השירון מאפשר הצגה של מילות השירים , שקופיות זמר,.
או גם וגם
.
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון
שירונים:
שירוני מפגש זמר עדיין בפיתוח. אם אתם אוהבים שתפו וספרו לחברים. נשמח לשמוע מכם
שירון זה מכיל מילים לשירים
מילים: חנן פילצקי לחן: אדם הפטר
הַשִּׁיר הוּא לְחָבֵר
אֵיךְ שֶׁהַזְּמָן עוֹבֵר
בְּכָל יוֹם וּבְכָל לֵיל
אֵין שֵׁנִי בְּכָל בְּתֵבֵל
תָּמִיד בְּכָל שָׁעָה
מִשְּׁעוֹת הַיְּמָמָה
בְּכָל שִׂמְחָה וָפֶגַע
בְּכָל דַּקָּה וְרֶגַע
אֲנִי אֶזְכּוֹר אוֹתְךָ
הֵיכָן אַתָּה חָבֵר
קָשֶׁה לִי לְוַתֵּר
יַלְדוּת בִּלְתִּי נִשְׁכַּחַת
הַכֹּל עָבַרְנוּ יַחַד
בִּנְעוּרִים ובַבַּגְרוּת
אַף פַּעַם לֹא לְחוּד
הָיִית שָׁם תָּמִיד
כְּמוֹ אֵשׁ כְּמוֹ לַפִּיד
לֹא לֹא אֶשְׁכַּח אוֹתְךָ
הָיִינוּ חֲבֵרִים
בְּלִי גְּבוּל וּבְלִי תְּנָאִים
כְּמוֹ אַחִים בַּדָם
הֶאֱמַנְתִּי לְעוֹלָם
תְּמִימוֹת שֶׁל יְלָדִים
פִּתְאוֹם הֵם מֵקִּיצִים
הַכֹּל נִרְאֶה אַחֶרֶת
הַחַיִּים לֹא סֶרֶט
אֲנִי אֶזְכּוֹר אוֹתְךָ
הֵיכָן אַתָּה חָבֵר
קָשֶׁה לִי לְוַתֵּר
יַלְדוּת בִּלְתִּי נִשְׁכַּחַת
הַכֹּל עָבַרְנוּ יַחַד
בִּנְעוּרִים ובַבַּגְרוּת
אַף פַּעַם לֹא לְחוּד
הָיִית שָׁם תָּמִיד
כְּמוֹ אֵשׁ כְּמוֹ לַפִּיד
לֹא לֹא אֶשְׁכַּח אוֹתְךָ
הַשִּׁיר הוּא לְחָבֵר
אֵיךְ שֶׁהַזְּמָן עוֹבֵר
בְּכָל יוֹם וּבְכָל לֵיל
אֵין שֵׁנִי בְּכָל בְּתֵבֵל
תָּמִיד בְּכָל שָׁעָה
מִשּׁעוֹת הַיְּמָמָה
בְּכָל שִׂמְחָה וָפֶגַע
בְּכָל דַּקָּה וְרֶגַע
אֲנִי אֶזְכּוֹר אוֹתְךָ
הֵיכָן אַתָּה חָבֵר
קָשֶׁה לִי לְוַתֵּר
יַלְדוּת בִּלְתִּי נִשְׁכַּחַת
הַכֹּל עָבַרְנוּ יַחַד
בִּנְעוּרִים ובַבַּגְרוּת
אַף פַּעַם לֹא לְחוּד
הָיִית שָׁם תָּמִיד
כְּמוֹ אֵשׁ כְּמוֹ לַפִּיד
לֹא לֹא אֶשְׁכַּח אוֹתְךָ,
לֹא אֶשְׁכַּח
אֵיךְ שֶׁהַזְּמָן עוֹבֵר
בְּכָל יוֹם וּבְכָל לֵיל
אֵין שֵׁנִי בְּכָל בְּתֵבֵל
תָּמִיד בְּכָל שָׁעָה
מִשְּׁעוֹת הַיְּמָמָה
בְּכָל שִׂמְחָה וָפֶגַע
בְּכָל דַּקָּה וְרֶגַע
אֲנִי אֶזְכּוֹר אוֹתְךָ
הֵיכָן אַתָּה חָבֵר
קָשֶׁה לִי לְוַתֵּר
יַלְדוּת בִּלְתִּי נִשְׁכַּחַת
הַכֹּל עָבַרְנוּ יַחַד
בִּנְעוּרִים ובַבַּגְרוּת
אַף פַּעַם לֹא לְחוּד
הָיִית שָׁם תָּמִיד
כְּמוֹ אֵשׁ כְּמוֹ לַפִּיד
לֹא לֹא אֶשְׁכַּח אוֹתְךָ
הָיִינוּ חֲבֵרִים
בְּלִי גְּבוּל וּבְלִי תְּנָאִים
כְּמוֹ אַחִים בַּדָם
הֶאֱמַנְתִּי לְעוֹלָם
תְּמִימוֹת שֶׁל יְלָדִים
פִּתְאוֹם הֵם מֵקִּיצִים
הַכֹּל נִרְאֶה אַחֶרֶת
הַחַיִּים לֹא סֶרֶט
אֲנִי אֶזְכּוֹר אוֹתְךָ
הֵיכָן אַתָּה חָבֵר
קָשֶׁה לִי לְוַתֵּר
יַלְדוּת בִּלְתִּי נִשְׁכַּחַת
הַכֹּל עָבַרְנוּ יַחַד
בִּנְעוּרִים ובַבַּגְרוּת
אַף פַּעַם לֹא לְחוּד
הָיִית שָׁם תָּמִיד
כְּמוֹ אֵשׁ כְּמוֹ לַפִּיד
לֹא לֹא אֶשְׁכַּח אוֹתְךָ
הַשִּׁיר הוּא לְחָבֵר
אֵיךְ שֶׁהַזְּמָן עוֹבֵר
בְּכָל יוֹם וּבְכָל לֵיל
אֵין שֵׁנִי בְּכָל בְּתֵבֵל
תָּמִיד בְּכָל שָׁעָה
מִשּׁעוֹת הַיְּמָמָה
בְּכָל שִׂמְחָה וָפֶגַע
בְּכָל דַּקָּה וְרֶגַע
אֲנִי אֶזְכּוֹר אוֹתְךָ
הֵיכָן אַתָּה חָבֵר
קָשֶׁה לִי לְוַתֵּר
יַלְדוּת בִּלְתִּי נִשְׁכַּחַת
הַכֹּל עָבַרְנוּ יַחַד
בִּנְעוּרִים ובַבַּגְרוּת
אַף פַּעַם לֹא לְחוּד
הָיִית שָׁם תָּמִיד
כְּמוֹ אֵשׁ כְּמוֹ לַפִּיד
לֹא לֹא אֶשְׁכַּח אוֹתְךָ,
לֹא אֶשְׁכַּח
מילים: חיים חפר לחן: דוד זהבי
יצאנו אט, חיוור היה הליל,
במרחקים הבליחו האורות
ואת היית יפה כשתי עינייך,
עת הדמעות היו בן עצורות.
ילל התן, ואת הלכת לכרם,
ודמעתך נשרה כמו שרף,
ואת זכרת את השעות בטרם
יצאנו במשעול הצר לקרב.
ואת זכרת צחוקנו כמו נחל,
ואת זכרת ריקוד ומפוחית,
ואת זכרת את ערימת השחת,
ואת מגע ידו של היחיד...
ואם נותרת והבדידות חובקת
ואת פוסעת בכרמים לאט,
את תחכי על כן כל כך בשקט
נפרדנו וחייכנו במבט.
במרחקים הבליחו האורות
ואת היית יפה כשתי עינייך,
עת הדמעות היו בן עצורות.
ילל התן, ואת הלכת לכרם,
ודמעתך נשרה כמו שרף,
ואת זכרת את השעות בטרם
יצאנו במשעול הצר לקרב.
ואת זכרת צחוקנו כמו נחל,
ואת זכרת ריקוד ומפוחית,
ואת זכרת את ערימת השחת,
ואת מגע ידו של היחיד...
ואם נותרת והבדידות חובקת
ואת פוסעת בכרמים לאט,
את תחכי על כן כל כך בשקט
נפרדנו וחייכנו במבט.
מילים: לחן: אריק איינשטיין
יש אנשים שמטפסים על הרים
יש אנשים שצונחים מגבהים
יש אנשים שרוכבים על סוסים
ויש כאלה שגומאים מרחקים
אבל אני אוהב להיות בבית
עם התה והלימון והספרים הישנים
כן, אני אוהב להיות בבית
עם אותה האהובה ועם אותם ההרגלים
אוהב להיות בבית
יש אנשים שצדים נמרים
יש אנשים שדולים פנינים
יש אנשים שבונים מגדלים
ויש כאלה שצמים חודשים
אבל אני...
יש אנשים שתמיד מחפשים
יש אנשים שתמיד מגלים
יש אנשים שהולכים בגדול
לא מוותרים ורוצים את הכל
אבל אני...
יש אנשים שצונחים מגבהים
יש אנשים שרוכבים על סוסים
ויש כאלה שגומאים מרחקים
אבל אני אוהב להיות בבית
עם התה והלימון והספרים הישנים
כן, אני אוהב להיות בבית
עם אותה האהובה ועם אותם ההרגלים
אוהב להיות בבית
יש אנשים שצדים נמרים
יש אנשים שדולים פנינים
יש אנשים שבונים מגדלים
ויש כאלה שצמים חודשים
אבל אני...
יש אנשים שתמיד מחפשים
יש אנשים שתמיד מגלים
יש אנשים שהולכים בגדול
לא מוותרים ורוצים את הכל
אבל אני...
מילים: חיים חפר לחן: שמוליק קראוס
אני זוכר את בית הערבה,
פיסת מדבר צרובה בארץ חרבה,
ירדן זורם שקט כמו חלום
וים המלח מת,
מכאן ועד לסדום.
המדבר כיסה אותה,
באבק לבן ורך
עץ ירוק בארץ חרבה,
איך נשכח את בית הערבה.
אני זוכר את ים המלח שם,
המים הכבדים, גלים בלחשם.
אסדת אשלג לוהטת מן החום
וכל הנצורים -
עוברים את ים המוות לסדום.
המדבר כיסה אותה...
פיסת מדבר צרובה בארץ חרבה,
ירדן זורם שקט כמו חלום
וים המלח מת,
מכאן ועד לסדום.
המדבר כיסה אותה,
באבק לבן ורך
עץ ירוק בארץ חרבה,
איך נשכח את בית הערבה.
אני זוכר את ים המלח שם,
המים הכבדים, גלים בלחשם.
אסדת אשלג לוהטת מן החום
וכל הנצורים -
עוברים את ים המוות לסדום.
המדבר כיסה אותה...
קוסם שולף שפן
כמו מלצר שעורך שולחן
אוהב אותך, אוהב אותך
אוהב אותך
כמתאבד שקופץ ממגדל
כמו אסטרונאוט אבוד בחלל
אוהב אותך, אוהב אותך
אוהב אותך
טי נה נה נה.....
כמו קוסם ששולף שפן
כמו מלצר שעורך שולחן
אוהב אותך,אוהב אותך
אוהב אותך
מאבד את שיווי המשקל
מאבד את עצמי ובכלל
אוהב אותך, אוהב אותך
אוהב אותך
בגללך לילה לא לילה
איך בגללך -
אני למטה, למעלה
איך בגללך -
כלום לא הולך
כמתאבד שקופץ ממגדל
כמו אסטרונאוט אבוד בחלל
אוהב אותך, אוהב אותך
אוהב אותך
כמו קוסם ששולף שפן
כמו מלצר שעורך שולחן
אוהב אותך,אוהב אותך
אוהב אותך
בגללך לילה לא לילה
איך בגללך -
אני למטה, למעלה
איך בגללך -
כלום לא הולך
אוהב אותך
כמו מלצר שעורך שולחן
אוהב אותך, אוהב אותך
אוהב אותך
כמתאבד שקופץ ממגדל
כמו אסטרונאוט אבוד בחלל
אוהב אותך, אוהב אותך
אוהב אותך
טי נה נה נה.....
כמו קוסם ששולף שפן
כמו מלצר שעורך שולחן
אוהב אותך,אוהב אותך
אוהב אותך
מאבד את שיווי המשקל
מאבד את עצמי ובכלל
אוהב אותך, אוהב אותך
אוהב אותך
בגללך לילה לא לילה
איך בגללך -
אני למטה, למעלה
איך בגללך -
כלום לא הולך
כמתאבד שקופץ ממגדל
כמו אסטרונאוט אבוד בחלל
אוהב אותך, אוהב אותך
אוהב אותך
כמו קוסם ששולף שפן
כמו מלצר שעורך שולחן
אוהב אותך,אוהב אותך
אוהב אותך
בגללך לילה לא לילה
איך בגללך -
אני למטה, למעלה
איך בגללך -
כלום לא הולך
אוהב אותך
מילים: אריק איינש לחן: מיקי גבריאלוב
אני ואתה נשנה את העולם,
אני ואתה אז יבואו כבר כולם,
אמרו את זה קודם לפני,
לא משנה - אני ואתה נשנה את העולם.
אני ואתה ננסה מהתחלה,
יהיה לנו רע, אין דבר זה לא נורא,
אמרו את זה קודם לפני,
זה לא משנה - אני ואתה נשנה את העולם.
אני ואתה נשנה את העולם,
אני ואתה אז יבואו כבר כולם,
אמרו את זה קודם לפני,
לא משנה - אני ואתה נשנה את העולם.
אני ואתה אז יבואו כבר כולם,
אמרו את זה קודם לפני,
לא משנה - אני ואתה נשנה את העולם.
אני ואתה ננסה מהתחלה,
יהיה לנו רע, אין דבר זה לא נורא,
אמרו את זה קודם לפני,
זה לא משנה - אני ואתה נשנה את העולם.
אני ואתה נשנה את העולם,
אני ואתה אז יבואו כבר כולם,
אמרו את זה קודם לפני,
לא משנה - אני ואתה נשנה את העולם.
מילים: אורי אסף לחן: יגאל גורדון
אותך, נזכרתי בך לעת ערבית
אותך, שקעה חמה כמו תמיד
ראשי פרחים הפכו צהוב לארגמן
סיפרו שבועת לבי לעננים
על גביע פיך אהי פרפר, פרפר קטן
רוחף בין שושנים
אותך, ביתך הקט שכן מול ים
אותך, היה שם עץ פריו כדם
צל ענפיו היה מסתור ללב ביישן
לילד שלחש לך בין עלים
על גביע פיך אהי פרפר, פרפר קטן
רוחף בין שושנים
אותך, גלי הים הרסו ביתך
אותך, רוחות קדים השכיחו שמך
האגדות עזבו כמוך ענפי הגן
רק סוד נשאר חרוט על הגזעים
על גביע פיך אהי פרפר, פרפר קטן
רוחף בין שושנים
אותך, שקעה חמה כמו תמיד
ראשי פרחים הפכו צהוב לארגמן
סיפרו שבועת לבי לעננים
על גביע פיך אהי פרפר, פרפר קטן
רוחף בין שושנים
אותך, ביתך הקט שכן מול ים
אותך, היה שם עץ פריו כדם
צל ענפיו היה מסתור ללב ביישן
לילד שלחש לך בין עלים
על גביע פיך אהי פרפר, פרפר קטן
רוחף בין שושנים
אותך, גלי הים הרסו ביתך
אותך, רוחות קדים השכיחו שמך
האגדות עזבו כמוך ענפי הגן
רק סוד נשאר חרוט על הגזעים
על גביע פיך אהי פרפר, פרפר קטן
רוחף בין שושנים
הִנֵּה בָּא הַקַּיִץ וְכוּלָּם בַּיָּם,
מִתְמַכְּרִים, מִתְפַּנְּקִים, עַל הַחוֹל הַחַם.
אֶחָד חוֹשֵׁב עַל בַּיִת, אֶחָד עַל עֲבוֹדָה,
הַלְוַאי ולְכוּלָּם תִּהְיֶה שָׁנָה יָפָה.
עוֹד יִהְיֶה, עוֹד יִהְיֶה,
עוֹד יָבוֹא שָׁלוֹם עָלֵינוּ,
עוֹד יִהְיֶה! עוֹד יִהְיֶה.
הִנֵּה בָּא הַחוֹרֵף, רוֹב הַזְּמָן גָּשׁוּם,
קַר בַּבַּיִת וְלֹא רוֹצִים לָקוּם.
אֶחָד חוֹשֵׁב עַל יֶלֶד, אֶחָד עַל אַהֲבָה,
הַלְוַאי ולְכוּלָּם תִּהְיֶה שָׁנָה יָפָה.
עוֹד יִהְיֶה, עוֹד יִהְיֶה,
עוֹד יָבוֹא שָׁלוֹם עָלֵינוּ,
עוֹד יִהְיֶה! עוֹד יִהְיֶה.
הִנֵּה אֵיְִּיבִּי נָתַן, עַל הָאֳנִיָה,
הוּא מַפְלִיג, לְתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה,
יַא חֲבִיבִי אֵיְִּיבִּי, בְּהַצְלָחָה לְךָ,
יֵשׁ עָמוֹק בַּלֵב תְּפִלָּה אַחַת גְּדוֹלָה.
עוֹד יִהְיֶה, עוֹד יִהְיֶה,
עוֹד יָבוֹא שָׁלוֹם עָלֵינוּ,
עוֹד יִהְיֶה! עוֹד יִהְיֶה.
מִתְמַכְּרִים, מִתְפַּנְּקִים, עַל הַחוֹל הַחַם.
אֶחָד חוֹשֵׁב עַל בַּיִת, אֶחָד עַל עֲבוֹדָה,
הַלְוַאי ולְכוּלָּם תִּהְיֶה שָׁנָה יָפָה.
עוֹד יִהְיֶה, עוֹד יִהְיֶה,
עוֹד יָבוֹא שָׁלוֹם עָלֵינוּ,
עוֹד יִהְיֶה! עוֹד יִהְיֶה.
הִנֵּה בָּא הַחוֹרֵף, רוֹב הַזְּמָן גָּשׁוּם,
קַר בַּבַּיִת וְלֹא רוֹצִים לָקוּם.
אֶחָד חוֹשֵׁב עַל יֶלֶד, אֶחָד עַל אַהֲבָה,
הַלְוַאי ולְכוּלָּם תִּהְיֶה שָׁנָה יָפָה.
עוֹד יִהְיֶה, עוֹד יִהְיֶה,
עוֹד יָבוֹא שָׁלוֹם עָלֵינוּ,
עוֹד יִהְיֶה! עוֹד יִהְיֶה.
הִנֵּה אֵיְִּיבִּי נָתַן, עַל הָאֳנִיָה,
הוּא מַפְלִיג, לְתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה,
יַא חֲבִיבִי אֵיְִּיבִּי, בְּהַצְלָחָה לְךָ,
יֵשׁ עָמוֹק בַּלֵב תְּפִלָּה אַחַת גְּדוֹלָה.
עוֹד יִהְיֶה, עוֹד יִהְיֶה,
עוֹד יָבוֹא שָׁלוֹם עָלֵינוּ,
עוֹד יִהְיֶה! עוֹד יִהְיֶה.
למה לי לקחת ללב -
יש לי דברים חדשים בראש,
יש לי דמיון שעוזר לפעמים לשכוח.
למה לי לקחת ללב -
יש לי הרבה לאהוב מראש,
יש לי תמיד חברים שעוזרים לשמוח.
תן לצעוק, תן ללמוד,
תן לצחוק ותן לשמוע.
תן לחיות ותן לטעות
תן לעצמך לסלוח.
פשוט לאהוב.
זה מה שרציתי לכתוב -
לך עם זה לאט,
ואז תוכל פשוט לרוץ מהתחלה.
למה לי לקחת ללב -
יש לי דברים חדשים בראש,
יש לי דמיון שעוזר לפעמים לשכוח.
יש לי דברים חדשים בראש,
יש לי דמיון שעוזר לפעמים לשכוח.
למה לי לקחת ללב -
יש לי הרבה לאהוב מראש,
יש לי תמיד חברים שעוזרים לשמוח.
תן לצעוק, תן ללמוד,
תן לצחוק ותן לשמוע.
תן לחיות ותן לטעות
תן לעצמך לסלוח.
פשוט לאהוב.
זה מה שרציתי לכתוב -
לך עם זה לאט,
ואז תוכל פשוט לרוץ מהתחלה.
למה לי לקחת ללב -
יש לי דברים חדשים בראש,
יש לי דמיון שעוזר לפעמים לשכוח.
אל העיר שבוית החלום
צל כבד וזר הגיח
וירח באדום
את מלכותו טבל בפיח
מי שלא עצם את עיניו
את לילו המר כאב הוא,
דומית כניעה בלי קרב
איש את נשקו נצר עד מוות.
איך על פראג שחר לא בקע
בשלישית כלה כוחו
איך נדם קול כיכר הומה בחג.
שיר שחלמתי על פראג -
שם השחר עוד יבקע.
כמו תצלום ישן מצהיב
עיר של רפאים מטלת
לרגלי דובים חרשים
ובצוארה המאכלת.
את פתחו איש לא יוצא
ריח גטאות מלוח
מקצה ועד קצה
על פני העיר נישא ברוח
איך על פראג...
רק השקט בה נותר
איש צעיר חומק בפתח
אז עלה לו אור מוזר
שם בכיכר העיר שמתה.
שיר שחלמתי על פראג
שם השחר עוד יבקע
שם השחר עוד יבקע
צל כבד וזר הגיח
וירח באדום
את מלכותו טבל בפיח
מי שלא עצם את עיניו
את לילו המר כאב הוא,
דומית כניעה בלי קרב
איש את נשקו נצר עד מוות.
איך על פראג שחר לא בקע
בשלישית כלה כוחו
איך נדם קול כיכר הומה בחג.
שיר שחלמתי על פראג -
שם השחר עוד יבקע.
כמו תצלום ישן מצהיב
עיר של רפאים מטלת
לרגלי דובים חרשים
ובצוארה המאכלת.
את פתחו איש לא יוצא
ריח גטאות מלוח
מקצה ועד קצה
על פני העיר נישא ברוח
איך על פראג...
רק השקט בה נותר
איש צעיר חומק בפתח
אז עלה לו אור מוזר
שם בכיכר העיר שמתה.
שיר שחלמתי על פראג
שם השחר עוד יבקע
שם השחר עוד יבקע
מַה אִתִּי, מַה אִתִּי, מַה אִתִּי
לֹא מִסְתַּדֵּר עִם עַצְמִי
מַה אִתִּי, מַה אִתִּי, מַה אִתִּי
אֵיפֹה שָׁכַחְתִּי אֶת שְׁמִי
לֹא יוֹדַעַת לָמָּה
לֹא יוֹדַעַת אֵיךְ, אֵיךְ וּמַה
רַק רוֹצָה לִבְרוֹחַ,
מָה זֶה קָרָה לִי
טוֹב לִי אוֹ רַע לִי, תַּגִּיד לִי...
מַה אִתִּי, מַה אִתִּי, מַה אִתִּי
בֶּטַח הוּא שָׁם לֹא שָׁקֵט
מַה אִתָּהּ, מַה אִתָּהּ, מַה אִתָּהּ
מַה הִיא רוֹצָה בֶּאֱמֶת
לֹא יוֹדַעַת לָמָּה
לֹא יוֹדַעַת אֵיךְ, אֵיךְ וּמַה
רַק רוֹצָה לִבְרוֹחַ,
מָה זֶה קָרָה לִי
טוֹב לִי אוֹ רַע לִי, תַּגִּיד לִי...
מַה אִתִּי, מַה אִתִּי, מַה אִתִּי,
בֶּטַח הִיא שָׁם לֹא שְׁקֵטָה
מַה אִתִּי, מַה אִתִּי, מַה אִתִּי
אֵיפֹה שָׁכַחְתִּי אוֹתָהּ.
לֹא יוֹדַעַת לָמָּה
לֹא יוֹדַעַת אֵיךְ, אֵיךְ וּמַה
רַק רוֹצָה לִבְרוֹחַ,
מָה זֶה קָרָה לִי
טוֹב לִי אוֹ רַע לִי, תַּגִּיד לִי...
לֹא מִסְתַּדֵּר עִם עַצְמִי
מַה אִתִּי, מַה אִתִּי, מַה אִתִּי
אֵיפֹה שָׁכַחְתִּי אֶת שְׁמִי
לֹא יוֹדַעַת לָמָּה
לֹא יוֹדַעַת אֵיךְ, אֵיךְ וּמַה
רַק רוֹצָה לִבְרוֹחַ,
מָה זֶה קָרָה לִי
טוֹב לִי אוֹ רַע לִי, תַּגִּיד לִי...
מַה אִתִּי, מַה אִתִּי, מַה אִתִּי
בֶּטַח הוּא שָׁם לֹא שָׁקֵט
מַה אִתָּהּ, מַה אִתָּהּ, מַה אִתָּהּ
מַה הִיא רוֹצָה בֶּאֱמֶת
לֹא יוֹדַעַת לָמָּה
לֹא יוֹדַעַת אֵיךְ, אֵיךְ וּמַה
רַק רוֹצָה לִבְרוֹחַ,
מָה זֶה קָרָה לִי
טוֹב לִי אוֹ רַע לִי, תַּגִּיד לִי...
מַה אִתִּי, מַה אִתִּי, מַה אִתִּי,
בֶּטַח הִיא שָׁם לֹא שְׁקֵטָה
מַה אִתִּי, מַה אִתִּי, מַה אִתִּי
אֵיפֹה שָׁכַחְתִּי אוֹתָהּ.
לֹא יוֹדַעַת לָמָּה
לֹא יוֹדַעַת אֵיךְ, אֵיךְ וּמַה
רַק רוֹצָה לִבְרוֹחַ,
מָה זֶה קָרָה לִי
טוֹב לִי אוֹ רַע לִי, תַּגִּיד לִי...
מילים: דידי מנוסי לחן: יוחנן זראי
בים הרוגע
השמש שוקע
למי מתגעגע
לי ולך, לי ולך
לי ולך
כאוד מתלקח
עולה הירח
למי הוא זורח
לי ולך, לי ולך
לי ולך
כאן שנינו לבד
פוסעים יד ביד
בשביל שנועד
לי ולך, לי ולך
לי ולך
בגן שיח ורד
למי הוא סוגר את
עלי הכותרת
לי ולך, לי ולך
לי ולך
ורוח של ערב
הומה בצמרת
למי היא מזמרת
לי ולך, לי ולך
לי ולך
כאן שנינו לבד...
השמש שוקע
למי מתגעגע
לי ולך, לי ולך
לי ולך
כאוד מתלקח
עולה הירח
למי הוא זורח
לי ולך, לי ולך
לי ולך
כאן שנינו לבד
פוסעים יד ביד
בשביל שנועד
לי ולך, לי ולך
לי ולך
בגן שיח ורד
למי הוא סוגר את
עלי הכותרת
לי ולך, לי ולך
לי ולך
ורוח של ערב
הומה בצמרת
למי היא מזמרת
לי ולך, לי ולך
לי ולך
כאן שנינו לבד...
צער לך וצער לי,
על כך מעידות העיניים.
בואי, אישה, ביום זה אוילי
לארוחת צעריים.
נשב, נשוחח על דא ועל הא,
על אי השוקע במים,
על אבינו אדם, על אמנו חוה,
ועל מלאכים בשמים.
ואם מלאכים לא היו ואינם,
נשוב נדבר על חוה ואדם.
על כך מעידות העיניים.
בואי, אישה, ביום זה אוילי
לארוחת צעריים.
נשב, נשוחח על דא ועל הא,
על אי השוקע במים,
על אבינו אדם, על אמנו חוה,
ועל מלאכים בשמים.
ואם מלאכים לא היו ואינם,
נשוב נדבר על חוה ואדם.
אל תתבייש, היה עצוב.
אל תצטער, אם תצטער:
זאת היא עונה כזאת, חבוב,
זה רק הסתיו וזה עובר.
לך ערירי בליל העיר,
הבט לרום, חפש כוכב,
מותר, מותר גם לצעיר
להיות טיפה זקן בסתיו.
זה הסתיו עם הענן
ועם הרוח המיבב,
ואם אתה סתם ציניקן
בכל זאת זה צובט בלב.
הנה באוירה כזאת
לנערה שוב אין אומרים:
"הי, בובה, מותק, בואי לרקוד" -
אלא: "הביטי, ליל סתוים..."
אתה צוחק: "שטויות, שטויות".
מן התרגשות, "הו, מה פתאום..."
אז למה זר סיתוניות
שלחת לילדה שלשום?
זה הסתיו עם הענן...
דמעה, אל תתאדם, חבר,
היא לא תגרום שום נזקים.
תאמר: "זה גשם לא יותר",
אבל הן שנינו זאת יודעים.
זה הסתיו עם הענן...
אל תצטער, אם תצטער:
זאת היא עונה כזאת, חבוב,
זה רק הסתיו וזה עובר.
לך ערירי בליל העיר,
הבט לרום, חפש כוכב,
מותר, מותר גם לצעיר
להיות טיפה זקן בסתיו.
זה הסתיו עם הענן
ועם הרוח המיבב,
ואם אתה סתם ציניקן
בכל זאת זה צובט בלב.
הנה באוירה כזאת
לנערה שוב אין אומרים:
"הי, בובה, מותק, בואי לרקוד" -
אלא: "הביטי, ליל סתוים..."
אתה צוחק: "שטויות, שטויות".
מן התרגשות, "הו, מה פתאום..."
אז למה זר סיתוניות
שלחת לילדה שלשום?
זה הסתיו עם הענן...
דמעה, אל תתאדם, חבר,
היא לא תגרום שום נזקים.
תאמר: "זה גשם לא יותר",
אבל הן שנינו זאת יודעים.
זה הסתיו עם הענן...
נה נה ני דיגידם דיגידם,
נה נה ני דיגידם דיגידם,
נה נה ני ני ני דיגידם דיגידם.
יונתי, תמתי, חמדתי,
יפתי, כלתי, נשמתי,
את שלי לילי ואני רק שלך.
שושנה שלי, יונה שלי, בואי אל גני,
כי דודך אני, ילדה תמה שלי.
כי הינך יפה רעייתי, עינייך כיונים.
בגינת אגוז הנצו רימונים.
יונתי, תמתי, חמדתי...
חבצלת השרון שלי, שושנה בין חוחים,
בין חוחים, בין חוחים.
רקתך כפלח הרימון בעד לצמתך,
בואי נלך.
יונתי תמתי...
לשדות נצא תמה שלי, נלינה בכרמים,
ענבים בכרמים,
כי הנה הסתיו חלף עבר, פיתח גם הסמדר,
בואי כבר.
יונתי תמתי...
נה נה ני דיגידם דיגידם,
נה נה ני ני ני דיגידם דיגידם.
יונתי, תמתי, חמדתי,
יפתי, כלתי, נשמתי,
את שלי לילי ואני רק שלך.
שושנה שלי, יונה שלי, בואי אל גני,
כי דודך אני, ילדה תמה שלי.
כי הינך יפה רעייתי, עינייך כיונים.
בגינת אגוז הנצו רימונים.
יונתי, תמתי, חמדתי...
חבצלת השרון שלי, שושנה בין חוחים,
בין חוחים, בין חוחים.
רקתך כפלח הרימון בעד לצמתך,
בואי נלך.
יונתי תמתי...
לשדות נצא תמה שלי, נלינה בכרמים,
ענבים בכרמים,
כי הנה הסתיו חלף עבר, פיתח גם הסמדר,
בואי כבר.
יונתי תמתי...
מילים: אלמטריוטיס לחן: א. קונדיס תרגום: נעמי שמר
הזמן את השנים יניס
וקצת בינה בלב מכניס
אבל ישנם דברים שהוא עוד לא גילה לי
האם יפרח לי עוד שושן
האם נעור בי ניצוץ נושן
האם בסוף הדרך מחכה תשובה לי
ואיך נדע
אם יש תקווה
שכשנבוא, שכשנבוא
נמצא תשובה
לאן נמשכת המסילה
לאן הולכת התפילה
ומי ישיב לשאלה ומי ישמע לי
ומי יפתח לי לבבו
ואם אלך לאן אבוא
האם בסוף הדרך מחכה תשובה לי.
ואיך נדע...
זה רק אני וזו רק את
וזה הרבה וזה כה מעט
ואיך נדע אם לא לריק עברו חיינו
האם עמלנו לא לשווא
האם ביתנו לא יחרב
האם תחייה אהבה גם אחרינו.
ואיך נדע...
וקצת בינה בלב מכניס
אבל ישנם דברים שהוא עוד לא גילה לי
האם יפרח לי עוד שושן
האם נעור בי ניצוץ נושן
האם בסוף הדרך מחכה תשובה לי
ואיך נדע
אם יש תקווה
שכשנבוא, שכשנבוא
נמצא תשובה
לאן נמשכת המסילה
לאן הולכת התפילה
ומי ישיב לשאלה ומי ישמע לי
ומי יפתח לי לבבו
ואם אלך לאן אבוא
האם בסוף הדרך מחכה תשובה לי.
ואיך נדע...
זה רק אני וזו רק את
וזה הרבה וזה כה מעט
ואיך נדע אם לא לריק עברו חיינו
האם עמלנו לא לשווא
האם ביתנו לא יחרב
האם תחייה אהבה גם אחרינו.
ואיך נדע...
הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ,
וַהֲיִי לִי אֵם וְאָחוֹת,
וִיהִי חֵיקֵךְ מִקְלַט רֹאשִׁי,
קַן-תְּפִלּוֹתַי הַנִּדָּחוֹת.
וּבְעֵת רַחֲמִים, בֵּין-הַשְּׁמָשׁוֹת,
שְׁחִי וַאֲגַל לָךְ סוֹד יִסּוּרָי:
אוֹמְרִים, יֵשׁ בָּעוֹלָם נְעוּרִים –
הֵיכָן נְעוּרָי?
וְעוֹד רָז אֶחָד לָךְ אֶתְוַדֶּה:
נַפְשִׁי נִשְׂרְפָה בְלַהֲבָהּ;
אוֹמְרִים, אַהֲבָה יֵשׁ בָּעוֹלָם –
מַה-זֹּאת אַהֲבָה?
הַכּוֹכָבִים רִמּוּ אוֹתִי,
הָיָה חֲלוֹם – אַךְ גַּם הוּא עָבָר;
עַתָּה אֵין לִי כְלוּם בָּעוֹלָם –
אֵין לִי דָבָר.
הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ,
וַהֲיִי לִי אֵם וְאָחוֹת,
וִיהִי חֵיקֵךְ מִקְלַט רֹאשִׁי,
קַן-תְּפִלּוֹתַי הַנִּדָּחוֹת.
וַהֲיִי לִי אֵם וְאָחוֹת,
וִיהִי חֵיקֵךְ מִקְלַט רֹאשִׁי,
קַן-תְּפִלּוֹתַי הַנִּדָּחוֹת.
וּבְעֵת רַחֲמִים, בֵּין-הַשְּׁמָשׁוֹת,
שְׁחִי וַאֲגַל לָךְ סוֹד יִסּוּרָי:
אוֹמְרִים, יֵשׁ בָּעוֹלָם נְעוּרִים –
הֵיכָן נְעוּרָי?
וְעוֹד רָז אֶחָד לָךְ אֶתְוַדֶּה:
נַפְשִׁי נִשְׂרְפָה בְלַהֲבָהּ;
אוֹמְרִים, אַהֲבָה יֵשׁ בָּעוֹלָם –
מַה-זֹּאת אַהֲבָה?
הַכּוֹכָבִים רִמּוּ אוֹתִי,
הָיָה חֲלוֹם – אַךְ גַּם הוּא עָבָר;
עַתָּה אֵין לִי כְלוּם בָּעוֹלָם –
אֵין לִי דָבָר.
הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ,
וַהֲיִי לִי אֵם וְאָחוֹת,
וִיהִי חֵיקֵךְ מִקְלַט רֹאשִׁי,
קַן-תְּפִלּוֹתַי הַנִּדָּחוֹת.
מילים: יורם טהרלב לחן: שמוליק קראוס
אינך יכולה ככה סתם ללכת
אינך יכולה לעזוב אותי
אינך
יכולה כי עכשיו שלכת
יש גשם בחוץ ואת נשארת איתי.
אפילו אם תגידי: "זה לא כדאי"
אפילו
אם תגידי: "לא, אין לי פנאי"
אפילו אם תגידי: "לך לך מעלי".
אם רק תבקשי להרגיש
בבית
את שחור צמתך חרש אלטף
ואם תבקשי לא לבכות הליל
אשב לידך וגם אתן לך כתף.
אפילו
אם תגידי...
ואם תבקשי מעלי לברוח
אפתח את דלתי לך, ילדה קטנה
ואם תבקשי את פני לשכוח
אתן לך בלחי נשיקה אחרונה.
אינך יכולה לעזוב אותי
אינך
יכולה כי עכשיו שלכת
יש גשם בחוץ ואת נשארת איתי.
אפילו אם תגידי: "זה לא כדאי"
אפילו
אם תגידי: "לא, אין לי פנאי"
אפילו אם תגידי: "לך לך מעלי".
אם רק תבקשי להרגיש
בבית
את שחור צמתך חרש אלטף
ואם תבקשי לא לבכות הליל
אשב לידך וגם אתן לך כתף.
אפילו
אם תגידי...
ואם תבקשי מעלי לברוח
אפתח את דלתי לך, ילדה קטנה
ואם תבקשי את פני לשכוח
אתן לך בלחי נשיקה אחרונה.
עיני פקוחות מבלי לראות את השמיים
מבלי לראות כחול של ים, ירוק של עץ
מבלי לשמוע מנגינות יפות כמו פעם
מבלי לראות את הדברים כמו שהם.
ילדים קטנים, ילדים גדולים,
ילדים טובים וילדים רעים
את יודעת אמא,
כולנו ילדים של החיים.
אני נושם, אני חבוק בזרועותייך
אני רואה בך בית חם ומשפחה
ואור בהיר בחלונות שאת פותחת
אני חופשי, אך אין לי מנוחה.
ילדים קטנים, ילדים גדולים,
ילדים טובים וילדים רעים
את יודעת אמא,
כולנו ילדים של החיים.
והרופא כבר מדבר על סוף הדרך
אבל אני יכול לשים לפחד קץ
עיני פקוחות בשביל לראות את השמיים
בשביל לראות כחול של ים, ירוק של עץ.
ילדים קטנים, ילדים גדלים,
וילדים טובים וילדים רעים
את יודעת אמא,
כולנו ילדים של החיים.
מבלי לראות כחול של ים, ירוק של עץ
מבלי לשמוע מנגינות יפות כמו פעם
מבלי לראות את הדברים כמו שהם.
ילדים קטנים, ילדים גדולים,
ילדים טובים וילדים רעים
את יודעת אמא,
כולנו ילדים של החיים.
אני נושם, אני חבוק בזרועותייך
אני רואה בך בית חם ומשפחה
ואור בהיר בחלונות שאת פותחת
אני חופשי, אך אין לי מנוחה.
ילדים קטנים, ילדים גדולים,
ילדים טובים וילדים רעים
את יודעת אמא,
כולנו ילדים של החיים.
והרופא כבר מדבר על סוף הדרך
אבל אני יכול לשים לפחד קץ
עיני פקוחות בשביל לראות את השמיים
בשביל לראות כחול של ים, ירוק של עץ.
ילדים קטנים, ילדים גדלים,
וילדים טובים וילדים רעים
את יודעת אמא,
כולנו ילדים של החיים.
בוקר - לחי יבשה
שמש - כמו ביצה קשה
רוח - למה את צריכה
למה - למה את בוכה?
כשאת בוכה את לא יפה
את לא יפה
די לך, הו די לך
ילדה.
לילה - הנה הוא כבר בא
די לך - אין לך שום סיבה
שקט - לחם עם ריבה
למה - למה את בוכה?
כשאת בוכה...
שמש - כמו ביצה קשה
רוח - למה את צריכה
למה - למה את בוכה?
כשאת בוכה את לא יפה
את לא יפה
די לך, הו די לך
ילדה.
לילה - הנה הוא כבר בא
די לך - אין לך שום סיבה
שקט - לחם עם ריבה
למה - למה את בוכה?
כשאת בוכה...
מילים: יעקב רוטבל לחן: מיקי גבריאלוב
שוב לא שקט,
שוב מתוח ובועט,
מין גיל כזה,
כל אחד עובר את זה,
צא מזה, מה איתך,
אמא מבשלת בשבילך.
שוב בלי מנוחה,
משהו אוכל אותך,
עוד כוס קפה,
זה אוחז ולא מרפה,
קח עכשיו ספר טוב,
שם ודאי תמצא על מה לחשוב.
אז אולי תפסיק עם העולם לריב,
אז אולי תרגיש הרבה יותר יציב.
שוב לא שקט,
שוב מתוח ובועט,
מין גיל כזה,
כל אחד עובר את זה,
צא מזה, מה איתך,
אמא מבשלת בשבילך.
אז אולי תפסיק עם העולם לריב,
אז אולי תרגיש הרבה יותר יציב.
שוב מתוח ובועט,
מין גיל כזה,
כל אחד עובר את זה,
צא מזה, מה איתך,
אמא מבשלת בשבילך.
שוב בלי מנוחה,
משהו אוכל אותך,
עוד כוס קפה,
זה אוחז ולא מרפה,
קח עכשיו ספר טוב,
שם ודאי תמצא על מה לחשוב.
אז אולי תפסיק עם העולם לריב,
אז אולי תרגיש הרבה יותר יציב.
שוב לא שקט,
שוב מתוח ובועט,
מין גיל כזה,
כל אחד עובר את זה,
צא מזה, מה איתך,
אמא מבשלת בשבילך.
אז אולי תפסיק עם העולם לריב,
אז אולי תרגיש הרבה יותר יציב.
מילים: נעמי שמר לחן: נעמי שמר
הרוח והחושך והמים
זוכרים מליל אתמול את צעדך
הקצף שמחה את עקבותייך
יודע שהיית כאן לבדך
אני כעיוור אחרייך הולך
רוח בחושך נושקת לפני המים
שוב לא יאיר אלי בחוף בעברך
צחור החבצלת בשחור שערך
המים והרוח והחושך
אמרו לי שעברת כאן יחפה
מדוע לא הייתי כאן ללחוש לך
חכי לי נעצבת ויפה
אני כעיוור אחרייך הולך...
החושך והמים והרוח
עונים לי בחידה שאין לה סוף
הו מה הם הקולות אשר קראו לך
בלילה בלי ירח אל החוף
אני כעיוור אחרייך הולך...
זוכרים מליל אתמול את צעדך
הקצף שמחה את עקבותייך
יודע שהיית כאן לבדך
אני כעיוור אחרייך הולך
רוח בחושך נושקת לפני המים
שוב לא יאיר אלי בחוף בעברך
צחור החבצלת בשחור שערך
המים והרוח והחושך
אמרו לי שעברת כאן יחפה
מדוע לא הייתי כאן ללחוש לך
חכי לי נעצבת ויפה
אני כעיוור אחרייך הולך...
החושך והמים והרוח
עונים לי בחידה שאין לה סוף
הו מה הם הקולות אשר קראו לך
בלילה בלי ירח אל החוף
אני כעיוור אחרייך הולך...
מילים: דונובן ליץ לחן: דונובן ליץ' תרגום: אריק איינשטיין
טוב לשכב על הדשא
טוב לרוץ על החול
טוב לשמוע קצת מוצארט
ולשכוח את הכל
אני מרגיש כמו מלך...
את רוצה לנצח
אני מוכן להפסיד
בוא, בוא, בוא כבר הלילה
את שלי לתמיד
אני מרגיש כמו מלך...
טוב לראות את החבר'ה
שחזרו מרחוק
טוב לראות את העצב
מתחלף לו לצחוק
אני מרגיש כמו מלך...
טוב לשכב על הדשא
טוב לרוץ על החול
טוב לשמוע קצת מוצארט
ולשכוח את הכל
אני מרגיש כמו מלך...
טוב לרוץ על החול
טוב לשמוע קצת מוצארט
ולשכוח את הכל
אני מרגיש כמו מלך...
את רוצה לנצח
אני מוכן להפסיד
בוא, בוא, בוא כבר הלילה
את שלי לתמיד
אני מרגיש כמו מלך...
טוב לראות את החבר'ה
שחזרו מרחוק
טוב לראות את העצב
מתחלף לו לצחוק
אני מרגיש כמו מלך...
טוב לשכב על הדשא
טוב לרוץ על החול
טוב לשמוע קצת מוצארט
ולשכוח את הכל
אני מרגיש כמו מלך...
מילים: יעקב רוטבל לחן: מיקי גבריאלוב
הבטיח לשלוח שירים למוסף,
אבל אין לו כח, לא בא לו עכשיו.
נסגר לו בחדר, ספר עד שלוש,
הוריד את הסוודר, שבר את הראש.
פתח את הדלת, חלם על נשים,
קיבה מקולקלת ושקט נפשי.
אז תשתה קפה טורקי ותתעורר,
אתה המשורר.
אז תשתה קפה טורקי, זה עולמי
אם לא תשיר, אז מי ישיר, אז מי?
חשב על בלדה לארץ אבות,
נפשו בו רעדה, נזכר בחובות.
תמיד הם קוראים לו נושא הבשורה,
אבל משלמים לו לפי השורה.
הרכיב משקפיים לקרוא בעיתון,
כסס ציפורניים הביט בשעון.
אז תשתה קפה טורקי...
נגע בקרחת ולא האמין,
נכנס למקלחת לקח אספירין.
אשתו מפהקת, ראשה על הכר,
ישב לו בשקט, הביט בנייר.
מדוע לא בא לו, חשב שיבכה,
כי מה זה היה לו, העם מחכה...
אז תשתה קפה טורקי...
אבל אין לו כח, לא בא לו עכשיו.
נסגר לו בחדר, ספר עד שלוש,
הוריד את הסוודר, שבר את הראש.
פתח את הדלת, חלם על נשים,
קיבה מקולקלת ושקט נפשי.
אז תשתה קפה טורקי ותתעורר,
אתה המשורר.
אז תשתה קפה טורקי, זה עולמי
אם לא תשיר, אז מי ישיר, אז מי?
חשב על בלדה לארץ אבות,
נפשו בו רעדה, נזכר בחובות.
תמיד הם קוראים לו נושא הבשורה,
אבל משלמים לו לפי השורה.
הרכיב משקפיים לקרוא בעיתון,
כסס ציפורניים הביט בשעון.
אז תשתה קפה טורקי...
נגע בקרחת ולא האמין,
נכנס למקלחת לקח אספירין.
אשתו מפהקת, ראשה על הכר,
ישב לו בשקט, הביט בנייר.
מדוע לא בא לו, חשב שיבכה,
כי מה זה היה לו, העם מחכה...
אז תשתה קפה טורקי...
לָקַחַת פֶּסֶק זְמַן וְלֹא לַחְשֹׁב
לָשֶׁבֶת מוּל הַיָּם וְלֹא לִדְאֹג
לָתֵת לָרֹאשׁ לָנוּחַ מֵהַפִּיצוּצִים
לָתֵת לַלֵּב לָנוּחַ מֵהַלְּחַצִים
אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה לֹא הַזְּמַן
בְּעֶצֶם גַּם אֲנִי עוֹד לֹא מוּכָן
אֲבָל הַנְּשָׁמָה רוֹצָה קְצָת מְנוּחָה
לִתְפֹּס אֲוִיר בִּשְׁבִיל לַחְזֹר לַעֲבוֹדָה
אוּלַי זֶה רַק מַשְׁבֵּר קָטָן וְזֶה חוֹלֵף
אוּלַי פָּשׁוּט אֲנִי נִהְיֵיתִי קְצָת עָיֵף
לָקַחַת פֶּסֶק זְמַן ...
אוּלַי זֶה רַק ...
לָשֶׁבֶת מוּל הַיָּם וְלֹא לִדְאֹג
לָתֵת לָרֹאשׁ לָנוּחַ מֵהַפִּיצוּצִים
לָתֵת לַלֵּב לָנוּחַ מֵהַלְּחַצִים
אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה לֹא הַזְּמַן
בְּעֶצֶם גַּם אֲנִי עוֹד לֹא מוּכָן
אֲבָל הַנְּשָׁמָה רוֹצָה קְצָת מְנוּחָה
לִתְפֹּס אֲוִיר בִּשְׁבִיל לַחְזֹר לַעֲבוֹדָה
אוּלַי זֶה רַק מַשְׁבֵּר קָטָן וְזֶה חוֹלֵף
אוּלַי פָּשׁוּט אֲנִי נִהְיֵיתִי קְצָת עָיֵף
לָקַחַת פֶּסֶק זְמַן ...
אוּלַי זֶה רַק ...
מילים: לאה גולדבר לחן: רבקה גווילי
לַיְלָה לַיְלָה מִסְתַּכֶּלֶת הַלְּבָנָה
בַּפְּרָחִים אֲשֶׁר הֵנֵצּוּ בַּגִּנָּה,
בְּצִיצֵי הַיָּקִינְתּוֹן בְּגַנֵּנוּ הַקָּטֹן
לַיְלָה לַיְלָה מִסְתַּכֶּלֶת הַלְּבָנָה.
וְאוֹמֶרֶת הַלְּבָנָה לָעֲנָנִים
תְּנוּ טִפָּה וְעוֹד טִפֹּנֶת לַגַּנִּים
שֶׁיִּפְרַח הַיָּקִינְתּוֹן בְּגַנֵּנוּ הַקָּטֹן
כָּךְ אוֹמֶרֶת הַלְּבָנָה לָעֲנָנִים.
בָּא הַגֶּשֶׁם וְצִלְצֵל בְּחַלּוֹנִי
שָׁר נִגּוּן עַלִּיז לַפֶּרַח בְּגַנִּי
וְעָנָה הַיָּקִינְתּוֹן בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן
לַמָּטָר אֲשֶׁר צִלְצֵל בְּחַלּוֹנִי.
וּמָחָר נֵצֵא כֻּלָּנוּ אֶל הַגַּן
וְנִרְאֶה שָׁם אֶת הַפֶּרַח הַלָּבָן,
וְלִכְבוֹד הַיָּקִינְתּוֹן בְּנִי יָשִׁיר אֶת הַפִּזְמוֹן
וְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאוֹד תִּהְיֶה בַּגַּן.
בַּפְּרָחִים אֲשֶׁר הֵנֵצּוּ בַּגִּנָּה,
בְּצִיצֵי הַיָּקִינְתּוֹן בְּגַנֵּנוּ הַקָּטֹן
לַיְלָה לַיְלָה מִסְתַּכֶּלֶת הַלְּבָנָה.
וְאוֹמֶרֶת הַלְּבָנָה לָעֲנָנִים
תְּנוּ טִפָּה וְעוֹד טִפֹּנֶת לַגַּנִּים
שֶׁיִּפְרַח הַיָּקִינְתּוֹן בְּגַנֵּנוּ הַקָּטֹן
כָּךְ אוֹמֶרֶת הַלְּבָנָה לָעֲנָנִים.
בָּא הַגֶּשֶׁם וְצִלְצֵל בְּחַלּוֹנִי
שָׁר נִגּוּן עַלִּיז לַפֶּרַח בְּגַנִּי
וְעָנָה הַיָּקִינְתּוֹן בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן
לַמָּטָר אֲשֶׁר צִלְצֵל בְּחַלּוֹנִי.
וּמָחָר נֵצֵא כֻּלָּנוּ אֶל הַגַּן
וְנִרְאֶה שָׁם אֶת הַפֶּרַח הַלָּבָן,
וְלִכְבוֹד הַיָּקִינְתּוֹן בְּנִי יָשִׁיר אֶת הַפִּזְמוֹן
וְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאוֹד תִּהְיֶה בַּגַּן.
מילים: מאיר אריאל לחן:
יש ערמה של חברה על הדשא
אני דברים כאלה מחבב
בנים בנות ביחד, זה יפה ש -
יש אומץ לפעמים להתערבב.
שרים שירים ומביטים למעלה
ענן שם בירח מסתבן
חושבים במי להתאהב הלילה
אם כי הרהור כזה רק מעצבן.
מתחת לראשי מונחת ירך
ועל בטני צרור תלתלים מוטל
בלאט יוצאות ידיים אל הדרך
ומסלולן ארוך ומפותל.
גומרים לשיר ומקשיבים רב קשב
בינינו מתפתלות לחשושיות
יש הסתננויות בתוך העשב
כי יש בו כל מיני גבשושיות.
כיוון שתרדמה עלי נופלת
שוב אין אני מצליח לאתר
של מי היד אשר עלי זוחלת
של מי הפה שבאוזניי לוחש.
וכשאני מקיץ אין איש בדשא
וקצת קריר וקצת רטוב מטל.
ולהפתעתי אני רואה ש-
אותו צרור תלתלים עלי מוטל.
ומתוכו אלי צוחקות עיניים
ומתוכו אלי מבהיק צוואר
אני שואל: "הי, מה העניניים?"
היא בחיוך עונה לי: "שום דבר."
שואל: "גם את ישנת?" - עונה: "לאו דוקא"
ותשובתה אותי קצת מביכה.
שואל: "אז מה בעצם את עושה כאן?"
שפתיה לוחשות: "אני איתך."
אני שותק. שפתיים היא נושכת
אני שותק וכה כבדות ידי
פתאום היא מסתובבת והולכת
ורק אני שותק עוד שם.
אני דברים כאלה מחבב
בנים בנות ביחד, זה יפה ש -
יש אומץ לפעמים להתערבב.
שרים שירים ומביטים למעלה
ענן שם בירח מסתבן
חושבים במי להתאהב הלילה
אם כי הרהור כזה רק מעצבן.
מתחת לראשי מונחת ירך
ועל בטני צרור תלתלים מוטל
בלאט יוצאות ידיים אל הדרך
ומסלולן ארוך ומפותל.
גומרים לשיר ומקשיבים רב קשב
בינינו מתפתלות לחשושיות
יש הסתננויות בתוך העשב
כי יש בו כל מיני גבשושיות.
כיוון שתרדמה עלי נופלת
שוב אין אני מצליח לאתר
של מי היד אשר עלי זוחלת
של מי הפה שבאוזניי לוחש.
וכשאני מקיץ אין איש בדשא
וקצת קריר וקצת רטוב מטל.
ולהפתעתי אני רואה ש-
אותו צרור תלתלים עלי מוטל.
ומתוכו אלי צוחקות עיניים
ומתוכו אלי מבהיק צוואר
אני שואל: "הי, מה העניניים?"
היא בחיוך עונה לי: "שום דבר."
שואל: "גם את ישנת?" - עונה: "לאו דוקא"
ותשובתה אותי קצת מביכה.
שואל: "אז מה בעצם את עושה כאן?"
שפתיה לוחשות: "אני איתך."
אני שותק. שפתיים היא נושכת
אני שותק וכה כבדות ידי
פתאום היא מסתובבת והולכת
ורק אני שותק עוד שם.
מילים: אריק איינש לחן: שמוליק קראוס
יצאתם לטייל ברחובות
אז מה? אז מה?
חיפשתם מדרכות של אהבות
אז מה? אז מה?
מיהרתם את החורף ללוות
אז מה? אז מה?
החלטתם להביא את האביב לתל אביב
אז מה? אז מה?
הלכתם עם האף בעננים
אז מה? אז מה?
צבעתם באדום את הפנים
אז מה? א מה?
צלצלתם בדלתות של השכנים
אז מה? אז מה?
החלטתם להביא את האביב לתל אביב
אז מה? אז מה?
קניתם מכנסיים רחבים
אז מה? אז מה?
שיגעתם את העוברים והשבים
אז מה? אז מה?
הפתעתם בשדירה את האוהבים
אז מה? אז מה?
החלטתם להביא את האביב לתל אביב
אז מה? אז מה?
זרקתם לנהג אחד קללה
אז מה? אז מה?
עניתם לשוטרת בשלילה
אז מה? אז מה?
שיחקתם בחתן ובכלה
אז מה? אז מה?
החלטתם להביא את האביב לתל אביב
אז מה? אז מה?
אז מה? אז מה?
חיפשתם מדרכות של אהבות
אז מה? אז מה?
מיהרתם את החורף ללוות
אז מה? אז מה?
החלטתם להביא את האביב לתל אביב
אז מה? אז מה?
הלכתם עם האף בעננים
אז מה? אז מה?
צבעתם באדום את הפנים
אז מה? א מה?
צלצלתם בדלתות של השכנים
אז מה? אז מה?
החלטתם להביא את האביב לתל אביב
אז מה? אז מה?
קניתם מכנסיים רחבים
אז מה? אז מה?
שיגעתם את העוברים והשבים
אז מה? אז מה?
הפתעתם בשדירה את האוהבים
אז מה? אז מה?
החלטתם להביא את האביב לתל אביב
אז מה? אז מה?
זרקתם לנהג אחד קללה
אז מה? אז מה?
עניתם לשוטרת בשלילה
אז מה? אז מה?
שיחקתם בחתן ובכלה
אז מה? אז מה?
החלטתם להביא את האביב לתל אביב
אז מה? אז מה?
אני רואה אותה בדרך לגימנסיה,
עם הילקוט ובתלבושת אחידה,
בעוד שנה כבר לא תהיה יותר ילדה,
אני חושב שבשבילי היא אבודה.
אני רואה אותה חוזרת מבית ספר,
אני יודע בדיוק את השעה,
היא לא יודעת, היא אף פעם לא תדע,
אני חושב שבשבילי היא אבודה.
האם כבר מישהו פיתה
את המלכה של הכיתה?
אני רואה אותה עכשיו היא כבר חיילת
קיבלה חופשה היא משרתת באוגדה,
עם הכומתה היא עוד נראית לי כמו ילדה,
אני חושב שבשבילי היא אבודה.
האם כבר מישהו ידע
את המלכה של האוגדה?
אני רואה אותה בדרך לגימנסיה,
אני חושב שבשבילי היא אבודה.
עם הילקוט ובתלבושת אחידה,
בעוד שנה כבר לא תהיה יותר ילדה,
אני חושב שבשבילי היא אבודה.
אני רואה אותה חוזרת מבית ספר,
אני יודע בדיוק את השעה,
היא לא יודעת, היא אף פעם לא תדע,
אני חושב שבשבילי היא אבודה.
האם כבר מישהו פיתה
את המלכה של הכיתה?
אני רואה אותה עכשיו היא כבר חיילת
קיבלה חופשה היא משרתת באוגדה,
עם הכומתה היא עוד נראית לי כמו ילדה,
אני חושב שבשבילי היא אבודה.
האם כבר מישהו ידע
את המלכה של האוגדה?
אני רואה אותה בדרך לגימנסיה,
אני חושב שבשבילי היא אבודה.
הלכת בין עצי התפוח
חייכת אלי שמש עולה
איוושה בשיחים הרוח
טללים לראשך עטרה
איוושה בשיחים הרוח
טללים לראשך עטרה
נאה את כעץ התפוח
זוהרת גלגל חמתי
קולך כאיוושת הרוח
כטל חיוכך, תמתי
קולך כאיוושת הרוח
כטל חיוכך, תמתי
שוצפים במדרון מי הפלג
שוטפים בגאון איילים
צחים נרקיסים כשלג
לנועם ידך מייחלים
צחים נרקיסים כשלג
לנועם ידך מייחלים
זכה את, זכה כמי פלג
תמה את, איילת החן
צחורה מכוכבי השלג
לרוך ליטופך אייחל
צחורה מכוכבי השלג
לרוך ליטופך אייחל
חייכת אלי שמש עולה
איוושה בשיחים הרוח
טללים לראשך עטרה
איוושה בשיחים הרוח
טללים לראשך עטרה
נאה את כעץ התפוח
זוהרת גלגל חמתי
קולך כאיוושת הרוח
כטל חיוכך, תמתי
קולך כאיוושת הרוח
כטל חיוכך, תמתי
שוצפים במדרון מי הפלג
שוטפים בגאון איילים
צחים נרקיסים כשלג
לנועם ידך מייחלים
צחים נרקיסים כשלג
לנועם ידך מייחלים
זכה את, זכה כמי פלג
תמה את, איילת החן
צחורה מכוכבי השלג
לרוך ליטופך אייחל
צחורה מכוכבי השלג
לרוך ליטופך אייחל
מילים: חיים חפר לחן: עממי רוסי
לי כל גל נושא מזכרת
מן הבית, מן החוף,
מן העצים יפי צמרת
וזהב שלכת בת חלוף.
הנשאי, ספינה, ושוטי -
מה רבים הכיסופים
לי נערה יש ושמה רותי,
המצפה באלה החופים.
תכול עיניה כשמיים
מבטה כלהבה.
לו אך נשקתי השפתיים
אז ידעתי מה זאת אהבה.
סער, הספינה חורקת,
תקפץ מגל אל גל.
אלי עם רעם היא צוחקת
ועם רוח לי תפרע תלתל.
מן הבית, מן החוף,
מן העצים יפי צמרת
וזהב שלכת בת חלוף.
הנשאי, ספינה, ושוטי -
מה רבים הכיסופים
לי נערה יש ושמה רותי,
המצפה באלה החופים.
תכול עיניה כשמיים
מבטה כלהבה.
לו אך נשקתי השפתיים
אז ידעתי מה זאת אהבה.
סער, הספינה חורקת,
תקפץ מגל אל גל.
אלי עם רעם היא צוחקת
ועם רוח לי תפרע תלתל.
שִׁיר יָשָׁן נוֹשָׁן, שִׁיר שֶׁל חַיָּלִים
שֶׁחוֹזְרִים אַחֲרֵי הַקְּרָב
שִׁיר שֶׁל אֲהוּבָה, מְחַכֶּה לְךָ -
מִישֶׁהוּ שָׁר אֶת זֶה קוֹדֵם
זֶהוּ שִׁיר אַחֲרֵי מִלְחָמָה
הוּא תָּמִיד מַזְכִּיר לִי תִקווה
הִיא מְחַכָּה, אֲהוּבָה כְּבָר חוֹזֵר
זֶהוּ שִׁיר שֶׁבָּא אַחֲרֵי הַמִּלְחָמָה
הוּא כֹּתֵב מִכְתָּב,
הִיא עוֹנָה שְׁלוֹשָׁה
כָּכָה זֶה הוֹלֵךְ תָּמִיד
הוּא שׁוֹלֵחַ שִׁיר,
הִיא מוֹחָה דִּמְעָה -
מִישֶׁהוּ שָׁר אֶת זֶה קוֹדֵם
זֶהוּ שִׁיר אַחֲרֵי מִלְחָמָה
הוּא תָּמִיד מַזְכִּיר לִי תִקווה
הִיא מְחַכָּה, אֲהוּבָה כְּבָר חוֹזֵר
זֶהוּ שִׁיר שֶׁבָּא אַחֲרֵי הַמִּלְחָמָה
כָּל הָרְחוֹב יוֹצֵא,
וְזוֹרֵק פְּרָחִים
כַּמָּה טוֹב שֶׁבָּא שָׁלוֹם.
הִנֵּה הֵם חוֹזְרִים,
שֶׁיִּהְיוּ בְּרִיאִים -
מִישֶׁהוּ שָׁר אֶת זֶה קוֹדֵם
זֶהוּ שִׁיר אַחֲרֵי מִלְחָמָה
הוּא תָּמִיד מַזְכִּיר לִי תִקווה
הִיא מְחַכָּה, אֲהוּבָה כְּבָר חוֹזֵר
זֶהוּ שִׁיר שֶׁבָּא אַחֲרֵי הַמִּלְחָמָה
שִׁיר יָשָׁן נוֹשָׁן, שִׁיר שֶׁל חַיָּלִים
שֶׁחוֹזְרִים אַחֲרֵי הַקְּרָב
שֶׁחוֹזְרִים אַחֲרֵי הַקְּרָב
שִׁיר שֶׁל אֲהוּבָה, מְחַכֶּה לְךָ -
מִישֶׁהוּ שָׁר אֶת זֶה קוֹדֵם
זֶהוּ שִׁיר אַחֲרֵי מִלְחָמָה
הוּא תָּמִיד מַזְכִּיר לִי תִקווה
הִיא מְחַכָּה, אֲהוּבָה כְּבָר חוֹזֵר
זֶהוּ שִׁיר שֶׁבָּא אַחֲרֵי הַמִּלְחָמָה
הוּא כֹּתֵב מִכְתָּב,
הִיא עוֹנָה שְׁלוֹשָׁה
כָּכָה זֶה הוֹלֵךְ תָּמִיד
הוּא שׁוֹלֵחַ שִׁיר,
הִיא מוֹחָה דִּמְעָה -
מִישֶׁהוּ שָׁר אֶת זֶה קוֹדֵם
זֶהוּ שִׁיר אַחֲרֵי מִלְחָמָה
הוּא תָּמִיד מַזְכִּיר לִי תִקווה
הִיא מְחַכָּה, אֲהוּבָה כְּבָר חוֹזֵר
זֶהוּ שִׁיר שֶׁבָּא אַחֲרֵי הַמִּלְחָמָה
כָּל הָרְחוֹב יוֹצֵא,
וְזוֹרֵק פְּרָחִים
כַּמָּה טוֹב שֶׁבָּא שָׁלוֹם.
הִנֵּה הֵם חוֹזְרִים,
שֶׁיִּהְיוּ בְּרִיאִים -
מִישֶׁהוּ שָׁר אֶת זֶה קוֹדֵם
זֶהוּ שִׁיר אַחֲרֵי מִלְחָמָה
הוּא תָּמִיד מַזְכִּיר לִי תִקווה
הִיא מְחַכָּה, אֲהוּבָה כְּבָר חוֹזֵר
זֶהוּ שִׁיר שֶׁבָּא אַחֲרֵי הַמִּלְחָמָה
שִׁיר יָשָׁן נוֹשָׁן, שִׁיר שֶׁל חַיָּלִים
שֶׁחוֹזְרִים אַחֲרֵי הַקְּרָב
אני רוכב, לא יתפסוני חי
כן אני זוכר אותה איתי, רוכבת איתי
אני עוזב, אולי כהו עיני
והיא עומדת שם צוחקת אלי.
קח לך אישה ובנה לה בית
קח לך, קח לך,
קח לך אישה ובנה לה בית
קח לך, קח לך.
אני רוכב השמש בגבי.
כן, אני מרגיש אותך איתי כאילו עכשיו
הזמן עוקב וכבר נוגע בי
ואין כבר דרך להמשיך ולרכב.
קח לך אישה...
אולי אשוב בצהרי היום
כן, אני זקן יותר ואת זוכרת אותי
זה לא עצוב כשמסתיים חלום
זה לא עצוב כי את נשארת איתי.
קח לך אישה...
כן אני זוכר אותה איתי, רוכבת איתי
אני עוזב, אולי כהו עיני
והיא עומדת שם צוחקת אלי.
קח לך אישה ובנה לה בית
קח לך, קח לך,
קח לך אישה ובנה לה בית
קח לך, קח לך.
אני רוכב השמש בגבי.
כן, אני מרגיש אותך איתי כאילו עכשיו
הזמן עוקב וכבר נוגע בי
ואין כבר דרך להמשיך ולרכב.
קח לך אישה...
אולי אשוב בצהרי היום
כן, אני זקן יותר ואת זוכרת אותי
זה לא עצוב כשמסתיים חלום
זה לא עצוב כי את נשארת איתי.
קח לך אישה...
מילים: חבורת לול לחן: שלום חנוך
יום אחד, יום אחד,
שם נולד לטייל ביער,
ורקמה מחוטים של זהב
בן מלך קטן,
אם חורגת וסוס לבן.
יום אחד, יום אחד
בית קט ונפתח השער...
נסיכה עייפה נרדמה
על קרן של אור,
בא אורח על סוס שחור.
למה לא, למה לא עכשיו,
מה שבטח יבוא רק מחר.
למה לא, למה לא עכשיו
מה שבטח יבוא מחר.
לא היה, לא היה
סוס לבן, נסיכה ביער
לא היו אגדות מעולם
היה רק חלום
לא באושר, אך עד היום
לא היה לא היה שלום.
למה לא, למה לא עכשיו,
מה שבטח יבוא רק מחר.
למה לא, למה לא עכשיו
מה שבטח יבוא מחר.
אבשלום, אבשלום
כמו חלום, כמו חלום בקיץ
למה לא, למה לא,
למה לא יבוא כבר עכשיו
מה שבטח יבוא מחר.
שם נולד לטייל ביער,
ורקמה מחוטים של זהב
בן מלך קטן,
אם חורגת וסוס לבן.
יום אחד, יום אחד
בית קט ונפתח השער...
נסיכה עייפה נרדמה
על קרן של אור,
בא אורח על סוס שחור.
למה לא, למה לא עכשיו,
מה שבטח יבוא רק מחר.
למה לא, למה לא עכשיו
מה שבטח יבוא מחר.
לא היה, לא היה
סוס לבן, נסיכה ביער
לא היו אגדות מעולם
היה רק חלום
לא באושר, אך עד היום
לא היה לא היה שלום.
למה לא, למה לא עכשיו,
מה שבטח יבוא רק מחר.
למה לא, למה לא עכשיו
מה שבטח יבוא מחר.
אבשלום, אבשלום
כמו חלום, כמו חלום בקיץ
למה לא, למה לא,
למה לא יבוא כבר עכשיו
מה שבטח יבוא מחר.
גל רודף גל ונשבר
גם אתה לפעמים
יום רודף יום
ונגמר
גם אתה לפעמים
לפעמים הים שקט ואין גלים
גם אתה לפעמים
ומחר תזרח השמש מבעד לעננים
ותרגיש יותר טוב
תרגיש חמים
שובי אלי בואי אהובה
גם אם לא קל
לפעמים
סלחי לי על כל שגיאותיי
גם אם לא קל
לפעמים
לפעמים הים שקט ואין גלים
גם אתה לפעמים
ומחר תזרח השמש מבעד לעננים
ותרגיש יותר טוב
תרגיש חמים
גל רודף גל ונשבר
גם אתה...
גם אתה לפעמים
יום רודף יום
ונגמר
גם אתה לפעמים
לפעמים הים שקט ואין גלים
גם אתה לפעמים
ומחר תזרח השמש מבעד לעננים
ותרגיש יותר טוב
תרגיש חמים
שובי אלי בואי אהובה
גם אם לא קל
לפעמים
סלחי לי על כל שגיאותיי
גם אם לא קל
לפעמים
לפעמים הים שקט ואין גלים
גם אתה לפעמים
ומחר תזרח השמש מבעד לעננים
ותרגיש יותר טוב
תרגיש חמים
גל רודף גל ונשבר
גם אתה...
מילים: אריק איינש לחן: מיקי גבריאלוב
הגוזלים שלי עזבו את הקן
פרשו כנפיים ועפו
ואני ציפור זקנה נשארתי בקן
מקווה מאוד שהכל יהיה בסדר.
תמיד ידעתי שיבוא היום
שבו צריך להיפרד
אבל עכשיו זה ככה בא לי פתאום
אז מה הפלא שאני קצת דואג.
עוף גוזל
חתוך את השמיים
טוס לאן שבא לך
רק אל תשכח
יש נשר בשמיים
גור לך.
עכשיו נשארנו לבדנו בקן
אבל אנחנו ביחד
חבקי אותי חזק תגידי לי כן
אל תדאגי ביחד כיף להזדקן
עוף גוזל...
אני יודע שככה זה בטבע
וגם אני עזבתי קן
אבל עכשיו כשבא הרגע
אז מחניק קצת בגרון
מחניק קצת בגרון.
עוף גוזל...
פרשו כנפיים ועפו
ואני ציפור זקנה נשארתי בקן
מקווה מאוד שהכל יהיה בסדר.
תמיד ידעתי שיבוא היום
שבו צריך להיפרד
אבל עכשיו זה ככה בא לי פתאום
אז מה הפלא שאני קצת דואג.
עוף גוזל
חתוך את השמיים
טוס לאן שבא לך
רק אל תשכח
יש נשר בשמיים
גור לך.
עכשיו נשארנו לבדנו בקן
אבל אנחנו ביחד
חבקי אותי חזק תגידי לי כן
אל תדאגי ביחד כיף להזדקן
עוף גוזל...
אני יודע שככה זה בטבע
וגם אני עזבתי קן
אבל עכשיו כשבא הרגע
אז מחניק קצת בגרון
מחניק קצת בגרון.
עוף גוזל...
סוף השירון
