השירון מאפשר הצגה של מילות השירים , שקופיות זמר,.
או גם וגם
.
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון
שירונים:
שיר-עד
שיר-עד - העמותה לקידום והנחלת הזמר העברי לדורותיו: שחזור ושימור באמצעים דיגיטליים של יצירות ושירים בזמר העברי של יוצרים ומלחינים מאז קום המדינה וגם בתקופה שקדמה לה ועד היום. הטמעת הזמר העברי במערכת החינוך ובמסגרות חינוכיות שונות. חשיפה והנגשת הזמר העברי לציבור הרחב ע"י המרשתת.
העמותה נמחקה בסוף מאי 2021
שירון זה מכיל מילים לשירים
איני יודע איך הומים היערות
איך מתכסים גגות בשלג המרהיב
לי צאלון ניגן, ניגן על סערות
וכליל החורש מספר לי על אביב.
כאן ביתי, אל מול גולן
עטור מטע וכרם,
כי אני נולדתי כאן
עם עץ הצאלון,
על דשא הגנון
השקנו יחד הירמוך עכור הזרם.
כפרי הדומים שניערתי משיזף
כממטרות תחתן סובבתי בשרב
כציפורים שהעירוני בקולן -
כאן ביתי, אל מול גולן
כשהתגייסתי כך אמרתי לצבא
תנו לי רק הגה ואטוס עד קצה עולם
די לי לגדול, כפרח חממה
אך העיניים שוב ביקשו את הגולן
כאן ביתי...
איך מתכסים גגות בשלג המרהיב
לי צאלון ניגן, ניגן על סערות
וכליל החורש מספר לי על אביב.
כאן ביתי, אל מול גולן
עטור מטע וכרם,
כי אני נולדתי כאן
עם עץ הצאלון,
על דשא הגנון
השקנו יחד הירמוך עכור הזרם.
כפרי הדומים שניערתי משיזף
כממטרות תחתן סובבתי בשרב
כציפורים שהעירוני בקולן -
כאן ביתי, אל מול גולן
כשהתגייסתי כך אמרתי לצבא
תנו לי רק הגה ואטוס עד קצה עולם
די לי לגדול, כפרח חממה
אך העיניים שוב ביקשו את הגולן
כאן ביתי...
מילים: לאה גולדברג לחן: חיים ברקני
האמנם האמנם
עוד יבואו ימים
בסליחה ובחסד
ותלכי בשדה
ותלכי בו כהלך התם
ומחשוף ומחשוף
כף רגלך ילטף
בעלי האספסת
או שלפי שיבולים
ידקרוך ותמתק דקירתם
או מטר ישיגך
בעדת טיפותיו הדופקת
על כתפייך חזך צווארך
וראשך רענן
ותלכי בשדה הרטוב
וירחב בך השקט
כאור בשולי הענן
ונשמת ונשמת
את ריחו של התלם
נשום ורגוע
וראית את השמש
בראי השלולית הזהוב
ופשוטים ופשוטים
הדברים וחיים
ומותר בם לנגוע
ומותר לאהוב
ומותר ומותר לאהוב
את תלכי בשדה לבדך
לא נצרבת בלהט
השרפות בדרכים שסמרו
מאימה ומדם
וביושר לבב שוב
תהיי ענווה ונכנעת
כאחד הדשאים כאחד האדם
את תלכי בשדה לבדך
לא נצרבת בלהט
השרפות בדרכים שסמרו
מאימה ומדם
וביושר לבב שוב
תהיי ענווה ונכנעת
כאחד הדשאים כאחד האדם
עוד יבואו ימים
בסליחה ובחסד
ותלכי בשדה
ותלכי בו כהלך התם
ומחשוף ומחשוף
כף רגלך ילטף
בעלי האספסת
או שלפי שיבולים
ידקרוך ותמתק דקירתם
או מטר ישיגך
בעדת טיפותיו הדופקת
על כתפייך חזך צווארך
וראשך רענן
ותלכי בשדה הרטוב
וירחב בך השקט
כאור בשולי הענן
ונשמת ונשמת
את ריחו של התלם
נשום ורגוע
וראית את השמש
בראי השלולית הזהוב
ופשוטים ופשוטים
הדברים וחיים
ומותר בם לנגוע
ומותר לאהוב
ומותר ומותר לאהוב
את תלכי בשדה לבדך
לא נצרבת בלהט
השרפות בדרכים שסמרו
מאימה ומדם
וביושר לבב שוב
תהיי ענווה ונכנעת
כאחד הדשאים כאחד האדם
את תלכי בשדה לבדך
לא נצרבת בלהט
השרפות בדרכים שסמרו
מאימה ומדם
וביושר לבב שוב
תהיי ענווה ונכנעת
כאחד הדשאים כאחד האדם
מילים: רמי דקל לחן: חיים אגמון
האמנם? מה סודך את לי זרה?
ואולי, אן אלך לבי נקרע?
בעצמי, את דמותך נושא כסנה בוער
בן אדם כמו סירה בים סוער...
האמנם? אין קורא והד עונה?
אן אפנה? יום עובר ומשתנה...
תני לי אות, קשת אור על פני האדמה
איך אוכל לשלוף אותך מהנשמה?
אללי
לא תראיני נשבר
את לבי בעבר
בשדרה את פוסעת
ואני כל חלומך
רק נמר ניר
גם בשדה הבר.
בחשאי, התפני אלי מחר.
ואולי, לא יהיה לי מה לומר
לפעמים את נר לילה את לי אור היום
ולפעמים כצל חומקת בחלום.
הלוואי, שוב תדעי אותה שלוה
בשפתי, לך אחתום באהבה
לי עצמי, אש קרה וים של נחמה
איך אוכל לשלוף אותך מהנשמה?
הלואי
לו ידע גם לבי
לא אדע את נפשי
בקפה גן העיר
שנתרגש וגם נשיר
בין שבילי עפר
גם בשדה הבר.
לו ידע גם לבי
גם לצחוק חרישי
האם לשיר או לבכות?
לבכות בחיל, לשיר בגיל,
עד אשר אמצא
לך פה נחמה. האמנם?
ואולי, אן אלך לבי נקרע?
בעצמי, את דמותך נושא כסנה בוער
בן אדם כמו סירה בים סוער...
האמנם? אין קורא והד עונה?
אן אפנה? יום עובר ומשתנה...
תני לי אות, קשת אור על פני האדמה
איך אוכל לשלוף אותך מהנשמה?
אללי
לא תראיני נשבר
את לבי בעבר
בשדרה את פוסעת
ואני כל חלומך
רק נמר ניר
גם בשדה הבר.
בחשאי, התפני אלי מחר.
ואולי, לא יהיה לי מה לומר
לפעמים את נר לילה את לי אור היום
ולפעמים כצל חומקת בחלום.
הלוואי, שוב תדעי אותה שלוה
בשפתי, לך אחתום באהבה
לי עצמי, אש קרה וים של נחמה
איך אוכל לשלוף אותך מהנשמה?
הלואי
לו ידע גם לבי
לא אדע את נפשי
בקפה גן העיר
שנתרגש וגם נשיר
בין שבילי עפר
גם בשדה הבר.
לו ידע גם לבי
גם לצחוק חרישי
האם לשיר או לבכות?
לבכות בחיל, לשיר בגיל,
עד אשר אמצא
לך פה נחמה. האמנם?
מילים: נח שפירא לחן: עממי מזרחי
עוּרוּ, אַחַי, אַל תָּנוּמוּ
לַעֲבוֹדַתְכֶם אָנָּא קוּמוּ!
יָהּ חַי לִי, לִי הָהּ עֲמָלִי!
יָהּ חַי לִי, לִי הָהּ עֲמָלִי!
יָהּ חַי לִי, לִי הָהּ עֲמָלִי!
הָעוֹלָם עוֹמֵד עַל הָעֲבוֹדָה
הָרִיעוּ, שִׁירוּ בְּקוֹל תּוֹדָה!
יָהּ חַי לִי, לִי הָהּ עֲמָלִי...
הָעֲבוֹדָה הִיא כָּל חַיֵּינוּ,
מִכָּל צָרָה תַּצִּילֵנוּ.
יָהּ חַי לִי, לִי הָהּ עֲמָלִי...
מִטַּל שָׁמַיִם וּמִכָּל מֶגֶד,
לֶחֶם לֶאֱכֹל וְלִלְבֹּשׁ בֶּגֶד.
יָהּ חַי לִי, לִי הָהּ עֲמָלִי...
לַעֲבוֹדַתְכֶם אָנָּא קוּמוּ!
יָהּ חַי לִי, לִי הָהּ עֲמָלִי!
יָהּ חַי לִי, לִי הָהּ עֲמָלִי!
יָהּ חַי לִי, לִי הָהּ עֲמָלִי!
הָעוֹלָם עוֹמֵד עַל הָעֲבוֹדָה
הָרִיעוּ, שִׁירוּ בְּקוֹל תּוֹדָה!
יָהּ חַי לִי, לִי הָהּ עֲמָלִי...
הָעֲבוֹדָה הִיא כָּל חַיֵּינוּ,
מִכָּל צָרָה תַּצִּילֵנוּ.
יָהּ חַי לִי, לִי הָהּ עֲמָלִי...
מִטַּל שָׁמַיִם וּמִכָּל מֶגֶד,
לֶחֶם לֶאֱכֹל וְלִלְבֹּשׁ בֶּגֶד.
יָהּ חַי לִי, לִי הָהּ עֲמָלִי...
מילים: נעמי שמר לחן: נעמי שמר
כשאמא באה הנה יפה וצעירה,
אז אבא על גבעה בנה לה בית.
חלפו האביבים, חצי מאה עברה
ותלתלים הפכו שיבה בינתיים.
אבל על חוף ירדן כמו מאומה לא קרה,
אותה הדומיה וגם אותה התפאורה:
חורשת האקליפטוס, הגשר, הסירה
וריח המלוח על המים.
בשביל הנה יורדת עדת התינוקות,
הם בירדן ישכשכו רגליים
גדלו הילדים וכבר למדו לשחות
ובני הנעורים חותרים בשניים.
אבל על חוף ירדן...
מעבר לירדן רעמו התותחים
והשלום חזר בסוף הקיץ
וכל התינוקות היו לאנשים
ושוב על הגבעה הקימו בית
אבל על חוף ירדן...
אז אבא על גבעה בנה לה בית.
חלפו האביבים, חצי מאה עברה
ותלתלים הפכו שיבה בינתיים.
אבל על חוף ירדן כמו מאומה לא קרה,
אותה הדומיה וגם אותה התפאורה:
חורשת האקליפטוס, הגשר, הסירה
וריח המלוח על המים.
בשביל הנה יורדת עדת התינוקות,
הם בירדן ישכשכו רגליים
גדלו הילדים וכבר למדו לשחות
ובני הנעורים חותרים בשניים.
אבל על חוף ירדן...
מעבר לירדן רעמו התותחים
והשלום חזר בסוף הקיץ
וכל התינוקות היו לאנשים
ושוב על הגבעה הקימו בית
אבל על חוף ירדן...
מילים: לאה גולדברג לחן: מיקי גבריאלוב
האילנות כל כך כבדים,
כופף הפרי את הבדים,
זו השעה המרגיעה,
בה נרדמים הילדים.
אל הבקעה מן הגלעד
טלה שחור ורך ירד,
כבשה פועה בוכה בדיר -
זה בנה הקט אשר אבד.
ישוב טלה אל חיק האם,
ישכב בדיר וירדם
והכבשה תישק אותו
והיא תקרא אותו בשם.
נסתר הליל בין הבדים
והנביא הגלעדי
יורד דומם אל הבקעה
לחזות בשנת הילדים.
ישוב טלה אל חיק האם,
ישכב בדיר וירדם
והכבשה תישק אותו
והיא תקרא אותו בשם.
כופף הפרי את הבדים,
זו השעה המרגיעה,
בה נרדמים הילדים.
אל הבקעה מן הגלעד
טלה שחור ורך ירד,
כבשה פועה בוכה בדיר -
זה בנה הקט אשר אבד.
ישוב טלה אל חיק האם,
ישכב בדיר וירדם
והכבשה תישק אותו
והיא תקרא אותו בשם.
נסתר הליל בין הבדים
והנביא הגלעדי
יורד דומם אל הבקעה
לחזות בשנת הילדים.
ישוב טלה אל חיק האם,
ישכב בדיר וירדם
והכבשה תישק אותו
והיא תקרא אותו בשם.
מילים: לאה גולדברג לחן: דפנה אילת
מכורה שלי, ארץ נוי אביונה -
למלכה אין בית, למלך אין כתר.
ושבעה ימים אביב בשנה
וסגריר וגשמים כל היתר.
אך שבעה ימים הורדים פורחים,
ושבעה ימים הטללים זורחים,
ושבעה ימים חלונות פתוחים,
וכל קבצנייך עומדים ברחוב
ונושאים חיוורונם אל האור הטוב,
וכל קבצנייך שמחים.
מכורה שלי, ארץ נוי אביונה,
למלכה אין בית למלך אין כתר.
רק שבעה ימים חגים בשנה
ועמל ורעב כל היתר.
אך שבעה ימים הנרות ברוכים
ושבעה ימים שולחנות ערוכים,
ושבעה ימים הלבבות פתוחים,
וכל קבצנייך עומדים בתפילה,
ובנייך בנותייך חתן כלה,
וכל קבצנייך אחים.
עלובה שלי, אביונה ומרה,
למלך אין בית, למלכה אין כתר
רק אחת בעולם את שבחך אמרה
וגנותך חרפתך כל היתר.
ועל כן אלך לכל רחוב ופינה,
לכל שוק וחצר וסמטה וגינה,
מחורבן חומתייך כל אבן קטנה
אלקט ואשמור למזכרת.
ומעיר לעיר, ממדינה למדינה
אנודה עם שיר ותיבת נגינה
לתנות דלותך הזוהרת.
למלכה אין בית, למלך אין כתר.
ושבעה ימים אביב בשנה
וסגריר וגשמים כל היתר.
אך שבעה ימים הורדים פורחים,
ושבעה ימים הטללים זורחים,
ושבעה ימים חלונות פתוחים,
וכל קבצנייך עומדים ברחוב
ונושאים חיוורונם אל האור הטוב,
וכל קבצנייך שמחים.
מכורה שלי, ארץ נוי אביונה,
למלכה אין בית למלך אין כתר.
רק שבעה ימים חגים בשנה
ועמל ורעב כל היתר.
אך שבעה ימים הנרות ברוכים
ושבעה ימים שולחנות ערוכים,
ושבעה ימים הלבבות פתוחים,
וכל קבצנייך עומדים בתפילה,
ובנייך בנותייך חתן כלה,
וכל קבצנייך אחים.
עלובה שלי, אביונה ומרה,
למלך אין בית, למלכה אין כתר
רק אחת בעולם את שבחך אמרה
וגנותך חרפתך כל היתר.
ועל כן אלך לכל רחוב ופינה,
לכל שוק וחצר וסמטה וגינה,
מחורבן חומתייך כל אבן קטנה
אלקט ואשמור למזכרת.
ומעיר לעיר, ממדינה למדינה
אנודה עם שיר ותיבת נגינה
לתנות דלותך הזוהרת.
סוף השירון
