השירון מאפשר הצגה של מילות השירים , שקופיות זמר,.
או גם וגם
.
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון
שירונים:
יולי
שירוני מפגש זמר עדיין בפיתוח. אם אתם אוהבים שתפו וספרו לחברים. נשמח לשמוע מכם
שירון זה מכיל מילים לשירים
מילים: מן המקורות לחן: עממי
עושה שלום במרומיו
הוא יעשה שלום עלינו
ועל כל עם ישראל
ואמרו, אמרו אמן.
יעשה שלום, יעשה שלום
שלום עלינו ועל כל ישראל
יעשה שלום, יעשה שלום
שלום עלינו ועל כל ישראל.
הוא יעשה שלום עלינו
ועל כל עם ישראל
ואמרו, אמרו אמן.
יעשה שלום, יעשה שלום
שלום עלינו ועל כל ישראל
יעשה שלום, יעשה שלום
שלום עלינו ועל כל ישראל.
מילים: מן המקורות לחן: דוד ויינקרנץ
יברכך ה' מציון
וראה בטוב ירושלים
יברכך ה' מציון
כל ימי ימי חייך.
וראה בנים לבניך
שלום על ישראל
וראה בנים לבניך
שלום על ישראל.
וראה בטוב ירושלים
יברכך ה' מציון
כל ימי ימי חייך.
וראה בנים לבניך
שלום על ישראל
וראה בנים לבניך
שלום על ישראל.
צדיק כתמר יפרח יפרח
צדיק כתמר יפרח
צדיק כתמר יפרח יפרח
צדיק כתמר יפרח
~
כארז בלבנון ישגה
כארז בלבנון ישגה
כארז בלבנון ישגה
צדיק כתמר יפרח
צדיק כתמר יפרח יפרח
צדיק כתמר יפרח
~
כארז בלבנון ישגה
כארז בלבנון ישגה
כארז בלבנון ישגה
מילים: מן המקורות לחן: הרב קרליבך
והאר עינינו בתורתך
ודבק ליבנו במיצוותיך
ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך
שלא ניבוש ולא ניכלם
ולא ניכשל לעולם ועד.
ודבק ליבנו במיצוותיך
ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך
שלא ניבוש ולא ניכלם
ולא ניכשל לעולם ועד.
מילים: נתן יונתן לחן: נחום היימן
שירים עד כאן. נתנה לנו ארכה
עד שהזמן שלנו יעצור.
היו גשמים ואור מה עוד אפשר לרצות
יפים ממני וממך האדמה לקחה.
שירים עד כאן. דקה אחר דקה
קצרות ואוהבות וכואבות
אבל האחרונה סופית וארוכה
שעון השמש והחול הגיע עד הקו.
שירים עד כאן. בגובה הפסגה
גם האויר מתחיל להיות דליל
אבל לכם ולי עוד נשארו מלים
לזכור איך שהיינו כאן כשיסגר הגן.
שירים עד כאן. הבכי והצחוק.
קולות האנשים. כוכבי הזמן
השמש והים, הלחם, העולם, המר והמתוק
וכל מה שהיה נשאיר לחיות בתוך השיר.
עד שהזמן שלנו יעצור.
היו גשמים ואור מה עוד אפשר לרצות
יפים ממני וממך האדמה לקחה.
שירים עד כאן. דקה אחר דקה
קצרות ואוהבות וכואבות
אבל האחרונה סופית וארוכה
שעון השמש והחול הגיע עד הקו.
שירים עד כאן. בגובה הפסגה
גם האויר מתחיל להיות דליל
אבל לכם ולי עוד נשארו מלים
לזכור איך שהיינו כאן כשיסגר הגן.
שירים עד כאן. הבכי והצחוק.
קולות האנשים. כוכבי הזמן
השמש והים, הלחם, העולם, המר והמתוק
וכל מה שהיה נשאיר לחיות בתוך השיר.
מילים: לחן: משה וילנסקי
מֵעַל הַמִסְגָדִים עוֹלֶה יָרֵחַ,
מֵעַל בֵּיתֵּךְ עוֹלִים אוֹרוֹת נֵיאוֹן.
וְשׁוּב שִׂיחֵי יַסְמִין נוֹתְנִים פֹּה רֵיחַ
וְשׁוּב אֲנַחְנוּ כָּאן, מוּל הַשָׁעוֹן.
וְשׁוּב, יַלְדָה, בְּלִי לָמָה? וּמַדוּעַ?
יָדַי בִּזְרוֹעוֹתַּיִיךְ אוֹחֲזוֹת.
יֵשׁ מַשֶׁהוּ מוּזָר וְלֹא יָדוּעַ,
יֵשׁ מַשֶׁהוּ נִפְלָא בָּעִיר הַזֹאת...
הַשְׁחָפִים עַל הַמֶזַח כְּבָר עָפוּ
וְהַיָם הִשְׁתַּתֵּק וְנָדַם.
זוֹהִי יָפוֹ, יַלְדָה, זוֹהִי יָפוֹ
שֶׁחוֹדֶרֶת - כְּמוֹ יַיִן - לַדָם...
כָּאן מֶלַח וְעָשָׁן וּצְלִיל-גִיטָרָה,
סַכִּין שְׁלוּפָה וּמִשְׂחָקֵי שֵׁשׁ-בֵּשׁ.
כָּאן מַשֶׁהוּ שִׁיכּוֹר, וְלֹא מֵעָרַק,
וְחַם, לֹא מִן הַסְטֵייקִים עַל הָאֵשׁ...
אַךְ שׁוּב, יַלְדָה, בְּלִי לָמָה? וְגִ'ירָפָה?
יָדַיִים אוֹ מוֹתְּנַיִים אוֹ חָזוֹת.
יֵשׁ מַשֶׁהוּ מוּזָר וְלֹא יָדוּעַ.
יֵשׁ מַשֶׁהוּ נִפְלָא בָּעִיר הַזֹאת...
הַשְׁחָפִים עַל הַמֶזַח כְּבָר עָפוּ
וְהַיָם הִשְׁתַּתֵּק וְנָדַם.
זוֹהִי יָפוֹ, יַלְדָה, זוֹהִי יָפוֹ
שֶׁחוֹדֶרֶת - כְּמוֹ יַיִן - לַדָם...
סִירוֹת הַדַיָיגִים קוֹרְצוֹת בַּאוֹפֶק,
הַלַיְלָה מְשַׂחֵק בְּמַחֲבוֹאִים
עִם כָּל הַסִימְטָאוֹת אֲשֶׁר בַּאוֹפֶל
וְעִם כּוֹכְבֵי הַשַׁחַר הַגְבוֹהִים.
וְשׁוּב, יַלְדָה, בְּלִי לָמָה? וְמַדוּעַ?
שְׂפָתַּי בְּשִׂפְתּוֹתַּיִיךְ אֲחוּזוֹת.
יֵשׁ מַשֶׁהוּ מוּזָר וְלֹא יָדוּעַ.
יֵשׁ מַשֶׁהוּ נִפְלָא בָּעִיר הַזֹאת...
הַשְׁחָפִים עַל הַמֶזַח כְּבָר עָפוּ
וְהַיָם הִשְׁתַּתֵּק וְנָדַם.
זוֹהִי יָפוֹ, יַלְדָה, זוֹהִי יָפוֹ
שֶׁחוֹדֶרֶת - כְּמוֹ יַיִן - לַדָם...
מֵעַל בֵּיתֵּךְ עוֹלִים אוֹרוֹת נֵיאוֹן.
וְשׁוּב שִׂיחֵי יַסְמִין נוֹתְנִים פֹּה רֵיחַ
וְשׁוּב אֲנַחְנוּ כָּאן, מוּל הַשָׁעוֹן.
וְשׁוּב, יַלְדָה, בְּלִי לָמָה? וּמַדוּעַ?
יָדַי בִּזְרוֹעוֹתַּיִיךְ אוֹחֲזוֹת.
יֵשׁ מַשֶׁהוּ מוּזָר וְלֹא יָדוּעַ,
יֵשׁ מַשֶׁהוּ נִפְלָא בָּעִיר הַזֹאת...
הַשְׁחָפִים עַל הַמֶזַח כְּבָר עָפוּ
וְהַיָם הִשְׁתַּתֵּק וְנָדַם.
זוֹהִי יָפוֹ, יַלְדָה, זוֹהִי יָפוֹ
שֶׁחוֹדֶרֶת - כְּמוֹ יַיִן - לַדָם...
כָּאן מֶלַח וְעָשָׁן וּצְלִיל-גִיטָרָה,
סַכִּין שְׁלוּפָה וּמִשְׂחָקֵי שֵׁשׁ-בֵּשׁ.
כָּאן מַשֶׁהוּ שִׁיכּוֹר, וְלֹא מֵעָרַק,
וְחַם, לֹא מִן הַסְטֵייקִים עַל הָאֵשׁ...
אַךְ שׁוּב, יַלְדָה, בְּלִי לָמָה? וְגִ'ירָפָה?
יָדַיִים אוֹ מוֹתְּנַיִים אוֹ חָזוֹת.
יֵשׁ מַשֶׁהוּ מוּזָר וְלֹא יָדוּעַ.
יֵשׁ מַשֶׁהוּ נִפְלָא בָּעִיר הַזֹאת...
הַשְׁחָפִים עַל הַמֶזַח כְּבָר עָפוּ
וְהַיָם הִשְׁתַּתֵּק וְנָדַם.
זוֹהִי יָפוֹ, יַלְדָה, זוֹהִי יָפוֹ
שֶׁחוֹדֶרֶת - כְּמוֹ יַיִן - לַדָם...
סִירוֹת הַדַיָיגִים קוֹרְצוֹת בַּאוֹפֶק,
הַלַיְלָה מְשַׂחֵק בְּמַחֲבוֹאִים
עִם כָּל הַסִימְטָאוֹת אֲשֶׁר בַּאוֹפֶל
וְעִם כּוֹכְבֵי הַשַׁחַר הַגְבוֹהִים.
וְשׁוּב, יַלְדָה, בְּלִי לָמָה? וְמַדוּעַ?
שְׂפָתַּי בְּשִׂפְתּוֹתַּיִיךְ אֲחוּזוֹת.
יֵשׁ מַשֶׁהוּ מוּזָר וְלֹא יָדוּעַ.
יֵשׁ מַשֶׁהוּ נִפְלָא בָּעִיר הַזֹאת...
הַשְׁחָפִים עַל הַמֶזַח כְּבָר עָפוּ
וְהַיָם הִשְׁתַּתֵּק וְנָדַם.
זוֹהִי יָפוֹ, יַלְדָה, זוֹהִי יָפוֹ
שֶׁחוֹדֶרֶת - כְּמוֹ יַיִן - לַדָם...
מילים: יורם טהרלב לחן: יאיר רוזנבלום
ברחובנו הצר
גר נגר אחד מוזר
הוא יושב בצריפו
ולא עושה דבר.
איש אינו בא לקנות,
ואין איש מבקר,
ושנתיים שהוא
כבר אינו מנגר.
והוא חלום אחד נושא עוד בלבבו
לבנות כסא לאליהו שיבוא,
על כפיו אותו יביא,
לאליהו הנביא.
והוא יושב ומחכה לו
כבר שנים חולם הוא שיזכה לו,
על סודו שומר ומחכה לו
מתי כבר יגיע היום.
ברחובנו הצר
גר סנדלר אחד מוזר
הוא יושב בצריפו
ולא עושה דבר.
מדפיו הריקים
מכוסים באבק
כבר שנתיים מונח
המרצע בשק.
והוא חולם כי נעליים הוא תופר,
בן על הרים ינוו רגלי המבשר.
על כפיו אותן יביא,
לאליהו הנביא.
והוא יושב ומחכה לו
כבר שנים חולם הוא שיזכה לו,
על סודו שומר ומחכה לו
מתי כבר יגיע היום.
בירושלים ישנו
איש לגמרי לא צעיר,
שבנה הרבה בתים
בכל פינות העיר.
הוא מכיר כל סמטה,
כל רחוב ושכונה,
הוא בונה את העיר
כבר שבעים שנה.
והוא חולם כי, כמו שאת העיר בנה,
יניח למקדש את אבן הפינה.
על כפיו אותה יביא
אליהו הנביא.
והוא יושב ומחכה לו
כבר שנים חולם הוא שיזכה לו,
על סודו שומר ומחכה לו
מתי כבר יגיע היום.
גר נגר אחד מוזר
הוא יושב בצריפו
ולא עושה דבר.
איש אינו בא לקנות,
ואין איש מבקר,
ושנתיים שהוא
כבר אינו מנגר.
והוא חלום אחד נושא עוד בלבבו
לבנות כסא לאליהו שיבוא,
על כפיו אותו יביא,
לאליהו הנביא.
והוא יושב ומחכה לו
כבר שנים חולם הוא שיזכה לו,
על סודו שומר ומחכה לו
מתי כבר יגיע היום.
ברחובנו הצר
גר סנדלר אחד מוזר
הוא יושב בצריפו
ולא עושה דבר.
מדפיו הריקים
מכוסים באבק
כבר שנתיים מונח
המרצע בשק.
והוא חולם כי נעליים הוא תופר,
בן על הרים ינוו רגלי המבשר.
על כפיו אותן יביא,
לאליהו הנביא.
והוא יושב ומחכה לו
כבר שנים חולם הוא שיזכה לו,
על סודו שומר ומחכה לו
מתי כבר יגיע היום.
בירושלים ישנו
איש לגמרי לא צעיר,
שבנה הרבה בתים
בכל פינות העיר.
הוא מכיר כל סמטה,
כל רחוב ושכונה,
הוא בונה את העיר
כבר שבעים שנה.
והוא חולם כי, כמו שאת העיר בנה,
יניח למקדש את אבן הפינה.
על כפיו אותה יביא
אליהו הנביא.
והוא יושב ומחכה לו
כבר שנים חולם הוא שיזכה לו,
על סודו שומר ומחכה לו
מתי כבר יגיע היום.
מילים: נעמי שמר לחן: נעמי שמר
כשאמא באה הנה יפה וצעירה,
אז אבא על גבעה בנה לה בית.
חלפו האביבים, חצי מאה עברה
ותלתלים הפכו שיבה בינתיים.
אבל על חוף ירדן כמו מאומה לא קרה,
אותה הדומיה וגם אותה התפאורה:
חורשת האקליפטוס, הגשר, הסירה
וריח המלוח על המים.
בשביל הנה יורדת עדת התינוקות,
הם בירדן ישכשכו רגליים
גדלו הילדים וכבר למדו לשחות
ובני הנעורים חותרים בשניים.
אבל על חוף ירדן...
מעבר לירדן רעמו התותחים
והשלום חזר בסוף הקיץ
וכל התינוקות היו לאנשים
ושוב על הגבעה הקימו בית
אבל על חוף ירדן...
אז אבא על גבעה בנה לה בית.
חלפו האביבים, חצי מאה עברה
ותלתלים הפכו שיבה בינתיים.
אבל על חוף ירדן כמו מאומה לא קרה,
אותה הדומיה וגם אותה התפאורה:
חורשת האקליפטוס, הגשר, הסירה
וריח המלוח על המים.
בשביל הנה יורדת עדת התינוקות,
הם בירדן ישכשכו רגליים
גדלו הילדים וכבר למדו לשחות
ובני הנעורים חותרים בשניים.
אבל על חוף ירדן...
מעבר לירדן רעמו התותחים
והשלום חזר בסוף הקיץ
וכל התינוקות היו לאנשים
ושוב על הגבעה הקימו בית
אבל על חוף ירדן...
מילים: חיים חפר לחן: נורית הירש
מה אני עושה פה לא יודע
מה זה פה בכלל, אני שואל
מכל הצדדים אני שומע
סאלח, פה זה ארץ ישראל
פה זה ארץ ישראל, יא סאלח
פה היה דוד המלך חי
פה אתה תחיה גם כן אינשאללה
בארץ ציון כדבר אדוני
אח יא ראב, יא ראב
אח יא וול, יא וול
איפה, איפה, איפה
ארץ ישראל
איך עזבנו שמה את הבית
את הכל שמנו במזוודה
איך דיברו אלינו שמן זית
אם תרצו אז אין זו אגדה
באנו כמו ביציאת מצרים
הילדים, המזוודה, אשתי
מן הבוקר עד הצהריים
עברנו גם את ים הדי די טי
אח יא ראב, יא ראב...
לקחו אותי באוניה,
לקחו אותי, לקחו אותי לכאן.
נתנו מיטה ופתיליה,
שמיכה קרועה וגם שולחן.
לקחו אותי חבובתי
נתנו לי בית שכולו מפח.
לקחו אותי לקחו אותי
מתי כבר גם אני אקח
אח יא ראב, יא ראב...
איך ראינו פעמי משיח
איך שמענו את קול השופר
איך אמרנו אלוהים משגיח
לא יהא חסר פה שום דבר
במקום המשיח אני באתי
ועכשיו אין מי שיעזור
אין משיח, רק סלאח שבתי
את הגב נותן כמו חמור
אח יא ראב, יא ראב...
מה זה פה בכלל, אני שואל
מכל הצדדים אני שומע
סאלח, פה זה ארץ ישראל
פה זה ארץ ישראל, יא סאלח
פה היה דוד המלך חי
פה אתה תחיה גם כן אינשאללה
בארץ ציון כדבר אדוני
אח יא ראב, יא ראב
אח יא וול, יא וול
איפה, איפה, איפה
ארץ ישראל
איך עזבנו שמה את הבית
את הכל שמנו במזוודה
איך דיברו אלינו שמן זית
אם תרצו אז אין זו אגדה
באנו כמו ביציאת מצרים
הילדים, המזוודה, אשתי
מן הבוקר עד הצהריים
עברנו גם את ים הדי די טי
אח יא ראב, יא ראב...
לקחו אותי באוניה,
לקחו אותי, לקחו אותי לכאן.
נתנו מיטה ופתיליה,
שמיכה קרועה וגם שולחן.
לקחו אותי חבובתי
נתנו לי בית שכולו מפח.
לקחו אותי לקחו אותי
מתי כבר גם אני אקח
אח יא ראב, יא ראב...
איך ראינו פעמי משיח
איך שמענו את קול השופר
איך אמרנו אלוהים משגיח
לא יהא חסר פה שום דבר
במקום המשיח אני באתי
ועכשיו אין מי שיעזור
אין משיח, רק סלאח שבתי
את הגב נותן כמו חמור
אח יא ראב, יא ראב...
מילים: ז'אן ברוסו לחן: ז'אן קלבה
אילו ציפורים אשר עפות מעל הים
אילו ציפורים היו דוברות כבני אדם
אלו סיפורים היו ודאי לציפורים
על הארצות אשר מעבר להרים.
כל חופי הפלא, כל אגמי התכלת
כל הרכסים המושלגים
כל ימי הפרך שחלפו בדרך
כל השבתות והחגים.
אילו ציפורים אשר עפות מעל הים
אילו ציפורים היו דוברות כבני אדם
אלו מן שירים היו ודאי לציפורים
איזה קרנבל היה לכל המשוררים.
כל ירק היער, כל חשכת הסער
כל חמדת הקיץ בלבבות
זו אשר הופכת לצבעי שלכת
של האהבות הנכזבות.
כל חופי הפלא, כל אגמי התכלת
כל הרכסים המושלגים
כל ימי הפרך שחלפו בדרך
כל השבתות והחגים.
אך הציפורים נאמנות לשתיקתן
ועם בוא הסתיו
הן ממריאות במחי כנף
והסודות איתן.
אילו ציפורים היו דוברות כבני אדם
אלו סיפורים היו ודאי לציפורים
על הארצות אשר מעבר להרים.
כל חופי הפלא, כל אגמי התכלת
כל הרכסים המושלגים
כל ימי הפרך שחלפו בדרך
כל השבתות והחגים.
אילו ציפורים אשר עפות מעל הים
אילו ציפורים היו דוברות כבני אדם
אלו מן שירים היו ודאי לציפורים
איזה קרנבל היה לכל המשוררים.
כל ירק היער, כל חשכת הסער
כל חמדת הקיץ בלבבות
זו אשר הופכת לצבעי שלכת
של האהבות הנכזבות.
כל חופי הפלא, כל אגמי התכלת
כל הרכסים המושלגים
כל ימי הפרך שחלפו בדרך
כל השבתות והחגים.
אך הציפורים נאמנות לשתיקתן
ועם בוא הסתיו
הן ממריאות במחי כנף
והסודות איתן.
מילים: נעמי שמר לחן:
מאהבתי
הלכתי אל בורות המים
בדרכי מדבר
בארץ לא זרועה
מאהבתי
שכחתי עיר ובית
ובעקבותיך -
בנהיה פרועה -
אל בורות המים, אל בורות המים
אל המעין אשר פועם בהר
שם אהבתי תמצא עדין
מי מבוע
מי תהום
ומי נהר
רק אהבתי
נתנה לי צל בקיץ
ובסערת החול הנוראה
רק אהבתי
בנתה לי עיר ובית
היא חיי, והיא
מותי מדי שעה
אל בורות המים...
שם התאנה
ושם שתילי הזית
ופריחת הרימונים המופלאה
שם אהבתי
השיכורה ולא מיין
את עיניה תעצום לאט לאט
אל בורות המים...
הלכתי אל בורות המים
בדרכי מדבר
בארץ לא זרועה
מאהבתי
שכחתי עיר ובית
ובעקבותיך -
בנהיה פרועה -
אל בורות המים, אל בורות המים
אל המעין אשר פועם בהר
שם אהבתי תמצא עדין
מי מבוע
מי תהום
ומי נהר
רק אהבתי
נתנה לי צל בקיץ
ובסערת החול הנוראה
רק אהבתי
בנתה לי עיר ובית
היא חיי, והיא
מותי מדי שעה
אל בורות המים...
שם התאנה
ושם שתילי הזית
ופריחת הרימונים המופלאה
שם אהבתי
השיכורה ולא מיין
את עיניה תעצום לאט לאט
אל בורות המים...
מילים: נעמי שמר לחן: נעמי שמר
על כנפי הכסף רכובים
אבירי הרוח בעבים
העזים והטובים
כבני רשף יגביהו עוף
ובתוך שמיים נקיים
זוהרים שבעת הרקיעים
ואנחנו ממריאים
מגולן ועד ים סוף
נס הים ויסוב אחור
והנהר - חרבה
טס אחי ופניו לאור
ודגלו עלי אהבה
הסולם רגליו באדמה
אך ראשו בשמי המלחמה
טס אחי אל מול חמה
כבני רשף יגביהו עוף
הוא חולף כלהב-החרמש
הוא כחץ שלוח ולוחש
הוא כותב מכתב של אש
מגולן ועד ים סוף
נס הים ויסוב אחור
והנהר - חרבה
טס אחי ופניו לאור
ודגלו עלי אהבה
על כנפי הכסף רכובים...
אבירי הרוח בעבים
העזים והטובים
כבני רשף יגביהו עוף
ובתוך שמיים נקיים
זוהרים שבעת הרקיעים
ואנחנו ממריאים
מגולן ועד ים סוף
נס הים ויסוב אחור
והנהר - חרבה
טס אחי ופניו לאור
ודגלו עלי אהבה
הסולם רגליו באדמה
אך ראשו בשמי המלחמה
טס אחי אל מול חמה
כבני רשף יגביהו עוף
הוא חולף כלהב-החרמש
הוא כחץ שלוח ולוחש
הוא כותב מכתב של אש
מגולן ועד ים סוף
נס הים ויסוב אחור
והנהר - חרבה
טס אחי ופניו לאור
ודגלו עלי אהבה
על כנפי הכסף רכובים...
מילים: עודד פלדמן לחן: יאיר רוזנבלום
את המנגינה הזאת
אי אפשר להפסיק,
את המנגינה הזאת
אי אפשר להפסיק,
מוכרחים להמשיך לנגן
מוכרחים להמשיך לנגן,
מפני שאת המנגינה הזאת
אי אפשר להפסיק
שניים ממבנה חרדל - הלך
ארבע ממבנה אגוז - הלך
כמו נבל גדול בעל אלף מיתרים
שמנגן ומנגן ומנגן,
וכפעם בפעם פוקע מיתר
וממשיכים לנגן על מיתר אחד פחות,
ועוד מיתר אחד פחות
ומיתרים פקעו ולא חזרו
חלקם חזרו וימשיכו לנגן
מפני שאת המנגינה הזאת
אי אפשר להפסיק,
מוכרחים להמשיך לנגן
את המנגינה הזאת...
יש לנו שתי דרכים לנגן
אחת לפי תווים כתובים מראש
ולפעמים אין תווים
אין תווים וצריך לנגן בלי תווים
וזה מה שעשינו הפעם
ולמרות שפקעו מיתרים
המנגינה היתה טובה
והיא נשמעת היטב היטב בכל המקומות
ואנו נמשיך להשמיע אותה
את המנגינה הזאת...
אי אפשר להפסיק,
את המנגינה הזאת
אי אפשר להפסיק,
מוכרחים להמשיך לנגן
מוכרחים להמשיך לנגן,
מפני שאת המנגינה הזאת
אי אפשר להפסיק
שניים ממבנה חרדל - הלך
ארבע ממבנה אגוז - הלך
כמו נבל גדול בעל אלף מיתרים
שמנגן ומנגן ומנגן,
וכפעם בפעם פוקע מיתר
וממשיכים לנגן על מיתר אחד פחות,
ועוד מיתר אחד פחות
ומיתרים פקעו ולא חזרו
חלקם חזרו וימשיכו לנגן
מפני שאת המנגינה הזאת
אי אפשר להפסיק,
מוכרחים להמשיך לנגן
את המנגינה הזאת...
יש לנו שתי דרכים לנגן
אחת לפי תווים כתובים מראש
ולפעמים אין תווים
אין תווים וצריך לנגן בלי תווים
וזה מה שעשינו הפעם
ולמרות שפקעו מיתרים
המנגינה היתה טובה
והיא נשמעת היטב היטב בכל המקומות
ואנו נמשיך להשמיע אותה
את המנגינה הזאת...
מילים: יורם טהרלב לחן: יאיר רוזנבלום
מן השעות והשניות
והקולות באוזניות
מן הכוכב על המגדל
ומן הרוח לצידו
והחבר שעל ידו
אשר מרים לו אגודל
מן העבים הנפתחים
ומכנפי המלאכים
ומלילות ללא שינה
תמיד עולה המנגינה:
מן הרקיע הבהיר
עד גגותיה של העיר
והשדות הרחבים
וכשהלילה מעליו
והשמיים מתחתיו
ועל הארץ כוכבים
עמוק עמוק בתוך הלב
בתוך הראש המסתובב
מן הקצה, מן הפינה
תמיד עולה המנגינה:
לה לה לה...
על התקוות הכי ורודות
האהבות האבודות
ואלה העומדות בתור
עם זוג עיניים כחולות
וציפורניים אכולות
אשר קוראות לו שיחזור
מכל האור מכל הלב
הוא שוב אליך מתקרב
את יכולה מתוך שינה
לשמוע את המנגינה:
לה לה לה...
מן הרקיע הנמס
אשר אומר לי תיכנס
ובו אלייך אני שט
ומן האופק הלבן
ומן הרווח הקטן
שבין הנילוס והפרת
מה שהיה וכבר נגמר
הטוב הרע והמכוער
וכל ארצנו הקטנה
כבר שרה את המנגינה:
לה לה לה...
והקולות באוזניות
מן הכוכב על המגדל
ומן הרוח לצידו
והחבר שעל ידו
אשר מרים לו אגודל
מן העבים הנפתחים
ומכנפי המלאכים
ומלילות ללא שינה
תמיד עולה המנגינה:
מן הרקיע הבהיר
עד גגותיה של העיר
והשדות הרחבים
וכשהלילה מעליו
והשמיים מתחתיו
ועל הארץ כוכבים
עמוק עמוק בתוך הלב
בתוך הראש המסתובב
מן הקצה, מן הפינה
תמיד עולה המנגינה:
לה לה לה...
על התקוות הכי ורודות
האהבות האבודות
ואלה העומדות בתור
עם זוג עיניים כחולות
וציפורניים אכולות
אשר קוראות לו שיחזור
מכל האור מכל הלב
הוא שוב אליך מתקרב
את יכולה מתוך שינה
לשמוע את המנגינה:
לה לה לה...
מן הרקיע הנמס
אשר אומר לי תיכנס
ובו אלייך אני שט
ומן האופק הלבן
ומן הרווח הקטן
שבין הנילוס והפרת
מה שהיה וכבר נגמר
הטוב הרע והמכוער
וכל ארצנו הקטנה
כבר שרה את המנגינה:
לה לה לה...
מילים: רימונה די- לחן: יאיר רוזנבלום
המים כחולים המים צלולים
אצות מטיילות דגים צוללים
התורן למעלה הדגל מונף
ואני עם מצפן והמון שעונים
יוצא למרחב למרחב
שוטי שוטי ספינתי
הים כל כך כחול
אני אהיה עוד רב חובל
כשאהיה גדול
הרוח נושב, הרוח לא נח
מלבין המפרש וכובע מלח
צוללת צוללת האופק זהוב
ואני עם שייטת וצי ברווזים
מפליג עד אין סוף, עד אין סוף.
שוטי שוטי ספינתי
הים כל כך כחול
אני אהיה עוד רב חובל
כשאהיה גדול
הדרך רבה הדרך קשה
קנו לי אתמול סירה חדשה
קנו לי טרפדת ויש לי טילים
ואוי ואבוי לו למי שיגע
במים הטריטוריאליים שלי
שוטי שוטי ספינתי
הים כל כך כחול
אני אהיה עוד רב חובל
כשאהיה גדול
ציירתי מפות כבר יש לי תוכנית
אך אמא ביצעה פעולה תוקפנית
מתוך האמבט את הפקק היא שלפה
ובן רגע ברחו כל המים שלי
ולא נשארה אף טיפה
שוטי שוטי ספינתי
הים שלי נגמר
אני אהיה עוד רב חובל
אם לא היום, מחר
אצות מטיילות דגים צוללים
התורן למעלה הדגל מונף
ואני עם מצפן והמון שעונים
יוצא למרחב למרחב
שוטי שוטי ספינתי
הים כל כך כחול
אני אהיה עוד רב חובל
כשאהיה גדול
הרוח נושב, הרוח לא נח
מלבין המפרש וכובע מלח
צוללת צוללת האופק זהוב
ואני עם שייטת וצי ברווזים
מפליג עד אין סוף, עד אין סוף.
שוטי שוטי ספינתי
הים כל כך כחול
אני אהיה עוד רב חובל
כשאהיה גדול
הדרך רבה הדרך קשה
קנו לי אתמול סירה חדשה
קנו לי טרפדת ויש לי טילים
ואוי ואבוי לו למי שיגע
במים הטריטוריאליים שלי
שוטי שוטי ספינתי
הים כל כך כחול
אני אהיה עוד רב חובל
כשאהיה גדול
ציירתי מפות כבר יש לי תוכנית
אך אמא ביצעה פעולה תוקפנית
מתוך האמבט את הפקק היא שלפה
ובן רגע ברחו כל המים שלי
ולא נשארה אף טיפה
שוטי שוטי ספינתי
הים שלי נגמר
אני אהיה עוד רב חובל
אם לא היום, מחר
מילים: דן אלמגור לחן: יאיר רוזנבלום
שוב השמש השורפת
את כולנו משזפת
שוב השמש הבוערת
את המים מסנוורת
מסנוורת את המים
את כולנו משחימה היא
אך כשהיא דומם שוקעת
היא יפה היא משגעת -
כן!
בוא אלינו, אלינו, אלינו לים
אל הים המלהיב הפרוע
אל השמש הזאת
לרוחות העזות
כי הים לכולנו פתוח.
איזו רוח מטורפת
על פנינו שוב צולפת
נחשולים היא מערמת
ומכה ומנהמת
איזו רוח מטורללת
את כולנו מטלטלת
נעמוד בפה פתוח
טוב לגמוע את הרוח - כן!
בוא אלינו...
בוא אל הסיפון, ויחד
נתבונן במעוף השחף
נתנדנד יחדיו בקצב
מול גלים רוחות וקצף.
עד מתי תוסיף לשבת
על החול ועל הזפת?
כי לשבת כך בדוחק
ז'לא בשביל אחד כמוך -
לא!
בוא אלינו...
את כולנו משזפת
שוב השמש הבוערת
את המים מסנוורת
מסנוורת את המים
את כולנו משחימה היא
אך כשהיא דומם שוקעת
היא יפה היא משגעת -
כן!
בוא אלינו, אלינו, אלינו לים
אל הים המלהיב הפרוע
אל השמש הזאת
לרוחות העזות
כי הים לכולנו פתוח.
איזו רוח מטורפת
על פנינו שוב צולפת
נחשולים היא מערמת
ומכה ומנהמת
איזו רוח מטורללת
את כולנו מטלטלת
נעמוד בפה פתוח
טוב לגמוע את הרוח - כן!
בוא אלינו...
בוא אל הסיפון, ויחד
נתבונן במעוף השחף
נתנדנד יחדיו בקצב
מול גלים רוחות וקצף.
עד מתי תוסיף לשבת
על החול ועל הזפת?
כי לשבת כך בדוחק
ז'לא בשביל אחד כמוך -
לא!
בוא אלינו...
מילים: יורם טהרלב לחן: משה וילנסקי
כשהוא יורד לחוף בצעד לא בטוח
לבבי אליו
כמו ים פתוח
משלח את גליו.
כמו ים פתוח השוטף אל המידבר
כי מה יש פה לומר:
המלח שלי הוא המלאך שלי
הוא המלאך שלי.
עם ערב על החול, בין רציפים ומלט
ושקיעת זהב
אני צוללת
אל התכלת בעיניו.
אני צוללת שהים הוא לה מיבצר
ומה יש עוד לומר:
המלח שלי...
והוא אומר: כשאת מול הספינה עומדת
בשימלה קיצית
את מטרפדת
עמדי את כל הצי.
אני טרפדת מבקיעה אליו ישר
פשוט בשביל לומר:
המלח שלי...
ויום אחד יבוא אפליג איתו הימה
ועל ספינתו
נקימה שמה
את ביתי ואת ביתו.
וכך לא אצטרך לשאול אותו יותר
על מי הוא יותר
המלח שלי...
לבבי אליו
כמו ים פתוח
משלח את גליו.
כמו ים פתוח השוטף אל המידבר
כי מה יש פה לומר:
המלח שלי הוא המלאך שלי
הוא המלאך שלי.
עם ערב על החול, בין רציפים ומלט
ושקיעת זהב
אני צוללת
אל התכלת בעיניו.
אני צוללת שהים הוא לה מיבצר
ומה יש עוד לומר:
המלח שלי...
והוא אומר: כשאת מול הספינה עומדת
בשימלה קיצית
את מטרפדת
עמדי את כל הצי.
אני טרפדת מבקיעה אליו ישר
פשוט בשביל לומר:
המלח שלי...
ויום אחד יבוא אפליג איתו הימה
ועל ספינתו
נקימה שמה
את ביתי ואת ביתו.
וכך לא אצטרך לשאול אותו יותר
על מי הוא יותר
המלח שלי...
מילים: נעמי שמר לחן:
באלה הידיים עוד לא בניתי כפר
עוד לא מצאתי מים באמצע המדבר
עוד לא ציירתי פרח, עוד לא גיליתי איך
תוביל אותי הדרך ולאן אני הולך
אי - עוד לא אהבתי די
הרוח והשמש על פני
אי - עוד לא אמרתי די
ואם לא, אם לא עכשיו אימתי
עוד לא שתלתי דשא, עוד לא הקמתי עיר
עוד לא נטעתי כרם על כל גבעות הגיר
עוד לא הכל עשיתי ממש במו ידי
עוד לא הכל ניסיתי, עוד לא אהבתי די
אי - עוד לא אהבתי די...
עוד לא הקמתי שבט, עוד לא חיברתי שיר
עוד לא ירד לי שלג באמצע הקציר
אני עוד לא כתבתי את זיכרונותי
עוד לא בניתי לי את בית חלומותי
אי - עוד לא אהבתי די...
ואף על פי שאת פה, ואת כל כך יפה
ממך אני בורח כמו ממגיפה
עוד יש הרבה דברים שרציתי לעשות
את בטח תסלחי לי גם בשנה הזאת
תביני, אי - עוד לא אהבתי די...
עוד לא מצאתי מים באמצע המדבר
עוד לא ציירתי פרח, עוד לא גיליתי איך
תוביל אותי הדרך ולאן אני הולך
אי - עוד לא אהבתי די
הרוח והשמש על פני
אי - עוד לא אמרתי די
ואם לא, אם לא עכשיו אימתי
עוד לא שתלתי דשא, עוד לא הקמתי עיר
עוד לא נטעתי כרם על כל גבעות הגיר
עוד לא הכל עשיתי ממש במו ידי
עוד לא הכל ניסיתי, עוד לא אהבתי די
אי - עוד לא אהבתי די...
עוד לא הקמתי שבט, עוד לא חיברתי שיר
עוד לא ירד לי שלג באמצע הקציר
אני עוד לא כתבתי את זיכרונותי
עוד לא בניתי לי את בית חלומותי
אי - עוד לא אהבתי די...
ואף על פי שאת פה, ואת כל כך יפה
ממך אני בורח כמו ממגיפה
עוד יש הרבה דברים שרציתי לעשות
את בטח תסלחי לי גם בשנה הזאת
תביני, אי - עוד לא אהבתי די...
מילים: מרדכי הוני לחן: עממי חסידי
הָבָה נְרַנְּנָה, הָבָה נָרִיעַ נָא
הָבָה נֵצֵאָה לִרְקֹד הוֹרָה.
נְאַחֵד אֶת הַלְּבָבוֹת, נְלַכֵּד הַמִּפְלָגוֹת
וְנָחֹג אֶת יוֹבְלָהּ שֶׁל חֲדֵרָה.
מַה גְּדוֹלָה, גְּדוֹלָה הִיא שִׂמְחָתֵנוּ
וְלִבֵּנוּ רַבָּה בּוֹ הָאוֹרָה.
חֲמִשִּׁים שָׁנָה מָלְאוּ לְמוֹשַׁבְתֵּנוּ,
הָבוּ גֹּדֶל לִמְיַסְּדֵי חֲדֵרָה.
הֵמָּה בָּאוּ, חוֹל מָצָאוּ,
הֵם זָרָעוּ, הֵם נָטָעוּ
וְיִבְּשׁוּ בִּצּוֹת הַמְּאֵרָה.
הֵם קָדָחוּ, הֵם לֹא שָׁחוּ,
הֵם לֹא נָחוּ, הֵם נִצָּחוּ
וְהוֹרִישׁוּ לָנוּ אֶת חֲדֵרָה.
הָבָה נֵצֵאָה לִרְקֹד הוֹרָה.
נְאַחֵד אֶת הַלְּבָבוֹת, נְלַכֵּד הַמִּפְלָגוֹת
וְנָחֹג אֶת יוֹבְלָהּ שֶׁל חֲדֵרָה.
מַה גְּדוֹלָה, גְּדוֹלָה הִיא שִׂמְחָתֵנוּ
וְלִבֵּנוּ רַבָּה בּוֹ הָאוֹרָה.
חֲמִשִּׁים שָׁנָה מָלְאוּ לְמוֹשַׁבְתֵּנוּ,
הָבוּ גֹּדֶל לִמְיַסְּדֵי חֲדֵרָה.
הֵמָּה בָּאוּ, חוֹל מָצָאוּ,
הֵם זָרָעוּ, הֵם נָטָעוּ
וְיִבְּשׁוּ בִּצּוֹת הַמְּאֵרָה.
הֵם קָדָחוּ, הֵם לֹא שָׁחוּ,
הֵם לֹא נָחוּ, הֵם נִצָּחוּ
וְהוֹרִישׁוּ לָנוּ אֶת חֲדֵרָה.
מילים: יוסי גמזו לחן: עממי רוסי
כשבגרוש היה חור - והוצאנו
את הזמן על ביצות וכבישים,
לא היו חתיכות בארצנו -
אך היו, יא חביבי, נשים!!!
אח! איפה, איפה הן,
הבחורות ההן,
עם ה"קוקו" והסרפן,
עם הטוריה
והשבריה.
למה כבר לא רואים אותן?!...
הן היו אז רוכבות, כך ממעל,
על סוסי אגודת "השומר".
אך כיום - הן רוכבות על הבעל,
וחמור - זה כבר עסק אחר...
אח! איפה, איפה הן...
הן טמנו בחזה "פרבלום"
וכמה רימונים לשעת אש.
אך כיום - מחשופים יש כאלו,
שבקושי נכנס מה שיש...
אח! איפה, איפה הן...
הן קראו על הגורן את פושקין
וקרעו את הלב, בו בזמן!
אך כיום - זה שונה בפירוש, כי
הן מיד ניגשות לענין...
אח! איפה, איפה הן...
את הזמן על ביצות וכבישים,
לא היו חתיכות בארצנו -
אך היו, יא חביבי, נשים!!!
אח! איפה, איפה הן,
הבחורות ההן,
עם ה"קוקו" והסרפן,
עם הטוריה
והשבריה.
למה כבר לא רואים אותן?!...
הן היו אז רוכבות, כך ממעל,
על סוסי אגודת "השומר".
אך כיום - הן רוכבות על הבעל,
וחמור - זה כבר עסק אחר...
אח! איפה, איפה הן...
הן טמנו בחזה "פרבלום"
וכמה רימונים לשעת אש.
אך כיום - מחשופים יש כאלו,
שבקושי נכנס מה שיש...
אח! איפה, איפה הן...
הן קראו על הגורן את פושקין
וקרעו את הלב, בו בזמן!
אך כיום - זה שונה בפירוש, כי
הן מיד ניגשות לענין...
אח! איפה, איפה הן...
מילים: אברהם שלונ לחן: יז'י פטרסבורגסקי
טוהר ותכול המטפחת
לטף ורוך של היד
את אז אמרת לי "לא, לא אשכח עוד
את פגישתנו לעד"
ויהי היום
ואנו נפרדנו פתאום
תכול המטפחת, קורטוב של נחת
ויתגשם החלום
תמו הכפור והדלף
שמש ואור מסביב
בוקר וערב, לילה ואלף
אלף כוכבי האביב
ושוב היום
ואנו נפגשנו פתאום
תכול המטפחת, קורטוב של נחת
ונתגשם החלום
לטף ורוך של היד
את אז אמרת לי "לא, לא אשכח עוד
את פגישתנו לעד"
ויהי היום
ואנו נפרדנו פתאום
תכול המטפחת, קורטוב של נחת
ויתגשם החלום
תמו הכפור והדלף
שמש ואור מסביב
בוקר וערב, לילה ואלף
אלף כוכבי האביב
ושוב היום
ואנו נפגשנו פתאום
תכול המטפחת, קורטוב של נחת
ונתגשם החלום
מילים: נתן יונתן לחן: מוני אמריליו
הראית איזה יופי
שרעד ברוח סתיו,
שדה זהב דעך באופל
והדליק נרות חצב.
הראית איזה אודם
שצעק למרחקים,
שדה דמים היה שם קודם
ועכשיו הוא שדה פרגים.
אל תקטוף, נערי,
יש פרחים שבני חלוף
יש פרחים שעד אינסוף
נשארים במנגינה.
אל תקטוף נערי,
יש פרחים שבני חלוף
יש פרחים שעד אינסוף
עם המנגינה.
הראית מה השחיר שם?
שדה קוצים הוא, נערי,
שהיה עזוב בקיץ
ועכשיו הוא שדה חריש.
הראית מה הלובן?
נערי, זה שדה בוכים,
דמעותיו הפכו לאבן
אבניו בכו פרחים.
אל תקטוף, נערי...
שרעד ברוח סתיו,
שדה זהב דעך באופל
והדליק נרות חצב.
הראית איזה אודם
שצעק למרחקים,
שדה דמים היה שם קודם
ועכשיו הוא שדה פרגים.
אל תקטוף, נערי,
יש פרחים שבני חלוף
יש פרחים שעד אינסוף
נשארים במנגינה.
אל תקטוף נערי,
יש פרחים שבני חלוף
יש פרחים שעד אינסוף
עם המנגינה.
הראית מה השחיר שם?
שדה קוצים הוא, נערי,
שהיה עזוב בקיץ
ועכשיו הוא שדה חריש.
הראית מה הלובן?
נערי, זה שדה בוכים,
דמעותיו הפכו לאבן
אבניו בכו פרחים.
אל תקטוף, נערי...
מילים: דודו ברק לחן: שייקה פייקוב
נַעֲרָה טוֹבָה יֶפֶת עֵינַיִם
לָנוּ יֵשׁ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,
וְיֶלֶד טוֹב יְרוּשָׁלַיִם
הוּ מִי פִּלֵּל וּמֵי מֶלֶל?
וְתוֹרָה אוֹרָה כָּזוֹ יֵשׁ לָנוּ
וְגַם הַגָּדָה וּמִגִּילָה,
וֶאֱלֹהִים אֶחָד שֶׁלָּנוּ
וְקוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה.
אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יָפָה
אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל פּוֹרַחַת,
אֶת יֻשְּׁבָה בָּהּ וְצוֹפֶה
אֶת צוֹפָה בָּהּ וְזוֹרַחַת.
לָנוּ יֵשׁ, אָחִי, הָרִים אֲלָפִים
בָּם נָאווּ רַגְלִי הַמְּבַשֵּׂר,
וְגַם מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם
שֶׁאֶת נָפַשְׁנוּ הוּא שׁוֹמֵר.
וְחָסִיד בָּעִיר הָזוּ יֵשׁ לָנוּ
וְגַם חַיָּלוֹת וְגַם פְּרָחִים,
וְהַבְּרָכוֹת כֻּלָּן שֶׁלָּנוּ
והבשורות וְהַשְּׁבָחִים.
אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יָפָה
אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל פּוֹרַחַת,
אֶת יֻשְּׁבָה בָּהּ וְצוֹפֶה
אֶת צוֹפָה בָּהּ וְזוֹרַחַת.
וְהָעֵמֶק הוּא כַּפְתּוֹר וָפֶרַח
וְהָהָר הוּא פָּרַח וְכַפְתּוֹר,
וְהַצָּפוֹן שְׁלָגִים וְקֶרַח
וְהַדָּרוֹם זָהָב טָהוֹר.
כָּל הַפַּרְדֵּסִים נוֹתְנִים כָּאן רֵיחַ
והשקדיות כֻּלָּן פּוֹרְחוֹת,
הַשֶּׁמֶשׁ כָּאן תָּמִיד זוֹרֵחַ
עַל מֵי תּוּגָה וּמִנּוֹחוֹת.
אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יָפָה
אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל פּוֹרַחַת,
אֶת יֻשְּׁבָה בָּהּ וְצוֹפֶה
אֶת צוֹפָה בָּהּ וְזוֹרַחַת.
גַּם לַפִּרְחָחִים אֲשֶׁר בֵּינֵינוּ
יֵשׁ מְקוֹם בָּאָרֶץ יִשְׂרָאֵל,
מִן הַצָּרוֹת שֶׁלֹּא עָלִינוּ
אַתָּה וְרַק אַתָּה גּוֹאֵל.
בְּכָחֹל לָבָן מוּנָף הַדֶּגֶל
וְלִירוּשָׁלַיִם כָּל שִׁירֵי,
אֲנַחְנוּ שׁוּב עוֹלִים לְרַגֵּל
הוּ, שִׁירִי: עַם יִשְׂרָאֵל חַי!
אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יָפָה
אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל פּוֹרַחַת,
אֶת יֻשְּׁבָה בָּהּ וְצוֹפֶה
אֶת צוֹפָה בָּהּ וְזוֹרַחַת.
לָנוּ יֵשׁ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,
וְיֶלֶד טוֹב יְרוּשָׁלַיִם
הוּ מִי פִּלֵּל וּמֵי מֶלֶל?
וְתוֹרָה אוֹרָה כָּזוֹ יֵשׁ לָנוּ
וְגַם הַגָּדָה וּמִגִּילָה,
וֶאֱלֹהִים אֶחָד שֶׁלָּנוּ
וְקוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה.
אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יָפָה
אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל פּוֹרַחַת,
אֶת יֻשְּׁבָה בָּהּ וְצוֹפֶה
אֶת צוֹפָה בָּהּ וְזוֹרַחַת.
לָנוּ יֵשׁ, אָחִי, הָרִים אֲלָפִים
בָּם נָאווּ רַגְלִי הַמְּבַשֵּׂר,
וְגַם מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם
שֶׁאֶת נָפַשְׁנוּ הוּא שׁוֹמֵר.
וְחָסִיד בָּעִיר הָזוּ יֵשׁ לָנוּ
וְגַם חַיָּלוֹת וְגַם פְּרָחִים,
וְהַבְּרָכוֹת כֻּלָּן שֶׁלָּנוּ
והבשורות וְהַשְּׁבָחִים.
אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יָפָה
אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל פּוֹרַחַת,
אֶת יֻשְּׁבָה בָּהּ וְצוֹפֶה
אֶת צוֹפָה בָּהּ וְזוֹרַחַת.
וְהָעֵמֶק הוּא כַּפְתּוֹר וָפֶרַח
וְהָהָר הוּא פָּרַח וְכַפְתּוֹר,
וְהַצָּפוֹן שְׁלָגִים וְקֶרַח
וְהַדָּרוֹם זָהָב טָהוֹר.
כָּל הַפַּרְדֵּסִים נוֹתְנִים כָּאן רֵיחַ
והשקדיות כֻּלָּן פּוֹרְחוֹת,
הַשֶּׁמֶשׁ כָּאן תָּמִיד זוֹרֵחַ
עַל מֵי תּוּגָה וּמִנּוֹחוֹת.
אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יָפָה
אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל פּוֹרַחַת,
אֶת יֻשְּׁבָה בָּהּ וְצוֹפֶה
אֶת צוֹפָה בָּהּ וְזוֹרַחַת.
גַּם לַפִּרְחָחִים אֲשֶׁר בֵּינֵינוּ
יֵשׁ מְקוֹם בָּאָרֶץ יִשְׂרָאֵל,
מִן הַצָּרוֹת שֶׁלֹּא עָלִינוּ
אַתָּה וְרַק אַתָּה גּוֹאֵל.
בְּכָחֹל לָבָן מוּנָף הַדֶּגֶל
וְלִירוּשָׁלַיִם כָּל שִׁירֵי,
אֲנַחְנוּ שׁוּב עוֹלִים לְרַגֵּל
הוּ, שִׁירִי: עַם יִשְׂרָאֵל חַי!
אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יָפָה
אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל פּוֹרַחַת,
אֶת יֻשְּׁבָה בָּהּ וְצוֹפֶה
אֶת צוֹפָה בָּהּ וְזוֹרַחַת.
מילים: יוסי גמזו לחן: עממי אירי
אם פרדסים עוד משגעים אותך בריח
אם בלילות אתה שיכור מן הירח
אם רוח מרחבים בצווארונך תמיד נושבת
ויש לך קוצים במקום שבו נהוג לשבת
זה סימן שאתה צעיר
כמו יום אביב בהיר
כמו יום אביב בהיר
סימן שאתה צעיר
אם לא אכפת לך לצאת ולתעות בדרך
אם בשדות אתה קוטף מדי פעם פרח
ואם כשכבר חורשים סוף סוף את השדות האלה
אתה אולי הולך בטל אך לא הולך בתלם
זה סימן שאתה צעיר
כמו יום אביב בהיר
כמו יום אביב בהיר
סימן שאתה צעיר
אם שפת הים עוד רגילה לסנדליך
אם לפעמים אתה יוצא עוד מכליך
אם טיפ טיפת חוצפה מן הנשמה שלך לא פגה
ואם עוד בינתיים לא קראו לך להג"א
זה סימן שאתה צעיר
כמו יום אביב בהיר
כמו יום אביב בהיר
סימן שאתה צעיר
אם עוד מושכים אותך שירים וגם גיטרה
אם צועקים לך "זה נוער זה - זה בררה!"
ואם עוד בחורות ברחוב עושות לך עיניים
ויש לך זהב בלב ולא בין השיניים
זה סימן שאתה צעיר
כמו יום אביב בהיר
כמו יום אביב בהיר
סימן שאתה צעיר
אם יש שטויות נהדרות שעוד לא עשית
אם לא טעמת עוד הכל ועוד לא ניסית
ואם אתה מרגיש עוד לפעמים תחושה מוזרת
שלא הכל צודק ושיכול להיות אחרת
אם בלילות אתה שיכור מן הירח
אם רוח מרחבים בצווארונך תמיד נושבת
ויש לך קוצים במקום שבו נהוג לשבת
זה סימן שאתה צעיר
כמו יום אביב בהיר
כמו יום אביב בהיר
סימן שאתה צעיר
אם לא אכפת לך לצאת ולתעות בדרך
אם בשדות אתה קוטף מדי פעם פרח
ואם כשכבר חורשים סוף סוף את השדות האלה
אתה אולי הולך בטל אך לא הולך בתלם
זה סימן שאתה צעיר
כמו יום אביב בהיר
כמו יום אביב בהיר
סימן שאתה צעיר
אם שפת הים עוד רגילה לסנדליך
אם לפעמים אתה יוצא עוד מכליך
אם טיפ טיפת חוצפה מן הנשמה שלך לא פגה
ואם עוד בינתיים לא קראו לך להג"א
זה סימן שאתה צעיר
כמו יום אביב בהיר
כמו יום אביב בהיר
סימן שאתה צעיר
אם עוד מושכים אותך שירים וגם גיטרה
אם צועקים לך "זה נוער זה - זה בררה!"
ואם עוד בחורות ברחוב עושות לך עיניים
ויש לך זהב בלב ולא בין השיניים
זה סימן שאתה צעיר
כמו יום אביב בהיר
כמו יום אביב בהיר
סימן שאתה צעיר
אם יש שטויות נהדרות שעוד לא עשית
אם לא טעמת עוד הכל ועוד לא ניסית
ואם אתה מרגיש עוד לפעמים תחושה מוזרת
שלא הכל צודק ושיכול להיות אחרת
מילים: עמוס אטינג לחן: סשה ארגוב
כשאור דולק בחלונך, אני שומע
איך מכתביך נכתבים שם בודאי
כשאור דולק בחלונך, אני יודע
שם לבטח יש מכתב מכתב אלי
~
כן יש לך שם דברים רבים
לומר לי בלבך
כשאור דולק, דולק בחלונך
כשאור דולק בחלונך אני שומע
את השירים הנכתבים באור לילי
כשאור דולק בחלונך אני יודע
כי יש גם שיר אחד לבטח בשבילי
כן יש לך שם שירים רבים
לשיר לי בלבך
כשאור דולק, דולק בחלונך
כשאור דולק בחלונך אני יודע
שאין עוד טעם לחכות פה עד מתי
כשאור דולק בחלונך, אני שומע
את צעדיך הבאים, באים אלי
את צעדיך היורדים
במדרגות ביתך
כשאור דולק, דולק בחלונך
כשאור דולק בחלונך, אני יודע
הרי אלי פתאום תופיעי מן השחר
כשאור דולק בחלונך, אני שומע
אמרי מדוע זה כבה פתאום האור
ומה סימן הוא זה, אמרי
אמרי לאהובך
כשאור יורד , יורד מחלונך
ומה סימן הוא זה, אמרי
אמרי לאהובך
כשאור יורד , יורד מחלונך
איך מכתביך נכתבים שם בודאי
כשאור דולק בחלונך, אני יודע
שם לבטח יש מכתב מכתב אלי
~
כן יש לך שם דברים רבים
לומר לי בלבך
כשאור דולק, דולק בחלונך
כשאור דולק בחלונך אני שומע
את השירים הנכתבים באור לילי
כשאור דולק בחלונך אני יודע
כי יש גם שיר אחד לבטח בשבילי
כן יש לך שם שירים רבים
לשיר לי בלבך
כשאור דולק, דולק בחלונך
כשאור דולק בחלונך אני יודע
שאין עוד טעם לחכות פה עד מתי
כשאור דולק בחלונך, אני שומע
את צעדיך הבאים, באים אלי
את צעדיך היורדים
במדרגות ביתך
כשאור דולק, דולק בחלונך
כשאור דולק בחלונך, אני יודע
הרי אלי פתאום תופיעי מן השחר
כשאור דולק בחלונך, אני שומע
אמרי מדוע זה כבה פתאום האור
ומה סימן הוא זה, אמרי
אמרי לאהובך
כשאור יורד , יורד מחלונך
ומה סימן הוא זה, אמרי
אמרי לאהובך
כשאור יורד , יורד מחלונך
מילים: יורם טהרלב לחן: רמי קליינשטיין
ארצנו הקטנטונת, ארצנו היפה
מולדת בלי כותונת, מולדת יחפה
קבליני אל שירייך, כלה יפהפייה
פתחי לי שערייך אבוא בם אודה יה.
בצל עצי החורש, הרחק מאור חמה
יחדיו נכה פה שורש אל לב האדמה
אל מעיינות הזוהר, אל בארות התום
מולדת ללא תואר וצועני יתום.
עוד לא תמו כל פלאייך
עוד הזמר לו שט
עוד לבי מכה עם ליל
ולוחש לו בלאט:
את לי את האחת
את לי את, אם ובת
את לי את המעט
המעט שנותר.
נביאה בבגדינו את ריח הכפרים
בפעמון ליבנו יכו העדרים,
ישנה דממה רוגעת
וקרן אור יפה,
ולאורה נפסעה ברגל יחפה.
עוד לא תמו כל פלאייך
עוד הזמר לו שט
עוד לבי מכה עם ליל
ולוחש לו בלאט:
את לי את האחת
את לי את, אם ובת
את לי את המעט
המעט שנותר.
מולדת בלי כותונת, מולדת יחפה
קבליני אל שירייך, כלה יפהפייה
פתחי לי שערייך אבוא בם אודה יה.
בצל עצי החורש, הרחק מאור חמה
יחדיו נכה פה שורש אל לב האדמה
אל מעיינות הזוהר, אל בארות התום
מולדת ללא תואר וצועני יתום.
עוד לא תמו כל פלאייך
עוד הזמר לו שט
עוד לבי מכה עם ליל
ולוחש לו בלאט:
את לי את האחת
את לי את, אם ובת
את לי את המעט
המעט שנותר.
נביאה בבגדינו את ריח הכפרים
בפעמון ליבנו יכו העדרים,
ישנה דממה רוגעת
וקרן אור יפה,
ולאורה נפסעה ברגל יחפה.
עוד לא תמו כל פלאייך
עוד הזמר לו שט
עוד לבי מכה עם ליל
ולוחש לו בלאט:
את לי את האחת
את לי את, אם ובת
את לי את המעט
המעט שנותר.
מילים: איתן פרץ לחן: דב אהרוני
ים המוות הכחול בלאט ינוע
וממעל עננה קטנה תשוט.
עץ האשל בדממה יזוע
וכל קו בחול יפה חרוט.
האדמה תצהיב בלהט שמש
ואבק מחניק יעוף ברום
אך עין גדי לא תיבול בכמש,
בה ישלוט גוון ירוק וחום.
עין גדי, עין גדי
מה היה כי צמחת בחמה
עין גדי, עין גדי
איך פלגים בך חותרים בשממה
עין גדי, עין גדי,
בך היופי יופע בכל הוד
והלב יהרהר ויחמוד
והלב יהרהר ויחמוד.
ים המוות הכחול בלאט ינוע
וכל הר בו יתנשא גאה ורם.
נחל ערוגות, זה הידוע
מהלכו יישיר אל תוך הים.
האדמה תצהיב בלהט שמש,
אך עין גדי היא נווה מדבר
יום חדש אינו דומה לאמש
ועתיד מזהיר צופן לה המחר.
עין גדי, עין גדי
מה היה כי צמחת בחמה
עין גדי, עין גדי
איך פלגים בך חותרים בשממה
עין גדי, עין גדי,
בך היופי יופע בכל הוד
והלב יהרהר ויחמוד
והלב יהרהר ויחמוד.
וממעל עננה קטנה תשוט.
עץ האשל בדממה יזוע
וכל קו בחול יפה חרוט.
האדמה תצהיב בלהט שמש
ואבק מחניק יעוף ברום
אך עין גדי לא תיבול בכמש,
בה ישלוט גוון ירוק וחום.
עין גדי, עין גדי
מה היה כי צמחת בחמה
עין גדי, עין גדי
איך פלגים בך חותרים בשממה
עין גדי, עין גדי,
בך היופי יופע בכל הוד
והלב יהרהר ויחמוד
והלב יהרהר ויחמוד.
ים המוות הכחול בלאט ינוע
וכל הר בו יתנשא גאה ורם.
נחל ערוגות, זה הידוע
מהלכו יישיר אל תוך הים.
האדמה תצהיב בלהט שמש,
אך עין גדי היא נווה מדבר
יום חדש אינו דומה לאמש
ועתיד מזהיר צופן לה המחר.
עין גדי, עין גדי
מה היה כי צמחת בחמה
עין גדי, עין גדי
איך פלגים בך חותרים בשממה
עין גדי, עין גדי,
בך היופי יופע בכל הוד
והלב יהרהר ויחמוד
והלב יהרהר ויחמוד.
מילים: דודו ברק לחן: אפי נצר
כשאביב נרדם יעור בחוורון
בשדות האש ייתם הקרב האחרון
ובוקר נהדר מן הבקעה להר
אז יעלה בזמר, ברון.
השמש ידם בין עזה לרפיח,
ירח ילבין על פסגת החרמון
פרחים בקנה ובנות בצריח
ישובו לעיר חיילים בהמון.
ילדה אחת קטנה ובידה זרים,
לעיר הלבנה תצא אז בשירים,
ולחייל נרגש תשים סביון בדש,
והשמיים כה בהירים.
השמש ידם בין עזה לרפיח...
החיילים לעיר יגיעו בעם רב,
עם נערות ושיר ועם פרחי זהב,
וכל אשר אתמול ידע מכאוב ושכול
לא עוד ידע שלכת וקרב.
השמש ידם בין עזה לרפיח...
בשדות האש ייתם הקרב האחרון
ובוקר נהדר מן הבקעה להר
אז יעלה בזמר, ברון.
השמש ידם בין עזה לרפיח,
ירח ילבין על פסגת החרמון
פרחים בקנה ובנות בצריח
ישובו לעיר חיילים בהמון.
ילדה אחת קטנה ובידה זרים,
לעיר הלבנה תצא אז בשירים,
ולחייל נרגש תשים סביון בדש,
והשמיים כה בהירים.
השמש ידם בין עזה לרפיח...
החיילים לעיר יגיעו בעם רב,
עם נערות ושיר ועם פרחי זהב,
וכל אשר אתמול ידע מכאוב ושכול
לא עוד ידע שלכת וקרב.
השמש ידם בין עזה לרפיח...
מילים: יאיר רוזנב לחן: יאיר רוזנבלום
אם ברובים כבר לא היה צורך
היינו שרים אז הללויה
עם בוא השלום הייתם רואים
איך כל הצבא שר הללויה
הללויה, הללויה, הללויה
הללויה, הללויה, הללויה
אם ילדים בגבול ישחקו
אז נשמע אימהות בהללויה
אם הצפון יהיה למרכז
נשיר בדמשק הללויה
הללויה, הללויה, הללויה
הללויה, הללויה, הללויה
אם על גדר כביסה מסמרת
בדואט עם התיל הללויה
אז החרמון יאמר לכינרת
אפשר לאהוב שוב הללויה
הללויה, הללויה, הללויה
הללויה, הללויה, הללויה
אם משמירות הלילה נחדל
נשמע האחזות בהללויה
אם על התג ישאר רק מגל
ישיר אז הנחל הללויה
הללויה, הללויה, הללויה
הללויה, הללויה, הללויה
אם ברובים כבר לא היה צורך
היינו שרים אז הללויה
עם בוא השלום הייתם רואים
איך כל הצבא שר הללויה
היינו שרים אז הללויה
עם בוא השלום הייתם רואים
איך כל הצבא שר הללויה
הללויה, הללויה, הללויה
הללויה, הללויה, הללויה
אם ילדים בגבול ישחקו
אז נשמע אימהות בהללויה
אם הצפון יהיה למרכז
נשיר בדמשק הללויה
הללויה, הללויה, הללויה
הללויה, הללויה, הללויה
אם על גדר כביסה מסמרת
בדואט עם התיל הללויה
אז החרמון יאמר לכינרת
אפשר לאהוב שוב הללויה
הללויה, הללויה, הללויה
הללויה, הללויה, הללויה
אם משמירות הלילה נחדל
נשמע האחזות בהללויה
אם על התג ישאר רק מגל
ישיר אז הנחל הללויה
הללויה, הללויה, הללויה
הללויה, הללויה, הללויה
אם ברובים כבר לא היה צורך
היינו שרים אז הללויה
עם בוא השלום הייתם רואים
איך כל הצבא שר הללויה
מילים: נעמי שמר לחן: נעמי שמר
אדם חוזר וקציר יומו
צנוע הוא ודל,
ועל גבו צרות החול
עומסות לו כמגדל.
ולפניו רואה פתאום
את שתי עיניה של ביתו
והוא אז שר, והן איתו
שרות הללויה.
הללויה, וזה השיר
עולה מכל פינות העיר
כשהאדם ושתי עיני ביתו
שרים הללויה.
בונה אדם את בנייניו
מהבל וקלפים,
יום יום טורח ועמל
יום יום הם נטרפים.
אבל אל מול חורבן קלפיו
עולה השמש מעליו
והוא אוסף אותם אליו
ושר הללויה.
הללויה וזה השיר
עולה מכל פינות העיר
כשהאדם אוסף את כל קלפיו
ושר הללויה.
פרושים ימי בפני האל
יודע הוא דרכי
וכל שירי כמו תפילות
שולחו למרחקים.
וכשיגיע סוף התוואי
אנעל בשקט את חיי
ושיר חדש צעיר וחי
יושר הללויה.
הללויה וזה השיר
עוד יעלה בכל העיר
והוא חדש והוא צעיר וחי
ושר הללויה.
צנוע הוא ודל,
ועל גבו צרות החול
עומסות לו כמגדל.
ולפניו רואה פתאום
את שתי עיניה של ביתו
והוא אז שר, והן איתו
שרות הללויה.
הללויה, וזה השיר
עולה מכל פינות העיר
כשהאדם ושתי עיני ביתו
שרים הללויה.
בונה אדם את בנייניו
מהבל וקלפים,
יום יום טורח ועמל
יום יום הם נטרפים.
אבל אל מול חורבן קלפיו
עולה השמש מעליו
והוא אוסף אותם אליו
ושר הללויה.
הללויה וזה השיר
עולה מכל פינות העיר
כשהאדם אוסף את כל קלפיו
ושר הללויה.
פרושים ימי בפני האל
יודע הוא דרכי
וכל שירי כמו תפילות
שולחו למרחקים.
וכשיגיע סוף התוואי
אנעל בשקט את חיי
ושיר חדש צעיר וחי
יושר הללויה.
הללויה וזה השיר
עוד יעלה בכל העיר
והוא חדש והוא צעיר וחי
ושר הללויה.
מילים: שמרית אור לחן: קובי אשרת
הללויה לעולם,
הללויה ישירו כולם
במילה אחת בודדה
הלב מלא בהמון תודה
והולם גם הוא - איזה עולם נפלא.
הללויה עם השיר,
הללויה על יום שמאיר,
הללויה על מה שהיה,
ומה שעוד לא היה -
הללויה.
הללויה לעולם
הללויה ישירו כולם
והענבלים הגדולים
יהדהדו בהמון צלילים
ואתנו הם יאמרו, הללויה.
הללויה עם השיר...
הללויה על הכל
הללו על מחר ואתמול
הללויה, ותנו יד ביד
ושירו מלב אחד -
הללויה.
הללויה ישירו כולם
במילה אחת בודדה
הלב מלא בהמון תודה
והולם גם הוא - איזה עולם נפלא.
הללויה עם השיר,
הללויה על יום שמאיר,
הללויה על מה שהיה,
ומה שעוד לא היה -
הללויה.
הללויה לעולם
הללויה ישירו כולם
והענבלים הגדולים
יהדהדו בהמון צלילים
ואתנו הם יאמרו, הללויה.
הללויה עם השיר...
הללויה על הכל
הללו על מחר ואתמול
הללויה, ותנו יד ביד
ושירו מלב אחד -
הללויה.
מילים: רחל שפירא לחן: יאיר רוזנבלום
אם יש לי מיתרים הם מתנגנים ברטט
אם יש בי דאגה היא חשופה כמעט
אם יש בי אהבה היא תאמר בשקט
אם יש לי שורשים הם מתארכים לאט
אתה רואה כיצד פתאום עובר בי רעד
הרוח משנה תכופות את כיוונה
ניסינו לעזוב אבל אני יודעת
אנחנו נשארים שנה אחר שנה
בחדרים שלך השמש משרטטת
קוים ורצועות של אור על הכתלים
אני למענך כל בוקר מלקטת
פרטים קטנים, שמחות קטנות של יום חולין
האם אתה משיב, האם אתה עונה לי
אולי באזנך הולמים גם שעוניי
אולי אתה מקשיב, אולי אתה דומה לי
הן בפניך משתקפים פתאום פני
אם יש לי מיתרים הם מתנגנים ברטט
אם יש בי דאגה היא חשופה כמעט
אם יש בי אהבה היא תאמר בשקט
אם יש לי שורשים הם מתארכים לאט
יום החולין הזה הוא יום שיש בו חסד
ובחסדו שורות אליך נכתבות
קח את ידי עכשיו עשני מפוייסת
ביום חולין כזה דרכינו מצטלבות
אם יש בי דאגה היא חשופה כמעט
אם יש בי אהבה היא תאמר בשקט
אם יש לי שורשים הם מתארכים לאט
אתה רואה כיצד פתאום עובר בי רעד
הרוח משנה תכופות את כיוונה
ניסינו לעזוב אבל אני יודעת
אנחנו נשארים שנה אחר שנה
בחדרים שלך השמש משרטטת
קוים ורצועות של אור על הכתלים
אני למענך כל בוקר מלקטת
פרטים קטנים, שמחות קטנות של יום חולין
האם אתה משיב, האם אתה עונה לי
אולי באזנך הולמים גם שעוניי
אולי אתה מקשיב, אולי אתה דומה לי
הן בפניך משתקפים פתאום פני
אם יש לי מיתרים הם מתנגנים ברטט
אם יש בי דאגה היא חשופה כמעט
אם יש בי אהבה היא תאמר בשקט
אם יש לי שורשים הם מתארכים לאט
יום החולין הזה הוא יום שיש בו חסד
ובחסדו שורות אליך נכתבות
קח את ידי עכשיו עשני מפוייסת
ביום חולין כזה דרכינו מצטלבות
מילים: אסתר ניצב לחן: יאיר רוזנבלום
נשב בחוץ, כל כך יפה, יפה הליל
נשיר רעים, נשיר לקול צלילי מיתר
שירים פשוטים, שירים יפים
על אהבה וקיץ
שירי הלב ההם, שירי הלב ההם
שאין כמותם.
ואל תשאל על מה נפשי עכשיו רוגשת
הן אין דבר אשר אוהב, אוהב יותר
מכך לשכב
מסתם לשכב בלילה על הדשא,
להתבונן בכוכבים,
להתבונן ולזמר.
כיפת כוכב האירי לי פנייך
אשוט אלייך במפרש געגועים,
אלי הטוב
מה שמת בו, בקיץ
אשר הופך
אשר הופך אותנו כת משוגעים.
במקהלה לילית שקטה ומאולתרת
שרים שלושה, שרים גם ארבעה קולות
והרעות,
והרעות כגל אפל עוברת
ומלטפת חרש,
מלטפת חרש קלילות.
נשיר רעים, נשיר לקול צלילי מיתר
שירים פשוטים, שירים יפים
על אהבה וקיץ
שירי הלב ההם, שירי הלב ההם
שאין כמותם.
ואל תשאל על מה נפשי עכשיו רוגשת
הן אין דבר אשר אוהב, אוהב יותר
מכך לשכב
מסתם לשכב בלילה על הדשא,
להתבונן בכוכבים,
להתבונן ולזמר.
כיפת כוכב האירי לי פנייך
אשוט אלייך במפרש געגועים,
אלי הטוב
מה שמת בו, בקיץ
אשר הופך
אשר הופך אותנו כת משוגעים.
במקהלה לילית שקטה ומאולתרת
שרים שלושה, שרים גם ארבעה קולות
והרעות,
והרעות כגל אפל עוברת
ומלטפת חרש,
מלטפת חרש קלילות.
מילים: דודו ברק לחן: נורית הירש
כשהשמש חיוך אחרון לחרמון
תשלח ביום רוח של סתיו,
יצלצל טלפון בפיקוד הצפון
זה אנחנו מעבר לקו.
את, אני והחורף נזמין אז ארמון
על הר ערפל וענן,
שם חצב וכרכום יפרחו בהמון
חיוכים ישלחו בלבן.
אלף שיר לצפון מגולן עד חרמון
עד כינרת ועד לרמה,
נזמר והשיר יעפיל לעמון,
יהדהד עד מדבר השממה.
במזחלת של קרח לצליל פעמון
שירנו עולה בשלווה,
נטפס על גלבוע תבור ועצמון
ושירת חיילים מלווה.
מלווה את שירת הצפון הרחוק
של ארץ נושבת וקור
תחמם ותדליק את ליבנו לצחוק
ותמיס מצב רוח אפור.
אלף שיר לצפון מגולן עד חרמון...
יום יבוא והשמש יציץ חייכני,
ירדו השלגים מהרים,
ופלגים יזרמו בין פרחי צבעוני
בשבילים הכחולים, הקרים.
את, אני והחורף הביתה חוזרים
שלום לך, ממלכת הכפור,
חיילי הצפון נתראה בהרים
בשנה הבאה נחזור.
אלף שיר לצפון מגולן עד חרמון...
תשלח ביום רוח של סתיו,
יצלצל טלפון בפיקוד הצפון
זה אנחנו מעבר לקו.
את, אני והחורף נזמין אז ארמון
על הר ערפל וענן,
שם חצב וכרכום יפרחו בהמון
חיוכים ישלחו בלבן.
אלף שיר לצפון מגולן עד חרמון
עד כינרת ועד לרמה,
נזמר והשיר יעפיל לעמון,
יהדהד עד מדבר השממה.
במזחלת של קרח לצליל פעמון
שירנו עולה בשלווה,
נטפס על גלבוע תבור ועצמון
ושירת חיילים מלווה.
מלווה את שירת הצפון הרחוק
של ארץ נושבת וקור
תחמם ותדליק את ליבנו לצחוק
ותמיס מצב רוח אפור.
אלף שיר לצפון מגולן עד חרמון...
יום יבוא והשמש יציץ חייכני,
ירדו השלגים מהרים,
ופלגים יזרמו בין פרחי צבעוני
בשבילים הכחולים, הקרים.
את, אני והחורף הביתה חוזרים
שלום לך, ממלכת הכפור,
חיילי הצפון נתראה בהרים
בשנה הבאה נחזור.
אלף שיר לצפון מגולן עד חרמון...
מילים: יובב כץ לחן: אפי נצר
כל המילים השמחות
פרצו, שוב, בהורה סוערת
טיפסנו עם כל הרוחות
אל פסגת החרמון הזוהרת
עם שחר הלילה נמלט
טובע העמק באור
דמשק באופק נבלעת
גלבוע נושק לתבור...
לו היית לידי
לו את כאן, לו את כאן...
הייתי נושאך על כפיים
מעל ערפילים, ערפילים וענן
לקטוף כוכבים בשמיים.
אילו היית כאן איתי
הייתי נותן לך מזכרת
את כל האורות, חמדתי
מהבניאס ועד הכינרת
הייתי מגיש לך מלכות
טובלת בים של זהב
משלג הייתי תופר לך
שמלה לבנה כשנהב
לו היית לידי...
היינו גולשים במדרון
היינו שוטפים עם הרוח
שותקים בחדוות תימהון...
ונושקים זה לזו לקינוח
אך את לא נמצאת לצידי
ורק המקלע בידי
נשבעתי אבנה לך ארמון
ארמון במלכות החרמון...
לו הייתי לידי...
פרצו, שוב, בהורה סוערת
טיפסנו עם כל הרוחות
אל פסגת החרמון הזוהרת
עם שחר הלילה נמלט
טובע העמק באור
דמשק באופק נבלעת
גלבוע נושק לתבור...
לו היית לידי
לו את כאן, לו את כאן...
הייתי נושאך על כפיים
מעל ערפילים, ערפילים וענן
לקטוף כוכבים בשמיים.
אילו היית כאן איתי
הייתי נותן לך מזכרת
את כל האורות, חמדתי
מהבניאס ועד הכינרת
הייתי מגיש לך מלכות
טובלת בים של זהב
משלג הייתי תופר לך
שמלה לבנה כשנהב
לו היית לידי...
היינו גולשים במדרון
היינו שוטפים עם הרוח
שותקים בחדוות תימהון...
ונושקים זה לזו לקינוח
אך את לא נמצאת לצידי
ורק המקלע בידי
נשבעתי אבנה לך ארמון
ארמון במלכות החרמון...
לו הייתי לידי...
סוף השירון
