפלות
ומה את חיננית כל כך
ומה את ביישנית כל כך
ולמה זה נימת קולך
נוגה וניגונית כל כך
ומה כה שונה הנך
מכל הבחורות
ולמה זה חולמות כל כך
עינייך השחורות
לזה ישנה לי רק תשובה אחת
אני מצפת
הרוח ההרים והלילות
נתנו בי זוג עיניים אפלות
שמיים של גליל ומי מרום
השכינו בעיני את החלום
אצלנו גזע שכזה
אצלנו טבע שכזה
אצלנו מין סביבה כזאת
כן ככה זה אצלי בפרט
אני מצפת
זה בי נדבק זה בי נקלט
אני מצפת

ביום אביב אחד אותו
פגשתי ראשונה
מאז לי אין מאז לי אין
מנוח ושינה
אומרות לי חברותיי לא טוב
איך זה אפשר כך לאהוב
הלא נורא זה ואיום
לא ככה אוהבים היום
האהבה בזמן הזה
פשוטה הרבה יותר
ולא איכפת הלא סוף סוף
אם זהו אם אחר
לזה ישנה לי רק תשובה אחת
אני מצפת
רוחות הסער וכוכבי הסוד
לימדו אותי כי זה אכפת מאוד
כי יש הבדל אולי טיפשי ודק
בין אהבת עולם ובין משחק
אצלנו גזע שכזה
אצלנו טבע שכזה
אצלנו מין סביבה כזאת
כן ככה זה אצלי בפרט
אני מצפת
זה בי נדבק זה בי נחרת
אני מצפת

הגיע יום למרחקים
בחיר לבי הלך
וחברותיי אומרות לי כך
הוא לא יזכור אותך
הוא יעזוב הוא לא יזכור
ואל אחרת הוא יחזור
אחרת הוא יאהב אהוב
כי נערות ישנן לרוב
אבל אני לכל לכל
עונה בצחוק גדול
אם גם בנות ישנן לרוב
אותי אין לעזוב
ויש לזה סיבה אולי אחת
אני מצפת
אפשר לנוס אל ים ואל מדבר
אבל אותי לשכוח אי אפשר
אולי גם שם יפות כמוני יש
אבל אותי נושאים בלב כאש
אצלנו גזע שכזה
אצלנו טבע שכזה
אצלנו מין סביבה כזאת
כן ככה זה אצלי בפרט
אני מצפת
אם בי נתפסת אין מפלט
אני מצפת

סגור
עיר ליד חופים שוכנת
מעליה אור יהל
השכינה כאן מתכננת
לחלום - שרידי ברזל
את זוכרת התפארת
את יודעת כי בא יום
להדביק שממה סוררת
ולכבוש נופים עד תום

כבר הומות ועוד תהמנה
הדרכים לנמל העיר
ובלילה עוד תחלומנה
ארובות של צי אדיר
וגניך ישַתלו בך
יעטו נופך שומם
ובניך יִוַולדו בך
יקראו לך עיר ואם

אשקלון! אשקלון! תברכי אשקלון
את חידשת בבת צחוק נעוריך
כי מלאו חוצותיך ברון אשקלון
כי פועם לְלִבך ונכון אשקלון

כי ישרו בעינינו דרכיך
אהבנוך עתיקה - ונאהבך צעירה
נאהבך במלאכה ובשיט
נאהבך מדליקה בלבנו שירה
שנכתבת מול ים בית בית...

אשקלון אשקלון
שגשגי אשקלון
אשקלון

סגור
מילים: יורם טהרלב   לחן: משה וילנסקי
שני חברים הלכו בדרך,
בים בם בום.
אחד קיבל מכה

בברך,
בים בם בום.
אחד קיבל מכה בברך,
בים בם בום.
(לא בדיוק אבל בערך),
בים בם

בום.

אמר חברו: לא נורא חבר,
ישנן צרות גדולות יותר.

התיישב אותו ביש גדא,
בים בם

בום.
תחת עץ האבוקדה,
בים בם בום.
תחת עץ האבוקדה,
בים בם בום.
(קודם שם פרה

עמדה),
בים בם בום.

אמר חברו...

אז עלמה יפת עיניים,
בים בם בום.
זרקה לו פרח

משמיים,
בים בם בום.
זרקה לו פרח משמיים,
בים בם בום.
(יחד עם צינצנת מים)
בים בם

בום

אמר חברו...

מה סופו של זה הזמר,
בים בם בום.
אם תירצו לשים לו גמר,
בים

בם בום.
אם תירצו לשים לו גמר,
בים בם בום.
תדחפו לאוזן צמר,
בים בם בום.

לא נורא,

לא נורא חבר
ישנן צרות גדולות יותר.

סגור
מילים: נתן אלתרמן   לחן: משה וילנסקי
אם לסלון נכנסת פתע
אשה יפה... אבל ממש,
המפלצות זוקפות לורנטה
ולוחשות כמו נחש:

אומרים שהיא יפה. יפה היא?
בעצם שום דבר. כך סתם,
די נחמדה. מה? נחמדה היא?
לא, אין בה כלום... אף כי אמנם...

בכל זאת יש בה משהו,
כן, יש בה איזה משהו,
לא טוב שהוא, לא רע שהוא,
אבל כיום זה משהו.
אפה הוא קצת גדול שהוא,
והילוכה קצת זול שהוא,
אך איזה גבר כלשהו
יכול את זה לסבול שהוא.
ואיזה כסיל אחרון שהוא
באיזה שיגעון שהוא
יכול למצוא עוד איך שהוא
גם בה דבר מה מושך שהוא.
לא, אין בה כל ממש שהוא,
ובכל זאת, יש בה משהו...

דורות שלמים חשבו אי פעם:
האהבה היא העיקר.
בא זמן חדש, הוחלף הטעם,
הגידו די, זה מיותר!

האהבה היא רק שרשרת,
משפט קדום ושקר מר.
נכון מאד. היא מיותרת
ואין בה כלום... אבל, מוזר...

בכל זאת יש בה משהו,
כן, יש בה איזה משהו...
או טוב שהוא, או רע שהוא...
אך זה בכל זאת משהו.
ויחד עם המשהו
נחוץ רק איזה מישהו,
שלא יהיה של מישהו
אלא כולו שלי שהוא.
כי יש בזה מין סוד שהוא,
ואיזה עוד ועוד שהוא,
שכך, בלי כל יסוד שהוא,
מתחיל הלב לרקוד שהוא.
לא, אין פה כל ממש שהוא,
אך זה בכל זאת משהו...

אומרים אנשי ירושלים:
כן, תל אביב, זה סתם גלגל...
אין פרופסורים בה כזית
ונביאים בה אין בכלל.

היסטוריה אין לה אף כזרת.
אין רצינות בה. אין משקל.
נכון מאוד, אדון וגברת,
לא, אין בה כלום... לא כלום... אבל...

בכל זאת יש בה משהו,
כן, יש בה איזה משהו...
שכלל עוד לא היה שהוא
והוא כולו שלה שהוא.
כי יש בה איזה זיק שהוא,
שכלל הוא לא מזיק שהוא.
ויש בה איזה חן שהוא,
שלאחרת אין שהוא...
כל צר ומעצור שהוא
אותה לא יעצור שהוא,
כי אין כל פחד. איכשהו
אצלה זה כבר ילך שהוא.
לא, אין בה כל ממש שהוא...
ובכל זאת יש בה משהו...

אומרים אישים פוליטיקאים:
נו מה זה מדינה עברית?
כבר מדינות יש כמו מים...
לא מעלה ולא מוריד.

זהו מושג שכלום בו אין.
מושג רחוק מאידיאל.
נכון מאוד. נכונותים.
אין כלום בו במושג, אבל...

בכל זאת יש בו משהו...
כן, יש בו איזה משהו...
לא כלום.. אבל עובדה שהוא
כבר באויר... אה? משהו...
ובלב כל יהודי שהוא
נותן זה איזה "צי" שהוא
וצחוק שהוא, ובכי שהוא
שלא יבין סתם מישהו.
כי יש בו דבר מה דק שהוא,
אבל כזה חזק שהוא
מכל ספרון לבן שהוא
וטנק וטומי גן שהוא.
לא כלום... לא כל ממש שהוא,
ובכל-זאת... יש פה משהו.

סגור
מילים: נתן אלתרמן   לחן: משה וילנסקי
בכרם תימן ירח שט
רוח צחה נושבת.
ואנכי בשמלת שבת
על מפתני יושבת.
יבוא חתני,
צעיר ויפה עינים,
אשיר לו אני
והוא ימחא כפים.
לבי הומה בי פנימה...
הס, אל תעיר את אמא...
אל תפחדי, תמר,
אמא יודעת כבר.
בדירתנו תשבי, תמר,
נאום חתנך סעדיו
ותלבשי רק משי יקר
ותנגני על רדיו.
תאכלי פיסטוקים
ומזמורים תשמיעי
ושנים מתוקים
את בחיקך תניעי.
תני את ידך, אגע בה...
אל נא תעיר את אבא...
אל תפחדי, תמר,
אבא יודע כבר.
בכרם תימן ירח שט
רוח צחה נושבת.
צמד עיניך בבת אחת
בי מדליקות שלהבת.
מכה בי הלב,
אחז בי ואל תנוע,
ראשי עלי סובב
ולא אדע מדוע.
ונשמתי רועדת,
ולבתי פוחדת...
אל תפחדי, תמר,
זה יעבר מחר!

סגור
מילים: יחיאל מוהר   לחן: משה וילנסקי
נשיר לכם ניגון ישן,
ניגון ישן על מעיין,
על מעיין שובב.
מימיו היו צלולים צלולים,
גליו היו כחולים כחולים
מעל לחול זהב.

היה נוצץ באביבים,
היה נושק אבי אבים,
חוצה שדות דגן.
היה מרווה נודד עייף
ולאילן המתכופף
את חיותו נתן.

אבל בעומק נשמתו המה המה
וערגתו שפך לסהר וחמה -
ישאף לנעלם ולחלום יכמה
ולא ידע אל מה (אל מה).

אך יום אחד רוטט מאוד
ביקש מאל הנהרות:
עשני נא גדול.
רוצה אני אשד להיות,
רוצה אני לזרום, לגאות
בפרא המחול.

שואף אני הרחק לנדוד,
בעוז לניע טחנות
לשאת גשרי זהב.
שואף אני להיות עמוק
עד חקר אין ועד בלי חוק
עם אניות על גב.

וכך בעומק נשמתו המה המה
וערגתו שפך לסהר וחמה -
ישאף לנעלם ולחלום יכמה
ולא ידע אל מה (אל מה).

שמע האל למעיין
וכל מבוקשו נתן
ויוליכו לים.
הים בקצף הלבן
בלע את שיר המעין
וגורלו נחתם.

הים גדול. מבוע קט
מתקו נמלח, שירו אבד
לא עוד ירווה נודד.
ורק דייג אחד קטן
שמע את בכי המעין
אשר ביקש לצאת.

ושוב מעומק נשמתו המה המה
וערגתו שפך לסהר וחמה -
ישאף לנעלם ולחלום יכמה
ולא ידע אל מה (אל מה).

סגור
מילים: לאה נאור   לחן: משה וילנסקי
בסוכה שלנו אורה וצהלה
האורחים באים, והשמחה גדולה
לה לה לה...

אמא וגם אבא, ואחות ואח
הדוד שלי, אשר חיכיתי לו כל כך
ילדה יפה וסרט בשימלה דקה,
הרוח התגנב איתה אל הסוכה.

בסוכה שלנו...

ירח עגלגל צופה בין העלים
שולח קרן אור אל הסוכה שלי
וסבא וגם סבתא בחיוך רחב
עם שק של תפוחים ישר מן המושב.

בסוכה שלנו...

ציפור קטנה יפת נוצה ויפת מקור
שני פרפרים, שכנפיהם זהב טהור
קרני השמש בלי רשות, ברוב חוצפה
עושות לי מטבעות של אורה וצהלה.

בסוכה שלנו...

ובין עלי הסכך רומזים הכוכבים
גם הם בין האורחים שלי החשובים
מה טוב לי ונחמד לי, ושמח לי
החג כולו אורח בסוכה שלי.

בסוכה שלנו...

סגור
מילים: חיים חפר   לחן: משה וילנסקי
עת אל ענן אמריא על כנף הרוח
אני זוכר בת שבע רק אותך
ועת עם ליל המטוס ינוע
הוא לכוכב נשבע כי לא ישכח

גם אם רחקנו הן אתך אנחנו
בהפצצה בברד הכדורים
את ברכתנו לך תמיד שלחנו
גם המנוע זמר לך ירעים

בת שבע, בת שבע
הזמר הוא לך
מדן עד באר שבע
אותך לא נשכח
ממרום השמים
לך זמר נשלח
נשתה נא לחיים
עם כל הפלמ"ח
בת שבע

עת אל החוף הגעתי עם הליל
והספינה הנה קרבה בלאט
חלמנו ילדתי הרבה עלייך
ומה, ומה תאמרי עלינו את

ועת המשחיתה נגחה נגוח
ולסיפון הוטלו פצצות הגז
את ברכתי שלחתי עד אין כוח
והגלים לך שרו כמו אז

בת שבע, בת שבע...

בת שבע עת היית בחיתולייך
כבר במדבר גמאנו מרחקים
כל המדורות אז בערו אלייך
ושרו לך את שיר הותיקים

עתה גדלת יפית עלמה בת תואר
ואנו בדרכים האפילות
אותך זוכרים כי איך נוכל לשכוח
הקשיבי מה שרים לך הלילות

בת שבע, בת שבע...

בת שבע גם אני אשיר אלייך
ואת אותי כמעט שלא ידעת
אני אחד צנחן רק בן חודשים
אבל אתמול סיפרתי כבר צ'יזבט

שלשום לראשונה לקרב הלכתי
והאימה זחלה ותעבור
אל האויב אז צרור בשמך שלחתי
וככה מזמר הוא לך הצרור

בת שבע, בת שבע...

סגור
מילים: נתן אלתרמן   לחן: משה וילנסקי
אֲנִי הוּא גְּדַלְיָה רֶבַע אִישׁ,
אֲבָל אֲנִי צוֹמֵחַ.
אִם אֵין לִי בַּיִת, יֵשׁ לִי כְּבִישׁ
וְעַל הַכְּבִישׁ יָרֵחַ.

פֹּה לָאֶחָד יֶשְׁנָה מֵאָה
וְלַשֵּׁנִי מָאתַיִם.
וְלִי פֵּאָה וְעוֹד פֵּאָה
וְיַחַד פְּאוֹתַיִם.

וְדַי סָחַבְתִּי כְּבָר שַׂקִּים
וְרַצְתִּי הֵנָּה שָׁמָּה -
אֲנִי רוֹצֶה לַמֶרְחַקִּים,
אֲנִי רוֹצֶה הַיָּמָּה.

כִּי הָעוֹלָם גָּדוֹל-גָּדוֹל
צָרִיךְ לִרְאוֹת בּוֹ אֶת הַכֹּל,
אֶת הֶעָרִים וְהַשְּׁלָטִים
וְאֶת עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים.

אֶת שׁוֹר הַבָּר שֶׁל הַמָּשִׁיחַ,
אֶת לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִיחַ.
אָצִיץ בּוֹ פַּעַם וּשְׁנִיָּה
וְשׁוּטִי-שׁוּטִי אֳנִיָּה.

ב'
אֶקַּח אִתִּי עַגְבָנִיָּה,
סִדּוּר קָטָן וּפִתָּה
וּמִסִּפּוּן הָאֳנִיָּה
לַמֶּרְחַקִּים אַבִּיטָה.

נִגַּשׁ הַקַּבַּרְנִיט לִשְׁאֹל:
לְאָן לִנְסֹעַ, גְּדַלְיָה?
אָמֶרִיקָה הִיא פֹּה מִשְּׂמֹאל,
וּמִיָּמִין אוֹסְטְרַלְיָה.

וְאָנֹכִי עוֹנֶה: אָדוֹן,
כָּל הַמְּקוֹמוֹת יָפִים הֵם,
כָּל הָעוֹלָם שֶׁל אֵל עֶלְיוֹן
וְכָל בָּנָיו אַחִים הֵם.

כִּי הָעוֹלָם גָּדוֹל-גָּדוֹל
צָרִיךְ לִרְאוֹת בּוֹ אֶת הַכֹּל
אֵיךְ מְסֻדָּר בּוֹ כָּל דָּבָר,
אֵיפֹה יֵשׁ חַם, אֵיפֹה יֵשׁ קַר.

וּמַה לֹּא טוֹב וּמַה יָּפֶה בּוֹ
וְאֶת הַסְּפּוֹנְגָ'ה מִי עוֹשֶׂה בּוֹ.
אָצִיץ בּוֹ פַּעַם וּשְׁנִיָּה
וְשׁוּטִי-שׁוּטִי אֳנִיָּה.

ג'
בְּבוֹא הַיּוֹם אֲנִי אוֹמֵר:
הַקַּבַּרְנִיט, הִכּוֹנָה
הָאוֹקִיָּנוֹס פֹּה נִגְמָר
נָשׁוּב נָא הַיַּרְקוֹנָה

וּבַנָּמָל קָהָל צוֹהֵל
וְרַעַם כְּלֵי-הָרוּחַ
וְאַבָּא שָׁר: תּוֹדָה לְאֵל,
גְּדַלְיָה, שֵׁב לָנוּחַ.

וְהוּא בּוֹכֶה וְהוּא צוֹחֵק
שׁוֹאֵל: אֵיפֹה הָיִיתָ?
הָיִיתִי, אַבָּא, אוּף, הַרְחֵק
שָׂא עַיִן וְהַבִּיטָה:

הָיִיתִי בְּעוֹלָם גָּדוֹל
רָאִיתִי בָּעוֹלָם הַכֹּל
וּבְחַיַּי וּחְיַאת-חַיַּי
אֲנִי אוֹמֵר לְךָ כְּדַאי

יָפֶה הוּא הָעוֹלָם, יַא אַבָּא
מָקוֹם בּוֹ לְכֻלָּם, יַא אַבָּא
הֵצַצְתִּי פַּעַם וּשְׁנִיָּה,
וְזֶהוּ שִׁיר הָאֳנִיָּה.

סגור
מילים:    לחן: משה וילנסקי
ההביטי אל פנינו
וראי נא את עינינו
כלנו לפניך חתנים, נים, נים.
ברחימו ובדחילן
כאן לקראתך
ניליל ונתנה הוי כתנים, נים, נים, נים

דודה, הגידי לנו: כן
אנו רוציםלהתחתן
לא נוכל יותר לסבול
את אושרנו, את הכל,
דודה! הגידי לנו כן.

אחד עובד במרץ
בונה הוא את הארץ
וסכום בבנק לגמרי לא קטן, טן, טן.
שני, פרדס וכרם
אישה נשא לו טרם
הגידי נא האין גם זה חתן, תן, תן, תן.

דודה...

שלישי גומל רוב חסד
גבאי בבית הכנסת
שלישי הוא מפטיר גם כן לא יחסר, סר, סר.
והרביעי נאיבי
סימפתי תל אביבי
נוהג בדרך ארץ ומוסר, סר, סר, סר.

סגור
מילים:    לחן: משה וילנסקי
ריח ים ורוח סתיו
ומיץ של תפוחי זהב
ומין סגריר מתוק חמוץ
מושך מבית אלי חוץ
ללכת לכת ולנשום
אויר שקיעות כחול אדום
ללכת לכת ולנשום
אויר שקיעות כחול אדום.

אויר שקיעות, ניחוח דק,
הגשם זה עתה נפסק.
עלה ושוט והסתכל
עד מה יפה היא התבל.
עלה ושוט והסתכל
עד מה יפה היא התבל.

הפנסים חוורי פנים,
כחולות עיני העננים
ומשהו מוזר כזה
לוחץ דומם על החזה,
לוחץ, קורע ודורש,
הלב רוצה להתעטש.
לוחץ, קורע ודורש,
הלב רוצה להתעטש.

אויר שקיעות, ניחוח דק...

דצמבר חודש מקוטר
ריחות תפוח ומטר,
אתה נותן כוחות גנוזים
להרוגי התמוזים,
אתה יודע להשיב
מעט אביב לתל אביב.
אתה יודע להשיב
מעט אביב לתל אביב.

אויר שקיעות, ניחוח דק...

סגור
מילים:    לחן: משה וילנסקי
רן קילוח בצינור,
צינורות ‟ עורקי הנגב,
זה דרכו של המזמור ‟
מן הברז אל הרגב
יעלו מימי תהום.
משאבה אומרת לחם!
נגב, נגב, מה מיום?
נגב, ממטרות עליך!

סובי, סובי, ממטרה, הי!
סובי, סובי, ממטרה,
לפזר פניני אורה,
סובי והתיזי מים!
עץ יריע בשדרה,
אדמה תיתן פריה
באין גשם משמיים.

המרחב כולו נצוד,
צינורות פרשו הרשת,
והנה סימן ואות,
בטיפין נראית הקשת,
ברית הפרח והניר,
ברית השקט והזמר,
ממטרה, שירך הוא שיר,
רנניהו, עד אין גמר.

סובי, סובי, ממטרה , הי...

סגור
מילים:    לחן: משה וילנסקי
אם קשה לפרקים קצת הדרך,
מעיקים התרמיל והחום,
אם דברים מסתדרים רק בערך,
אם הבית רחוק כחלום -

אם יומיים הלכת ברפש
וה"שוויץ" לא מועיל - מסתבר
ובכלל, קצת עצוב על הנפש
כי הבת צחקה אל אחר -

לא נורא! נתגבר!
עוד הכל, עוד הכל יסתדר!
לא נורא! נתגבר!
עוד נגיע לחוף הזוהר.

אם ביום תעסוק בטורייה
ובליל מזדמן מסתנן
החופשה לא רוצה להגיע
זהו נח"ל, חביבי - הבן

אם קטנה החולצה על השכם
במקום זה המכנס הוא גדול!
אם חורקת בפה מנת הלחם
אז תדע שאכלת קצת חול.

לא נורא! נתגבר!...

אם המים אזלו במקלחת
והתה יש לו טעם של פליט
אל תכעס, יא חבר, שב בנחת
ותבין, הצבא זה לא פלירט!

במסע, אם לוחצת הנעל
וממכ"פים רוכבים על פקודות -
אם תפסת את זרם הנח"ל
אז תפרוץ בשירה שכזאת:

לא נורא! נתגבר!...

סגור
מילים:    לחן: משה וילנסקי
הדרך כה רחוק רחוק ומשתרע
מנחל עין חרוד הרחק עד הירח
הנה הלילה כבר ירד על הקיבוץ
רק אור הכוכבים מאיר רומז בחוץ

שחור הלילה כבר ירד על הכנרת
קחוני נא אחי אתכם אני אומרת
קחוני נא אתכם אתם הבחורים
שאוני נא אתכם מעבר להרים

והם אומרים אלי עלי כי את יפה כה
כי בשבילך ניסע מסדום וגם לעכו
כי בשבילך ניסע כולם כולם כולם
גם למקום שעוד איננו בעולם

הטנדר נוסע הטנדר פה רץ
מגדות ים המלח עד עין המפרץ
הלילה לילה אפל
הטנדר מה לילה מליל?

הטנדר פתח פיך בשיר (לי לי לי)
ליבנו רחב וצעיר (לי לי לי)
אם אש מלפנינו אם אש מאחור
הטנדר אל תעצור!

אחד הבטיח חתונה מאין כמוה
אחד הבטיח לי ארמון על הגלבוע
אחד אמר לי אהבתיך מאוד רחל
ליבי אליך כמו טנדר מתגלגל

אחד שחרחר אמר אלי לי יש רק פיתה
אבל אוהב אותך מעזה עד חניתה
ורק בחור אחד שתק מבין כולם
ואת פניו עוד לא ראיתי מעולם

והוא עמד לו שם נושא חיצים וקשת
והן אותו בלבד הייתי מבקשת
והוא שתק אלי כצל בין ההרים
והוא היה יפה מכל הבחורים

הטנדר נוסע הטנדר פה רץ...

אזי לחשתי לו הבט אלי הביטה
בוא ואוהב אותך מעזה עד חניתה
בוא ונשב בתוך הטנדר החדש
ונבלה עליו את כל ירחי הדבש

אך הוא שתק אלי שתק ולא ענה לי
ולא ידע כי את ליבי התם שינה לי
והוא נהג את כל הטנדר הוא נהג
ורק אתי נהג בשקט ושתק

פתאום עצר בכביש עפולה ונצרת
את כל הבחורים הוריד על אם הדרך
ורק אותי חטף בטנדר והפליג
ועד עולם אותנו טנדר לא ישיג

הטנדר נוסע הטנדר פה רץ...

סגור
מילים:    לחן: משה וילנסקי
היה הוא אפור ושותק
ואין לו דבר בעיניים,
לבד מאותו המבט -
המבט המובן רק לשניים.

ופעם יצא כחבלן
בליל אפלה מאיימת,
לפתע חזר בדממה -
בדממה מוזרה ואילמת.

אז הוא לנו סיפר וקולו
חנוק מדמעות וקרוע,
שמעתי תינוק מיילל -
מיילל ובוכה עם הרוח.

ופעם פרץ עם הקרב
חגור רימונים ואש זעם,
נצמד אל הטנק ונדם -
ונדם עם הטנק והרעם.

ואם יום עוד יבוא ונספר
אשר יעלה זיכרוננו,
סיפור יסופר על אחד -
על אחד שהיה ואיננו.

סגור
מילים: חיים חפר   לחן: משה וילנסקי
יָבוֹא הַיּוֹם וְעוֹד תֵּשֵב אֶל מוּל הָאָח
וְגַם הַגַּב יִהְיֶה כָּפוּף כַּחֲטוֹטֶרֶת
וְתִזָּכֵר אָז בְּיָמֶיךָ בַּפַּלְמָ"ח
וּתְסַפֵּר עַל זֹאת אַגַּב עִשּׁוּן מִקְטֶרֶת

וּמִסָּבִיב וּמִסָּבִיב יֵשֵׁב הַטַּף
וְאִשְׁתְּךָ גַּם הִיא מֻפְלֶגֶת בַּשָּׁנִים
תַּזִּיל דִּמְעָה וּתְקַנֵּחַ אֶת הָאַף
וְתֵאָנַח: הָיוּ זְמַנִּים הָיוּ זְמַנִּים...

הָיוּ זְמַנִּים
אָז בַּמִּשְׁלָט יָשַׁבְנוּ
הָיוּ זְמַנִּים
לָחַמְנוּ וְאָהַבְנוּ
עַכְשָׁו דָּבָר אֵין לְהַכִּיר –
עַל הַמִּשְׁלָט יוֹשֶׁבֶת עִיר
אוּלַי בִּזְכוּת אוֹתָם זְמַנִּים...

וּתְסַפֵּר אֲזַי עַל כִּבּוּשִׁים וּקְרָב
וְהַקָּטָן בֵּין הַיְּלָדִים יָעִיר בְּלַחַשׁ:
וּבְכֵן זֶה סַבָּא שֶׁהִצִּיל אֶת הַמַּצָּב –
מִסַּבָּא שֶׁכָּזֶה בֶּאֱמֶת
בֶּאֱמֶת יֵשׁ נַחַת...

וְאָז תַּרְאֶה אֶת זְרוֹעֲךָ הַחֲשׂוּפָה
וּבָהּ צַלֶּקֶת שֶׁהִגְלִידָה מִשָּׁנִים
וּתְחַיֵּךְ אֶת זֹאת הֵן סָבְתָא אָז רִפְּאָה
נוּ וּמֵאָז הָיוּ זְמַנִּים הָיוּ זְמַנִּים...

הָיוּ זְמַנִּים
אָז בַּמִּשְׁלָט יָשַׁבְנוּ
הָיוּ זְמַנִּים
לָחַמְנוּ וְאָהַבְנוּ
עַכְשָׁו דָּבָר אֵין לְהַכִּיר –
עַל הַמִּשְׁלָט יוֹשֶׁבֶת עִיר
אוּלַי בִּזְכוּת אוֹתָם זְמַנִּים...

סגור
מילים: יורם טהרלב   לחן: משה וילנסקי
כשהוא יורד לחוף בצעד לא בטוח
לבבי אליו
כמו ים פתוח
משלח את גליו.
כמו ים פתוח השוטף אל המידבר
כי מה יש פה לומר:
המלח שלי הוא המלאך שלי
הוא המלאך שלי.

עם ערב על החול, בין רציפים ומלט
ושקיעת זהב
אני צוללת
אל התכלת בעיניו.
אני צוללת שהים הוא לה מיבצר
ומה יש עוד לומר:

המלח שלי...

והוא אומר: כשאת מול הספינה עומדת
בשימלה קיצית
את מטרפדת
עמדי את כל הצי.
אני טרפדת מבקיעה אליו ישר
פשוט בשביל לומר:

המלח שלי...

ויום אחד יבוא אפליג איתו הימה
ועל ספינתו
נקימה שמה
את ביתי ואת ביתו.
וכך לא אצטרך לשאול אותו יותר
על מי הוא יותר

המלח שלי...

סגור
מילים: חיים חפר   לחן: משה וילנסקי
רוח אט תשב, תנוע הצמרת,
ובחלונך גווע אור הנר,
כחלום נוגה בינינו את עוברת,
וכל איש אותך זוכר.

בערב היום, קורא בשמך הנער,
והבן לוחש: אימי, אימי...
האמנם ילבין שיער ראשך מצער,
ובכייך יבקע בדמי...

רוח במשעול יהומה,
עץ בודד משיר את עלעליו,
בדרכים המובילות דרומה -
מחלקה יוצאת לקרב.

עם הנץ כוכב נצאה אל הליל,
מרחבים חובק מדבר קדמון,
מי ידע, אחות, אם עוד נחזור אלייך...
אולי הקרב הוא אחרון...

ערב עוד יבוא, וסהר בשמיים.
ומחלונך יבקע פתאום האור.
לשולחן נסב, נרים כוסות היין,
וכל איש אותך יזכור.

אל הסף נבוא, נבוא, אחות לפתע
את נשקנו אל הקיר נשעין,
הנופלים, גם הם, אז יעמדו בפתח,
ומצחם בליל ילבין.

רוח במשעול יהומה,
עץ בודד ישיר את עלעליו,
מדרכים המובילות דרומה -
מחלקה תחזור מקרב.

עת יכבה כוכב תשוב היא מן הליל
מרחבים יחבוק מדבר קדמון.
נא חייכי אחות חזרנו שוב אלייך
מני הקרב האחרון...

סגור
מילים:    לחן: משה וילנסקי
כי שם בנות בצבע שוקו
ותלבושתן - קליפות בבנה,
מפזזות במחול מנינה
בג´ונגל בין עצי הקוקוס.
נשוט על פני האורינוקו
ונטייל לאמזונס,
שם נחשי האנקונדה
כשנים-עשר וחצי מטר.
עם שתי שיניים ארוכות.
- מתים מזה? - תוך שתי דקות!

- אם כך, אולי ניסי לצ´ילי?
- ונצואלה... ונצואלה...
- אני אם אין לי צ´ילי - מי לי?
- ונצואלה... ונצואלה...
- ונצואלה, אין דומה לה! אולה!

שם אין בחינות אוניברסיטה
ואין דקן של הפקולטה.
ושם נראה כל יום קורידה
עם דון חוזה אלפונסו שולטהיס.
אולה! - נניף את הסומבררוס.
אולה! - נקרא לקבלרוס.
אבל התורו, חי פורטונה,
פורץ ישר אל הטריבונה.
הוא מסתער על הקהל.
- מתים מזה? - בדרך כלל!

- אם כך, אולי ניסי לצ´ילי?
- ונצואלה... ונצואלה...
- אני אם אין לי צ´ילי - מי לי?
- ונצואלה... ונצואלה...
- ונצואלה, אין דומה לה! אולה!

עצי קפה ואבוקדו,
מכרות זהב באלדורדו.
זורם הנפט בקריפיטיו
ואין מיסים ודפיציטיו.
ושם אינדיאנים עם כרבולת.
מקרקפים רק... מס גולגולת.
- נברח לצ´ילי! הופ! כולנו!
- אך שם ישנם הרי וולקנו.
רותחת לבה בגלים.
- מתים מזה? - לא. רק נצלים.

- אם כך, אולי ניסי לצ´ילי?
- ונצואלה... ונצואלה...
- אני אם אין לי צ´ילי - מי לי?
- ונצואלה... ונצואלה...
- ונצואלה, אין דומה לה! אולה!

- אח, כמה טוב בפתח-קתוה -
סניורו דון אברם שפירוס,
רוכב בפיצה עם פפירוס,
אומר: זה נוער, זה? - תפסיק כבר!
באיצטדיונס דה מלאבס
יש הפועלס מול מכבס.
אבל מבילינסון עד אגד
בשמונה כבר שורר שם שקט.
הכל שקט. הכל רדום.
- מתים מזה? - משעמום!

- אם כך, אולי ניסי לצ´ילי?
- ונצואלה... ונצואלה...
- אני אם אין לי צ´ילי - מי לי?
- ונצואלה... ונצואלה...
- ונצואלה, אין דומה לה! אולה!

סגור
מילים:    לחן: משה וילנסקי
מֵעַל הַמִסְגָדִים עוֹלֶה יָרֵחַ,
מֵעַל בֵּיתֵּךְ עוֹלִים אוֹרוֹת נֵיאוֹן.
וְשׁוּב שִׂיחֵי יַסְמִין נוֹתְנִים פֹּה רֵיחַ
וְשׁוּב אֲנַחְנוּ כָּאן, מוּל הַשָׁעוֹן.

וְשׁוּב, יַלְדָה, בְּלִי לָמָה? וּמַדוּעַ?
יָדַי בִּזְרוֹעוֹתַּיִיךְ אוֹחֲזוֹת.
יֵשׁ מַשֶׁהוּ מוּזָר וְלֹא יָדוּעַ,
יֵשׁ מַשֶׁהוּ נִפְלָא בָּעִיר הַזֹאת...

הַשְׁחָפִים עַל הַמֶזַח כְּבָר עָפוּ
וְהַיָם הִשְׁתַּתֵּק וְנָדַם.
זוֹהִי יָפוֹ, יַלְדָה, זוֹהִי יָפוֹ
שֶׁחוֹדֶרֶת - כְּמוֹ יַיִן - לַדָם...

כָּאן מֶלַח וְעָשָׁן וּצְלִיל-גִיטָרָה,
סַכִּין שְׁלוּפָה וּמִשְׂחָקֵי שֵׁשׁ-בֵּשׁ.
כָּאן מַשֶׁהוּ שִׁיכּוֹר, וְלֹא מֵעָרַק,
וְחַם, לֹא מִן הַסְטֵייקִים עַל הָאֵשׁ...

אַךְ שׁוּב, יַלְדָה, בְּלִי לָמָה? וְגִ'ירָפָה?
יָדַיִים אוֹ מוֹתְּנַיִים אוֹ חָזוֹת.
יֵשׁ מַשֶׁהוּ מוּזָר וְלֹא יָדוּעַ.
יֵשׁ מַשֶׁהוּ נִפְלָא בָּעִיר הַזֹאת...

הַשְׁחָפִים עַל הַמֶזַח כְּבָר עָפוּ
וְהַיָם הִשְׁתַּתֵּק וְנָדַם.
זוֹהִי יָפוֹ, יַלְדָה, זוֹהִי יָפוֹ
שֶׁחוֹדֶרֶת - כְּמוֹ יַיִן - לַדָם...

סִירוֹת הַדַיָיגִים קוֹרְצוֹת בַּאוֹפֶק,
הַלַיְלָה מְשַׂחֵק בְּמַחֲבוֹאִים
עִם כָּל הַסִימְטָאוֹת אֲשֶׁר בַּאוֹפֶל
וְעִם כּוֹכְבֵי הַשַׁחַר הַגְבוֹהִים.

וְשׁוּב, יַלְדָה, בְּלִי לָמָה? וְמַדוּעַ?
שְׂפָתַּי בְּשִׂפְתּוֹתַּיִיךְ אֲחוּזוֹת.
יֵשׁ מַשֶׁהוּ מוּזָר וְלֹא יָדוּעַ.
יֵשׁ מַשֶׁהוּ נִפְלָא בָּעִיר הַזֹאת...

הַשְׁחָפִים עַל הַמֶזַח כְּבָר עָפוּ
וְהַיָם הִשְׁתַּתֵּק וְנָדַם.
זוֹהִי יָפוֹ, יַלְדָה, זוֹהִי יָפוֹ
שֶׁחוֹדֶרֶת - כְּמוֹ יַיִן - לַדָם...

סגור
מילים: יעקב אורלנד   לחן: משה וילנסקי
אני זכריה בן עזרא
ולחמי לחמא עניא
וגר אני במעברה
אצל הכביש לנתניה

בחורף יא הקור חודר
בקיץ יא מחניק לי
אבל איני דורש יותר
זה מה שיש מספיק לי

פה כל עשיר וכל עני
מוצא פגם או מום לו
רק האחד התימני
עוד לא חסר מאום לו

יא מי פילל יא מי מילל
שיזכרני הגואל
אם נתקיים מה שהבטיח
ובא המלך המשיח
הכל כדאי אם טוב אם רע
נאום זכריה בן עזרא

בפוליטיק עודני תם
אין לי מושג כזית
ואללה חרות ואללה מפם
אנא מחוץ לבית

כי הבורא עלי גזר
זכריה דון ושקולה
את חמורך תוליך ישר
אל תט ימין ושמאלה

ואנוכי בתום שואל
למה רבים בניך
לו רק ידעת ישראל
מה טובו אוהליך

יא מי פילל יא מי מילל
שיזכרני הגואל
אם נתקיים מה שהבטיח
ובא המלך המשיח
הכל כדאי אם טוב אם רע
נאום זכריה בן עזרא


אתמול נולד בי לב אחר
נשאתי נס ציונה
ירדתי לשדה בוקר
בדרך בן גוריונה

אמרתי לו תשמע אדון
אל נא יפלו פניך
כל זמן שיש עוד אל עליון
זכריה אחריך

אז לבבו מגיל נדם
ולשונו נבוכה
יא זכריה אשרי העם
שיש לו בן כמוך

אשרי העם והמדינה
אם זה כוחה וזה אונה
אם כך הן לא לשווא ירדתי
וטוב הצעד שצעדתי
הכל כדאי חי אל עליון
נאום הגבר בן גוריון

סגור
מילים: חיים חפר   לחן: משה וילנסקי
כבר הליל יורד ועוטף את ההר,
והתן מילל בגנים,
במשעול התלול היורד אל הכפר
שוב צועדת כיתת חבלנים.

התרמיל על גבנו כבד במטען,
והדרך קשה וטרשית,
"עוד שלושה קילומטר, מעלש, יא חבלן,
ואזי ידבר דינמיט".

אל כפרי האוייב את ההרס נביא,
במוקש ובדטו, בפתיל
עוד אובייקט לא אחד ינשא באוויר,
עת חבלן את החומר יפעיל.

והיה אם נשוב ונחזור לבסיס,
והרוח תרעש בגנים -
שוב, עת ערב יבוא, המטען נעמיס,
ו"לדרך כיתת חבלנים!"

סגור
מילים:    לחן: משה וילנסקי
אֵיזֶה חַג לִי אֵיזֶה חַג לִי
חַג יָחִיד וּמְיוּחָד לִי
גַּם הַשֶּׁמֶשׁ מְאִירָה
לִּי הַיּוֹם פִּי עֲשָׂרָה
אֵיזֶה חַג לִי אֵיזֶה חַג
~
אוֹר נֵרוֹת בִּרְכַּת אוֹרֵחַ
חַג שָׂמֵחַ חַג שָׂמֵחַ
הַשִּׂמְחָה פֹּה עַד הַגַּג
אֵיזֶה אֵיזֶה אֵיזֶה חַג
אֵיזֶה חַג לִי אֵיזֶה חַג

הַפְּרָחִים הָאוֹר הַיַּיִן
הַדִּמְעָה בִּקְצֵה הָעַיִן
הַחֻלְצָה הַלְּבָנָה
חַג הַיּוֹם בְּכָל פִּנָּה
אֵיזֶה חַג לִי אֵיזֶה חַג
~
יוֹם שֶׁל חַג כְּמוֹ יוֹם הוּלֶדֶת
שִׁיר בְּלֵב וְאוֹר בַּחֶדֶר
מִי שֶׁבָּא בָּרוּךְ הַבָּא
חַג נִפְלָא תּוֹדָה רַבָּה
אֵיזֶה חַג לִי אֵיזֶה חַג

סגור
מילים: לוין קיפניס   לחן: ידידיה אדמון
על גבע רם על ראש התל,
חליל רועה שם מחלל
מזמור חדש לישראל.
ולרועה רק אוהל בד
ולו רק גדי, גדי אחד -
חג גדיא!

בא כלב-הב צוהל-שואל:
"האין מקום גם לי בתל?
שמור אשמור יומם וליל!
ענו בזמר פה אחד:
"תן יד חבר, הב לנו יד!"
חד גדיא!

קפץ ובא חתול בילל:
"פנו גם לי מקום בתל.
מיאו! לא אשב בטל!"
ענו השניים פה אחד:
"בחפץ לב, חתול נכבד!" -
חג גדיא!

על גבע רם, על ראש התל,
חרמש נוצץ ומצלצל
צליל קציר לישראל,
נרימה זמר פה אחד,
נניפה עומר בשיר הידד!
חד גדיא!

סגור
מילים: רמי דקל   לחן: מוטי ארוטי
לו פגשתיך היפה בחלומי
בניתי ביתי בצל אשוח
לא הייתי מתעורר בעולמי
מתחת עלי הרוח.

לו ידעתי את הדרך הייתי עובר שנים
דרך אל הפלך לעץ דעת אורך ימים
אל נווי אשובה מצות נפש עד כלותה
ביודעי כי שוב הנחש אותך פיתה.

חוה לשווא אמתין לך העצים השילו עלעלים
רק הד מהר קורא לך השביל כוסה עלים,
חוה לשווא אמתין לך העצים הפשילו שרוולים
שם הד מהר קורא לך השביל כוסה עלים.

וגם מאורו היפה של שימשי
הוטלתי כצלו של ירח
בניתי ביתי תחת צל קורתי
שנפל ואני קרח.

לו ידעתי את הדרך הייתי ויהי מה
יוצא ומספר איך עצוב בלי הנשמה
אל גני אשובה אל הארץ ומלואה
ביודעי כי שוב הנחש אתך פיתה.

חוה עכשיו אמתין לך, העלים נשרו חלפו זמנים
רק הד מהר קורא לך, עם קול פעמונים.
חוה לכן אמתין לך, העלים נשרו בשביל פרחים
שם הד מהר קורא לך, עם פרי עץ החיים.

סגור
מילים:    לחן: משה וילנסקי
המצעד קרב, מריע הרמקול.
המצעד קרב, הנה גם הקצין.
כל החיילים דורכים ברגל שמאל,
רק חיימקה שלי דורך פה בימין!

כי כל החיילים,
כן, כל החיילים
טועים ברגל, בלי בושה!
רק חיימקה שלי,
רק חיימקה שלי
דורך ברגל הנכונה!

הם קרבים לכאן שזופים וחסונים
לראשם חובשים כומתה מבד שחור.
לכל החיילים הסמל מלפנים,
רק חיימקה שלי - הסמל מאחור!

כי כל החיילים,
כן, כל החיילים
טועים בסמל, בלי בושה!
רק חיימקה שלי,
רק חיימקה שלי
חובש נכון את הכומתה!

הרמקול פוקד: דגל רובים אל על!
הקצין קורא: כולם - ימינה שור!
לכל החיילים רובה ביד, אבל
רק חיימקה שלי פולט פתאם כדור.

כי כל החיילים,
כן, כל החיילים
מפחדים פה, זה ברור!
רק חיימקה שלי,
רק חיימקה שלי
יודע איך לפלוט כדור!

שמאלה, שמאלה פנה, מריע הרמקול.
הקהל כולו מריע מאושר.
כל החיילים פונים פתאום לשמאל
רק חיימקה שלי ממשיך לצעוד ישר.

כי כל החיילים,
כן, כל החיילים
טועים ברגל מבילבול!
רק חיימקה שלי,
רק חיימקה שלי
מכיר היטב את המסלול!

הנה הוא קרב, קרב אלי ישר
הוא מניף ידו, כמה חמוד הוא בני!
כל החיילים אינם מפנים ראשם
רק חיימקה צועק: הי, אמא זה אני!

כי כל החיילים,
כן, כל החיילים
שונאים את אמא כל העת!
רק חיימקה שלי,
רק חיימקה שלי
אוהב את אמא באמת!

סגור
מילים: יורם טהרלב   לחן: משה וילנסקי
הים יפה הבוקר, הים הוא די שקט
אז בואי נא ילדונת אלי

לחסקה
פה אין מפרש מתוח ואין גם מעקה
אבל מאוד בטוח אצלי בחסקה.

חסקה, חסקה, בלי סיפון

ומעקה
שנחיה ושנזכה רק לשוט בחסקה.

את הגלים חותכת ממש כמו חמאה
תוכלי לשכב עליה כמו על

מיטה חמה
מעל בוערת שמש אני עוד מחכה
מדוע את לא באה אלי לחסקה.

חסקה, חסקה...

משוט אחד וגבר, זה הציוד כולו
אם את רוצה תבואי, אם לא תגידי לא
בלי ארובה ותורן, בלי אוכל ומשקה
את העולם אמכור לך אצלי בחסקה.

חסקה, חסקה...

ממי את מפחדת, תגידי בקול רם,
מן

הספינה הזאתי או מגלי הים,
הולכת לך הביתה, אין טעם שאבכה,
אביא לך לאמבטיה את כל החסקה.

חסקה, חסקה...

סגור
מילים:    לחן: משה וילנסקי
הַפָּרָה גּוֹעֶה בָּרֶפֶת
נִשְׁמָתִי לְךָ נִשְׂרֶפֶת
הַכְּלָבִים קוֹרְעִים שַׁרְשֶׁרֶת
נִשְׁמָתִי לְךָ בּוֹעֶרֶת.
~
וּלְהִפָּגֵשׁ אִיתְּךָ אָסוּר, יְפֵה עֵינַיִם
אָבִי אָסַר לִי לְטַיֵּל אִיתְּךָ בִּשְׁנַיִם
כִּי הֶחָצֵר סְגוּרָה עַל שַׁעַר וּבְרִחַיִם
אֲבוֹי, בִּגְלַל מַחֲלַת הַפֶּה וְהַטַּלְפָיִים.

אֲבָל הַלֵּב לְךָ קוֹרֵא,
קוֹרֵא, חֲבִיבִי.
אוֹי כִּי הַלֵּב אֶצְלִי
הוּא מַשַּׁק אִינְטֶנְסִיבִי.
~
טַנְגּוֹ טַנְגּוֹ כְּפָר סַבָּא
טַנְגּוֹ עָמוֹק וּמִתְיַפֵּחַ...
אִמָּא, הָהּ, אִמָא וְאַבָּא,
אוֹתִי פֹּה יְשַׁגֵּעַ הַיָּרֵחַ!

יָרֵחַ שָׁט,
מִן הֶחָלָב עוֹלָה הַהֶבֶל,
נַפְשִׁי יוֹצֵאת, אֲנִי
אֲנִי אֶתְלֶה עַצְמִי עַל חֶבֶל...
~
טַנְגּוֹ
טַנְגּוֹ כְּפָר סַבָּא
טַנְגּוֹ עָמוֹק וּמִתְיַפֵּחַ,

שֵׁשׁ פָּרוֹת אֲנִי חוֹלֶבֶת
שֵׁד אֶחָד אֲנִי אוֹהֶבֶת
אוֹי, אָמוֹר, אֶמוֹר לִי בְּנִי:
מַה נַּפְשִׁי רוֹצֶה מִמֶּנִּי?
~
אַתָּה לִי מֶלֶךְ וְאַבִּיר וְגַם דִּיקְטָטוֹר
וּלְבָבִי לְךָ לוֹהֵט כְּאִינְקוּבָּטוֹר.
קוֹלְךָ הָרַךְ אֶת לְבָבִי שׁוֹבֵר לִשְׁנַיִם
קוֹלְךָ הַדַּק וְהַמָּתוֹק מִקּוֹל הַתַּיִשׁ!
אֶל הַחֻפָּה קָחֵנִי, בְּנִי, אֵין לִי כֹּחַ!
שֶׁכְּבָר יִהְיֶה לָנוּ גַּם לוּל וְגַם אֶפְרוֹחַ...

טַנְגּוֹ,
הָהּ, טַנְגּוֹ כְּפָר סַבָּא,
טַנְגּוֹ עָמוֹק וּמִתְיַפֵּחַ.
אִמָּא, הָהּ, אִמָא וְאַבָּא
אוֹתִי פֹּה יְשַׁגֵּעַ הַיָּרֵחַ!
~
אֲנִי אֶת בְּנִי שׁוּב אֶקַּח עַל הַיָּדַיִם
וַאֲנַשֵּׁק לוֹ אֶת הַפֶּה וְהַטַּלְפָיִים
טַנְגּוֹ, הָהּ, טַנְגּוֹ כְּפָר סַבָּא,
טַנְגּוֹ עָמוֹק וּמִתְיַפֵּחַ.

סגור
מילים: יחיאל מוהר   לחן: משה וילנסקי
יש מי שגר בצריף רעוע
יש מי שוכן בתוך ארמון
שלישי יש לו שיכון קבוע,
ולרביעי בדון דלפון.

אך מה יש כאן להתווכח
היש שיכון דומה לזה?
גם לא שלמנו דמי מפתח
ועוד ביקשו שלא נצא.

יא, יא משלטי, יא משלטי,
ביתי שלי ללא קירות
יא, יא מטבחי, יא מיטתי
וכוכבים כמנורות.

נכון שאין בו לוקסוס רב
והחימום היחידי,
הוא חום הלב ואש הקרב
על משלטי (על משלטי).

בתל אביב עכשיו קולנוע
ונערות בשלל צבעים.
ואנו כאן שוכבים בלי נוע
ומציצים בכוכבים.

אחד זוכר את אבא אמא,
ספק נרדם ספק הוזה,
שני חולם על רות או רינה
ומחבק את הרובה...

יא, יא משלטי, יא משלטי...

רק תמול היה לנו אורח
קצת לא מוזמן, אבל צפוי.
עשינו לו כל כך שמח,
הוא לא ישכח את הבילוי!

הגשנו לו כיבוד קולע,
ריקוד של אש, אימון קטן
והוא אכל והתפקע,
עת המקלע הגיש לפתן.

יא, יא משלטי, יא משלטי...

לא במרכז עומד ביתנו,
דומה לבור או למלונה
ויש שיכון יפה ממנו -
אך הוא שומר על השכונה.

על כן, על כן, נאהבנו
ובו נחזיק בחוזק יד,
כי זאת לדעת בזמננו.
בונים בתים בזכות משלט.

יא, יא משלטי יא משלטי...

סגור
מילים:    לחן: משה וילנסקי
יש לי חלום
אומר לי שלום
הולך כל היום
איתי לכל מקום

כשיש רעיון
שולחים לעיתון
מקבלים זיכיון
מתגשם החלום

יש לי אותה
איזו שאלה
יש הבנה
והרבה אהבה

יש לי פתרון
לכל שאלון
יש ביטחון
וגם כח רצון

יש לי חלום
אומר לי שלום
נמשך כל היום
ממש כמו חלום

דייג בירקון
פורש לו עיתון
ללא חיפזון
זורק פיתיון

אין בעיות
ואין דאגות
ממשיכים לקוות
להרבה חלומות

עם קצת כישרון
אחבר עוד פזמון
אוכל בשקט לישון
ולהמשיך בחלום

יש לי אותה...

יש לי מקום
שאיש לא מכיר
יש לי חלום
שאני עף באוויר

יש לי חלום
אומר לי שלום
הולך כל היום
איתי לכל מקום

יש לי חלום
ועוד רבים שכמותו
יש לי חלום
אוי שכחתי אותו
אומר לי שלום
יש לי חלום
ממש כמו חלום

סגור
מילים: יחיאל מוהר   לחן: משה וילנסקי
ההרים ירעמו והדרך תחול,
ויקשיב האויב למיצהל,
כאן צועדת כתת חילים על הגבול,
והגבול הוא בלב כל חיל,
והגבול הוא בלב כל חיל.

יעל שיר לכתה אלמונית
אלמונית.
איתנה כאבני הגזית
אבני גזית.
נשמתה להבה
ודיגלה אהבה,
הנושק שמי עבר ועתיד.
יעל שיר, יעל שיר, יעל שיר
לכתה אלמונית, אלמונית.

בשבילי הגליל, בנופה של אילת,
בלילות המדבר השומם,
צועדת הכתה, וידה על הקת,
תפארה, תפארה ללא שם.
תפארה, תפארה ללא שם.

יעל שיר לכתה אלמוניתƔ

מה יפתה הכתה בפשטות מצעדה,
בצחוקה, שמפיה לא סר,
בימים יגעים של מסע ומשא,
בשומרה על שדה ועל כפר
בשומרה על שדה ועל כפר.

יעל שיר לכתה אלמוניתƔ

על יפי נערים בשורה העורפית,
על האש בעיניים מזמור,
כי מאז ותמיד רק כתה אלמונית
מפסיעה את עמה אלי דרור.
מפסיעה את עמה אלי דרור.

יעל שיר לכתה אלמוניתƔ

סגור
מילים:    לחן: משה וילנסקי
כל יום כל יום בכל רחוב
כשהוא עובר קרוב-קרוב
לרגע קט ואוילי
אני שלו והוא שלי

אני כבר חשה את שפתיו
ומלטפת פאותיו
הוא בידי, אך תוך שניה
הוא הסתלק כלא-היה

כל יום, כל יום אני מאבדת
בחור יפה ברחוב
בחור יפה ברחוב

צמוד אלי, מבלי לזוז
הוא לצידי באוטובוס
ואנכי, בחלומות
כבר מנקדת לי את שמו

שלשום היה הוא מתולתל
אתמול - מצחיק ועגלגל
היום הוא דק ושחר-שער
נראה את מי אמצא מחר

כל יום, כל יום, בכל רחוב
כשהוא עובר קרוב-קרוב
לרגע קט ואוילי
אני שלו והוא שלי

עיני פחם, איזה חיוך
כזה רציתי בדיוק
כמוהו, רם ומחוטב
יהיה ילדנו המשותף

כל כך גבוה, קצת תמים
הוא לצידי לעולמים
אבל גם הוא, כמו כולם
פשוט עבר ונעלם

כל יום, כל יום, בכל רחוב
כשהוא עובר קרוב-קרוב
לרגע קט ואוילי
אני שלו והוא שלי

סגור
מילים: נתן אלתרמן   לחן: משה וילנסקי
הָעֶרֶב בָּא. שְׁקִיעָה בָּהָר יוֹקֶדֶת.
אֲנִי חוֹלֶמֶת וְרוֹאוֹת עֵינַי:
הַגַּיְאָה נַעֲרָה קְטַנָּה יוֹרֶדֶת
וּבְאֵשׁ כַּלָּנִיּוֹת לוֹהֵט הַגַּיְא.

אֶת הַפְּרָחִים לִצְרוֹר הִיא תְּלַקֵּט לָהּ,
וּבַשְּׁבִילִים הַמִּתְכַּסִּים בְּטַל
אֶל אִמָּא הִיא נֶחְפֶּזֶת וְקוֹרֵאת לָהּ:
הַבִּיטִי מַה הֵבֵאתִי לָךְ בַּסַּל!
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדַמּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת.
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת מְטֻלָּלוֹת חִנָּנִיּוֹת.

שְׁקִיעוֹת בָּהָר תִּבְעַרְנָה וְתִדְעַכְנָה,
אֲבָל כַּלָּנִיּוֹת תָּמִיד תִּפְרַחְנָה.
סוּפוֹת לָרֹב תֵּהֹמְנָה וְתִסְעַרְנָה,
אַךְ מֵחָדָשׁ כַּלָּנִיוֹת תִּבְעַרְנָה.
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדַמּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת.

שָׁנִים עוֹבְרוֹת, שׁוּב הַשְּׁקִיעָה יוֹקֶדֶת.
הַנַּעֲרָהּ גָּדְלָה, יָפְתָה בְּלִי דַּי.
הִיא אֶל הַגַּיְא עִם בְּחִיר-לִבָּהּ יוֹרֶדֶת
וְשׁוּב כַּלָּנִיּוֹת פּוֹרְחוֹת בַּגַּיְא.

מוֹשִיט אֵלֶיהָ בְּחִיר-לִבָּהּ יָדַיִם
וְהִיא, צוֹחֶקֶת וּטְלוּלָה מִטַּל,
אֵלָיו לוֹחֶשֶׁת בֵּין הַנְּשִׁיקוֹתַיִם:
הַבֵּט נָא, מָה אָסַפְתִּי פֹּה בַּסַּל!
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדַמּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת.
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת מְטֻלָּלוֹת חִנָּנִיּוֹת.

שְׁבוּעוֹת הָאַהֲבָה, הוֹי, תִּשָּׁכַחְנָה,
אֲבָל תָּמִיד כַּלָּנִיּוֹת תִּפְרַחְנָה.
כִּי הַשְּׁבוּעוֹת כָּלּוֹת כְּמוֹ עָשָׁן הֵן,
אַךְ הַכַּלָּנִיּוֹת תָּמִיד אוֹתָן הֵן.
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדַמּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת.

שָׁנִים עָבְרוּ. שְׁקִיעָה בָּהָר יוֹקֶדֶת.
הַנַּעֲרָהּ כְּבָר סָבְתָא, יְדִידַי.
הִנֵּה כְּבָר נֶכְדָּתָהּ לַגַּיְא יוֹרֶדֶת
וְשׁוּב כַּלָּנִיּוֹת פּוֹרְחוֹת בַּגַּיְא.

וּכְשֶׁקּוֹרֵאת הַנַּעֲרָה אֵלֶיהָ:
הַבִּיטִי סָבְתָא מַה הֵבֵאתִי לָךְ -
מִצְּחוֹק וָדֶמַע זוֹהֲרוֹת עֵינֶיהָ
וְהִיא זוֹכֶרֶת שִׁיר מִזְמוֹר נִשְׁכָּח:
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדַמּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת.
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת מְטֻלָּלוֹת חִנָּנִיּוֹת.

כֵּן, הַדּוֹרוֹת בָּאִים חוֹלְפִים בְּלִי גֶמֶר,
אַךְ לְכָל דּוֹר יֵשׁ כַּלָּנִית וָזֶמֶר.
אַשְׁרֵי הָאִישׁ, אִם בֵּין סוּפוֹת וָרַעַם
פָּרְחָה הַכַּלָּנִית לוֹ, לוּ רַק פַּעַם.
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדַמּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת.

סגור
מילים:    לחן: משה וילנסקי
כְּשֶׁהָיִינוּ צְעִירִים מְאֹד, מְאֹד
טְהוֹרִים זַכִּים תְּמִימִים יָפִים וְעוֹד
אָז גַּם שַׁרְנוּ לְךָ הַרְבֵּה, הַרְבֵּה שִׁירוֹת
וְלִשְׁמֵךְ קָשׁוּר קָּשַׁרְנוּ אַגָּדוֹת
~
צְעִירָה יָפָה הָיְתָה לְךָ בַּגָּלִיל
שֶׁיָּדְעָה לָשִׁיר רַק בְּחֶדְוָה וָגִיל
עַל שְׂפָתֵךְ אָז נַעַר חֶמֶד פַּעַם גָּר
וְתוֹרָה לָמַד מִפִּי נָבִיא נִסְתָּר

כִּנֶּרֶת, כִּנֶּרֶת, נִרְאֵית אָז אַחֶרֶת
תְּכוּלָה וְשׁוֹקֶטֶת הָיִית
צִבְעֵךְ גַּם עוֹפֶרֶת
וּבְכָל זֹאת יָקַרְתְּ מִתָּמִיד
~
יֵשׁ לְךָ אוֹהֲבִים לָרֹב וּמְחַזְּרִים
הֵם שָׁרִים עוֹד וּפּוֹרְטִים עַל מֵיתָרִים
אַךְ לֹא פַּעַם נִשְׁמָעוֹת בֵּין הַשִּׁירִים
גַּם שְׁרִיקוֹת שֶׁל פָּגָזִים וְכַדּוּרִים

גַּם עַכְשָׁיו אוֹתָךְ נֹאהַב לֹא נְוַתֵּר
וְאוּלַי אֲפִילוּ טִיף טִיפָה יוֹתֵר
כִּי בִּצְפוֹן גְּבוּלֵךְ לָמַדְנוּ זֶה הַיּוֹם
שֶׁאֵינְךָ רַק אַגָּדָה אוֹ סְתָם חֲלוֹם
~
כִּנֶּרֶת, כִּנֶּרֶת, נִרְאֵית אָז אַחֶרֶת
תְּכוּלָה וְשׁוֹקֶטֶת הָיִית
צִבְעֵךְ גַּם עוֹפֶרֶת
וּבְכָל זֹאת יָקַרְתְּ מִתָּמִיד

וּפִתְאוֹם שַׁלְוָה רוֹגַעַת שׁוּב כֻּלֵּךְ
עֶרֶב, עֶרֶב בְּרָמָה נִשְׁמָע קוֹלֵךְ
אֶת בָּנַיִךְ תִּבְכִּי הַגִּבּוֹרִים
שֶׁהֶחֱזִירוּ לָךְ לָעַד אֵת הֶהָרִים
.
לֹחַמָיִךְ יִתְקַבְּצוּ אִישׁ אֶל אָחִיו
בְּמָחוֹל אוֹתָךְ יַקִּיפוּ מִסָּבִיב
אֵין דָּבָר כִּנֶּרֶת, לֹא בָּכִית לַשָּׁוְא
בֶּאֱמֶת כֻּלֵּךְ שֶׁלָּנוּ אַתְּ עַכְשָׁיו
~
כִּנֶּרֶת, כִּנֶּרֶת,
נִרְאֵית אָז אַחֶרֶת
תְּכוּלָה וְשׁוֹקֶטֶת הָיִית
אֶתְמוֹל עוֹד סוֹעֶרֶת
הַיוֹם כְּבָר זוֹהֶרֶת

סגור
מילים:    לחן: משה וילנסקי
באשר פלוגה צועדת,
באשר הגדוד חונה,
שם עולה דמותך מנגד
וליבנו לך עונה.

כי צחוקך ניגון, ניגון כנרת
קומתך קומת תמר,
ובאוהל את עוברת
עם הרוח במדבר.

תמיד, תמיד,
הו כרמלית,
צרובת פנים אלינו את מופעת
ובך נביט,

הו כרמלית,
עם אש סביב בורקת ונוגהת,
כי את אחת ומתוכנו את עלית
ואין שניה - למעננו את יפית
הו כרמלית.
(כרמלית)
נזכרך בליל הרעם
ונראך בדמות כוכב
ואת שמך נלחש עוד פעם
ערב אש וטרם קרב

כי קולך הולך איתנו
כניגון יקר מפז
כי אותך נשאנו
בלבבנו מני אז

תמיד, תמיד,
הו כרמלית,
צרובת פנים אלינו את מופעת
ובך נביט,

וכל איש רואה פניך,
וכל איש חולמך חלום,
והוא חי ומת אליך
בעוד שמך שפתיו יחתום.

כי הינך גליל, גליל ונגב
והברוש על גבע רם,
כי הינך שחרות הרגב -
כי ביתו את בעולם -

תמיד, תמיד,
הו כרמלית,
צרובת פנים אלינו את מופעת
ובך נביט,

סגור
מילים:    לחן: משה וילנסקי
כשהיינו ילדים
שיחקנו בחולות על שפת המים הכחולים.
איבדנו דלי של פח וכף של פח
עמם צנחה, נשרה דמעת ילדות
של ילד מתייפח.
דבר לא עוד...
דבר לא עוד.

כשהיינו נערים
טילנו בחולות עם נערות בתלתלים.
פרח חן נפל, נשמט לחול,
עימו הלכה, אבדה דמעת ענות
של נער מתייפח.
דבר לא עוד...
דבר לא עוד.

כשהיינו בחורים
הלכנו בחולות בנשק ירי חגורים.
עת רע וחבר נפל בחול,
בחול אז נספגו דמעות שותקות
של לב מבין, יודע.
דבר לא עוד...
דבר לא עוד.

והנה ילדי גדל
והרוחות נושאות אותם חולות, גלים גלים,
על דלי של פח שכבר אבד בחול,
על אהבה...
ואם חבר יפול
גם הוא דמעה יורידה.
דבר לא עוד...
דבר לא עוד...

סגור
מילים: יחיאל מוהר   לחן: משה וילנסקי
לכל אדם יש זיכרונות כספר
יומן חרוט על לוח לב שותק
הזמן זורה את הרעות כאפר
ורק הטוב לעד לא ימחק.

על כן אלך לאור הזיכרונות
על כן אבין, נתיב חיי נלוז
כי יש דממה בתום הסערות
יש אור גנוז באושר שנגוז!

וגם אותך אשר אותי אהבת
אזכור תמיד בהיר וחייכני
ולא תדע, כמה לי אז הכאבת
כי עד היום תשכון בלבבי.

על כן אלך לאור הזיכרונות
על כן אבין, נתיב חיי נלוז
כי יש דממה בתום הסערות
יש אור גנוז באושר שנגוז!

וכל אדם נושא לילות ועוני
אבל עליו לזכור רק נגוהות -
ואז יבין, אולי יבין כמוני
שאין יקר מאור הזיכרונות!

על כן אלך לאור הזיכרונות
על כן אבין, נתיב חיי נלוז
כי יש דממה בתום הסערות
יש אור גנוז באושר שנגוז!

סגור
מילים:    לחן: משה וילנסקי
בלילה בהיר כשהסהר מלא
ואין איש מסביב, רק הרוח שורק,
כשהאוח יושב על העץ וחורק -
אז לפתע פתאום היא נגלית.

בלילה הזה אני שח לה דברים
ואוחז בידי את ידה הקטנה,
היא שוחקת תמיד, היא צופה בלבנה
ועיניה - אורות זוהרים.

היא באה ואין איש יודע מאן,
בידה הקטנה היא פותחת דלתי.
היא נתלית על צואר, היא נושקת אותי
ועורה הוא כה צח ולבן.

ואז כשבוקע לפתע היום
האור מתגנב בחשאי אל ביתי,
היא נושקת עיני ופותחת דלתי
וחומקת החוצה פתאום.

בלילות אחרים כשהסהר עולה
אבל אין הוא שלם כמו בלילה הזה
אז יושב אנוכי בחדרי והוזה
על לילות עם ירח מלא.

סגור
מילים: יורם טהרלב   לחן: משה וילנסקי
שני פרחי עינייך
נרקיסים של בר,
אצא לי אל הכר
לגמוע את הלובן.
חלקת לחייך חמה כליל תמוז עבר
וקול צחוקך אלי קורא לי שאשובה.

לילה של פריחות
ואת אינך עימי,
ואהבות שכוחות
יעירו את דמי.
ואת אינך עימי,
בלילה של פריחות

שני ריסייך ערב
של תשוקה ותום,
העוד אשוב לטעום
את מבטך בחושך.
וצווארך בהיר כתשוקתי היום,
וקול בכייך הומה כפעמון נחושת.

לילה של פריחות...

את עורפך הזמר
ילפף עוד כך,
ועוד צחוקך יפרח
אל מול פני עם בוקר.
ועוד ליבי יכה אל עור גופך הצח,
אל שתיקתך אשר תנום בי כתינוקת.

לילה של פריחות

ואת תהיי עימי,
ואהבות שכוחות
יעירו את דמי.
ואת תהיי עימי
בלילה של פריחות.

סגור
מילים: יחיאל מוהר   לחן: משה וילנסקי
לא אגדה רעי
ולא חלום עובר:
הנה מול הר סיני
הסנה, הסנה בוער.
והוא לוהב בשיר
בפי גדודי בנים,
ושערי העיר
ביד השמשונים.

הו, שלהבת יה - עיני הנערים,
הו, שלהבת יה - ברעום המנועים,
עוד יסופר על זה היום אחי,
בשוב העם אל מעמד סיני.

רעי, זה לא חלום
ולא חזיון הוזה
מאז ועד היום
בוער, בוער הסנה.
לוהט בזמר און
בלבבות האל
של נערי ציון
ורכב ישראל.

הו, שלהבת יה - עיני הנערים...

סגור
מילים: נתן אלתרמן   לחן: משה וילנסקי
זה היה בעדן לפני ירח,
רוח על תימן בליל בכה.
התפללנו את תפלת הדרך
ויצאנו כל המשפחה.

את הפתה בתרמיל צררנו
ושאבנו מים מן הבאר,
ובשורה כלנו הסתדרנו
ובדרך זה את זה ספרנו,
אם כלנו יש - ומי חסר.

יש אבא מורי נסים, ירחם השם,
ויש נסימה האם, ירחם השם,
ויש נחמיה,
גדליה,
זכריה
ועזניה -
סלים,
סעדיה,
מיכאל,
חנן-חנניה.

יא, ירחם ורחמים,
ברוך השם, תאומים,
והתינוק שלום
הצוחק בחלום,
ואני אחותו מרים,
והחמור הקטן בלעם,
והחמור הקטן בלעם.

כה הלכנו בפסיעה טופפת,
ופתאום המיניסטר האנגלי
יא, ראה אותנו במשקפת
וצעק המיניסטר: אויה לי.

וצוה המיניסטר לקוסים:
הביאום לי הנה, מת או חי.
ובאנגלית ענו לו הקוסים
טוב, חבוב ענו לו הקוסים,
ורקדו ושרו עד בלי די:

נתפס את מורי נסים, בעזרת השם,
ואת נסימה האם, בעזרת השם,
ואת נחמיה,
גדליה,
זכריה
ועזניה -
סלים,
סעדיה,
מיכאל,
חנן-חנניה.

יא, ירחם ורחמים,
ברוך השם, תאומים,
והתינוק שלום
הצוחק בחלום,
ואת זו אחותו מרים,
והחמור הקטן בלעם,
והחמור הקטן בלעם.

אבל אנו ארצה בליל פחד
באנו ונשק את עפרה.
ועכשו בעיר כלנו יחד
מטילים אנחנו בשורה.

והעיר דוהרת משקשקת
וצועק הכל: עברו נא חיש!
אך שוטר מרים ידו בשקט
והתנועה לחצי שעה נפסקת
כי עוברים אנחנו את הכביש...

עובר לו מורי נסים, בעזרת השם,
אחריו נסימה האם, בעזרת השם,
עוברים נחמיה,
גדליה,
זכריה
ועזניה -
סלים,
סעדיה,
מיכאל,
חנן-חנניה.

יא, ירחם ורחמים,
ברוך השם, תאומים,
והתינוק שלום
הצוחק בחלום,
ואני אחותו מרים,
והחמור הקטן בלעם,
והחמור הקטן בלעם.

כאשר השער יפתח
ועל עיר ציון יופיע אור,
קהווה הם ישתו בליל ירח,
כל המנהיגים בהר-המור.

זה אל זה יאמרו הם: איך נצחנו
מי נצח את שונאי ציון
ופתאום יראו הם את אנחנו
ואת כל הדרך שהלכנו
ובחיוך יאמרו הם: זה נכון...

נצח מורי נסים, בעזרת השם,
וגם נסימה האם, בעזרת השם,
נצחו נחמיה,
גדליה,
זכריה
ועזניה -
סלים,
סעדיה,
מיכאל,
חנן-חנניה.

יא, ירחם ורחמים,
ברוך השם, תאומים,
והתינוק שלום
הצוחק בחלום,
ואני אחותו מרים,
והחמור הקטן בלעם,
והחמור הקטן בלעם.

סגור
מילים: יורם טהרלב   לחן: משה וילנסקי
משה משה, איזה נביא
תורה כל כך טובה הביא.

מעל ההר בשעת ערבית
ירד הוא עם לוחות הברית.
אמרו כולם: מהר ניגש,
יש לזקן דבר חדש.

אמר משה: לא יהיה לכם
אל מלבד אלוהיכם!
אמרו כולם: וודאי וודאי
אחד מספיק לנו ודי...

משה משה...

אמר: כבד את ההורים
למען תאריך ימים!
למען זה - על דיברתי!
הן אכבד גם את זקנתי...

אמר: זכור את השבת!
אמרו כולם: ניזכור לעד
גם אם תוסיף כל יום מועד
אנחנו כלל לא נתנגד!

משה משה...

אמר משה ונאנח:
לא תישנא ולא תירצח!
אמרו כולם: הו, אל תירא
לזה תידאג המישטרה!

אמר משה: אסור לגנוב
לא לחמוד ולא לסחוב.
אמרו: נפלא, הוא לא אמר
על השוחד שום דבר...

משה משה...

אמר משה: אסור לשתות!
אמרו כולם: עזוב שטויות!
אפילו נח השתכר,
דחילק, מוישה, תוותר!

אמר משה: תגובה טובה,
אז נעשה מזה מיצווה!
והוא קבע את זה לחוק -
מאז שותים את "כרמל הוק".

משה משה...

סיכם משה: אסור לגנוב,
לא לקחת לא לסחוב,
לא לרצוח עד הסוף,
לא לחמוד ולא לנאוף.

אמרו כולם: משה משה
רק לא ולא - זה די קשה...
אני סומך כבר עליכם
שתיסתדרו בעצמכם!...

משה משה...

סגור
מילים: יורם טהרלב   לחן: משה וילנסקי
בנות עשרים יוצאות בריקוד
כי חתן הן מוכרחות לצוד
מי שלא תצוד בבוא זמנה
תישאר לה רווקה זקנה
שנות העשרים הן שנות נעורינו
כבר יצאנו מחסות הורינו
מחסות הורינו רק יצאנו
וכבר יש לנו בנות שלנו.

באנה, באנה הבנות
בשמחה וגם בעצב
כך נרקוד לפי הקצב
אם נרצה או לא נרצה
אז תזמורת מוסיקה!
במחול נצא.

בנות חמישים הן ממשיכות לרקוד
את השנים הן כבר חדלו לספור
בנות חמישים הן מוכרחות לרקוד
עם הג'ינס ונעלי הספורט
בנות חמישים הביטו והריעו
הן יוצאות לקרנבל בריו
וכשבבית אין להן מרגוע
עם הילד הן קופצות לגואה....

באנה באנה באנה הבנות...

בנות שישים הן מוכרחות לרקוד
הן לא צריכות מאף אחד טובות
האנרגיות משתוללות
אל תזכירו לנו בית אבות
הסתכלו כמה יפות אנחנו
את הפנים והחזה מתחנו
ואם עוד השנים חלפו ורצו
עוד נחזיר אותן עם השי-יא-צו...

באנה, באנה, באנה, הבנות....

בנות מאה הן מוכרחות לרקוד
עם הנינים והנכדים
בנות מאה הן מוכרחות לרקוד
שיתפקעו כל הידידים
בנות מאה רוקדות על הבלטה
שהבעל יאזין מלמטה
גם אם בלב ישנה טיפונת עצב
ברגלים עוד שמור הקצב.

באנה, באנה, באנה, הבנות...

סגור
מילים:    לחן: משה וילנסקי
היא עומדת במטבח ומבשלת,
כל הנח"ל מצטופף ליד הדלת,
- היא עוברת! - היא חוזרת!
היא עושה קציצות של תרד
ושורפת את כולן, הפלא ופלא.

לה שפתיים נפלאות ושמה הוא עדה,
מתוקה היא כמו עוגה של מרמלדה,
הסתכלו איך היא פורחת
בין הסיר והקלחת
כל הנח"ל מזמר לה סרנדה;

אנחנו אותך אוהבים, עדה, עדה,
כמו לחם טרי עם ממרח שוקולדה.
ואם לא תכיני, כלל לא נתרגזה,
נאהב אותך "במקום" כמו מיונזה.

עדה איזו מבשלת מקסימה היא,
את קסמיה היא עושה מול הכיריים:
היא לוקחת כף של מלח,
קילו לחם, קילו קמח,
ומכינה מזה בשר לצהרים.

לפעמים ריקה אצלינו הצלחת,
אך הלב , הלב מלא את הטבחת
לה נגיש ברב אידיליה
זר ענק של פטרוזיליה,
וברגש לה נשיר כולנו יחד:

אנחנו אותך אוהבים, עדה, עדה...

הסתכלו בה, הסתכלו ישר עליה,
מה נאה לה הסינר שלמותניה.
היא אמרה לי: קח שני וופלים
כי האוכל שוב נשרף לי,
וחייכה אלי, אפשר להשתגע.

בכל יום נישא ליבינו המטבחה,
ולעדהל'ה נאמר בערך ככה:
עד מותנו מרעב פה
רק אותך, אותך נאהב פה,
כי טבח יפה כמוך אין עוד בנח"ל.

סגור
מילים: שמשון חלפי   לחן: משה וילנסקי
כבר נושרים העלים בשדרות וגנים
כבר רוכבות במרום שיירות עננים
וכוכב אחרון שם נחבא אל כליו -

סתיו... סתיו... סתיו...

כבר יצאו לדרכן אחרוני ציפורים,
ונשאו הן איתן אחרוני השירים,
ופורט רק הרוח באלפי מיתריו -

סתיו... סתיו... סתיו...

מפליגות אוניות בימים רחוקים,
מפליגות, מפליגות אל האין אופקים,
נאבק, לא יכול עוד הים לגליו -

סתיו... סתיו... סתיו...

כבר שוקעת העיר בשתיקה עמוקה,
עוד נושא בליבו מן תפילה עתיקה,
עוד נושא בליבו, אך לשוא, אך לשוא -

סתיו... סתיו... סתיו...

עייפים ולאים בגנים הצללים,
והכל כה דומם, נעתקו המילים,
כבר איננו אוהב, האחד שאהב -

סתיו... סתיו... סתיו...

סגור
מילים: בתיה בן ברק   לחן: יואל ולבה
רוח סתו נשאה בעצב
תבן קש מן השדות
אט נשרו עלים בכרם,
חרש נעו אילנות.

קר היה לשמים,
קר היה לכוכבים
רוח סתו ספרה בשקט
על ימי גשמים קרבים.

רוח סתו נשבה בואדי,
בין החול וקני הסוף,
טלטלה בשחוק פרוע
נוף של זית שח כפוף.

קר היה לשמים,
קר היה לכוכבים
רוח סתו ספרה בשקט
על ימי גשמים קרבים.

רוח סתו נגנה בערב
על גגות ושערים
ובדיר החליקה חרש
על צמרי העדרים.

קר היה לשמים,
קר היה לכוכבים
רוח סתו ספרה בשקט
על ימי גשמים קרבים.

סגור
מילים:    לחן: משה וילנסקי
עורי ציון, הוי
עורי ליבשי עוזך,
עורי ציון, הוי, עורי

ליבשי ביגדי תפארתך ירושלים
עיר הקודש
כי לא יוסיף יבוא בך
עוד ערל וטמא

עורי ציון...

עורי התנערי מעפר
התנערי ירושלים

עורי ציון...

סגור
מילים: חיים חפר   לחן: משה וילנסקי
האש מפצחת זרדים בדממה,
משחיר הקפה בפינג'אן -
סיפור נספר וסיפור גם נשמע,
חדש וכמובן גם ישן.

אם יש מן צ'יזבט אשר איש, משום מה,
איננו רוצה כלל לשמוע,
ישנם עתיקים, שיינם משומר -
נקשיב אליהם בבלי נוע.

הרוח רועשת,
גחלת לוחשת,
וליל עלינו ירד.
מערב עד שחר,
ספר לנו אחא,
ספר נא, ספר נא צ'יזבט...

ספר נספר על כיבוש ביר אל חרת,
על ליל הקרבות שחלף -
איך יוסלה חסה משלוש מאות ירד
הוריד בליל חושך צלף...

אח, חבר'ה, אזכורה את ציפקה בקרב,
דרוכה מני ראש עד כף רגל,
היתה חבובה כמו תפוח בסתיו,
היתה עצומה והורגת...

הרוח רועשת,
גחלת לוחשת,
וליל עלינו ירד.
מערב עד שחר,
ספר לנו אחא,
ספר נא, ספר נא צ'יזבט...

נזכור איך בליל הפריצה לעתלית,
פרצנו, אגב, למטבח,
אחת הסיבות שנתנו להחליט,
שבטח היה שם פלמ"ח...

אתם עוד זוכרים: בשבת השחורה,
בסליק לחומרי טופוגרפיה,
הסליקר נשכח... ובבוא יום אורה,
מצאו שמה רק פוטוגרפיה...

הרוח רועשת,
גחלת לוחשת,
וליל עלינו ירד.
מערב עד שחר,
ספר לנו אחא,
ספר נא, ספר נא צ'יזבט...

נזכור את מסע הפלוגה במדבר,
ואודם דליקות על ההר,
נזכור את אותה הזחילה לראדאר,
נזכור איך אחד לא חזר...

אך יום עוד יבוא והאש עוד תלהט,
וסהר ישוט על בתינו
וסביב המדורה קצת צ'יזבט, קצת צ'יזבט,
אולי יספרו גם עלינו...

הרוח רועשת,
גחלת לוחשת,
וליל עלינו ירד.
מערב עד שחר,
ספר לנו אחא,
ספר נא, ספר נא צ'יזבט...

סגור
מילים: נתן אלתרמן   לחן: משה וילנסקי
תופרת אני ותופרת
הים לא יחדל מלנהום
אני את פניך זוכרת
כאילו היה זה היום.

אח כמה צחקנו אי פעם
ראשי המתולתל כה הזהיב
היה לימים איזה טעם
של עץ תפוחים באביב.

אמרתי: "תבוא בין ערביים
אותי לטייל להזמין
כתובתי הגליל מספר שניים
קומה ראשונה מימין..."

צריך לצלצל פעמיים,
צריך לחכות רגע קט,
ואז נפתחות הדלתיים
ואז נפגשים במבט

צריך לצלצל פעמיים
לבוא ולומר: "ערב טוב,
נכנסתי אלייך בינתיים
כיוון שעברתי ברחוב".

וכך, עד שבא אותו ערב
שטפו מדרכות רועשות
דבריך ענוני כחרב
דבריך היכוני כשוט.

שתקתי, דבר לא ידעתי,
חינקוני דמעות בגרון
נפרדנו... לפתע שמעתי
בפתח צלצול פעמון -

לרגע איחרתי לפתוח
איחרתי מכאב ומאור
מדוע מיהרת לברוח?
מדוע מיהרת? אמור...

צריך לצלצל פעמיים,
צריך לחכות רגע קט,
ואז נפתחות הדלתיים
ואז נפגשים במבט

צריך לצלצל פעמיים
לבוא ולומר: "ערב טוב,
נכנסתי אלייך בינתיים
כיוון שעברתי ברחוב".


תופרת אני ותופרת
הים לא יחדל מלנהום
אני את פניך זוכרת
כאילו היה זה היום.

אם פעם יהיה ותבואה
שנית פה ברחוב לעבור,
תזכור כי בבית מרגוע
תזכור כי דולק בו האור.

תבוא אם תרצה כמו פעם
דבר לא צריך לחדש
אין צורך בבכי וצער
סליחה לא צריך לבקש.

צריך לצלצל פעמיים,
צריך לחכות רגע קט,
ואז נפתחות הדלתיים
ואז נפגשים במבט

צריך לצלצל פעמיים
לבוא ולומר: "ערב טוב,
נכנסתי אלייך בינתיים
כיוון שעברתי ברחוב".

סגור
מילים:    לחן: משה וילנסקי
כל הגברים שבשכונה
אלי נושאים עיניים
אומרים יפה את כמו תמונה
כמו שמש בין ערביים
וכולם פורשים לי רשת
וכולם רוצים רוצים
אך אני רק מבקשת
רחמים

רחמים, יא רחמים
הסתכל ועין שים
ואולי תשים גם לב
איך בכרם תלבלב
שושנה בין החוחים
בשבילך יא רחמים

כולם שורקים לי בחלון
אני איני שומעת
אצלי הלב כמו טלפון
שבלשכת הסעד
תפוס מזה חודשיים
אין קשר אין קווים
וכולם על הברכיים
רחמים

אך אם אצא ללא מנוס
רגלי הולכות אליך
הוי רחמים מתי תפרוש
עלי את רחמיך
אז נצא לרחוב ביחד
חבוקים כזוג יונים
ואני כולי זורחת
רחמים

סגור
מילים: נתן אלתרמן   לחן: סשה ארגוב
למה
למה שלמה
אין אנו שמה
למעלה בארמון
אלא
רק פה למטה
אני ואתה
עם הבקבוק
בתוך השוק.

מי זאת
מי זאת זוהרת
מור מקוטרת
חבית היין היא
מה זאת
מה זאת אומרת
היא כבר נגמרת
נביא חבית
יינית שנית.

טוב טוב היין
יחד עם יפות העין
אך כשאין
נקדש
עם מי שיש

זרח
זרח עם פקח
עם רמליהו
שותים מיין הרקח
גם לי
גם לי יאה כך
לא ללמוד לקח
כי אם לטעום
מן האדום.

יין תירוש הוא
ישמח לבב אנוש הוא
אך גם לראש הוא
מתפרץ הלץ.

אנו
למך עם מלך
מלך עם למך
שותים כמו בני סמך
יחד
פקח וזרח
שירו זמרו
נשיר.

סגור
מילים:    לחן: משה וילנסקי
לכל מדינה כאן בעולם,
מאכל לאומי המוכר לכולם,
וכל ילד בגן יודע כי
האוכל מקרוני הוא איטלקי.
לאוסטרים בוינה שניצל טעים,
והצרפתים אוכלים צפרדעים.
הסינים אוכלים אורז דק ורזה,
והקניבלים אוכלים זה את זה.

ולנו יש פלאפל,
פלאפל, פלאפל,
לאבא מתנה
גם אמא כאן קונה,
לסבתא הזקנה
נקנה חצי מנה.
וגם החותנת היום תקבל
פלאפל, פלאפל
עם הרבה הרבה פילפל.

פעם כשבא יהודי לישראל
נשק לאדמה וברך ה"גומל".
היום, הוא רק יורד מן המטוס
וכבר קונה פלפל ושותה גזוז.
אצלנו אין מלך, יש רק נשיא,
אבל במלוכה כבר השגנו שיא.
אצלנו כל יום קם מלך חדש -
אחד "מאושר" השני "מיואש".

כי לנו יש פלאפל,
פלאפל, פלאפל.
כי כאן מוכרים לרוב,
מריח כל הרחוב
ריחות של שומשומין
ושמן פרפין.
וגם צרבת אפשר פה לקבל
מפלאפל, פלאפל
עם הרבה הרבה הרבה פילפל.

פלאפל לעשות זה לא פשוט,
פלאפל לעשות זאת אומנות,
ויוכל להבחין כל בן תימן
בין פלאפל של חובב או של אמן.
המצחיק ביותר הוא, אללה אל עזים,
פלאפל עשוי בידי אשכנזים!
בפלאפל כזה תמיד תרגיש
מין טעם מוזר של געפילטע פיש.

רק לנו יש פלאפל,
פלאפל, פלאפל.
לאבא מתנה
גם אמא כאן קונה,
לסבתא הזקנה
נקנה חצי מנה.
כי זה המאכל הלאומי של ישראל -
פלאפל, פלאפל
עם הרבה, הרבה, הרבה פילפל.

סגור
מילים:    לחן: משה וילנסקי
הַתָּבוֹאִי אֵלַי הַלַּיְלָה?
כְּבָסִים כְּבָר יָבְשׁוּ בֶּחָצֵר.
מִלְחָמָה, שֶאַף פַּעַם לֹא דַּי לָהּ,
הִיא עַכְשָׁיו בְּמָקוֹם אַחֵר.
~
וּכְבָשִׂים שָׁבִים בְּלִי הֶרֶף
לְבַדָּם, כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ,
וְהַבַּיִת נִסְגַּר בָּעֶרֶב
עַל הַטּוֹב וְעַל הָרָע שֶׁבּוֹ.

וְיָדַעְנוּ הֵיטֵב, כִּי הַגְּבוּל הוּא
קָרוֹב, וְאָסוּר לָנוּ שָׁם.
אָבִי הִתְפַּלֵּל: וַיְכֻלּוּ
הָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם.
~
צָבָא וְהָאָרֶץ הֶאֱפִילוּ,
עוֹד מְעַט וְכָבָה הָאוֹר.
הַמִּצְוָה בָּהּ שָׁמַיִם הִתְחִילוּ
שׁוּב הַשְּׁנַיִם צְרִיכִים לִגְמוֹר.

סגור
מילים: רעות יהודאי   לחן: משה וילנסקי
רוח, רוח על ביתנו
וכוכב אורו צופן
אבא שם חורש שדותינו
נומה, נומה בן

- למה זה יחרוש בלילה
ואותי לא יישן
- אדמתנו, בני, אין פנאי לה
נומה בן, נומה בן

יש דבר אורב באלם
ותנים חורצים שוב שן
אבא אי מותח תלם
נומה, נומה בן

- הן יחרוש בשדות המשק
למה לו אקדח וסטן
- אין חריש עמוק בלי נשק
נומה בן, נומה בן

אופל, אופל בשדותינו
והנר אורו קטן
חשכה לא תפחידנו
נומה, נומה בן

- מה הקול אני שומע
וטרטור מפחיד סואן
- זה הטרקטור ניר גומע
נומה בן, נומה בן

סגור
מילים:    לחן: משה וילנסקי
הַסְּתָיו מְלַטֵּף אֶת הָרוּחַ הַקַּר,
הַסְּתָיו מְזַמֵּר עִם הָרוּחַ הַשָּׁר
וְקוֹלוֹ שֶׁל הַיֶּרֶק - נָדַם
וּמַגִּיעַ צָהֹב לְעוֹלָם.
וּבַגַּן אֵין הָעֵץ מְלַבְלֵב,
וְשַׁלֶּכֶת... שַׁלֶּכֶת בַּלֵּב...
~
הָרוּחַ נוֹשֵׂא אֶת קוֹלוֹ לָרְחוֹב,
הָרוּחַ פּוֹסֵעַ בִּשְׁבִיל הָרָטֹב
וּשְׁקִיעָה מִסְתַּתֶּרֶת בַּחוּץ
וְהַשַּׁעַר בַּגֶּשֶׁם רָחוּץ.
הַסְּתָיו אֶת הָעֶצֶב אוֹהֵב,
וְשַׁלֶּכֶת... שַׁלֶּכֶת בַּלֵּב...

יוֹדֵעַ הַגֶּשֶׁם לָשִׁיר אֶת שִׁירוֹ,
שָׂמֵחַ הַטַּל בְּהַגִּיעַ תּוֹרוֹ.
וַאֲנִי אֲבַקֵּשׁ אֶת הַסְּתָיו,
כִּי יָגֵן עַל בֵּיתִי מִפָּנָיו.
הָאָפֹר אֶת הַסְּתָיו מְחַבֵּב,
רַק שַׁלֶּכֶת... שַׁלֶּכֶת בַּלֵּב...

סגור
מילים: לוין קיפניס   לחן: נחום נרדי
שנה הלכה, שנה באה
אני כפיי ארימה
שנה טובה לך, אבא,
שנה טובה לך, אמא
שנה טובה, שנה טובה!

שנה טובה לדוד גיבור
אשר על המשמרת
ולכל נוטר, בעיר, בכפר,
ברכת "חזק" נמסרת.
שנה טובה, שנה טובה!

שנה טובה, טייס אמיץ,
רוכב במרום שמיים,
ורוב שלום מלח עברי,
עושה דרכו במים.
שנה טובה, שנה טובה!

שנה טובה לכל עמל
בניר וגם במלט,
שנה טובה ומתוקה
לכל ילדה וילד!
שנה טובה, שנה טובה!

סגור
מילים:    לחן: משה וילנסקי
אֵיזֶה שָׁעוֹן בֶּן חַיִל?
אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ נָח!
בַּיּוֹם וְגַם בַּלַּיִל
דּוֹפֵק, דּוֹפֵק הוּא כָּךְ:
~
טִיק-טַק, טִיק-טַק!
דּוֹפֵק שָׁעוֹן בֶּן חַיִל
בַּיּוֹם וְגַם בַּלַּיִל
דּוֹפֵק, דּוֹפֵק הוּא כָּךְ:
טִיק-טַק, טִיק-טַק,
טִיק-טַק, טִיק-טַק, טִיק-טַק.

מֵרֹאשׁ מִגְדָּל גָּבוֹהַּ
צוֹפֶה שָׁעוֹן גָּדוֹל.
הוֹ, בּוֹאוּ נָא לִשְׁמֹעַ
אֵיךְ הוּא דּוֹפֵק בְּקוֹל:
~
טִיק-טַק, טִיק-טַק!
דּוֹפֵק שָׁעוֹן בֶּן חַיִל
בַּיּוֹם וְגַם בַּלַּיִל
דּוֹפֵק, דּוֹפֵק הוּא כָּךְ:
טִיק-טַק, טִיק-טַק,
טִיק-טַק, טִיק-טַק, טִיק-טַק.

שָׁעוֹן עָשׂוּי עֵץ זַיִת
קִשּׁוּט נָאֶה לַקִּיר.
הָרַעַשׁ רַב בַּבַּיִת
וְהוּא יָשִׁיר לוֹ שִׁיר:
~
טִיק-טַק, טִיק-טַק!
דּוֹפֵק שָׁעוֹן בֶּן חַיִל
בַּיּוֹם וְגַם בַּלַּיִל
דּוֹפֵק, דּוֹפֵק הוּא כָּךְ:
טִיק-טַק, טִיק-טַק,
טִיק-טַק, טִיק-טַק, טִיק-טַק.

שָׁעוֹן שֶׁל יָד, הַבִּיטוּ,
חָמוּד הוּא זֶה הַקָּט.
לָאֹזֶן נָא הוֹשִׁיטוּ –
הוּא מְתַקְתֵק אַט אַט:
~
טִיק-טַק, טִיק-טַק!
דּוֹפֵק שָׁעוֹן בֶּן חַיִל
בַּיּוֹם וְגַם בַּלַּיִל
דּוֹפֵק, דּוֹפֵק הוּא כָּךְ:
טִיק-טַק, טִיק-טַק,
טִיק-טַק, טִיק-טַק, טִיק-טַק

סגור
מילים: יורם טהרלב   לחן: משה וילנסקי
בגאון הירדן,
באום שורט ואום צוץ,
במטע הדקלים,
בחצר הקיבוץ,
במקום בו הקיץ אדום ובוער,
אך הגבול בו אדום ולוהט עוד יותר -

שם השריונים, שם השריונים,
שם השריונים מחכים לפקודה,
מרכבות הברזל ואנשי הפלדה!
(ואנשי הפלדה)

במרומי הגולן,
מישורי הסופות,
מול שלגים מקפיאים
ורוחות סוחפות.
מי דובי הצפון אדירי התותח
הרובצים בדממה וצופים למזרח.

שם השריונים, שם השריונים,
שם השריונים מחכים לפקודה,
מרכבות הברזל ואנשי הפלדה!
(ואנשי הפלדה)

במדבר הצהוב,
בדרכים אפורות,
על גדות התעלה,
בעמקי מחפורות,
אגרופים נקפצים מוכנים להלום,
שיבוא וגם אם לא יבוא השלום.

שם השריונים, שם השריונים,
שם השריונים מחכים לפקודה,
מרכבות הברזל ואנשי הפלדה!
(ואנשי הפלדה)

בעורקי המדבר,
בנתיבי ההרים,
על חופי הירדן,
בחורשות וכפרים,
במקום בו ניצב האויב, אז מולו,
אם ראיתם אותם ואפילו אם לא.

שם השריונים, שם השריונים,
שם השריונים מחכים לפקודה,
מרכבות הברזל ואנשי הפלדה!
(ואנשי הפלדה)

סגור
מילים: חיים חפר   לחן: משה וילנסקי
היום שלוש ועוד שלוש שווה לשתים,
ואם תבדוק, תמצא - אמנם זה כך.
כי אם תותח שווה לזוג גרבים -
אז החשבון איננו מסובך...

- אם כן, צריך לרוץ יחף בתוך הנעל...
- אם זה מועיל...
- ודאי, מועיל מאוד לצה"ל!
כי אם יחף אתה או לא, זה היינו-הך,
הן העיקר הוא התותח!

תותחים במקום גרבים,
טנק במקום זוג נעליים,
גופיות שלוש נוריד,
אם תתנו ספינת משחית,
ובמקום חולצת שבת -
תנו, הוי,תנו סילון אחד,
ובמקום זוג תחתונים -
שני זחלים, או שריונים,
ומקום - עצור! המתן!
המכנסיים לא ניתן!

- אתה מרגיש לא טוב!
- תודה, אני בסדר.
- אתה חיוור, פניך לא טובים.
- שלוש בנות רצו לסרוג לי סוודר,
היום סורגות הן לי שלושה רובים ...

- זה רק מראה שהחזית היא גם בעורף,
- זה רק מראה שקר מאוד יהיה בחורף.
וכשבקשתי סוודר הן ענו לי כך:
הן העיקר הוא עוד תותח!

תותחים, במקום גרבים

- שוב הרס"ר עובר פה...
- חבר'ה, הוא נפוח...
- אני רוצה שורה כמו סרגל!
- בחולצתך כפתור עליון פתוח,
- הבט וראה כוחו של ההרגל ...

- אמנם תותח הוא נשק חם
- אך בלי גרבים אפשר לחטוף נזלת...
- מה יאמרו בבית...
- אל תתפנק חיל!
חביבי, אל תשכח:
הן העיקר הוא עוד תותח

תותחים במקום גרבים

סגור
מילים:    לחן: משה וילנסקי
תני לו פרח, תני לו יין
אבל את ליבך שימרי
כך אבי הטוב אמר לי
כשהייתי בת עשרים
כך אבי הטוב אמר לי
כשהייתי בת עשרים

יין מר, פרח בר
לא יותר כי זה יכאיב
אבל בת עשרים הייתי
לא ידעתי להקשיב

הוא יפליג, אבי אמר לי
אל איי האגדה
וללב שלך בעצם
אין מקום במזוודה,
וללב שלך בעצם
אין מקום במזוודה

יין מר, פרח בר
לא יותר כי זה יכאיב
אבל בת עשרים הייתי
לא ידעתי להקשיב

אך אבוי, ימים הגידו
ולימדני המכאוב
אני כבר בת עשרים ושתיים
מה צדק אבי הטוב
אני כבר בת עשרים ושתיים
מה צדק אבי הטוב

יין מר, פרח בר
לא יותר כי זה יכאיב
אבל בת עשרים הייתי
לא ידעתי להקשיב

סגור

סוף השירון

אתר של מפגשזמר - mZemer.com
© 2024 כל הזכויות שמורות

Email
  050-218-5877

Design & Programming: Eli Argon
Using: F3 and W3css