השירון מאפשר הצגה של מילות השירים , שקופיות זמר,.
או גם וגם
.
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון
שירונים:
יהודית רביץ
היא אמנית, זמרת-יוצרת, מלחינה, מוזיקאית, מעבדת ומפיקה מוזיקלית ישראלית, מהזמרות הבולטות והחשובות במוזיקה הישראלית
שירון זה מכיל מילים לשירים
מילים: לאה גולדבר לחן: עודד לרר
באת אלי את עיני לפקוח,
וגופך לי מבט וחלון וראי,
באת כלילה הבא אל האוח
להראות לו בחושך את כל הדברים.
ולמדתי: שם לכל ריס וציפורן
ולכל שערה בבשר החשוף
וריח ילדות ריח דבק ואורן
הוא ניחוח לילו של הגוף.
אם היו עינויים - הם הפליגו אליך
מפרשי הלבן אל האופל שלך
תנני ללכת תנני ללכת
לכרוע על חוף הסליחה.
ולמדתי: שם לכל ריס וציפורן
ולכל שערה בבשר החשוף
וריח ילדות ריח דבק ואורן
הוא ניחוח לילו של הגוף.
וגופך לי מבט וחלון וראי,
באת כלילה הבא אל האוח
להראות לו בחושך את כל הדברים.
ולמדתי: שם לכל ריס וציפורן
ולכל שערה בבשר החשוף
וריח ילדות ריח דבק ואורן
הוא ניחוח לילו של הגוף.
אם היו עינויים - הם הפליגו אליך
מפרשי הלבן אל האופל שלך
תנני ללכת תנני ללכת
לכרוע על חוף הסליחה.
ולמדתי: שם לכל ריס וציפורן
ולכל שערה בבשר החשוף
וריח ילדות ריח דבק ואורן
הוא ניחוח לילו של הגוף.
שום הפתעות אין בסיפור
שוב הדמעות על האיפור
החגיגה נגמרת
המסכה נושרת
שוב הדמעות על האיפור
והחיוך שעוד תפור
נפרם משפתותיך
נפרד לו מעלייך
וסוף לסיפור
כל הקסמים תמו חלפו
כל האורות כבר נאספו
הזמן שאין רופא לו
חמק חלף כמו פלא
ורק הזיעה על הפנים
כובע מעוף ריק משפנים
כל הצופים כבר קמו
כל התשואות נדמו
פרחו היונים.
גם האמת גם הבדיה
מה שהיה כמו לא היה
נמוג כהרף עין
ורק אתה עדין
עם הדמעות על האיפור
והחיוך שעוד תפור
נפרם משפתותיך
נפרד לו מעלייך
וסוף לסיפור.
תודה לשירי
שוב הדמעות על האיפור
החגיגה נגמרת
המסכה נושרת
שוב הדמעות על האיפור
והחיוך שעוד תפור
נפרם משפתותיך
נפרד לו מעלייך
וסוף לסיפור
כל הקסמים תמו חלפו
כל האורות כבר נאספו
הזמן שאין רופא לו
חמק חלף כמו פלא
ורק הזיעה על הפנים
כובע מעוף ריק משפנים
כל הצופים כבר קמו
כל התשואות נדמו
פרחו היונים.
גם האמת גם הבדיה
מה שהיה כמו לא היה
נמוג כהרף עין
ורק אתה עדין
עם הדמעות על האיפור
והחיוך שעוד תפור
נפרם משפתותיך
נפרד לו מעלייך
וסוף לסיפור.
תודה לשירי
מילים: יעקב רוטבל לחן: יהודית רביץ
שום הפתעות אין בסיפור
שוב הדמעות על האיפור
החגיגה נגמרת
המסכה נושרת
ושוב הדמעות על האיפור
והחיוך שעוד תפור
נפרם משפתותיך
נפרד כבר מעליך
וסוף לסיפור.
כל הקסמים תמו חלפו
כל האורות כבר נאספו
הזמן שאין רופא לו
חמק חלף כמו פלא
ורק הזיעה על הפנים
כובע מעוך ריק משפנים
כל הצופים כבר קמו
כל התשואות נדמו
פרחו היונים.
גם האמת, גם הבדיה
מה שהיה, כמו לא היה
נמוג כהרף עין
ורק אתה עדיין
ושוב הדמעות על האיפור
והחיוך שעוד תפור
נפרם משפתותיך
נפרד כבר מעליך
וסוף לסיפור.
שוב הדמעות על האיפור
החגיגה נגמרת
המסכה נושרת
ושוב הדמעות על האיפור
והחיוך שעוד תפור
נפרם משפתותיך
נפרד כבר מעליך
וסוף לסיפור.
כל הקסמים תמו חלפו
כל האורות כבר נאספו
הזמן שאין רופא לו
חמק חלף כמו פלא
ורק הזיעה על הפנים
כובע מעוך ריק משפנים
כל הצופים כבר קמו
כל התשואות נדמו
פרחו היונים.
גם האמת, גם הבדיה
מה שהיה, כמו לא היה
נמוג כהרף עין
ורק אתה עדיין
ושוב הדמעות על האיפור
והחיוך שעוד תפור
נפרם משפתותיך
נפרד כבר מעליך
וסוף לסיפור.
מילים: אהובה עוזר לחן: אהובה עוזרי
האיש ההוא הוא עולמך
שכחת הכל גם את ביתך
הכל דומם בתוך חדרך
נעול סגור גם שערך
האיש ההוא הוא עולמך
אחריו תלכי גם באש
בדומיה הלב פועם
לא מאמינה איך זה קורה
חלף הזמן אישה יפה את
בחום הלב גופך לך דואב
אש בוערת בך
ליל סוער לך
מה עשה לך
הכל נשבר בך
יום ויום לך אחכה
אם תרצי עולם אחצה
לראות אותך ביום בהיר
לומר לך יש עוד חיים
לזכור איתך ימים יפים
את העבר לא שוכחים
לראות אותך ביום בהיר
הלב זועק מי יאמין
ילדות יפה על חוף לבן
בלב נשארת לעולם
חלף הזמן אישה יפה את
בחום הלב גופך לך דואב
אש בוערת בך
ליל סוער לך
מה עשה לך
הכל נשבר בך
יום ויום לך אחכה
אם תרצי עולם אחצה
שכחת הכל גם את ביתך
הכל דומם בתוך חדרך
נעול סגור גם שערך
האיש ההוא הוא עולמך
אחריו תלכי גם באש
בדומיה הלב פועם
לא מאמינה איך זה קורה
חלף הזמן אישה יפה את
בחום הלב גופך לך דואב
אש בוערת בך
ליל סוער לך
מה עשה לך
הכל נשבר בך
יום ויום לך אחכה
אם תרצי עולם אחצה
לראות אותך ביום בהיר
לומר לך יש עוד חיים
לזכור איתך ימים יפים
את העבר לא שוכחים
לראות אותך ביום בהיר
הלב זועק מי יאמין
ילדות יפה על חוף לבן
בלב נשארת לעולם
חלף הזמן אישה יפה את
בחום הלב גופך לך דואב
אש בוערת בך
ליל סוער לך
מה עשה לך
הכל נשבר בך
יום ויום לך אחכה
אם תרצי עולם אחצה
מילים: יעקב רוטבל לחן: יהודית רביץ
קצב הליכתה
קמט בשמלתה
הם שיעידו הם שיגידו
שדבק בה טעם האהבה
עשב בשערה
ושתי עיניה גם מספרות עליה
שהיא באה מאהבה
שמץ של מבוכה
קסם בחיוכה
הם שיסבירו הם את סודה יסגירו
שהיא באה מאהבה
כמה שהיא יפה
אור על פניה נח
ורואים עליה
שהיא באה מאהבה
ריח
שדה פורח
ומשפתיה עולה ובא
טעם
רוצה עוד פעם
לטעום את טעם האהבה.
קמט בשמלתה
הם שיעידו הם שיגידו
שדבק בה טעם האהבה
עשב בשערה
ושתי עיניה גם מספרות עליה
שהיא באה מאהבה
שמץ של מבוכה
קסם בחיוכה
הם שיסבירו הם את סודה יסגירו
שהיא באה מאהבה
כמה שהיא יפה
אור על פניה נח
ורואים עליה
שהיא באה מאהבה
ריח
שדה פורח
ומשפתיה עולה ובא
טעם
רוצה עוד פעם
לטעום את טעם האהבה.
מילים: יעקב גלעד לחן: יהודית רביץ
ארבע לפנות בוקר
אנ'לא נרדמת
לבד קשה לי ללכת לישון
ארבע לפנות בוקר
אני רוקמת
חלום ליל קיץ כיד הדמיון
אני לבד - כלום לא עוזר
אני כמעט על סף משבר
מתי אתה חוזר?
ארבע לפנות בוקר
התריס פתוח
חצי ירח מציץ בחלון
ארבע לפנות בוקר
ורק הרוח
עושה קולות וגלים בוילון
אתה כבר בטח לא זוכר
הלכת למקום אחר
מתי אתה חוזר?
הזמן עובר בעצלתיים
ושמש באה בשמיים
אני לבד, אבל בינתיים
איפה אתה? איפה אני?
ארבע לפנות בוקר
הדלקתי רדיו
זה רק הביא לי יותר דיכאון
ארבע לפנות בוקר
אני בבית
מה עוד נשאר לי מלבד זיכרון
אתה כבר בטח לא זוכר
אמרת שתחזור מהר
מתי אתה חוזר?
הזמן עובר בעצלתיים
ושמש באה בשמיים
אני לבד, אבל בינתיים
איפה אתה? איפה אני?
ארבע לפנות בוקר
אנ'לא נרדמת
לבד קשה לי ללכת לישון
ארבע לפנות בוקר
אני רוקמת
חלום ליל קיץ כיד הדמיון
אני לבד כלום לא עוזר
אם לא תבוא יבוא אחר
מתי אתה חוזר?
הזמן עובר בעצלתיים
ושמש באה בשמיים
אני לבד, אבל בינתיים
איפה אתה? איפה אני?
אנ'לא נרדמת
לבד קשה לי ללכת לישון
ארבע לפנות בוקר
אני רוקמת
חלום ליל קיץ כיד הדמיון
אני לבד - כלום לא עוזר
אני כמעט על סף משבר
מתי אתה חוזר?
ארבע לפנות בוקר
התריס פתוח
חצי ירח מציץ בחלון
ארבע לפנות בוקר
ורק הרוח
עושה קולות וגלים בוילון
אתה כבר בטח לא זוכר
הלכת למקום אחר
מתי אתה חוזר?
הזמן עובר בעצלתיים
ושמש באה בשמיים
אני לבד, אבל בינתיים
איפה אתה? איפה אני?
ארבע לפנות בוקר
הדלקתי רדיו
זה רק הביא לי יותר דיכאון
ארבע לפנות בוקר
אני בבית
מה עוד נשאר לי מלבד זיכרון
אתה כבר בטח לא זוכר
אמרת שתחזור מהר
מתי אתה חוזר?
הזמן עובר בעצלתיים
ושמש באה בשמיים
אני לבד, אבל בינתיים
איפה אתה? איפה אני?
ארבע לפנות בוקר
אנ'לא נרדמת
לבד קשה לי ללכת לישון
ארבע לפנות בוקר
אני רוקמת
חלום ליל קיץ כיד הדמיון
אני לבד כלום לא עוזר
אם לא תבוא יבוא אחר
מתי אתה חוזר?
הזמן עובר בעצלתיים
ושמש באה בשמיים
אני לבד, אבל בינתיים
איפה אתה? איפה אני?
מילים: אהוד מנור לחן: מתי כספי
מישהו, מישהו דואג
דואג לי שם למעלה
בא והדליק כמה כוכבים
והם נופלים אחד אחד.
אנו סובבים בשתי דרכים שונות
יום ולילה לאורכן
עייפים ורעבים ומחכים לאות
בנתיבי אבק וזמן
אנו נפגש בסוף דרכים ושאלות
נפגש בתום ימים רבים,
בתום הרבה לילות
אני יודע שגם את קרבה עכשיו
אביב חלף, קיץ נאסף
והגשם שב.
מישהו, מישהו דואג
דואג לי שם למעלה
בא ואסף כמה כוכבים
השיב אותם אחד אחד.
אנו סובבים בשתי דרכים שונות...
דואג לי שם למעלה
בא והדליק כמה כוכבים
והם נופלים אחד אחד.
אנו סובבים בשתי דרכים שונות
יום ולילה לאורכן
עייפים ורעבים ומחכים לאות
בנתיבי אבק וזמן
אנו נפגש בסוף דרכים ושאלות
נפגש בתום ימים רבים,
בתום הרבה לילות
אני יודע שגם את קרבה עכשיו
אביב חלף, קיץ נאסף
והגשם שב.
מישהו, מישהו דואג
דואג לי שם למעלה
בא ואסף כמה כוכבים
השיב אותם אחד אחד.
אנו סובבים בשתי דרכים שונות...
מילים: יהודית רבי לחן: יהודית רביץ
איך טלפון אחד קטן
מעורר שוב געגוע
איך מתוך הסדק
מבעבע תעתוע
בדיוק שחשבתי ששכחתי
ואיך שנגמלתי - התמכרתי
כמו ארנב באור נלכדתי
טפשונת שכמותי
אני שנשבעתי
לשמור לי אמונים
איך לא ידעתי
לא ליפול על הפנים
על הפנים
מעורר שוב געגוע
איך מתוך הסדק
מבעבע תעתוע
בדיוק שחשבתי ששכחתי
ואיך שנגמלתי - התמכרתי
כמו ארנב באור נלכדתי
טפשונת שכמותי
אני שנשבעתי
לשמור לי אמונים
איך לא ידעתי
לא ליפול על הפנים
על הפנים
מילים: יעקב גלעד לחן: יהודית רביץ
אפילוּ בַּשָׁרָב הֲכִי כָּבֵד
יָדַעְתִּי שֶׁהַגֶּשֶׁם עוֹד יֵרֵד
רָאִיתִי בַּחֲלוֹם שֶׁלִי צִפּוֹר
אפילוּ בְּמַשַּׁב סוּפָה וָקוֹר.
לֹא פַּעַם זֶה קָשֶׁה
אֲבָל לָרוֹב מִלָּה טוֹבָה
מִיָד עוֹשָׂה לִי טוֹב
רַק מִלָה טוֹבָה
אוֹ שְׁתַּיִם לֹא יוֹתֵר מִזֶּה.
אפילוּ בִּרְחוֹב רָאשִׁי סוֹאֵן
רָאִיתִי אִישׁ יוֹשֵׁב וּמְנַגֵּן
פָּגַשְׁתִּי אֲנָשִׁים מְאֻשָּׁרִים
אפילוּ בֵּין שְׁבִילֵי עָפָר צָרִים.
תָּמִיד הִשְׁאַרְתִּי פֶּתַח לְתִּקְוָה
אפילוּ כְּשֶׁכָּבְתָה הָאַהֲבָה
חָלַמְתִּי עַל יָמִים יוֹתֵר יָפִים
אפילוּ בְּלֵילוֹת שֵׁנָה טְרוּפִים.
לֹא פַּעַם זֶה קָשֶׁה
אֲבָל לָרוֹב מִלָּה טוֹבָה
מִיָד עוֹשָׂה לִי טוֹב
רַק מִלָה טוֹבָה
אוֹ שְׁתַּיִם לֹא יוֹתֵר מִזֶּה.
לֹא פַּעַם זֶה קָשֶׁה
אֲבָל לָרוֹב מִלָּה טוֹבָה
מִיָד עוֹשָׂה לִי טוֹב
רַק מִלָה טוֹבָה
אוֹ שְׁתַּיִם לֹא יוֹתֵר מִזֶּה.
יָדַעְתִּי שֶׁהַגֶּשֶׁם עוֹד יֵרֵד
רָאִיתִי בַּחֲלוֹם שֶׁלִי צִפּוֹר
אפילוּ בְּמַשַּׁב סוּפָה וָקוֹר.
לֹא פַּעַם זֶה קָשֶׁה
אֲבָל לָרוֹב מִלָּה טוֹבָה
מִיָד עוֹשָׂה לִי טוֹב
רַק מִלָה טוֹבָה
אוֹ שְׁתַּיִם לֹא יוֹתֵר מִזֶּה.
אפילוּ בִּרְחוֹב רָאשִׁי סוֹאֵן
רָאִיתִי אִישׁ יוֹשֵׁב וּמְנַגֵּן
פָּגַשְׁתִּי אֲנָשִׁים מְאֻשָּׁרִים
אפילוּ בֵּין שְׁבִילֵי עָפָר צָרִים.
תָּמִיד הִשְׁאַרְתִּי פֶּתַח לְתִּקְוָה
אפילוּ כְּשֶׁכָּבְתָה הָאַהֲבָה
חָלַמְתִּי עַל יָמִים יוֹתֵר יָפִים
אפילוּ בְּלֵילוֹת שֵׁנָה טְרוּפִים.
לֹא פַּעַם זֶה קָשֶׁה
אֲבָל לָרוֹב מִלָּה טוֹבָה
מִיָד עוֹשָׂה לִי טוֹב
רַק מִלָה טוֹבָה
אוֹ שְׁתַּיִם לֹא יוֹתֵר מִזֶּה.
לֹא פַּעַם זֶה קָשֶׁה
אֲבָל לָרוֹב מִלָּה טוֹבָה
מִיָד עוֹשָׂה לִי טוֹב
רַק מִלָה טוֹבָה
אוֹ שְׁתַּיִם לֹא יוֹתֵר מִזֶּה.
מילים: אהוד מנור לחן: יהודית רביץ
שם עץ של ערבה רכון על מי הפלג
עלי הכסף משתקפים בתוך מראת גלים
לשם נשאה זרים, פרחי אפור ותכלת,
זרי סרפד ומרגנית וסחלבים סגולים.
טיפסה היא על ענפי העץ הרוטטים ממעל,
ביקשה לקלוע לראשו פרחים ועשב בר
אך יחד עם הזר נפלה אל מי הנחל
כשענף שוטה אחד בגד בה ונשבר.
על פני המים שמלותיה נפרשו,
כמו בת ים קטנה על גל,
ואז נישאה לרגע על מימי הנחל המוצל.
אופליה...
לפתע את קולה נתנה בשיר לשניים
כאילו לא ידעה דבר על גודל אסונה,
כאילו היא עצמה נולדה לחיות במים,
כאילו מימים היו מי נחל מעונה.
אך שמלותיה רוו תוך רגע קט
במים שכבדו מרוב
ועם שיריה אז נפלה אל חיק המוות הרטוב.
אופליה...
עלי הכסף משתקפים בתוך מראת גלים
לשם נשאה זרים, פרחי אפור ותכלת,
זרי סרפד ומרגנית וסחלבים סגולים.
טיפסה היא על ענפי העץ הרוטטים ממעל,
ביקשה לקלוע לראשו פרחים ועשב בר
אך יחד עם הזר נפלה אל מי הנחל
כשענף שוטה אחד בגד בה ונשבר.
על פני המים שמלותיה נפרשו,
כמו בת ים קטנה על גל,
ואז נישאה לרגע על מימי הנחל המוצל.
אופליה...
לפתע את קולה נתנה בשיר לשניים
כאילו לא ידעה דבר על גודל אסונה,
כאילו היא עצמה נולדה לחיות במים,
כאילו מימים היו מי נחל מעונה.
אך שמלותיה רוו תוך רגע קט
במים שכבדו מרוב
ועם שיריה אז נפלה אל חיק המוות הרטוב.
אופליה...
מילים: אהוד מנור לחן: אביב כהן
יש לי ארץ טרופית יפה
שהשמש ליטפה
יש לי ים לעולם כל רגע
כל שנה
יש קרנבל
יש גיטרה די טובה
ואהבה ששמה אם לא שמעת תרזה
אולי בעצם אני בכלל סתם הלך מסכן מסכן
אבל אצלי בבית אני הבוס אני החוק אני המלך כן כן
והחולצה שלי היא דגל אהבה וקרנבל וכדורגל
שהשמש ליטפה
יש לי ים לעולם כל רגע
כל שנה
יש קרנבל
יש גיטרה די טובה
ואהבה ששמה אם לא שמעת תרזה
אולי בעצם אני בכלל סתם הלך מסכן מסכן
אבל אצלי בבית אני הבוס אני החוק אני המלך כן כן
והחולצה שלי היא דגל אהבה וקרנבל וכדורגל
מילים: יהודה עמיח לחן: יהודית רביץ
באהבתנו
גוף הפך מקום,
ובזכרוננו
לא תעז לנשום.
מה שלא עשינו,
לילה מתאדה,
מה שלא היינו
הוא עכשיו שדה.
שיכחה ולקט
ופאת עבר,
כי תקוות הטקס
לא תציל דבר.
שיח בוגונוילה,
זמן הופך מקום
בעיני הלילה
יזכר היום,
יזכרו בשקט
בית ומדבר,
כי הטקס
הוא אשר נשאר.
גוף הפך מקום,
ובזכרוננו
לא תעז לנשום.
מה שלא עשינו,
לילה מתאדה,
מה שלא היינו
הוא עכשיו שדה.
שיכחה ולקט
ופאת עבר,
כי תקוות הטקס
לא תציל דבר.
שיח בוגונוילה,
זמן הופך מקום
בעיני הלילה
יזכר היום,
יזכרו בשקט
בית ומדבר,
כי הטקס
הוא אשר נשאר.
מילים: ג'ורג'י בן לחן: ג'ורג'י בן תרגום: יעקב גלעד
וא נרקוד עד אור הבוקר
בוא נשיר חזק עד השמיים
בוא נרקוד עד אור הבוקר
בוא נשיר חזק עד השמיים
בוא נרקוד לאור הירח
בוא הקרנבל כבר מתחיל
בוא איתי, עכשיו הזמן בורח
בוא איתי עד לאן שהלב לוקח
וא נרקוד עד אור הבוקר
בוא נשיר חזק עד השמיים
בוא נרקוד עד אור הבוקר
בוא נשיר חזק עד השמיים
בוא נברח ליום או יומיים
בוא ניקח מטוס לברזיל
בוא לריו, נשכח הכל בינתיים
בוא נשמח עם כל הברזילאים
בוא לריו
וא נרקוד עד אור הבוקר
בוא נשיר חזק עד השמיים
בוא נרקוד עד אור הבוקר
בוא נשיר חזק עד השמיים
בוא נשיר חזק עד השמיים
בוא נרקוד עד אור הבוקר
בוא נשיר חזק עד השמיים
בוא נרקוד לאור הירח
בוא הקרנבל כבר מתחיל
בוא איתי, עכשיו הזמן בורח
בוא איתי עד לאן שהלב לוקח
וא נרקוד עד אור הבוקר
בוא נשיר חזק עד השמיים
בוא נרקוד עד אור הבוקר
בוא נשיר חזק עד השמיים
בוא נברח ליום או יומיים
בוא ניקח מטוס לברזיל
בוא לריו, נשכח הכל בינתיים
בוא נשמח עם כל הברזילאים
בוא לריו
וא נרקוד עד אור הבוקר
בוא נשיר חזק עד השמיים
בוא נרקוד עד אור הבוקר
בוא נשיר חזק עד השמיים
מילים: דן פוגל לחן: שם טוב לוי
לילות הסתיו נופל ביערים
עלה לא נראה
ושוכב דומם
לארץ
בנחלים יקפוץ הדג אל המים
והד נקישה לחה
יעל באופל
במרחק השחור נזרעות דהרות
סוסים לא נראים
הנמסים והולכים
כל אלה ישמע ההלך העייף
ורעד יעבור
את בשרו
עלה לא נראה
ושוכב דומם
לארץ
בנחלים יקפוץ הדג אל המים
והד נקישה לחה
יעל באופל
במרחק השחור נזרעות דהרות
סוסים לא נראים
הנמסים והולכים
כל אלה ישמע ההלך העייף
ורעד יעבור
את בשרו
מילים: יהונתן גפן לחן: יוני רכטר
הילדה הכי יפה בגן
יש לה עיניים הכי יפות בגן
וצמה הכי יפה בגן
ופה הכי יפה בגן
וכמה שמביטים בה יותר
רואים שאין מה לדבר
והיא הילדה
הכי יפה, יפה בגן
כשהיא מחייכת
גם אני מחייכת
וכשהיא עצובה
אני לא מבינה
איך אפשר להיות עצובה
כשאת הילדה הכי יפה בגן.
יש לה עיניים הכי יפות בגן
וצמה הכי יפה בגן
ופה הכי יפה בגן
וכמה שמביטים בה יותר
רואים שאין מה לדבר
והיא הילדה
הכי יפה, יפה בגן
כשהיא מחייכת
גם אני מחייכת
וכשהיא עצובה
אני לא מבינה
איך אפשר להיות עצובה
כשאת הילדה הכי יפה בגן.
מילים: אהוד מנור לחן: בועז שרעבי
הלוואי ומענן תרד עלינו קשת
הלוואי שלעולם הזה יש תקנה...
הלוואי ויום יצמח מתוך סופה גועשת
הלוואי ולא תאבד לעד המתנה
הלוואי שהמדבר יצמיח עשב דשא
הלוואי ועוד נשב בצל התאנה.
הלוואי שלא נכאב ואיש אחיו יאהב
הלוואי ויפתחו שוב שערי גן עדן
הלוואי ויתמזגו מזרח ומערב
הלוואי הלוואי ונחדש ימינו כאן כקדם.
הלוואי ולא ישא עוד גוי אל גוי חרב
הלוואי ולא ננטוש את דרך התקווה
הלוואי והאדם יהיה רחום עד ערב
הלוואי שיש סיכוי אחד לאהבה.
הלוואי שלא נכאב...
הלוואי שלעולם הזה יש תקנה...
הלוואי ויום יצמח מתוך סופה גועשת
הלוואי ולא תאבד לעד המתנה
הלוואי שהמדבר יצמיח עשב דשא
הלוואי ועוד נשב בצל התאנה.
הלוואי שלא נכאב ואיש אחיו יאהב
הלוואי ויפתחו שוב שערי גן עדן
הלוואי ויתמזגו מזרח ומערב
הלוואי הלוואי ונחדש ימינו כאן כקדם.
הלוואי ולא ישא עוד גוי אל גוי חרב
הלוואי ולא ננטוש את דרך התקווה
הלוואי והאדם יהיה רחום עד ערב
הלוואי שיש סיכוי אחד לאהבה.
הלוואי שלא נכאב...
מילים: אלכסנדר פן לחן: סשה ארגוב
מְעִילִי הַפָּשׁוּט וּפָנָס עַל הַגֶּשֶׁר,
לֵיל הַסְּתָו וּשְׂפָתַי הַלַּחוֹת מִנִּי גֶּשֶׁם –
כָּךְ רָאִיתָ אוֹתִי רִאשׁוֹנָה, הֲתִזְכֹּר?
וְהָיָה לִי בָּרוּר כְּמוֹ שְׁתַּיִם וּשְׁתַּיִם,
כִּי אֶהְיֶה בִּשְׁבִילְךָ כְּמוֹ לֶחֶם וָמַיִם
וּכְאֶל לֶחֶם וָמַיִם אֵלַי תַּחֲזֹר.
בְּעָנְיֵנוּ הַמַּר, בַּעֲבֹר אוֹתְךָ זַעַם,
גַּם לַמָּוֶת אַתָּה קִלַּלְתָּנִי לֹא פַּעַם,
וּכְתֵפַי הַקָּרוֹת רָעֲדוּ מִשִּׂמְחָה;
כִּי הָיָה לִי בָּרוּר כְּמוֹ שְׁתַּיִם וּשְׁתַּיִם
שֶׁיּוֹבִילוּ אוֹתְךָ בִּגְלָלִי בִּנְחֻשְׁתַּיִם
וְגַם אָז לְבָבִי לֹא יָסוּר מֵעִמְּךָ.
כֵּן, הָיָה זֶה לֹא טוֹב, הָיָה רַע לְתִפְאֶרֶת,
אֲבָל זְכֹר אֵיךְ נִפְגַּשְׁנוּ בְּלֵיל מִלֵּילוֹת;
אִם יִהְיֶה זֶה שֵׁנִית – אַל יִהְיֶה זֶה אַחֶרֶת,
רַק אוֹתָהּ אַהֲבָה עֲנִיָּה וְסוֹרֶרֶת,
בְּאוֹתוֹ מְעִילוֹן עִם אוֹתוֹ צִיץ הַוֶּרֶד,
בְּאוֹתָהּ הַשִּׂמְלָה הַפְּשׁוּטָה מִשְּׂמָלוֹת.
אִם יִהְיֶה זֶה שֵׁנִית אַל יִהְיֶה זֶה אַחֶרֶת,
יִהְיֶה כָּךְ, כָּךְ יִהְיֶה אוֹת בְּאוֹת.
וְקִנֵּאתִי לְךָ וּבַחֹשֶךְ אָרַבְתִּי
וְשָׂנֵאתִי לְךָ וְעַד דֶּמַע אָהַבְתִּי
וּבֵיתֵנוּ שָׁמַם מֵחִיּוּךְ וּמִצְּחוֹק.
וּבְשׁוּבְךָ אֶל הַבַּיִת, מָרוּד כְּמוֹ כֶּלֶב,
עֶלְבּוֹנוֹת שֶׁל זָרִים בִּי נָקַמְתָּ פִּי אֶלֶף
וָאֵדַע כִּי חָשַׁבְתָּ עָלַי מֵרָחוֹק.
וּבַלַּיְלָה הַהוּא, עֵת הִטַּחְתָּ בַּדֶּלֶת
וְהָלַכְתָּ לָעַד וַאֲנִי נוֹשֵׂאת יֶלֶד,
רַק חָשַׁךְ אוֹר עֵינַי אַךְ לִבִּי לֹא נִשְׁבַּר;
כִּי הָיָה לִי בָּרוּר כְּמוֹ שְׁתַּיִם וּשְׁתַּיִם
שֶׁתָּשׁוּב עוֹד אֵלַי וְתִפֹּל עַל בִּרְכַּיִם
וַאֲנִי בְּפָנֶיךָ אַבִּיט וְאֹמַר:
כֵּן, הָיָה זֶה לֹא טוֹב, הָיָה רַע לְתִפְאֶרֶת
אֲבָל טוֹב שֶׁנִּפְגַּשְׁנוּ בְּלֵיל מִלֵּילוֹת;
אִם יִהְיֶה זֶה שֵׁנִית – אַל יִהְיֶה זֶה אַחֶרֶת,
רַק אוֹתָהּ אַהֲבָה עֲנִיָּה וְסוֹרֶרֶת,
בְּאוֹתוֹ מְעִילוֹן עִם אוֹתוֹ צִיץ הַוֶּרֶד,
בְּאוֹתָהּ הַשִּׂמְלָה הַפְּשׁוּטָה מִשְּׂמָלוֹת.
אִם יִהְיֶה זֶה שֵׁנִית אַל יִהְיֶה זֶה אַחֶרֶת,
יִהְיֶה כָּךְ, כָּךְ יִהְיֶה אוֹת בְּאוֹת.
הֵן יָדַעְתִּי שֶׁאֵין לִי אוֹהֵב מִלְּבַדֶּךָ
וְיָדַעְתִּי: הַמָּוֶת יָבוֹא מִיָּדֶיךָ
וַאֲנִי מְחַכָּה וּמְצַפָּה לְזִיווֹ;
הוּא יָבוֹא פִּתְאוֹמִי כְּגַרְזֶן עַל עֵץ יַעַר,
אוֹ יִקְרַב לְאִטּוֹ, בְּעִנּוּי וּבְצַעַר,
אֲבָל לֹא מִידֵי זָר – מִיָּדֶיךָ יָבוֹא.
וְגַם אָז לְבֵיתְךָ, בְּלֵיל שְׁכוֹל וְלֵיל עֹנִי,
בַּחֲלוֹם עוֹד אָשׁוּבָה, כְּסִילָה שֶׁכָּמוֹנִי,
וְאֹמַר: הִנֵּה בָּאתִי מִנְּדוֹד בִּשְׁבִילַי;
כִּי הָיָה לִי בָּרוּר כְּמוֹ שְׁתַּיִם וּשְׁתַּיִם
שֶׁאָבוֹא לְבֵיתְךָ בְּעָצְמֶךָ עֵינַיִם
עַד אֲשֶׁר יִשָּׂאוּךָ בַּדֶּרֶךְ אֵלַי.
כֵּן, הָיָה זֶה לֹא טוֹב, הָיָה רַע לְתִפְאֶרֶת,
אֲבָל עֵד לִי הָאֵל הַחוֹרֵץ גּוֹרָלוֹת:
אִם יִהְיֶה זֶה שֵׁנִית – אַל יִהְיֶה זֶה אַחֶרֶת,
רַק אוֹתָהּ אַהֲבָה עֲנִיָּה וְסוֹרֶרֶת,
בְּאוֹתוֹ מְעִילוֹן עִם אוֹתוֹ צִיץ הַוֶּרֶד,
בְּאוֹתָהּ הַשִּׂמְלָה הַפְּשׁוּטָה מִשְּׂמָלוֹת.
אִם יִהְיֶה זֶה שֵׁנִית – אַל יִהְיֶה זֶה אַחֶרֶת,
יִהְיֶה כָּךְ, כָּךְ יִהְיֶה אוֹת בְּאוֹת.
לֵיל הַסְּתָו וּשְׂפָתַי הַלַּחוֹת מִנִּי גֶּשֶׁם –
כָּךְ רָאִיתָ אוֹתִי רִאשׁוֹנָה, הֲתִזְכֹּר?
וְהָיָה לִי בָּרוּר כְּמוֹ שְׁתַּיִם וּשְׁתַּיִם,
כִּי אֶהְיֶה בִּשְׁבִילְךָ כְּמוֹ לֶחֶם וָמַיִם
וּכְאֶל לֶחֶם וָמַיִם אֵלַי תַּחֲזֹר.
בְּעָנְיֵנוּ הַמַּר, בַּעֲבֹר אוֹתְךָ זַעַם,
גַּם לַמָּוֶת אַתָּה קִלַּלְתָּנִי לֹא פַּעַם,
וּכְתֵפַי הַקָּרוֹת רָעֲדוּ מִשִּׂמְחָה;
כִּי הָיָה לִי בָּרוּר כְּמוֹ שְׁתַּיִם וּשְׁתַּיִם
שֶׁיּוֹבִילוּ אוֹתְךָ בִּגְלָלִי בִּנְחֻשְׁתַּיִם
וְגַם אָז לְבָבִי לֹא יָסוּר מֵעִמְּךָ.
כֵּן, הָיָה זֶה לֹא טוֹב, הָיָה רַע לְתִפְאֶרֶת,
אֲבָל זְכֹר אֵיךְ נִפְגַּשְׁנוּ בְּלֵיל מִלֵּילוֹת;
אִם יִהְיֶה זֶה שֵׁנִית – אַל יִהְיֶה זֶה אַחֶרֶת,
רַק אוֹתָהּ אַהֲבָה עֲנִיָּה וְסוֹרֶרֶת,
בְּאוֹתוֹ מְעִילוֹן עִם אוֹתוֹ צִיץ הַוֶּרֶד,
בְּאוֹתָהּ הַשִּׂמְלָה הַפְּשׁוּטָה מִשְּׂמָלוֹת.
אִם יִהְיֶה זֶה שֵׁנִית אַל יִהְיֶה זֶה אַחֶרֶת,
יִהְיֶה כָּךְ, כָּךְ יִהְיֶה אוֹת בְּאוֹת.
וְקִנֵּאתִי לְךָ וּבַחֹשֶךְ אָרַבְתִּי
וְשָׂנֵאתִי לְךָ וְעַד דֶּמַע אָהַבְתִּי
וּבֵיתֵנוּ שָׁמַם מֵחִיּוּךְ וּמִצְּחוֹק.
וּבְשׁוּבְךָ אֶל הַבַּיִת, מָרוּד כְּמוֹ כֶּלֶב,
עֶלְבּוֹנוֹת שֶׁל זָרִים בִּי נָקַמְתָּ פִּי אֶלֶף
וָאֵדַע כִּי חָשַׁבְתָּ עָלַי מֵרָחוֹק.
וּבַלַּיְלָה הַהוּא, עֵת הִטַּחְתָּ בַּדֶּלֶת
וְהָלַכְתָּ לָעַד וַאֲנִי נוֹשֵׂאת יֶלֶד,
רַק חָשַׁךְ אוֹר עֵינַי אַךְ לִבִּי לֹא נִשְׁבַּר;
כִּי הָיָה לִי בָּרוּר כְּמוֹ שְׁתַּיִם וּשְׁתַּיִם
שֶׁתָּשׁוּב עוֹד אֵלַי וְתִפֹּל עַל בִּרְכַּיִם
וַאֲנִי בְּפָנֶיךָ אַבִּיט וְאֹמַר:
כֵּן, הָיָה זֶה לֹא טוֹב, הָיָה רַע לְתִפְאֶרֶת
אֲבָל טוֹב שֶׁנִּפְגַּשְׁנוּ בְּלֵיל מִלֵּילוֹת;
אִם יִהְיֶה זֶה שֵׁנִית – אַל יִהְיֶה זֶה אַחֶרֶת,
רַק אוֹתָהּ אַהֲבָה עֲנִיָּה וְסוֹרֶרֶת,
בְּאוֹתוֹ מְעִילוֹן עִם אוֹתוֹ צִיץ הַוֶּרֶד,
בְּאוֹתָהּ הַשִּׂמְלָה הַפְּשׁוּטָה מִשְּׂמָלוֹת.
אִם יִהְיֶה זֶה שֵׁנִית אַל יִהְיֶה זֶה אַחֶרֶת,
יִהְיֶה כָּךְ, כָּךְ יִהְיֶה אוֹת בְּאוֹת.
הֵן יָדַעְתִּי שֶׁאֵין לִי אוֹהֵב מִלְּבַדֶּךָ
וְיָדַעְתִּי: הַמָּוֶת יָבוֹא מִיָּדֶיךָ
וַאֲנִי מְחַכָּה וּמְצַפָּה לְזִיווֹ;
הוּא יָבוֹא פִּתְאוֹמִי כְּגַרְזֶן עַל עֵץ יַעַר,
אוֹ יִקְרַב לְאִטּוֹ, בְּעִנּוּי וּבְצַעַר,
אֲבָל לֹא מִידֵי זָר – מִיָּדֶיךָ יָבוֹא.
וְגַם אָז לְבֵיתְךָ, בְּלֵיל שְׁכוֹל וְלֵיל עֹנִי,
בַּחֲלוֹם עוֹד אָשׁוּבָה, כְּסִילָה שֶׁכָּמוֹנִי,
וְאֹמַר: הִנֵּה בָּאתִי מִנְּדוֹד בִּשְׁבִילַי;
כִּי הָיָה לִי בָּרוּר כְּמוֹ שְׁתַּיִם וּשְׁתַּיִם
שֶׁאָבוֹא לְבֵיתְךָ בְּעָצְמֶךָ עֵינַיִם
עַד אֲשֶׁר יִשָּׂאוּךָ בַּדֶּרֶךְ אֵלַי.
כֵּן, הָיָה זֶה לֹא טוֹב, הָיָה רַע לְתִפְאֶרֶת,
אֲבָל עֵד לִי הָאֵל הַחוֹרֵץ גּוֹרָלוֹת:
אִם יִהְיֶה זֶה שֵׁנִית – אַל יִהְיֶה זֶה אַחֶרֶת,
רַק אוֹתָהּ אַהֲבָה עֲנִיָּה וְסוֹרֶרֶת,
בְּאוֹתוֹ מְעִילוֹן עִם אוֹתוֹ צִיץ הַוֶּרֶד,
בְּאוֹתָהּ הַשִּׂמְלָה הַפְּשׁוּטָה מִשְּׂמָלוֹת.
אִם יִהְיֶה זֶה שֵׁנִית – אַל יִהְיֶה זֶה אַחֶרֶת,
יִהְיֶה כָּךְ, כָּךְ יִהְיֶה אוֹת בְּאוֹת.
מילים: מאיר גולדב לחן: קורין אלאל
אנחנו פוחדים מהצל של עצמנו,
נצמדים לקירות הבתים
ורוב הזמן מתביישים בגופנו,
חופרים מקלטים.
אנחנו נמלטים ממסיבה משוגעת,
נדחקים לסירות משוטים.
כל יבשה היא ספינה שטובעת
כשחופרים מקלטים.
אנחנו זן נדיר: ציפור משונה.
החלומות באוויר, הראש באדמה.
אנחנו מרמים בעיקר את עצמנו.
לא עיוורים, אבל לא מביטים.
ולא ברור מה נשאיר אחרינו,
מלבד הפחדים.
אנחנו זן נדיר: ציפור משונה.
החלומות באוויר, הראש באדמה.
נצמדים לקירות הבתים
ורוב הזמן מתביישים בגופנו,
חופרים מקלטים.
אנחנו נמלטים ממסיבה משוגעת,
נדחקים לסירות משוטים.
כל יבשה היא ספינה שטובעת
כשחופרים מקלטים.
אנחנו זן נדיר: ציפור משונה.
החלומות באוויר, הראש באדמה.
אנחנו מרמים בעיקר את עצמנו.
לא עיוורים, אבל לא מביטים.
ולא ברור מה נשאיר אחרינו,
מלבד הפחדים.
אנחנו זן נדיר: ציפור משונה.
החלומות באוויר, הראש באדמה.
מילים: רחל לחן: שמואליק קראוס
הֲתִשְׁמַע קוֹלִי, רְחוֹקִי שֶׁלִּי,
הֲתִשְׁמַע קוֹלִי, בַּאֲשֶׁר הִנְּךָ –
קוֹל קוֹרֵא בְּעֹז, קוֹל בּוֹכֶה בִּדְמִי
וּמֵעַל לַזְּמַן מְצַוֶּה בְּרָכָה?
תֵּבֵל זוֹ רַבָּה וּדְרָכִים בָּה רָב.
נִפְגָּשׁוֹת לְדַק, נִפְרָדוֹת לָעַד.
מְבַקֵּשׁ אָדָם, אַךְ כּוֹשְׁלוֹת רַגְלָיו,
לֹא יוּכַל לִמְצֹא אֶת אֲשֶׁר אָבַד.
אַחֲרוֹן יָמַי כְּבָר קָרוֹב אוּלַי,
כְּבָר קָרוֹב הַיּוֹם שֶׁל דִּמְעוֹת פְּרִידָה,
אֲחַכֶּה לְךָ עַד יִכְבּוּ חַיַּי,
כְּחַכּוֹת רָחֵל לְדוֹדָהּ.
הֲתִשְׁמַע קוֹלִי, בַּאֲשֶׁר הִנְּךָ –
קוֹל קוֹרֵא בְּעֹז, קוֹל בּוֹכֶה בִּדְמִי
וּמֵעַל לַזְּמַן מְצַוֶּה בְּרָכָה?
תֵּבֵל זוֹ רַבָּה וּדְרָכִים בָּה רָב.
נִפְגָּשׁוֹת לְדַק, נִפְרָדוֹת לָעַד.
מְבַקֵּשׁ אָדָם, אַךְ כּוֹשְׁלוֹת רַגְלָיו,
לֹא יוּכַל לִמְצֹא אֶת אֲשֶׁר אָבַד.
אַחֲרוֹן יָמַי כְּבָר קָרוֹב אוּלַי,
כְּבָר קָרוֹב הַיּוֹם שֶׁל דִּמְעוֹת פְּרִידָה,
אֲחַכֶּה לְךָ עַד יִכְבּוּ חַיַּי,
כְּחַכּוֹת רָחֵל לְדוֹדָהּ.
מילים: יעקב גלעד לחן: יהודית רביץ
כביש ישן
שביל בגן
עץ ובית
אבא כאן
אמא שם
כאן נשארתי
מה שהייתי
פעם מזמן
מה שעכשיו
ילדות נשכחת.
צריף ירוק
לא רחוק
בית הספר
מי נשאר
מי עבר
מי עודנו
מה שהיינו
פעם מזמן
מה עוד מביא אותי תמיד
אל אותה ילדות נשכחת
זוכר איך שהלכנו דרך קבע
לאורך הרחוב המתרוקן
דבר לא השתנה
רק פה ושם דוהה הצבע
אולי זה רק הלב שמזדקן.
עוד שנה
כבר למדנו
מי אני
מי אתה
כבר איבדנו
מה שהיינו
פעם מזמן
מה עוד מביא אותך תמיד
אל אותה ילדות נשכחת.
זוכר איך שהבטחנו בלי לדעת
מתי ואיך נחזור להיפגש
נדמה שרק אתמול
אבל השמש כבר שוקעת
אולי זה רק הלב שמתרגש.
שביל בגן
עץ ובית
אבא כאן
אמא שם
כאן נשארתי
מה שהייתי
פעם מזמן
מה עוד מביא אותי תמיד
אל אותה ילדות נשכחת.
שביל בגן
עץ ובית
אבא כאן
אמא שם
כאן נשארתי
מה שהייתי
פעם מזמן
מה שעכשיו
ילדות נשכחת.
צריף ירוק
לא רחוק
בית הספר
מי נשאר
מי עבר
מי עודנו
מה שהיינו
פעם מזמן
מה עוד מביא אותי תמיד
אל אותה ילדות נשכחת
זוכר איך שהלכנו דרך קבע
לאורך הרחוב המתרוקן
דבר לא השתנה
רק פה ושם דוהה הצבע
אולי זה רק הלב שמזדקן.
עוד שנה
כבר למדנו
מי אני
מי אתה
כבר איבדנו
מה שהיינו
פעם מזמן
מה עוד מביא אותך תמיד
אל אותה ילדות נשכחת.
זוכר איך שהבטחנו בלי לדעת
מתי ואיך נחזור להיפגש
נדמה שרק אתמול
אבל השמש כבר שוקעת
אולי זה רק הלב שמתרגש.
שביל בגן
עץ ובית
אבא כאן
אמא שם
כאן נשארתי
מה שהייתי
פעם מזמן
מה עוד מביא אותי תמיד
אל אותה ילדות נשכחת.
מילים: אהוד מנור לחן: מתי כספי
לא דיברנו עוד על אהבה
ולא ירדנו אל סופה
אל תדאג, הלחם לא יחסר מחר
אז בוא, ושים ראשך על כר.
ואני רוצה לישון איתך
לנשק אותך לאט לאט, אותך.
לא דיברנו עוד על משפחה
ולא זימרנו את שבחה
אל תדאג, הרוח לא יסער מחר
אז בוא, ושים ראשך על כר.
ואני רוצה לקום איתך
ללטף אותך לאט לאט, אותך.
לא דיברנו עוד על הזקנה
ולא תארנו את חינה
אל תדאג, התופת לא יבער מחר
אז בוא, ושים ראשך על כר.
ואני רוצה למות איתך
לחבק אותך לאט לאט, אותך.
לא דיברנו עוד על אהבה
ולא ירדנו אל סופה
אל תדאג, הלחם לא יחסר מחר
אז בוא, ושים ראשך על כר.
ואני רוצה לישון איתך
לנשק אותך לאט לאט, אותך.
לא דיברנו עוד על משפחה
ולא זימרנו את שבחה
אל תדאג, הרוח לא יסער מחר
אז בוא, ושים ראשך על כר.
ואני רוצה לקום איתך
ללטף אותך לאט לאט, אותך.
לא דיברנו עוד על הזקנה
ולא תארנו את חינה
אל תדאג, התופת לא יבער מחר
אז בוא, ושים ראשך על כר.
ואני רוצה למות איתך
לחבק אותך לאט לאט, אותך.
לא דיברנו עוד על אהבה
מילים: נתן זך לחן: מתי כספי
לא טוב היות האדם לבדו
אבל הוא לבדו בין כה וכה.
והוא מחכה והוא לבדו
והוא מתמהמה והוא לבדו.
והוא לבדו יודע
שגם אם יתמהמה
בוא יבוא, הוא יבוא
אבל הוא לבדו בין כה וכה.
והוא מחכה והוא לבדו
והוא מתמהמה והוא לבדו.
והוא לבדו יודע
שגם אם יתמהמה
בוא יבוא, הוא יבוא
מילים: יעקב רוטבל לחן: מתי כספי
לקחת את ידי בידך ואמרת לי:
בואי נרד אל הגן.
לקחת את ידי בידך ואמרת לי:
דברים שרואים משם - לא רואים מכאן
ניגנת לי שיר על הגיטרה וקולך רעד
רוח בי קמה, רוח שרה, והזמן כאילו עמד
ואני עוד זוכרת כל טעם וריח
את חלקת השדה לאור הירח
קול התן מן הואדי וכובד הפרי בבוסתן,
דברים שרואים משם לא רואים מכאן.
הייתי לבדי ודרכי אבדה לי
ובאת, באת לי בזמן.
הייתי לבדי ודרכי אבדה לי
דברים שרואים משם לא רואים מכאן.
נתת לי יד, הראית לי דרך להרבה דברים
הבאת חיוך יפה כמו פרח וכח להאמין.
ואני עוד זוכרת את השיר ששרת
את החלק הטוב מכל מה שאמרת.
היי, מלאך ושטן, התשוב לעצור את הזמן
דברים שרואים משם לא רואים מכאן.
בואי נרד אל הגן.
לקחת את ידי בידך ואמרת לי:
דברים שרואים משם - לא רואים מכאן
ניגנת לי שיר על הגיטרה וקולך רעד
רוח בי קמה, רוח שרה, והזמן כאילו עמד
ואני עוד זוכרת כל טעם וריח
את חלקת השדה לאור הירח
קול התן מן הואדי וכובד הפרי בבוסתן,
דברים שרואים משם לא רואים מכאן.
הייתי לבדי ודרכי אבדה לי
ובאת, באת לי בזמן.
הייתי לבדי ודרכי אבדה לי
דברים שרואים משם לא רואים מכאן.
נתת לי יד, הראית לי דרך להרבה דברים
הבאת חיוך יפה כמו פרח וכח להאמין.
ואני עוד זוכרת את השיר ששרת
את החלק הטוב מכל מה שאמרת.
היי, מלאך ושטן, התשוב לעצור את הזמן
דברים שרואים משם לא רואים מכאן.
מילים: איתן פרץ לחן: דב אהרוני
ים המוות הכחול בלאט ינוע
וממעל עננה קטנה תשוט.
עץ האשל בדממה יזוע
וכל קו בחול יפה חרוט.
האדמה תצהיב בלהט שמש
ואבק מחניק יעוף ברום
אך עין גדי לא תיבול בכמש,
בה ישלוט גוון ירוק וחום.
עין גדי, עין גדי
מה היה כי צמחת בחמה
עין גדי, עין גדי
איך פלגים בך חותרים בשממה
עין גדי, עין גדי,
בך היופי יופע בכל הוד
והלב יהרהר ויחמוד
והלב יהרהר ויחמוד.
ים המוות הכחול בלאט ינוע
וכל הר בו יתנשא גאה ורם.
נחל ערוגות, זה הידוע
מהלכו יישיר אל תוך הים.
האדמה תצהיב בלהט שמש,
אך עין גדי היא נווה מדבר
יום חדש אינו דומה לאמש
ועתיד מזהיר צופן לה המחר.
עין גדי, עין גדי
מה היה כי צמחת בחמה
עין גדי, עין גדי
איך פלגים בך חותרים בשממה
עין גדי, עין גדי,
בך היופי יופע בכל הוד
והלב יהרהר ויחמוד
והלב יהרהר ויחמוד.
וממעל עננה קטנה תשוט.
עץ האשל בדממה יזוע
וכל קו בחול יפה חרוט.
האדמה תצהיב בלהט שמש
ואבק מחניק יעוף ברום
אך עין גדי לא תיבול בכמש,
בה ישלוט גוון ירוק וחום.
עין גדי, עין גדי
מה היה כי צמחת בחמה
עין גדי, עין גדי
איך פלגים בך חותרים בשממה
עין גדי, עין גדי,
בך היופי יופע בכל הוד
והלב יהרהר ויחמוד
והלב יהרהר ויחמוד.
ים המוות הכחול בלאט ינוע
וכל הר בו יתנשא גאה ורם.
נחל ערוגות, זה הידוע
מהלכו יישיר אל תוך הים.
האדמה תצהיב בלהט שמש,
אך עין גדי היא נווה מדבר
יום חדש אינו דומה לאמש
ועתיד מזהיר צופן לה המחר.
עין גדי, עין גדי
מה היה כי צמחת בחמה
עין גדי, עין גדי
איך פלגים בך חותרים בשממה
עין גדי, עין גדי,
בך היופי יופע בכל הוד
והלב יהרהר ויחמוד
והלב יהרהר ויחמוד.
מילים: יעקב גלעד לחן: יהודית רביץ
עכשיו הכל בסדר
שינוי ניכר באוויר
הכל נראה אחרת
ואין סודות להסתיר
רצית אותי לדעת
רציתי בך לגעת מזמן
אבל אתה נבהל
עכשיו הכל בסדר
שינוי ניכר באוויר
דיברנו ודיברנו
היה קשה להסביר
מתחת לפני השטח
עוד יש מבוכה ומתח
לאט לאט נמצא מקלט
טוב שהקרח נשבר
טוב שהכל נאמר
אם אין אהבה בוערת
אז אין אהבה אחרת
לאט לאט נמצא מקלט
הכל בסדר
אל תדאג אין מקום לחשש
הכל בסדר
יש מקום לסיפור חדש
עכשיו הכל בסדר
כהה הופך לבהיר
דיברנו כל הלילה
בחוץ הבוקר מאיר
מתחת לפני השטח
עוד יש מבוכה ומתח
לאט לאט נמצא מקלט
אוהו הכל בסדר
הכל נראה אחרת
ואין סודות להסתיר
אם אין אהבה בוערת
אז אין אהבה אחרת
לאט לאט נמצא מקלט
אוהו הכל בסדר
שינוי ניכר באוויר
הכל נראה אחרת
ואין סודות להסתיר
רצית אותי לדעת
רציתי בך לגעת מזמן
אבל אתה נבהל
עכשיו הכל בסדר
שינוי ניכר באוויר
דיברנו ודיברנו
היה קשה להסביר
מתחת לפני השטח
עוד יש מבוכה ומתח
לאט לאט נמצא מקלט
טוב שהקרח נשבר
טוב שהכל נאמר
אם אין אהבה בוערת
אז אין אהבה אחרת
לאט לאט נמצא מקלט
הכל בסדר
אל תדאג אין מקום לחשש
הכל בסדר
יש מקום לסיפור חדש
עכשיו הכל בסדר
כהה הופך לבהיר
דיברנו כל הלילה
בחוץ הבוקר מאיר
מתחת לפני השטח
עוד יש מבוכה ומתח
לאט לאט נמצא מקלט
אוהו הכל בסדר
הכל נראה אחרת
ואין סודות להסתיר
אם אין אהבה בוערת
אז אין אהבה אחרת
לאט לאט נמצא מקלט
אוהו הכל בסדר
מילים: לאה גולדבר לחן: רבקה גווילי
לַיְלָה לַיְלָה מִסְתַּכֶּלֶת הַלְּבָנָה
בַּפְּרָחִים אֲשֶׁר הֵנֵצּוּ בַּגִּנָּה,
בְּצִיצֵי הַיָּקִינְתּוֹן בְּגַנֵּנוּ הַקָּטֹן
לַיְלָה לַיְלָה מִסְתַּכֶּלֶת הַלְּבָנָה.
וְאוֹמֶרֶת הַלְּבָנָה לָעֲנָנִים
תְּנוּ טִפָּה וְעוֹד טִפֹּנֶת לַגַּנִּים
שֶׁיִּפְרַח הַיָּקִינְתּוֹן בְּגַנֵּנוּ הַקָּטֹן
כָּךְ אוֹמֶרֶת הַלְּבָנָה לָעֲנָנִים.
בָּא הַגֶּשֶׁם וְצִלְצֵל בְּחַלּוֹנִי
שָׁר נִגּוּן עַלִּיז לַפֶּרַח בְּגַנִּי
וְעָנָה הַיָּקִינְתּוֹן בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן
לַמָּטָר אֲשֶׁר צִלְצֵל בְּחַלּוֹנִי.
וּמָחָר נֵצֵא כֻּלָּנוּ אֶל הַגַּן
וְנִרְאֶה שָׁם אֶת הַפֶּרַח הַלָּבָן,
וְלִכְבוֹד הַיָּקִינְתּוֹן בְּנִי יָשִׁיר אֶת הַפִּזְמוֹן
וְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאוֹד תִּהְיֶה בַּגַּן.
בַּפְּרָחִים אֲשֶׁר הֵנֵצּוּ בַּגִּנָּה,
בְּצִיצֵי הַיָּקִינְתּוֹן בְּגַנֵּנוּ הַקָּטֹן
לַיְלָה לַיְלָה מִסְתַּכֶּלֶת הַלְּבָנָה.
וְאוֹמֶרֶת הַלְּבָנָה לָעֲנָנִים
תְּנוּ טִפָּה וְעוֹד טִפֹּנֶת לַגַּנִּים
שֶׁיִּפְרַח הַיָּקִינְתּוֹן בְּגַנֵּנוּ הַקָּטֹן
כָּךְ אוֹמֶרֶת הַלְּבָנָה לָעֲנָנִים.
בָּא הַגֶּשֶׁם וְצִלְצֵל בְּחַלּוֹנִי
שָׁר נִגּוּן עַלִּיז לַפֶּרַח בְּגַנִּי
וְעָנָה הַיָּקִינְתּוֹן בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן
לַמָּטָר אֲשֶׁר צִלְצֵל בְּחַלּוֹנִי.
וּמָחָר נֵצֵא כֻּלָּנוּ אֶל הַגַּן
וְנִרְאֶה שָׁם אֶת הַפֶּרַח הַלָּבָן,
וְלִכְבוֹד הַיָּקִינְתּוֹן בְּנִי יָשִׁיר אֶת הַפִּזְמוֹן
וְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאוֹד תִּהְיֶה בַּגַּן.
מילים: יעקב רוטבל לחן: יהודית רביץ
נערה מבית טוב פוגשת בבחור בלי בית
רחבת הריקודים מוארת למחול מסוכן
בין האורות המהתלים נפגשות העיניים
וצלילי הגיטרה עולים בעשן
המשקה בכוסות מרטט, את שלה עד הסוף היא גומעת
לא שומעת צלילי סכנה או סימני אזהרה
היא מחוללת אליו היא עושה את הצעד
שממנו אין דרך קלה חזרה
הם רקדו את עצמם לעצמם
כמו היו לבדם בעולם
הקלפים הטובים בידם
כל הלילה
על רחבת הריקודים
רחבת הריקודים
הוא אחד בחור עבריין שנכנס ויוצא מן הכלא
עם קופת שרצים מצלצלת תלויה על הגב
למה לך לסבך את עצמך בחיים שכאלה
את חושבת ודאי שאיתך הוא יחזור למוטב
הם רקדו את עצמם לעצמם
כמו היו לבדם בעולם
הקלפים הטובים בידם
כל הלילה
על רחבת הריקודים
רחבת הריקודים
האושר הוא
האושר הוא
האושר הוא הפשע המושלם
כן, היא לו והוא לה
שתי עיניים להבה
היא לו והוא לה
כל הלילה
על רחבת הריקודים
רחבת הריקודים
פעמון אזעקה מצלצל לו והוא לא בורח
אין מקלט מפניה אפילו מעבר לים
כברק של סכין משונן כך יופייה מפלח
את ליבו היודע שכאן הוא שפוט עד עולם
על רחבת הריקודים
רחבת הריקודים
האושר הוא
האושר הוא
האושר הוא הפשע המושלם
כן, היא לו והוא לה
שתי עיניים להבה
היא לו והוא לה
כל הלילה
על רחבת הריקודים
רחבת הריקודים
רחבת הריקודים מוארת למחול מסוכן
בין האורות המהתלים נפגשות העיניים
וצלילי הגיטרה עולים בעשן
המשקה בכוסות מרטט, את שלה עד הסוף היא גומעת
לא שומעת צלילי סכנה או סימני אזהרה
היא מחוללת אליו היא עושה את הצעד
שממנו אין דרך קלה חזרה
הם רקדו את עצמם לעצמם
כמו היו לבדם בעולם
הקלפים הטובים בידם
כל הלילה
על רחבת הריקודים
רחבת הריקודים
הוא אחד בחור עבריין שנכנס ויוצא מן הכלא
עם קופת שרצים מצלצלת תלויה על הגב
למה לך לסבך את עצמך בחיים שכאלה
את חושבת ודאי שאיתך הוא יחזור למוטב
הם רקדו את עצמם לעצמם
כמו היו לבדם בעולם
הקלפים הטובים בידם
כל הלילה
על רחבת הריקודים
רחבת הריקודים
האושר הוא
האושר הוא
האושר הוא הפשע המושלם
כן, היא לו והוא לה
שתי עיניים להבה
היא לו והוא לה
כל הלילה
על רחבת הריקודים
רחבת הריקודים
פעמון אזעקה מצלצל לו והוא לא בורח
אין מקלט מפניה אפילו מעבר לים
כברק של סכין משונן כך יופייה מפלח
את ליבו היודע שכאן הוא שפוט עד עולם
על רחבת הריקודים
רחבת הריקודים
האושר הוא
האושר הוא
האושר הוא הפשע המושלם
כן, היא לו והוא לה
שתי עיניים להבה
היא לו והוא לה
כל הלילה
על רחבת הריקודים
רחבת הריקודים
מילים: שלום חנוך לחן: שלום חנוך
כי שירי הוא בת קול ברוח
מכתבי השלוח
מסילת חיי
געגועי
הד תפילותי.
כי שירי הוא עלה ברוח
הנידף, השכוח
הוא האור הרך הנפקח
בלילותי
הוא אתה ההולך אלי.
בנדודי חולפות עלי
תמונות ונשמות
ושמות שמות
אתה בא והולך אלי.
יה
דומיה סביב
והיה אם אתה מקשיב
אולי, אולי, אולי
אתה בא והולך אלי
בדרכי הולכים איתי
נופים וניגונים
ופנים, פנים
אתה בא והולך אלי.
איי
עלטה סביב
הלוואי שאתה מקשיב
אולי, אולי, אולי
אתה בא והולך אלי
אולי, אולי, אולי
אתה בא והולך אלי.
כי שירי הוא משב הרוח
חלוני הפתוח
מעין כוחי, צחוק ובכי
קץ ייסורי
אתה בא והולך אלי.
מכתבי השלוח
מסילת חיי
געגועי
הד תפילותי.
כי שירי הוא עלה ברוח
הנידף, השכוח
הוא האור הרך הנפקח
בלילותי
הוא אתה ההולך אלי.
בנדודי חולפות עלי
תמונות ונשמות
ושמות שמות
אתה בא והולך אלי.
יה
דומיה סביב
והיה אם אתה מקשיב
אולי, אולי, אולי
אתה בא והולך אלי
בדרכי הולכים איתי
נופים וניגונים
ופנים, פנים
אתה בא והולך אלי.
איי
עלטה סביב
הלוואי שאתה מקשיב
אולי, אולי, אולי
אתה בא והולך אלי
אולי, אולי, אולי
אתה בא והולך אלי.
כי שירי הוא משב הרוח
חלוני הפתוח
מעין כוחי, צחוק ובכי
קץ ייסורי
אתה בא והולך אלי.
סוף השירון
