שירונים
הוראות
השירון מאפשר הצגה של מילות השירים , שקופיות זמר,. או גם וגם .
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון

סגור

שירונים:

ספטמבר שירוני מפגש זמר עדיין בפיתוח. אם אתם אוהבים שתפו וספרו לחברים. נשמח לשמוע מכם
שירון: חודש ספטמבר   (45)
שירון זה מכיל מצגת שקופיות בצרוף מילים לשירים




אין אדיר כאדוני
ואין ברוך כבן עמרם.
אין גדולה כתורה
ואין קדושה כישראל.

מפי אל, מפי אל
יבורך כל ישראל.

אין הדור כאדוני
ואין ותיק כבן עמרם.
אין זכה כתורה
ואין דגולים כישראל.

מפי אל, מפי אל
יבורך כל ישראל.

אין טהור כאדוני
ואין יחיד כבן עמרם.
אין כבודה כתורה
ואין למדנים כישראל.

מפי אל, מפי אל
יבורך כל ישראל.

אין מלך כאדוני
ואין נביא כבן עמרם
אין סומכה כתורה
ואין עוזרה כישראל

מפי אל, מפי אל
יבורך כל ישראל.

אין פודה כאדוני
ואין צדיק כבן עמרם
אין קדושה כתורה
ואין רוחשה כישראל

מפי אל, מפי אל
יבורך כל ישראל.

אין שלם כאדוני
ואין תמים כבן עמרם
אין תמימה כתורה
ואין תומכה כישראל

מפי אל, מפי אל
יבורך כל ישראל.

סגור


ישראל באמונה
עם אהבה בנשמה
ישראל באמונה
עם אהבה בנשמה

ישראל בטח באלוקים
מאלוקים הישועה
ישראל בטח באלוקים
מאלוקים הגאולה
ישראל ישראל

ישראל עם אחד
לב אחד ומיוחד
ישראל אל תפחד
כי אתה לא לבד

ישראל בטח באלוקים
מאלוקים הישועה
ישראל בטח באלוקים
מאלוקים הגאולה
ישראל ישראל

סגור


מילים: מן המקורות   לחן: הרב קרליבך
והאר עינינו בתורתך
ודבק ליבנו במיצוותיך
ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך
שלא ניבוש ולא ניכלם
ולא ניכשל לעולם ועד.

סגור
מילים: מסורתי   לחן: מסורתי
ישמח משה
ישמח משה
ישמח משה במתנת חלקו
במתנת חלקו
במתנת חלקו

ומה קראת לו
ומה קראת לו?
עבד נאמן קראת לו
קראת לו קראת לו

ישמח משה
ישמח משה
ישמח משה במתנת חלקו
במתנת חלקו
במתנת חלקו

ומה נתת לו
ומה נתת לו?
כתר בראשו נתת לו
נתת לו
נתת לו
ישמח משה...

סגור


מילים: תהילים   לחן: עממי
כן בקודש חזיתיך
לראות עוזך וכבודך

כן בקודש חזיתיך
לראות עוזך וכבודך

צמאה הוי צמאה הוי צמאה צמאה
צמאה לך נפשי
כמה, הוי כמה הוי כמה כמה
כמה לך בשרי.

סגור


עוד ישמע בערי יהודה
ובחוצות ירושלים
קול ששון וקול שמחה
קול חתן וקול כלה

סגור




מילים: עקיבא נוף   לחן: עקיבא נוף
שישו את ירושלים, גילו בה,
גילו בה כל אוהביה.
שישו את ירושלים, גילו בה,
גילו בה כל אוהביה.

על חומותייך, עיר דוד, הפקדתי שומרים,
כל היום וכל הלילה.
על חומותייך, עיר דוד, הפקדתי שומרים,
כל היום וכל הלילה.

אל תחת ואל תירא עבדי יעקב,
כי יפוצו משנאיך מפניך
אל תחת ואל תירא עבדי יעקב,
כי יפוצו משנאיך מפניך

שישו את ירושלים...

שאי סביב עינייך וראי כולם
נקבצו, באו לך
שאי סביב עינייך וראי כולם
נקבצו ובאו לך

שישו את ירושלים...

סגור


לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה
לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה

סגור




מילים: יורם טהרלב   לחן: סשה ארגוב
בין הברושים והכרם שנית נעבור.
בין הערביים שוטפות סנוניות את העמק.
ערב יפה וחמים
שט על גגות ותלמים,
אנו כמו כל החולמים
אחר השמש.

לו על כתפינו נשאנו שנית תינוקות
לו רק יצאנו שנית לחרוש ולזרוע
לו רק יכולנו לקצור
לו רק לצאת ולבצור
לו רק ידענו לנצור
חדוות הנוער.

שקט ורק צעדינו נותרו על השביל.
לילה ירד על צמרות הברושים ועלינו.
טל על שיחי ההרדוף
על הבריכות והסוף,
טל על ראשך הכסוף
ועל עינינו.

בין הברושים והכרם שנית נעבור...

סגור








מילים: יעקב שבתאי   לחן: סשה ארגוב
בין ברושים יורד הערב,
הסתכלי, הצל קרב אלינו,
יחפים נלך בשדות השלף
כי היום, יפתי, עובר.

על כתפך ידי תנוח
וצלי על יד צלך פוסע,
מן הים עכשיו נושב הרוח
כי היום, יפתי, עובר.

בואי נשב, הכל רוגע,
בין עצי הפרדס היום שוקע
בעלי גפנים הצל נוגע,
בחורשת האקליפטוס כבר החושך מתחבא.

אך... אור שקיעה מאיר פנייך,
צמתך בתוך ידי מוטלת,
ושחורות שחורות הן שתי עינייך,
והיום, יפתי, עובר.

שימי ראשך אצלי על ברך,
בצמה השחורה אקלע לך פרח,
ציפורים שרות את שיר הערב,
על חורשת האקליפטוס כבר הלילה מכסה.

אך... בין ברושים עולה ירח,
הסתכלי, כל כך שקוף הלילה,
במרחב שדות ינשוף צורח
ואחריו יללת התן.

סגור






מילים: נתן יונתן   לחן: סשה ארגוב
ארץ שיושביה היא אוכלת
וזבת חלב ודבש ותכלת
לפעמים גם היא עצמה גוזלת
את כבשת הרש.

ארץ שמתקו לה רגביה
ומלוחים כבכי כל חופיה
שנתנו לה אוהביה
כל אשר יכלו לתת.

שב החצב לבן לפרוח
שם בדרך יחידי
והיסמין ישיב ניחוח
שדות הזמן שלה האבודים.

ארץ שמתקו לה רגביה
ומלוחים כבכי כל חופיה
שנתנו לה אוהביה
כל אשר יכלו לתת.

כל אביב שבים לה סביוניה
לכסות את כל קמטי פניה
רוח קיץ עצב אבניה
ילטף באור.

שב הסתיו עם כובד ענניה
לעטוף אפור את כל גניה
והחורף את שמורות עיניה
הבוכות יסגור.

שב החצב לבן לפרוח
שם בדרך יחידי
והיסמין ישיב ניחוח
שדות הזמן שלה האבודים

שב הסתיו עם כובד ענניה...

סגור








מילים: חיים חפר   לחן: סשה ארגוב
שביל החלב שבשמיים
ודרך העפר
נושאים אלייך, אל הבית
את כל חלומותי מן המידבר.

ואז אנחנו שוב בשניים
בעיר יפה, לילית,
ומחזיקים את הידיים
כמו תמיד, כמו תמיד..

לילה בדרום
ליד הטנק האפלולי,
רוח מתעוררת בשיחים.
עוד מעט אחזור
אהובתי שלי -
תכף ירעמו התותחים.

הרכב נח בתוך הרשת
כבר ישנים כולם,
ואת אל תוך פני לוחשת
את כל האהבות שבעולם.

ואז ידי אותך חובקת
מעבר מרחקים,
וכמה שקט, כמה שקט
ומחכים ומחכים...

לילה בדרום
ליד הטנק האפלולי,
רוח מתעוררת בשיחים.
עוד מעט אחזור
אהובתי שלי -
תכף ירעמו התותחים.

לילה בדרום
ליד הטנק האפלולי,
רוח מתעוררת בשיחים.
עוד מעט אחזור
אהובתי שלי -
תכף ירעמו התותחים.

סגור








מילים: חיים חפר   לחן: סשה ארגוב
אח הסתכל על הירח
יענקל כבר מוביל את הפרות מן המרעה אח
וכלב רץ לו
רץ ונובח
שמע עוד מעט נשתגע

יה חביבי
כך נראה הרחוב במסחה יא חביבי
כן ככה זה
עוד מעט נשתגע

אוף בוא נשב קצת על הגורן
גולדמן את ביתו סגר ויש דברים בגו הן
אכן האבא
כבר עושה צורס
את אל תצאי לי עם בורך

יה חביבי
כך נראה הרחוב במסחה יא חביבי
אכן הבת
לא תצא כבר עם בורך

אם לקורקין אין פיננסים
למה זה יביא להניה כל יום שק מראנסים
אולי לגבר
יש איזה שנסים
כך לפתח רומנסים

יה חביבי
כך נראה הרחוב במסחה יא חביבי
ודאי רוצה
לפתח רומנסים

אח יש למוטל פרדקין כוח
כמו שהוא רזה אצלו ידיים חזקות
אתמול הרים את
הפרד של נוח
כמו, כמו היה זה אפרוח

יה חביבי
כך נראה הרחוב במסחה יא חביבי
ביד אחת
כמו היה זה אפרוח

אח הסתכל על הירח
יענקל כבר החזיר את הפרות מן המרעה אח
וכלב רץ לו
רץ ונובח
שמע עוד מעט נשתגע

יה חביבי
כך נראה הרחוב במסחה יא חביבי
כן ככה זה
עוד מעט נשתגע

סגור






מילים: חיים חפר   לחן: סשה ארגוב
האם האם האם אמרו לך פעם
שיש לך שתי עיניים בוערות כלהבה
שאם את בי במבטך נוגעת
אני מרגיש כיצד אני נשרף מאהבה.

האם האם האם אמרו לך פעם
שכף רגלך תופפת שיר ופסיעתך קלה
שאם תתרחקי ממני צעד
ארדוף אחריך כמו צייד אחר האיילה

האם האם האם אמרו לך פעם
שבלחייך גומת החן כל כך כל כך תמימה
שאת את בי תקוות חיוך נוטעת
אני מרגיש כיצד בי נעצרת הנשימה

האם האם האם אמרו לך פעם
שעור פנייך משי משי וידך חמה
שאם את בי באצבעך נוגעת
מייד מרגיש גופי את רעידת האדמה.

האם האם האם אמרו לך פעם
שקול צחוקך צלול כאגל טל על שושנה
שאם עם ליל אוזני אותו שומעת
אני חולם עד בוקר על משק כנפי יונה.

האם האם האם אמרו לך פעם
שעל גבך תלויה צמה כל כך יפיפיה
שאם ארצה לאבד עצמי לדעת
אז רק בצמתך אבחר כחבל התליה

סגור








מילים: עמוס אטינגר   לחן: סשה ארגוב
כשאור דולק בחלונך, אני שומע
איך מכתביך נכתבים שם בודאי
כשאור דולק בחלונך, אני יודע
שם לבטח יש מכתב מכתב אלי
~
כן יש לך שם דברים רבים
לומר לי בלבך
כשאור דולק, דולק בחלונך
כשאור דולק בחלונך אני שומע
את השירים הנכתבים באור לילי
כשאור דולק בחלונך אני יודע
כי יש גם שיר אחד לבטח בשבילי
כן יש לך שם שירים רבים
לשיר לי בלבך
כשאור דולק, דולק בחלונך
כשאור דולק בחלונך אני יודע
שאין עוד טעם לחכות פה עד מתי
כשאור דולק בחלונך, אני שומע
את צעדיך הבאים, באים אלי
את צעדיך היורדים
במדרגות ביתך
כשאור דולק, דולק בחלונך
כשאור דולק בחלונך, אני יודע
הרי אלי פתאום תופיעי מן השחר
כשאור דולק בחלונך, אני שומע
אמרי מדוע זה כבה פתאום האור
ומה סימן הוא זה, אמרי
אמרי לאהובך
כשאור יורד , יורד מחלונך

ומה סימן הוא זה, אמרי
אמרי לאהובך
כשאור יורד , יורד מחלונך

סגור






מילים: יוסף דר;חיים גורי   לחן: סשה ארגוב
היה היה פנס בודד בקצה שכונה
והוא האיר את ילדותנו הקטנה
והוא האיר את משחקי המחבואים
ולאורו היו הקדרים באים.

כש"השוטרים" כמעט תפסו את "הגנב"
היה קולה של אמא רץ בתחנוניו:
"הביתה, בוא לארוחה, כבר מאוחר,
כבר זמן לשכב לישון, צריך לקום מחר".
"רק עוד רגע, אמא, רק עוד רגע קט
את תמיד הורסת כשכבר כמעט
לא הספקנו לשחק מעט אפילו" -
אבל תחנונינו לא הועילו.

היה היה פנס בודד בקצה שכונה
ועל ידו גדר, ושער וגינה,
ושם אמרתי לה את שאומרים כולם
על מפתני כל הבנות שבעולם.
וכשידי, שכבר מיליון עלים תלשה,
רק ללטף ביקשה לה את חלקת ראשה -
אמרה: "סליחה, יש לי בחינה בסמינר,
כבר זמן לשכב לישון, צריך לקום מחר".
"רק עוד רגע, רינה, רק שניה אחת,
את תמיד הורסת כשכבר כמעט
לא הספקנו לפטפט מעט אפילו" -
אבל תחנוני אז לא הועילו.

היה היה פנס בודד - חלפו שנים
ואור אחר עכשיו מאיר בשיכונים
והשכונות מצאו מקלט בפזמונים,
אבל אותם קולות ברחוב ובגנים.
וכשפספוס נשען בחוץ על אופניו
והחצר כולה מלאה בשריקותיו,
אני יוצא אל המרפסת וקורא:
"שמע ילד, לך הביתה או אני יורד".
"רק עוד רגע, ילד, רק עוד רגע קט
לא נורא, שחק קצת, צעק - אבל מעט".
אז רציתי להפחיד אותו כאילו -
אבל לא ירדתי אפילו.

סגור








מילים: חיים חפר   לחן: סשה ארגוב
הלך הוא יום אחד בדרך לבאר שבע,
הרוח מן הים את השיחים ליטף,
ליד אילן זקן היא את ראשה הסבה,
וצמתה ירדה ירוד מן הכתף.

הגדוד המשיך לצעוד, ועם הגדוד הלך הוא
ואת פניו נשקו גם רוח, גם חמה.
אבל בחניה לילית אחת נוכח הוא -
נוכח הוא כי שכח לשאול אותה לשמה.

הוא לא ידע את שמה,
אבל אותה צמה
הלכה עמו לאורך כל הדרך,
והוא ידע, יש יום
בו יפגשו פתאום,
עם שחר של טללים או שמש ערב.

הקיץ השני החליף גוונים וצבע,
פטרול סיור חזר מלילה של סיון
מיהר האמבולנס בדרך לבאר שבע
והיא חיכתה חיכתה לו בחלוק לבן.

והוא שאל "האם", והיא ענתה "זוכרת"
וכה דיברו שעות, איש לא ידע על מה
וכשהלך בלי שוב והיא נותרה חיוורת,
זכרה היא כי שכח לשאול אותה לשמה.

הוא לא ידע את שמה...

סגור




מילים: יעקב שבתאי   לחן: סשה ארגוב
מעל שדות תלויה הלבנה
נלך לשם אהובתי, נלך מחר
את כל הכוכבים אתן לך מתנה
אהובתי שלי לבנת צוואר.

בכרם כבר בשלים הענבים
נלך לשם אהובתי, נלך מחר
אקטוף לך אשכולות טובים וצוננים
אהובתי שלי לבנת צוואר.

הרחק מעל הים שחפים חגים
נלך לשם אהובתי, נלך מחר
אכין לך מחרוזות צדפים ואלמוגים
אהובתי שלי לבנת צואר.

כבר לובן הפריחה בפרדסים
נלך לשם אהובתי, נלך מחר
לך בושם ההדר נוטף מן העצים
אהובתי שלי לבנת צואר.

הרחק מעל הים שחפים חגים
נלך לשם אהובתי, נלך מחר
אכין לך מחרוזות צדפים ואלמוגים
אהובתי שלי לבנת צואר.

הלילה מכסה את ההרים
נלך לשם אהובתי נלך מחר
החושך יעטוף פנייך בשחורים
אהובתי שלי לבנת צואר.

סגור








מילים: חיים גורי   לחן: סשה ארגוב
על הנגב יורד ליל הסתו
ומצית כוכבים חרש חרש
עת הרוח עובר על הסף
עננים מהלכים על הדרך.

כבר שנה. לא הרגשנו כמעט
איך עברו הזמנים בשדותינו.
כבר שנה, ונותרנו מעט
מה רבים שאינם כבר בינינו.

אך נזכר את כלם:
את יפי הבלורית והתאר
כי רעות שכזאת לעולם
לא תתן את לבנו לשכח.
אהבה מקדשת בדם
את תשובי בינינו לפרח.

הרעות נשאנוך בלי מלים
אפרה עקשנית ושותקת
מלילות האימה הגדולים
את נותרת בהירה ודולקת.

הרעות, כנעריך כלם
שוב בשמך נחיך ונלכה
כי רעים שנפלו על חרבם
את חייך הותירו לזכר.

ונזכר את כלם...

סגור




מילים: תרצה עטר   לחן: סשה ארגוב
הס באפיקו הנחל שט,
רוח בו נושבה קלילה.
בלב הכפר בקתת עצים בדד
ניצבת לה, עוטפה שלגים ואפילה.

ואני לא אישן,
כי עצוב הלילה.

נערי הקט עצים יכרות
יום וליל ירבה עמל
עוד נער קט הוא, וידיו ריקות,
אך לי נשבע להיות לי בעל, כשיגדל.

נערי, גדל מהר,
נערי שלי, גדל!

אט חולף הזמן עוטף סודות.
עלומי חולפים איתו.
ונערי גדל וייף מאוד.
וביום אחד נשא אישה יפה כמותו.

אך אני עד עולם,
לא אשכח אותו.

רוח על הנחל רץ, גועש,
בכנפיו נישאו ימי.
בלב הכפר בקתת עצים לי יש,
ושתי עיני דולקות בליל כלהט אש.

בל יקרב איש אלי,
פן תאכלנו האש!

סגור






מילים: לאה גולדברג   לחן: סשה ארגוב
כל זה היה, היה היה
לפני הרבה שנים:
בים הפליגה אוניה
ולה שלושה תרנים.

שלושה תרנים לאוניה
ומפרשי זהב,
ועל סיפון האוניה
טוס יפה זנב.

ומלחים ודייגים
במעגל גדול -
ממזמוריו מתמוגגים
שרים אותם בקול.

ודגי זהב - יפי סנפיר
מן המצולה עולים
לשמוע אגדה ושיר
על נדנדת גלים.

וכך שרים המלחים:
גדול הוא העולם,
יש בו פרחים, יש בו חוחים,
יש יבשה וים.

יש בו גלים, יש בו חופים,
יש שקט, גם סופה,
אך מאלפי דברים יפים ההפלגה יפה.

כי בה חדוות המרחקים
ורוח מרחביה,
ובין ימים ובין שחקים
תשוט האוניה.

ואם רוחות אורבים לך
בדרך הקשה,
צפויים ימים טובים לך
ואפתעות פגישה.

זה שיר מזמור להפלגה
בליל בהיר כוכב,
הקשב תקשיב לו הדגה
יקשיב לו המרחב.

כל זה היה, היה היה
לפני הרבה שנים -
בים הפליגה אוניה
ולה שלושה תרנים.

סגור








מילים: נתן אלתרמן   לחן: סשה ארגוב
שִׁמְרִי נַפְשֵׁךְ, כֹּחֵךְ שִׁמְרִי, שִׁמְרִי נַפְשֵׁךְ,
שִׁמְרִי חַיַּיִךְ, בִּינָתֵךְ, שִׁמְרִי חַיַּיִךְ,
מִקִּיר נוֹפֵל, מִגַּג נִדְלָק, מִצֵּל חָשֵׁךְ,
מֵאֶבֶן קֶלַע, מִסַּכִּין, מִצִּפָּרְנַיִם.
שִׁמְרִי נַפְשֵׁךְ מִן הַשּׂוֹרֵף, מִן הַחוֹתֵךְ,
מִן הַסָּמוּךְ כְּמוֹ עָפָר וּכְמוֹ שָמַיִם,
מִן הַדּוֹמֵם, מִן הַמְחַכֶּה וְהַמּוֹשֵׁךְ
וְהַמֵּמִית כְּמֵי בְאֵר וְאֵשׁ כִּירַיִם.
נַפְשֵׁךְ שִׁמְרִי וּבִינָתֵךְ, שְׂעַר רֹאשֵׁךְ,
עוֹרֵךְ שִׁמְרִי, שִׁמְרִי נַפְשֵׁךְ, שִׁמְרִי חַיַּיִךְ.

זֶה עֶרֶב קַיִץ לִכְאוֹרָה, זֶה לִכְאוֹרָה
רַק עֶרֶב קַיִץ טוֹב, יָדוּעַ וְיָשָׁן,
שֶׁבָּא לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים, לֹא לְמוֹרָא
וְלֹא לְרַחַשׁ חֲשָׁדוֹת וּדְבַר אָשָׁם,
שֶבָּא עִם רֵיחַ תַּבְשִׁילִים וְעִם מִנוֹרָה
אֲשֶׁר תָּאִיר עַד אִם נָנוּחַ וְנִישָׁן.
רַק עֶרֶב קַיִץ חַם וָטוֹב הוּא לִכְאוֹרָה,
רַק עֶרֶב קַיִץ חַם שֶׁבָּא לֹא לְמוֹרָא.

הִנֵּה הָרוּחַ יָד שׁוֹלַחַת וּבְלִי רַחַשׁ
פִּתְאוֹם חַלּוֹן לְאַט נִפְתָּח בַּחֲשֵׁכָה.
אִמְרִי מַדּוּעַ אַתְּ צוֹחֶקֶת כְּמוֹ פַּחַד,
אִמְרִי מַדּוּעַ אַתְּ קוֹפֵאת כְּמוֹ שִׂמְחָה?
אִמְרִי מַדּוּעַ הָעוֹלָם כֹּה זָר עֲדַיִן
וְאֵשׁ וָמַיִם מַבִּיטִים בּוֹ מִכָּל צַד?
אִמְרִי מַדּוּעַ בּוֹ מְפַרְפְּרִים חַיַּיִךְ
כְּמוֹ צִפּוֹר מְבֹהָלָה בְתוֹךְ כַּף יָד?
אִמְרִי מַדּוּעַ אַתְּ מָעוּף וְרַעַד רָב
כְּמוֹ צִפּוֹר בַּחֶדֶר בְּחַפְּשָׂה אֶשְׁנָב?

זֶה עֶרֶב קַיִץ לִכְאוֹרָה, זֶה לִכְאוֹרָה
רַק עֶרֶב קַיִץ טוֹב, יָדוּעַ וְיָשָׁן,
שֶׁבָּא לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים, לֹא לְמוֹרָא
וְלֹא לְרַחַשׁ חֲשָׁדוֹת וּדְבַר אָשָׁם,
שֶבָּא עִם רֵיחַ תַּבְשִׁילִים וְעִם מִנוֹרָה
אֲשֶׁר תָּאִיר עַד אִם נָנוּחַ וְנִישָׁן.
רַק עֶרֶב קַיִץ חַם וָטוֹב הוּא לִכְאוֹרָה,
רַק עֶרֶב קַיִץ חַם שֶׁבָּא לֹא לְמוֹרָא.

שִׁמְרִי נַפְשֵׁךְ הָעֲיֵפָה, שִׁמְרִי נַפְשֵׁךְ
שִׁמְרִי חַיַּיִךְ, בִּינָתֵךְ, שִׁמְרִי חַיַּיִךְ,
שְׂעַר רֹאשֵׁךְ, עוֹרֵךְ שִׁמְרִי, שִׁמְרִי יָפְיֵךְ,
שִׁמְרִי לִבֵּךְ הַטּוֹב, אַמְּצִיהוּ בְיָדַיִךְ.

סגור












כשאת אומרת לא, למה את מתכוונת?
למה את מתכוונת, כשאת אומרת לא?
האם הלא הוא לא - ובאמת
אולי הוא רק אולי, אך לא כעת,
או שהלא הוא רק עוד לא
אולי הוא או, אולי הוא בוא
כי את אומרת לא כל כך בחן
שהוא נשמע לי עוד יותר מזמין מכן.

כשאת אומרת לא אני כבר לא יודע
מבולבל ומשתגע כשאת אומרת לא
כי אם אומר: היא לא רוצה ממש
אולי מחר תכריזי: הוא חלש!
זה גבר זה? זה סתם קטין -
שומע לא - ומאמין.
ואם אלך אולי תאמרי חבל
אם אשאר אולי תגידי: מנוול.

כשהיא אומרת לא למה היא מתכוונת?
למה היא מתכוונת כשהיא אומרת לא?
האם זה לא כזה מוחלט
או שהלא הוא רק זמני בלבד,
אולי הוא טוב, אך לא עכשיו
אולי זהו בעצם נו
אך אם היו אומרים רק לא וכן
אז מה בכלל היה נשאר פה מעניין...

כשאת אומרת לא למה את מתכוונת?
למה את מתחננת כשאת אומרת לא?
כי אם אינך רוצה בכלל בכלל
הגידי לי סתלק כבר וחסל!
תגידי די או: עוף מפה
רק אל נא, אל תגידי לא
כי את אומרת לא כל כך בחן
שהוא נשמע לי עוד יותר מזמין מכן.

כשהיא אומרת לא לזה היא מתכוונת,
לזה היא מתכוונת כשהיא אומרת לא.
לכן הלא שלה סופי, מוחלט,
רק היא קובעת, לא שום בית משפט,
אז תהיה לי תרנגול
ואל תהיה חכם גדול.
היא לא רומזת כן, או אולי או בוא,
כשהיא אומרת לא, היא מתכוונת לא!

סגור




















מילים: חיים חפר   לחן: סשה ארגוב
חבר'ה, חבר'ה רגע, רגע
מנדל צבינגי ופושקש
משחקים בכדורגל
כאן אצלנו במגרש
הם גרשו משם את נח
לא עזרו הצעקות
בוא נתפוס אותם בכוח
ונתקע להם מכות

לך ותקרא ותביא את החבר'ה לכאן
צ'וץ' נסע לכפר סבא
לך ותקרא ותביא את החבר'ה לכאן
עוזי מפחד מאבא
לך ותקרא לג'ים ואודי
אהרל'ה ושמעון רודי
לך ותקרא ותביא את החבר'ה לכאן
נו שיבואו
תביט ותראה איך שהם הורסים מגרש
צ'וץ' נסע לכפר סבא
תביט ותראה איך שהם הורסים מגרש
עוזי מפחד מאבא
תסתכל עליו על מנדל
לא מכניס אפילו פנדל
תביט ותראה איך שהם הורסים מגרש
נו שיבואו

איך שהם חטפו לפני חודשיים
שמע זאת הייתה יופי של פצצה
השמן קיבל פנסים בעיניים
ועד היום האף שלו נפוח כמו קציצה

לך ותקרא ותביא את החבר'ה לכאן
אי זה היה משגע
לך ותקרא ותביא את החבר'ה לכאן
מה ת'יודע
לך ותקרא לג'ים ואודי
אהרל'ה ושמעון רודי
לך ותקרא ותביא את החבר'ה לכאן
לך ותקרא לך ותקרא לך ותקרא ל-

ג'ינג'י צביק
ויוסי פליק
ומוישה שמיר
ולגפיר
לרפי נוד
שיש לו דוד
בעין חרוד
שם טוב מאוד
לאורי קפיץ
לראובן שפריץ
לך ותביא אותם לכאן
כאן, כאן, כאן, כאן
אן דן דינו
סופלה קטינו
סופלה קטי קטו
אליק בליק
בום, בום, בום, בום

One two
Three allery
Four five
Six allery
Seven eight
Nine allery
Ten allery
One two three

איפה החבר'ה
הלכו לים
תן סיגרה
תהיה בן אדם

איפה דן
הלך לגן
איפה חנה
נסעה לרעננה

תגיד מה
מה
תפוח אדמה
תגיד איפה
איפה
בחיפה

תגיד עין
עין

שמע ראיתי איך שגילה
מקצרת חצאית
בחיי שהיא התחילה
להתלבש כמו דוגמנית

זה מפני שהיא אוהבת
את גיורא המדריך
על ידו היא מסתובבת
אם צריך או לא צריך

לא רוצים לישון רוצים להשתגע
ולא רוצים כאלה מן בנות
לא רוצים לישון רוצים להשתגע
ולא רוצים בנות מחורבנות

את החברה היא שוכחת
רק עם הגדולים תצא
מלפנים היא מתפתחת
היא לובשת כבר את זה

כל היום היא מצוברחת
מחמיצה את הפנים
מסובבת את התחת
ושונאת את הבנים

לא רוצים לישון רוצים להשתגע
תשמע מה שאבי אתמול אמר
לא רוצים לישון רוצים להשתגע
שכל הבחורות אותו דבר

לא רוצים יותר לשמוע
על בגדים ותסרוקות
לכולן חסר קצת מוח
וכולן מפונדרקות

כל הדבורות והחנות
הן יודעות רק לרכל
נעזוב את הבננות
שילכו לעזאזל

לא רוצים לישון רוצים להשתגע
שכל האנשים לרחוב יצאו
לא רוצים לישון רוצים להשתגע
רוצים שהבנות יתפוצצו

הודי, הודי כושי כוש
בוא תיתן לי עשר גרוש
איזה מין טיפוס זה צביק
כל היום הוא מעתיק

מי ראה את שמעל'ה
הוא הלך עם אמאל'ה
היא אמרה לו בוא כבר צוציק
תקבל זריקה בטוסיק

לאדון קוראים פה מר
לאישה גברת
מי לקח את הקלמר
מי סחב מחברת

מי קיבל בלתי מספיק
דני זידל הצדיק
קמץ פתח ומפיק
לא עזרו הפוילע שטיק

רפי רון
בלע בלון
בן גוריון
שבר חלון

מי ישיר לנו פה סולו
שירלי טמפל מרקו פולו

לדה גול
יש אף גדול

יה תביטו מחזה
השמן והרזה
לאחד כזה חזה
השני רזה כזה

גנן גדל בגן דגן
דגן גדול גדל בגן

לא רוצים לישון רוצים להשתגע
רגל, רגל יד ביד
בוא נרקוד ריקוד נחמד
לא רוצים לישון רוצים להשתגע

אסומניה אבודניה
בוא נרקוד עם דודה פניה
לא רוצים לישון רוצים להשתגע

קפוץ כמו סוס
קפוץ כמו רוח
אל תקפץ כמו נאד נפוח

לא רוצים לישון רוצים להשתגע
לכו למשטרה להגיש תלונה
לא רוצים לישון רוצים להשתגע
אנחנו נפוצץ את השכונה

סגור










אִם עוֹד הַחוֹשֵׂךְ רַב, וְאֵין כּוֹכָב לִי
וְאִם הַיָּם גּוֹעֵשׁ
עַל תֹּרֶן סְפִינָתִי הַדְלִיקִי אִמָּא
שׁוֹשַׁנָּה שֶׁל אֵשׁ
~
וְאִם הֶחְוִירוּ
עַד בְּלִי שְׂחוֹק שָׁמַיִם
וְחוּט הַשַּׁחַר דַּק
הוֹשִׁיטִי יָד חַמָּה
בָּרְכִינִי אִמָּא
וְלֵב אֶל לֵב יֶחֱזַק

כִּיפַת זָהָב מֵעָל
תַּחְתָּי תְּהוֹם וּדְמִי
שָׂאֵנִי גַּל, שָׂאֵנִי גַּל
אֶל אֶרֶץ חֲלוֹמִי
שָׂאֵנִי בִּתְבוּנָה
וְאַל תִּשְׁאַל נָא מַה לִּי
צִיפּוֹר קְטַנָּה, צִיפּוֹר קְטַנָּה
בָּאֹפֶק מְחַכֶּה לִי
~
אִם כַּלָּתִי בַּחֲלוֹמָהּ תּוֹפֶרֶת
כֻּתֹּנֶת לֶאֱהוֹב
נַשְּׁקִיהָ חֶרֶשׁ עַל מִצְחָהּ,
הוֹ אִמָּא
אִמְרִי לָהּ כִּי אָשׁוּב

וְאִם תִּּשְׁאַל
מַה הַנָּתִיב בַּיָּם לִי
וּמַה לִּי אַצּוֹדֵד
הַגִּידִי לָהּ
מִנְחַת פְּלָאִים,
הוֹ אִמָּא
לָרַךְ שֶיִּוָּלֵד
~
כִּיפַת זָהָב מֵעָל
תַּחְתָּי תְּהוֹם וּדְמִי
שָׂאֵנִי גַּל, שָׂאֵנִי גַּל
אֶל אֶרֶץ חֲלוֹמִי
שָׂאֵנִי בִּתְבוּנָה
וְאַל תִּשְׁאַל נָא מַה לִּי
צִיפּוֹר קְטַנָּה, צִיפּוֹר קְטַנָּה
בָּאֹפֶק מְחַכֶּה לִי

אִם עוֹד הַחוֹשֵׂךְ רַב,
וְאֵין כּוֹכָב לִי
וְאִם הַיָּם גּוֹעֵשׁ
עַל תֹּרֶן סְפִינָתִי
הַדְלִיקִי אִמָּא
שׁוֹשַׁנָּה שֶׁל אֵשׁ

סגור








לו הייתי דג
פלום פלי,
שמך ירקרק
פלום פלי,
לו הייתי דג,
שמך ירקרק, מאומה לא חסר לי.
זה היה יום חג
פלום פלי,
לא חסר לי אז
כלום כלום,
לו הייתי דג
שמך ירקרק,
הו, אילו רק הייתי!

דג מחוף הפלופונסוס
לו רק אותו רק יכולתי לראות.
בשבילי זה היה יותר מונוס
דג של שמך, כזה מין ירוק.

לו הייתי דג
פלא,
שמך ירקרק
תכלת,
לו הייתי דג
שמך ירקרק, או גם אפילו תכלת.
זה היה נפלא
או אה!
איזו צהלה
או אה!
לו הייתי דג
תכלת ירקרק,
הו, אילו רק הייתי.

דג מחוף הפלופונסוס...

סגור


מילים: חיים חפר   לחן: סשה ארגוב
לך, לך למדבר
הדרכים יובילו,
ליל טרם בא
לך, אחי, אל המדבר.

שוב, שוב נחזור,
הצוקים יריעו,
שמש גדולה של אור
עוד תזרח עלינו.

למדבר
ארץ לא מים
הו, את, אדמתי,
שבנו אלייך.

ארץ מלוחה
רוח וזעם
הלוחמים חזרו
הו, כסער.

סגור








בצידי הדרכים
לוהטים הפרחים
בצדי מדרכות
לוהטות נערות
מה עושה החייל אם אינו מטושטש
הוא קוטף את שניהם ותוקע בדש

פרחים ונערות, פרחים ונערות
וחיילים עוברים בין שני קווי האש
פרחים ונערות, פרחים ונערות
וחיילים עוברים כלהב החרמש
ובשובם אל המדבר זוכרים הם בלילות
פרחים ונערות

מה אומרים הפרחים
בצדי הדרכים
מה אומרות נערות
בצדי מדרכות
רק עפעוף של עלעל ונפנוף של תלתל
שי פרטי בהחלט לחיל וחיל

פרחים ונערות, פרחים ונערות
וחיילים עוברים בין שני קווי האש
פרחים ונערות, פרחים ונערות
וחיילים עוברים כלהב החרמש
ובשובם אל המדבר זוכרים הם בלילות
פרחים ונערות

רועדות אמהות
בצדי מדרכות
צוחקים חיילים
בקטפם הפרחים
אמא, אמא, אין טעם לבכות ובכלל
נערות ופרחים נועדו לחייל

פרחים ונערות, פרחים ונערות
וחיילים עוברים בין שני קווי האש
פרחים ונערות, פרחים ונערות
וחיילים עוברים כלהב החרמש
ובשובם אל המדבר זוכרים הם בלילות
פרחים ונערות

בצדי הדרכים
לוהטים הפרחים
בצדי מדרכות
לוהטות נערות
מה עושה החייל אם אינו מטושטש

סגור






מילים: חיים חפר   לחן: סשה ארגוב
ושוב נראה, הסתיו יורד כחרב,
מול השקיעה נושרים עצי הפרי.
החופש תם, צריך לצאת לדרך,
תני נשיקה, ילדה לבחורים...

החופש תם, אכן, היה נפלא פה,
ראינו שני סרטים עם דני קיי,
אכלנו שתים-עשרה מנות פלאפל,
אפילו מוישה-בס אמר: אוקיי...

החופש תם, נצא לדרך
הכיף היה כמו חול ...
אפשר היה עוד לכייף כאן ערב -
אבל אף פעם לא נספיק הכל.

פשוט נורא, כי נפרדים אנחנו,
היה נפלא אתכם, אנשי פלמ"ח.
רק לו משפת הים מהר הלכנו -
היו עוד כרטיסים ל"הוא הלך"...

אך כשנחזור, זה בודאי יציג עוד,
אם-כי גם בלי זה עוד אפשר לחיות,
ואם השד אותנו לא ישיג עוד -
אולי נשיג כרטיס לגן חיות.

החופש תם...

החופש תם, פלמח'ניק וחיילת
זוכרים את אקדחיך, הוי, בוק ג'ונס,
בחופש, ויהיו עוד שכאלה,
שוב נתראה ימינה לשעון...

חופש תם, הוי, יש לי טרמפ בינתיים,
היו שלום, החזיקו מעמד ...
כבר נגמרה מנוחת - הצהרים -
אסע לבית רומנו, למשרד...

החופש...

סגור








מילים: יורם טהרלב   לחן: סשה ארגוב
כבר לא האגסים ולא התפוחים
ולא השזיפים ולא אבטיחים
ולא המישמשים
בלירה ושלושים,
וסברס על הקרח
וקח אחד לדרך.

הקיץ הולך לו מחר מחרתיים
מוכרח לוותר -
בינתיים.

כבר לא תריסים סגורים עד ארבע או יותר,
ולא מרק פירות מתוך המקרר,
ולא טיפת חוצפה
לשכב על הרצפה
או בתחתונים בלבד,
לישון על המרבד.

הקיץ הולך לו מחר מחרתיים...

כבר לא מכנס קצר, כבר לא בסנדלים,
כבר לא טיול בשרוולים מקופלים,
ולא כפתור פתוח,
שתכנס הרוח,
מלמעלה ומלמטה...
ולא שמלה של אתא.

הקיץ הולך לו מחר מחרתיים...

כבר לא זמזום של ממטרה מן החצר
ולא כביסה לחה תלויה על הגדר,
ולא שעת פטפוט
מתחת עץ התות
ולהחליף קצת כח
בתוך כסא מרגוע.

הקיץ הולך לו מחר מחרתיים...

סגור








מילים: חיים חפר   לחן: סשה ארגוב
אתה יוצא לעולם הרחב
אתה מביט והכל בו זהב
אתה יושב מול הים ונשזף
ומתחמם בקרני הזהב
ומלטף תלתלים של זהב
כן, הכל זהב

אל הפרדס אסתנן כגנב
ואתנפל על תפוח זהב
ואם ארצה ביום חום ושרב
אשכב לי בין שיבולי הזהב
וזה שווה מרגרינה חלב
כן, הכל זהב

לא כל אדם אשר יוצא לרחוב
רואה את מה שלפניו
על פי הרוב אדם יוצא לרחוב
והוא טרוד בענייניו
מתחשק לגשת אליו קרוב
ולומר לו בצחוק רחב

איזה ליל, איזה ים
איזה צל, כמה חם
הסתכל, בן אדם
כן, הכל זהב, הכל זהב

מחוץ לעיר מריחים את הסתיו
ומחכים לגשמי הזהב
וכבר הים מתרומם בגליו
ומסתער על חולות הזהב
אפשר לחטוף רבמטיזם עכשיו
כן, הכל זהב

פתחו נא את שערי הזהב
הצדיקים בוא יבואו עכשיו
הנה הגיע כבר תור הזהב
הנה פוסעים הם בשביל הזהב
ומחייכים בשיני הזהב
כן, הכל זהב

לא כל אדם אשר יוצא לרחוב
רואה את מה שלפניו
על פי הרוב אדם יוצא לרחוב
והוא טרוד בענייניו
מתחשק לגשת אליו קרוב
ולומר לו בצחוק רחב

איזה ליל, איזה ים
איזה צל, כמה חם
תשתולל, מטומטם
תתבטל עם כולם
תצלצל ככה סתם
תסתכל, בן אדם
כן, הכל זהב, הכל זהב

סגור






מילים: קובי לוריא   לחן: סשה ארגוב
המגדים אשר בטנא
אין יפים מאלה
וימים אשר כאלה -
הם כולם בזמר הזה.

והבת אשר רוקדת,
אם אין היא לי מי לי,
ואשר נפשי שלי יוצאת רק אליה -
הם כולם בזמר הזה.

יום של חג הוא יום משגע,
השמלה אשר מעליה
והתכלת בעיניה -
הם בזמר הזה
ושריקת הנחליאלי,
וכל מה ששם מחכה לי
וכל מה שזה עושה לי -
הם בזמר הזה.

הזהב אשר בגורן,
הירוק בדשא,
והריח שבאורן -
הם גם כן בזמר הזה.

והסומק בלחייה
ומעט אחרי זה,
ודברים אשר קשורים אלי ואליה -
הם כולם בזמר הזה.

יום של חג הוא יום משגע...
מילים לשיר הם בזמר הזה - מתיתיהו ואלכסנדר - מתי כספי
מתיתיהו ואלכסנדר
(1984)

סגור








מילים: חיים חפר   לחן: סשה ארגוב
הבוקר יבוא, הבוקר יבוא
אנחנו לא נישן את כל הלילה לפניו
להיות במסדרון, הדלת תפתח
נביט אל החצר בפעם אחרונה
השער יחרוק מול חיוכו של הסוהר
כולם יאמרו שלום ולא להתראות
כשאנחנו נצא ביחד

את תלבשי את השמלה הצהובה
אשר חיכתה לך זה ימים כל כך רבים
את תנשמי עמוק את ריח הכבישים
ופרח בר פתאום יפרח בשערך
את תזמרי לך שיר אשר מזמן שכחת
את תצחקי פתאום ולא תדעי מדוע
כשאנחנו נצא ביחד

אז אל תלך עם הידיים בכיסים
וחולצתך תהיה קמוטה וישנה
אז תחוויר פתאום לנוכח אוטובוס
אשר מוביל לעבר כל המרחקים
אז תיעצר פתאום במין מבט פרידה
אז, אז תשתוק פתאום ולא תדע מדוע
כשאנחנו נצא ביחד

הבוקר יבוא, הבוקר יבוא,
אנחנו לא נישן את כל הלילה אחריו
נשב בבית קפה, נשתה את כל העיר
ויד ביד נחזיק בהצגה שנייה
נאמר להתראות בתוך חדר המדרגות
וככה זה יחזור וכך יהיה תמיד
כן, אנחנו נצא ביחד

סגור








מילים: אלכסנדר פן   לחן: סשה ארגוב
מְעִילִי הַפָּשׁוּט וּפָנָס עַל הַגֶּשֶׁר,
לֵיל הַסְּתָו וּשְׂפָתַי הַלַּחוֹת מִנִּי גֶּשֶׁם –
כָּךְ רָאִיתָ אוֹתִי רִאשׁוֹנָה, הֲתִזְכֹּר?
וְהָיָה לִי בָּרוּר כְּמוֹ שְׁתַּיִם וּשְׁתַּיִם,
כִּי אֶהְיֶה בִּשְׁבִילְךָ כְּמוֹ לֶחֶם וָמַיִם
וּכְאֶל לֶחֶם וָמַיִם אֵלַי תַּחֲזֹר.
בְּעָנְיֵנוּ הַמַּר, בַּעֲבֹר אוֹתְךָ זַעַם,
גַּם לַמָּוֶת אַתָּה קִלַּלְתָּנִי לֹא פַּעַם,
וּכְתֵפַי הַקָּרוֹת רָעֲדוּ מִשִּׂמְחָה;
כִּי הָיָה לִי בָּרוּר כְּמוֹ שְׁתַּיִם וּשְׁתַּיִם
שֶׁיּוֹבִילוּ אוֹתְךָ בִּגְלָלִי בִּנְחֻשְׁתַּיִם
וְגַם אָז לְבָבִי לֹא יָסוּר מֵעִמְּךָ.

כֵּן, הָיָה זֶה לֹא טוֹב, הָיָה רַע לְתִפְאֶרֶת,
אֲבָל זְכֹר אֵיךְ נִפְגַּשְׁנוּ בְּלֵיל מִלֵּילוֹת;
אִם יִהְיֶה זֶה שֵׁנִית – אַל יִהְיֶה זֶה אַחֶרֶת,
רַק אוֹתָהּ אַהֲבָה עֲנִיָּה וְסוֹרֶרֶת,
בְּאוֹתוֹ מְעִילוֹן עִם אוֹתוֹ צִיץ הַוֶּרֶד,
בְּאוֹתָהּ הַשִּׂמְלָה הַפְּשׁוּטָה מִשְּׂמָלוֹת.
אִם יִהְיֶה זֶה שֵׁנִית אַל יִהְיֶה זֶה אַחֶרֶת,
יִהְיֶה כָּךְ, כָּךְ יִהְיֶה אוֹת בְּאוֹת.

וְקִנֵּאתִי לְךָ וּבַחֹשֶךְ אָרַבְתִּי
וְשָׂנֵאתִי לְךָ וְעַד דֶּמַע אָהַבְתִּי
וּבֵיתֵנוּ שָׁמַם מֵחִיּוּךְ וּמִצְּחוֹק.
וּבְשׁוּבְךָ אֶל הַבַּיִת, מָרוּד כְּמוֹ כֶּלֶב,
עֶלְבּוֹנוֹת שֶׁל זָרִים בִּי נָקַמְתָּ פִּי אֶלֶף
וָאֵדַע כִּי חָשַׁבְתָּ עָלַי מֵרָחוֹק.
וּבַלַּיְלָה הַהוּא, עֵת הִטַּחְתָּ בַּדֶּלֶת
וְהָלַכְתָּ לָעַד וַאֲנִי נוֹשֵׂאת יֶלֶד,
רַק חָשַׁךְ אוֹר עֵינַי אַךְ לִבִּי לֹא נִשְׁבַּר;
כִּי הָיָה לִי בָּרוּר כְּמוֹ שְׁתַּיִם וּשְׁתַּיִם
שֶׁתָּשׁוּב עוֹד אֵלַי וְתִפֹּל עַל בִּרְכַּיִם
וַאֲנִי בְּפָנֶיךָ אַבִּיט וְאֹמַר:

כֵּן, הָיָה זֶה לֹא טוֹב, הָיָה רַע לְתִפְאֶרֶת
אֲבָל טוֹב שֶׁנִּפְגַּשְׁנוּ בְּלֵיל מִלֵּילוֹת;
אִם יִהְיֶה זֶה שֵׁנִית – אַל יִהְיֶה זֶה אַחֶרֶת,
רַק אוֹתָהּ אַהֲבָה עֲנִיָּה וְסוֹרֶרֶת,
בְּאוֹתוֹ מְעִילוֹן עִם אוֹתוֹ צִיץ הַוֶּרֶד,
בְּאוֹתָהּ הַשִּׂמְלָה הַפְּשׁוּטָה מִשְּׂמָלוֹת.
אִם יִהְיֶה זֶה שֵׁנִית אַל יִהְיֶה זֶה אַחֶרֶת,
יִהְיֶה כָּךְ, כָּךְ יִהְיֶה אוֹת בְּאוֹת.

הֵן יָדַעְתִּי שֶׁאֵין לִי אוֹהֵב מִלְּבַדֶּךָ
וְיָדַעְתִּי: הַמָּוֶת יָבוֹא מִיָּדֶיךָ
וַאֲנִי מְחַכָּה וּמְצַפָּה לְזִיווֹ;
הוּא יָבוֹא פִּתְאוֹמִי כְּגַרְזֶן עַל עֵץ יַעַר,
אוֹ יִקְרַב לְאִטּוֹ, בְּעִנּוּי וּבְצַעַר,
אֲבָל לֹא מִידֵי זָר – מִיָּדֶיךָ יָבוֹא.
וְגַם אָז לְבֵיתְךָ, בְּלֵיל שְׁכוֹל וְלֵיל עֹנִי,
בַּחֲלוֹם עוֹד אָשׁוּבָה, כְּסִילָה שֶׁכָּמוֹנִי,
וְאֹמַר: הִנֵּה בָּאתִי מִנְּדוֹד בִּשְׁבִילַי;

כִּי הָיָה לִי בָּרוּר כְּמוֹ שְׁתַּיִם וּשְׁתַּיִם
שֶׁאָבוֹא לְבֵיתְךָ בְּעָצְמֶךָ עֵינַיִם
עַד אֲשֶׁר יִשָּׂאוּךָ בַּדֶּרֶךְ אֵלַי.

כֵּן, הָיָה זֶה לֹא טוֹב, הָיָה רַע לְתִפְאֶרֶת,
אֲבָל עֵד לִי הָאֵל הַחוֹרֵץ גּוֹרָלוֹת:
אִם יִהְיֶה זֶה שֵׁנִית – אַל יִהְיֶה זֶה אַחֶרֶת,
רַק אוֹתָהּ אַהֲבָה עֲנִיָּה וְסוֹרֶרֶת,
בְּאוֹתוֹ מְעִילוֹן עִם אוֹתוֹ צִיץ הַוֶּרֶד,
בְּאוֹתָהּ הַשִּׂמְלָה הַפְּשׁוּטָה מִשְּׂמָלוֹת.
אִם יִהְיֶה זֶה שֵׁנִית – אַל יִהְיֶה זֶה אַחֶרֶת,
יִהְיֶה כָּךְ, כָּךְ יִהְיֶה אוֹת בְּאוֹת.

סגור




בהיכליו יושב שלמה
וי ללילי, וי ליומי
כל איש יודע מה שלומו
אך אין יודע מה שלומי
וי ללילי, וי ליומי
אם זה אכפת למי.

עם הבקבוק שלומי לא רע
אך שלום שלמה טוב יותר
כי על טיפה כזאת מרה
גם הוא איננו מוותר
וי ללילי, וי ליומי
אם אין אתה לי מי.

אני שלמי והוא שלמה
ושמי שלי דומה לשמו
אבל בין שמו שלו לשמי
בכל זאת יש הבדל רשמי
וי ללילי, וי ליומי
אם אין אני לי מי.

לכן כבודי הוא במקומי
וכבוד שלמה הוא במקומו
לו מקומו הוא מקומי
היה כשלום שלמה שלומי
וי ללילי, וי ליומי
אם אין אני לי מי.

סגור








מרת נינה סניטר ותיק היתה היא.
מר זברה בנמל היה פקח.
את מלאכתם היו גומרים הם בין ערביים
ויוצאים מן הנמל, ואחר כך
בשעת פנאי היו הם מתיישבים בשניים
ומנגנים ומזמריים בקצב רך.

היא עבדה בקרנטינה
בתפקיד של סניטר.
הוא עבד , מאי נפקא מינה
כפקיד מכס לא זוטר.
שמה היה , אמרנו נינה,
שמו היה, כנל, זברה,
היא נגנה על קונצרטינה,
הוא ניגן עלי גיטרה
ובכל ערב היא השעינה
על כתפו ראשה ושרה,
ופעמים היא האזינה,
לגיטרה טרה טרה.

טרטרה,
טרטינה,
מר זברה,
מרת נינה.
טרטינה,
טינטרה,
קונצרטינה
וגיטרה.

מרת נינה קודם כל היתה שואלת
מה נשמע בעבודה, ובקול עדין,
בליווי של צליל גיטרה מצלצלת,
הוא סיפר ללה על מסי העקיפין
שיש לגבות אותם בדרך מקובלת
בתעריף של מצרכים ומטלטלים.

לצלילי הברקרולה
הוא סיפר על מס הבלו,
על סחורות בלי בנדרולה
שתופסים אותן או לא.
ועל הברחת רזרבים
של ולוטה בתוך תפר
ועל דבר מטען קונסרבים
שהיה נגוע דבר.
זאת סיפר הוא, מר זברה
בדברו עם מרת נינה
ובנגנו על הגיטרה
לצלילי הקונצרטינה.

טרטרה...

אחר כך היה אומר הוא: די, הפסקתי.
לו נשמע שיחת שפתייך היפות.
וסיפרה היא אז לאט ובאופן טקטי
על מחלות עונתיות לפי תקופות
וכמו כן על השרות הפרופילקטי
שנועד למניעת המגפות.

היא סיפרה לו על אנגינה
ועל ספירט וסקיפידר
ועל כל מיני רוטינה
של דלקת וקתר.
והוסיפה וסיפרה
בזמרה למר זברה
גם על כל מיני חולרה
של קוליטיס וחררה.
ועל חינה וריצינה
ועל שמן קיק היא שרה
בנגנה על קונצרטינה
לצלילה של הגיטרה.

טרטרה...

השתתק הזוג הזה. לא מנגן הוא.
כי הזמן את כלי הזמר מחדש.
אין רומנטיקה עכשיו, כי בזמננו
מרומנטיקה בורחים כמו מאש.
נינה אין וגם זברה כבר איננו,
אך קדחת יש עוד וקוליטיס יש.

יש אמבות אין מספר עוד
וגם ספירט וסקיפידר
ויש כל מיני חררות
של דלקת וקתר.
תחנת מכס לא נסגרה
וקימת קרנטינה
ויש בלו על כל סיגרה
ויש חינה וריצינה
אך איה אדון זברה
ואיה הגברת נינה
שנגנה על הגיטרה
לצלילי הקונצרטינה?

טרטרה,
טרטינה,
אי זברה?
איה נינה?
טרטינה,
טינטרה,
קונצרטינה
וגיטרה.

סגור






יוסף גון
מחמד ליבי
תסתכל בי חביבי
השכונה כולה אומרת
יש לה אהבה בוערת
ואל מי בוערת היא?
יוסף גון מחמד ליבי...

רבקה גון
מחמד עיני
אבא כך אמר אלי:
שמע נא בני מוסר אביך
מנשים בני הזהרתיך!
אבא את אימך מצא
ותראה מה שיצא...

יוסף גון
ריבקה גון
את עושה אותי מגנון
אוח יא באבא
אוח יא באבא
מה תה מפחד מאבא?
לא יודע מה לעשות -
יש לו
יש לו
יד כזאת!

יוסף גון
חמוד שלי
אמא כך אומרת לי:
עד מתי עוד תחכי לו
על הראש מכות תיתני לו
יש לו שם בילבול שיכלי -
כך אמרה
חמוד שלי...

רבקה גון
את כל חיי

אך אבי אומר אלי:
את אחיך שתום העין
לא חיתנתי פה עדיין
אז תשמע יפה
חמור -
שב ותחכה בתור!

יוסף גון
רבקה גון
את עושה אותי מגנון
אוח יא באבא
אוח יא באבא
מה תה מפחד מאבא?
לא יודע מה לעשות -
יש לו
יש לו
יד כזאת!

יוסף גון
רוחי
נפשי

הלא זה מצב טיפשי
יש לך עוד אח קרח
ועוד אח אחד פיסח
ושלושה אחים חרשים -
תתחתן בן חמישים...

רבקה גון
שימעי דברי
אבא כך אמר אלי:
אין לך מה למהר פה
רכבות לא תאחר פה
החיים הממשים
מתחילים בגיל שישים...

יוסף גון
רבקה גון
את עושה אותי מגנון
אוח יא באבא
אוח יא באבא
מה תה מפחד מאבא?
לא יודע מה לעשות -
יש לו
יש לו
יד כזאת!

סגור






מילים: חיים חפר   לחן: סשה ארגוב
כאן במקום שעות דרכנו,
אך בא הזמן להסתלק,
אז נפרדים ממך אנחנו,
מלחייך אפרסק,
ולבבנו מתרסק.

החיילים,
הולכים, הולכים בדרך,
שמאל ימין -
עוברים בעיר,
החיילים,
זורקים, זורקים לך פרח,
ומול ביתך
פוצחים בשיר.

אהבתנו אש בוערת,
אהבתנו אדירה,
ואם גם נמזמז אחרת,
זה לא נורא, זה לא נורא,
נחשוב עליך יקירה.

החיילים...

עת בלילות גנובים נחבוק את
החתיכות ונאנח,
הרי בארוחת הבוקר,
עת מציגות הן פני מלאך -
נזכור את הסלט שלך...

החיילים...

וששולחים אנו ידיים
אל אחוריים חביבים,
אל תדאגי ובינתיים,
למה פנייך עצובים
התנחמי במכתבים...

החיילים...

כך נשמתינו כאן נקרעת,
לכל, לכל הכיוונים,
אך בסיכום הרי רואה את
כמה אנחנו נאמנים,
וזה נמשך כבר שתי שנים...

החיילים...

אל תחכי לנו בבית,
כאן לא יודעים מתי חוזרים.
אבל לבטח עד הקיץ
(את זאת נאמר לך כגברים)
את יכולה עם אחרים...

החיילים...

סגור






מילים: חיים חפר   לחן: סשה ארגוב
סגן גד רפאלי הלך לאכול צהריים
ואנחנו שלושתנו נשארנו לבד במשרד
ארונות של ברזל
ערמות של תיקים
וסביבנו אלפי ילקוטי השרות

כן אנחנו היטב מכירים את כולם
לפי הטפסים בילקוט השרות
מכירים את כולם מכירים את כולם
אך מכל ילקוטי השרות שהכרנו
רק אחד אל לבנו נגע

דינה
דינה ברזילי
ארבע תשע שש שלוש חמש אחת
צבע עיניים כחול
צבע שער ערמוני
הגובה מאה ושישים סנטימטר
משקל חמישים ושמונה קילוגרם
דינה
דינה ברזילי
ארבע תשע שש שלוש חמש אחת

סגן גד רפאלי הלך לאכול צהריים
ואנחנו עם דינה נשארנו לבד במשרד
לא ראינו אותך
מעולם, מעולם
אך דמותך כאן עולה ממדבר התיקים

היא נולדה בעשרים לשמיני ארבעים
היה זה יום קיץ בשל בודאי
אשכולות בכרמים תאנים בבוסתן
השכלה תיכונית שם האב הוא אפרים
שש שנים מנגנת פסנתר

סגן גד רפאלי הלך לאכול צהריים
כאן בטופס כתוב שויתרת על תמיכה משפחתית
והדפק שלך
בישיבה הוא שמונים
והקף החזה הוא תשעים ושלוש

העיסוק הספורטיבי שלך הוא שחיה
הלוואי שהיינו שוחים על ידך
צוחקים לגלים וצונחים על החול
לך הייתה דיפטרית כשהיית קטנטנה
ורשמו לך פה כף-קוף אחד

דינה
דינה ברזילי
ארבע תשע שש שלוש חמש אחת
צבע עיניים כחול
צבע שער ערמוני
הגובה מאה ושישים סנטימטר
משקל חמישים ושמונה קילוגרם
דינה
דינה ברזילי
ארבע תשע שש שלוש חמש אחת

סגן גד רפאלי הלך לאכול צהריים
השעה היא אחת הוא כל רגע עלול לחזור
את קיבלת נזיפה
בשמיני לרביעי
אך אנחנו יודעים כי אשם הרס"ר

הציון האישי במשמעת הוא בית
חות דעת כללית את בסדר גמור
עוד היינו שעות מחזיקים בילקוט
אך הסגן חוזר כבר גמר לאכול
וגם הוא מתעניין בתיקך

דינה
דינה ברזילי
ארבע תשע שש שלוש חמש אחת
צבע עיניים כחול
צבע שער ערמוני
הגובה מאה ושישים סנטימטר
משקל חמישים ושמונה קילוגרם
דינה
דינה ברזילי
ארבע תשע שש שלוש חמש אחת

סגור










לא ידוע אם נולד
בפתח-תקוה או תל-חי
או תל-חי
אך ברור שלא ימות
אם עד היום עודנו חי
אם הוא חי

אף על פי שגולגלתו
מלאה פלטינה כמו אוצר
כמו אוצר
ובדמו יש רסיסים
של רימונים מטווח קצר
טווח קצר

אל נא ידידי
תבכו את עמיחי
זה תמיד מוקדם מדי
חי לנצח עמיחי, עמיחי

מלטרון יצא פצוע
קצת יותר או קצת פחות
קצת פחות
אך יצא מזה מורווח
כי התחתן עם האחות
האחות

ובאצבע הגליל
חטף כדור בכף ידו
כף ידו
ומאז על החליל
הוא מנגן בלי סול ודו
סול ודו

אל נא ידידי
תבכו את עמיחי
זה תמיד מוקדם מדי
חי לנצח עמיחי, עמיחי

אם לכל כדור יש כתובת
מי ידע היכן כתובתו
וביתו
אם לעמיחי אין כתובת
איך כדור יתפוס אותו
אוטוטו

ועל כן מי שרוצה
לחיות גם בסיום הקרב
אז מוטב
כן מוטב לו להיות
שני צעדים מאחוריו
אחוריו

אל נא ידידי
תבכו את עמיחי
זה תמיד מוקדם מדי
חי לנצח עמיחי, עמיחי

סגור












מילים: נתן אלתרמן   לחן: סשה ארגוב
נזמר נא את שיר אליפלט
ונגידה כולנו בקול:
כאשר עוד היה הוא רק ילד,
כבר היה הוא ביש גדא גדול.
בו שכנים ושכנות דיברו דופי
ואמרו שום דבר לא יועיל -
אליפלט הוא ילד בלי אופי,
אין לו אופי אפילו במיל.

אם גוזלים מידיו צעצוע,
הוא נשאר מבולבל ומחייך,
מחייך מבלי דעת מדוע,
וכיצד ובשל מה זה ואיך.

ונדמה כי סביבו, זה מוזר,
אז דבר מה התרונן כה ושר.
בלי מדוע ובלי כיצד,
בלי היכן ובלי איך ולמה,
בלי לאן ומאיזה צד,
בלי מתי ובלי אן וכמה.
כי סביב ככינור וחליל
מנגינה מאירה, מצלצלת.
אם נסביר לך מה זה יועיל,
איזה ילד אתה אליפלט.

בליל קרב ברעום אש מזנקת,
בין אנשי הפלוגה קול עבר:
העמדה הקדמית מנותקת,
מלאי תחמושת אזל בה מכבר.
אז הרגיש אליפלט כאילו
הוא מוכרח את המלאי לחדש,
וכיוון שאין אופי במיל לו,
הוא זחל כך ישר מול האש.

ובשובו מהומם ופצוע,
התמוטט הוא, כרע וחייך.
הוא חייך מבלי דעת מדוע,
וכיצד ובשל מה זה ואיך.

ובליבות חבריו, זה מוזר,
אז דבר מה התרונן כה ושר.
בלי מדוע ובלי כיצד,
בלי היכן ובלי איך ולמה,
בלי לאן ומאיזה צד,
בלי מתי ובלי אן וכמה.
מסביב ככינור וחליל
מנגינה מאירה, מצלצלת.
אם נסביר לך מה זה יועיל,
איזה ילד אתה אליפלט.

ובלילה חבוש קסדת פלד,
אט ירד המלאך גבריאל,
וניגש למראשות אליפלט,
ששכב במשלט על התל.
הוא אמר: אליפלט אל פחד,
אליפלט, אל פחד וחיל ‟
במרום לנו יש ממך נחת,
אף שאין לך אופי במיל.

זהו זמר פשוט גם תמוה,
אין ראשית לו וסוף והמשך,
זימרנוהו בלי דעת מדוע
וכיצד ובשל מה זה ואיך.

זימרנוהו כך סתם זה מוזר,
כי דבר מה התרונן בו ושר..

סגור














מילים: יורם טהרלב   לחן: סשה ארגוב
את מי אני אוהבת,
קשה לי להחליט,
גד נתן לי בושם,
דן הביא תקליט,
דודו לי אמר
שליבו נישבר,
ועזריאל לא צחק
אך ליבו בפנים ניסדק.

את מי אני אוהבת,
על מי אני חושבת,
יושבת ויושבת
ולא מוצאת תשובה.
אני כה נעצבת,
שירים אני כותבת,
את מי אני אוהבת
ומה זאת אהבה

בענינים כאלה
אסור להתלוצץ,
אם אומר: את צביקה,
שולה תתפוצץ.
אם אומר: עודד,
דני יתאבד -
ומוזר, דווקא עכשיו
זה חבל לי קצת עליו.

את מי אני אוהבת,
על מי אני חושבת,
יושבת ויושבת
ולא מוצאת תשובה.
אני כה נעצבת,
שירים אני כותבת,
את מי אני אוהבת
ומה זאת אהבה

את בחיר ליבי מצאתי ממש בתוך ביתי
מסתתר לו דווקא בארון שלי.
אתמול ברוב חרון
פתחתי ת\'ארון,
ושם בתוך ראי
מצאתי את... עצמי!

את מי אני אוהבת, ברור לי כבר עכשיו
על מי אני חושבת בקייץ ובסתיו,
כשכל בחור יפתח:
אני אוהב

אותך!
אענה לו: מה מוזר,
גם אני - אותו דבר...

את מי אני אוהבת,
על מי אני חושבת,
יושבת

וחושבת
ולא מוצאת תשובה.
אני כה נעצבת,
שירים אני כותבת,
את מי אני אוהבת
ומה זאת

אהבה

סגור






מילים: חיים חפר   לחן: סשה ארגוב
כבר שורקים בחלון התריסים
כבר כביסה מן הגג מכניסים
והאור בשערך פתאום נשבר
והקיץ עבר.

עננים כבר סוגרים רווחים
על הים השחפים נמוכים
וקולך בא מן הים רטוב וקר
והקיץ עבר.

היה קיץ לוהט ויפה
על רחוב ובתי הקפה
היה קיץ צוהל
ארוך ועצל
היה קיץ לוהט ויפה
וזה קיץ חיי
הלוואי-
שיחזור באפריל או במאי...

בירקון כבר שטים ערפילים
וזרועך מתכסה שרוולים
טל כבד על הספסל שבכיכר
והקיץ עבר.

בגינה עץ הפיקוס רועש
רחוב שינקין מחשיך בחמש
קחי צעיף על הכתף והצוואר
והקיץ עבר.

היה קיץ לוהט ויפה...

ופתאום רוח קר, יפתי,
מגרש אותך כבר אל ביתי
והסתיו את היורה לפתע שר
והקיץ עבר.

בשעת ליל, כשגופף לצידי,
את מושכת אלייך סדין
וקרב זכרון דברים וסוף דבר
והקיץ עבר.

היה קיץ לוהט ויפה...

סגור
מילים: חיים חפר   לחן: רמי קלינשטיין
כבר שורקים בחלון התריסים
כבר כביסה מן הגג מכניסים
והאור בשערך פתאום נשבר
והקיץ עבר.

עננים כבר סוגרים רווחים
על הים השחפים נמוכים
וקולך בא מן החוף רטוב וקר
והקיץ עבר.

קיץ לוהט ויפה
על רחוב ובתי הקפה
קיץ צוהל ארוך ועצל
וזה קיץ חיי הלוואי-
שיחזור באפריל או במאי...

בירקון כבר שטים ערפילים
וזרועך מתכסה שרוולים
טל כבד על הספסל שבכיכר
והקיץ עבר.

קיץ לוהט ויפה
על רחוב ובתי הקפה
קיץ צוהל ארוך ועצל
וזה קיץ חיי
הלוואי שיחזור
באפריל או במאי...

ופתאום רוח קר, יפתי,
מגרש אותך כבר אל ביתי
והסתיו את היורה לפתע שר
והקיץ עבר.

בשעת ליל, כשגופך לצדד,
את מושכת אלייך סדין
וקרב זיכרון דברים וסוף דבר
והקיץ עבר.

קיץ לוהט ויפה
על רחוב ובתי הקפה
קיץ צוהל ארוך ועצל
וזה קיץ חיי
הלוואי שיחזור
באפריל או במאי...

סגור






מילים: חיים חפר   לחן: סשה ארגוב
ופתאום געגוע
כמו צמא אל הנחל
והבאר כמו נשאבת
עד הסוף, עד החול -
לא אבין עוד מדוע
רעותך לא נשכחת
וכמו חיה האבן
המכסה על הכל

ואלף מטריות שחורות
הולכות עדיין בגשם
את לב הסערה שוברות
בזעם וסליחה
ואלף מטריות שחורות
בזעם וסליחה
ואלף מטריות שחורות
רוצות אליך לגשם
ואהבה אליך קוראות
והיא כולה שלך...

וחוזר שוב היופי
של היד המפלסת
את חלום נעורינו
עלי ארץ רבה
ורושמת בנוף היא
בין חולות ובזלת
גם את שאת נערינו
בצבעי דם ליבה...

ואלף מטריות...

וצומח העצב
ונפתח כמו פרח
ואינני יודע
אם אביב הוא או סתיו
אך ירוק הוא הדשא
בסופה של הדרך
המחבק אותך רע
כמו שירנו עכשיו...

ואלף מטריות...

סגור

סוף השירון

אתר של מפגשזמר - mZemer.com
© 2024 כל הזכויות שמורות

Email
  050-218-5877

Design & Programming: Eli Argon
Using: F3 and W3css