השירון מאפשר הצגה של מילות השירים , שקופיות זמר,.
או גם וגם
.
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון
שירונים:
לוחמים
שירוני מפגש זמר עדיין בפיתוח. אם אתם אוהבים שתפו וספרו לחברים. נשמח לשמוע מכם
שירון זה מכיל מילים לשירים
מילים: נתן אלתרמן לחן: דניאל סמבורסקי
את זמר הפלגות נשיר נא למזכרת,
אפל, אפל הואדי: המשמר, הכן!
הלכה, הלכה פלגה בלילה בשרשרת,
הלכה פלגת שדה לאש ולמגן.
חכי לנו, ארצי, במשעולי הריך,
חכי לנו בשדות הלחם הרחבים!
את שלום המחרשה נשאו לך בחוריך,
היום הם לך נושאים שלום על הרובים.
פלגה - עלי, עלי בהר,
פלגה - כבוש תכבשי!
במקום שם איש
עוד לא עבר,
שם יעברו הפו"שים.
למען אם ובן ואב
הסוללה נקימה.
פלגה, לא תם,
לא תם הקרב,
פלגה, צעוד קדימה!
לשוא, לשוא אמרו: רק הימים הם לנו,
לשוא אמרו: לאש ושוד נדון הליל,
הלילה והיום רק לחיים נתנו,
הלילה והיום הם
ארץ ישראל!
מן השפלה בחוף
ועד גדרות התיל,
ומנקרות הרים ומבקעות וגיא,
נשיב לך את היום, ארצי, ואת הליל,
נשיבה לך אותם
למען כל החי!
פלגה...
כי לא לשוא, אחי, חרשת ובנית,
לנפש ולבית לנו מלחמה!
ג'וערה, תל עמל, כנרת וחניתה,
אתן לנו דגלים, ואנו החומה.
כי לא נשוב אחור, ודרך אין אחרת,
אין עם אשר יסוג מחפירות חייו.
הלכה, הלכה פלגה בלילה בשרשרת,
פניך, מולדתי, הולכים אתם בקרב!
פלגה...
אפל, אפל הואדי: המשמר, הכן!
הלכה, הלכה פלגה בלילה בשרשרת,
הלכה פלגת שדה לאש ולמגן.
חכי לנו, ארצי, במשעולי הריך,
חכי לנו בשדות הלחם הרחבים!
את שלום המחרשה נשאו לך בחוריך,
היום הם לך נושאים שלום על הרובים.
פלגה - עלי, עלי בהר,
פלגה - כבוש תכבשי!
במקום שם איש
עוד לא עבר,
שם יעברו הפו"שים.
למען אם ובן ואב
הסוללה נקימה.
פלגה, לא תם,
לא תם הקרב,
פלגה, צעוד קדימה!
לשוא, לשוא אמרו: רק הימים הם לנו,
לשוא אמרו: לאש ושוד נדון הליל,
הלילה והיום רק לחיים נתנו,
הלילה והיום הם
ארץ ישראל!
מן השפלה בחוף
ועד גדרות התיל,
ומנקרות הרים ומבקעות וגיא,
נשיב לך את היום, ארצי, ואת הליל,
נשיבה לך אותם
למען כל החי!
פלגה...
כי לא לשוא, אחי, חרשת ובנית,
לנפש ולבית לנו מלחמה!
ג'וערה, תל עמל, כנרת וחניתה,
אתן לנו דגלים, ואנו החומה.
כי לא נשוב אחור, ודרך אין אחרת,
אין עם אשר יסוג מחפירות חייו.
הלכה, הלכה פלגה בלילה בשרשרת,
פניך, מולדתי, הולכים אתם בקרב!
פלגה...
מילים: זרובבל גלעד לחן: דוד זהבי
מִסָּבִיב יֵהוֹם הַסַּעַר,
אַךְ רֹאשֵׁנוּ לֹא יִשַּׁח
לִפְקֻדָּה תָּמִיד אֲנַחְנוּ,
תָּמִיד אָנוּ, אָנוּ הַפַּלְמָ"ח
מִמְּטוּלָה עַד הַנֶּגֶב,
מִן הַיָּם עַד הַמִּדְבָּר -
כָּל בָּחוּר וָטוֹב – לַנֶּשֶׁק
כָּל בָּחוּר עַל הַמִּשְׁמָר!
נָתִיב לַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם,
שְׁבִיל לַפֶּרֶא בֵּין הָרִים,
מוּל אוֹיֵב דַּרְכֵּנוּ יַעַל,
בֵּין נִקְרוֹת וּבֵין צוּרִים
רִאשׁוֹנִים תָּמִיד אֲנַחְנוּ,
לְאוֹר הַיּוֹם וּבַמַּחְשָׁךְ
לִפְקֻדָּה תָּמִיד אֲנַחְנוּ, תָּמִיד
אָנוּ, אָנוּ הַפַּלְמָ"ח.
אַךְ רֹאשֵׁנוּ לֹא יִשַּׁח
לִפְקֻדָּה תָּמִיד אֲנַחְנוּ,
תָּמִיד אָנוּ, אָנוּ הַפַּלְמָ"ח
מִמְּטוּלָה עַד הַנֶּגֶב,
מִן הַיָּם עַד הַמִּדְבָּר -
כָּל בָּחוּר וָטוֹב – לַנֶּשֶׁק
כָּל בָּחוּר עַל הַמִּשְׁמָר!
נָתִיב לַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם,
שְׁבִיל לַפֶּרֶא בֵּין הָרִים,
מוּל אוֹיֵב דַּרְכֵּנוּ יַעַל,
בֵּין נִקְרוֹת וּבֵין צוּרִים
רִאשׁוֹנִים תָּמִיד אֲנַחְנוּ,
לְאוֹר הַיּוֹם וּבַמַּחְשָׁךְ
לִפְקֻדָּה תָּמִיד אֲנַחְנוּ, תָּמִיד
אָנוּ, אָנוּ הַפַּלְמָ"ח.
מילים: חיים חפר לחן: דוד זהבי
בשלכת נושב כבר הסתיו,
האבק בדרכים אט שקע,
והיום רק אלייך נשרף
וחולם על פגישה רחוקה.
הן אפשר כי עוד ערב יבוא,
והשער יחרוק לו דומם,
ועינייך יהיו כה טובות,
כמו אין מלחמה בעולם.
הן אפשר, הן אפשר,
שיהיה זה פשוט כבר מחר.
הן אפשר ובג'יפ שעבר,
שאגו בחורים כי נגמר.
הן אפשר, הן אפשר
שיהיה זה פשוט כבר מחר.
הן אפשר כי חדרך העצוב
מחכה בחיוורון קירותיו,
וקורא הוא לשנינו לשוב
מקרבות מדרכים ומסתיו.
הן אפשר כי פתאום ניפגש
במשלט או בדרך עפר
הן אפשר בין עשן ובין אש
גם לחלום שהכל כבר נגמר.
הן אפשר...
האבק בדרכים אט שקע,
והיום רק אלייך נשרף
וחולם על פגישה רחוקה.
הן אפשר כי עוד ערב יבוא,
והשער יחרוק לו דומם,
ועינייך יהיו כה טובות,
כמו אין מלחמה בעולם.
הן אפשר, הן אפשר,
שיהיה זה פשוט כבר מחר.
הן אפשר ובג'יפ שעבר,
שאגו בחורים כי נגמר.
הן אפשר, הן אפשר
שיהיה זה פשוט כבר מחר.
הן אפשר כי חדרך העצוב
מחכה בחיוורון קירותיו,
וקורא הוא לשנינו לשוב
מקרבות מדרכים ומסתיו.
הן אפשר כי פתאום ניפגש
במשלט או בדרך עפר
הן אפשר בין עשן ובין אש
גם לחלום שהכל כבר נגמר.
הן אפשר...
מילים: חיים גורי לחן: סשה ארגוב
על הנגב יורד ליל הסתו
ומצית כוכבים חרש חרש
עת הרוח עובר על הסף
עננים מהלכים על הדרך.
כבר שנה. לא הרגשנו כמעט
איך עברו הזמנים בשדותינו.
כבר שנה, ונותרנו מעט
מה רבים שאינם כבר בינינו.
אך נזכר את כלם:
את יפי הבלורית והתאר
כי רעות שכזאת לעולם
לא תתן את לבנו לשכח.
אהבה מקדשת בדם
את תשובי בינינו לפרח.
הרעות נשאנוך בלי מלים
אפרה עקשנית ושותקת
מלילות האימה הגדולים
את נותרת בהירה ודולקת.
הרעות, כנעריך כלם
שוב בשמך נחיך ונלכה
כי רעים שנפלו על חרבם
את חייך הותירו לזכר.
ונזכר את כלם...
ומצית כוכבים חרש חרש
עת הרוח עובר על הסף
עננים מהלכים על הדרך.
כבר שנה. לא הרגשנו כמעט
איך עברו הזמנים בשדותינו.
כבר שנה, ונותרנו מעט
מה רבים שאינם כבר בינינו.
אך נזכר את כלם:
את יפי הבלורית והתאר
כי רעות שכזאת לעולם
לא תתן את לבנו לשכח.
אהבה מקדשת בדם
את תשובי בינינו לפרח.
הרעות נשאנוך בלי מלים
אפרה עקשנית ושותקת
מלילות האימה הגדולים
את נותרת בהירה ודולקת.
הרעות, כנעריך כלם
שוב בשמך נחיך ונלכה
כי רעים שנפלו על חרבם
את חייך הותירו לזכר.
ונזכר את כלם...
מילים: יורם טהרלב לחן: יוסף הדר
שוב לי הביא הרוח
שיר אגדה נושן,
על בחורים שבאו כרוח
בין אש ובין עשן.
בין הרי חברון
לא נדם עוד,
צעדם עוד
אל ליל - קרב אחרון.
קני הרובים בערו
שם בין הרי חברון,
אך עת האיר השחר נותר עוד...
נער אחד אחרון.
בין הרי חברון
לא נדם עוד,
צעדם עוד
אל ליל - קרב אחרון.
אבן אחז הנער
באגרופו פלדה,
אבן אחת ידה עוד בטרם...
תמה האגדה.
בין הרי חברון
לא נדם עוד,
צעדם עוד
אל ליל - קרב אחרון.
שיר אגדה נושן,
על בחורים שבאו כרוח
בין אש ובין עשן.
בין הרי חברון
לא נדם עוד,
צעדם עוד
אל ליל - קרב אחרון.
קני הרובים בערו
שם בין הרי חברון,
אך עת האיר השחר נותר עוד...
נער אחד אחרון.
בין הרי חברון
לא נדם עוד,
צעדם עוד
אל ליל - קרב אחרון.
אבן אחז הנער
באגרופו פלדה,
אבן אחת ידה עוד בטרם...
תמה האגדה.
בין הרי חברון
לא נדם עוד,
צעדם עוד
אל ליל - קרב אחרון.
מילים: יוסי גמזו לחן: דובי זלצר
עמדה נערה מול הכותל
שפתיים קרבה וסנטר.
אמרה לי: "תקיעות השופר חזקות הן,
אבל השתיקה עוד יותר..."
אמרה לי: "ציון הר הבית"
שתקה לי: "הגמול והזכות",
ומה שזהר על מצחה בין ערביים
היה ארגמן של מלכות.
הכותל - אזוב ועצבת,
הכותל - עופרת ודם.
יש אנשים עם לב של אבן,
יש אבנים עם לב אדם.
עמד הצנחן מול הכותל,
מכל מחלקתו רק אחד
אמר לי: "למוות אין דמות אך יש קוטר -
תשעה מילימטר בלבד..."
אמר לי: "אינני דומע",
ושב להשפיל מבטים,
"אך סבא שלי, אלוהים היודע,
קבור כאן בהר הזיתים".
הכותל - אזוב ועצבת...
עמדה בשחורים מול הכותל
אמו של אחד מן החי"ר.
אמרה לי: "עיני נערי הדולקות הן
ולא הנרות שבקיר".
אמרה לי: "אינני רושמת
שום פתק לטמון בין סדקיו.
כי מה שנתתי לכותל רק אמש,
גדול ממילים ומכתב".
הכותל - אזוב ועצבת...
עמד מול הכותל עימנו
הרב הישיש בתפילה.
אמר לי: "אשרי שזכינו כולנו"
ושב, ונזכר, לא כולם.
עמד בדמעה מנצנצת
יחיד בין עשרות טוראים.
אמר לי: "מתחת לחאקי, בעצם,
כולכם כוהנים ולווים
הכותל אזוב ועצבת...
שפתיים קרבה וסנטר.
אמרה לי: "תקיעות השופר חזקות הן,
אבל השתיקה עוד יותר..."
אמרה לי: "ציון הר הבית"
שתקה לי: "הגמול והזכות",
ומה שזהר על מצחה בין ערביים
היה ארגמן של מלכות.
הכותל - אזוב ועצבת,
הכותל - עופרת ודם.
יש אנשים עם לב של אבן,
יש אבנים עם לב אדם.
עמד הצנחן מול הכותל,
מכל מחלקתו רק אחד
אמר לי: "למוות אין דמות אך יש קוטר -
תשעה מילימטר בלבד..."
אמר לי: "אינני דומע",
ושב להשפיל מבטים,
"אך סבא שלי, אלוהים היודע,
קבור כאן בהר הזיתים".
הכותל - אזוב ועצבת...
עמדה בשחורים מול הכותל
אמו של אחד מן החי"ר.
אמרה לי: "עיני נערי הדולקות הן
ולא הנרות שבקיר".
אמרה לי: "אינני רושמת
שום פתק לטמון בין סדקיו.
כי מה שנתתי לכותל רק אמש,
גדול ממילים ומכתב".
הכותל - אזוב ועצבת...
עמד מול הכותל עימנו
הרב הישיש בתפילה.
אמר לי: "אשרי שזכינו כולנו"
ושב, ונזכר, לא כולם.
עמד בדמעה מנצנצת
יחיד בין עשרות טוראים.
אמר לי: "מתחת לחאקי, בעצם,
כולכם כוהנים ולווים
הכותל אזוב ועצבת...
מילים: חיים חפר לחן: וסילי איבנוביץ-אגפקין
בין גבולות, בין הרים, ללא דרך,
בלילות חשוכי כוכבים
שירות של אחים, בלי הרף,
למולדת אנו מלוים.
לעולל ולרך
שערים פה נפתח.
למך ולזקן
אנו פה חומת מגן!
אם השער סגור, אין פותח
את השער נשבר ונתץ.
כל חומה בצורה ננגח,
וכל סדק נרחיב ונפרץ.
לעולל ולרך
שערים פה נפתח.
למך ולזקן
אנו פה חומת מגן!
שירה, אל בכי ואל צער.
השען על זרועי, סב זקן
גם לזה שסגר את השער
יום יבוא של נקם ושלם!
לעולל ולרך
שערים פה נפתח.
למך ולזקן
אנו פה חומת מגן!
בלילות חשוכי כוכבים
שירות של אחים, בלי הרף,
למולדת אנו מלוים.
לעולל ולרך
שערים פה נפתח.
למך ולזקן
אנו פה חומת מגן!
אם השער סגור, אין פותח
את השער נשבר ונתץ.
כל חומה בצורה ננגח,
וכל סדק נרחיב ונפרץ.
לעולל ולרך
שערים פה נפתח.
למך ולזקן
אנו פה חומת מגן!
שירה, אל בכי ואל צער.
השען על זרועי, סב זקן
גם לזה שסגר את השער
יום יבוא של נקם ושלם!
לעולל ולרך
שערים פה נפתח.
למך ולזקן
אנו פה חומת מגן!
מילים: אברהם ברוידס לחן: יואל ולבה
א.
עלי גבעה שם בגליל
יושב שומר ובפיו חליל.
הוא מחלל שירת רועה
לשה, לגדי, לסיח תועה.
פזמון חוזר:
רנן רנן חלילי
חי עוד יוסף הגלילי!
לא תמיד התן ייליל-
עוד נכון יום פדות וגיל.
אחלל בחלילי
לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי
רנן,רנן, חלילי
עורה, עורה גלילי.
לא תמיד התן ייליל
עוד נכון יום פדות וגיל.
ב.
הוא מחלל קורא שלום:
אלי, אלי, גשו הלום!
יש מנגינות בפי חליל
יש אגדות פה בגליל.
רנן רנן חלילי...
ג.
היה היה גבור עתיק
צורים בקע, סלעים העתיק.
בשיר חיים יצא לקרב
מול אספסוף גדול ורב.
רנן רנן חלילי...
ד.
טוב למות- כה אמר-
בעד ארצנו על המשמר!
היה היה גבור חידה
לו זרוע - יחידה.
עלי גבעה שם בגליל
יושב שומר ובפיו חליל.
הוא מחלל שירת רועה
לשה, לגדי, לסיח תועה.
פזמון חוזר:
רנן רנן חלילי
חי עוד יוסף הגלילי!
לא תמיד התן ייליל-
עוד נכון יום פדות וגיל.
אחלל בחלילי
לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי
רנן,רנן, חלילי
עורה, עורה גלילי.
לא תמיד התן ייליל
עוד נכון יום פדות וגיל.
ב.
הוא מחלל קורא שלום:
אלי, אלי, גשו הלום!
יש מנגינות בפי חליל
יש אגדות פה בגליל.
רנן רנן חלילי...
ג.
היה היה גבור עתיק
צורים בקע, סלעים העתיק.
בשיר חיים יצא לקרב
מול אספסוף גדול ורב.
רנן רנן חלילי...
ד.
טוב למות- כה אמר-
בעד ארצנו על המשמר!
היה היה גבור חידה
לו זרוע - יחידה.
מילים: חיים חפר לחן: סשה ארגוב
ושוב נראה, הסתיו יורד כחרב,
מול השקיעה נושרים עצי הפרי.
החופש תם, צריך לצאת לדרך,
תני נשיקה, ילדה לבחורים...
החופש תם, אכן, היה נפלא פה,
ראינו שני סרטים עם דני קיי,
אכלנו שתים-עשרה מנות פלאפל,
אפילו מוישה-בס אמר: אוקיי...
החופש תם, נצא לדרך
הכיף היה כמו חול ...
אפשר היה עוד לכייף כאן ערב -
אבל אף פעם לא נספיק הכל.
פשוט נורא, כי נפרדים אנחנו,
היה נפלא אתכם, אנשי פלמ"ח.
רק לו משפת הים מהר הלכנו -
היו עוד כרטיסים ל"הוא הלך"...
אך כשנחזור, זה בודאי יציג עוד,
אם-כי גם בלי זה עוד אפשר לחיות,
ואם השד אותנו לא ישיג עוד -
אולי נשיג כרטיס לגן חיות.
החופש תם...
החופש תם, פלמח'ניק וחיילת
זוכרים את אקדחיך, הוי, בוק ג'ונס,
בחופש, ויהיו עוד שכאלה,
שוב נתראה ימינה לשעון...
חופש תם, הוי, יש לי טרמפ בינתיים,
היו שלום, החזיקו מעמד ...
כבר נגמרה מנוחת - הצהרים -
אסע לבית רומנו, למשרד...
החופש...
מול השקיעה נושרים עצי הפרי.
החופש תם, צריך לצאת לדרך,
תני נשיקה, ילדה לבחורים...
החופש תם, אכן, היה נפלא פה,
ראינו שני סרטים עם דני קיי,
אכלנו שתים-עשרה מנות פלאפל,
אפילו מוישה-בס אמר: אוקיי...
החופש תם, נצא לדרך
הכיף היה כמו חול ...
אפשר היה עוד לכייף כאן ערב -
אבל אף פעם לא נספיק הכל.
פשוט נורא, כי נפרדים אנחנו,
היה נפלא אתכם, אנשי פלמ"ח.
רק לו משפת הים מהר הלכנו -
היו עוד כרטיסים ל"הוא הלך"...
אך כשנחזור, זה בודאי יציג עוד,
אם-כי גם בלי זה עוד אפשר לחיות,
ואם השד אותנו לא ישיג עוד -
אולי נשיג כרטיס לגן חיות.
החופש תם...
החופש תם, פלמח'ניק וחיילת
זוכרים את אקדחיך, הוי, בוק ג'ונס,
בחופש, ויהיו עוד שכאלה,
שוב נתראה ימינה לשעון...
חופש תם, הוי, יש לי טרמפ בינתיים,
היו שלום, החזיקו מעמד ...
כבר נגמרה מנוחת - הצהרים -
אסע לבית רומנו, למשרד...
החופש...
מילים: חיים חפר לחן: סשה ארגוב
הלך הוא יום אחד בדרך לבאר שבע,
הרוח מן הים את השיחים ליטף,
ליד אילן זקן היא את ראשה הסבה,
וצמתה ירדה ירוד מן הכתף.
הגדוד המשיך לצעוד, ועם הגדוד הלך הוא
ואת פניו נשקו גם רוח, גם חמה.
אבל בחניה לילית אחת נוכח הוא -
נוכח הוא כי שכח לשאול אותה לשמה.
הוא לא ידע את שמה,
אבל אותה צמה
הלכה עמו לאורך כל הדרך,
והוא ידע, יש יום
בו יפגשו פתאום,
עם שחר של טללים או שמש ערב.
הקיץ השני החליף גוונים וצבע,
פטרול סיור חזר מלילה של סיון
מיהר האמבולנס בדרך לבאר שבע
והיא חיכתה חיכתה לו בחלוק לבן.
והוא שאל "האם", והיא ענתה "זוכרת"
וכה דיברו שעות, איש לא ידע על מה
וכשהלך בלי שוב והיא נותרה חיוורת,
זכרה היא כי שכח לשאול אותה לשמה.
הוא לא ידע את שמה...
הרוח מן הים את השיחים ליטף,
ליד אילן זקן היא את ראשה הסבה,
וצמתה ירדה ירוד מן הכתף.
הגדוד המשיך לצעוד, ועם הגדוד הלך הוא
ואת פניו נשקו גם רוח, גם חמה.
אבל בחניה לילית אחת נוכח הוא -
נוכח הוא כי שכח לשאול אותה לשמה.
הוא לא ידע את שמה,
אבל אותה צמה
הלכה עמו לאורך כל הדרך,
והוא ידע, יש יום
בו יפגשו פתאום,
עם שחר של טללים או שמש ערב.
הקיץ השני החליף גוונים וצבע,
פטרול סיור חזר מלילה של סיון
מיהר האמבולנס בדרך לבאר שבע
והיא חיכתה חיכתה לו בחלוק לבן.
והוא שאל "האם", והיא ענתה "זוכרת"
וכה דיברו שעות, איש לא ידע על מה
וכשהלך בלי שוב והיא נותרה חיוורת,
זכרה היא כי שכח לשאול אותה לשמה.
הוא לא ידע את שמה...
מילים: נתן אלתרמן לחן: יאיר רוזנבלום
אומתם לא היתה להם אם
לא ידעה בצאתם לדרך
היה לילה עמוק ונושם
כתמיד בניסן, הירח.
וישבה בו עדת נערים בני בלי שם
חשופי מרפקים וברך,
הם הקשיבו הקשב והחרש
או שילבו בשיחה דבר ויכוח.
לפניהם עלי רגל של אש
מדורה חגה נעה ברוח
לא יותר אך בכתב האומה העיקש,
אותו לילה נחרט עלי לוח
את העול הפשוט כעפר
הם נשאו בלי הבט אחורה
לא תקע לפניהם השופר
לא לוטף קדקודם בליל חורף
בשני שרוולים הקשורים לצוואר
רק הסוודר חיבקם מעורף
נעליים נוקשות ילקוטים
סעודה של זיתים ופרי תומר
וספלי אלומיניום קמוטים
ורעות וקורבן לאין אומר
מה נוסיף ונמנה מדברים פעוטים
נוצרות אגדות זה החומר
מה נשיר עליהם מה נשיר
הם עושים זאת יפה מאיתנו
בעצמם הם כותבים להם שיר
ואפילו ספרים כבר נתנו
זהו טיב הפלמ"ח הוא איננו משאיר
כל מלאכה לשלא משלנו
אבל ככה יוגד נא לאמור
נערים להוי נא ידוע
בין חגיו הגדולים של הדור
אין יפה מחגכם הצנוע
למולכם האומה על סיפו של הדרור
נשתחווה ובוכה הבינוה
לא ידעה בצאתם לדרך
היה לילה עמוק ונושם
כתמיד בניסן, הירח.
וישבה בו עדת נערים בני בלי שם
חשופי מרפקים וברך,
הם הקשיבו הקשב והחרש
או שילבו בשיחה דבר ויכוח.
לפניהם עלי רגל של אש
מדורה חגה נעה ברוח
לא יותר אך בכתב האומה העיקש,
אותו לילה נחרט עלי לוח
את העול הפשוט כעפר
הם נשאו בלי הבט אחורה
לא תקע לפניהם השופר
לא לוטף קדקודם בליל חורף
בשני שרוולים הקשורים לצוואר
רק הסוודר חיבקם מעורף
נעליים נוקשות ילקוטים
סעודה של זיתים ופרי תומר
וספלי אלומיניום קמוטים
ורעות וקורבן לאין אומר
מה נוסיף ונמנה מדברים פעוטים
נוצרות אגדות זה החומר
מה נשיר עליהם מה נשיר
הם עושים זאת יפה מאיתנו
בעצמם הם כותבים להם שיר
ואפילו ספרים כבר נתנו
זהו טיב הפלמ"ח הוא איננו משאיר
כל מלאכה לשלא משלנו
אבל ככה יוגד נא לאמור
נערים להוי נא ידוע
בין חגיו הגדולים של הדור
אין יפה מחגכם הצנוע
למולכם האומה על סיפו של הדרור
נשתחווה ובוכה הבינוה
מילים: לחן: יוסף הדר
הנה עולה הבוקר
שבה לה שמש אור
שני חיילים שרדו מן הקרב
הם מבקשים לחזור
פתע שורקה הרוח
טס לו ענן אפור
שני חיילים שרדו מן ההקרב
הם מבקשים לחזור
ובפתחי הבית
יחד בליל עכור
שתי עלמות לוחשות שם תפילה
שהחייל יחזור
ואז היום הגיע
וגורלם האיר
שני חיילים שרדו מן הקרב
שבו עם ליל לעיר
ובביתם מצאו הם
..אנו זאת לא נאמר-
שני חיילים שלא הכירום
מה גורלם אכזר
אז הם יצאו לדרך
שמו פניהם אחור
שני חיילים חיפשו את הקרב
שוב אל האש לחזור
שבה לה שמש אור
שני חיילים שרדו מן הקרב
הם מבקשים לחזור
פתע שורקה הרוח
טס לו ענן אפור
שני חיילים שרדו מן ההקרב
הם מבקשים לחזור
ובפתחי הבית
יחד בליל עכור
שתי עלמות לוחשות שם תפילה
שהחייל יחזור
ואז היום הגיע
וגורלם האיר
שני חיילים שרדו מן הקרב
שבו עם ליל לעיר
ובביתם מצאו הם
..אנו זאת לא נאמר-
שני חיילים שלא הכירום
מה גורלם אכזר
אז הם יצאו לדרך
שמו פניהם אחור
שני חיילים חיפשו את הקרב
שוב אל האש לחזור
מילים: רחל שפירא לחן: יאיר רוזנבלום
מה אברך לו, במה יבורך?
זה הילד? שאל המלאך.
מה אברך לו, במה יבורך?
זה הילד? שאל המלאך.
וברך לו חיוך שכמוהו כאור
וברך לו עיניים גדולות ורואות
לתפוס בן כל פרח וחי וציפור
ולב להרגיש בו את כל המראות.
מה אברך לו, במה יבורך?
זה הנער? שאל המלאך.
מה אברך לו, במה יבורך?
זה הנער? שאל המלאך.
וברך לו רגליים לרקוד עד אין סוף
ונפש לזכור בה את כל הלחנים
ויד האוספת צדפים עלי חוף
ואוזן קשובה לגדולים וקטנים.
מה אברך לו, במה יבורך?
זה העלם? שאל המלאך.
מה אברך לו, במה יבורך?
זה העלם? שאל המלאך.
וברך כי ידיו הלמודות בפרחים
יצלחו גם ללמוד את עוצמת הפלדה
ורגליו הרוקדות את מסע הדרכים
ושפתיו השרות את מקצב הפקודה.
מה אברך לו, במה יבורך?
זה הגבר? שאל המלאך.
מה אברך לו, במה יבורך?
זה הגבר? שאל המלאך.
נתתי לו כל שאפשר לי לתת
שיר, וחיוך, ורגליים לרקוד
ויד מעודנת, ולב מרטט
ומה אברך לך עוד?
מה אברך לו, במה יבורך?
זה הילד? העלם הרך.
מה אברך לו, במה יבורך?
זה הילד? העלם הרך.
הנער הזה - עכשיו הוא מלאך.
לא עוד יברכוהו, לא עוד יבורך.
אלוהים, אלוהים, אלוהים
לו אך ברכת לו - חיים.
זה הילד? שאל המלאך.
מה אברך לו, במה יבורך?
זה הילד? שאל המלאך.
וברך לו חיוך שכמוהו כאור
וברך לו עיניים גדולות ורואות
לתפוס בן כל פרח וחי וציפור
ולב להרגיש בו את כל המראות.
מה אברך לו, במה יבורך?
זה הנער? שאל המלאך.
מה אברך לו, במה יבורך?
זה הנער? שאל המלאך.
וברך לו רגליים לרקוד עד אין סוף
ונפש לזכור בה את כל הלחנים
ויד האוספת צדפים עלי חוף
ואוזן קשובה לגדולים וקטנים.
מה אברך לו, במה יבורך?
זה העלם? שאל המלאך.
מה אברך לו, במה יבורך?
זה העלם? שאל המלאך.
וברך כי ידיו הלמודות בפרחים
יצלחו גם ללמוד את עוצמת הפלדה
ורגליו הרוקדות את מסע הדרכים
ושפתיו השרות את מקצב הפקודה.
מה אברך לו, במה יבורך?
זה הגבר? שאל המלאך.
מה אברך לו, במה יבורך?
זה הגבר? שאל המלאך.
נתתי לו כל שאפשר לי לתת
שיר, וחיוך, ורגליים לרקוד
ויד מעודנת, ולב מרטט
ומה אברך לך עוד?
מה אברך לו, במה יבורך?
זה הילד? העלם הרך.
מה אברך לו, במה יבורך?
זה הילד? העלם הרך.
הנער הזה - עכשיו הוא מלאך.
לא עוד יברכוהו, לא עוד יבורך.
אלוהים, אלוהים, אלוהים
לו אך ברכת לו - חיים.
מילים: רימונה די-נור לחן: נורית הירש
קמע בשבילך, ונשיקה קטנה לאמא,
קיטבג מתפקע וקופסה עם עוגיות.
הגדוד חוזר לפגוש את המג"ד והש"ג
ושוב ושוב אנחנן עם מדים ודיסקיות.
החזיקי לנו אצבעות
זה עוד יביא תועלת,
החזיקי לנו אצבעות
עד סוף התימרונים.
שימרי, שמרי על המורל
שימרי על הגחלת
שימרי, שימרי עלייך
ושימרי לי אמונים.
איך היחידה כולה על ד"ש ונשיקות צועדת
איך מחכה בעורף כל חזית הנערות
ואת נשארת שם בעיר, כל כך כל כך בודדת
אבל אני איתך כאן בבודדת וצרורות.
החזיקי לנו אצבעות
זה עוד יביא תועלת,
החזיקי לנו אצבעות
עד סוף התימרונים.
עכשיו האהבה שלנו מכוסה אבק היא
עכשיו הזיכרונות שלנו נצבעו אפור
ואם אני בוגד זמנית עם עוזי ועם חאקי
הביני - זהו פלירט קטן, בסוף הרי אחזור.
החזיקי לנו אצבעות
זה עוד יביא תועלת,
החזיקי לנו אצבעות
עד סוף התימרונים.
קיטבג מתפקע וקופסה עם עוגיות.
הגדוד חוזר לפגוש את המג"ד והש"ג
ושוב ושוב אנחנן עם מדים ודיסקיות.
החזיקי לנו אצבעות
זה עוד יביא תועלת,
החזיקי לנו אצבעות
עד סוף התימרונים.
שימרי, שמרי על המורל
שימרי על הגחלת
שימרי, שימרי עלייך
ושימרי לי אמונים.
איך היחידה כולה על ד"ש ונשיקות צועדת
איך מחכה בעורף כל חזית הנערות
ואת נשארת שם בעיר, כל כך כל כך בודדת
אבל אני איתך כאן בבודדת וצרורות.
החזיקי לנו אצבעות
זה עוד יביא תועלת,
החזיקי לנו אצבעות
עד סוף התימרונים.
עכשיו האהבה שלנו מכוסה אבק היא
עכשיו הזיכרונות שלנו נצבעו אפור
ואם אני בוגד זמנית עם עוזי ועם חאקי
הביני - זהו פלירט קטן, בסוף הרי אחזור.
החזיקי לנו אצבעות
זה עוד יביא תועלת,
החזיקי לנו אצבעות
עד סוף התימרונים.
פה אני עובר, ניצב ליד האבן.
כביש אספלט שחור, סלעים ורכסים.
ערב אט יורד, רוח ים נושבת
אור כוכב ראשון מעבר בית מחסיר.
באב אל וואד,
לנצח זכור נא את שמותינו,
שיירות פרצו בדרך אל העיר.
בצידי הדרך מוטלים מתינו.
שלד הברזל שותק כמו רעי.
פה רתחו בשמש זפת ועופרת.
פה עברו לילות באש וסכינים.
פה שוכנים ביחד עצב ותפארת,
משוריין חרוך ושם של אלמוני.
באב אל וואד...
ואני הולך, עובר כאן חרש חרש
ואני זוכר אותם אחד אחד.
כאן לחמנו יחד על צוקים וטרש
כאן היינו יחד משפחה אחת.
באב אל וואד...
יום אביב יבוא ורקפות תפרחנה,
אודם כלנית בהר ובמורד.
זה אשר ילך בדרך שהלכנו
אל ישכח אותנו, אותנו באב אל וואד.
באב אל וואד...
כביש אספלט שחור, סלעים ורכסים.
ערב אט יורד, רוח ים נושבת
אור כוכב ראשון מעבר בית מחסיר.
באב אל וואד,
לנצח זכור נא את שמותינו,
שיירות פרצו בדרך אל העיר.
בצידי הדרך מוטלים מתינו.
שלד הברזל שותק כמו רעי.
פה רתחו בשמש זפת ועופרת.
פה עברו לילות באש וסכינים.
פה שוכנים ביחד עצב ותפארת,
משוריין חרוך ושם של אלמוני.
באב אל וואד...
ואני הולך, עובר כאן חרש חרש
ואני זוכר אותם אחד אחד.
כאן לחמנו יחד על צוקים וטרש
כאן היינו יחד משפחה אחת.
באב אל וואד...
יום אביב יבוא ורקפות תפרחנה,
אודם כלנית בהר ובמורד.
זה אשר ילך בדרך שהלכנו
אל ישכח אותנו, אותנו באב אל וואד.
באב אל וואד...
מילים: חיים חפר לחן: דוד זהבי
יצאנו אט, חיוור היה הליל,
במרחקים הבליחו האורות
ואת היית יפה כשתי עינייך,
עת הדמעות היו בן עצורות.
ילל התן, ואת הלכת לכרם,
ודמעתך נשרה כמו שרף,
ואת זכרת את השעות בטרם
יצאנו במשעול הצר לקרב.
ואת זכרת צחוקנו כמו נחל,
ואת זכרת ריקוד ומפוחית,
ואת זכרת את ערימת השחת,
ואת מגע ידו של היחיד...
ואם נותרת והבדידות חובקת
ואת פוסעת בכרמים לאט,
את תחכי על כן כל כך בשקט
נפרדנו וחייכנו במבט.
במרחקים הבליחו האורות
ואת היית יפה כשתי עינייך,
עת הדמעות היו בן עצורות.
ילל התן, ואת הלכת לכרם,
ודמעתך נשרה כמו שרף,
ואת זכרת את השעות בטרם
יצאנו במשעול הצר לקרב.
ואת זכרת צחוקנו כמו נחל,
ואת זכרת ריקוד ומפוחית,
ואת זכרת את ערימת השחת,
ואת מגע ידו של היחיד...
ואם נותרת והבדידות חובקת
ואת פוסעת בכרמים לאט,
את תחכי על כן כל כך בשקט
נפרדנו וחייכנו במבט.
מילים: לחן: משה וילנסקי
הדרך כה רחוק רחוק ומשתרע
מנחל עין חרוד הרחק עד הירח
הנה הלילה כבר ירד על הקיבוץ
רק אור הכוכבים מאיר רומז בחוץ
שחור הלילה כבר ירד על הכנרת
קחוני נא אחי אתכם אני אומרת
קחוני נא אתכם אתם הבחורים
שאוני נא אתכם מעבר להרים
והם אומרים אלי עלי כי את יפה כה
כי בשבילך ניסע מסדום וגם לעכו
כי בשבילך ניסע כולם כולם כולם
גם למקום שעוד איננו בעולם
הטנדר נוסע הטנדר פה רץ
מגדות ים המלח עד עין המפרץ
הלילה לילה אפל
הטנדר מה לילה מליל?
הטנדר פתח פיך בשיר (לי לי לי)
ליבנו רחב וצעיר (לי לי לי)
אם אש מלפנינו אם אש מאחור
הטנדר אל תעצור!
אחד הבטיח חתונה מאין כמוה
אחד הבטיח לי ארמון על הגלבוע
אחד אמר לי אהבתיך מאוד רחל
ליבי אליך כמו טנדר מתגלגל
אחד שחרחר אמר אלי לי יש רק פיתה
אבל אוהב אותך מעזה עד חניתה
ורק בחור אחד שתק מבין כולם
ואת פניו עוד לא ראיתי מעולם
והוא עמד לו שם נושא חיצים וקשת
והן אותו בלבד הייתי מבקשת
והוא שתק אלי כצל בין ההרים
והוא היה יפה מכל הבחורים
הטנדר נוסע הטנדר פה רץ...
אזי לחשתי לו הבט אלי הביטה
בוא ואוהב אותך מעזה עד חניתה
בוא ונשב בתוך הטנדר החדש
ונבלה עליו את כל ירחי הדבש
אך הוא שתק אלי שתק ולא ענה לי
ולא ידע כי את ליבי התם שינה לי
והוא נהג את כל הטנדר הוא נהג
ורק אתי נהג בשקט ושתק
פתאום עצר בכביש עפולה ונצרת
את כל הבחורים הוריד על אם הדרך
ורק אותי חטף בטנדר והפליג
ועד עולם אותנו טנדר לא ישיג
הטנדר נוסע הטנדר פה רץ...
מנחל עין חרוד הרחק עד הירח
הנה הלילה כבר ירד על הקיבוץ
רק אור הכוכבים מאיר רומז בחוץ
שחור הלילה כבר ירד על הכנרת
קחוני נא אחי אתכם אני אומרת
קחוני נא אתכם אתם הבחורים
שאוני נא אתכם מעבר להרים
והם אומרים אלי עלי כי את יפה כה
כי בשבילך ניסע מסדום וגם לעכו
כי בשבילך ניסע כולם כולם כולם
גם למקום שעוד איננו בעולם
הטנדר נוסע הטנדר פה רץ
מגדות ים המלח עד עין המפרץ
הלילה לילה אפל
הטנדר מה לילה מליל?
הטנדר פתח פיך בשיר (לי לי לי)
ליבנו רחב וצעיר (לי לי לי)
אם אש מלפנינו אם אש מאחור
הטנדר אל תעצור!
אחד הבטיח חתונה מאין כמוה
אחד הבטיח לי ארמון על הגלבוע
אחד אמר לי אהבתיך מאוד רחל
ליבי אליך כמו טנדר מתגלגל
אחד שחרחר אמר אלי לי יש רק פיתה
אבל אוהב אותך מעזה עד חניתה
ורק בחור אחד שתק מבין כולם
ואת פניו עוד לא ראיתי מעולם
והוא עמד לו שם נושא חיצים וקשת
והן אותו בלבד הייתי מבקשת
והוא שתק אלי כצל בין ההרים
והוא היה יפה מכל הבחורים
הטנדר נוסע הטנדר פה רץ...
אזי לחשתי לו הבט אלי הביטה
בוא ואוהב אותך מעזה עד חניתה
בוא ונשב בתוך הטנדר החדש
ונבלה עליו את כל ירחי הדבש
אך הוא שתק אלי שתק ולא ענה לי
ולא ידע כי את ליבי התם שינה לי
והוא נהג את כל הטנדר הוא נהג
ורק אתי נהג בשקט ושתק
פתאום עצר בכביש עפולה ונצרת
את כל הבחורים הוריד על אם הדרך
ורק אותי חטף בטנדר והפליג
ועד עולם אותנו טנדר לא ישיג
הטנדר נוסע הטנדר פה רץ...
שְׁחַרְחוֹרֶת יִקְרְאוּנִי צַח הָיָה עוֹרִי
וּמִלַּהַט שֶׁמֶשׁ קַיִץ בָּא לִי שְׁחוֹרִי
שְׁחַרְחוֹרֶת יַפְיָפִית כָּל כָּךְ
בְּעֵינַיִךְ אֵשׁ בּוֹעֶרֶת לִיבִּי כּוּלּוֹ שֶׁלָּךְ
~
שְׁחַרְחוֹרֶת יִקְרְאוּנִי כָּל יוֹרְדֵי הַיָּם
אִם עוֹד פַּעַם יִקְרְאוּנִי שׁוּב אֵלֵךְ אִתָּם
שְׁחַרְחוֹרֶת יַפְיָפִית כָּל כָּךְ
בְּעֵינַיִךְ אֵשׁ בּוֹעֶרֶת לִיבִּי כּוּלּוֹ שֶׁלָּךְ
שְׁחַרְחוֹרֶת יִקְרָאֵנִי בֶּן לְאָב מוּלֵךְ
אִם עוֹד פַּעַם יִקְרָאֵנִי אַחֲרָיו אֵלֵךְ
.
שְׁחַרְחוֹרֶת יַפְיָפִית כָּל כָּךְ
בְּעֵינַיִךְ אֵשׁ בּוֹעֶרֶת לִיבִּי כּוּלּוֹ שֶׁלָּךְ
וּמִלַּהַט שֶׁמֶשׁ קַיִץ בָּא לִי שְׁחוֹרִי
שְׁחַרְחוֹרֶת יַפְיָפִית כָּל כָּךְ
בְּעֵינַיִךְ אֵשׁ בּוֹעֶרֶת לִיבִּי כּוּלּוֹ שֶׁלָּךְ
~
שְׁחַרְחוֹרֶת יִקְרְאוּנִי כָּל יוֹרְדֵי הַיָּם
אִם עוֹד פַּעַם יִקְרְאוּנִי שׁוּב אֵלֵךְ אִתָּם
שְׁחַרְחוֹרֶת יַפְיָפִית כָּל כָּךְ
בְּעֵינַיִךְ אֵשׁ בּוֹעֶרֶת לִיבִּי כּוּלּוֹ שֶׁלָּךְ
שְׁחַרְחוֹרֶת יִקְרָאֵנִי בֶּן לְאָב מוּלֵךְ
אִם עוֹד פַּעַם יִקְרָאֵנִי אַחֲרָיו אֵלֵךְ
.
שְׁחַרְחוֹרֶת יַפְיָפִית כָּל כָּךְ
בְּעֵינַיִךְ אֵשׁ בּוֹעֶרֶת לִיבִּי כּוּלּוֹ שֶׁלָּךְ
מילים: אבשלום כהן לחן: אבשלום כהן
אני והסבתא ישבנו בצוותא
ליד מדורה בחצר.
אני משתוקק לסיפור מרתק,
והסבתא צ'יזבט תספר.
ספרי לי, ספרי לי, איזו מעשיה
על אותם הימים ועל מה שהיה...
והגזימי היטב, סבתי,
איך אומרים בעברית: 'צ'זבטי'.
הסבתא סיפרה איך בנגב שמרה,
כשהיה עוד שומם ויבש.
עם סטן ורימון מול ציבאות ההמון
היא אמרה: 'נתגבר, מעליש!'
ספרי לי, ספרי לי...
כשסבתא ניזכרת מיד מתפארת
כיצד על כולם היא 'רכבה'
איך סבא אבנר אחריה חיזר
וגילה לה תמיד אהבה.
נחמד, אך ספרי לי איזו מעשיה...
היכן הימים ש'עשינו חיים'
ועם זוג מיכנסיים קצרים.
לנצח כל דור עוד ידע ויזכור:
כן הין הימים יקרים!
'סחתן' שסיפרת לי את המעשיה,
על אותם הימים ועל מה שהיה...
והגזמת בודאי לא מעט -
איך אומרים בעברית: זה 'צ'יזבט'!
ליד מדורה בחצר.
אני משתוקק לסיפור מרתק,
והסבתא צ'יזבט תספר.
ספרי לי, ספרי לי, איזו מעשיה
על אותם הימים ועל מה שהיה...
והגזימי היטב, סבתי,
איך אומרים בעברית: 'צ'זבטי'.
הסבתא סיפרה איך בנגב שמרה,
כשהיה עוד שומם ויבש.
עם סטן ורימון מול ציבאות ההמון
היא אמרה: 'נתגבר, מעליש!'
ספרי לי, ספרי לי...
כשסבתא ניזכרת מיד מתפארת
כיצד על כולם היא 'רכבה'
איך סבא אבנר אחריה חיזר
וגילה לה תמיד אהבה.
נחמד, אך ספרי לי איזו מעשיה...
היכן הימים ש'עשינו חיים'
ועם זוג מיכנסיים קצרים.
לנצח כל דור עוד ידע ויזכור:
כן הין הימים יקרים!
'סחתן' שסיפרת לי את המעשיה,
על אותם הימים ועל מה שהיה...
והגזמת בודאי לא מעט -
איך אומרים בעברית: זה 'צ'יזבט'!
בְּעַרְבוֹת הַנֶּגֶב מִתְנוֹצֵץ הַטַּל,
בְּעַרְבוֹת הַנֶּגֶב אִישׁ מָגֵן נָפַל,
לֹא נָשַׁם הַנַּעַר וְנָדַם הַלֵּב,
אֶת בְּלוֹרִית הַשַּׂעַר רוּחַ תְּלַטֵּף.
~
הֲלוּמַת עַצֶּבֶת וְיָגוֹן נוֹרָא,
אֵם זְקֵנָה נִצֶּבֶת וְנוֹשֵׂאת דְּבָרָהּ,
הַדִּמְעָה נִגֶּרֶת מֵעֵינֵי אִמְּךָ,
בָּא כַּדּוּר עוֹפֶרֶת וַיְפַלַּח לִבְּךָ.
אֶת בְּכוֹרִי שָׁכַלְתִּי בִּמְצוּלוֹת הַיָּם,
וְאוֹתְךָ גִּדַּלְתִּי לְמָגֵן הָעָם.
הֵם לֹא יִשְׁבְּרוּנוּ בְּיַתְמוּת וּשְׁכוֹל,
הֵם לֹא יַעַקְרוּנוּ, בְּנִי, לַמְרוֹת הַכֹּל.
~
אָז צָעַד קָדִימָה נַעַר גְּבַהּ-קוֹמָה,
וְיֹאמַר לָהּ - "אִמָּא, אַל לָךְ בְּדִמְעָה!
בַּחוּרֵינוּ, אִמָּא, בִּימֵי פְּקֻדָּה,
מוּל שׂוֹנְאֵינוּ, אִמָּא, כְּחוֹמַת פְּלָדָה.
מוּל שׁוֹדֵד וּמֶלֶךְ צְמֵא-דָּמִים עוֹיֵן,
תְּנִינִי וְאֶהְיֶה לָךְ אָנֹכִי לְבֵן."
בְּעַרְבוֹת הַנֶּגֶב הוּא לָחַץ יָדָהּ,
אִם תִּרְצוּ, חֶבְרַיָּה, אֵין זוֹ אַגָּדָה!
בְּעַרְבוֹת הַנֶּגֶב אִישׁ מָגֵן נָפַל,
לֹא נָשַׁם הַנַּעַר וְנָדַם הַלֵּב,
אֶת בְּלוֹרִית הַשַּׂעַר רוּחַ תְּלַטֵּף.
~
הֲלוּמַת עַצֶּבֶת וְיָגוֹן נוֹרָא,
אֵם זְקֵנָה נִצֶּבֶת וְנוֹשֵׂאת דְּבָרָהּ,
הַדִּמְעָה נִגֶּרֶת מֵעֵינֵי אִמְּךָ,
בָּא כַּדּוּר עוֹפֶרֶת וַיְפַלַּח לִבְּךָ.
אֶת בְּכוֹרִי שָׁכַלְתִּי בִּמְצוּלוֹת הַיָּם,
וְאוֹתְךָ גִּדַּלְתִּי לְמָגֵן הָעָם.
הֵם לֹא יִשְׁבְּרוּנוּ בְּיַתְמוּת וּשְׁכוֹל,
הֵם לֹא יַעַקְרוּנוּ, בְּנִי, לַמְרוֹת הַכֹּל.
~
אָז צָעַד קָדִימָה נַעַר גְּבַהּ-קוֹמָה,
וְיֹאמַר לָהּ - "אִמָּא, אַל לָךְ בְּדִמְעָה!
בַּחוּרֵינוּ, אִמָּא, בִּימֵי פְּקֻדָּה,
מוּל שׂוֹנְאֵינוּ, אִמָּא, כְּחוֹמַת פְּלָדָה.
מוּל שׁוֹדֵד וּמֶלֶךְ צְמֵא-דָּמִים עוֹיֵן,
תְּנִינִי וְאֶהְיֶה לָךְ אָנֹכִי לְבֵן."
בְּעַרְבוֹת הַנֶּגֶב הוּא לָחַץ יָדָהּ,
אִם תִּרְצוּ, חֶבְרַיָּה, אֵין זוֹ אַגָּדָה!
מילים: בובי גיבסון, של סילברסטיין ואירווינג גורדון לחן: בובי גיבסון, של סילברסטיין ואירווינג גורדון תרגום: חיים חפר
בום בו, בו בום, בום, בום
מחשיך כל היקום
ההר אפל הרחוב שחור
העיר גוועת במצור
אין לחם אין, אין כלום.
בום בו, בו בום, בום, בום
הלילה לא ננום
נחצה בשקט את הכביש
עם ארבעים כדור לאיש
שמרני אל רחום.
פתחי את התריסים לאט
כי מול ביתך עוברים
כל אלה שכמעט, כמעט
כמעט ולא חוזרים.
בום בו, בו בום, בום, בום
ליבנו כבר אטום
שלושים בנבי סמואל
שבעה עשר על הקסטל
שיירת נבי דניאל
אך אנו עוד נקום.
ליל החושך פה למעלה
בחובו טומן סכין
אם נחזור עוד מן הלילה
בעשרים שנה נזקין.
אך עוד תראי, את עוד תראי
את הדרך הפתוחה
עוד תראי, עוד תראי
את הדרך הפתוחה.
מי זה נע שם? זה הרוח,
האורב בין השיחים
מבטנו הקרוע
עוד זוכר קברי אחים.
אך עוד תראי, עוד תראי
את הדרך הפתוחה
עוד תראי, עוד תראי
את הדרך הפתוחה.
אהובך יצא לקרב
אהובך יצא לקרב
אבל איפה הוא עכשיו
מן הדרך הוא לא שב.
מן הדרך הוא לא שב
העפר כיסה עיניו
את קברו חפרו רעיו
כי הוא לא חי עד הבוקר.
אם נשוב עוד נערה
אם נשוב עוד נערה
אם נשוב בחזרה
תלבשי שמלה שחורה.
תלבשי שמלה שחורה
לזכר כל החבורה
כי נותרנו עשרה
מן הפלוגה עד הבוקר.
בום בו, בו בום, בום, בום
ליבנו כבר אטום
שלושים בנבי סמואל
שבעה עשר על הקסטל
שיירת נבי דניאל
הג'ינג'י מוישה מיכאל
מנחם צביקה ושמואל
ומוטי גד ובצלאל
אך אנו עוד נקום.
מחשיך כל היקום
ההר אפל הרחוב שחור
העיר גוועת במצור
אין לחם אין, אין כלום.
בום בו, בו בום, בום, בום
הלילה לא ננום
נחצה בשקט את הכביש
עם ארבעים כדור לאיש
שמרני אל רחום.
פתחי את התריסים לאט
כי מול ביתך עוברים
כל אלה שכמעט, כמעט
כמעט ולא חוזרים.
בום בו, בו בום, בום, בום
ליבנו כבר אטום
שלושים בנבי סמואל
שבעה עשר על הקסטל
שיירת נבי דניאל
אך אנו עוד נקום.
ליל החושך פה למעלה
בחובו טומן סכין
אם נחזור עוד מן הלילה
בעשרים שנה נזקין.
אך עוד תראי, את עוד תראי
את הדרך הפתוחה
עוד תראי, עוד תראי
את הדרך הפתוחה.
מי זה נע שם? זה הרוח,
האורב בין השיחים
מבטנו הקרוע
עוד זוכר קברי אחים.
אך עוד תראי, עוד תראי
את הדרך הפתוחה
עוד תראי, עוד תראי
את הדרך הפתוחה.
אהובך יצא לקרב
אהובך יצא לקרב
אבל איפה הוא עכשיו
מן הדרך הוא לא שב.
מן הדרך הוא לא שב
העפר כיסה עיניו
את קברו חפרו רעיו
כי הוא לא חי עד הבוקר.
אם נשוב עוד נערה
אם נשוב עוד נערה
אם נשוב בחזרה
תלבשי שמלה שחורה.
תלבשי שמלה שחורה
לזכר כל החבורה
כי נותרנו עשרה
מן הפלוגה עד הבוקר.
בום בו, בו בום, בום, בום
ליבנו כבר אטום
שלושים בנבי סמואל
שבעה עשר על הקסטל
שיירת נבי דניאל
הג'ינג'י מוישה מיכאל
מנחם צביקה ושמואל
ומוטי גד ובצלאל
אך אנו עוד נקום.
מילים: לחן: משה וילנסקי
היה הוא אפור ושותק
ואין לו דבר בעיניים,
לבד מאותו המבט -
המבט המובן רק לשניים.
ופעם יצא כחבלן
בליל אפלה מאיימת,
לפתע חזר בדממה -
בדממה מוזרה ואילמת.
אז הוא לנו סיפר וקולו
חנוק מדמעות וקרוע,
שמעתי תינוק מיילל -
מיילל ובוכה עם הרוח.
ופעם פרץ עם הקרב
חגור רימונים ואש זעם,
נצמד אל הטנק ונדם -
ונדם עם הטנק והרעם.
ואם יום עוד יבוא ונספר
אשר יעלה זיכרוננו,
סיפור יסופר על אחד -
על אחד שהיה ואיננו.
ואין לו דבר בעיניים,
לבד מאותו המבט -
המבט המובן רק לשניים.
ופעם יצא כחבלן
בליל אפלה מאיימת,
לפתע חזר בדממה -
בדממה מוזרה ואילמת.
אז הוא לנו סיפר וקולו
חנוק מדמעות וקרוע,
שמעתי תינוק מיילל -
מיילל ובוכה עם הרוח.
ופעם פרץ עם הקרב
חגור רימונים ואש זעם,
נצמד אל הטנק ונדם -
ונדם עם הטנק והרעם.
ואם יום עוד יבוא ונספר
אשר יעלה זיכרוננו,
סיפור יסופר על אחד -
על אחד שהיה ואיננו.
קצת דרומה לבאר שבע,
רוח במדבר נושבת,
שביל לערבה ירד,
לרדיאן אם אך מיהרת,
את אל עמר חיש עברת
והנה חוף אילת
הי דרומה, הי דרומה
הי דרומה לאילת!
הסופה הינה עוברת
על הדרך היא דוהרת,
למדבר הגדוד שעט.
ג'יפים כאן טסים כרוח
הלוחם ראשו פרוע,
כאן בדרך לאילת
הי דרומה, הי דרומה
הי דרומה לאילת!
הלוחם עייף יגע
על הארץ השתרע
וחשב, הן כך כתוב:
את הארץ בי נשבעתי,
רק לכם כולה נתתי,
מני דן ועד ים סוף!
הי דרומה, הי דרומה
הי דרומה לאילת!
רוח במדבר נושבת,
שביל לערבה ירד,
לרדיאן אם אך מיהרת,
את אל עמר חיש עברת
והנה חוף אילת
הי דרומה, הי דרומה
הי דרומה לאילת!
הסופה הינה עוברת
על הדרך היא דוהרת,
למדבר הגדוד שעט.
ג'יפים כאן טסים כרוח
הלוחם ראשו פרוע,
כאן בדרך לאילת
הי דרומה, הי דרומה
הי דרומה לאילת!
הלוחם עייף יגע
על הארץ השתרע
וחשב, הן כך כתוב:
את הארץ בי נשבעתי,
רק לכם כולה נתתי,
מני דן ועד ים סוף!
הי דרומה, הי דרומה
הי דרומה לאילת!
מילים: יחיאל מוהר לחן: משה וילנסקי
ההרים ירעמו והדרך תחול,
ויקשיב האויב למיצהל,
כאן צועדת כתת חילים על הגבול,
והגבול הוא בלב כל חיל,
והגבול הוא בלב כל חיל.
יעל שיר לכתה אלמונית
אלמונית.
איתנה כאבני הגזית
אבני גזית.
נשמתה להבה
ודיגלה אהבה,
הנושק שמי עבר ועתיד.
יעל שיר, יעל שיר, יעל שיר
לכתה אלמונית, אלמונית.
בשבילי הגליל, בנופה של אילת,
בלילות המדבר השומם,
צועדת הכתה, וידה על הקת,
תפארה, תפארה ללא שם.
תפארה, תפארה ללא שם.
יעל שיר לכתה אלמוניתƔ
מה יפתה הכתה בפשטות מצעדה,
בצחוקה, שמפיה לא סר,
בימים יגעים של מסע ומשא,
בשומרה על שדה ועל כפר
בשומרה על שדה ועל כפר.
יעל שיר לכתה אלמוניתƔ
על יפי נערים בשורה העורפית,
על האש בעיניים מזמור,
כי מאז ותמיד רק כתה אלמונית
מפסיעה את עמה אלי דרור.
מפסיעה את עמה אלי דרור.
יעל שיר לכתה אלמוניתƔ
ויקשיב האויב למיצהל,
כאן צועדת כתת חילים על הגבול,
והגבול הוא בלב כל חיל,
והגבול הוא בלב כל חיל.
יעל שיר לכתה אלמונית
אלמונית.
איתנה כאבני הגזית
אבני גזית.
נשמתה להבה
ודיגלה אהבה,
הנושק שמי עבר ועתיד.
יעל שיר, יעל שיר, יעל שיר
לכתה אלמונית, אלמונית.
בשבילי הגליל, בנופה של אילת,
בלילות המדבר השומם,
צועדת הכתה, וידה על הקת,
תפארה, תפארה ללא שם.
תפארה, תפארה ללא שם.
יעל שיר לכתה אלמוניתƔ
מה יפתה הכתה בפשטות מצעדה,
בצחוקה, שמפיה לא סר,
בימים יגעים של מסע ומשא,
בשומרה על שדה ועל כפר
בשומרה על שדה ועל כפר.
יעל שיר לכתה אלמוניתƔ
על יפי נערים בשורה העורפית,
על האש בעיניים מזמור,
כי מאז ותמיד רק כתה אלמונית
מפסיעה את עמה אלי דרור.
מפסיעה את עמה אלי דרור.
יעל שיר לכתה אלמוניתƔ
מילים: לחן: משה וילנסקי
לְכָל הַמְּצָרִים יָכֹלְנוּ וְגָבַרְנוּ
מִכָּל הַמְּצָרִים יָצָאנוּ עַם אֵיתָן
עָבַרְנוּ אֶת תָּשׁ"ח
גַּם אַתְּ סִינַי עָבַרְנוּ
אֲנַחְנוּ נַעֲבֹר בְּמִצְרִי טִירַאן
.
אֲנַחְנוּ נַעֲבֹר בַּחוֹשֶׁךְ וּבָאוֹר
וְדֶגֶל כְּחוֹל לָבָן בְּמֵצָרֵי טִירַאן
~
אֶת כָּל הַמְּצָרִים
אֲשֶׁר סָגְרוּ עָלֵינוּ
אֲנַחְנוּ נִפְרַצָם כִּי בָּא
כִּי בָּא הַזְּמַן
בְּאֶגְרוֹפֵי עֲנָק
בְּהֶלֶם לְבָבֵנוּ
אֲנַחְנוּ נַעֲבֹר בְּמֵצָרֵי טִירַאן
אֲנַחְנוּ נַעֲבֹר בַּחוֹשֶׁךְ וּבָאוֹר
וְדֶגֶל כְּחוֹל לָבָן בְּמֵצָרֵי טִירַאן
~
כִּי כָּל הָעָם דָּרוּךְ
כִּי כָּל הָעָם מִשְׁמֶרֶת
וְכָךְ הַשִּׁיר עוֹלֶה מֵחוֹף אֵילַת עַד דָּן
אֲנַחְנוּ נַעֲבֹר כִּי דֶּרֶךְ אֵין אַחֶרֶת
אֲנַחְנוּ נַעֲבֹר בְּמֵצָרֵי טִירַאן
מִכָּל הַמְּצָרִים יָצָאנוּ עַם אֵיתָן
עָבַרְנוּ אֶת תָּשׁ"ח
גַּם אַתְּ סִינַי עָבַרְנוּ
אֲנַחְנוּ נַעֲבֹר בְּמִצְרִי טִירַאן
.
אֲנַחְנוּ נַעֲבֹר בַּחוֹשֶׁךְ וּבָאוֹר
וְדֶגֶל כְּחוֹל לָבָן בְּמֵצָרֵי טִירַאן
~
אֶת כָּל הַמְּצָרִים
אֲשֶׁר סָגְרוּ עָלֵינוּ
אֲנַחְנוּ נִפְרַצָם כִּי בָּא
כִּי בָּא הַזְּמַן
בְּאֶגְרוֹפֵי עֲנָק
בְּהֶלֶם לְבָבֵנוּ
אֲנַחְנוּ נַעֲבֹר בְּמֵצָרֵי טִירַאן
אֲנַחְנוּ נַעֲבֹר בַּחוֹשֶׁךְ וּבָאוֹר
וְדֶגֶל כְּחוֹל לָבָן בְּמֵצָרֵי טִירַאן
~
כִּי כָּל הָעָם דָּרוּךְ
כִּי כָּל הָעָם מִשְׁמֶרֶת
וְכָךְ הַשִּׁיר עוֹלֶה מֵחוֹף אֵילַת עַד דָּן
אֲנַחְנוּ נַעֲבֹר כִּי דֶּרֶךְ אֵין אַחֶרֶת
אֲנַחְנוּ נַעֲבֹר בְּמֵצָרֵי טִירַאן
מילים: חיים חפר לחן: משה וילנסקי
עת אל ענן אמריא על כנף הרוח
אני זוכר בת שבע רק אותך
ועת עם ליל המטוס ינוע
הוא לכוכב נשבע כי לא ישכח
גם אם רחקנו הן אתך אנחנו
בהפצצה בברד הכדורים
את ברכתנו לך תמיד שלחנו
גם המנוע זמר לך ירעים
בת שבע, בת שבע
הזמר הוא לך
מדן עד באר שבע
אותך לא נשכח
ממרום השמים
לך זמר נשלח
נשתה נא לחיים
עם כל הפלמ"ח
בת שבע
עת אל החוף הגעתי עם הליל
והספינה הנה קרבה בלאט
חלמנו ילדתי הרבה עלייך
ומה, ומה תאמרי עלינו את
ועת המשחיתה נגחה נגוח
ולסיפון הוטלו פצצות הגז
את ברכתי שלחתי עד אין כוח
והגלים לך שרו כמו אז
בת שבע, בת שבע...
בת שבע עת היית בחיתולייך
כבר במדבר גמאנו מרחקים
כל המדורות אז בערו אלייך
ושרו לך את שיר הותיקים
עתה גדלת יפית עלמה בת תואר
ואנו בדרכים האפילות
אותך זוכרים כי איך נוכל לשכוח
הקשיבי מה שרים לך הלילות
בת שבע, בת שבע...
בת שבע גם אני אשיר אלייך
ואת אותי כמעט שלא ידעת
אני אחד צנחן רק בן חודשים
אבל אתמול סיפרתי כבר צ'יזבט
שלשום לראשונה לקרב הלכתי
והאימה זחלה ותעבור
אל האויב אז צרור בשמך שלחתי
וככה מזמר הוא לך הצרור
בת שבע, בת שבע...
אני זוכר בת שבע רק אותך
ועת עם ליל המטוס ינוע
הוא לכוכב נשבע כי לא ישכח
גם אם רחקנו הן אתך אנחנו
בהפצצה בברד הכדורים
את ברכתנו לך תמיד שלחנו
גם המנוע זמר לך ירעים
בת שבע, בת שבע
הזמר הוא לך
מדן עד באר שבע
אותך לא נשכח
ממרום השמים
לך זמר נשלח
נשתה נא לחיים
עם כל הפלמ"ח
בת שבע
עת אל החוף הגעתי עם הליל
והספינה הנה קרבה בלאט
חלמנו ילדתי הרבה עלייך
ומה, ומה תאמרי עלינו את
ועת המשחיתה נגחה נגוח
ולסיפון הוטלו פצצות הגז
את ברכתי שלחתי עד אין כוח
והגלים לך שרו כמו אז
בת שבע, בת שבע...
בת שבע עת היית בחיתולייך
כבר במדבר גמאנו מרחקים
כל המדורות אז בערו אלייך
ושרו לך את שיר הותיקים
עתה גדלת יפית עלמה בת תואר
ואנו בדרכים האפילות
אותך זוכרים כי איך נוכל לשכוח
הקשיבי מה שרים לך הלילות
בת שבע, בת שבע...
בת שבע גם אני אשיר אלייך
ואת אותי כמעט שלא ידעת
אני אחד צנחן רק בן חודשים
אבל אתמול סיפרתי כבר צ'יזבט
שלשום לראשונה לקרב הלכתי
והאימה זחלה ותעבור
אל האויב אז צרור בשמך שלחתי
וככה מזמר הוא לך הצרור
בת שבע, בת שבע...
מילים: חיים חפר לחן: משה וילנסקי
האש מפצחת זרדים בדממה,
משחיר הקפה בפינג'אן -
סיפור נספר וסיפור גם נשמע,
חדש וכמובן גם ישן.
אם יש מן צ'יזבט אשר איש, משום מה,
איננו רוצה כלל לשמוע,
ישנם עתיקים, שיינם משומר -
נקשיב אליהם בבלי נוע.
הרוח רועשת,
גחלת לוחשת,
וליל עלינו ירד.
מערב עד שחר,
ספר לנו אחא,
ספר נא, ספר נא צ'יזבט...
ספר נספר על כיבוש ביר אל חרת,
על ליל הקרבות שחלף -
איך יוסלה חסה משלוש מאות ירד
הוריד בליל חושך צלף...
אח, חבר'ה, אזכורה את ציפקה בקרב,
דרוכה מני ראש עד כף רגל,
היתה חבובה כמו תפוח בסתיו,
היתה עצומה והורגת...
הרוח רועשת,
גחלת לוחשת,
וליל עלינו ירד.
מערב עד שחר,
ספר לנו אחא,
ספר נא, ספר נא צ'יזבט...
נזכור איך בליל הפריצה לעתלית,
פרצנו, אגב, למטבח,
אחת הסיבות שנתנו להחליט,
שבטח היה שם פלמ"ח...
אתם עוד זוכרים: בשבת השחורה,
בסליק לחומרי טופוגרפיה,
הסליקר נשכח... ובבוא יום אורה,
מצאו שמה רק פוטוגרפיה...
הרוח רועשת,
גחלת לוחשת,
וליל עלינו ירד.
מערב עד שחר,
ספר לנו אחא,
ספר נא, ספר נא צ'יזבט...
נזכור את מסע הפלוגה במדבר,
ואודם דליקות על ההר,
נזכור את אותה הזחילה לראדאר,
נזכור איך אחד לא חזר...
אך יום עוד יבוא והאש עוד תלהט,
וסהר ישוט על בתינו
וסביב המדורה קצת צ'יזבט, קצת צ'יזבט,
אולי יספרו גם עלינו...
הרוח רועשת,
גחלת לוחשת,
וליל עלינו ירד.
מערב עד שחר,
ספר לנו אחא,
ספר נא, ספר נא צ'יזבט...
משחיר הקפה בפינג'אן -
סיפור נספר וסיפור גם נשמע,
חדש וכמובן גם ישן.
אם יש מן צ'יזבט אשר איש, משום מה,
איננו רוצה כלל לשמוע,
ישנם עתיקים, שיינם משומר -
נקשיב אליהם בבלי נוע.
הרוח רועשת,
גחלת לוחשת,
וליל עלינו ירד.
מערב עד שחר,
ספר לנו אחא,
ספר נא, ספר נא צ'יזבט...
ספר נספר על כיבוש ביר אל חרת,
על ליל הקרבות שחלף -
איך יוסלה חסה משלוש מאות ירד
הוריד בליל חושך צלף...
אח, חבר'ה, אזכורה את ציפקה בקרב,
דרוכה מני ראש עד כף רגל,
היתה חבובה כמו תפוח בסתיו,
היתה עצומה והורגת...
הרוח רועשת,
גחלת לוחשת,
וליל עלינו ירד.
מערב עד שחר,
ספר לנו אחא,
ספר נא, ספר נא צ'יזבט...
נזכור איך בליל הפריצה לעתלית,
פרצנו, אגב, למטבח,
אחת הסיבות שנתנו להחליט,
שבטח היה שם פלמ"ח...
אתם עוד זוכרים: בשבת השחורה,
בסליק לחומרי טופוגרפיה,
הסליקר נשכח... ובבוא יום אורה,
מצאו שמה רק פוטוגרפיה...
הרוח רועשת,
גחלת לוחשת,
וליל עלינו ירד.
מערב עד שחר,
ספר לנו אחא,
ספר נא, ספר נא צ'יזבט...
נזכור את מסע הפלוגה במדבר,
ואודם דליקות על ההר,
נזכור את אותה הזחילה לראדאר,
נזכור איך אחד לא חזר...
אך יום עוד יבוא והאש עוד תלהט,
וסהר ישוט על בתינו
וסביב המדורה קצת צ'יזבט, קצת צ'יזבט,
אולי יספרו גם עלינו...
הרוח רועשת,
גחלת לוחשת,
וליל עלינו ירד.
מערב עד שחר,
ספר לנו אחא,
ספר נא, ספר נא צ'יזבט...
מילים: אורי אבנרי לחן: מרדכי זעירא
ארבעה, ארבעה על הג'יפ הדוהר
ובוקע השיר מן הלב,
והשביל בדרכם מרקד ומזמר,
זה השביל המוביל אל האויב.
שועליו של שמשון
שוב פשטו במרחב
ונושאים השלהבת בליל,
מעזה ועד גת
שוב נטוש זה הקרב,
לחירות ישראל.
האזינו "מצרים" לשירו של שמשון,
הוא בישר את הקץ לפלשתים,
האזינו היטב למיקלע, לרימון,
שיר המות לחיל הפולשים.
שועליו של שמשון...
ארבעה, ארבעה אל הקרב הגועש,
מזמזמת בלאט המכונה.
כן, חדש המיקלע היורק את האש,
אך האש ישנה נושנה.
שועליו של שמשון...
ובוקע השיר מן הלב,
והשביל בדרכם מרקד ומזמר,
זה השביל המוביל אל האויב.
שועליו של שמשון
שוב פשטו במרחב
ונושאים השלהבת בליל,
מעזה ועד גת
שוב נטוש זה הקרב,
לחירות ישראל.
האזינו "מצרים" לשירו של שמשון,
הוא בישר את הקץ לפלשתים,
האזינו היטב למיקלע, לרימון,
שיר המות לחיל הפולשים.
שועליו של שמשון...
ארבעה, ארבעה אל הקרב הגועש,
מזמזמת בלאט המכונה.
כן, חדש המיקלע היורק את האש,
אך האש ישנה נושנה.
שועליו של שמשון...
מילים: חיים חפר לחן: משה וילנסקי
יָבוֹא הַיּוֹם וְעוֹד תֵּשֵב אֶל מוּל הָאָח
וְגַם הַגַּב יִהְיֶה כָּפוּף כַּחֲטוֹטֶרֶת
וְתִזָּכֵר אָז בְּיָמֶיךָ בַּפַּלְמָ"ח
וּתְסַפֵּר עַל זֹאת אַגַּב עִשּׁוּן מִקְטֶרֶת
וּמִסָּבִיב וּמִסָּבִיב יֵשֵׁב הַטַּף
וְאִשְׁתְּךָ גַּם הִיא מֻפְלֶגֶת בַּשָּׁנִים
תַּזִּיל דִּמְעָה וּתְקַנֵּחַ אֶת הָאַף
וְתֵאָנַח: הָיוּ זְמַנִּים הָיוּ זְמַנִּים...
הָיוּ זְמַנִּים
אָז בַּמִּשְׁלָט יָשַׁבְנוּ
הָיוּ זְמַנִּים
לָחַמְנוּ וְאָהַבְנוּ
עַכְשָׁו דָּבָר אֵין לְהַכִּיר –
עַל הַמִּשְׁלָט יוֹשֶׁבֶת עִיר
אוּלַי בִּזְכוּת אוֹתָם זְמַנִּים...
וּתְסַפֵּר אֲזַי עַל כִּבּוּשִׁים וּקְרָב
וְהַקָּטָן בֵּין הַיְּלָדִים יָעִיר בְּלַחַשׁ:
וּבְכֵן זֶה סַבָּא שֶׁהִצִּיל אֶת הַמַּצָּב –
מִסַּבָּא שֶׁכָּזֶה בֶּאֱמֶת
בֶּאֱמֶת יֵשׁ נַחַת...
וְאָז תַּרְאֶה אֶת זְרוֹעֲךָ הַחֲשׂוּפָה
וּבָהּ צַלֶּקֶת שֶׁהִגְלִידָה מִשָּׁנִים
וּתְחַיֵּךְ אֶת זֹאת הֵן סָבְתָא אָז רִפְּאָה
נוּ וּמֵאָז הָיוּ זְמַנִּים הָיוּ זְמַנִּים...
הָיוּ זְמַנִּים
אָז בַּמִּשְׁלָט יָשַׁבְנוּ
הָיוּ זְמַנִּים
לָחַמְנוּ וְאָהַבְנוּ
עַכְשָׁו דָּבָר אֵין לְהַכִּיר –
עַל הַמִּשְׁלָט יוֹשֶׁבֶת עִיר
אוּלַי בִּזְכוּת אוֹתָם זְמַנִּים...
וְגַם הַגַּב יִהְיֶה כָּפוּף כַּחֲטוֹטֶרֶת
וְתִזָּכֵר אָז בְּיָמֶיךָ בַּפַּלְמָ"ח
וּתְסַפֵּר עַל זֹאת אַגַּב עִשּׁוּן מִקְטֶרֶת
וּמִסָּבִיב וּמִסָּבִיב יֵשֵׁב הַטַּף
וְאִשְׁתְּךָ גַּם הִיא מֻפְלֶגֶת בַּשָּׁנִים
תַּזִּיל דִּמְעָה וּתְקַנֵּחַ אֶת הָאַף
וְתֵאָנַח: הָיוּ זְמַנִּים הָיוּ זְמַנִּים...
הָיוּ זְמַנִּים
אָז בַּמִּשְׁלָט יָשַׁבְנוּ
הָיוּ זְמַנִּים
לָחַמְנוּ וְאָהַבְנוּ
עַכְשָׁו דָּבָר אֵין לְהַכִּיר –
עַל הַמִּשְׁלָט יוֹשֶׁבֶת עִיר
אוּלַי בִּזְכוּת אוֹתָם זְמַנִּים...
וּתְסַפֵּר אֲזַי עַל כִּבּוּשִׁים וּקְרָב
וְהַקָּטָן בֵּין הַיְּלָדִים יָעִיר בְּלַחַשׁ:
וּבְכֵן זֶה סַבָּא שֶׁהִצִּיל אֶת הַמַּצָּב –
מִסַּבָּא שֶׁכָּזֶה בֶּאֱמֶת
בֶּאֱמֶת יֵשׁ נַחַת...
וְאָז תַּרְאֶה אֶת זְרוֹעֲךָ הַחֲשׂוּפָה
וּבָהּ צַלֶּקֶת שֶׁהִגְלִידָה מִשָּׁנִים
וּתְחַיֵּךְ אֶת זֹאת הֵן סָבְתָא אָז רִפְּאָה
נוּ וּמֵאָז הָיוּ זְמַנִּים הָיוּ זְמַנִּים...
הָיוּ זְמַנִּים
אָז בַּמִּשְׁלָט יָשַׁבְנוּ
הָיוּ זְמַנִּים
לָחַמְנוּ וְאָהַבְנוּ
עַכְשָׁו דָּבָר אֵין לְהַכִּיר –
עַל הַמִּשְׁלָט יוֹשֶׁבֶת עִיר
אוּלַי בִּזְכוּת אוֹתָם זְמַנִּים...
מילים: חיים חפר לחן: משה וילנסקי
רוח אט תשב, תנוע הצמרת,
ובחלונך גווע אור הנר,
כחלום נוגה בינינו את עוברת,
וכל איש אותך זוכר.
בערב היום, קורא בשמך הנער,
והבן לוחש: אימי, אימי...
האמנם ילבין שיער ראשך מצער,
ובכייך יבקע בדמי...
רוח במשעול יהומה,
עץ בודד משיר את עלעליו,
בדרכים המובילות דרומה -
מחלקה יוצאת לקרב.
עם הנץ כוכב נצאה אל הליל,
מרחבים חובק מדבר קדמון,
מי ידע, אחות, אם עוד נחזור אלייך...
אולי הקרב הוא אחרון...
ערב עוד יבוא, וסהר בשמיים.
ומחלונך יבקע פתאום האור.
לשולחן נסב, נרים כוסות היין,
וכל איש אותך יזכור.
אל הסף נבוא, נבוא, אחות לפתע
את נשקנו אל הקיר נשעין,
הנופלים, גם הם, אז יעמדו בפתח,
ומצחם בליל ילבין.
רוח במשעול יהומה,
עץ בודד ישיר את עלעליו,
מדרכים המובילות דרומה -
מחלקה תחזור מקרב.
עת יכבה כוכב תשוב היא מן הליל
מרחבים יחבוק מדבר קדמון.
נא חייכי אחות חזרנו שוב אלייך
מני הקרב האחרון...
ובחלונך גווע אור הנר,
כחלום נוגה בינינו את עוברת,
וכל איש אותך זוכר.
בערב היום, קורא בשמך הנער,
והבן לוחש: אימי, אימי...
האמנם ילבין שיער ראשך מצער,
ובכייך יבקע בדמי...
רוח במשעול יהומה,
עץ בודד משיר את עלעליו,
בדרכים המובילות דרומה -
מחלקה יוצאת לקרב.
עם הנץ כוכב נצאה אל הליל,
מרחבים חובק מדבר קדמון,
מי ידע, אחות, אם עוד נחזור אלייך...
אולי הקרב הוא אחרון...
ערב עוד יבוא, וסהר בשמיים.
ומחלונך יבקע פתאום האור.
לשולחן נסב, נרים כוסות היין,
וכל איש אותך יזכור.
אל הסף נבוא, נבוא, אחות לפתע
את נשקנו אל הקיר נשעין,
הנופלים, גם הם, אז יעמדו בפתח,
ומצחם בליל ילבין.
רוח במשעול יהומה,
עץ בודד ישיר את עלעליו,
מדרכים המובילות דרומה -
מחלקה תחזור מקרב.
עת יכבה כוכב תשוב היא מן הליל
מרחבים יחבוק מדבר קדמון.
נא חייכי אחות חזרנו שוב אלייך
מני הקרב האחרון...
מילים: עודד אבישר לחן: מרדכי זעירא
נזכור איך ימים ארוכים כשרשרת
רבצה הפוגה במשלט המאובק,
ורוח של סתיו בשמים הסיע
קרעי עננים ובלב מחנק.
לפתע הבקיע נגון מפוחית
בזמר בזמר בזמר יחיד.
בקע אז הזמר, עלה ופשט,
מתיל אל תיל שרים ועונים.
ידע המשלט וידע כל אחד -
זה יודקה דופק ניגונים.
נזכור את הלילה ההוא שבנגב,
על ג'יפים דהרנו אל לב השממה,
הדופק הלם, האצבע על ההדק.
הליל יהי קרב - לחשה הדממה.
לפתע הבקיע נגון-מפוחית
בזמר בזמר בזמר יחיד.
בקע אז הזמר, פשט במרחב,
מג'יפ אלי ג'יפ הם שרים ועונים.
ידע אז הנגב: הלילה בקרב-
זה יודקה דופק ניגונים.
ועת שנדם הירי והסער
מצאנו את יודקה מוטל על התל.
ביד מפוחית, יתומה ואלמת,
דוממת כליל גבוה של אל.
לפתע עם רוח המתה מפוחית
בזמר יחיד.
היה הניגון חרישי ועצוב
כלחש שלכת עובר בגנים.
ידעו ה"חבריה": למי שאהוב
הרוח יהום נגונים.
רבצה הפוגה במשלט המאובק,
ורוח של סתיו בשמים הסיע
קרעי עננים ובלב מחנק.
לפתע הבקיע נגון מפוחית
בזמר בזמר בזמר יחיד.
בקע אז הזמר, עלה ופשט,
מתיל אל תיל שרים ועונים.
ידע המשלט וידע כל אחד -
זה יודקה דופק ניגונים.
נזכור את הלילה ההוא שבנגב,
על ג'יפים דהרנו אל לב השממה,
הדופק הלם, האצבע על ההדק.
הליל יהי קרב - לחשה הדממה.
לפתע הבקיע נגון-מפוחית
בזמר בזמר בזמר יחיד.
בקע אז הזמר, פשט במרחב,
מג'יפ אלי ג'יפ הם שרים ועונים.
ידע אז הנגב: הלילה בקרב-
זה יודקה דופק ניגונים.
ועת שנדם הירי והסער
מצאנו את יודקה מוטל על התל.
ביד מפוחית, יתומה ואלמת,
דוממת כליל גבוה של אל.
לפתע עם רוח המתה מפוחית
בזמר יחיד.
היה הניגון חרישי ועצוב
כלחש שלכת עובר בגנים.
ידעו ה"חבריה": למי שאהוב
הרוח יהום נגונים.
מילים: חיים חפר לחן: אלכסנדר אוריה בוסקוביץ
הערב יורד עלי אופק בוער,
רוחות בצמרת הרטיטו,
ואנו סביב למדורה נספר
על איש הפלמ"ח ושמו דודו:
איתנו הלך במסע המפרך,
איתנו סייר הוא בגבול,
בקומזיץ היה מזמר ועוד איך,
איתנו סחב מן הלול...
הגישו פינג'אן והגידו:
היש עוד פלמח'ניק כמו דודו
היתה לו בלורית מקורזלת שיער
היתה לו בת צחוק בעיניים,
ועת הקיפוהו בנות עד צוואר -
צחק הוא עד לב השמיים.
אך ליל הורדה מן הלב לא יחלוף -
עת עוגן בחושך חרק,
הוא ילד נשא מן הים אל החוף,
ליטף את לחיו ושתק.
חשבו אז החבר'ה: אבוד הוא,
לאן התגלגלת יא דודו
והנה הזקס בא בערב אחד,
זרח אז ירח של קיץ,
ודודו חיבק את הסטן שביד,
וחרש יצאנו בליל...
עם שחר הבאנו אותו מן הקרב.
הברוש צמרתו אט הרכין.
רק מי ששכל את הטוב ברעיו
אותנו יוכל להבין...
רעי, נא אמרו והגידו:
העוד מחייך הוא שם, דודו...
רוחות בצמרת הרטיטו,
ואנו סביב למדורה נספר
על איש הפלמ"ח ושמו דודו:
איתנו הלך במסע המפרך,
איתנו סייר הוא בגבול,
בקומזיץ היה מזמר ועוד איך,
איתנו סחב מן הלול...
הגישו פינג'אן והגידו:
היש עוד פלמח'ניק כמו דודו
היתה לו בלורית מקורזלת שיער
היתה לו בת צחוק בעיניים,
ועת הקיפוהו בנות עד צוואר -
צחק הוא עד לב השמיים.
אך ליל הורדה מן הלב לא יחלוף -
עת עוגן בחושך חרק,
הוא ילד נשא מן הים אל החוף,
ליטף את לחיו ושתק.
חשבו אז החבר'ה: אבוד הוא,
לאן התגלגלת יא דודו
והנה הזקס בא בערב אחד,
זרח אז ירח של קיץ,
ודודו חיבק את הסטן שביד,
וחרש יצאנו בליל...
עם שחר הבאנו אותו מן הקרב.
הברוש צמרתו אט הרכין.
רק מי ששכל את הטוב ברעיו
אותנו יוכל להבין...
רעי, נא אמרו והגידו:
העוד מחייך הוא שם, דודו...
מילים: נתן יונתן לחן: יעקב שגיא
שוב יוצא הזמר אל הדרך,
שוב הולכים ימינו ובוכים.
שירה, אל אנה את עוברת ?
שירה, עצוב על הדרכים.
שוב נושאת את פת-קבר ומים,
תרמילים, תוגה של מרחבים,
שוב תולה את עין בשמים
ומשעול בנתיב הכוכבים.
שוב האור דועך על שריוניך,
שם השיר נפתח באהבה.
שירה, ראשית המנגינה היא,
ואיני יודע את סופה.
עלטה. רק קול רנת-הנשק.
אי בזה הדרך חסומה.
את, שירתי, גלוית-עינים.
רק כדור-המות הוא סומא !
היא סמואה עד מות, המתכת,
אך כוכבי-הדרך עוד צחים.
הדרכים יודעות לאן ללכת,
שובי, שירה, אל הדרכים.
עמהן תשאי סמורת-הפלד
עקשנות, פלדה ולחם-חק.
שירה שלי, אם את נופלת,
גם שירי יפל עמך רחוק.
עמדך הוא שירה מקפת,
ילחם, לא ישאירך לבד.
עד אשר יקטף עמך רקפת
בהרים אל נכח באב-אל-ואד.
כי נפל בירכתי-הדרך
צל עובר ימינו הבורחים.
שירה שלנו, שאי, קודרת
תם זכרנו, הלאה - בדרכים.
שוב הולכים ימינו ובוכים.
שירה, אל אנה את עוברת ?
שירה, עצוב על הדרכים.
שוב נושאת את פת-קבר ומים,
תרמילים, תוגה של מרחבים,
שוב תולה את עין בשמים
ומשעול בנתיב הכוכבים.
שוב האור דועך על שריוניך,
שם השיר נפתח באהבה.
שירה, ראשית המנגינה היא,
ואיני יודע את סופה.
עלטה. רק קול רנת-הנשק.
אי בזה הדרך חסומה.
את, שירתי, גלוית-עינים.
רק כדור-המות הוא סומא !
היא סמואה עד מות, המתכת,
אך כוכבי-הדרך עוד צחים.
הדרכים יודעות לאן ללכת,
שובי, שירה, אל הדרכים.
עמהן תשאי סמורת-הפלד
עקשנות, פלדה ולחם-חק.
שירה שלי, אם את נופלת,
גם שירי יפל עמך רחוק.
עמדך הוא שירה מקפת,
ילחם, לא ישאירך לבד.
עד אשר יקטף עמך רקפת
בהרים אל נכח באב-אל-ואד.
כי נפל בירכתי-הדרך
צל עובר ימינו הבורחים.
שירה שלנו, שאי, קודרת
תם זכרנו, הלאה - בדרכים.
סוף השירון
