שירונים
הוראות
השירון מאפשר הצגה של מילות השירים , שקופיות זמר,. או גם וגם .
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון

סגור

שירונים:

דן אלמגור . תאור קצר של היוצר יוצג כאן בקרוב
שירון: דן אלמגור   (20)
שירון זה מכיל מילים לשירים
מילים: יורם טהרלב   לחן: יאיר רוזנבלום
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ בְּלִי כָּל הִסְתַּיְּגֻיּוֹת,
וְלֹא רַק בְּהִזְדַּמְּנֻיּוֹת חֲגִיגִיּוּת
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ מִבַּעַד לַעֲשַׁן
מֵעֵבֶר לַשֻּׁלְחָן בְּבֵית קָפֶה קָטָן.
~
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ לוֹחֶשֶׁת עַל אָזְנִי
בִּצְחוֹק הַחֲרִישִׁי, בִּצְחוֹק הַבַּיְשָׁנִי,
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ כּוֹעֶסֶת וּבּוֹכָה
וְתֵּכֶף אַחֵר כָּךְ אוֹמֶרֶת: רַק אוֹתְךָ.

אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ בְּלִי כָּל הִסְתַּיְּגֻיּוֹת,
וְלֹא רַק בְּהִזְדַּמְּנֻיּוֹת חֲגִיגִיּוּת,
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ וְלֹא פָּחוֹת מִכָּךְ
אֲנִי אוֹהֵב לוֹמַר: אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ.

סגור
הם התקדמו לאט. הכל היה רגוע.
מנגד הנהר וגומא מרשרש
פתאום רעם ברק, אחד צעק: פצוע!
אני כבר בא- ענה לו החובש.
עלינו על מוקש! - צעק אז הפצוע,
אני כאן, לצידך - ענה לו החובש.

ברד של אש ניתך, ברד כבד קטוע,
מעבר לנהר, לגומא הרוחש.
הַשאירו אותי כאן - ביקש אז הפצוע,
עזוב שטויות - ענה לו החובש.
תציל את עצמך - ביקש אז הפצוע.
אני נשאר איתך - ענה לו החובש.

והם נותרו שניהם, והשדה פתוח.
והם נותרו שניהם, והם גלויים לאש.
אנחנו אבודים - מילמל אז הפצוע,
אחוז בי טוב - ענה לו החובש.
נפצעת גם אתה - מילמל אז הפצוע
עזוב, זה לא נורא - ענה לו החובש.

האש כבדה, כבדה! קשה, קשה לנוע.
רק לא להתייאש, רק לא להתייאש,
אזכור אותך תמיד - נשבע אז הפצוע.
רק לא ליפול - מילמל אז החובש.
שלך עד יום מותך - נשבע אז הפצוע.
היום הוא יום מותי - ענה לו החובש.

פתאום ענן אבק, פתאום עלתה הרוח,
וצל על הקרקע, והוא קרב, רועש.
ניצלנו! הם באים! - ייבב אז הפצוע,
אך לא שמע מילה מן החובש.
אחי, אחי שלי! - ייבב אז הפצוע.
מעבר לנהר הגומא מרשרש,
אחי, אחי שלי
אחי, אחי שלי
אחי!!!

סגור
מילים: דן אלמגור   לחן: עממי
אני שחורת עיניים
רכה עוד בשנים
ופעם בין ערביים
הופיעו צוענים

הוי, רע לי רע לי
כזאת עוד לא קרה לי
חלום נעים היה לי
וגז לעולמים.

בת שש עשרה הייתי
ולא ידעתי כלום
ולפתע התאהבתי
בצועני ערום.

הוי, רע לי...

התאהבתי אמש
בצועני נחמד
עיניים לו כשמש
ואת ליבי לכד

הוי, רע לי...

בוכה ומתיפח
ליבי זה המסכן
הצועני שמח
מיטיב הוא לנגן

הוי, רע לי...

בחוץ דולף הגשם
דולף בלי הפוגות
עם צועני של אמש
טיילתי בשדות

הוי, רע לי...

בהשכמת הבוקר
נסעו הצוענים
וצועני של אמש
עזבני לעולמים.

הוי, רע לי...

סגור
זה שנה אשרת בפלוגת צנחנים,
גם זכיתי לאש כמקלחת.
אך לכל ידידי יש עטרת זקנים,
וזקני? הוא יחף כקרחת.

בשדה יגיח קוץ וברקן,
סנטרי אינו מצמיח גם זקנקן.

חברי מקנאים בי בבוא הסידרה:
את מימי הגילוח חסכת!
אך מתי כבר תלחש לי בסוד נערה:
- הי דוקר! למה לא התגלחת?

בשדה יגיח קוץ וברקן,

הבנות צוחקות לי: הו, גבר ‟ או לא?
התלכלכת מתחת לחדק!
מה אעשה לסנטרי ולא עשיתי לו?
שיפטו נא בינינו בצדק!

בשדה יגיח קוץ וברקן,

כבר ניסיתי הכל, גם גיזום וחנקן,
אך זקני, תפארתי מתבושש כה.
מה יועיל, אם אומרים: אל תביט בזקנקן,
אלא רק במה שיש בו?

בשדה יגיח קוץ וברקן,

מי יתנני זקנו של חוזה המדינה -
כה סבוך וארוך ושחור הוא!
כי רק הזורעים סנטרם ברינה,
בדמעה את זקנם יקצורו.

בשדה יגיח קוץ וברקן,

אך סוף סוף נמצאה נערת דמיוני
וברטט נשקנו שפתיים
- אללי! ‟ מה קרה? ‟ סנטרה דוקרני,
זקנקנה משלי רב כפליים!

בשדה יגיח קוץ וברקן,

סגור
מילים:    לחן: משה וילנסקי
כי שם בנות בצבע שוקו
ותלבושתן - קליפות בבנה,
מפזזות במחול מנינה
בג´ונגל בין עצי הקוקוס.
נשוט על פני האורינוקו
ונטייל לאמזונס,
שם נחשי האנקונדה
כשנים-עשר וחצי מטר.
עם שתי שיניים ארוכות.
- מתים מזה? - תוך שתי דקות!

- אם כך, אולי ניסי לצ´ילי?
- ונצואלה... ונצואלה...
- אני אם אין לי צ´ילי - מי לי?
- ונצואלה... ונצואלה...
- ונצואלה, אין דומה לה! אולה!

שם אין בחינות אוניברסיטה
ואין דקן של הפקולטה.
ושם נראה כל יום קורידה
עם דון חוזה אלפונסו שולטהיס.
אולה! - נניף את הסומבררוס.
אולה! - נקרא לקבלרוס.
אבל התורו, חי פורטונה,
פורץ ישר אל הטריבונה.
הוא מסתער על הקהל.
- מתים מזה? - בדרך כלל!

- אם כך, אולי ניסי לצ´ילי?
- ונצואלה... ונצואלה...
- אני אם אין לי צ´ילי - מי לי?
- ונצואלה... ונצואלה...
- ונצואלה, אין דומה לה! אולה!

עצי קפה ואבוקדו,
מכרות זהב באלדורדו.
זורם הנפט בקריפיטיו
ואין מיסים ודפיציטיו.
ושם אינדיאנים עם כרבולת.
מקרקפים רק... מס גולגולת.
- נברח לצ´ילי! הופ! כולנו!
- אך שם ישנם הרי וולקנו.
רותחת לבה בגלים.
- מתים מזה? - לא. רק נצלים.

- אם כך, אולי ניסי לצ´ילי?
- ונצואלה... ונצואלה...
- אני אם אין לי צ´ילי - מי לי?
- ונצואלה... ונצואלה...
- ונצואלה, אין דומה לה! אולה!

- אח, כמה טוב בפתח-קתוה -
סניורו דון אברם שפירוס,
רוכב בפיצה עם פפירוס,
אומר: זה נוער, זה? - תפסיק כבר!
באיצטדיונס דה מלאבס
יש הפועלס מול מכבס.
אבל מבילינסון עד אגד
בשמונה כבר שורר שם שקט.
הכל שקט. הכל רדום.
- מתים מזה? - משעמום!

- אם כך, אולי ניסי לצ´ילי?
- ונצואלה... ונצואלה...
- אני אם אין לי צ´ילי - מי לי?
- ונצואלה... ונצואלה...
- ונצואלה, אין דומה לה! אולה!

סגור
שרנו שרנו אך עדיין
לא זימרנו זמר ליין
יש חסיד ויש חסיד
אך אין חסיד ללא כוסית
לה הם השמיים
לנו די בכוס לחיים
טרה, לה, לה...

כששלחו שדכן לסבא
לשדך את אמא לאבא
דיברו שעות גם לא חיוך
נכנס יין יצא שידוך
בקבוק של משקה וקדימה
אבא התחתן עם אמא
טרה, לה, לה...

עוד אזכור, לא תאמינו
איך בברית אברהם אבינו
הרגשתי מן כאב חותך
ומשהו מתוק בחיך
הכאב ההוא מזמן עבר לי
אך הטעם עוד נשאר לי
טרה, לה, לה...

כשאל החדר לקחוני
למעשים טובים שם חינכוני
הרבי, רבי חבקוק
לא נפרד מן הבקבוק
וכשהוא סוף סוף נרדם
לגמנו מן המשקה גם
טרה, לה, לה...

לחופה כשהגעתי
על ידי אישה זרה מצאתי
והרב הגיש פתאום
כוס של יין, רק לטעום
או הכל או כלום, אמרתי
את הכוס כולה לגמתי
טרה, לה, לה...

לא סיימנו ירח דבש , כי
העדפתי את המשקה
ירח דבש זה ירח דבש
אבל ייש בכל זאת ייש
ייש עדיף על אשת חייל
גם ביום וגם בליל
טרה, לה, לה...

כשאשתי בלי סוף פגעה בי
מה עושים? נוסעים לרבי
הוא גזר עלי גזירה
חודש תמים בלי טיפה מרה
אבל כשיש קליפה בבית
מוכרחים טיפה כזית
טרה, לה, לה...

כשיומי סופסוף יגיע
קיברו אותי עם הגביע
איתי בקבר שם תשכב
חבית של משקה גב אל גב
וכשיבוא משיח בן דוד
אמזוג לו כוס מן החבית
טרה, לה, לה...

סגור
מילים: לוין קיפניס   לחן: ידידיה אדמון
על גבע רם על ראש התל,
חליל רועה שם מחלל
מזמור חדש לישראל.
ולרועה רק אוהל בד
ולו רק גדי, גדי אחד -
חג גדיא!

בא כלב-הב צוהל-שואל:
"האין מקום גם לי בתל?
שמור אשמור יומם וליל!
ענו בזמר פה אחד:
"תן יד חבר, הב לנו יד!"
חד גדיא!

קפץ ובא חתול בילל:
"פנו גם לי מקום בתל.
מיאו! לא אשב בטל!"
ענו השניים פה אחד:
"בחפץ לב, חתול נכבד!" -
חג גדיא!

על גבע רם, על ראש התל,
חרמש נוצץ ומצלצל
צליל קציר לישראל,
נרימה זמר פה אחד,
נניפה עומר בשיר הידד!
חד גדיא!

סגור
ב- בקיבוץ ב- בנות בכמות
אך ישנה נה נה נה נערה מתוקה
יש לה פר...יש לה פר....לה פרצוף די חמוד

וגם פי
פי פי פי
פי פיגורה דקה

יש לה פה
יש לה פה
יש לה פלא של גוף
וכל ש- ש - שדכן יתגאה בה נורא.
יש לה ט- ט - ט - ט -טעם רב בספרות ושירה.

מה חבל
יש לה רק חולשה אחת
היא מ מ מ מ מדברת קצת לאט...

אם היא פי פי פי פתאום תעבור
כל רווק מ- מ - מ - מעורו אז יקפוץ
מציגה זוג רגל - אוללה - ים נאות

ושוקה ושוקה ושוקעת בבוץ
וכשהיא בשבת בחולצה צה צה צה

עם מחשוף
סוף סוף סוף
אין לו סוף למחשוף.
יש לה זוג
יש לה זוג
זוג הורים נחמדים בתל נוף.

מה חבל
יש לה רק חולשה אחת
היא מ מ מ מ מדברת קצת לאט...

כן
היא ממש חמודה בלי שיעור

אך תמיד
בחברה
כשפותחים בדיבור

אז גם לה יש פתאום משהו בקיצור...
מה לומר.
אז היא פו פו פו פותחת תפה
זה לוקה
זה לוקה
זה לוקח הרבה
להבין שאצלה ב-ב-ב-ב- בתה אין סוכר.

מה חבל
יש לה רק חולשה אחת
היא מ מ מ מ מדברת קצת לאט...

אז פ-פ-פ-פ פה אחד כאן הוחלט

שרק שוק
שוק הגון ירפא את הבת

ואז בנצי הסכים לקחתה בלי מילה

לקחתה לחו-חו
לחופה ככלה

זה היה שוק הגון שהביא לה מרפא
היא מאז לא סתמה את הפה
פה פה פה

ודיברה בצרורות אך דוקא החתן
הוא סבל בחופה
איזה שוק לא קטן
והתחיל
משום כך למחרת
לדבר כל כך לאט...

סגור
מילים:    לחן: משה וילנסקי
המצעד קרב, מריע הרמקול.
המצעד קרב, הנה גם הקצין.
כל החיילים דורכים ברגל שמאל,
רק חיימקה שלי דורך פה בימין!

כי כל החיילים,
כן, כל החיילים
טועים ברגל, בלי בושה!
רק חיימקה שלי,
רק חיימקה שלי
דורך ברגל הנכונה!

הם קרבים לכאן שזופים וחסונים
לראשם חובשים כומתה מבד שחור.
לכל החיילים הסמל מלפנים,
רק חיימקה שלי - הסמל מאחור!

כי כל החיילים,
כן, כל החיילים
טועים בסמל, בלי בושה!
רק חיימקה שלי,
רק חיימקה שלי
חובש נכון את הכומתה!

הרמקול פוקד: דגל רובים אל על!
הקצין קורא: כולם - ימינה שור!
לכל החיילים רובה ביד, אבל
רק חיימקה שלי פולט פתאם כדור.

כי כל החיילים,
כן, כל החיילים
מפחדים פה, זה ברור!
רק חיימקה שלי,
רק חיימקה שלי
יודע איך לפלוט כדור!

שמאלה, שמאלה פנה, מריע הרמקול.
הקהל כולו מריע מאושר.
כל החיילים פונים פתאום לשמאל
רק חיימקה שלי ממשיך לצעוד ישר.

כי כל החיילים,
כן, כל החיילים
טועים ברגל מבילבול!
רק חיימקה שלי,
רק חיימקה שלי
מכיר היטב את המסלול!

הנה הוא קרב, קרב אלי ישר
הוא מניף ידו, כמה חמוד הוא בני!
כל החיילים אינם מפנים ראשם
רק חיימקה צועק: הי, אמא זה אני!

כי כל החיילים,
כן, כל החיילים
שונאים את אמא כל העת!
רק חיימקה שלי,
רק חיימקה שלי
אוהב את אמא באמת!

סגור
יום יבוא, יום יבוא
במהרה, בקרוב הוא יבוא
זאת ידע כל אדם
בעמקי לבבו
יום יבוא, יום יבוא, הוא יבוא!

יום יבוא, יום יבוא
הוא קרב והולך בנתיבו
לא יושפל שום אדם
על גזעו וצבעו
יום יבוא, יום יבוא, הוא יבוא.

הוא יבוא, זה היום
כך אראינו ואין זה חלום
אם נמות כמשה על פסגת הר נבו
זאת נדע, הוא כבר בא,
הוא כבר בא, הוא כבר בא

יום יבוא במהרה
פעמון החרות דרור יקרא
ושחורים ולבנים יתכנסו מסביבו
יום יבוא, יום יבוא, יום יבוא.

יום יבוא, יום של אור
יום של חג לאדם השחור.
יחייך אז האל ממרומי מושבו.
יום יבוא, יום יבוא, הוא יבוא!

הוא קרב, זה היום
ועם בוקר נקום ופתאום
גם אנחנו פתאום בני אדם ככולם
אז נדע, הוא כבר בא,
הוא כבר בא, הוא יבוא!

סגור
מילים: דן אלמגור   לחן: נועם שריף
זו ירושלים של רב שלום "תהילימזייגער"
ושל למד ווניק כמו רב זונדל הצדיק
של נגר בעיר העתיקה, שמואל-ליזר
של "פורים אליגרה" ומשלוח "פורימדיקס"

זאת ירושלים, זאת ירושלים...

זו ירושלים של רב שעיה הידוע
שפגש בדרך שודדים והוא לבד
מכיסו הוציא אז צימוקים מלוא החופן
וברך "בורא פרי הגפן"... הם ברחו מייד!

זאת ירושלים, זאת ירושלים...

בחצרות עירי ההיא היו גרים ביחד
יהודים וגם ערבים בשקט ובכבוד.
הסימטאות - אולי אותן הסימטאות,
אבל עירי ההיא - איננה עוד...

זאת ירושלים, זאת ירושלים...

סגור
מילים: דן אלמגור   לחן: נורית הירש
אמר הרוכל ממזכרת משה:
ירושלים שלי
היא מחנה יהודה בערב חגים
שבת של "פפיטס", קללות נהגים
שבת של "פפיטס", קללות נהגים
וחומוס של רחמו וריח דגים
כביסה על הכביש ומקלחת מדלי

ירושלים, ירושלים,
ירושלים שלי.
ירושלים שלי...

אמר הסנדלר משכונת קטמון:
ירושלים שלי
הוא שבע שנים של גשמים בבלוקון
שיכון בלי חנות, אוטובוס בלי חשבון
שיכון בלי חנות, אוטובוס בלי חשבון,
שבת - הצגה ראשונה באוריון
גם קטמון ג' היא בשבילי

ירושלים שלי...

אמר הבלן ממאה שערים:
ירושלים שלי
היא שטריימל שחור וספרים אפורים
ו"בת ישראל לא תלך בקצרים"
ו"בת ישראל לא תלך בקצרים",
היא לחש תפילה לימים אחרים
לא כאן, כי למעלה קורצת היא לי

ירושלים שלי...

אמר הצעיר שם ליד שער שכם:
ירושלים שלי
היא צלב על חנות, ושוטרים בחצות
אחות שהלשינה ובור עם פצצות
אחות שהלשינה ובור עם פצצות,
מצעד עצמאות, וידיים קפוצות,
"יס סר, ווט דו יו לייק? קבב אור שישליק?"

ירושלים שלי...

אמר החייל מאשדות יעקב
ירושלים שלי
הייתי בה פעם בבוקר של שכול
סימטה וצלף בצריח משמאל
סימטה וצלף בצריח משמאל
מאז לא חזרתי פשוט לא יכול
אבנר וגדי - שניהם בשבילי
ירושלים שלי.

סגור
יֵשׁ כֹּחַ - יֵשׁ עֲבוֹדָה
יֵשׁ עֲבוֹדָה - יֵשׁ כֶּסֶף.
יֵשׁ כֶּסֶף - יֵשׁ בַּחוּרָה
יֵשׁ בַּחוּרָה - אֵין כֹּחַ.
~
אֵין כֹּחַ - אֵין עֲבוֹדָה
אֵין עֲבוֹדָה - אֵין כָּסֶף,
אֵין כָּסֶף - אֵין בַּחוּרָה
אֵין בַּחוּרָה- יֵשׁ כֹּחַ.
.
יֵשׁ שִׂמְחָה - יֵשׁ אַהֲבָה.
יֵשׁ אַהֲבָה - יֵשׁ חֲתוּנָה.
יֵשׁ חֲתוּנָה - יֵשׁ חוֹתֶנֶת.
יֵשׁ חוֹתֶנֶת - אֵין שִׂמְחָה.

אֵין שִׂמְחָה - אֵין אַהֲבָה
אֵין אַהֲבָה - אֵין חֲתוּנָה.
אֵין חֲתוּנָה - אֵין חוֹתֶנֶת.
אֵין חוֹתֶנֶת - יֵשׁ שִׂמְחָה.
.
יֵשׁ פִּיגוּרָה - יֵשׁ מְחַזְּרִים.
יֵשׁ מְחַזְּרִים - יֵשׁ בִּלּוּיִם.
יֵשׁ בִּלּוּיִם - יֵשׁ יְלָדִים.
יֵשׁ יְלָדִים - אֵין פִּיגוּרָה.
~
אֵין פִּיגוּרָה - אֵין מְחַזְּרִים.
אֵין מְחַזְּרִים - אֵין בִּלּוּיִם.
אֵין בִּלּוּיִם - אֵין יְלָדִים.
אֵין יְלָדִים - יֵשׁ פִּיגוּרָה.

יֵשׁ קֶמַח - יֵשׁ תּוֹרָה.
יֵשׁ תּוֹרָה - יֵשׁ סְפָרִים.
יֵשׁ סְפָרִים - יֵשׁ תּוֹלָעִים.
יֵשׁ תּוֹלָעִים - אֵין קֶמַח.
~
אֵין קֶמַח - אֵין תּוֹרָה.
אֵין תּוֹרָה - אֵין סְפָרִים.
אֵין סְפָרִים - אֵין תּוֹלָעִים
אֵין תּוֹלָעִים - יֵשׁ קֶמַח.

סגור
מילים: דן אלמגור   לחן: דובי זלצר
בקסבה בחצי היום
כשהשוק פתוח
הייתי ככה סתם הולך
והחזה מתוח
כולם אומרים איזה קנון
עובר בסימטאות
עושים שלום מכל חלון
כל הכבוד!

כולם היו יודעים אז טוב מאוד
למי למי - יש יותר כבוד
כולם היו יודעים אז טוב מאוד
למי למי, תמיד למי - יש יותר כבוד

וכשהקרב היה בוער
והכיתה לא זזה
המפקד היה אומר:
"אתה ראשון יא קזה!"
כולם ידעו שקזבלן
ראשון תמיד לצעוד
ומאחור הם צעקו:
"כל הכבוד!"

כולם היו יודעים אז טוב מאוד...

אחד הולך עם בחורה
ביפו בין ערביים
אם רק ארצה אצלי תהיה
ישר בין הידיים
אך לא אפריע לבחור
שלא יתחיל לרעוד
כי זה אצלי פשוט פרינציפ
לי יש כבוד!

כולם היו יודעים אז טוב מאוד...

אם בא שיכור לאיזה בר
אני אותו מרגיע
הוא עף אצלי מן השעון
ישר עד ג'בלייה
אבל אחר כך הוא חוזר
ובא קטן מאוד
מרים כוסית ועוד אומר:
"כל הכבוד!"

כולם היו יודעים אז טוב מאוד...

סגור
כשאת אומרת לא, למה את מתכוונת?
למה את מתכוונת, כשאת אומרת לא?
האם הלא הוא לא - ובאמת
אולי הוא רק אולי, אך לא כעת,
או שהלא הוא רק עוד לא
אולי הוא או, אולי הוא בוא
כי את אומרת לא כל כך בחן
שהוא נשמע לי עוד יותר מזמין מכן.

כשאת אומרת לא אני כבר לא יודע
מבולבל ומשתגע כשאת אומרת לא
כי אם אומר: היא לא רוצה ממש
אולי מחר תכריזי: הוא חלש!
זה גבר זה? זה סתם קטין -
שומע לא - ומאמין.
ואם אלך אולי תאמרי חבל
אם אשאר אולי תגידי: מנוול.

כשהיא אומרת לא למה היא מתכוונת?
למה היא מתכוונת כשהיא אומרת לא?
האם זה לא כזה מוחלט
או שהלא הוא רק זמני בלבד,
אולי הוא טוב, אך לא עכשיו
אולי זהו בעצם נו
אך אם היו אומרים רק לא וכן
אז מה בכלל היה נשאר פה מעניין...

כשאת אומרת לא למה את מתכוונת?
למה את מתחננת כשאת אומרת לא?
כי אם אינך רוצה בכלל בכלל
הגידי לי סתלק כבר וחסל!
תגידי די או: עוף מפה
רק אל נא, אל תגידי לא
כי את אומרת לא כל כך בחן
שהוא נשמע לי עוד יותר מזמין מכן.

כשהיא אומרת לא לזה היא מתכוונת,
לזה היא מתכוונת כשהיא אומרת לא.
לכן הלא שלה סופי, מוחלט,
רק היא קובעת, לא שום בית משפט,
אז תהיה לי תרנגול
ואל תהיה חכם גדול.
היא לא רומזת כן, או אולי או בוא,
כשהיא אומרת לא, היא מתכוונת לא!

סגור
לפלך מוגילוב, פסיק.
לעיר לאדי, פסיק.
לרבי הקדוש רב שניאור זלמן -
נקודה.
הנני להודיעך, רבנו הקדוש,
שהפרנסה אצלי בזמן האחרון
היא לא כל כך אי-אי-אי-אי
וגם הבריאות בזמן האחרון,
גם היא לא כל כך אי-אי-אי-אי
ואשתי - הרי אף פעם לא היתה אי-אי-אי-אי
ואתה הרי האי-אי-אי-אי!
עזור נא לי רבי.

אם המצב קשה,
אם המצב לא טוב -
נכתוב מכתב לרבי
שבפלך מוגילוב.

עברו שנים.
השתנו הזמנים.
ומזלו של החסיד הוטב.
כנראה בזכות אותו המכתב.
ועכשיו
הוא יושב בגרביים
בכורסא רחבה של בעל בית
וכותב שוב מכתב
לרבי.

לפלך מוגילוב, פסיק
לעיר לאדי, פסיק.
לרבי הקדוש, רב שניאור זלמן -
נקודה.
הנני להודיעך רבנו הקדוש,
שהפרנסה אצלי בזמן האחרון
היא קצת יותר אי ‟אי-אי-אי
וגם הבריאות, ברוך השם,
גם היא הרבה יותר אי-אי-אי-אי
וארבעת הילדים שלי-
כל אחד הוא אי-אי-אי-אי!
ואתה הרי האי-אי-אי-אי-אי!
תודה לך רבי!

אם המצב קשה,
אם המצב לא טוב
נכתוב מכתב לרבי
שפלך מוגילוב.
אם המצב הוטב,
אם המצב כבר טוב -
נודה לרבי הקדוש
בפלך מוגילוב.

עיקר שכחתי, רבי:
נדמה לי שאשתי בזמן האחרון
היא ככה, שוב, אי-אי-אי-אי.

סגור
מילים: דן אלמגור   לחן: חיים אלכסנדר
רומיה שלי נערה חיננית,
פשוטה בלי "חכמות" ו"פטנטים".
רומיה לובשת שמלה תימנית,
בלי "ליבסטיק" ובלי "פרמננטים".
רומיה אוהבת לצעוד בסנדל,
שקטה וצנועה כתינוקת.
לרומיה שלי אין גרבים "קריסטל"
ואין ברזלים בתסרוקת,
אך כל בני הכפר בה טובלים חלומם,
כי יש לה עינים - תמם.

וולה יש לה זוג עיניים -
כשני שקדים בשוקולד.
אם רק תציץ בה פעמים
הן אל לבך טוות מרבד
היא רומיה, ואני רומיו
היא יוליה ואני - יואל
כל הכפר רק זאת יודע:
כי לי הועיד אותה האל.

רומיה עובדת בויצ"ו כמוני
שטיח טווה ומושכת.
ואני רק סתם רוקע תימני
אך היא - על כל ויצ"ו מולכת.
ופעם הרגשתי - חוטים לנפשי
נטוים מהנול שמנגד,
ופתע הרגשתי מתחיל פטישי
רוקע בנפש עורגת.
יה ריבון! - הסמקתי - כולי מהומם
כי יש לה עינים - תמם!
דומיה,בכפר כבר עלה הירח
בלאט נעצמו העיניים.
רק חלון אחד אור צנוע שולח
צעיף לדודה מכינה היא.

עונה הבהובים לנרה הקטן
נרי המושט מן הצוהר.
לבי לה לנול ולבה לי לסדן
צמיד לה ארקע בו כמוהר.
לי חוטיה בי כבר אחוש את חומם
אך יש לה עיניים...
תמאם.

אך יש לה עיניים...
- תמם
וולה יש לה זוג עיניים -
כשני שקדים בשוקולד.
אם רק תציץ בה פעמים
הן אל לבך טוות מרבד
היא רומיה, ואני רומיו
היא יוליה ואני - יואל
כל הכפר רק זאת יודע:
כי לי הועיד אותה האל.

סגור
מילים: דן אלמגור   לחן: בני נגרי
אני עומד על החומה
עומד בגשם לבדי וכל העיר העתיקה
מונחת לי על כף ידי אני מביט בה מאוהב
אני עולה לכאן תמיד סתם להביט
אבל עכשיו אני נמצא כאן בתפקיד
אבל עכשיו אני נמצא כאן בתפקיד.

כן, כן, מי חלם אז בכיתה
כשלמדנו לדקלם על חומותייך ירושלים
הפקדתי שומרים
שיום יגיע ואהיה אחד מהם
שיום יגיע ואהיה אחד מהם
שיום יגיע ואהיה אחד מהם.

אני עומד על החומה
עומד מקשיב אל הקולות
קולות השוק והמהומה
קריאות רוכלים ועגלות
הנה הוא קול המואזין
הנה דינדון הפעמון אבל עלי להאזין
אם אין שום נפץ של רימון
אם אין שום נפץ של רימון.

כן, כן, מי חלם...

אני עומד על החומה
רועד מקור ומסתכל הנה שקעה כבר החמה
שומר מלילה מה מליל אור הירח במלואו
שוטף חומות ושערים מתי יבוא היום שבו
לא נזדקק עוד לשומרים
לא נזדקק עוד לשומרים.

כן, כן, מי חלם...

סגור
מילים:    לחן: משה וילנסקי
לכל מדינה כאן בעולם,
מאכל לאומי המוכר לכולם,
וכל ילד בגן יודע כי
האוכל מקרוני הוא איטלקי.
לאוסטרים בוינה שניצל טעים,
והצרפתים אוכלים צפרדעים.
הסינים אוכלים אורז דק ורזה,
והקניבלים אוכלים זה את זה.

ולנו יש פלאפל,
פלאפל, פלאפל,
לאבא מתנה
גם אמא כאן קונה,
לסבתא הזקנה
נקנה חצי מנה.
וגם החותנת היום תקבל
פלאפל, פלאפל
עם הרבה הרבה פילפל.

פעם כשבא יהודי לישראל
נשק לאדמה וברך ה"גומל".
היום, הוא רק יורד מן המטוס
וכבר קונה פלפל ושותה גזוז.
אצלנו אין מלך, יש רק נשיא,
אבל במלוכה כבר השגנו שיא.
אצלנו כל יום קם מלך חדש -
אחד "מאושר" השני "מיואש".

כי לנו יש פלאפל,
פלאפל, פלאפל.
כי כאן מוכרים לרוב,
מריח כל הרחוב
ריחות של שומשומין
ושמן פרפין.
וגם צרבת אפשר פה לקבל
מפלאפל, פלאפל
עם הרבה הרבה הרבה פילפל.

פלאפל לעשות זה לא פשוט,
פלאפל לעשות זאת אומנות,
ויוכל להבחין כל בן תימן
בין פלאפל של חובב או של אמן.
המצחיק ביותר הוא, אללה אל עזים,
פלאפל עשוי בידי אשכנזים!
בפלאפל כזה תמיד תרגיש
מין טעם מוזר של געפילטע פיש.

רק לנו יש פלאפל,
פלאפל, פלאפל.
לאבא מתנה
גם אמא כאן קונה,
לסבתא הזקנה
נקנה חצי מנה.
כי זה המאכל הלאומי של ישראל -
פלאפל, פלאפל
עם הרבה, הרבה, הרבה פילפל.

סגור
מילים: דן אלמגור   לחן: נורית הירש
שמות הרבה לירושלים
וכל שם נאה מחברו...

קרית מלך רם
קריה נאמנה
משוש כל הארץ
עיר בה דוד חנה

שמות הרבה לירושלים
וכל שם יפה מחברו...

יפה נוף, כתר בהרים
אריאל, עיר של זהב

ואם נבוא, נבוא למנות היום
את שמותיה של ירושלים

יכלה הנייר ותיבש הדיו
ותיגע כל יד והם לא יכלו...

נאה מכל, מכל השמות
נאה מכל - השם ירושלים.

סגור

סוף השירון

אתר של מפגשזמר - mZemer.com
© 2024 כל הזכויות שמורות

Email
  050-218-5877

Design & Programming: Eli Argon
Using: F3 and W3css